יום שישי, 28 בפברואר 2014

פוטנציאל - דור שני

בפוסט קודם: פוטנציאל, תיארתי כיצד שחמטאי נוער מוכשרים בירושלים של שנות ה 60 וה 70 של המאה הקודמת, לא הצליחו למצות את הפוטנציאל שלהם, משום שלא היה מי שייקח על עצמו את המשימה של לקדם, להדריך ולטפח אותם. התוצאה: הישגים טובים פחות מהישגי נערים מוכשרים במקומות אחרים בארץ, בהם היה "משוגע לדבר", שהשקיע בפיתוחם.

שחמט בדור השני
כפי שכתבתי בפוסט: כיצד התחלתי לשחק בתחרויות ברידג', המשחק היחיד אותו לימדתי את ילדי ברצינות היה שחמט. ליוויתי אותם גם לתחרויות לילדים. הם השיגו תוצאות יפות: הבת שלי, נטע, זכתה במקום שני באליפות ירושלים לנוער. בשנה אחרת, ניר זכה באליפות ירושלים לנוער (שני שחקנים טובים בהרבה ממנו לא השתתפו).

ההישג הגדול ביותר של ניר היה בתחרות נוער ברמת-אביב. בגיל 12 הוא ניצח את כל חמשת יריביו וסיים במקום הראשון. השתתפו גם נערים מבוגרים ממנו בחמש או שש שנים. יותר ממחצית משתתפי התחרות היו בדרגות גבוהות מדרגתו. 

היות שהקוראים הם שחקני ברידג', אנסה להסביר את ההישג באמצעות תיאור הישג דומה בתחרות ברידג': 
שני ילדים בני 12 בדרגת סגן אמן כסף, משתתפים בתחרות ארצית של שני מושבים המיועדת לצעירים עד גיל 18. רוב המשתתפים הם בדרגת אמן ארד ומעלה. 
הילדים מסיימים במקום הראשון, כשבכל אחד מהמושבים הם משיגים תוצאה של מעל ל 70%. 

אין חדש תחת השמש: לפחות בירושלים
מאום לא השתנה במשך עשרות השנים שחלפו מאז הייתי שחמטאי נוער ועד שהייתי הורה מלווה: עדיין לא היה בירושלים מישהו שיקדם ויפתח קבוצת ילדים מוכשרים בשחמט. 

בן של חברים שלי הגיע למרות זאת להישגים יפים: ההורים שכרו בתשלום מאמן אישי עבורו.

ברידג' בדור השני
כשהתחלתי לשחק ברידג', זיהיתי די מהר נער בן 17 שמשחק מצוין. כישרון שלו היה גר בתל-אביב או בנס ציונה היה אולי מגיע לשחק בנבחרת הצעירה. 
הצעיר הגיע להישגים טובים, אבל לא מיצה את הפוטנציאל.

נכון, אין חדש תחת השמש בירושלים גם בברידג': לא היה מי שייקח קבוצה של צעירים מוכשרים ויקדם אותם כקבוצה.

כמו בשחמט, גם בברידג', היו במקומות אחרים כאלה, שהשקיעו בקידום קבוצת צעירים מוכשרים. כך למשל, בנס ציונה, בבאר יעקב ובראשון לציון אימן ופיתח יעקב מיוחס, קבוצות של ילדים ונערים מוכשרים. כמה מהם הפכו לאלופי עולם לצעירים.

בנימה אישית
יש כאלה שהיה להם קצת יותר מזל. כששיחקתי עם בני ניר בפעם הראשונה בפסטיבל הים האדום באילת שיחקנו במושב השני בתחרות הזוגות המרכזית (38%) נגד שחקן צעיר בשם גלעד אופיר. לאחר שסיימנו לשחק נגדו, הוא הבטיח לעזור לקדם את ניר. גלעד עמד בהבטחתו במשך שנים. אני מניח, שאחרי המושב השלישי בו עשינו קצת יותר מ 71%, הבין שלא יבזבז את זמנו על נער צעיר חסר כישרון. 

המזל הנוסף שהיה לבן שלי הוא אבא, שהיה מוכן לסוע איתו אחת לחודש לאימוני פרויקט פסגה ברעננה ושלוש פעמים בשבוע לסופי שבוע ארוכים (חמישי, שישי, שבת) לאליפות הארץ ולמשחקי מבחן. 

  

יום שני, 24 בפברואר 2014

פוטנציאל

גדלתי בשכונה די מבודדת בירושלים. בלילות שמענו את יללת התנים מהשדות המקיפים את השכונה.
לא היה לנו אינטרנט. לא היו מחשבים ואפילו לא הייתה טלוויזיה.

שיחקנו על הכביש סטנגה וכדורגל. אחת לכמה שעות, היה אחד הילדים צועק: "מכונית". כל הילדים היו זזים מהכביש ונותנים למכונית לעבור. 

בגיל 6 לימד אותי אבי לשחק שחמט. ישבתי איתו ועם חברו בחצר ביתו של החבר ושיחקנו. ילדים בני עשר ששיחקו סטנגה ברחוב, ממש קרוב לחצר, ביקשו לשחק נגדי שחמט.
ניצחתי את כולם באופן עקבי.

פוטנציאל? אף אחד לא זיהה אצלי פוטנציאל. המשכתי לשחק מדי פעם עם חברי לכיתה וכמעט תמיד ניצחתי.

אולימפיאדה
בשנת 1964 הייתה אולימפיאדת שחמט בתל-אביב. טובי השחקנים בעולם ייצגו את מדינותיהם. לאחר סיום האולימפיאדה נשארו כמה מטובי השחקנים בארץ ושיחקו משחקים סימולטניים.
לירושלים הגיע רב האמן הבינלאומי ויקטור צ'וקלטיה, השחקן מספר אחד ברומניה. הלכתי עם חברים לשחק נגדו.

סימולטני וסימולטני עיוור
במשחק סימולטני בשחמט, משחק שחקן אחד בו זמנית מספר משחקים , נגד מספר גדול של שחקנים (20 שחקנים, 30 שחקנים, מאה שחקנים ויותר). לרשות מתחריו עומד הרבה יותר זמן מחשבה.

משחק עיוור הוא משחק בו אחד השחקנים יושב עם גבו ללוח ואינו רואה את הכלים. הוא מחזיק את תמונת המשחק בראשו. כשיריבו עושה מסע הוא אומר לו איזה כלי זז לאיזה משבצת. השחקן המשחק משחק עיוור, אומר איזה כלי שלו הוא מזיז לאיזו משבצת.

סימולטני עיוור הוא משחק בו שחקן, שאינו רואה את הלוחות מחזיק אותם בזיכרונו. 

במאה ה-18 שיחק השחמטאי הצרפתי פילידור משחק סימולטני עיוור נגד שלושה שחקנים. הוא הזמין היסטוריונים לתעד את האירוע, בהנחה שהדורות הבאים יתקשו להאמין, שמישהו הצליח לעשות זאת.
כשהייתי בן 18 שיחקתי סימולטני עיוור נגד שני שחקנים. ניצחתי את שניהם.

משה (מיגל) ניידורף ז"ל, יהודי שברח במלחמת העולם השנייה לארגנטינה, היה במשך שנים ארוכות השחקן הטוב ביותר במדינתו החדשה.
ניידורף שיחק משחק סימולטני עיוור נגד 50 יריבים!!!.

כל הסיפור על סימולטני ועל סימולטני עיוור, בא להמחיש את פערי הרמה בין מי שמשחק לבין יריביו
מי שמשחק סימולטני מנצח את מרבית יריביו.

גם ויקטור צ'וקלטיה עשה זאת בירושלים. רק שניים לא הפסידו נגדו: מבוגר אחד ניצח ואני, אז נער בן 13, סיימתי בתיקו. 

בעקבות התוצאה הזו הוזמנתי לשחק במועדון שחמט. אחרי פחות משנה זכיתי באליפות ירושלים לנוער.
אריה רוזנברג ז"ל, שניהל את מועדון השחמט, רשם אותי כשחקן בלוח 12 בליגה (שישה הראשונים משחקים בדרך כלל. מותר להחליף אחד או יותר מהם בשחקנים הרשומים בלוחות נמוכים יותר). 

למרות שהייתי בדרגה הנמוכה ביותר ורשום בלוח הנמוך ביותר, בחר אריה לתת לי לשחק חמישה משחקים בליגה.
אף אחד לא הצטער על זה: ניצחתי ארבעה יריבים. היריב שהפסדתי נגדו היה אחד מששת שחקני נבחרת ישראל.

מה בכל זאת היה חסר?
לא הייתי הצעיר המוכשר היחיד בירושלים. לא היה מי שיאסוף את הצעירים המוכשרים ידאג להם, יאמן אותם ויקדם אותם. 
כל אחד מאיתנו הגיע להישגיו בזכות עצמו בלבד.

בבאר-שבע, תל-אביב, חיפה ופתח תקווה היה מי שהשקיע זמן ומאמצים לקדם חבורות נערים מוכשרים.
לאורך זמן הם הגיעו להישגים טובים בהרבה.

מה פתאום כתבתי רק על שחמט בפוסט בבלוג על ברידג'?
בפוסט ההמשך: פוטנציאל - דור שני. אתייחס למצב בברידג', הדומה למצב שתיארתי בשחמט.







יום שישי, 21 בפברואר 2014

איזו קונבנציית הכרזה הכי חשובה?

בשונה מפוסטים רבים אחרים, לא אביע את דעתי. במקום זאת אבקש מכם להביע את דעתכם.

אודה לכם אם תביעו אותה באמצעות תגובה לפוסט זה,בחלק המיועד לכך בסיום הפוסט.

השאלה היא השאלה שבכותרת הפוסט: איזו קונבנציה היא הקונבנציה הכי חשובה?
ברור שאין תשובה חד-משמעית אובייקטיבית לשאלה זו. אשמח אם בנוסף לציון שם הקונבנציה, תסבירו גם מדוע לדעתכם היא הקונבנציה החשובה ביותר.

בפוסט קודם שכותרתו: מי צריך קונבנציות? לטפס על עץ גבוה מדי עם Bergen raises,  הסברתי מדוע לא כדאי לשחקנים להשתמש בתחרות בקונבנציה, שלא תרגלו את השימוש בה. 

בפוסט נוסף שכותרתו: מי צריך קונבנציות? צריך רק חצי עוצר, הסברתי שיש קונבנציות בעלות ערך רב לשחקנים ברמה גבוהה מאד. שחקנים מהשורה, יעשו טעות חמורה אם ישתמשו בהן.

ברור לחלוטין יש קונבנציות אחרות, שעשויות להביא תועלת מרובה גם לשחקנים מהשורה.

מה יקרה אחרי שתגיבו?
בפוסט הבא אציג תמונת מצב של מה חושבים הקוראים. אציג גם את דעתי בנושא, שוודאי תפתיע רבים מכם.


יום ראשון, 16 בפברואר 2014

פסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב: ניהול תהליכים


אחד התחומים בטכנולוגיית מידע, שאני מרצה עליו ויועץ בו נקרא: Business Process Management או בראשי תיבות BPM. תחום זה עוסק בניהול ממוחשב של תהליכים בארגונים.  

את המצגות שלי פותח השקף הבא משנת 1913:

מקור: ויקיפדיה
השקף מתאר את המעבר של חברת פורד לפס ייצור לייצור מכוניות. כשהתהליך לא היה מבוסס על פס ייצור ארכה הרכבת מכונית כ 750 דקות. עם פס ייצור היא ארכה 90 דקות. 

אני מציג בהתחלה שקף זה, שאינו קשור למחשוב, לפני שצוללים לטכנולוגיה, על מנת להראות להם שמה שחשוב הוא שיפור וייעול התהליך העסקי ולא הטכנולוגיה. טכנולוגיות BPM רק נותנות כלי חזק יותר על מנת לבצע את הייעול.

מה פתאום תהליכים בפוסט על ברידג'?
אחד השינויים המהותיים לטובה ביום בתי הספר בפסטיבל הברידג' בתל אביב, היה שינוי תהליך. התהליך המדובר היה תהליך ההרשמה והקצאת מקומות ישיבה לילדים.

התהליך בשנה שעברה

שלב 1: המורים מגיעים עם הילדים וממתינים זמן רב בעמדת התשלום 
הילדים מחכים לידם או מתפזרים. המורים צריכים גם להשגיח על הילדים וגם להמתין.

שלב 2: המורים ממתינים לקבלת כרטיסי מקומות ישיבה לילדים
גם כאן מדובר בהמתנה ארוכה. גם כאן צריך להשגיח על ילדים, שכבר מזמן איבדו את סבלנותם.

שלב 3: המורה אוסף את התלמידים ומחלק להם את הכרטיסים

שלב 4: המורה מושיב את התלמידים במקומם

שלב 5: התחרות מתחילה באיחור של יותר מחצי שעה
משחקים חמש או שש ידיים ונהנים.

התהליך השנה

שלב 1: המורה מצלצל למושיקו מיוחס בזמן הנסיעה לפסטיבל 
הוא מדווח לו על מספר הזוגות לפי תחרויות (מיני ברידג' ללא שליט, מיני ברידג' עם שליט, מתחילים, מתקדמים).

שלב 2: מושיקו דואג להכין כרטיסי מקומות ישיבה
לכל מורה מכינים חבילה משלו.

שלב 3: המורה מגיע ומקבל ממושיקו כרטיסים
המורה מחכה זמן קצר או בכלל לא מחכה התלמידים מחכים זמן קצר ליד המורה.

