יום שבת, 30 בינואר 2016

Back to Basics



המוטו של כנס בנושא מחשבים בו השתתפתי בשנת 2008 היה: Back to Basics.
אנשי מקצוע הלכו לכיוונים מורכבים ומסובכים אבל הבסיס הפשוט הלך לאיבוד. 


זה גם מה שקורה לא פעם בברידג'. אני מדבר בעיקר של שחקני תחרויות ממוצעים, שמשתתפים בקורסים מתקדמים, קוראים מאמרים מתקדמים בירחון, אבל הבסיס חסר

לאן התקדמתם בעזרת קורס לשחקני תחרויות?
השתתפתם בקורס שחקני תחרויות, שמעביר אחד מטובי השחקנים בארץ. המורה הוא מורה מצוין. החומר מאורגן היטב. הידיים שהכין מצוינות לתרגול הנושא.

אתם יכולים לשאול אותו שאלות על ברידג', בנושאים שאינם חלק מנושאי הלימוד וללמוד הרבה מהתשובות.

אז מדוע חלק מהמשתתפים לא מפיקים מקורס כזה תועלת כלשהי? התשובה אינה קשורה למורה היא נוגעת לתלמידים. לא לכל התלמידים: לחלק מהתלמידים.

השורה התחתונה היא, שרמת הברידג' של חלק מהתלמידים אינה משתפרת ולפעמים דווקא יורדת.

הניסיון האישי שלי כתלמיד בקורס שחקני תחרויות
לפני לא מעט שנים למדתי קורס שחקני תחרויות בירושלים. את הקורס לימד אלדד גינוסר. אני יכול להגיד שלמדתי בקורס הרבה ורמת הברידג' שלי השתפרה אחרי הקורס.

את החומר שלמדתי בקורס אני יודע עד היום. בחלק גדול מהדברים שלמדתי אני משתמש בתחרויות. 
שאלתי שאלות שאינן כלולות בנושאי הקורס וקיבלתי תשובות מצוינות, שעזרו לי להעמיק את ההבנה שלי בברידג'.

אבל הסתכלתי מסביב ושאלתי את עצמי גם: מה למדו חלק ממשתתפי הקורס האחרים?

מי משחק איתי הכי הרבה מהקונבנציות שלמדתי בקורס?
שיחקתי בעבר בלא מעט תחרויות מקומיות ואפילו ארציות עם כאלה שלמדו בקורס ביחד איתי.
מי שמנצל, ביחד איתי, את מירב הכלים שלמדתי בקורס, לא השתתף בקורס. זה הבן שלי, שסיפרתי לו מה למדתי בקורס. הבין את מה שנלמד והיה מוכן לאמץ חלק לא קטן מהדברים. 

"בואי נשחק את מה שלמדנו בקורס לפני שלושה ימים""
זה מה שאמרתי לאחת מהתלמידות באותו קורס, לפני ששיחקנו יחד בתחרות מקומית. התשובה: "שכחתי את זה". 

אמרתי לה שאין בעיה, אני זוכר ואני מוכן להזכיר לה את זה לפני התחרות. היא החליטה שלא.
זהו הקצה המנוגד לבן שלי, שלא היה בקורס ולמד ממני את מה שנלמד בקורס. 
אותה שחקנית אינה משחקת את מה שלמדה בקורס ומיהרה לשכוח. 

זהו מתאבן להסבר מדוע חלק מהלומדים באותם קורסים אינם מתקדמים כלל.

ללא בסיס
לא חשוב האם מדובר בברידג' או בכל תחום ידע אחר. רוב אלה שמגיעים ללא בסיס הידע הנדרש בקורס, מתקשים בהבנת החומר. 

לפעמים מכיל הסילבוס של קורס את הדרישות המוקדמות להשתתפות בקורס. זה קורה לפעמים גם בקורסי ברידג' מתקדמים. 
בברידג', כמו בתחומים אחרים, אף אחד לא בודק האם המשתתפים, שיודעים מה הן הדרישות המוקדמות לקורס, אכן עומדים בהן.
זוהי אחריות של המשתתפים עצמם.
יש כאלה שלא יוותרו על האפשרות ללמוד משחקן מעולה גם אם הם רחוקים מאד מדרישות הסף להשתתפות, שהוא הציב.

התוצאה
חלק מהמשתתפים אינם מבינים חלק ממה שהם לומדים. אני נתקל בזה כשאני משחק נגדם בתחרויות והם משתמשים באופן חלקי או באופן לא נכון במה שהם למדו. 

