גם השנה אורגן יום בתי הספר בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב באופן מוצלח. הילדים שאני מלמד נהנו וחזרו עם יותר רצון להמשיך לשחק ברידג' וללמוד ברידג'.
כל הכבוד למושיקו מיוחס, שאחראי על ברידג' לילדים בהתאגדות, ולכל הרבים והטובים שהיו מעורבים בארגון היום הזה (לא אזכיר שמות, על מנת לא לפגוע במישהו ששכחתי במקרה להזכיר את שמו).
במהלך מעט השנים שאני מלמד ילדים ברידג', פגשתי כמה מורים שעושים עבודה נפלאה לאורך שנים. חלקם מאזור המרכז וחלקם מהפריפריה.
חשיבות הוראת ברידג' בפריפריה
ילדים הגרים במרכז יכולים להגיע בעצמם למועדון וללמוד. כמובן, שעדיף שילמדו באופן שיטתי אצל מורים טובים בבית ספר.
כשמדובר בפריפריה, ספק גדול אם ילדים שלא ילמדו בבית ספר, יוכלו להגיע למועדון או מסגרת אחרת בה יוכלו ללמוד ברידג'.
העבודה השיטתית והמסורה של מורים בפריפריה, פותחת את האפשרות ללמוד את המשחק ולהנות מהמשחק.
בנוסף לתלמידים של מורים ותיקים בפריפריה, זכו השנה במקומות גבוהים בתחרויות, תלמידים של שני מורים חדשים יחסית מהפריפריה. הזכייה של תלמידים אלה, מעידה על כשרונם ויכולותיהם, אבל גם על עבודה טובה במיוחד של המורים שלהם.
מדובר בתלמידים של אורי אסרף מאילת ושל אוסאמה דניאל, המלמד במגזר הערבי באזור נצרת והצפון.
התלמידים שלי
גם השנה הגיעו התלמידים שלי מבית ספר שחקים להישגים נאים על אף שבשונה מהשנתיים הקודמות, לא זכו במקומות ראשונים (ראשון עד שלישי) בתחרות.
כמעט כל התלמידים שלי השתתפו בתחרויות המיני ברידג' עם שליט. שירה קליין ואריאל סמורגוז'בסקי צברו 62.88% וסיימו במקום השמיני במזרח-מערב מתוך 46 זוגות. נדב דומיניץ ואריאל אמיתי סיימו במקום השמיני מתוך 47 זוגות בצפון-דרום עם 56.83%.
בשונה משנים קודמות, בהן רק חלק מהתלמידים שלי רצו להשתתף בפסטיבל, השנה כל התלמידים שלי רצו להשתתף בפסטיבל. הגיעו 10 תלמידים, שממשיכים ללמוד בברידג' בסמסטר השני.
מדיניות בית הספר הייתה לא לאפשר לתלמידים, שלמדו בסמסטר הראשון ובחרו ללמוד משהו אחר בסמסטר השני, במקום ללמוד ברידג', להשתתף בפסטיבל. התלמידים שהפסיקו ללמוד היו מעוניינים להשתתף ולא השתתפו בגלל מדיניות בית הספר.
לא השתתפו גם תלמידים חדשים שהתחילו בסמסטר השני. אחרי שני שיעורים, הם אינם יודעים מספיק.
בפעם הראשונה מאז שאני מלמד, השתתפו שני תלמידים שלי, בתחרות ברידג' למתקדמים.
יאיר פישלר ואורי פלינט סיימו במקום ה-7 המכובד מתוך 13 במזרח-מערב. הם צברו 49.13%. אם תקראו את הפסקה הבאה, תבינו שמדובר בהישג גדול יותר ממה שמראים המספרים היבשים.
כיצד הגיעו תלמידים שלי לתחרות ברידג' למתקדמים?
בית ספר שחקים הוא בית ספר למחוננים ומצטיינים.
המחוננים עוזבים את בית הספר הרגיל שלהם במשך יום אחד בשבוע ולומדים בשחקים.
המצטיינים מגיעים בשעות אחר הצהריים המוקדמות לאחר יום הלימודים בבית הספר הרגיל.
לתלמידים מוצע מבחר רחב של שיעורים בנושאים מגוונים מהם הם בוחרים 2-3 שיעורים בכל סמסטר.
בשנה שעברה הייתה קבוצה מוכשרת של מחוננים. כולם פרט לאחד לא המשיכו ללמוד, לאו דווקא בגלל שלא רצו ללמוד ברידג'. הם לא המשיכו משום שלא המשיכו ללמוד בבית הספר.
לקבוצת המחוננים הגיעו בתחילת השנה רק שלושה תלמידים. הצעתי לא ללמד את המחוננים השנה ולהסתפק בקבוצה הגדולה יותר של המצטיינים. מנהלת בית הספר רצתה שאמשיך ללמד. הסכמתי. הקבוצה כללה את התלמיד שלמד בשנה שעברה במשך שני סמסטרים ושיחק כבר במספר מצומצם של תחרויות במועדון. תלמידה חדשה ותלמיד, ששנתיים קודם למד אצלי סמסטר אחד של מיני ברידג'.
ללמד קבוצה עם פערי רמות כאלה זה אתגר לא פשוט. כששיחקנו נאלצתי לשחק עם התלמידה המתחילה. למדנו רק מיני ברידג'. לקראת הפסטיבל ביקש התלמיד הוותיק לשחק בברידג' למתקדמים ולא במיני ברידג' עם שליט.
חיפשנו שותף מתאים ולא מצאנו. התלמיד הוותיק הציע לתלמיד, שלמד רק מיני ברידג', שהוא יהיה השותף. הוא הסכים. בשני השיעורים לפני הפסטיבל לימדתי את הקבוצה הקטנה הזו ברידג' ולא מיני ברידג'. התלמיד החדש יותר, למד גם מחומר כתוב של שיעורים שלי ששלחתי לו. שאל אותי שאלות ועניתי לו. בנוסף, שיחק קצת איתי ועם השותף שלו ב-BBO.
אם הרקע הדל הזה הגיע לתחרות ברידג' למתקדמים בפסטיבל.
זה היה יכול להיגמר בתוצאה טובה יותר לולא זה, שהתלמיד הוותיק יותר היה כרוז רק ביד אחת וחברו, שבקושי למד, היה הכרוז במספר ידיים.
כמעט כל התלמידים שלי השתתפו בתחרויות המיני ברידג' עם שליט. שירה קליין ואריאל סמורגוז'בסקי צברו 62.88% וסיימו במקום השמיני במזרח-מערב מתוך 46 זוגות. נדב דומיניץ ואריאל אמיתי סיימו במקום השמיני מתוך 47 זוגות בצפון-דרום עם 56.83%.
בשונה משנים קודמות, בהן רק חלק מהתלמידים שלי רצו להשתתף בפסטיבל, השנה כל התלמידים שלי רצו להשתתף בפסטיבל. הגיעו 10 תלמידים, שממשיכים ללמוד בברידג' בסמסטר השני.
מדיניות בית הספר הייתה לא לאפשר לתלמידים, שלמדו בסמסטר הראשון ובחרו ללמוד משהו אחר בסמסטר השני, במקום ללמוד ברידג', להשתתף בפסטיבל. התלמידים שהפסיקו ללמוד היו מעוניינים להשתתף ולא השתתפו בגלל מדיניות בית הספר.
לא השתתפו גם תלמידים חדשים שהתחילו בסמסטר השני. אחרי שני שיעורים, הם אינם יודעים מספיק.
בפעם הראשונה מאז שאני מלמד, השתתפו שני תלמידים שלי, בתחרות ברידג' למתקדמים.
יאיר פישלר ואורי פלינט סיימו במקום ה-7 המכובד מתוך 13 במזרח-מערב. הם צברו 49.13%. אם תקראו את הפסקה הבאה, תבינו שמדובר בהישג גדול יותר ממה שמראים המספרים היבשים.
כיצד הגיעו תלמידים שלי לתחרות ברידג' למתקדמים?
בית ספר שחקים הוא בית ספר למחוננים ומצטיינים.
המחוננים עוזבים את בית הספר הרגיל שלהם במשך יום אחד בשבוע ולומדים בשחקים.
המצטיינים מגיעים בשעות אחר הצהריים המוקדמות לאחר יום הלימודים בבית הספר הרגיל.
לתלמידים מוצע מבחר רחב של שיעורים בנושאים מגוונים מהם הם בוחרים 2-3 שיעורים בכל סמסטר.
בשנה שעברה הייתה קבוצה מוכשרת של מחוננים. כולם פרט לאחד לא המשיכו ללמוד, לאו דווקא בגלל שלא רצו ללמוד ברידג'. הם לא המשיכו משום שלא המשיכו ללמוד בבית הספר.
לקבוצת המחוננים הגיעו בתחילת השנה רק שלושה תלמידים. הצעתי לא ללמד את המחוננים השנה ולהסתפק בקבוצה הגדולה יותר של המצטיינים. מנהלת בית הספר רצתה שאמשיך ללמד. הסכמתי. הקבוצה כללה את התלמיד שלמד בשנה שעברה במשך שני סמסטרים ושיחק כבר במספר מצומצם של תחרויות במועדון. תלמידה חדשה ותלמיד, ששנתיים קודם למד אצלי סמסטר אחד של מיני ברידג'.
ללמד קבוצה עם פערי רמות כאלה זה אתגר לא פשוט. כששיחקנו נאלצתי לשחק עם התלמידה המתחילה. למדנו רק מיני ברידג'. לקראת הפסטיבל ביקש התלמיד הוותיק לשחק בברידג' למתקדמים ולא במיני ברידג' עם שליט.
חיפשנו שותף מתאים ולא מצאנו. התלמיד הוותיק הציע לתלמיד, שלמד רק מיני ברידג', שהוא יהיה השותף. הוא הסכים. בשני השיעורים לפני הפסטיבל לימדתי את הקבוצה הקטנה הזו ברידג' ולא מיני ברידג'. התלמיד החדש יותר, למד גם מחומר כתוב של שיעורים שלי ששלחתי לו. שאל אותי שאלות ועניתי לו. בנוסף, שיחק קצת איתי ועם השותף שלו ב-BBO.
אם הרקע הדל הזה הגיע לתחרות ברידג' למתקדמים בפסטיבל.
זה היה יכול להיגמר בתוצאה טובה יותר לולא זה, שהתלמיד הוותיק יותר היה כרוז רק ביד אחת וחברו, שבקושי למד, היה הכרוז במספר ידיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה