הפוסט הקודם: ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים? - להפסיד לקיחה, היה הראשון בסדרת פוסטים על ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים ותלמידי ברידג'.
יש להבדיל בין ממה מפחדים לבין ממי מפחדים. בסדרת פוסטים קודמת עסקתי בשאלה של פחד בברידג', לאו דווקא של שחקנים מתחילים. כך למשל, באחד מהפוסטים בסדרה, עסקתי בפחד מקהל הצופים, כלומר: פחד במה.
נימנע מהכללות: רק חלק, משחקני התחרויות המתחילים ומתלמידי הברידג', מפחדים מהדברים המופיעים בפוסטים.
בכל מקרה פחד משפיע לרעה על קבלת ההחלטות של אלה שחווים אותו.
לחתוך כשלא צריך
גם שחקנים טובים חותכים לפעמים כשלא צריך לחתוך. בירחון הברידג' האחרון (ינואר 2016) מופיעה כתבה של אפרים בריפמן שכותרתה: "לחתוך אוויר". בריפמן מתאר מצבים בהם חיתוך בפעם הראשונה, שבה ניתן לחתוך, מיותר ומזיק. החיתוך עולה לחותך בסופו של יום בלקיחה, שמתברר שהיא לקיחה טבעית. במקום זה עדיף לזרוק מפסיד בסדרה אחרת.
בפוסט: כדי לא להפסיד: מפסיד על מפסיד - שני מפסידים על שני מפסידים, עסקתי באחת הידיים הטראומטיות ביותר עבורי בתחרויות ברידג'. החיתוך בהזדמנות הראשונה, עלה לי באיבוד שליטה בקלפי השליט ובנפילה בחוזה מוכפל.
בשונה מהדוגמאות לעיל, בפוסט זה איני עוסק בהחלטות מתקדמות של הימנעות מחיתוך כשניתן לחתוך.
אני עוסק בחיתוך שאין בו צורך רק בגלל הפחד הלא מוצדק, ששחקן יריב יחתוך.
חותך מפחד
לא אחת ראיתי תלמידים, המשחקים בשיעור ושחקני תחרות ברמה לא גבוהה חותכים קלף גבוה שלהם בדומם או ביד. זה נכון שלא תמיד הם זוכרים, שקלפים גבוהים ממנו כבר יצאו, אבל כשאני שואל אותם מדוע חתכו? הם אומרים שפחדו שלא יספיקו לחתוך קלפים בסדרה.
אם תלמיד אומר לי שחתך את ה-Q משום שלא זכר שה-A וה-K כבר יצאו, אני מקבל את זה. הוא שיחק באופן סביר לרמתו.
אבל אם השליט הוא ♥, הכרוז מחזיק AQJ♣ מול קלף יחיד בדומם, והוא מושך את ה-A♣ וחותך את ה-J♣ ביד הקצרה בדומם, נדבר על זה בניתוח שלאחר שמשחקים את היד.
במקרה זה ברור, שאם מהלך ההכרזה לא הראה אורך יוצא דופן ב-♣ אצל אחד היריבים, ההסתברות שיריב יחתוך את הקלף השלישי הגבוה בסדרה, אחרי שיזכה ב-K♣ בסיבוב השני, היא הסתברות נמוכה.
השילוב של פחד מהפסד לקיחה ופחד מחיתוך
אם יש כניסות לדומם, ברוב המקרים רצוי לבצע עקיפה ב-♣ בדוגמה בפסקה הקודמת.
מדוע נמנעים מכך? תלמידים ששאלתי אותם ענו לי שפחדו פעמיים:
פעם אחת פחד להפסיד ל-K♣ שלא ישב בעקיפה.
פעם שנייה שה-A♣ ייחתך על ידי יריב בסיבוב השני.
כמובן ששני הפחדים הנ"ל רחוקים מלהיות רציונאליים.
אימת ה-Over ruff
פחד חסר בסיס נוסף הוא הפחד מ-Over ruff .Over ruff הוא מצב בו שחקן חותך, אבל היריב שאחריו חותך בקלף גבוה יותר.
כמובן כשלכרוז יש חמישה קלפים בסדרה, שאינה סדרת השליט, ואחד היריבים התערב במכרז באמצעות Overcall באותה סדרה, יש בסיס לחשש מחיתוך.
הפחד מ-Over ruff מתייחס לחיתוך כשההסתברות לחיתוך מעל, על ידי היריב שאחרי החותך, היא נמוכה.
לא פעם אני רואה תלמידים חותכים עם 9 או 10 ביד הקצרה בדומם שבה יש גם 2 או 3.
כשאני שואל מדוע חתכו בקלף גבוה? אני מקבל את התשובה: "פחדתי שיחתכו מעלי".
לחתוך ב-A
לא תמיד חותך שחקן מתחיל בקלף גבוה, כמו ה-T או אפילו ה-Q, כשיש לו קלף נמוך בסדרת השליט. לפעמים הוא חותך ב-A.
אל תטעו, לא מדובר בשחקן מוכשר במיוחד שמשתמש בטכניקה של היפוך הדומם.
גם במקרה זה הסיבה לחיתוך היא פחד מחיתוך מעל. את הבעיה הוא פותר באמצעות חיתוך ב-A. עכשיו הוא בטוח שלא יחתכו מעליו.
כשמדובר בתלמידים, זהו לפעמים השלב בו אני עוצר את המשחק ושואל אותו: האם ה-A בסדרת השליט לא יזכה בלקיחה במקרה שלא חותכים בו?
כל אחד מוצא לבד את התשובה לשאלה הזו. זה כבר מהלך מנוגד לחלוטין להיגיון.
לפעמים אני מאפשר לו לקחת את ה-A בחזרה ולהחליט האם לחתוך בקלף קטן או לא לחתוך בכלל. חיתוך בקלף קטן שזוכה הוא תרפיה על קצה המזלג לטיפול בפחד.
המורה לברידג' הוא לא רק זיקית. לפעמים הוא גם מעין פסיכולוג המטפל בפחדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה