מדוע (כמעט) כל השחקנים הטובים משחקים Puppet Stayman אחרי פתיחה של 2NT?

לא במקרה הפוסט הזה אינו מסומן גם בריבוע בצבע אדום.

שחקנים ברמה גבוהה יודעים את מה שאני כותב וקרוב לודאי שגם מכריזים באופן שבו אני ממליץ להכריז.

בפוסט זה אני עוסק רק בתשובת המשיב להכרזת 2NT המבטיחה 20-22 נקודות עם יד מאוזנת. 

Stayman

קונבנציה בה מכריז המשיב ♣2 אחרי הכרזת 1NT או מכריז ♣3 אחרי הכרזת 2NT. 
המטרה של הקונבנציה היא למצוא התאמה של 8 קלפים בסדרת מייג'ור על מנת להזמין למשחק מלא בסדרה זו או להכריז משחק מלא בסדרה זו.

העיקרון הוא שאנחנו מעדיפים, ברוב המקרים, לשחק משחק מלא בסדרת מייג'ור ולא משחק מלא בחוזה ללא שליט. 

על ביצוע משחק מלא בסדרת מייג'ור מקבלים 420 נקודות במצב לא פגיע או 620 נקודות במצב פגיע. 

על ביצוע משחק מלא ללא שליט מקבלים 400 נקודות במצב לא פגיע או 600 נקודות במצב פגיע. 

הכרזת ♣2 של המשיב מבטיחה לפחות 8 נקודות ובדיוק רביעייה לפחות בסדרת מייג'ור אחת (יכול להיות גם מצב שבו למכריז יש רביעיות בשתי סדרות המייג'ור). 
הפותח עונה להכרזת ה-♣2 באופן הבא:

♦2 - אין רביעייה בסדרת מייג'ור


♥2 - יש רביעייה ב-♥. לא שולל רביעייה ב-♠.


♠2 - יש רביעייה ב-♠. שולל רביעייה ב-♥.


לאחר פתיחה של 2NT זה בדיוק אותו דבר. אתם רק צריכים להחליף כל 2 ב-3. כמובן שהמשיב יכול להכריז עם פחות נקודות מאשר לאחר 1NT. 

Puppet Stayman
בהקשר של Puppet Stayman אתאר מה קורה לאחר פתיחה של 2NT. תחליפו כל 3 ב-2 וקיבלתם מה קורה לאחר 1NT.

הפותח עונה להכרזת ה-♣3 באופן הבא:

♦3 - יש רביעיה בסדרת מייג'ור (לא שולל רביעיות בשתי סדרות המייג'ור)


♥3 - יש חמישיה ב-♥.  

♠3 - יש חמישיה ב-♠.  

אחרי הכרזה של ♦3 המשיב מכריז ♥3 עם רביעייה ב-♠ ו-♠3 עם רביעייה ב-♥.

אם לפותח יש התאמה בסדרה האמיתית של המשיב הוא מכריז אותה והופך לכרוז. 
היפוך הסדרות בהכרזה השנייה של המשיב מיועד לאפשר לזה שמחזיק את היד החזקה להיות הכרוז. 

החמישיה הסודית
איני כותב כאן על סדרת ספרי הילדים החמישיה הסודית והכלב, שקראתי בילדותי.
שימו לב שהפותח 1NT או 2NT עשוי להחזיק גם חמישיה בסדרת מייג'ור. 

המשיב לא יודע שהוא מחזיק חמישה קלפים ולא ארבעה.
חוסר הידע שלו חמור יותר כאשר פותחים 2NT ומרחב ההכרזה עד משחק מלא יותר מצומצם מאשר במקרה שפותחים 1NT.

היתרון של Puppet 
אחרי Puppet אין חמישייה סודית. המשיב יודע בדיוק האם לפותח רביעיה או חמישיה.
זה מאפשר מציאת התאמה של 5-3 בסדרת מייג'ור. המשיב עם שלושה קלפים בסדרת מייג'ור (או בשתי סדרות המייג'ור) יכול להכריז ♣3 ואם יש התאמה של 5-3 הוא ימצא אותה.

מי שמשחק Stayman לא ימצא את ההתאמה.

ללמוד ברידג' בויקיפדיה

אתם כבר יודעים את חוקי משחק הברידג' ומשחקים להנאתכם. נתקלתם בבעיה של הכרזה ולפעמים גם בבעיה בטכניקת משחק.

אתם מחפשים מקור מידע שיתן לכם תשובה. כמו בהרבה נושאים אחרים, לא מעט אנשים (ובוודאי ילדים) מחפשים את המידע בויקיפדיה.

גם אם אתם מעוניינים ללמוד נושא ספציפי שאינכם בקיאים בו, הויקיפדיה עשויה לעזור לכם.

היום הוספתי קטגוריה בויקיפדיה העברית. הקטגוריה נקראת: קונבנציות ברידג'. היא נמצאת תחת הקטגוריה הראשית ברידג'. 

