מדוע פתחתי את קבוצת ה-Facebook רוצים ללמוד ברידג'?

לפני מספר ימים פתחתי קבוצה חדשה ב-Facebook. שם הקבוצה: רוצים ללמוד ברידג'. בפוסט זה אסביר את מהות הקבוצה ומדוע החלטתי לפתוח אותה.

מטרת הקבוצה

לספק מידע והכוונה על האפשרויות ללמוד ברידג' בישראל. הלימוד מתייחס למצב בו מישהו (מישהי) שאינו (אינה) מכיר(ה) כלל את המשחק הזה מעוניין ללמוד אותו והן למצב שמי שמשחק את המשחק רוצה להתקדם וללמוד יותר.

לרוב לומדים מאחד או יותר מתוך שלושה דברים:

1. קורסים אותם מלמדים מורים

2. אתרי אינטרנט

3. חומר כתוב: ספרים או עיתונים

הכוונה היא שבקבוצת הפייסבוק הזו יהיה מידע על שלושת מקורות הלימוד הנ"ל. 

למשל מידע על קורס שעומד להיפתח: רמת הקורס, נושאי הלימוד בקורס, מי מלמד בקורס, באילו תאריכים הוא מתקיים והיכן הוא מתקיים.

כפי שיודעים חלק מהקוראים, אין מבחר גדול של ספרי ברידג' בעברית. אם יצא ספר חדש, יופיע מידע בקבוצה הכולל את שם הספר, שם המחבר, הנושאים המופיעים בו, למי הם מיועדים והיכן ניתן להשיגו.

אין לנו עודף של אתרי אינטרנט בעברית העוסקים בלימוד ברידג'. גם מידע על אתר חדש או ישן כזה יתקבל בברכה.  

למי נועדה הקבוצה?

קהל היעד העיקרי של הקבוצה הם אלו הרוצים ללמוד על ברידג'. אלה שאינם מכירים כלל את המשחק הנפלא הזה ואלה שכבר משחקים אותו ורוצים ללמוד ולהבין יותר.

קהל יעד נוסף הם אלה שיכולים לספק מידע על לימוד ברידג' בישראל. אלה הפותחים קורסים, אלה שמקימים אתרים ללימוד ברידג' ואלה שכותבים ספרים.
גם אלה שיש להם מה להגיד על ספרים אתרים וקורסים.

כמה מהפוסטים שלי המופיעים כבר בדף קבוצת הפייסבוק הם פוסטים בהם אני כותב על ספרים שקראתי. אתם מוזמנים לקרוא אותם ולקבל יותר מושג על אותם ספרים.
אם גם אתם קראתם ספרים ומעוניינים להתיחס אליהם, קבוצת הפייסבוק הזו היא בהחלט מקום מתאים.

מדוע פתחתי את הקבוצה?

לא פעם פונים אלי אנשים המעונינים ללמוד לשחק ברידג' או אנשים שיודעים את כללי המשחק ומעונינים לדעת יותר. הם פונים אלי משום שהם קראו פוסטים בבלוג הזה או שקראו את מה שכתבתי במדור הברידג' באתר Jokopost.

רוב הפוסטים שלי ב-JOKOPOST אינם מיועדים רק לשחקני ברידג'. הם מציגים היבטים לא טכניים של המשחק ומסביב לו ודמויות מענינות של שחקני ברידג'. יש קוראים הכותבים לי שיצרתי אצלם ענין במשחק והם שוקלים ללמוד לשחק ברידג'.

כמורה לברידג' אני שמח ללמד, אבל לא כל פניה מתאימה לי. 
כמי שנסע במשך שנים רבות חמש פעמים למקומות עבודה המרוחקים יותר משעה וחצי נסיעה לכל כיוון (ושנים נוספות מספר פעמים בשבוע) ממקום מגוריי בירושלים, אין לי בעיה לסוע על מנת ללמד במועדון או במסגרת אחרת בעיר אחרת או בישוב קטן יותר אחר.

הדוגמה הבאה תבהיר זאת. פנתה אלי נציגה של קבוצה של ארבעה אנשים הלומדים ומשחקים ברידג' בבית פרטי ושאלה האם אני יכול לבוא ללמד אותם?

השאלה הראשונה שלי, אחרי שאני מציין שאני גר בירושלים, היא היכן הם לומדים. התשובה בדוגמה הייתה תל-אביב.

אין לי בעיה ללמד בתל-אביב ואם מדובר בקבוצה גדולה במסגרת כלשהי (מועדון, בית פרטי, מתנ"ס וכיו"ב) זה בהחלט סביר. כשמדובר בקבוצה של ארבעה, המחיר שאבקש עלול להיות גבוה מדי כי יש לי עלויות של דלק, חניה וזמן נסיעה.
אין בעיה למצוא מישהו בתל-אביב שילמד היטב ואולי גר כמה רחובות משם. 

הצעתי לה שיפנו למישהו שמלמד באזור תל-אביב וצרפתי קישור לרשימת המורים המוסמכים לברידג' באתר ההתאגדות. היא שאלה האם אני יכול להמליץ על אחד מהם.

אמרתי לה שאני מכיר רק חלק מהאנשים ברשימה ואין לי בעיה לתת לה כמה שמות של מורים, שאני חושב שהם גם מבינים ויודעים ברידג' והם גם יודעים ללמד.
אם תבחר מישהו אחר ותגיד לי את שמו לא תהיה לי בעיה להגיד לה מה דעתי עליו. לגבי חלק מהם לא תהיה לי דעה, משום שאני לא מכיר אותם מספיק על מנת לקבוע דעה.

שיחה זו ופניות נוספות שקיבלתי, הבהירו לי את הצורך בקבוצת Facebook כמו הקבוצה שפתחתי.

מי שמצטרף לקבוצה יוכל למצוא מידע על מקורות ראויים ללימוד ברידג' ויוכל גם לבקש מידע כזה.
חלק מהחברים בקבוצה הם אנשים שיכולים לתת מענה ראוי לשאלות מסוג זה.

אני מזמין גם כאלה שרוצים ללמוד וגם כאלה שיכולים לתת מידע שיעזור להם, להצטרף לקבוצה. 

לקרוא על ברידג' בעברית

אם אתם קוראים פוסט זה, קרוב לוודאי שאתם קוראים את הבלוג היחיד בעברית על ברידג'. 

אתם בוודאי מבינים מהפתיח, שמבחר החומר הכתוב בעברית בנושא ברידג' מצומצם.

בפוסט זה אנסה להציג את החומר הכתוב, שאני מכיר בעברית. אם שכחתי משהו, הקוראים מוזמנים להגיב ולתקן אותי.

ספרים

אישית אני רוכש ספרי ברידג' ב Amazon דרך האינטרנט. הם כתובים באנגלית. עוד אינדיקציה למחסור בספרים בעברית.

הספר הטוב ביותר למתחילים, שאני מכיר הוא: Winning Card Play של Hugh Kelsey. 

מדוע אני מזכיר ספר באנגלית כשאני כותב על ספרים בעברית?

מעבר לסיבה של מחסור בספרים בעברית, יש סיבה נוספת להזכרת הספר הזה: הוא תורגם לעברית (ארכאית. מדובר בספר שיצא בשנות ה 70 של המאה הקודמת). בעברית שמו: הביצוע הנכון בברידג'.

הסיכוי שלכם להשיג את הספר בעברית, דומה לסיכוי שלכם לבצע משחק מלא עם 15 נקודות. הכוונה ב15 נקודות היא לסך הנקודות ביד שלכם ובדומם. הסיכוי נמוך. גם הסיכוי למצוא את הספר, שאינו נמכר בחנויות ספרים קטן. ייתכן שתוכלו לשים את ידיכם על עותק משומש שלו. אם לא תצליחו להשיגו בעברית, אני ממליץ לכם ללחוץ. על הקישור הזה ולהגיע ישירות לדף באמזון לרכישתו.

ספרים בעברית שאני מכיר:

1. סדרת ספרים של מוטי גלברד (המורה שלי בקורס מורים לברידג') העוסקת בהכרזות ונקראת: הכרז בדרך הנכונה. הוא כתב גם כמה חוברות בנושאים אחרים.  

2. סדרת ספרים של אורן לידור הנקראת: לראות מבעד לקלפים. הסדרה עוסקת בכל האספקטים של הברידג': הכרזה ומשחק.

3. ספר של אפרים בריפמן ששמו בישראל: לקיחות ולקחים.

4. ספרון או חוברת שכתב אלדד גינוסר (המורה שלי בקורס שחקני תחרויות) שנקרא: ברידג' הכרזת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא.

כנראה שתתקשו להשיג אותם בחנויות ספרים. ניתן להשיגם באמצעות פנייה ישירה למחבר או בחלק ממועדוני הברידג' בארץ.

מי שמתקשה להגיע למחברי הספרים, מוזמן לפנות אלי ואעזור לו ליצור איתם קשר.

עיתונים

אני מכיר רק שני עיתונים בעברית: ירחון ההתאגדות הישראלית לברידג' והלקיחה ה 14. 

אין הנחתום מעיד על עיסתו. היות שכבר כתבתי כמה מאמרים, שפורסמו בירחון ההתאגדות לברידג', מאד ייתכן שאני לא אובייקטיבי.

דעתי היא שניתן למצוא בו חומר מגוון ומעניין, המתאים לשחקנים ברמות שונות. גם אני קורא קבוע של כמה מהכותבים בו.

העיתון מגיע לכל מי שחבר בהתאגדות הישראלית לברידג', כלומר: כמעט כל מי שמשחק בתחרויות ברידג' רשמיות.

אותו אורן לידור, שהוזכר בין כותבי הספרים, הוא האיש שמאחורי העיתון המעניין הזה. הוא אינו הכותב היחיד: שחקנים מובילים בארץ משתתפים בכתיבתו.

אתרי אינטרנט

צר לי אבל גם כאן המבחר הוא דל. אם תלחצו על הקישור אתרי ברידג' בישראל באתר ההתאגדות הישראלית לברידג'. תגיעו למרבית האתרים המשמעותיים (אליהם יש להוסיף כמובן את אתר ההתאגדות הישראלית לברידג').

אציין חלק מהאתרים המופיעים שם הם:

Israbridge ו BridgeIL של אילן שזיפי. התוכן המופיע בהם הוא בעיקר תוצאות תחרויות, פרטי הרשמה לתחרויות, רשימת מועדוני ברידג' בארץ ופרטי התקשרות איתם וסיפורים על הצלחות של ישראליים בתחרויות בעולם.

האתר של מיכה עמית, המכיל בעיקר מידע מעשי לשחקני ברידג' כגון: נהלים, תוצאות תחרויות, פרטי אירועים קרובים ועוד.

באתר Best Bridge  תוכלו ללמוד ברידג' באמצעות הרצאות וידאו ותרגילים כתובים. 

אתר נוסף הוא מגזין ברידג' טיפים וכתבות של גבי לוי. את התכנים כותבים כמה מטובי השחקנים בארץ. האתר מכיל כתבות מקצועיות המתאימות לקוראים ברמות שונות וגם מידע מגוון נוסף.

קיימים גם אתרים רבים של מועדוני ברידג'. רובם ישעממו את מי שרוצה ללמוד ברידג' או לשפר את רמת משחקו, משום שהם מכילים מידע תכליתי: מתי מתקיימות תחרויות במועדון? היכן נמצא המועדון? תוצאות תחרויות במועדון וכיו"ב.

כמה אתרי מועדונים מכילים גם מאמרים מקצועיים על ברידג'.   

ויקיפדיה

אני כותב בזמני הפנוי ערכים בויקיפדיה העברית. כל כותב, בכל נושא, צריך להסתמך על מקורות (ספרים, אתרי אינטרנט). 

הסתמכות על מקורות נדרשת גם כאשר הכותב, הוא מגדולי המומחים בנושא ויש לו ידע אישי רב או ידע ממקורות מעשיים ועיוניים, שהוא לא יכול להצביע עליהם.

דורשים ממני מקורות גם בנושא בתחום טכנולוגיית המידע, שאתר אמריקאי פנה לכ 100 מומחים בעולם, ביניהם אני, וביקש מהם להביע את דעתם על שאלות מקצועיות בתחום, הנשאלות אחת לתקופה. 

בוודאי שאני צריך לציין מקורות, כאשר אני כותב על ברידג'.

ההעדפה שלי ככותב ערכים היא להסתמך על מקורות בשפה, שבה אני כותב את הערך: עברית. 

במקרה הטוב אני מצליח למצוא מקור אחד או שניים בעברית ויתר המקורות הם באנגלית.

במקרה הפחות טוב כל המקורות באנגלית.

תוכלו למצוא שם ערכים העוסקים במושגי יסוד (משחק מלא למשל) ערכים העוסקים באספקטים שונים של המשחק (לדוגמה: סימונים, סמולן, עקרון הבחירה המוגבלת), מידע על ברידג' בישראל וערכים על כמה מטובי השחקנים (כגון: בניטו גארוצו, פאול לוקאץ, אדגר קפלן). 

החסרונות של הויקיפדיה הם:

1. מדובר בערך אנציקלופדי. הערך אינו מתיימר ללמד נושא מסוים ביסודיות. הוא נותן בסיס והפניות למקומות (ספרים, דפי אינטרנט) בהם ניתן ללמוד יותר.

2. אין שיטתיות.

כשאני כותב ערך בויקיפדיה, על ברידג' או על נושא אחר, זה תוצר לוואי של עיסוק שלי בנושא. כך למשל כתבתי ערך על קונבנציה לא מאד שכיחה בשם ג'וזפין. הסיבה היחידה לכתיבה הייתה הרצון שלי ללמוד את הקונבנציה, משום שבגלל שלא הכרתי אותה החמצתי Slam גדול.