שלב 4: המורה לתלמידים מחלק לתלמידים את הכרטיסים

שלב 5: המורה מושיב את התלמידים במקומם

שלב 6: התחרות מתחילה בזמן
משחקים שמונה או תשע ידיים ונהנים יותר. התוצאות משקפות יותר טוב את רמת התלמידים.

עוד הערה

השנה התחרות וטקס חלוקת הפרסים הסתיימו בזמן המתוכנן. החזרה לבתי הספר הייתה בערך בזמן המתוכנן.

בשנה שעברה התחרות וטקס חלוקת הפרסים הסתיימו באיחור.
החזרה לבתי הספר התאחרה.

לעמידה בלוחות הזמנים תרמו שינויים נוספים בתהליך.

לסיכום
כל הכבוד למארגנים על הפקת הלקחים והשיפור.  מסתבר שלא רק חברת פורד יכולה לייעל תהליכים בלי להשתמש בכלים ממוחשבים. 


גם ביד הזו לא פתחתי ♣2



בפוסט קודם שכותרתו: מה תכריזו עם 23 נקודות? התייחסתי ליד מתחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב, בה לא פתחתי 2 למרות שהיו לי 23 נקודות.

לתזכורת אציג שוב את היד:


גם ביד 23 במושב הראשון של אותה תחרות לא פתחתי 2, הפעם עם 21 נקודות. אין ספק שלא צריך לפתוח בה 2. היד מופיעה מיד לאחר פיסקה זו. 

מחלק: דרום. כולם פגיעים


איזו משתי הידיים טובה יותר?
לטעמי היד השנייה עם 21 נקודות טובה יותר מהראשונה עם 23 נקודות, אם לשותף יש כוח בסדרת ה 
החולשה של היד היא ב K כקלף יחיד. כוח בסדרה אצל השותף עשוי לחפות על החולשה ואז חוזה של 6 או חוזה של 6NT, עשויים להיות חוזים טובים.

הכוח של היד הוא האורך והכוח בסדרת ה  והשפיצים (קלפי ה A) בסדרות ה  וה . בחלוקה ידידותית שווה סדרת ה  שש לקיחות. תוסיפו את שני ה A וקיבלתם 8 לקיחות.

זוהי הסיבה שלאחר שפתחתי 1 והשותף הכריז 1, חשבתי שכדאי לבדוק אפשרות להכרזת סלאם. לאחר שהכרזתי 3 (Reverse bid) והשותף הכריז 3NT, המשכתי להכריז על מנת להראות כוח נוסף מעבר ל 18 הנקודות שהבטחתי.

השותף דחה, בצדק, את ההזמנה. עצרנו ב 4NT. ביצוע החוזה עם לקיחה עודפת, נגד אחד הזוגות החזקים בתחרות, היה שווה תוצאה של 85%.



יום שישי, 14 בפברואר 2014

מה תכריזו עם 23 נקודות?



בפוסט קודם: לא קשה להכריז. קשה להכריז נכון, התייחסתי למצבים שבהם קשה להכריז. בפוסט זה אתייחס מעט להערכת יד המשפיעה על ההכרזה.

מה תכריזו כפותח עם יד שיש בה 23 נקודות? מרבית הקוראים המכריזים בשיטה המקובלת בישראל ובארצות רבות אחרות, יענו על השאלה את התשובה: 2. 


מחלק דרום. כולם פגיעים



גם אני משחק את אותה השיטה. אם כך, מדוע לא הכרזתי 2 במזרח ביד 23 במושב השני בתחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל הבינלאומי בתל-אביב (פברואר 2014)? 
אם חשבתם שטעיתי בספירת הנקודות בידי, טעיתם. הסיבה שביד המופיעה לעיל הכרזתי אחרת היא, שגם עם 23 נקודות, מבצעים הערכת יד לפני שמכריזים. 

לאחר שביצעתי הערכת יד, הורדתי נקודה ולכן פתחתי 2NT.
עצרנו בחוזה של 3NT. 

כשמסתכלים על התוצאות רואים שיותר מפי 2 זוגות היו בחוזה של Slam, מאשר בחוזה של משחק מלא
יותר זוגות נכשלו בביצוע החוזה מאשר ביצעו אותו. 
ברור שפתיחה ב 2 מגדילה את ההסתברות להגיע ל Slam. אני מנחש שכך פתחו כל אלה שהכריזו Slam.

אלה שהכריזו Slam היו בחוזה של 6NT כשהיד החזקה היא בדומם. מדובר בחוזה לא מוצלח שהסיכוי לביצועו אינו גבוה - בידיים סגורות כמובן.

