נפלאות ה-Balancing

עבודת הגמר שלי בקורס מורי ברידג' הייתה על Balancing. זהו נושא קשה להבנה. גם אני כשחקן תחרויות ששיחק 2-3 שנים (וחשבתי שאני יודע ומבין הכל) לא ממש הבנתי מה זה Balancing. 

זו הסיבה שאני לא מלמד Balancing שחקני תחרויות שמשחקים פחות משלוש שנים (לכל הכלל יש יוצאים מהכלל. אם את/אתה גאון/גאונית ברידג' בת/בן 15 או 16 אפשר ללמד אותך Balancing גם אם את/אתה משחק/ת פחות משלוש שנים). 

אני חושב שאם אלמד Balancing שחקנים שמשחקים פחות משלוש שנים ברידג', אהיה שרלטן: אקבל תמורה כספית בלי שמי שישלם יקבל משהו. 

האישה מדברת - הבעל שותק (או להיפך)

אני מכיר זוג נשוי אחד, שהבעל כל הזמן שותק. האישה מדברת, אבל היא מדברת בשביל שניהם. אני מניח שמרבית הקוראים מכירים זוג כזה: האישה שותקת - הבעל מדבר בשביל שניהם או להיפך, כמו הזוג שהזכרתי קודם.

מה לזוג הנשוי ול-Balancing?

יש עיקרון משותף: אחד מבני הזוג מדבר גם בשם שותפו. הפעם אין מדובר בסיבות אישיות, אלא מסיבות ברידיג'יסטיות. לשותף יש נקודות, לפעמים יותר מפתיחה אבל הוא נאלץ להכריז Pass.  

במצב הקלאסי של Balancing אחד היריבים פתח. השותף והמשיב הכריזו Pass. אתם נמצאים במצב של Balancing וצריכים לדבר גם בשם השותף. אתם יודעים כבר שלמשיב יש פחות מ-6 נקודות. ברוב המקרים הנקודות מתחלקות בערך שווה שווה בין שני הזוגות: 18-22 נקודות לכל אחד מהזוגות. אם תכריזו Pass, ייתכן שהיריבים זכו במכרז עם 18 נקודות.

לפעמים זה הזמן להתערב בהכרזה, גם עם ידיים שבמצב רגיל הייתם מכריזים בהן Pass.

כלל האצבע שתמצאו באתרי אינטרנט: הוסיפו לעצמכם K והכריזו לפי המצב החדש. שותפו של מכריז ה-Balancing צריך להוריד את אותו K מהנקודות שלו בהכרזה שלו. K הוא מייצג ציורי ל-3 נקודות.

המציאות קצת סבוכה יותר מכלל אצבע, אבל היריעה קצרה מדי בשביל ללמד Balancing בפוסט זה.

לחלוק על מומחים

ההקדמה מביאה אותי ליד 9 בתחרות הארצית בסביון בשבת ב-28 ביוני, המופיעה בתרשים שמתחת. 

התוצאה שלנו הייתה גרועה. השותף שלי חשב שטעיתי בהכרזה. הוא שאל כמה שחקנים לדעתם והם הסכימו שההכרזה שלי שגויה.

המדיניות שלי במצבים כאלה, היא ראשית לבדוק את עצמי. אם לאחר השלב הזה, אני משוכנע שלא טעיתי, מתבצע השלב הבא של הבדיקה.

בשלב השני, אני שואל את עצמי מי הם אלה שאומרים שאני טועה? אם מדובר בשחקנים בינוניים (כולל לא מעט רבי אמנים), אני ממשיך לדבוק בדעתי. גם אם מדובר בעשרה, עשרים או מאה שחקנים. 

כאשר מדובר בשחקנים ברמה גבוהה מאד, לפעמים מספיק אחד כזה, אני נוטה לקבל את דעתם ולשאול את עצמי: היכן טעיתי?

במקרה הזה ללא ספק מדובר לפחות בשני שחקנים טובים מאד, שאחד מהם שחקן ידוע, ברמה יוצאת דופן, בעל יכולת ניתוח גבוהה במיוחד. בנוסף לכך יש לו לפעמים רעיונות יצירתיים מדהימים.

לכל כלל יש יוצאים מהכלל: למרות ההערכה הרבה שלי לשחקנים ששאל, אני ממשיך לחשוב שאני צודק.

הקוראים מוזמנים לחוות את דעתם בהערות לפוסט זה. אני לא איעלב גם מדעות שקוטלות את דעת המיעוט שלי לחלוטין.

מהלך ההכרזה

צפון פתח ♣1 עם 11 נקודות לפי חוק ה-20. אחרי Pass שלי הכריזה גם שותפתו Pass. השותף שלי הכריז ♦1. לאחר Pass של הפותח הכרזתי 2NT. כולם הכריזו Pass. לאחר הובלה ידידותית ב-♣, ביצעתי את החוזה עם 2 לקיחות עודפות.

השותף שאל את השחקנים האלה האם ההכרזה שלי הייתה נכונה? התשובה הייתה שלילית הם היו מכריזים במקומי ♣2 או 3NT.

אנסה לנתח את היד ולהסביר את דעתי והיכן הטעויות בשאלה עצמה.

♦1 האם לא עדיף להכריז Takeout Double?

כבר כתבתי כמה פוסטים, בהם הסברתי ששחקנים רבים טועים בהכרזה החשובה ביותר בברידג' Takeout Double. קראו למשל את הפוסט: Gehestem או Michaels?. 

עם יד של 13 נקודות ולפחות 3 קלפים בכל אחת מהסדרות האחרות מכריזים Takeout Double. למה לא להתחרות על חוזה במשחק חלקי בסדרת מייג'ור אם לשותף יש חמישייה בסדרה?

עם יד של 13 נקודות במצב של Balancing (זהו בדיוק המצב של שותפי) מוסיפים 3 נקודות ומגיעים ל-16 נקודות, ובמקרה זה גם לפחות 3 קלפים בכל סדרה שלא הוכרזה, יש רק הכרזה סבירה אחת: Takeout Double. הכרזת ♦1 היא בכלל לא אופציה.

השחקנים שנשאלו על ההכרזה שלי במהלך תחרות במועדון לא ממש התעמקו בהכרזות האחרות ביד. אני בטוח בהסתברות של למעלה מ-90%, שלו הם היו משחקים את היד, הם היו מכריזים Double  ולא ♦1.

האם 2NT היא הכרזה נכונה?

לאחר שהשותף שלי הכריז אוברקול במצב של Balancing, אני חושב שכן. השותף הראה חמישייה לפחות בסדרה שבה יש לי קלף יחיד. 

הורדתי 3 נקודות מ-15 הנקודות שלי הגעתי ל-12 נקודות. 

עם 10-11 נקודות במצב כזה אני מכריז 1NT.

2NT היא כמעט תמיד הכרזה המזמינה למשחק מלא. גם במקרה זה.

רוצים להבין את הבעייתיות של הכרזת 3NT במצב כזה?

תחשבו מה מכריז השותף שלי עם יד של 7 נקודות, שבה כל הכוח ב-♦? ניקח יד קיצונית: AKTxxxx♦ שלושה קלפים בכל אחת מסדרות המייג'ור. 

במצב שאינו מצב של Balancing, אחרי פתיחה של היריב ב-♣1  מראים יד חלשה בקפיצה ל-♦2.

במצב של Balancing מכריזים ♦1.

האם באמת הייתם רוצים להיות בחוזה של 3NT עם יד כזו מול היד שלי?

האם באמת הייתם רוצים להיות בחוזה של 3NT, מול יד עם חמישה קלפים ב-♦ קוצר באחת סדרות המייג'ור ו 9-10 נקודות?

לפעמים גם Pass הוא שגיאה

גם ה-Pass של שותפי אחרי 2NT הוא שגיאה. למה לא להיענות להזמנה עם 13 נקודות, כשהשותף (אני במקרה זה) יודע שאתה יכול להיות עם 9 נקודות או 10 נקודות? שלא לדבר על זה, שאם חושבים על זה שזהו מצב של Balancubg גם יכולות להיות לך פחות מ-9 נקודות?

לא נשכח, שהשותף של ממכריז הכרזת Balancing מוריד כ-3 נקודות ממה שיש לו וכנראה יש לו 14-15 נקודות.

אני בטוח שהשחקנים שנשאלו (שוב בהסתברות של 90% לפחות), לא היו מכריזים Pass לו היו יושבים במערב. 

השורה התחתונה

כשאתם שואלים שחקן מומחה ומקבלים תשובה, מידת החשיבות שתייחסו לה תלויה בנסיבות.

שאלתם אותו על היד שהוא שיחק באותו יום בתחרות, תנו משקל רב לדעתו.

שאלתם אותו בדוא"ל והוא ענה לכם בדוא"ל, כנ"ל.

תפסתם אותו חמש דקות לפני תחילת תחרות במועדון שהוא מנהל והראתם לו יד ששיחקתם לפני שבוע, אל תתנו משקל רב למה שיגיד לכם. יכול להיות שלא נעים לו והוא ענה בלי להתעמק. יכול להיות שהוא סייג את תשובתו למשהו כללי ואתם לא שמתם לב ויכול להיות שפשוט לא היה לו זמן לבחון לעומק את היד ובגלל זה טעה.

הערת שוליים

I rest my case: לימוד הכרזת Balancing אינו מתאים לשחקנים שמשחקים פחות משלוש שנים בתחרויות.