חלק מהמשתתפים, שחסר להם הבסיס הנדרש, קולטים חלק מהדברים המתקדמים יותר שלמדו וההערכה העצמית שלהם כשחקנים  עולה. 
הם יחשבו פעמיים לפני שילמדו ממישהו אחר. הם יצטטו את המורה שלהם במקומות שבהם נכון לעשות זאת, אבל גם בהקשרים, שלא נכון לעשות זאת וגם במקרים בהם הם הבינו או זוכרים רק חלק ממה שלימד המורה. 

ההערכה העצמית הגבוהה יותר כשחסרים היסודות, עלולה לפעמים להביא לירידה ברמה.

קצת מהבסיס שחסר
לא אפרט בפוסט זה את כל הבסיס החסר, שגם בו אני נתקל כשאני משחק נגד שחקנים כאלה. אסתפק בארבע דוגמאות.

10 נקודות כשהשותף פתח בסדרה בגובה 1 
לא מעט שחקנים, חלקם בעלי ניסיון רב, לא יודעים כיצד להכריז כשהשותף פתח בסדרה בגובה 1 ולהם 10 נקודות. 
כמובן שנקודות אינן חזות הכל ובבלוג זה תוכלו לקרוא פוסטים בהם אני מתייחס לאספקטים אחרים של הערכת יד. 
10 נקודות יכולות להיראות כמו 12 נקודות או כמו 8 נקודות.
בהקשר הנוכחי, תניחו שהן אינן נראות טוב יותר מיד ממוצעת של 10 נקודות.  

Takeout Double
ללא ספק, אחת מהקונבנציות הכי חשובות בברידג'. קראו למשל את הפוסט: שתי הקונבנציות החשובות ביותר בברידג: המסובכת והפשוטה.

Negative Double
עוד לא כתבתי פוסט על קונבנציה שכיחה זו. שמתי לב שלא מעט שחקני תחרויות אינם מבינים את הקונבנציה.

Weak Two
תתפלאו אבל גם בקונבציה כל כך בסיסית, הנלמדת כמעט בכל קורס מתחילים, עושים טעויות גדולות.

כיצד אתייחס ליסודות בבלוג זה?
חלק מהפוסטים בבלוג זה המסומנים בירוק או בצהוב או בשני צבעים אלה, עוסקים ביסודות. סימן היכר נוסף של פוסטים כאלה הוא שלעולם לא יופיע בהם ריבוע אדום, המסמן פוסטים המיועדים גם לשחקנים ברמה גבוהה יותר.

לפוסט כזה אוסיף את ה-Label (תווית) Back to Basics. בעתיד תוכלו להקליד Back to Basics בתיבת החיפוש ולקבל את רשימת הפוסטים העוסקים ביסודות.

שיעורים שאני מעביר
כל ארבעה שחקנים או יותר יכולים לבוא אלי וללמוד כמעט על כל נושא בברידג'. הקורס יכול להתקיים בבית פרטי והיקפו יכול להתחיל בשיעור בודד או במספר שיעורים מועט או רב. 

הנושא יקבע על ידי המשתתפים. כך למשל: שחקנים שרוצים ללמוד על הכרזות סלאם בלבד, יכולים ללמוד רק את הנושא הזה.

אפשרות אחרת היא להציע לי לבחור נושא, המשלים יסודות חסרים, למשל: נושא של  אחת הדוגמאות בפסקה הקודמת.

תוכן כל שיעור יישלח בדוא"ל לאחר השיעור. במהלך השיעור יתורגל משחק ידיים שחולקו מראש העוסקות בנושא השיעור.

מדוע "כמעט על כל נושא" ולא על כל נושא?
כשברור לי מראש שהתלמידים יתקשו בהבנת נושא, אציע להם לדחות שיעורים על נושא זה עד למועד בו יהיו בשלים ללמוד נושא כזה.

Balancing הוא דוגמא קלאסית לנושא, שלא אלמד כל אחד. מי שאינו צעיר מוכשר במיוחד, לא יוכל ללמוד אצלי את הנושא הזה לפני שהוא משחק לפחות שלוש שנים בתחרויות.



יום שבת, 23 בינואר 2016

ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים? חיתוך



הפוסט הקודם: ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים? - להפסיד לקיחה, היה הראשון בסדרת פוסטים על ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים ותלמידי ברידג'.

יש להבדיל בין ממה מפחדים לבין ממי מפחדים. בסדרת פוסטים קודמת עסקתי בשאלה של פחד בברידג', לאו דווקא של שחקנים מתחילים. כך למשל, באחד מהפוסטים בסדרה, עסקתי בפחד מקהל הצופים, כלומר: פחד במה

נימנע מהכללות: רק חלק, משחקני התחרויות המתחילים ומתלמידי הברידג', מפחדים מהדברים המופיעים בפוסטים. 

בכל מקרה פחד משפיע לרעה על קבלת ההחלטות של אלה שחווים אותו.  

לחתוך כשלא צריך
גם שחקנים טובים חותכים לפעמים כשלא צריך לחתוך. בירחון הברידג' האחרון (ינואר 2016) מופיעה כתבה של אפרים בריפמן שכותרתה: "לחתוך אוויר". בריפמן מתאר מצבים בהם חיתוך בפעם הראשונה, שבה ניתן לחתוך, מיותר ומזיק. החיתוך עולה לחותך בסופו של יום בלקיחה, שמתברר שהיא לקיחה טבעית. במקום זה עדיף לזרוק מפסיד בסדרה אחרת.  

בפוסט: כדי לא להפסיד: מפסיד על מפסיד - שני מפסידים על שני מפסידים, עסקתי באחת הידיים הטראומטיות ביותר עבורי בתחרויות ברידג'. החיתוך בהזדמנות הראשונה, עלה לי באיבוד שליטה בקלפי השליט ובנפילה בחוזה מוכפל.

בשונה מהדוגמאות לעיל, בפוסט זה איני עוסק בהחלטות מתקדמות של הימנעות מחיתוך כשניתן לחתוך. 

אני עוסק בחיתוך שאין בו צורך רק בגלל הפחד הלא מוצדק, ששחקן יריב יחתוך.

חותך מפחד
לא אחת ראיתי תלמידים, המשחקים בשיעור ושחקני תחרות ברמה לא גבוהה חותכים קלף גבוה שלהם בדומם או ביד. זה נכון שלא תמיד הם זוכרים, שקלפים גבוהים ממנו כבר יצאו, אבל כשאני שואל אותם מדוע חתכו? הם אומרים שפחדו שלא יספיקו לחתוך קלפים בסדרה.  

אם תלמיד אומר לי שחתך את ה-Q משום שלא זכר שה-A וה-K כבר יצאו, אני מקבל את זה. הוא שיחק באופן סביר לרמתו. 

אבל אם השליט הוא ,  הכרוז מחזיק AQJ♣ מול קלף יחיד בדומם, והוא מושך את ה-A וחותך את ה-J ביד הקצרה בדומם, נדבר על זה בניתוח שלאחר שמשחקים את היד. 

במקרה זה ברור, שאם מהלך ההכרזה לא הראה אורך יוצא דופן ב- אצל אחד היריבים, ההסתברות שיריב יחתוך את הקלף השלישי הגבוה בסדרה, אחרי שיזכה ב-K בסיבוב השני, היא הסתברות נמוכה.

השילוב של פחד מהפסד לקיחה ופחד מחיתוך
אם יש כניסות לדומם, ברוב המקרים רצוי לבצע עקיפה ב- בדוגמה בפסקה הקודמת.

מדוע נמנעים מכך? תלמידים ששאלתי אותם ענו לי שפחדו פעמיים: 

פעם אחת פחד להפסיד ל-K שלא ישב בעקיפה. 
פעם שנייה שה-A ייחתך על ידי יריב בסיבוב השני. 

כמובן ששני הפחדים הנ"ל רחוקים מלהיות רציונאליים.


אימת ה-Over ruff
פחד חסר בסיס נוסף הוא הפחד מ-Over ruff .Over ruff הוא מצב בו שחקן חותך, אבל היריב שאחריו חותך בקלף גבוה יותר.

כמובן כשלכרוז יש חמישה קלפים בסדרה, שאינה סדרת השליט, ואחד היריבים התערב במכרז באמצעות Overcall באותה סדרה, יש בסיס לחשש מחיתוך. 

הפחד מ-Over ruff מתייחס לחיתוך כשההסתברות לחיתוך מעל, על ידי היריב שאחרי החותך, היא נמוכה.

לא פעם אני רואה תלמידים חותכים עם 9 או 10 ביד הקצרה בדומם שבה יש גם 2 או 3.
כשאני שואל מדוע חתכו בקלף גבוה? אני מקבל את התשובה: "פחדתי שיחתכו מעלי".

לחתוך ב-A
לא תמיד חותך שחקן מתחיל בקלף גבוה, כמו ה-T או אפילו ה-Q, כשיש לו קלף נמוך בסדרת השליט. לפעמים הוא חותך ב-A. 

אל תטעו, לא מדובר בשחקן מוכשר במיוחד שמשתמש בטכניקה של היפוך הדומם.

גם במקרה זה הסיבה לחיתוך היא פחד מחיתוך מעל. את הבעיה הוא פותר באמצעות חיתוך ב-A. עכשיו הוא בטוח שלא יחתכו מעליו.  

כשמדובר בתלמידים, זהו לפעמים השלב בו אני עוצר את המשחק ושואל אותו: האם ה-A בסדרת השליט לא יזכה בלקיחה במקרה שלא חותכים בו? 
כל אחד מוצא לבד את התשובה לשאלה הזו. זה כבר מהלך מנוגד לחלוטין להיגיון. 
לפעמים אני מאפשר לו לקחת את ה-A בחזרה ולהחליט האם לחתוך בקלף קטן או לא לחתוך בכלל. חיתוך בקלף קטן שזוכה הוא תרפיה על קצה המזלג לטיפול בפחד.

המורה לברידג' הוא לא רק זיקית. לפעמים הוא גם מעין פסיכולוג המטפל בפחדים.



יום חמישי, 21 בינואר 2016

ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים? - להפסיד לקיחה



בסדרת פוסטים על פחד בברידג' תיארתי ממי מפחדים חלק משחקני הברידג' המשחקים בתחרויות.
בפוסט הראשון:  פחד בברידג'. חלק 1: פחד משחקנים חזקים, עסקתי בפחד משחקנים ברמה גבוהה, בפוסט השני עסקתי בפחד משחקנים מטילי אימה ובפוסט: פחד בברידג' חלק 3: פחד במה עסקתי בפחד מהצופים במשחק.

בסדרת פוסטים זו אתייחס לשאלה: ממה מפחדים תלמידים בקורסי ברידג' ושחקנים מתחילים? כמובן שמדובר רק בחלק מהתלמידים והשחקנים המתחילים. 
כפי שיש כאלה שאינם מפחדים לשחק נגד שחקנים טובים, אינם מפחדים משחקנים מטילי אימה ואינם סובלים מפחד במה, יש תלמידים ושחקנים מתחילים, שאינם מפחדים ממה שחלק מהתלמידים והמתחילים פוחדים. 

כפי שהבנתם מהכותרת, פוסט זה מתייחס לפחד להפסיד לקיחה.
אגלה לכם סוד: כשאני משחק למשל בחוזה הנדיר של 7NT, גם אני מפחד להפסיד לקיחה.

יש שחקנים מתחילים ותלמידים שמפחדים להפסיד לקיחה גם בחוזה של 1NT.

מה ההבדל בין הפחד להפסיד לקיחה בחוזה של 7NT לבין הפחד להפסיד לקיחה בחוזה של 1NT?
הפחד להפסיד לקיחה בחוזה של 7NT הוא רציונאלי. כשמכריזים 7NT מצפים לזכות בכל הלקיחות. ההחלטה ללכת לסלאם לרוב מגובה ביד חזקה או בידיים חזקות. אם נפסיד לקיחה, ניכשל בביצוע החוזה.

כשמכריזים 1NT מצפים לזכות בשבע לקיחות. לרוב נזכה ב 6-8 לקיחות. כמעט תמיד סך הנקודות שבידינו (הכרוז והדומם ביחד) הוא פחות מ-25 נקודות מתוך 40 נקודות. סביר להניח שנפסיד לפחות 5 לקיחות. אם נפסיד לקיחה, עדיין נוכל לבצע את החוזה. אולי נוכל עדיין לעשות את התוצאה הטובה ביותר בתחרות.

זה לא רציונאלי לפחד להפסיד לקיחה. למרות זאת, שחקנים מתחילים ותלמידים מקבלים החלטות אי-רציונאליות, על מנת לא להפסיד לקיחה ומשלמים לפעמים ביותר מלקיחה.

שגיאה 1: לקחת את הקלפים הגבוהים בסדרה הקצרה
אמחיש את זה באמצעות דוגמה.
בשיעור הראשון שתלמידים שלי, שמשחקים רק מיני ברידג', לומדים טכניקת משחק הם עדיין לא יודעים מה זה שליט (Trump). הטכניקה שאני מלמד אותם היא לנסות לפתח סדרה ארוכה.