לכרוז 9 לקיחות בטוחות: 2 לקיחות ב , 2 לקיחות ב , 2 לקיחות ב  ו-3 לקיחות ב .

ניתן לפתח לקיחות באמצעות:
1. עקיפה ב ♠ 

2. חלוקה 3-3 ב  

3. חלוקה 3-3 ב ♣  

4. עקיפה עמוקה ל 9 המשיגה 4 לקיחות בסדרה, אם ה Q וה T בצפון (הסתברות נמוכה), שלוש לקיחות בסדרה אם ה Q שלישית או בכל מצב שה Q בדרום וה T בצפון.

5.  עקיפה ל J משיגה ארבע לקיחות במקרה של T סינגלטון בדרום. שלוש לקיחות במצבים בהם ה Q  בצפון או הT הוא קלף שלישי לכל היותר בצפון וה Q בדרום.    

6. משחק בו ה- A ישוחק ואחריו K♥ יניב 3 לקיחות אם ה-Q היא דאבלטון או סינגלטון ו-4 לקיחות אם הQT הם דאבלטון (הסתברות נמוכה במיוחד).

היות שנדרשות שלוש לקיחות, נדרשת הצלחה המבוססת על שילוב של הצלחת כמה מהניסיונות לפיתוח לקיחה, המתוארים לעיל. 
במקרים מסוימים ניתן לשלב בנוסף גם משחק לחץ (Squeeze).
ההסתברות לפיתוח שלוש לקיחות נמוכה.  

כפי שניתן לראות התמזל מזלו של הכרוז והעקיפה ב  והעקיפות ב ל 9 ול J מצליחות. למרות זאת, מרבית השחקנים כשלו בביצוע ה Slam.

מה גרם לי להפחית נקודה?
הסיבה החשובה פחות, היא החולשה ב . רק A ושני קלפים קטנים. ברוב המקרים הגנה תוביל בסדרת מייג'ור. קל לדמיין ידיים שמפסידים בהן שני קלפים בסדרה זו.

הסיבה החשובה יותר היא מבנה היד: יד מאוזנת של 4-3-3-3.
מרטי ברגן בספרו המומלץ Points Schmoints מציע להפחית נקודה בידיים של 4-3-3-3. אימצתי את המלצתו והיא לרוב פועלת לטובתי בתחרויות.

בידיים של 4-3-3-3 אין סדרה ארוכה שאפשר לפתח אותה בחוזים ללא שליט.
הן נחותות מידיים אחרות גם בחוזים עם שליט: אין סדרה קצרה שאפשר לחתוך אותה.

חוק ה 20
שחקנים רבים פותחים בגובה 1 ידיים שבהן פחות מ 12 נקודות, בתנאי שהן עומדות בחוק ה 20

תמצית החוק: כשסך הנקודות וסך הקלפים בשתי הסדרות הארוכות הוא לפחות 20 נקודות - פותחים בגובה 1.

דוגמה: אתם מחזיקים חמישה קלפים בסדרה אחת, ארבעה בסדרה אחרת ו 11 נקודות. נחבר 9 (סך הקלפים בשתי הסדרות) למספר הנקודות. הסיכום הוא 20. אפשר לפתוח בגובה 1.

בוודאי שאלתם את עצמכם, האם יד עם 10 נקודות או 11 נקודות, עומדת בתנאים של חוק ה 20?

האם שאלתם את עצמכם האם יש ידיים עם 12 נקודות, שאינן עונות על חוק ה 20?
התשובה לשאלה הזו: יש רק חלוקה אחת שבה מגיעים ל 19: יד 4-3-3-3 עם 12 נקודות.




לא קשה להכריז. קשה להכריז נכון


לפני כמה שנים, מספר דקות לפני שעמדתי להתחיל לשחק בתחרות ארצית, צלצל הטלפון שלי. התבשרתי שזכיתי במכרז ייעוץ בתחום טכנולוגיית המידע, שהיה חשוב לפרנסתי.

ביד הראשונה הייתי הכרוז בחוזה של 4. כנראה שהראש שלי היה עדיין במכרז הנ"ל, משום ששיחקתי הכי גרוע שאפשר.
זכיתי בהובלה ב  ב A בדומם וביצעתי עקיפה ב  אל ה AQ  דווקא נגד היד המסוכנת. היריב שהיה עם שישה קלפים ב , זכה ב K והמשיך ב  ששותפו חתך.
ביצעתי 11 לקיחות. כל יתר השחקנים ששיחקו את אותו חוזה ביצעו 12 לקיחות.

