אני מכיר היטב שחקנים צעירים. לא רק בגלל עבודה (כמורה לברידג' לילדים יש לי קשרי עבודה עם מושיקו מיוחס, שעושה עבודה מצוינת בהתאגדות), לא רק מהרבה נסיעות במכונית שלי לתחרויות במרכז (אורן טולדנו) ולא רק ממשחק באותה קבוצה בתחרות קבוצות בפסטיבל (איתמר גינוסר, עידו מילר). נפגשתי הרבה עם שחקנים צעירים. ולא רק בתחרויות ארציות בהן שיחקתי נגדם. כשהבן שלי השתתף באימונים של פרויקט פסגה, הסעתי אותו מירושלים לרעננה וצפיתי מהצד בחלק מהשיעורים. לפעמים היה מספר אי-זוגי של משתתפים וביקשו ממני לשחק בתחרות הצעירים במסגרת השיעור.
הרבה יותר זמן ביליתי איתם בפעמיים בהן השתתף באליפות הארץ עד גיל 21 ובשנה השנייה בה השתתף גם במשחקי המבחן לנבחרת הצעירה עד גיל 21.
האליפויות ומשחקי המבחן היו במשך סופי שבוע מיום חמישי בערב ועד מוצאי שבת.
כמובן שבחלק מהזמן עשיתי דברים אחרים, אבל עדיין היו מספר רב של שעות בהן צפיתי בצעירים משחקים. בקבוצת הגיל המבוגרת יותר שיחקו כמה צעירים מצטיינים, שהם מטובי השחקנים בארץ, ללא קשר לגיל.
ראיתי משחקים יצירתיים ונהדרים, אבל ראיתי גם הרבה טעויות. טעות הכרזה קשה, שעשה אחד מבכירי השחקנים הצעירים, גרמה לו ולשותפו לסיים במקום השני במקום במקום הראשון באליפות בקבוצת הגיל המבוגרת.
בינינו, תלמידים שלי שלומדים כיצד מכריזים אחרי שהיריב פתח ב-Weak two, לא היו עושים את הטעות הזו (הכפיל הכרזה של ♥2 עם 11 נקודות כשה-A♥ הוא הקלף היחיד בסדרה ויש לו רק שני קלפים ב-♣).
כצופה כמעט יחיד יכולתי להבחין לא רק באופן בו שיחקו, אלא גם באופן בו התנהגו.
השורה התחתונה היא שיש לי הרבה הערכה והרבה סימפטיה כמעט לכל הצעירים, אבל אני גם קצת מקנא בהם.
מדוע אני מסמפט אותם?
כי הם נהנים מהמשחק. כי הם יצירתיים ומוכשרים. כי הם מוכנים ומסוגלים ללמוד ולהתקדם. כי הם נחמדים וכיף לשחק נגדם.
מדוע אני מקנא בהם?
כי להם יש את מה שלי לא היה בגילם: יש מי שעוזר להם למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם ולהתקדם. בהתאגדות לברידג' משקיעים כסף, מחשבה וזמן בקידומם ורבים וטובים נוספים משקיעים בקידומם (וועדת הצעירים, המאמנים שלהם, מורים לברידג' ואחרים).
אני ושחמטאים צעירים מוכשרים אחרים בירושלים לפני הרבה עשורים, לא זכינו שמישהו יעזור לנו להתקדם. הישגיו של כל אחד מאיתנו בשחמט היו בזכות כשרונו ומה שלמד בכוחות עצמו.
המסקנות האישיות שלי
אם אני יכול לעזור לצעירים מוכשרים בברידג' למצות את יכולתם אני אעשה את זה, על מנת שלא יהיו במצב דומה למצב בו אני וחבריי היינו כשחמטאים צעירים לפני שנים רבות.
זו הסיבה שכל אחד מתלמידי הברידג' שלי בבית ספר, מוזמן על ידי לשחק איתי בתחרויות במועדון ברידג', בלי שהוא משלם לי. הכוונה היא להביא אותם לשחק במועדון בלי הטראומות של התחרויות הראשונות, על מנת שאחר כך ימשיכו לשחק בתחרויות עם שותפים בגילם. כמובן שמדובר בתחרויות שרמתם נמוכה ולכן לא הייתי משחק בהן עם שותף ברמתי. כשהפוטנציאל גבוה ויש רצון להתקדם אני מוכן לשחק עם תלמיד גם בתחרות ארצית.
בשונה מילדים, תלמידים מבוגרים זכאים לשחק איתי במועדון פעם אחת ללא תשלום. הפעמים הבאות מוגדרות כשיעור פרטי.
לתלמידים שלי אני מוכן לעזור בכל דבר שקשור בברידג'.
גם צעירים אחרים, בעיקר באזור ירושלים בו יש פעילות מועטת לקידום צעירים, יכולים לפנות אלי.
כשמדובר במידע ובעזרה נקודתית אין לי בעיה לעזור גם לצעירים שאינם תלמידים ששלי.
כשמדובר במשחק במועדון, אני צריך להעריך שמדובר בנער או ילד עם פוטנציאל ורצון להצליח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה