יום שבת, 30 ביולי 2016

ללמוד ברידג' מהרצאה שאינה עוסקת בברידג'


מההרצאות שאני מעביר בנושאי כלכלת המשפחה או בנושא כיצד להתנהל מול הבנקים? אי אפשר ללמוד ברידג'.

אני יכול להתאים את ההרצאות לעולמם של שחקני ברידג', כפי שהתאמתי אותן לקהלי יעד אחרים, כגון: נשים, מורים ומורות, נכים או ניצולי שואה. 
התאמה כזו יכולה רק לעזור להם להבין טוב יותר את תוכן ההרצאה ואולי אפילו לשפר את התנהלותם הכלכלית. היא לא תשפר את רמת המשחק שלהם בברידג'.

יש נושא נוסף שעליו אני מרצה: ניהול סיכונים. גם אם לא אזכיר בה דבר או חצי דבר הקשור לברידג' יהיו כאלה שרמת המשחק שלהם תשתפר.

האוניברסליות של ניהול סיכונים
כל אחד בכל תחום חיב לנהל סיכונים החל ממנהיגי מדינות, מנהלי חברות וכלה באנשים או ילדים המבצעים פעולה יומיומית. 

אביא שתי דוגמאות.

דוגמה 1: הפצצת כור גרעיני באירן
כשעומדת על הפרק החלטה בשאלה: האם להפציץ כור גרעיני באירן?
ממשלה והעומד בראשה צריכים להביא בחשבון סיכונים.

להלן רשימה לא ממצה של סיכונים:

1. סיכון לפעולות נגד אירניות
טילים, הפצצות, פיגועי טירור, פעולות של חיזבאללה

2. סיכון לפגיעה במעמד פוליטי בינלאומי
למשל סנקציות או חרם בינלאומי.

3. סיכון של נפילת מטוסים
כולל האפשרות של מות אנשי הצוות או נפילתם בשבי.

דוגמה 2: חצית כביש
הסיכון העיקרי בחצית כביש הוא מות או פציעה מדריסת כלי רכב. יש סיכונים נוספים כמו אובדן ארנק או חפץ אחר, פגיעה במישהו שחוצה איתנו את הכביש ועוד.
רמת הסיכון משתנה לפי גורמים שונים:

1. גילו של חוצה הכביש
הסיכון של אדם בריא בן 25 שונה מהסיכון של ילד בן 4 או קשיש בן 90.

2.עומס התנועה בכביש
יש הבדל בין אוטוסטרדה לכביש צדדי שאחת לשעה עוברת בו מכונית.
יש הבדל בין חציה בשעת לילה מאוחרת לחציה בשעה בה כולם נוסעים לעבודה או חוזרים מהעבודה. 

3. מקום החציה
גשר, מעבר חציה או רמזור מסוכן פחות ממקום אקראי.

4. אור ירוק או אור אדום
חציה באור אדום הרבה יותר מסוכנת.

הדוגמה הראשונה מתייחסת להחלטה מדינית. הדוגמה השנייה עוסקת בפעולה יומיומית פשוטה שתושבי ערים בחלקים המפותחים של העולם מבצעים כמה פעמים בכל יום.
שימו לב שאפילו מודל הסיכונים של הפעולה היומיומית הוא לא מאד פשוט, על אף שכולנו משתמשים בו באופן כמעט אוטומטי.


כיצד מנהלים סיכונים?
באופן פשטני ניהול סיכונים מורכב מהשלבים הבאים:

שלב 1: זיהוי הסיכון, ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון והערכת משמעותו
בדוגמה של חצית כביש זיהוי הסיכון של היפגעות מרכב. 

שלב 2: החלטה האם לטפל בו (Mitigation)
יש סיכונים שבאופן מודע בוחרים לא לטפל בהם לאחר זיהוים. בדוגמה הקיצונית עלות מניעת התרחשותו גבוהה מעלות התממשות אירוע סיכון.

שלב 3: טיפול בסיכון
חציה ברמזור באור ירוק היא דרך לטיפול בסיכון. להסתכל שמאלה, ימינה ושוב שמאלה לפני החציה היא דרך לטפל בו.

ניהול סיכונים בברידג': היד המסוכנת
אתם משחקים בחוזה של 3NT. הובילו נגדכם ב-K. אתם מחזיקים ב-AT. בדומם יש שלושה קלפים קטנים בסדרה זו. שיחקתם את ה-T. היריב המשיך ב-Q. אתם זכיתם ב-A. המגן השני שיחק קלף בסדרה אחרת.
היד המסוכנת היא ידו של המוביל. אם הוא יזכה בלקיחה בסדרה אחרת, הוא יזכה בעוד 5 לקיחות ב-.

