נבחרת ישראל אלופת העולם עד גיל 16

נבחרת ישראל במרכז על הפודיום
התמונה לקוחה מדף הפייסבוק של ההתאגדות הישראלית לברידג

שוב זה קורה. נבחרת צעירה של ישראל אלופת העולם בברידג'!!! 

הפעם זו הנבחרת עד גיל 16, שזכתה היום באליפות העולם. ישראל ניצחה בגמר את נבחרת סין ובחצי הגמר את נבחרת צרפת.

ישראל הייתה אחת מארבע הנבחרות שהעפילו לשלבי הגמר. על פי התקנון, נבחרת צרפת, שסיימה ראשונה, קיבלה את הזכות לבחור יריבה. היא בחרה בישראל, שסיימה במקום הרביעי. 

בדיעבד התברר כי זו לא הייתה בחירה מוצלחת כשישראל ניצחה אותה. 

לא יכולתי לצפות בכל השידור של הגמר נגד סין. בחלק הראשון בו צפיתי נבחרת ישראל גילתה עליונות והובילה בהפרש גדול. 

ההישג מצטרף להישגים בולטים אחרים השנה: הצעירות עדי אסולין והילה לוי, שזכו השנה באליפות אירופה לנשים, ונבחרת הסניורים של ישראל זכתה באליפות אירופה. 

בנבחרת שיחקו שלושה זוגות: אביב זייטק-תומר לוינשטיין, ניר חוטורובסקי - גל מתיתיהו ושחר דנק וגלעד ליפשיץ.

יו"ר ההתאגדות הישראלית לברידג', גלעד אופיר, היה הקפטן. גלעד צעיר קצת מעל גיל 30, אימן את הנבחרת הצעירה ביחד עם מושיקו מיוחס, צעיר המבצע באופן מרשים את תפקיד רכז פרויקט בתי הספר בהתאגדות.

לפני מספר שנים לא רבות, גם גלעד וגם מושיקו היו שותפים כשחקנים להישגים מרשימים של נבחרות צעירות של ישראל בזירה הבינלאומית.

כל הכבוד לשחקנים הצעירים, לגלעד ולמושיקו ולעוד רבים וטובים שאיני מזכיר את שמם, שתרמו להישג המרשים.

במה תובילו?

אתם יושבים במזרח בתחרות מקומית. אתם ושותפכם הכרזתם Pass במהלך כל המכרז. היריבים אינם שחקנים חזקים במיוחד.

צפון פתח ♣1 (מבטיח לפחות שני קלפים). דרום הכריז ♥1. צפון  הכריז 1NT ודרום סגר ל-3NT.

היד שאתם מחזיקים היא:

במה תובילו?

אשמח לשמוע את דעתכם באמצעות תגובה לפוסט. בפוסט הבא, אציג את היד המלאה. אעשה זאת רק אחרי ניתוח ההובלה.

Min-Max כמבוא ל Scrambling

רק פעם אחת תופיע בפוסט הזה המילה Scrambling. הפוסט הזה הוא הכנה לפוסט שיעסוק בקונבנציה הנ"ל. הפוסט עוסק בקונבנציה מוכרת הרבה יותר הנקראת Quantitative או Min-Max.

Min-Max

לאחר פתיחה של 1NT המבטיחה 15-17 נקודות או פתיחה של 2NT המבטיחה 20-22 נקודות. השותף מכריז 4NT.

זו אינה שאלה על קלפי A זו שאלה על מספר הנקודות של הפותח. המשיב מבקש מהפותח להכריז 6NT אם הוא במקסימום בטווח של ה-Limit bid בו הוא נמצא, כלומר: 17 נקודות בפתיחת 1NT ו-22 נקודות בפתיחת 2NT ולהכריז Pass אם הוא במינימום של הטווח, כלומר: 15 נקודות בפתיחת 1NT ו-20 נקודות בפתיחת 2NT. 

זהו גם מקור השם Min-Max. מכריז ה-4NT מחזיק לרוב יד מאוזנת עם 16 נקודות לאחר פתיחה של 1NT ועם 11 נקודות לאחר פתיחה של 2NT.

מה שולל מכריז ה-Min-Max?

כמעט תמיד הוא שולל רביעייה בסדרת מייג'ור, משום שלו הייתה לו רביעייה היה משתמש בקונבנציית סטיימן או בקונבנציית Puppet Stayman. 

