בשיעור באתר ה-BBO תלמיד ביצע חוזה מוכפל של ♠4. בהשוואה לאחרים ראינו שהתלמיד קיבל 10 אימפים. התלמיד היה מרוצה.
כשניתחנו את הידיים ששיחק והכריז, אמרתי לו שביד הזו שיחק לא טוב.
התלמיד המופתע, טען שאחרים לא ביצעו יותר לקיחות.
יש הבדל מהותי בין הגישה שלי כמורה וכשחקן ברידג' לבין הגישה של הרבה תלמידים והרבה שחקני ברידג'.
גישה של תלמידים ושל חלק מהשחקנים
משווים את התוצאה שלהם לתוצאות של אחרים. אם התוצאה שלהם טובה מהממוצע, הם חושבים שהם שיחקו טוב.
אם התוצאה שלהם גרועה מהממוצע, הם חושבים שהם (ו/או השותף/פה) טעו.
הגישה שלי
אני מנסה לנתח כיצד היה צריך להכריז את היד וכיצד היה צריך לשחק אותה.
לא משנה מה עשו אחרים שקיבלו את אותן הידיים.
אם שיחקו באופן טוב או לפחות סביר, אני מתעלם מתוצאות גרועות.
אם שיחקו לא נכון, אני מתעלם מהתוצאה גם אם היא טובה ומנסה להצביע על שגיאות, שהתלמידים יכולים ללמוד מהן.
מה קרה ביד שבה בוצע החוזה המוכפל?
התלמיד השתמש בטכניקה של חיתוכים צולבים בשתי הסדרות האדומות.
ההובלה הייתה ב-♦. התלמיד בצפון זכה בקלף היחיד בידו. זה היה ה-A♦.
לאחר שזכה ב-A♥ וב-K♥ חתך ♥ בדומם. ואז המשיך ב-♦ לחיתוך בידו.
בידו היו שני קלפי ♣. A2♣ בדומם לא היו K♣ ו-Q♣.
לסיכום המצב בסדרה זו לכרוז היה מפסיד אחד ב-♣.
לאחר חיתוכים צולבים נותרו בדומם שני קלפים בסדרת ה-♦.
הקלפים היו: Q♦ ו-J♦.
התלמיד שיחק את ה-Q♦. הוא חתך בידו ומזרח שיחק את ה-K♦. התלמיד חתך ♥ בדומם. שיחק את ה-J♦ וחתך ב-7♠. מזרח חתך מעליו.
הסברתי לתלמיד שהוא שגה. ה-J♦ גבוה. ברור שמזרח עלול לחתוך מעל הכרוז משום שהכרוז לא משך שליטים.
המשחק הנכון הוא לשחק Loser on Loser. על ה-J♦ זורקים את ה-2♣.
אם משחקים כך, מבצעים את החוזה המוכפל עם לקיחה עודפת.