אם אתה מגן, בדוק מה הסדרה הארוכה שלך ושחק אותה.
אם אתה כרוז, ספור את מספר הקלפים בידך ובדומם ונסה לפתח סדרות שבהן יש לכם יחסית הרבה קלפים: שבעה לפחות ולרוב שמונה או יותר.

יש רק עוד מושג אחד שמוזכר בשיעור: כניסה. קלפים גבוהים בסדרה אחרת, המאפשרים לך לזכות בקלפים שהוגבהו בסדרה הארוכה. 
ההסבר שלי (וקרוב לוודאי שגם של רוב המורים לברידג'): אל תשחקו את הקלפים האלה בשלב מוקדם. חכו עד שיגמרו ליריבים הקלפים בסדרה הארוכה שלכם ואז תשחקו אותם.

בשיעורים שלי, ההסברים מלווים בהדגמות באמצעות ידיים המצוירות על הלוח. התלמידים שואלים שאלות ומקבלים תשובות. בידיים שעל הלוח, אנחנו בודקים מה קורה כשלוקחים קודם את הקלפים הגבוהים ומה קורה כשמשאירים לנו כניסות ליד. ההבדלים בתוצאות בדוגמאות שאני מביא, הם כמובן דרמטיים.
ואז מתחילים לשחק ידיים מוכנות מראש על נושא השיעור.

מה קורה ביד עם תשעה קלפים בסדרת ה-?  
באחת מהידיים מקבל המגן המוביל חמישה קלפים ללא נכבדים בסדרת ה-. שותפו מקבל ארבעה קלפים באותה סדרה. ארבעת הקלפים הגבוהים בסדרה נמצאים אצל הכרוז והדומם. הם מחולקים 2-2.

המגן המוביל מחזיק גם ב-AK3§ ושותפו ב-Q§ בלבד. לשני המגנים אין כניסות נוספות לידיים.
אם מובילים ב-, כפי שלמדו כמה דקות קודם, וכשזוכים ב-§, ממשיכים בעוד , ההגנה מפילה את החוזה אחרי שהיא זוכה בוודאות בשלוש לקיחות ב- ובשתי לקיחות ב-§.

אולי תתפלאו, אבל קרוב ל-50% ממשתתפי קורס מתחילים מובילים ב-A§.
עוד יותר יפתיע אתכם לקרוא, שאחוז לא קטן ממשיך עם ה-K§,  אחרי שראה את ה-Q§ של שותפו נופלת על ה-A§.

זו אגב הזדמנות נהדרת לחזרה על עיקרון השותפות, שלמדו שיעור או שניים קודם. שואלים אותו: האם הוא סומך על שותפו? התשובה היא: כן. "אז מדוע זרק השותף שלך את ה-Q§, אם יש לו קלף אחר בסדרה?"


"התחקיר" שאחרי
שלא תטעו, ב"תחקיר" אחרי שלא הפילו את החוזה, מתברר שרוב התלמידים שהובילו ב-A§ הבינו את השיעור ולמרות זאת פעלו באופן לא רציונאלי והובילו ב-A§.

נזקי הפחד להפסיד לקיחה

1. מאבדים כניסות ליד המאפשרות לזכות בלקיחות בסדרות הארוכות

2. עוזרים ליריבים לפתח את הסדרה הארוכה שלהם שבה לקחו את הקלפים הגבוהים

שגיאה 2: לא עושים עקיפות
בשיעור הבא לומדים עקיפה. כשיש לכם 7 קלפים בסדרה ובדומם את ה-AQJT, ובידכם כניסות למכביר, אפשר לבצע 3 פעמים עקיפה. אם לוקחים מיד את ה-A הסיכוי להפיל את ה-K הוא זניח. הסיכוי להצלחת עקיפה הוא 50%.

התלמידים (וגם שחקני תחרויות ברמה לא גבוהה) מבינים את העיקרון ובכל זאת פועלים באופן לא רציונאלי ומשחקים קלף קטן ל-A. 
התשובה לשאלה: "האם הבנת שהסיכוי להצליח בעקיפה הרבה יותר גדול?" היא חיובית.
"אז מדוע לא ביצעת עקיפה?" התשובה היא פחדתי להפסיד ל-K. 
תסבירו להם, כמו שאני עשיתי יותר מפעם אחת, שגם אם תזכו ב-A תפסידו ל-K בפעם הבאה שתשוחק הסדרה.

הם יבינו... אבל בפעם הבאה קרוב לוודאי שישחקו את ה-A. 