איזה אחוז קיבלתי על היד לדעתכם?
אני מניח שרובכם לא תנחשו נכון. כנראה שתהיו בטווח של בין 0% ל 20%.
במציאות קיבלתי 60% על היד.

הסיבה לכך היא שקשה להגיע לחוזה של 4, כשיריב לא פגיע פותח בגובה 2 ומראה יד חלשה ב . לי, במצב פגיע, היו 10 נקודות עם QJxx.  לשותף 14 נקודות עם AK. רבים בחרו לא לחפש את ההתאמה ב  והשיגו תוצאה טובה פחות ממשחק מלא ב 

לא רק 60% ממשתתפי התחרות הארצית הנ"ל מתקשים בהכרזה. בתחרות הזוגות בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב הייתה יד שאני התקשיתי בהכרזתה. משיחות עם משתתפים אחרים, הבנתי שקרוב לוודאי שלא רק אני התקשיתי בהכרזתה. 
שאלתי לדעתם של כמה מומחים (כולל השופט הפולני בתחרות, שמישהו הפנה אותי אליו כמומחה, משום שבעברו הלא כל כך רחוק שיחק בנבחרת הצעירה של מולדתו). 

את היד בה התקשיתי בהכרזה הצגתי בפורום משחק הברידג' באתר ההתאגדות ואשמח עם שחקנים טובים ממני יביעו את דעתם.

אני מה יוצא לי מזה (אמי"ל)?
הקורא ישאל בוודאי איזו תועלת תצמח לו מהסיפור הנחמד לעיל. התשובה היא, שיש ידיים בברידג' בהן החלק הקריטי במשחק הוא הכרזה נכונה. באותן ידיים אם תכריזו נכון תקבלו תוצאה טובה גם אם המשחק שלכם יהיה הגרוע ביותר.

הערות שוליים
מה שיפה בברידג' הוא שיש ידיים שונות, בהן הגורם המהותי המשפיע על תוצאת המשחק הוא אחר. 
כך למשל בידיים מסוימות קלף ההובלה הוא זה שיקבע האם יבוצע חוזה.  

רוצים דוגמה להכרזה קשה בגמר תחרות ספינגולד היוקרתית בארצות הברית בה טעה ניק ניקל, מטובי השחקנים בארצות הברית?
קראו: לכל כלל יש יוצא מהכלל.









יום שלישי, 11 בפברואר 2014

ילדי בתי הספר משחקים ברידג


בשונה מהתדמית של הברידגי כמשחק למבוגרים, שלא לומר קשישים, מספר רב של צעירים, נערים וילדים משחקים ברידג'. ישראל היא מעצמת ברידג' לצעירים, לא מעט גם בגלל ההשקעה של התאגדות הברידג' הישראלית בילדים ונערים בגיל בית הספר.

בנוסף להישגים המרשימים בזירה הבינלאומית (למשל: מקום שני באליפות העולם האחרונה לצעירים עד גיל 25 ומקום ראשון כזו שלפניה ומקום שני (עד גיל 21) ומקום שלישי (עד גיל 25) באליפות אירופה האחרונה)) מוקדש יום אחד בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב, המתקיים בכל שנה בחודש פברואר, לתחרויות של תלמידי בתי הספר.

בתחרויות משתתפים מאות תלמידים מכל הארץ, כולל תלמידים מהמגזר הערבי. הארגון המוצלח במיוחד של התחרות השנה, תרם להנאת התלמידים.
את הארגון הוביל מושיקו מיוחס, האחראי על בתי הספר בהתאגדות הישראלית לברידג', בסיועם של: מודי קניגסברג - יו"ר ההתאגדות,  מנכל"ית ההתאגדות אוריה מאיר, מיכה מרק יו"ר ועדת הצעירים ועוד רבים וטובים, שאם אתחיל להזכיר שמות בוודאי אשכח מישהו, שלא במתכוון. 

הזווית האישית שלי


זו השנה השנייה, שאני מלמד ילדים ברידג'. בשנה שעברה לימדתי בבית ספר שחקים במעלה האדומים. זהו בית ספר קטן למחוננים וצעירים שלא לימדו בו ברידג' בשנים קודמות.

זוג אחד, מתוך תשעה תלמידים שהשתתפו, איתי מזרחי ונדב משעול, זכה במקום השני בתחרות בקטגוריית מיני ברידג' עם שליט.

השנה לא זכה אף זוג (מתוך 13 תלמידים שהשתתפו) במקום השני. זכו במקום ראשון ובמקום שלישי בקטגוריית מיני ברידג' עם שליט:
לביא גנז וישי הבר במקום הראשון ואנדי ויינרמן ויאיר פישלר במקום השלישי.  