עד עכשיו כשחיפשתם מידע על קונבנציית הכרזה בברידג' הייתם צריכים לחפש אותה באמצעות הקלדתה לתיבת החיפוש. 

אם טעיתם בהקלדה, יציעו לכם מונח קיים בעל שם דומה. לפעמים המונח הדומה הוא אכן הקונבנציה שחיפשתם. לפעמים לא.

מעכשיו תוכלו בנוסף לחיפוש להקליד בתיבת החיפוש: קטגוריה: קונבנציות ברידג'. תקבלו את רשימת כל הקונבנציות, שעליהן יש ערך בויקיפדיה העברית ותוכלו לקרוא על הנושא, שרציתם לקרוא עליו.

אגב בחלק התחתון בצד ימין של כל דף בויקיפדיה יופיעו שפות אחרות בהן יש ערך על אותו נושא. לחיצה על השפה תוביל אתכם ישר לערך באותה ויקיפדיה.

יש הרבה מידע בויקיפדיה האנגלית. אם אתם קוראי פולנית, יש לכם מידע רב גם במיוחד בויקיפדיה הפולנית.

כמובן שתוכלו למצוא מידע גם בשפות אחרות כמו סינית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, גרמנית ועוד שפות רבות. 

חסרונות ערכים בויקיפדיה

הדיון עוסק בויקיפדיה בכלל ולא ספציפית בויקיפדיה העברית. 

1. חוסר שיטתיות

כל אחד כותב על מה שהוא רוצה ולכן לפעמים חסרים ערכים על נושאים חשובים ויש ערכים על נושאים חשובים פחות.

ייתכן שלא תמצאו ערך על הנושא שאתם מחפשים.

2. חוסר אחידות ברמת הכותבים

יש אנשים שכותבים מצוין וברור ומבינים היטב בנושא שהם כותבים. יש גם כאלה שאינם מבינים והתוצאה בהתאם.

יש בויקיפדיה מנגנוני בקרה המתקנים ערכים גרועים או מוסיפים מידע חסר בערכים. המנגנונים מבוססים בעיקר על אנשים אחרים העורכים בקרה ומתקנים או מוסיפים. 

התוצאה היא שבמשך הזמן ערכים פחות ראויים הופכים למשהו שראוי וכדאי לקרוא אותו.

אף אחד לא יכול להבטיח לכם ב-100%, שבנקודת הזמן בה קראתם ערך, הוא אכן מכיל תכנים ראויים וכתוב באופן נאות.

3. שועלים קטנים מחבלים בערכים

יש גם אנשים, מעטים יחסית למספר האנשים התורמים מזמנם ומכישוריהם, המחבלים במתכוון בערכים.

גם במקרה כזה מתבצע תהליך תיקון ובקרה דומה לתהליך, שתואר בפיסקה הקודמת. 

גם במקרה זה אף אחד לא יכול להבטיח לכם ב-100%, שבנקודת הזמן בה קראתם ערך, הוא אכן מכיל תכנים ראויים וכתוב באופן נאות. 

יתרונות ערכים בויקיפדיה

1. ביקורת של מספר גדול של אנשים

המבקרים עשויים לתקן טעויות, כולל טעויות הגהה מינוריות, אבל גם טעויות מהותיות.

הם יכולים גם להעשיר את הערך במידע נוסף.

2. חייבים להסתמך על מקורות ולציין אותם

החובה הזו מבטיחה לרוב שמה שכתוב אינו מבוסס רק על ידע אישי (לא תמיד זה רע) או גרוע מזה על חוסר ידע אישי.

החובה הזו אינה מבטיחה שאדם שאינו מצוי בנושא יבחר מקורות ראויים פחות או לא ראויים בכלל.

החובה הזו אינה מבטיחה שאדם לא אינטליגנטי או אדם שאינו מתמצא בתחום, יטעה בהבנת מקור ראוי במיוחד.

החשיפה למספר רב של קוראים ומנגנוני הבקרה מביאים לכך, שבהסתברות גבוהה הבעיות נפתרות לאורך זמן.

ברידג' בויקיפדיה העברית

בסעיף זה אתמקד בערכים על ברידג' בויקיפדיה העברית, בהקשר של היתרונות והחסרונות שציינתי.

בשונה מויקיפדיות אחרות ברוב המקרים אתם לא רק תדעו מי כתב את הערך (אפשר לראות את הגרסאות של הערך מסודרות בסדר כרונולוגי הראשון הוא זה שכתב את הערך).

אני הוא זה שכתב את רוב הערכים, נכון לאפריל 2016.

אם אתם מכירים אותי וסומכים עלי, אתם מוזמנים ללמוד מהערכים שכתבתי.

אל תהססו לחפש טעויות. גם אני טועה לפעמים. אשמח אם תספרו לי על טעויות שמצאתם בערכים שכתבתי.

גם אם אתם לא סומכים עלי, תראו על אילו מקורות הסתמכתי. אם אתם סומכים עליהם ומעריכים שאני מסוגל להבין את מה שהם כתבו, אתם מוזמנים ללמוד מהערכים.