החלטות לא רציונאליות לא רק בברידג'
מחקרים של פרופ' דניאל כהנמן (שקיבל פרס נובל) ושותפו למחקרים פרופ' עמוס טברסקי (שלא קיבל פרס נובל רק משום שנפטר לפני הענקת הפרס) מראים כי במצבים מסוימים אנשים מקבלים החלטות באופן לא רציונאלי, בגלל כשלים והטיות. חוקרים רבים אחרים מצאו ממצאים דומים. 

לא אלאה אתכם בפוסט זה בצלילה לעומק בנושא זה. במקום זה אפנה את מי שמעוניין, לפוסט בבלוג אחר שלי המתמקד בנושא: האם ניתן לקבל החלטות רציונאליות בכלכלת המשפחה?

משחק הברידג' אינו יוצא דופן. כפי שראיתם בפסקאות הקודמות גם בו מקבלים לפעמים החלטות לא רציונאליות.


  


יום שבת, 16 בינואר 2016

סימונים שלא היכרתם



פוסט זה נועל את סדרת הפוסטים שכיסתה את נושא הסימונים בברידג'. בפסקה האחרונה של הפוסט תמצאו קישורים לכל הפוסטים בסדרה.

שמו של בלוג זה הוא "ברידג' שלא היכרתם". זה מתייחס גם לסימונים. בפוסט זה אעסוק בסימונים שמרבית הקוראים אינם מכירים.

כשהכרוז משחק את סדרת השליט
תחשבו על המצב שהחוזה הוא בסדרת ה- אתם רואים בדומם את ה-K ואת ה-Q. לפי מהלך ההכרזה סביר שה-A ביד הכרוז.
אתם מחזיקים: 852. על פי מהלך ההכרזה והדומם, הכרוז צפוי לשחק שלושה סיבובי שליט.

האם סדר הקלפים שתזרקו משנה? קוראים רבים עשויים לחשוב שזה אינו משנה. אין לכם סיכוי לזכות בידכם בלקיחה בסדרת השליט.

זה כמובן נכון, שלא נזכה בלקיחה בסדרת השליט (למעט למקרה שהשותף יזכה ב-A), אבל מדוע שלא נשתמש בקלפים שבידנו לצורך סימון העדפה?
זהו בדיוק המקרה, שבו לא נצטרך לחשוב על השאלה: האם הסימון שלנו גורם לנו להפסיד לקיחה?

נסמן באופן הבא:

1. אם נזרוק בסיבוב הראשון קלף גבוה, נסמן שאנחנו רוצים סדרה גבוהה.
בדוגמה נזרוק את ה-8 כאשר אנחנו מחזיקים למשל: AKT או AQJ

2. אם נזרוק בסיבוב הראשון קלף בינוני, נסמן שאנחנו רוצים את הסדרה האמצעית מבחינת גובה.
בדוגמה זו סדרת ה-. נזרוק את ה-5 כאשר אנחנו מחזיקים למשל: AKJ.

3. אם נזרוק בסיבוב הראשון קלף נמוך, נסמן שאנחנו רוצים סדרה נמוכה.
בדוגמה זו סדרת ה-נזרוק את ה-2 כאשר אנחנו מחזיקים למשל: AKQ.

כשיש לנו שני קלפים ולא שלושה נפעל על פי אותו עיקרון. היות שיש שלוש סדרות, לא תמיד ידע השותף איזה משתי סדרות היא הסדרה המועדפת

כשאין לנו קלף אי-זוגי בשיטת הסימון האיטלקית
הכרוז משחק בחוזה ללא שליט. השותפה שלכם הובילה ב-Aקרוב לוודאי שגם ה-K אצלה. לא הייתי מתפלא אם יש לה: AKJT.

אתם מחזיקים Q64. אין לכם כניסה ליד באף סדרה אחרת.
אתם רוצים לסמן לשותפה שאתם מעוניינים בהמשך בסדרה אבל....
שיטת הסימון שלכם היא שיטת הסימון האיטלקית. אין לכם קלף אי-זוגי על מנת לתאר את ה-Attitude שלכם. 

אם נזרוק את ה-6 בפעם הראשונה ואת ה-4 בפעם השנייה  נסמן Attitude חיובי.

זה כמובן לא תמיד נכון. אם לשותפה יש סיבה לחשוב, שאנחנו מסמנים העדפה לסדרה גבוהה, כלומר: או , היא תשחק קלף בסדרה כזו ולא .
אם תבין את ה-6 כסימון להעדפת סדרה אמצעית בגובהה, היא תשחק 
הבנה כזו תהיה מבוססת על הקלפים שביד השותפה, קלפי הדומם ומהלך ההכרזה. אגב, במצב כזה, זה כנראה מה שהיא תעשה גם אם נשים קלף אי-זוגי מסדרת ה-

אבל אם הקלפים שביד השותפה, קלפי הדומם ומהלך ההכרזה יצביעו על כך שכדאי להמשיך ב- ובדומם יהיו קלף או שניים אי-זוגיים בסדרה והכרוז ישים קלף אי-זוגי, היא תוכל להבין שאתם רוצים המשך ב-.  

כשהשותף מוביל בקלף גבוה נגד חוזה עם שליט ובדומם קלף גבוה
גם הפעם החוזה הוא ב-. הפעם יש לכם שותף. גם הפעם השותף מוביל ב-A. לשם שינוי אנחנו רואים KQ בדומם ביחד עם קלף נוסף בסדרה. 

במצב זה ממש לא חשוב לסמן Attitude. אם השותף ימשיך בסדרה, היריב עלול לזרוק מפסיד או שניים מסדרה אחרת על ה-K  ועל ה-Q.  
אפשר לנצל את המצב לסימון Count או Preference. איזה מהם מסמנים תלוי בהסכמה בין השותפים.

הערה: זוכרים את הפוסט: מתי לא להוביל ב-K כשיש לכם AK?  בפוסט זה  המלצתי לשחקנים ברמה מסוימת לא להוביל ב-K מ-AK נגד חוזה עם שליט על מנת לקבל Count. הטעם לכך היה שהם עלולים לטעות ולבקש Count, כשההסתברות שלשותף שני קלפים בלבד בסדרה והוא יוכל לחתוך את השלישי היא הסתברות נמוכה.
אם אתם יכולים לסמוך על השותף שכמעט תמיד לא יבצע טעות כזו, אני ממליץ לכם להשתמש בהובלה כזו.
אם תעשו זאת, יהיה לכם פיתרון לדילמה במצב בו הקלף הגבוה בדומם הוא ה-Q. וזה שמוביל מחזיק ב-A וב-K. תראו Preference ולא Count. את ה-Count נראה על הובלה ב-K.

פוסטים על סימונים בברידג'







יום רביעי, 13 בינואר 2016

סימונים: העדפת סדרה Lavinthal


בפוסט קודם למדנו כיצד מסמנים העדפת סדרה בשיטת הסימון האיטלקית. נשאר לי חוב ביחס לשיטת הסימון הסטנדרטית וכמוה גם לגבי שיטת הסימון UDCA. החוב נוגע לנושא של העדפת סדרה (Preference).


ממעמקי קברו בא לעזרתי האדון (Hy Lavinthal (1894-1972.
הוא זה שהמציא את שיטת הסימון בשנות ה-30 של המאה הקודמת. הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בשיטה, הייתה בתחרות בשנת 1933. אביא את הסימון של מזרח באותה יד, לפני שנסביר את עקרונות השיטה.  

כנגד חוזה של 3NT הוביל מערב ב-J§. למערב היו JT982§. כפי שקורה לפעמים, לשותף היה Void בסדרה והוא זרק את ה-3.

ידו של מזרח:

J975   

AQJ9  

    87543     


  -      


כמובן שמזרח מעוניין בהמשך ב-. למערב היו שלושה קלפים בסדרה כולל ה-K. כשהכרוז עקף ב- ומערב זכה ב-K הוא כיבד את רצונו של מזרח וההגנה הפילה את החוזה.

עקרונות שיטת הסימון Lavinthal

1. לא מעוניינים בהמשך בסדרה שבה הקלף שנזרק,ללא קשר לשאלה האם הוא זוגי או אי-זוגי.

2. לא מעוניינים בהמשך בסדרה שבה שיחק השותף. מעניין למה? רמז: אין לנו קלפים בסדרה.

3. קלף גבוה מסמן העדפת סדרה גבוהה וקלף נמוך העדפת סדרה נמוכה מבין שתי הסדרות הנותרות.

בדוגמה של היד הראשונה בה שוחקה שיטת הסימון, ה-3 (קלף נמוך) סימן העדפת סדרת ה- על פני סדרת ה-

כך מסמנים רבים המסמנים בשיטת הסימון הסטנדרטית ובשיטת הסימון UDCA. יש גם כאלה שדווקא בהעדפה הופכים פתאום לאיטלקים ומסמנים העדפה באמצעות קלף אי-זוגי.