אם לפני ששיחקנו את ה-T בלקיחה הראשונה, תכננו את המשחק וראינו שיש לנו 8 לקיחות בטוחות והתשיעית יכולה לבוא מעקיפה בסדרת ה- ,בה אנו מחזיקים בידנו ב-AQ או מעקיפה בסדרת ה- בה יש בדומם AQ. נעקוף כמובן ב-. גם אם העקיפה לא תצליח ליריב שיזכה בלקיחה לא יהיה  על מנת להיכנס ליד של שותפו. 

ניהול סיכונים בברידג': הכרזות סלאם
הסיכון בהכרזת סלאם קטן גבוה מדי כאשר ההסתברות לבצע אותו קטנה מ-50%. 
אם שני היריבים הכריזו Pass בכל מהלך ההכרזה, הסיכוי לבצע סלאם התלוי רק בעקיפה הוא 50%.
לפעמים מכריזים סלאם קטן התלוי בעקיפה.

הסיכון בהכרזת סלאם גדול גדול יותר. לא נסתפק ב-50% סיכוי. 
כשיש לנו יד של 4-3-3-3 ולשותף יד במבנה זהה, הכוח שלנו מפוזר בין הסדרות וגילינו שחסר לנו K, הסלאם הגדול תלוי בעקיפה. 50% להצלחה כבר אמרנו. במצב כזה נימנע מהכרזת סלאם גדול. 

השורה התחתונה
גם בלי הדוגמאות מתחום הבירידג', הרצאה על ניהול סיכונים עשויה לעזור לחלק משחקני הברידג' לשפר את הכרזתם ואת משחקם. 
הם פשוט יביאו בחשבון את הסיכונים.

הבעיה בברידג' ובתחומים אחרים, שלא תמיד ניתן בקלות ובדיוק לבצע הערכה של הסיכון. ידיעת ההסתברות להצלחה או לכישלון והבנת משמעות התממשות הסיכון מחיבים לפעמים הבנה וידע מעמיקים.

6 תגובות:

  1. למה הסיכון בהכרזת סלם גדול גדול יותר?
    בטופ-בוטום הסיכוי לטופ שווה לסיכוי לבוטום
    באי אמ פי גם כן יש או רוח גדול או הפסד כבד

    השבמחק
    תשובות
    1. יאיר, תודה על תגובתך.
      הבעיה היא שכשאתה תכריז סלאם גדול שההסתברות לבצע אותו היא 50% רוב ה-Field יכריז סלאם קטן. ב-50% מהמקרים תקבל תוצאה הקרובה ל-0%. בהרבה מקרים מקובל להכריז עם ה-Field ולא נגד ה-Field. בדרך כלל מקובל להכריז סלאם גדול כשההסתברות לביצוע היא כ-60% ומעלה. עוד לא הזכרתי את המקרים בהם אפשר לטעות ולא לבצע סלאם גדול שהסתברותו 50% למרות שניתן לבצע אותו.

      מחק
    2. ואם אבצע אקבל מעל 97% כך שהסיכוי שווה לסיכון.
      בסלאם גדול אפשר לנסות עוד אופציות (משחק לחץ ומשחק לחץ מדומה)

      מחק
    3. יאיר, תודה על תגובתך
      הסיכון גדול מהסיכוי. כלא תכריז סלאם גדול שהסתברותו 50% כמעט תמיד תקבל תוצאה שלפחות קרובה לממוצע. כשתכריז אותו ב-50% מהמקרים תקבל תוצאה גרועה מאד. יהיו גם מקרים בהם ניתן לבצע את הסלאם, אבל אתה לא תדייק ולא תבצע אותו. הטכניקות בהן תשתמש אינן נוגעות לדיון.

      מחק
    4. הטכניקות בהן אשתמש נוגעות לדיון בדיוק כמו המקרים שבהם לא אדייק

      מחק
    5. יאיר, תודה על תגובתך.
      אנסה להסביר את זה באופן שונה. אפשר למכור דירה ולהשקיע את הכסף בבורסה. התוצאה יכולה איבוד כספי הדירה או רווח בשווי של דירה נוספת (אני מכיר אנשים שהפסידו דירה ואנשים שהרוויחו דירה נוספת). מזווית ראיה של ניהול סיכונים לא כדאי לעשות את זה. כשתכריז סלאם קטן במצב כזה כמעט תמיד תהיה מעל ל-50%. יהיו כאלה שלא יגיעו גם לסלאם קטן ויהיו כאלה שיכצעו אותו ללא לקיחה עודפת. כשתכריז סלאם גדול, בכל המקרים שלא תבצע אותו (לפחות ב-50% מהמקרים) תקבל תוצאה הקרובה ל-0%. בדיוק כמו באנלוגיה למכירת הדירה והשקעת הכספים בבורסה.

      מחק

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...