פוסטים נוספים על ברידג' בויקיפדיה

ברידג' בויקיפדיה העברית

ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'

כיצד אני מלמד ברידג' למתחילים?

בפוסט זה אציג את העקרונות ואת התפיסה שלי כשאני מלמד קורסי מתחילים בברידג'. אני עושה זאת משום שבקרוב אוציא חוברת עזר חדשה לשלב השלישי של הלימוד.

עקרונות היסוד

1. התלמידים נהנים לשחק

המשמעות היא שכבר בשיעור הראשון משחקים.

משמעות נוספת היא שחלק גדול מזמן השיעור מוקדש למשחק וחלק קטן יחסית ללימוד חומר חדש.

בשיעור הראשון משחקים לרוב כבודדים ולא כזוגות.

2. ברידג' הוא משחק המבוסס על היגיון

העיקרון הזה בא לידי ביטוי לכל אורך הדרך. המטרה היא ללמד את התלמידים את ההיגיון ואת מושגי היסוד וכמה שפחות ללמד אותם לזכור.

הביטוי הראשון לכך הוא בעית הערכת יד, שהם מקבלים בסוף השיעור הראשון. להזכירכם, הם עדיין משחקים כיחידים ולא כזוגות ולא שמעו אף מילה על הכרזה ושלב ההכרזה.

לבעיה יש שני פיתרונות נכונים והגיוניים. אבל יש ביניהם שוני מהותי.

את השוני מגלים כאשר דנים בפיתרון הבעיה.

היד המיצגת את אחד מהפיתרונות, מלווה את התלמידים לכל אורך הקורס. עם שינויים קלים של קלף אחד עד ארבעה קלפים.

נושאים חדשים כמו: פיתוח סידרה ארוכה, מניעת חסימה, שליט וכיו"ב מספקים מימדים נוספים להערכת היד הזו.

בשיעור השני אני משנה קלף אחד ביד.

בחירת קלף ההובלה לאחר השינוי, מבהירה להם את ההבדל בינם לבין שחקן המבין מה זו כניסה ליד.

ההובלה שבוחרים מרבית משתתפי קורס מתחילים מביאה לתוצאה רעה.

ניתוח ההובלה קל ומבהיר כמעט לכל אחד, שהתוצאה תהיה רעה יחסית לתוצאת הובלה אחרת. 

הניתוח מבהיר גם שיש מצב אחד בו בהובלה הזו התוצאה תהיה טובה, אבל ההסתברות לכך מאד נמוכה.

הם כבר מבינים שברידג' הוא משחק הסתברותי וששחקן טוב בוחר באפשרות שהסתברותה גבוהה.

3. מותר לטעות

אני מדגיש מההתחלה, שמותר לטעות וכל אחד טועה. גם אני. גם שחקנים הרבה יותר טובים ממני וגם אלופי עולם.

זה מוריד מהתלמידים את החשש מטעות ואת רגשי האשמה לאחר טעות ומאפשר להם להנות יותר מהמשחק.

זה מקטין את החיכוך בין שותפים ואת שיעור ההאשמות של שחקן כלפי שותפו.

עוד סיבה להנאה גדולה יותר מהמשחק ולשותפות בריאה.

שלבי הלימוד

סדר ואופן הלימוד נועד לענות על עקרונות היסוד שצוינו לעיל.

שלב ראשון: מיני ברידג'

מדלגים על שלב ההכרזה המסובך ובמקום זה מכריזים באופן פשוט והגיוני, כשהשותף מעביר פתק המתאר את היד שלו.

המשחק עצמו זהה לגמרי לברידג'. מממש היטב את העיקרון הראשון של הנאה מהמשחק.

אני מלמד הכרזה במיני ברידג' עוד לפני שלימדתי מה זה שליט. אפשר לשחק ברידג' כבר מהשיעורים הראשונים.

אפשר גם ללמוד טכניקות משחק בסיסיות של הכרוז: פיתוח סדרה ארוכה, עקיפה, מניעת חסימה וכיו"ב.

אפשר גם לתרגל אותן באמצעות ידיים מוכנות מראש.

על פי העיקרון השני, לומדים את ההיגיון שמאחורי טכניקות המשחק הבסיסיות.

שלב שני: הכרזות למתחילים פשוט והגיוני

הכותרת מציינת גם את האופן בו אני מלמד וגם את שמה של החוברת שכתבתי. 

היא כוללת גם את עיקרון היסוד השני, שמופיע בתחילת פוסט זה.

אני מלמד עקרונות הכרזה ומושגי יסוד, למשל: Limit bid, מחייב לסיבוב אחד, מחייב למשחק מלא, הזמנה למשחק מלא, הזמנה לסלאם, העדפת חוזה בסדרת מייג'ור עם התאמה על פני חוזה ללא שליט.

תלמיד שמבין את העקרונות יכול במצבים רבים למצוא את ההכרזה הנכונה בעצמו באופן הגיוני.

