יום ראשון, 20 בנובמבר 2016

יוני אראל - להכריז ♠7 ולמות



  יוני אראל ז"ל היה נווט בהתחלה בחיל אויר ואחרי זה גם באזרחות. הוא היה גם שחקן ברידג' ומורה לברידג'. 


נפגשנו כששינינו למדנו בקורס מורים לברידג' של ההתאגדות הישראלית לברידג', שלימד מוטי גלברד. יוני היה אחד האנשים הסימפטיים בקורס. דיברתי איתו לא מעט בהפסקות ולא רק על ברידג'.

במשך השנים שחלפו מאז נפגשנו לפעמים בתחרויות ארציות, בעיקר בפסטיבל בתל אביב.
בכל פעם שנפגשנו, שמחתי להיפגש איתו ולשוחח מעט.

ביום חמישי, במושב השני של תחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי באילת, הוגרלנו לשחק באולם הקטן יחסית במלון המלך שלמה. בדרך לאולם פגשתי אותו ודיברנו. הוא סיפר לי על שתי קבוצות שלימד והתפרקו ואמר שהוא לא מוטרד מזה, משום שיש לו הרבה עיסוקים אחרים.

קצת אחרי תחילת התחרות שאלו בקול רם האם יש רופא באולם? בפינה מרוחקת ממני, היה מישהו שנזקק לעזרה רפואית דחופה. כעבור מספר דקות הגיע צוות של מגן דוד ואחרי טיפול קצר העלו מישהו על אלונקה. בדרכם של נושאי האלונקה החוצה מהאולם זיהיתי את יוני שוכב עליה.
חשבתי שאתקשר אליו למחרת לשאול לשלומו והמשכתי בתחרות.

לאחר סיום המושב השני, ניגשתי למלון רויאל ביץ' הסמוך בו היה אולם המשחקים המרכזי.
בכניסה למלון עמדו כמה אנשים שלא היכרתי. אחד מהם פנה אלי ושאל אותי האם אני זה שדיבר עם יוני בדרך לתחרות? עניתי שכן. אמרו לי שהוא נפטר. האנשים ההמומים היו חבריו של יוני למועדון הברידג' של דורון ידלין בפתח-תקווה. גם אני הייתי בשוק. אדם שלפני כמה שעות דיבר איתי על ההווה והעתיד פתאום איננו. 
הבעתי את צערי העמוק ואמרתי שאם מישהו מחבריו למועדון או בני משפחתו רוצה לכתוב לזכרו פוסט אורחו בבלוג שלי הוא מוזמן לעשדות זאת.
ההצעה הזו תקפה. אם יש מי שמעוניין לעשות זאת, הוא מוזמן ליצור איתי קשר.
חבריו למועדון ביקשו ממני לדבר עם מארגני הפסטיבל על מנת שבטקס הענקת הפרסים למחרת יגידו משהו לזכרו.

הדבר האחרון שיוני עשה לפני האירוע הבריאותי
אחד האנשים סיפר לי, שיוני עוד הספיק להכריז 7 לפני שזה קרה. ההכרזה האחרונה של יוני הייתה נכונה.
ביד הזו חסרים לכרוז ושותפו AK אבל לאחד מהם אין אף קלף בסדרה זו.
נגדי ונגד שותפי בתחרות, רועי ארגלזי בן ה-14, שיחקו היריבים בחוזה של 6 שבוצע עם לקיחה עודפת.

טקס צורם
עמדתי בהבטחתי לחבריו למועדון של יוני ודיברתי עם אלון בירמן, ממנהלי הפסטיבל. אלון אמר לי שתהיה בטקס חלוקת הפרסים דקת דומיה לזכרו של יוני.
לא הייתה דקת דומיה בטקס. לא ראוי שכששחקן נפטר במהלך תחרות לא יעשה או יאמר משהו לזכרו.

כששיחקתי למחרת בגמר ב' של תחרות הזוגות המרכזית. ביקש מנהל התחרות, יובל בן-דוד, שנעמוד בדקת דומיה לזכרו של יוני.
בגמר א' לא הייתה דקת דומיה. איני יודע האם הייתה או לא הייתה דקת דומיה בגמר ג', בו שיחקו יותר שחקנים מאשר בכל אחד מהגמרים האחרים.

על פניו זה נראה, שדקת הדומיה לזכרו של יוני בגמר ב' הייתה יוזמה מכובדת וראויה, אבל יוזמה פרטית של יובל ולא החלטה של מארגני התחרות.






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...