"כולם מדברים": כשכל ארבעת השחקנים מכריזים

 

בפוסט הקודם כולם מדברים אבל לא כולם זוכרים הבטחתי שהפוסט הנוכחי ידון במצב הזה,  שבקורס ברידג' לשחקני תחרויות הוקדש לו שיעור. למשעה בקורס מדובר היה בשיעור על Balancing דבו היו מצבים דכל ארבעת השחקנים עשויים להכריז. 

במצב בו רק צד אחד הכריז אבל  עצר בחוזה של 1NT או בגובה 2 בסדרה בה נמצאה התאמה השחקן האחרון להכריז יכול להתערב גם עם מעט נקודות. 

למשל: צפון פתח ♣1. מזרח ומערב הכריזו Pass במהלך המכרז. דרום הכריז ♦1. צפון 1NT. מזרח ודרום קראו Pass.  

נניח שבמערב יש QT82♥ ו-Q9872♠ ואין נקודות נוספות. כפל המראה את שתי הסדרות שלא הוכרזו הוא הגיוני. השותף יכריז רביעייה בסדרת  מייג'ור שכנראה יש לו. 

עם יד שבה החמישייה הבאה: AT982♥ ללא נקודות נוספות וללא רביעייה ב-♠ יהיו ידיים שאפשר להכריז איתן ♥2. המצב היחיד בו לא תהיה התאמה עם השותף הוא מצב שבו יש ליריבים 3-3 בסדרת ה-♥. אם מוציאים את קלפי השליט, היריבים יזכו לכל היותר בשתי לקיחות בסדרת השליט. אם ה-K♥ בדומם יזכו רק בלקיחה אחת בסדרת השליט.

ההיגיון שמאחורי האפשרות להכריז עם מעט נקודות הוא שזה מצב של Balancing. 

במצב כזה, בהסתברות גבוהה הנקודות מתחלקות כמעט שווה בשווה בין שני הצדדים, ברוב המקרים לכל צד יש 18-22נקודות. 

השוני מהמצב הקלאסי של Balancing

המצב הקלאסי של Balancing הוא מצב שיריב פתח והיו שתי הכרזות Pass. 

גם במצב הקלאסי הנקודות מתחלקות בערך שווה בשווה בין שני הצדדים. ידוע שלמשיב יש פחות מ-6 נקודות אבל לפותח יכולות להיות 22 נקודות. בהסתברות גבוהה יהיו לו 12-14.

במצב המתואר לעיל יש הבדל בחלוקת הנקודות בין היריבים. המשיב לא הכריז Pass ולכן יש לו יותר מ-6 נקודות. 

הפותח הכריז 1NT ולכן ברוב המקרים יהיו לו 12-14 נקודות. לא ייתכן שיש לו 18 נקודות או יותר. בהרבה מקרים פותח עם 17 נקודות לא יכריז 1NT. 

ביד עם 5-4 בשתי סדרות גם פותח עם פחות נקודות עשוי לא להכריז 1NT.

למשיב אין יד מזמינה של לפחות 10-11 נקודות. עם יד כזו הוא לא היה מכריז Pass על 1NT של שותפו. 

סיכונים

לדחוף את היריבים למשחק מלא

בשני המצבים יש סיכון שליריבים יש יותר מ-22 נקודות. 

במצב הקלאסי לפותח עשויות להיות 20 נקודות או אפילו 22 נקודות ולמשיב 5 נקודות. יש להם משחק מלא. 

במצב לאחר עצירה של היריבים בחוזה של 1NT יכול להיות שלפותח 16 נקודות ולמשיב 9 נקודות. 

ברידג' הוא משחק של הסתברויות. 
ההסתברות לאירוע כזה היא נמוכה ולכן אנחנו לוקחים את הסיכון ומשתמשים ב-Balancing.

 כישלון בביצוע משחק  מוכפל 

יהיו מצבים שבו ליריב החזק, זה שיושב אחרינו, תהיה יד קרובה למקסימלית ויהיה לו גם כוח בסדרה אותה הכרזנו. ההוא עלול להכפיל או להפוך כפל מוציא של שותפו למעניש. 

חוסר תיאום עם השותף

השותף צריך להבין שאתם יכולים במצב כזה להכריז עם מעט מאוד נקודות ולכן צריך להפחית נקודות מידו. במצב הקלאסי עליו להפחית שלוש נקודות. במצב הזה עליו להיות מוכן להפחית אפילו יותר. 

התחרות היא על משחק חלקי. אחרי שגם אנחנו וגם השותף הכרזנו Pass לא יכולות להיות לנו יותר מ-22 נקודות. במצב הרגיל של Balancing לשחקן עם היד הרביעית עשויות להיות יותר נקודות מ-12 נקודות הנדרשות לפתיחה במצב רגיל. 

זהו עניין של שותפות בהכרזה. לא תמיד משחקים עם שותף קבוע ולא תמיד מתואמים. הסיכון הוא שהשותף לא יהיה ער למצב ויכריז גבוה מדי.

דוגמה מתחרות מקומית לפני מספר ימים

 ביד הזו פתח צפון ♣1. השותף שלי במזרח הכריז Pass. דרום הכריז ♠1. אני קראתי Pass. צפון 1NT. שתי הכרזות Pass. 

המצב בו הייתי הוא בדיוק מצב ה-Balancing עליו דיברתי בפסקאות הקודמות. הכרזתי ♥2. אחרי 2NT של צפון השותף שלי, שלא היה מתואם איתי, הניח שיש לי יד המתקרבת ל-11 נקודות ובחר הכריז ♥3. 

יש לו יד מאוזנת 4-3-3-3 המחלישה אותו ויש לו רק שלושה קלפים ב-♥ כשרק ה-Q♥ היא קלף גבוה. 

כפי שכתבתי, שותפו של המכריז ב-Balancing  במצב כזה צריך להפחית לפחות 3 נקודות מהיד שלו. עם מקסימום 19 נקודות ביחד ושמונה קלפים בסדרה לא צריך לעלות ל-♥3. 

העונש הגיע בדמותו של כפל של צפון.

טעויות וסימני אזהרה

1. הכרזת ה-2NT של צפון היא סימן אזהרה.

עלול להיות לו כוח ואורך ב-♥. הוא עלול להיות גם עם יד חזקה מ-14 נקודות.

2. הכוח והאורך בסדרת ה-♦, שלא הוכרזה על ידי היריבים, הם עוד סיבה טובה להכריז Pass על הכרזת 2NT של היריב. הם גם סיבה להוביל ב-K♦. 

ההגנה תזכה בשלוש לקיחות ב-♦. ב-A♥ וב-J♣.  

3. דרום לא צריכה להכריז Pass על 1NT. היא צריכה להכריז ♣2. זוהי קונבנציית Checkback Stayman.  אם לצפון יש 3 קלפים ב-♠, אז חוזה של ♠4 עשוי להיות בר הכרזה ובר ביצוע.