בפוסט אחר: מאחורי ההיגיון: הברידג' המודרני. להבין או ללמוד בע"פ? המלצתי על ספרו של גלעד אופיר העוסק בהכרזות וגישתו זהה לגישה שלי: להבין את ההיגיון שמאחורי ההכרזה ולא ללמוד בע"פ.

ההמלצה שלי היא:

1. אם אתם לומדים בפעם הראשונה בחייכם להכריז בברידג' בקורס מתחילים קנו את החוברת שלי.

הספר של גלעד אופיר יהיה קשה מדי עבורכם.

2. אם למדתם להכריז לפני הרבה שנים ושכחתם או למדתם להכריז אצל מורה גרוע וחלק מהמושגים, שצוינו לעיל ( Limit bid, מחייב לסיבוב אחד, מחייב למשחק מלא, הזמנה למשחק מלא וכו') לא מוכרים לכם, אל תתבישו לקנות ולקרוא את החוברת שלי.

3. אם המושגים מוכרים לכם ואתם רוצים להבין יותר, קנו את הספר של גלעד אופיר.

הוא יתן לכם הרבה תובנות שלא תקבלו מהחוברת שלי.  

4. אם אתם משחקים כמה שנים בתחרויות במועדונים וחושבים שאתם מבינים את המושגים אבל לא באמת מבינים אותם - קנו גם את החוברת שלי וגם את הספר של גלעד אופיר.

איך תוכלו לדעת שזה המצב? פשוט מאד, אם אתם משחקים שנתיים-שלוש בתחרויות ואפשר לספור על אצבעות של שתי ידיים את מספר הפעמים שעברתם את ה-40%, אתם בדיוק במצב הזה.

שלב שלישי: הכרזות התערבות למתחילים פשוט והגיוני

בקורס של כשמונה שיעורים על הכרזות למתחילים, לא ממומש במלואו העיקרון הראשון: יש זוג שחקנים שלא נהנים משלב ההכרזה. 

הסיבה לכך היא שהכרזה בברידג' היא נושא מורכב ואני מלמד אותו מהקל אל הכבד. 

בכל שמונת השיעורים בשלב השני, זוג אחד אינו יכול להתערב בהכרזה. זה כמובן מתאזן, משום שבאחת מכל ארבע ידיים מוכנות לתרגול כל שחקן הוא הכרוז.

עדיין יש טרוניות של תלמידים שמקבלים 12 נקודות או יותר ולא יכולים להתערב בהכרזה (בידיים שאני מכין אף שחקן טוב לא יתערב בהכרזה על אף שיש לו 12 נקודות או יותר).

לשיטתם, כפי שפותחים עם 12 נקודות או יותר גם מתערבים בהכרזה עם 12 נקודות או יותר.

המציאות היא כמובן מורכבת יותר: לפעמים מתערבים בהכרזת אוברקול עם 9 נקודות ולפעמים לא מתערבים עם 14 נקודות. 

עדיין יש טרוניות של מגנים שלא מקבלים הרבה נקודות ובוודאי שאינם יכולים להתערב בהכרזה.

בקורס הבא אחרי שמונת השיעורים על הכרזות, אני פותר את הבעיה: התלמידים לומדים הכרזות התערבות בסיסיות.

כמו הכרזות הפתיחה והכרזות המשיב, גם הכרזות התערבות מבוססות על היגיון.

כמו הכרזות הפתיחה והכרזות המשיב, גם הכרזות התערבות אני מנסה ללמד באופן הפשוט ביותר האפשרי.

השיעור הראשון בנושא הכרזות התערבות נקרא: אוברקול שאתם כבר מכירים.

עוד לפני שלימדתי אוברקול התלמידים יכולים להבין מספר מצומצם של הכרזות אוברקול על סמך מה שלמדו בקורס ההכרזות למתחילים.

כשמישהו פותח, יכול להיות שלשחקן שלפניו, שטרם הגיע תורו להכריז יש פתיחה. אני מנסה להגיע באופן הגיוני, ביחד עם התלמידים למצבים שבהם אין זה משנה את ההכרזה שלהם או מחייב שינויים מזעריים בתנאים הנדרשים להכרזה שלהם.  

בקרוב חוברת חדשה: הכרזות התערבות למתחילים פשוט והגיוני
בקרוב תהיה זמינה חוברת חדשה שאני מכין. שמה מופיע בכותרת הפיסקה.
הגישה זהה לגישה של החוברת הראשונה: "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני". גם הפורמט זהה: הסבר, דוגמאות, סיכום, ידיים למשחק ותרגילים ופיתרונות לתרגילים.
בחוברת יכללו הכרזות ההתערבות הבסיסיות למשל: אוברקול ו-Takeout Double.

כאשר היא תהיה מוכנה, אתאר ביתר פירוט את תוכנה. 

  

Kickback: לנצל את מרחב ההכרזה

 בין השאר התרומות של אדגר קפלן לברידג' אפשר למנות גם את עריכת הירחון האמריקאי The Bridge World.

מי שעבד תחתיו באותו ירחון והחליף אותו לאחר מותו היה Jeff Rubens.

Rubens שחקן ברידג' ניו-יורקי יליד 1941, כתב גם ספרי ברידג', שהבולט בהם הוא: Secrets of Winning Bridge.

רובנס הוא חסיד גדול של ניצול מרחב ההכרזה. גישה זו הביאה אותו ליצירת קונבנציית Kickback לשאלה על קלפי מפתח. 

הרעיון הוא פשוט: במקום להשתמש בהכרזת 4NT כשאלה על קלפי מפתח על פי קונבנציית RKCB, נשתמש בהכרזה נמוכה יותר ונרוויח מרחב הכרזה.

ההכרזה שנשתמש בה היא הכרזה בגובה 4 של הסדרה הבאה אחרי סדרת השליט שנקבעה.

ניקח לדוגמה את המקרה שסדרת השליט היא ♣. הכרזת ♦4 היא שאלה על קלפי מפתח. 

 

אם משחקים RKCB 0314, תשובה של ♥4 אחרי Kickback של ♦4 מראה 0 או 3 קלפי מפתח.

 

 

אם משחקים RKCB 1403, תשובה של ♥4 אחרי Kickback של ♦4 מראה  מראה 1 או 4 קלפי מפתח.

 

מהדוגמה כבר הבנתם שהיתרון של Kickback בא לידי ביטוי בעיקר כשסדרת השליט היא סדרת מיינור. רבים מאלה שמשתמשים בקונבנציה משתמשים בה רק כשסדרת השליט היא סדרת מיינור.

איך מראים Control בסדרה שאחרי סדרת השליט? 

 

החיסרון של Kickback הוא שאין דרך להראות בגובה 4 Control בסדרה שאחרי סדרת השליט.

יש הפותרים את הבעיה באמצעות שימוש בהכרזת 4NT כהכרזה המראה Control בסדרה שאחרי סדרת השליט.

דוגמה שמבהירה את היתרון

סדרת השליט היא ♣. אינכם משתמשים ב-Kickback. אתם משתמשים ב- RKCB 0314.

לשותף שלכם יש קלף מפתח אחד ולכם שניים. שאלתם 4NT ושמעתם את התשובה ♦5.

כבר אינכם יכולים לעצור ב-♣5.

אתם משתמשים באותה שיטה של 0314, אבל הפעם עם Kickback. הכרזתם ♦4. השותף ענה ♠4. עכשיו אפשר לעצור בחוזה הנכון של ♣5.  

  

מדוע לפעמים "כולם" טועים?

ב-7 במרץ פורסם בעיתון דה מרקר מאמר שכותרתו: מיליארד סינים טועים. המאמר דן בהטיות פסיכולוגיות הגורמים למרבית האנשים לטעות בקבלת החלטות.

את התיאוריה, שממנה התפתחה הדיסיפלינה של כלכלה התנהגותית, הגו שני ישראלים: דניאל כהנמן, שזכה בפרס נובל ועמוס טברסקי ז"ל, שלולא היה נפטר קודם היה זוכה ביחד איתו בפרס.

זה נכון גם לברידג' לפעמים "כולם" טועים.

בכותרת המאמר בדה מרקר יש שתי טעויות:

החשובה פחות: יש מיליארד ו-300 מיליון סינים ולא מיליארד.

הטעות החשובה יותר היא, שכנראה לא כל המיליארד ו-300 מיליון טועים. יש 10 או 100 או 1,000 או 10,000 או אולי יותר מ-10,000 סינים שלא טועים.

זה נכון גם לברידג' ולכן סימנתי את המילה "כולם" במרכאות כפולות. יש מצבים בהם לא כולם טועים. כמעט כולם טועים או אחוז גבוה משחקני הברידג' טועים. 

מדוע אני לא תמיד עושה את מה ש"כולם" עושים?

זה התחיל הרבה לפני ששיחקתי ברידג'. הייתי יועץ לארגונים גדולים בנושאי מחשוב ומערכות מידע.

תהליך טיפוסי של קבלת החלטות כלל בדיקה מה ארגונים אחרים בארץ עושים ובמקרים רבים "התיישרו" עם מה שרובם עושים.

תהליך קבלת ההחלטות שלי היה שונה. בנוסף לבדיקה מה "כולם" עושים, גם שאלתי שאלות, לפעמים שאלות קשות. קראתי חומרים בעברית ובעיקר באנגלית ולפעמים הגעתי למסקנה, שמה שאחרים עושים לא כל כך מוצלח.

כשהגעתי למסקנה כזו, בדקתי אותה מול מומחים גדולים יותר בחו"ל. 
כשמומחים חשבו כמוני, המלצתי ללקוח לא לעשות את מה ש"כולם" עושים, אלא לעשות משהו אחר.