אם אין התאמה של 4-4 בסדרת מייג'ור, הוא יכריז מיד 4NT שהוא Quantitative.

כמובן שזה שולל גם חמישייה בסדרת מייג'ור משום שאז היה המשיב עושה טרנספר לסדרת המייג'ור ומכריז מיד 4NT באופן דומה למקרה של רביעייה בסדרת מייג'ור.

אם מוצאים התאמה בסדרת מייג'ור, אפשר לפעמים להכריז סלאם גם עם פחות מ-33 נקודות או 32 נקודות.

זה שולל יד לא מאוזנת עם שישייה בסדרת מיינור. עם יד כזו המשיב מבצע טרנספר לסדרת מיינור וייתכן שניתן לבצע סלאם בסדרת מיינור.

מה עושה פותח עם 16 נקודות או 21 נקודות?

עדיין יכול להיות שניתן לבצע סלאם עם 32 נקודות בהסתברות גבוהה. הכוונה היא לסלאם בסדרת מיינור עם התאמה של 5-4 או התאמה של 4-4 ומי יודע אולי גם התאמה של 5-5. 

הפותח אינו מכריז Pass. במקום זה הוא מראה את הרביעייה או החמישייה הנמוכה שלו בסדרת מיינור בגובה 5.

אם הפותח הראה רביעייה בסדרת ה-♣, המשיב יכול להכריז ♣6 עם ארבעה קלפים לפחות ב-♣. 

אם אין לו התאמה ב-♣ ויש לו לפחות ארבעה קלפים ב-♦, הוא יכריז ♦5. משיב עם ארבעה קלפים ב-♦ מכריז ♦6.

אם הפותח שלל רביעייה ב-♣ באמצעות הכרזת ♦5. משיב עם ארבעה קלפים ב-♦ מכריז ♦6. 

הכרזת 5NT שוללת התאמה בסדרות מיינור ומבקשת לעצור (signoff). 

עם 32 נקודות בהסתברות גבוהה מבצעים חוזה של 5NT.

Vienna Coup : הטכניקה

 David Birdמקור התמונה: הויקיפדיה האנגלית
  

בפוסט Vienna Coup, סיפרתי על הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בטכניקה זו. לא במפתיע זה נעשה בעיר וינה.

עכשיו, כשאני מבין קצת יותר את הטכניקה, אתייחס למאפינים של טכניקה זו.

הסיבה שאני מבין יותר היא פרק 4 בספרו המצוין של David Bird

 !Squeeze For Everyone - Yes even You.

מה זה Vienna Coup?

Vienna Coup הוא משחק לחץ פשוט שהמיחד אותו היא זכיה בקלף גבוה (בדרך כלל A) על מנת למנוע חסימה של קלף מאים באותה סדרה.

כמו בטכניקות אחרות של משחק לחץ, נדרשת הכנה למשחק הלחץ.
כמו בטכניקות אחרות של משחק לחץ (פרט למשחק לחץ בחוזים של סלאם גדול), ההכנה מתחילה במסירת לקיחה או לקיחות ליריבים.

מה שמייחד אותה היא משיכת קלף גבוה בסדרה כהכנה ללחץ. לפעמים מושכים יותר מקלף גבוה אחד, למשל: A ו-K באותה סדרה מהדומם על מנת להפוך את ה-J ביד הכרוז לקלף מאיים.
כשמושכים יותר מקלף אחד גבוה זה נקרא: Double Vienna Coup.

דוגמה

Bird מביא בספרו יד מעניינת ששוחקה היטב בשנת 1998 על ידי השחקן האוסטרלי Jim Borin.
Bird מציין בספרו שאחת המטרות של Vienna Coup (לדעתי גם של טכניקות משחק לחץ אחרות) היא להימנע מניחוש. תוכלו לראות ביד זו, איך Borin נמנע מניחוש מקומו של ה-K♠ באמצעות עקיפה.

כנגד חוזה של 6NT הוביל מערב ב-J♣. אם הכרוז רוצה להשתמש בטכניקה של משחק לחץ, לקיחה מידית של הלקיחות הגבוהות ב-♥  אינה עובדת. 

הבעיות של הכרוז הן שיש לו מפסיד אחד לפחות ב-♣ והוא אינו יודע מי מחזיק ב-K♠. היד המסוכנת היא ידו של מערב, העלול להוביל ב-♠ אם יזכה בלקיחה.

הכרוז זכה ב-K♣ בידו והמשיך ב-3♣. למערב אסור לשחק את ה-
T♣ כי ייתכן שלשותפו יש Q♣ שהיא Doubleton. הוא שיחק נמוך/   הכרוז כיסה ב-6♣ מהדומם (בהכנה ל-Squeeze מוסרים לקיחה ליריב לפני הפעלת משחק לחץ). מזרח זכה ב-9♣ והמשיך עם ה-Q♣. הכרוז שזכה ב-A♣ בדומם, כבר לא צריך לנחש את חלוקת הקלפים בסדרת ה-♣.

עכשיו הגיע זמן ה-Vienna Coup. לא סתם Vienna Coup אלא Vienna Coup משולש. הכרוז משך את כל שלושת הקלפים הגבוהים ב-♦ מהדומם. חלוקה של 3-3 מגביהה את ה-8♦ שבידו.
בחלוקה שהייתה בפועל (4-2), ה-8♦ רק הפך לקלף מאיים.
הוא משך את ה-♣ האחרון עליו זרק ♠ מידו. עכשיו משך ארבעה סיבובי ♥ כשהוא מסיים בזכייה בידו.
מזרח היה צריך להשליך 4 קלפים מידו על ה-♣ האחרון ועל 3 סיבובי  ♥.  

שימו לב שלפני שהכרוז שיחק את ה-♥ האחרון הגבוה מידו שלושת הקלפים בידי מזרח היו:KT♠ ו-T♦.
לכרוז נותרו 9♠, A♥ ו-8♦.
בדומם היו: AQ♠ ו-♥.

מזרח זרק את ה-T♠ והכרוז שיחק ♠ ל-A♠ וזכה ב-12 לקיחות.

אם הוא זורק את ה-T♦, הכרוז זוכה בשתי לקיחות באמצעות ה-8♦ וה-A♠.

הזווית האישית שלי

ביצוע של משחק לחץ, כולל ביצוע Vienna Coup, בתחרות שונה מניתוחו עם ידיים פתוחות. צריך לדמין את היד שמחזיק יריב ולהיעזר לצורך כך בכל המידע שנאסף עד שלב זה של המשחק: הכרזות היריבים, הקלפים שכבר שוחקו ובחירת קלפי הובלה.
זה הרבה יותר קשה.
לא בטוח בכלל שבמהלך תחרות אמצא את הדרך לשחק משחק לחץ.

ללמוד ברידג' מהרצאה שאינה עוסקת בברידג'

מההרצאות שאני מעביר בנושאי כלכלת המשפחה או בנושא כיצד להתנהל מול הבנקים? אי אפשר ללמוד ברידג'.

אני יכול להתאים את ההרצאות לעולמם של שחקני ברידג', כפי שהתאמתי אותן לקהלי יעד אחרים, כגון: נשים, מורים ומורות, נכים או ניצולי שואה. 

התאמה כזו יכולה רק לעזור להם להבין טוב יותר את תוכן ההרצאה ואולי אפילו לשפר את התנהלותם הכלכלית. היא לא תשפר את רמת המשחק שלהם בברידג'.

יש נושא נוסף שעליו אני מרצה: ניהול סיכונים. גם אם לא אזכיר בה דבר או חצי דבר הקשור לברידג' יהיו כאלה שרמת המשחק שלהם תשתפר.

האוניברסליות של ניהול סיכונים

כל אחד בכל תחום חיב לנהל סיכונים החל ממנהיגי מדינות, מנהלי חברות וכלה באנשים או ילדים המבצעים פעולה יומיומית. 

אביא שתי דוגמאות.

דוגמה 1: הפצצת כור גרעיני באירן
כשעומדת על הפרק החלטה בשאלה: האם להפציץ כור גרעיני באירן?
ממשלה והעומד בראשה צריכים להביא בחשבון סיכונים.

להלן רשימה לא ממצה של סיכונים:

1. סיכון לפעולות נגד אירניות
טילים, הפצצות, פיגועי טירור, פעולות של חיזבאללה

2. סיכון לפגיעה במעמד פוליטי בינלאומי
למשל סנקציות או חרם בינלאומי.

3. סיכון של נפילת מטוסים
כולל האפשרות של מות אנשי הצוות או נפילתם בשבי.

דוגמה 2: חצית כביש
הסיכון העיקרי בחצית כביש הוא מות או פציעה מדריסת כלי רכב. יש סיכונים נוספים כמו אובדן ארנק או חפץ אחר, פגיעה במישהו שחוצה איתנו את הכביש ועוד.
רמת הסיכון משתנה לפי גורמים שונים:

1. גילו של חוצה הכביש
הסיכון של אדם בריא בן 25 שונה מהסיכון של ילד בן 4 או קשיש בן 90.

2.עומס התנועה בכביש
יש הבדל בין אוטוסטרדה לכביש צדדי שאחת לשעה עוברת בו מכונית.
יש הבדל בין חציה בשעת לילה מאוחרת לחציה בשעה בה כולם נוסעים לעבודה או חוזרים מהעבודה. 

3. מקום החציה
גשר, מעבר חציה או רמזור מסוכן פחות ממקום אקראי.

4. אור ירוק או אור אדום
חציה באור אדום הרבה יותר מסוכנת.

הדוגמה הראשונה מתייחסת להחלטה מדינית. הדוגמה השנייה עוסקת בפעולה יומיומית פשוטה שתושבי ערים בחלקים המפותחים של העולם מבצעים כמה פעמים בכל יום.
שימו לב שאפילו מודל הסיכונים של הפעולה היומיומית הוא לא מאד פשוט, על אף שכולנו משתמשים בו באופן כמעט אוטומטי.

כיצד מנהלים סיכונים?

באופן פשטני ניהול סיכונים מורכב מהשלבים הבאים:

שלב 1: זיהוי הסיכון, ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון והערכת משמעותו
בדוגמה של חצית כביש זיהוי הסיכון של היפגעות מרכב. 

שלב 2: החלטה האם לטפל בו (Mitigation)
יש סיכונים שבאופן מודע בוחרים לא לטפל בהם לאחר זיהוים. בדוגמה הקיצונית עלות מניעת התרחשותו גבוהה מעלות התממשות אירוע סיכון.

שלב 3: טיפול בסיכון

חציה ברמזור באור ירוק היא דרך לטיפול בסיכון. להסתכל שמאלה, ימינה ושוב שמאלה לפני החציה היא דרך לטפל בו.

ניהול סיכונים בברידג': היד המסוכנת
אתם משחקים בחוזה של 3NT. הובילו נגדכם ב-K♦. אתם מחזיקים ב-AT♦. בדומם יש שלושה קלפים קטנים בסדרה זו. שיחקתם את ה-T♦. היריב המשיך ב-Q♦. אתם זכיתם ב-A♦. המגן השני שיחק קלף בסדרה אחרת.
היד המסוכנת היא ידו של המוביל. אם הוא יזכה בלקיחה בסדרה אחרת, הוא יזכה בעוד 5 לקיחות ב-♦.

אם לפני ששיחקנו את ה-T♦ בלקיחה הראשונה, תכננו את המשחק וראינו שיש לנו 8 לקיחות בטוחות והתשיעית יכולה לבוא מעקיפה בסדרת ה-♠ ,בה אנו מחזיקים בידנו ב-AQ או מעקיפה בסדרת ה-♥ בה יש בדומם AQ. נעקוף כמובן ב-♥. גם אם העקיפה לא תצליח ליריב שיזכה בלקיחה לא יהיה ♦ על מנת להיכנס ליד של שותפו. 

ניהול סיכונים בברידג': הכרזות סלאם
הסיכון בהכרזת סלאם קטן גבוה מדי כאשר ההסתברות לבצע אותו קטנה מ-50%. 
אם שני היריבים הכריזו Pass בכל מהלך ההכרזה, הסיכוי לבצע סלאם התלוי רק בעקיפה הוא 50%.
לפעמים מכריזים סלאם קטן התלוי בעקיפה.

הסיכון בהכרזת סלאם גדול גדול יותר. לא נסתפק ב-50% סיכוי. 
כשיש לנו יד של 4-3-3-3 ולשותף יד במבנה זהה, הכוח שלנו מפוזר בין הסדרות וגילינו שחסר לנו K, הסלאם הגדול תלוי בעקיפה. 50% להצלחה כבר אמרנו. במצב כזה נימנע מהכרזת סלאם גדול. 

השורה התחתונה
גם בלי הדוגמאות מתחום הבירידג', הרצאה על ניהול סיכונים עשויה לעזור לחלק משחקני הברידג' לשפר את הכרזתם ואת משחקם. 
הם פשוט יביאו בחשבון את הסיכונים.

הבעיה בברידג' ובתחומים אחרים, שלא תמיד ניתן בקלות ובדיוק לבצע הערכה של הסיכון. ידיעת ההסתברות להצלחה או לכישלון והבנת משמעות התממשות הסיכון מחיבים לפעמים הבנה וידע מעמיקים.

ברידג' בירושלים: העתיד

פוסט זה הוא האחרון בסדרת פוסטים העוסקת בברידג' בירושלים.

בפוסטים הקודמים התייחסתי למספר רב של היבטים: תפיסת העולם, שיטות ההכרזה, התקדמות או עמידה במקום ועוד.

לא כולם אהבו את הסדרה הזו. ככותב בלוג, אני מביע את דעתי ומתאר את העובדות כפי שאני חושב שהן. לא תמיד זה נעים. לא תמיד זה נחמד, אבל אי אפשר לעצום עיניים ולהתעלם מהמציאות. 

הסיבה העיקרית לכתיבת סדרת הפוסטים הזו היא הרצון שלי לשנות ולשפר את המצב. אי אפשר לשפר בלי להבין ולהציג את המצב הנוכחי.

לא אסתיר את התסכול שלי: 

1. אני מעדיף לשחק נגד שחקנים יותר חזקים מרוב השחקנים שאני משחק נגדם בתחרויות בירושלים.

2. אני מנסה כבר כמה שנים לשפר את המצב ללא הצלחה.

הוראת ברידג' הדרך להתקדמות

בפוסט הקודם: ברידג' בירושלים: הפירמידה, תיארתי את רמת הברידג' כפירמידה שבתחתיתה הרחבה, כאלה המשחקים להנאתם בביתם ובראשה הצר השחקנים ברמות הגבוהות ביותר.

היות שאין לצפות להגירה מסיבית של שחקני ברידג' ברמות גבוהות יחסית לירושלים, הדרך להעלאת הרמה עוברת דרך לימוד. רוב שחקני הברידג' אינם יכולים או אינם רוצים ללמוד לבד מאתרי אינטרנט, ספרים וחוברות. דרך הלימוד שלהם היא השתתפות בקורסים. 

חלק גדול מהמורים בירושלים מלמדים את מה שהם משחקים, כלומר: שיטות הכרזה ירושלמיות או שיטות הכרזה פרטיות רחוקות מהברידג' המודרני. כך קשה להתקדם. לא אחת קרה לי שנאלצתי לתקן לשותפים טעויות הכרזה קשות. הם נשבעו לי שהם למדו את זה מהמורה שלהם. 

אני מלמד בקורסי מתחילים ברידג' מבוסס על היגיון ועל הכרזות טבעיות עם מעט קונבנציות שכיחות וחשובות. 
אני מלמד לא רק את חוקי המשחק והכרזות, אלא גם הגנה והערכת יד ברמה המתאימה לשחקנים מתחילים.
בשיעורים מתרגלים את נושא הלימוד באמצעות משחק ידיים שהוכנו מראש.

התלמידים שלי מקבלים חומר מסודר באמצעות דוא"ל. אלה שמעוניינים בכך יכולים לרכוש ספר/חוברת על הכרזות למתחילים.  

הבעיה העיקרית היא מחסור בקורסים מתקדמים יותר לשחקנים המשחקים בתחרויות ועוסקים באופן שיטתי בנושאים בסיסיים. 

רוב הקורסים המתקדמים בירושלים מועברים על ידי שחקנים ברמה גבוהה מאד המגיעים מחוץ לירושלים. הם מועברים היטב, אבל עוסקים במגוון רחב של נושאים מתקדמים. למרבית הלומדים בהם חסר בסיס. רמת המשתתפים הטרוגנית ורובם אינם מיישמים את רוב החומר הנלמד. 