הישגיהם והישגיהם של יתר התלמידים בתחרות הביאו לזכיית בית הספר במקום השני ברמה הבית  ספרית בקטגוריית מיני ברידג' עם שליט. 
כל התלמידים שהשתתפו, למעט התלמיד שצילם את התמונה, מופיעים בתמונה לעיל.

אולי כמה מילדים צעירים אלה (כולם בכיתה ו או בכיתה ה), יצמחו בעתיד להיות שחקני הנבחרת הצעירה של ישראל. 

ראו גם



יום ראשון, 9 בפברואר 2014

קוריוזים בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב

הפסטיבל נפתח ביום שישי בתחרות קבוצות מעורבות. אתמול היה היום הראשון בו השתתפתי. בתחרות לזוגות גברים השגנו את התוצאה הטובה ביותר שלנו (של ניר בני ושלי) בתחרויות בפסטיבל, למעט: התוצאה הכי טובה בכל הזמנים? בתחרות לדרגות נמוכות.

בתחרות זוגות גברים סיימנו במקום העשירי עם תוצאה של מעל ל 58%.

תחרות ה IMP, הייתה כבר סיפור אחר. בחצי הראשון של המושב הראשון היו תוצאות טובות. בחצי השני תוצאות לא טובות ובסיכום תוצאה שלילית. 

המושב השני היה קטסטרופלי והתוצאה הכללית שלנו הייתה בהתאם.
למרות זאת היו גם במושב השני ידיים בהן שיחקנו היטב. כך למשל, הצלחנו בהגנה מדויקת, להפיל את אילן הרבסט, שחקן נבחרת ישראל בחוזה של 3NT.

מתחרות ה IMP, אציג שתי ידיים בחוזה של NT.
בשתיהן הסדרה הבעייתית היא . בשתיהן הצלחנו לבצע את החוזה.

יהלומים יקרים



ביד 23 במושב הראשון (כולם פגיעים), פתח ניר בדרום בהכרזה של 2, המתארת יד של 23 נקודות או יותר או 9 לקיחות לפחות.

כמו שאתם רואים ביד של ניר 19 נקודות ו 9 לקיחות. 

לאחר פתיחה חזקה של 2 להכרזה של 2 על ידי המשיב יש משמעויות שונות.

אצל חלק גדול מהשחקנים, ההכרזה היא הכרזת Relay. המשמעות הכרזת המתנה עם טווח נקודות לא ידוע על מנת, שהפותח יתאר את ידו.

אצלנו, כמו אצל הרבה שחקנים, הכרזת 2 מתארת יד של 0-7 נקודות. ההיגיון מאחורי ההכרזה: עם 8 נקודות ומעלה, אפשר לבדוק הכרזת Slam. 

שימו לב שעם 6 נקודות, החלטתי לחרוג מהשיטה ולהכריז 2. הסיבה לכך היא, שאם אמצא התאמה בסדרה זו, היד שלי עם שישה קלפים בסדרה וקלף יחיד ב , שווה יותר מ 7 נקודות. כנגד חוזה של 3NT, מערב לא יכול להוביל משני קלפי שהם ה KJ. הוא הוביל ב . ניר זכה בשתי לקיחות ב  ובשבע לקיחות ב  וביצע את החוזה.
הובלה ב   אינה מפילה את החוזה כי ה Q של דרום מוגנת.

לא מעט שחקנים בצפון הכריזו 2. בחלק מהמקרים זה הסתיים בחוזה של 5. מי ששיחק את החוזה היה צפון עם היד החלשה. לרוב ההגנה זכתה ב A ובשתי לקיחות ב .


לחץ
לא נעים, אבל ביד הבאה נכנסתי למצב של לחץ. הייתי הכרוז במערב לאחר שלוש הכרזות Pass (מזרח-מערב פגיעים). 




קיוויתי להובלה ב  או לפחות לעוצר ב  אצל השותף.
שתי התקוות נכזבו כשצפון הוביל ב  וההגנה זכתה בחמש לקיחות בסדרה.

מה זורקים על ה ?

אין בעיה בדומם: זורקים שני קלפי  ו  אחד.

ביד קשה יותר: צריכים לשמור על ה QJ  וכל  שנזרוק הוא לקיחה 
אחת פחות.
אם ה  מתחלקים 4-2 וה J הוא אחד מארבעה קלפים, יהיו לנו רק שלוש לקיחות בסדרה זו. 

הפתרון שמצאתי הוא לזרוק את שלושת קלפי ה  כולל ה A. הנחתי 

שהיריבים יזכו בשתי לקיחות ב  ואפול פעם אחת.

דרום לא שיער שה  שלי סגורים. הוא לא רצה להוביל מתחת ל K♠ מחשש שיש לי את ה A בנוסף ל Q או בנוסף ל QJ. הוא הופתע כשזרקתי את ה A.

הפתרון שהוא מצא היה חזרה ב . זכיתי ב K וב Q ובחמישה קלפי ♦ לביצוע החוזה.


יום ראשון, 2 בפברואר 2014

אמרתי לכם לא להכפיל Slam

בפוסט:  תיאורית גילוי האותות ו Double מעניש, הסברתי מדוע אדגר קפלן מציע להימנע בדרך כלל מהכפלת חוזי Slam. בפוסט הבטחתי להביא דוגמאות לחוזי סלאם מוכפלים, בהם הייתי מעורב כמכפיל, ככרוז וכשותף מתוסכל של זה שהכפיל. אני עומד בהבטחתי.

לשחק עם שותף שלא רוצים לשחק איתו
כשחקן המשחק ברידג' פחות משנה, ביקשו ממני לשחק עם שחקן, שאף לא אחד רצה לשחק איתו. נכמרו רחמי ושיחקתי איתו מדי פעם.
האיש ידע ימים טובים יותר. הראש כבר לא פעל טוב כבעבר, אבל זו לא הייתה בעייתו העיקרית. הבעיה העיקרית הייתה ראייה: הוא בקושי זיהה את הקלפים.
קשיי הראייה שלו, היו הסיבה לסירובם של שחקנים חלשים ממני לשחק איתו.

הוא סיפר לי שאשתו, שכבר הלכה לעולמה, הייתה שחקנית טובה ממנו. באחת מהתחרויות הסימולטניות הארציות, סיימו באחד מעשרת המקומות הראשונים בארץ (בדומה למה שעשינו הבן שלי ואני בתחרות הסימולטנית בינואר 2014).

רכושי הדל, באחת מהידיים ששיחקתי איתו היה K. ל K התלוו מספר קלפים קטנים מאותה סדרה.

אחד היריבים פתח  1. שותפו, אחד השחקנים החזקים והאגרסיביים ביותר במועדון, הכריז 1.

כשהיריבים הגיעו לחוזה של 6, הכפיל השותף שלי. השחקן החזק לא התמהמה: הוא הכריז ללא מחשבה Redouble.

אני צריך להוביל נגד חוזה של 6 עם Redouble
הדבר האחרון, שהייתי חושב עליו זה הובלה מתחת ל K. במהלך ההכרזה, היריבים לא הראו קוצר בסדרה ולא הראו Control בסדרה.

כשבקושי יכולנו לתאם כיצד מסמנים, בוודאי שלא סיכמנו שנשחק Lightner Double.

Lightner Double היא קונבנציה נגד חוזי סלאם עם שליט, המבקשת הובלה לא שגרתית. לרוב לשחקן המכפיל יש Void באחת הסדרות ו A בסדרה צדדית. 

אם מובילים בסדרה בה יש Void הוא חותך וממשיך ב A, להפלת החוזה.
כשאין, על פי מהלך ההכרזה, סיבה להוביל בסדרה אחרת, מבקש מכריז ה Double, הובלה בסדרה הראשונה שהוכרזה על ידי הדומם.

במה הובלתי ומה קרה?
במקרה קראתי קצת על Lightner Double. לא הייתה סיבה להוביל בסדרה אחרת. חשבתי שייתכן ששותפי עתיר הניסיון, מכיר את הקונבנציה ושכח, שלא סיכם איתי שמשחקים אותה.

הובלתי ב . כשלשותף שלי לא היה Void באף סדרה, התברר מהר מאד גודל האסון. 
השותף הכפיל, עם לקיחה בטוחה אחת. ניחשתם נכון: ה A.
לא שהובלה ב הייתה משפרת את המצב באופן דרמטי. לכרוז היה קלף יחיד בסדרה. בהובלה ב  היה מבצע סלאם עם Redouble, תוצאה שאף לא אחד אחר היה יכול אפילו לחלום עליה. בהובלה שלי הוא ביצע את החוזה עם לקיחה עודפת.

נחמה פורתא
נחמה פורתא: התחרות הייתה תחרות Top-Bottom (תוצאה של 0% על היד). בתחרות IMP, יכולנו ל"סגור את הבסטה" אחרי היד הזו (גם שחקנים טובים בהרבה מאיתנו לא היה יכולים להרוויח בידיים הבאות מספיק IMPs על מנת לא לסיים במקום האחרון).

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...