ברוב המקרים, מי שקיבל את ההמלצה שלי, השיג תוצאות טובות יותר ממה שהשיגו אלה שעשו את מה ש"כולם" עושים.

במקרה אחד, דרמטי במיוחד, כל מי שעשה את מה שראה את האחרים עושים הפסיד מאות אלפים. לא תמיד מאות אלפי שקלים. לפעמים מאות אלפי דולרים. לקוחות שלי, שקיבלו את המלצתי ופעלו באופן סביר למימוש מוצר אחר, לא הפסידו.

לא פלא שגם בברידג' לא תמיד אני עושה את מה ש"כולם" עושים. למשל בפוסט: לעצור את היד המושטת לכרטיס ה-Stop ול-♠4. שלא תטעו, לא תמיד זה מצליח. 

כיצד לומדים להכריז לא נכון?

אתם שחקני תחרויות מתחילים ומשחקים בתחרויות מקומיות במועדון. שחקן יותר טוב מכם, נניח אמן בכיר או רב אמן, אומר לכם משהו ביחס להכרזה, למשל: מה המשמעות של הכרזה שהיא חלק מקונבנציה. אימצתם את זה. זה מה שאומר שחקן מנוסה בדרגה גבוהה. ללא ספק, שחקן הרבה יותר טוב מכם. אולי הכוכב של תחרויות אחה"צ במועדון.

כעבור שלושה חודשים מישהו שואל אתכם על אותה הכרזה. אתם אנשים נבונים ואתם נותנים את אותו הסבר, שהשחקן הבכיר של אחה"צ נתן לכם.
לא רחוק היום, שבו "כולם" מכריזים כך. 

תהליך קבלת החלטות אחר בנושא הכרזות

אני בטח לא היחיד שמשתמש בתהליך קבלת החלטות כזה.
גם כשהייתי שחקן מתחיל ושחקן בדרגה גבוהה אמר לי משהו, בלא מעט מקרים, ובמיוחד במקרים שלא הבנתי את ההיגיון שמאחורי ההכרזה, ניסיתי לבדוק האם הוא צודק. בדיוק כפי שעשיתי כיועץ מחשוב לארגונים גדולים.

היו מקרים שמצאתי המלצה נחרצת ושונה בספר או באתר אינטרנט מוביל. היו מקרים ששחקן ברמה גבוהה בהרבה מכל שחקן אחה"צ במועדון כלשהו, שלל לחלוטין את המלצת הכוכב המקומי של אחה"צ.

באותם מקרים קיבלתי החלטה שונה ממה שהמליץ שחקן בכיר ממני במועדון.
באותם מקרים קיבלתי החלטה שונה גם אם "כולם" במועדון מכריזים אחרת.
כמו בייעוץ במחשבים, ברוב המקרים האלה ההחלטה שלי הביאה לתוצאות טובות יותר בהשוואה להיצמדות למה שעושים "כולם".

"כולם ב'"

"כולם" זה עניין של הגדרה. אפשר לשכנע אותי בקלות לאמץ הכרזה אם "כולם ב'" מכריזים כך.

"כולם ב'" עשויים להיות 50 השחקנים הטובים ביותר בישראל. 

אני בהחלט סומך על האינטגריטי של שחקנים בכירים מאד שאני מדבר איתם: הם יודעים להבחין בין מצבים שבהם יש אחידות דעות בין מומחים לבין מצבים שבהם יש חילוקי דעות בין מומחים.

במצב הראשון יגידו לי שצריך להכריז באופן מסוים.
במצב השני יגידו לי: "אני מכריז כך אבל יש כאלה שמכריזים אחרת".

הפיסקה הזאת עוסקת במצב הראשון בלבד.

צריך לסייג את מה שאמרתי כאן. לפעמים אני בוחר להמשיך להכריז לא נכון, על אף שאני משוכנע ש"כולם ב'" צודקים.
אני עושה זאת, בלית ברירה, במקרים שההכרזה המומלצת מסובכת מדי או קשה מדי עבורי או עבור שותפים שלי. 
במקרים כאלה אני והשותפה או אני והשותף עלולים לטעות ושכרנו יצא בהפסדנו.

דוגמה ראשונה: לא להכריז 1NT עם חמישייה במייג'ור

לאחד התלמידים, שלמדו איתי בקורס מורים לברידג', קוראים יוסי אנגל. יוסי הוא שחקן ברידג' מצוין בדרגת אמן בינלאומי. הוא היה פטור מהחלק של לימוד ברידג' בקורס ולמד רק את החלק שעוסק בהוראת ברידג'.

כשכל תלמיד היה צריך להרצות במשך 10 דקות, החליט מוטי גלברד שלימד בקורס, שגם יוסי ירצה ואנחנו נלמד ממנו משהו.

יוסי אמר בהרצאתו שבברידג' מודרני פותחים 1NT ביד מאוזנת עם חמישייה בסדרת מייג'ור, משום שיותר חשוב להראות במצב כזה את טווח הנקודות מאשר את מבנה היד.
גם נכון וגם הסבר הגיוני.