הערכת יד דינאמית


הערכת יד אינה דבר קבוע. במהלך ההכרזה מצטבר מידע. המידע הזה עשוי לשנות את הערכת היד שלכם. ההכרזות שלכם צריכות להתחשב במידע הנוסף שהצטבר. לפעמים היד שלכם הופכת להרבה פחות טובה, ממה שהיא נראתה לפני מהלך ההכרזה החלקי אבל לפעמים אתם יכולים לשדרג אותה כיד ששווה הרבה יותר ממה שחשבתם קודם.

מי שרוצה להבין יותר בנושא זה, מוזמן לקרוא את הפרק העוסק בנושא זה בספרו של מייק לורנס Hand Evaluation in Contract Bridge. 

ביום שני שיחקתי בשלב המוקדם של אליפות ירושלים. יד 3, ששיחקנו באותה תחרות, מדגימה היטב את הדינאמיות בהערכת היד.


אני פתחתי 1 בדרום. מערב הכריז Pass וצפון הכריז 1. מזרח הכריז Pass. הכרזתי 1NT.

הערכת היד שלי
מול 6-7 נקודות, ספק אם אצליח לבצע את החוזה של 1NT. אני מאד מקווה שהנקודות של השותף שלי הן לא K♣ ו-QJ. למשל ביד של 4-3-3-3 ביחד עם שלושה קלפים ב- כולל ה-J ו-3 קלפים קטנים ב-. כי אז "נתפרק" ב- וב-. 
אני לא חולם על משחק מלא.

ההכרזה השנייה של השותף והערכת היד החדשה
השותף שלי הכריז 4. היד ששווה בקושי 1NT הפכה ליד מזמינה לסלאם.
השותף הראה 8 קלפים ב-, עם יד שהוא חושב שיבצע משחק מלא בסדרה גם אם ה-A וה-K אצל היריבים. זה אומר שיש לו קוצר בסדרה או סדרות אחרות ומוכרח להיות לו כוח בסדרות אחרות משום שבסדרת ה- יש לו מקסימום 3 נקודות.

יותר מנקודות, הערך של היד שלי הוא ב"שפיצים": שני קלפי A שאחד מהם בסדרת ה- וגם ה-K

לא נותר לי אלא להכריז 4NT על פי קונבנציית RKCB 0314. כשהשותף שלי הכריז 5, המראה שני קלפי מפתח וה-Q, לא נותר לי אלא להכריז 6. כל חמשת קלפי המפתח בידנו.

האם הכרזת 4 הכרזה נכונה?
הכרזת 4 היא הכרזה הסוגרת למשחק מלא ושוללת סלאם. ההכרזה השנייה שלי שללה ארבעה קלפים ב-, אבל היא לא שללה שלושה קלפים בסדרה כולל ה-A וה-K. היא גם לא שללה 15 או 16 נקודות. 

אם חושבים על אפשרות של סלאם, יש הכרזות אחרות במקום הכרזה זו. 
בפוסט הקודם כתבתי על ספרו של גלעד אופיר מאחורי ההיגיון: הברידג' המודרני. אחד הפרקים בספר עוסק בקצב ההכרזה. 
בברידג' מודרני בידיים חזקות במרבית המקרים קצב ההכרזה הוא איטי.

אם מחפשים קצב איטי אפשר להשתמש בקונבנציית Check back Stayman. הכרזת שואלת על 3 קלפים בסדרת ה-השואל מבטיח 11 נקודות או יותר.

הכרזות אפשריות אחרות הן תלויות סיכום בין השותפים. הסיכום שלי עם אחד השותפים שלי הוא:
סוגר למשחק מלא ושולל סלאם 
בודק אפשרות לסלאם 
Check back Stayman - מזמין למשחק מלא.

הערת שוליים
בחודש דצמבר השתתפתי בתחרות הסטטיסטיפדיה (אחרי כ-30 שנים בהם לא עסקתי בסטטיסטיקה). זוהי תחרות כתיבת ערכים בנושאים סטטיסטיים בויקיפדיה העברית. הערך שאני כתבתי והשתתף בתחרות הוא הסתברות בייסיאנית.

המודל של ההסתברות הבייסיאנית הוא מודל דינאמי של הערכת הסתברויות על פי מידע שמצטבר. 

מה שמביא אותי לפוסט שכתבתי בעבר ובו הצעתי לכתוב ערכים בויקיפדיה על שחקני ברידג' ישראליים בולטים, ללא תשלום כספי כלשהו. ההצעה שלי בעיה עומדת. מעוניינים מוזמנים לפנות אלי.



Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...