אני אומר את זה מזווית של מישהו שלמד לפני יותר מחמש שנים קורס כזה בירושלים אצל אלדד גינוסר.
אני משתמש בכ-80% ממה שאלדד לימד בקורס. יש דברים נוספים שלמדתי ואני זוכר ובחרתי לא להשתמש בהם. 
רוב אלה שלמדו איתי באותו קורס שחקני תחרויות כבר שכחו מזמן כמעט את כל מה שלמדו.

למורים המצוינים המגיעים מחוץ לירושלים יש הרבה ידע שלטעמי לא מנוצל נכון בקורסים. כך למשל, לו היה יניב זק, שלימד בירושלים, מלמד קורס דמוי "אטלס" של ההתאגדות (מיועד רק לשחקנים בדרגות גבוהות) זה היה תורם הרבה יותר מהקורס שהוא לימד. 
לא הייתי מתבייש לבוא וללמוד בקורס כזה.   

שני הפורמטים שאני הצעתי ללמד שחקנים בירושלים, המשחקים בתחרויות, לא הצליחו בינתיים מחוסר משתתפים:

1. קורס במסגרת "עולים כיתה" של ההתאגדות
בחרתי נושאים בסיסיים חשובים ושכיחים שלמרבית אוכלוסיית היעד לקורס חסרים בהם ידע והבנה.

2. קורסים בכל נושא בכל היקף (כולל שיעור בודד) בכל מקום (כולל בתים פרטיים) לכל מספר של משתתפים מארבעה משתתפים ומעלה. 

ילדים וצעירים

בפוסט ברידג' בירושלים: אור בקצה המנהרה? התייחסתי למספר קטן של שחקנים ירושלמים צעירים, הראויים למלוא ההערכה על ההתקדמות שלהם ועל המאמצים שהם משקיעים. חלקם הגיעו לרמות גבוהות מאד. כמעט לכולם יש בני משפחה המשחקים ברידג'. לו היה אפשר להרחיב את המעגל לילדים מוכשרים שאין להם בני משפחה המשחקים ברידג' אפשר היה לשפר את הרמה בירושלים.

זה אולי הסיכוי הטוב ביותר להעלות את הרמה, משום שילדים ונערים מוכנים ללמוד יותר ממבוגרים.
מלמדים מעט ברידג' בבתי ספר בירושלים, אם בכלל. 

בכל שנה אני פונה לבתי ספר בירושלים והסביבה בכלל, ולבתי ספר למחוננים בפרט, ומקבל את התשובה (אם בכלל אני מקבל תשובה), שלא מעוניינים השנה ללמד ברידג'. המקום היחיד בו אני מלמד ילדים ברידג' הוא בית ספר "שחקים" למחוננים ולמצטיינים במעלה אדומים.

אם תקראו פוסטים בבלוג שלי, למשל: אליפות בתי הספר במסגרת פסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב, תראו שהתלמידים שלי מסיימים לרוב במקומות גבוהים, כולל זוגות המסיימים באחד משלושת המקומות הראשונים בתחרות מיני ברידג' עם שליט.

המגבלות המקשות עליהם להשתתף בתחרויות ולהתקדם הן:

1. המרחק ממועדון ברידג'
מועדוני הברידג' הקרובים הם בירושלים בערך חצי שעה נסיעה ברכב פרטי ממעלה אדומים לירושלים. יש להוסיף לזה אוטובוס פנימי בירושלים.
כשמדובר בתלמידים הגרים במעלה אדומים ומגיעים בתחבורה ציבורית, זמן הנסיעות הלוך וחזור הוא שעה וחצי עד שעתיים (כשהם משחקים איתי זה פחות משום שבתוך ירושלים אני אוסף אותם במכונית שלי, אבל בשביל להתקדם הם בעיקר צריכים לשחק עם שותף בגילם שלמד איתם ולא איתי).

ישנם גם ילדים שגרים במקומות רחוקים יותר שבהם אין תחבורה ציבורית מסודרת. הם צריכים להגיע למעלה אדומים ומשם לירושלים בתחבורה ציבורית. 

איבדנו כבר ילד כזה, שראיתי בו פוטנציאל לנבחרת הצעירה עד גיל 15, משום שהוא גר בישוב קטן ורחוק ממעלה אדומים, שאין בו תחבורה ציבורית סדירה.

2. מספר התלמידים בבית הספר הוא קטן.
קשה להוציא ממספר כזה קבוצה מספיק גדולה שתמשיך ללמוד ולהתקדם מעבר למסגרת בית הספר. 

תשוו את זה לבית ספר "אופק" למחוננים ומצטיינים בירושלים, שעד עכשיו לא היה מעונין ללמד ברידג': מספר התלמידים הרבה יותר גדול, הם גרים בירושלים ולהגיע למועדון הרבה יותר קל להם. חלקם יכולים להגיע למועדון ברגל ואחרים באוטובוס פנימי או ברכבת קלה.

איני מעונין להפסיק ללמד בבית ספר "שחקים", אבל בודאי אשמח ללמד גם בבית ספר "אופק" ו/או בבתי ספר נוספים בירושלים.

מתוך קבוצה גדולה או כמה קבוצות גדולות של תלמידים אפשר יהיה למצוא 8 או 12 שירצו ללמוד ולהתקדם גם מעבר למה שבית הספר מציע. 
יותר מאשמח לקדם קבוצה כזו וללוות אותם בתחרויות במועדונים ובמסגרות ארציות עד שאביא אותם לרמה שבה חלקם ימשיכו בפרויקט "פסגה". 
תלמיד שלי זה לכל החיים, כך שמי מהם שירצה ויצטרך להיעזר בי גם בהמשך, יקבל את זה גם ללא תשלום. 

קישורים לפוסטים בסדרה ברידג' בירושלים

האם רמת הברידג' בירושלים נמוכה?  

מאפייני שיטות ההכרזה בברידג הירושלמי 

מאפייני הברידג' הירושלמי: נגד מי משחקים? 

ברידג' בירושלים: אור בקצה המנהרה?

ברידג' בירושלים: הפירמידה

משמעותו של Cue bid

בתחרות ערב מקומית בירושלים הייתי הכרוז בחוזה של ♥4. ביצעתי אותו עם שלוש לקיחות עודפות. 

   

מהלך ההכרזה  

לאחר Pass של דרום פתחתי ♥1. צפון התערבה בהכרזת ♠2. השותפה שלי, ששיחקה איתי על מנת ללמוד ממני, הכריזה ♥3. לאחר Pass נוסף של דרום, הכרזתי ♠3.

היריבה, שחקנית בדרגה גבוהה, שאלה את השותפה שלי מה פשר הכרזת ה-♠3 שלי? השותפה ענתה שהיא אינה מבינה. כנראה שאני מחפש עוצר ב-♠ או זו אולי הכרזה טבעית.

כשהיא הכריזה ♥4 והראתה יד של 6-7 נקודות, לא נותר לי אלא להכריז Pass.

קיבלתי הובלה ב-2♣ במטרה לחתוך החזר ב-♣. זכיתי ב-Q♣  ומשכתי שליטים. משכתי את ה-A♣. עברתי לדומם באמצעות ה-A♠ זרקתי ♦ על ה-K♣. לאחר משיכת ה-A♦ וה-K♦ חיתוכים צולבים השלימו 13 לקיחות. 

היד

מזרח-מערב פגיעים

מה זה Cue bid?

Cue bid היא הכרזת סדרה שהכריז היריב. במקרה של היד הזו הכרזת ה-♠3 היא הכרזת Cue bid משום שהיריב הכריז ♠2.
כמעט תמיד הכרזה כזו אינה הכרזה טבעית.

להבין בהיגיון: מה אינה משמעות הכרזת ה-Cue bid שלי?

1. זו לא יכולה להיות הכרזה טבעית
ביד זו בשביל מה אני צריך להראות ♠ טבעי כשמצאתי התאמה עם השותפה ב-♥ והיריב הראה שישה קלפים ב-♠? 
כשיש לשותפה ארבעה קלפים בסדרה זה פשוט לא יתכן.

2. בשביל מה לשאול על עוצר ב-♠?
אין היגיון לשחק בחוזה ללא שליט כשמצאתם התאמה בסדרת מייג'ור ויריב הראה שישה קלפים בסדרת המייג'ור השנייה.
אופס אולי טעיתי!!! יש כמעט היגיון, אבל רק כששיטת הניקוד היא Match Points, כלומר: Top-Bottom (כפי שאכן היה באותה תחרות) ואתה רוצה לשחק בחוזה של סלאם. 

למה כמעט? כי במקרה כזה מחפשים A או לפחות K ולא עוצר אחר.

  
3. האם יכול להיות שהכרזתי ♠3 בשביל לשחק ♥4? 
לא הגיוני. אם אני רוצה לשחק ♥4, מדוע שלא אכריז מיד ♥4?

איזו משמעות נותרה להכרזת ה-Cue bid שלי?

לאחר ששללנו את ההסברים האחרים נותר רק הסבר אחד: יש לי יד חזקה ואני רוצה לבחון אפשרות להכרזת סלאם. 
כנראה סלאם של ♥6.  

אני מצפה מהשותפה להמשיך לתאר את היד שלה על מנת שנוכל לקבל ביד החלטה מושכלת ביחס להכרזת סלאם. 

רק כשיש לה יד מינימאלית ללא ערך מוסף כלשהו שהיא טרם הראתה לי, עליה לתת לי תשובה שלילית באמצעות הכרזת ♥4. יד כזו היא למשל יד עם 7-6 נקודות ושלושה קלפים בסדרת ה-♥ ללא קוצר בסדרה אחרת.

האם לשותפה שלי יש ערך מוסף?

קל לראות שיש לה הרבה ערכים מוספים כאלה:

1. שני קלפי A כולל ה-A♥.

2. ארבעה קלפים בסדרת ה-♥ כשהיא הבטיחה שלושה.

3. J♥

4. K♣

5. 12 נקודות

לאחר הכרזה של ♠4 המראה Control בסדרה, אני שואל על קלפי מפתח ולא יכול שלא להגיע לסלאם ב-♥.

מה הייתה צריכה השותפה שלי צריכה להכריז במקום ♥3?

ברור שהכרזת ♥3 היא הכרזה המראה יד חלשה ממה שהחזיקה השותפה שלי. עם 13 נקודות (כולל נקודת אורך ב-♥) היא יכולה להכריז ♥4. 
בפוסט זה אנסה לנתח את משמעות הכרזת ♠3 מצד מזרח. זו אינה בהכרח הכרזת Cue bid על אף, שגם היא כמו הכרזת Cue bid, מתארת יד חזקה יחסית ללא אורך בסדרה המוכרזת. משמעות ההכרזה תלויה במה שסיכמו השותפים מראש:

1. Splinter. 
זו תהיה כנראה המשמעות השכיחה ביותר. הכרזת סדרה בגובה 4 לאחר שיריב פתח מבטיחה קלף יחיד או void בסדרה המוכרזת ותמיכה של ארבעה קלפים לפחות בסדרת השותף. סדרת ה-♠ היא יוצאת דופן בקונבנציית Splinter: אותה מכריזים בגובה 3 על מנת שלא לעבור את הגובה המינימאלי של משחק מלא. 
קראו את הפוסט: Splinter שלא היכרתם על מנת להבין שמכריזים על פי קונבנציה זו גם בסדרה בה היריב התערב.

2. שאלה על עוצר בסדרת היריב
כשהשותף רוצה שפותח יהיה הכרוז בחוזה ללא שליט, אם יש לו עוצר בסדרה בה התערב היריב. לרוב מדובר בחוזה של 3NT.

3. Cue bid
אם לא משחקים את שני דברים שהוצגו לעיל זהו Cue bid המתאר יד חזקה עם התאמה של 3 קלפים לפחות בסדרת הפותח ומבקש מהפותח להמשיך להכריז את ידו. עם היד שלי במערב מכריזים 4NT (שאלה על קלפי מפתח) או ♠4, אם מוסכם שמראים גם Control שני. בשני המקרים מגלים שכל קלפי המפתח (ארבעה קלפי A וה-K בסדרת השליט) בידי צפון-דרום ומגיעים לחוזה של ♥6.
 

 

העrת שוליים

בכל ה-Field היו רק שני זוגות שהגיעו לחוזה של ♥6. התוצאה שאני השגתי הושגה ברוב השולחנות. יתר שלוש התוצאות, פרט לשתי הכרזות הסלאם, היו פחות טובות מהתוצאה שהשגתי. 

בכל Field ברמה טובה כנראה כולם יכריזו ♥6. 

אולי זה יעזור לכם להבין יותר את סדרת הפוסטים שלי על ברידג' בירושלים.