יש כאלה שחושבים אחרת. במקומות מסוימים זה "כולם". יש וריאציות של תמיד לפתוח בסדרת המייג'ור ווריאציות של לפתוח במייג'ור רק עם 17 נקודות.

כשיוסי אנגל אומר שכך משחקים בברידג' המודרני (ולא רק הוא באופן אישי) זה מספיק לי בשביל לא לשחק באופן שונה ממה שהוא אומר.

הערה: זה לא בא במקום הערכת יד. אם אני מעריך יד של 17 נקודות עם הרבה ספוטים וסדרה עם אורך וכוח, כשווה 18 נקודות ייתכן שגם אני אפתח בסדרת מייג'ור. 
בדיוק כפי שלפני זמן לא רב פתחתי באליפות הארץ לזוגות מעורבים ב-1NT עם יד של 18 נקודות. פשוט הערכתי אותה כיד פחות טובה ששווה 17 נקודות.

דוגמה שנייה Texas Transfer
פתיחה של 1NT היא פתיחה שכיחה בברידג' ולכן חשוב לדעת את התשובות הנכונות עליה (במקרים בהם יש תשובות נכונות ואין מחלוקת).

Texas Transfer זהו בדיוק המקרה. לאחר 1NT הכרזת ♦4 היא טרנספר ל-♥ והכרזת ♥4 היא טרנספר ל-♠.
המשיב מבטיח שישה קלפים לפחות בסדרה שאליה נעשה טרנספר.

שמעתי משחקנים במועדון שעושים את זה רק עם יד שרוצה לסגור למשחק מלא בסדרת מייג'ור שבאופן ודאי לא מעונינים בסלאם.

אולי הייתי רשלן, אבל זה נשמע לי הגיוני וכך שיחקתי במשך הרבה שנים.
יום אחד פתחתי את הירחון הישראלי לברידג' וקראתי מאמר של אלדד גינוסר העוסק גם ב-Texas Transfer. 
מהר מאד הבנתי שטעיתי: יש גם מצבים בהם רוצים לבדוק סלאם אחרי Texas Transfer. 

התחלתי לשחק נכון את קונבנציית Texas Transfer.
יום אחד נאמר לי שאני טועה כי "כולם" משחקים את זה רק עם ידיים המתאימות למשחק מלא בלבד.

"כולם" זה כמה עשרות או כמה מאות שחקני תחרויות לא ברמה הגבוהה ביותר. 
מתוך 1,000 מקרים בהם תהיה מחלוקת בין "כולם" לשחקן ברמה גבוהה גם בקנה מידה עולמי, השחקן הבודד יהיה צודק ב-999 מקרים.

לא קיבלתי את הטענה, המעט מעליבה (המשמעות היא שאני לא הבנתי את מה שקראתי או שאני לא זוכר את מה שקראתי).

מחלתי על כבודי והצעתי לשאול שחקן אחר, שאף אחד לא חולק על רמתו הגבוהה בכל קנה מידה. התשובה שלו הייתה זהה למה שקראתי במאמר. 

עכשיו כבר לא מדובר במישהו שצודק ב-999 מתוך 1,000 מקרים של מחלוקת עם "כולם", מדובר ב-1,000 מתוך 1,000 מקרים.  

בחרו לשאול עוד שחקן ברמה גבוהה מאד. כמובן שקיבלו בדיוק את אותה תשובה שנתן השחקן שנשאל לפניו. 

עצה קטנה למי שרוצים להיות שחקני ברידג' ברמה גבוהה

אתם יכולים לאמץ את מה שעושים "כולם" ולהיות שחקני תחרויות בינוניים ואפילו שחקני תחרויות טובים, אבל אם אתם רוצים להיות שחקנים ברמה גבוהה באמת, בדקו את מה שאומרים לכם ועל תאמצו את זה באופן אוטומטי.

נושאי שיעורים בודדים בברידג' שאני מלמד

בשונה מהרבה מורים לברידג', אני מוכן ללמד גם שיעורים ולא קורסים. 

הפורמט של שיעורים שאני מלמד הוא מאד גמיש.

התנאים לקבלת שיעור או שיעורים כאלה:

1. נדרש מינימום של ארבעה תלמידים. 

2. דרישה מוקדמת: הכרת וידיעת חוקי משחק הברידג'

3. משך כל שיעור שעתיים.

4. התלמידים מגדירים נושא שהם מעוניינים ללמוד.

5. התלמידים מגדירים היקף לימוד.

המינימום הוא שיעור אחד. אפשר גם לא להגדיר יותר משיעור אחד ועל פי רצון התלמידים לקיים שיעור או שיעורים נוספים.

היכן ומתי מתקיימים הלימודים?
הלימודים מתקיימים בביתו של אחד התלמידים. 
אם מדובר בקבוצה של 12 תלמידים או יותר, אדאג למצוא מקום אחר לקיים את השיעור או השיעורים.

גם לגבי השעות והימים בהם מתקיימים שיעורים, אני גמיש. כמובן שיש להתחשב גם באילוצי הזמן שלי.

מה מקבלים התלמידים?

1. הרצאה על הנושא

2. משחק של ידיים שהוכנו מראש על נושא השיעור

3. ניתוח המשחק וההכרזה של הידיים ששוחקו

4. את השיעור כלו באמצעות דוא"ל

5. את הזכות לשאול אותי כל שאלה שעולה על דעתם בנושא ברידג' לכל ימי חייהם 

רוצים שיעור או שיעורים?
פנו אלי בטלפון: 054-4480616
או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

רשימה לא ממצה של נושאים עליהם יש לי כבר שיעורים מוכנים
בנוסף לשיעורים המופיעים ברשימה (ושיעורים מוכנים נוספים שאינם מופיעים ברשימה) לא תהיה לי בעיה לבנות שיעור על כל נושא שהוא בברידג' שאתבקש ללמד.

1. הכרזות בסיסיות
באדום יופיעו שיעורים מתקדמים יותר באותם נושאים.

פתיחות עם ידיים מאוזנות ומושג ה-Limit bid

קונבנציית סטיימן

טרנספר לסדרת מייג'ור

טרנספר לסדרת מיינור

שבירת טרנספר

הכרזות עם התאמה בסדרת מייג'ור

הכרזות עם התאמה בסדרת מיינור 

פתיחה חזקה של §2 והמושגים: מחייב לסיבוב אחד ומחייב למשחק מלא

Weak two ו-Preemptive


2. הכרזות סלאם

באדום יופיעו שיעורים מתקדמים יותר באותם נושאים.

קונבנציית Blackwood - שאלה למספר קלפי A ואחרי זה במקרים מסוימים גם למספר קלפי K 

(Roman Key Card Blackwood (RKCB -גרסה מתקדמת יותר של Blackwood  אותה משחקים רוב השחקנים ברמה גבוהה.

קונבנציית Splinter

(Quantitative (Min-Max 

Controls: קונטרול ראשון

Controls: קונטרול ראשון ושני

3. הכרזות התערבות

אוברקול שאתם כבר מכירים

אוברקול בסדרה ללא קפיצה

Takeout Double

Bid Double

Takeout Double - כשהמשיב "לא בורח"

הכרזות שותפו של הפותח לאחר אוברקול עם התאמה בסדרה

4. עוד על הכרזות

הפותח עם 12-14 נקודות: לא לעבור את הגובה של 1NT

הפותח עם 12-14 נקודות: מתי בכל זאת עוברים את הגובה של 1NT?

המשיב: מתי לא לעבור את הגובה של 1NT?

הכרזות פתיחה עם שישה קלפים בסדרה

Reverse bid

5. משחק היד

באדום יופיעו שיעורים מתקדמים יותר באותם נושאים.

תכנון משחק בחוזה ללא שליט

תכנון משחק בחוזה עם שליט

פיתוח סידרה ארוכה

מניעת חסימה

עקיפה

עקיפה בחוזה עם שליט

עקיפת חיתוך

עקיפה דו-צדדית

מתי לא להשתמש בעקיפה?

התחמקות (Duck)

ספירת לקיחות בחוזה ללא שליט

ספירת לקיחות בחוזה עם שליט

חיתוך ביד הקצרה וחיתוך ביד הארוכה

מתי צריכים המגנים לפחד מחיתוך ביד הארוכה?

6. הגנה

באדום יופיעו שיעורים מתקדמים יותר באותם נושאים.

סימונים

הובלות נגד חוזה ללא שליט

הובלות נגד חוזה עם שליט

איזה קלף משחק השחקן השלישי?

איזה קלף משחק השחקן השני?

7. הכרזות מתקדמות

Balancing

Negative Double

הערת שוליים
בכל העבודות שעבדתי בימי חיי (מנהל ומומחה טכני במחשבים, יועץ מחשבים ומערכות מידע, יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה, מרצה, מורה לברידג', מורה לשחמט ועוד) פעלתי לפי העיקרון שללקוח צריכה להיות תמורה עבור מה שהוא משלם לי. זה לא אומר שלא היו לקוחות שהיו יכולים להפיק תועלת ובחרו לא להפיק תועלת כלשהי ממה שנתתי להם, אבל כאשר היה לי חשש שהם לא יכולים לקבל תמורה כלשהי לכספם הפנתי את תשומת ליבם לכך מראש או הודעתי להם שאיני מוכן לבצע עבודה עבורם, משום שלא יוכלו להפיק ממנה תועלת.

זה נכון גם לגבי הוראת ברידג'. במקרים שיהיה לי חשש שהנושאים מתקדמים מדי עבור תלמידים מסוימים, אפנה את תשומת ליבם לכך ואשאיר בידם את ההחלטה האם ללמוד את הנושא.

דוגמה בולטת לנושא כזה עבור חלק מהתלמידים הפוטנציאליים הוא שיעורים על הכרזת Balancing.