לא רק בבריטניה: הגינות ואי הגינות בברידג' בישראל

בפוסט קודם על טרנס ריס, גדול שחקני בריטניה בכל הזמנים, תיארתי כיצד הורשע ביחד עם שותפו בנבחרת בריטניה בוריס שפירו בהעברת מידע לא חוקית בתחרות Bermuda Bowl בבואנוס איירס.

אם חשבתם שזה קורה רק בבריטניה ורק ברמות הגבוהות ביותר של שחקנים מקצועיים, קרוב לוודאי שאתם טועים. 

בפוסט זה אתייחס לכמה מקרים, שקרו לי בתחרויות ארציות בישראל. בחלק מהמקרים איני יכול להוכיח, שלא בוצעו טעויות בתום לב. רוב המקרים התרחשו לפני מספר שנים.

צריך לזכור, שמרבית שחקני הברידג' הם הגונים ושומרים על הכללים.

כל אחד יכול לטעות

בסעיף זה אספר רק על מקרים של טעויות בתום לב בתחרויות ארציות. 

היינו אחד משלושת הזוגות היחידים שהגיעו לחוזה של ♦6 שאין בעיה לבצע אותו. בדקנו את התוצאות באינטרנט. שני הזוגות האחרים קיבלו אחוז גבוה בהרבה מאיתנו.
איך זה קרה? טעות הקלדה של מנהל התחרות, שתיקן אותה אחרי שהתקשרתי אליו.

ביד במוקדמות אליפות הארץ, השגנו את התוצאה הטובה ביותר. הפלנו חוזה מוכפל חמש או שש פעמים. 
היריבים שישבו בצפון-דרום, רבו ביניהם בצעקות. ראינו שרושמים את התוצאה. לא הסתכלנו. התוצאה נרשמה בדף תוצאות פרטי ולא ברשמי.
קיבלנו 50% על היד. טלפון למנהל התחרות. הוא מתקשר לשחקן היריב, שמאשר את נכונות דברי. התוצאה תוקנה.
גם לי ולשותף חלק בטעות. היינו צריכים לבדוק טוב יותר במהלך התחרות עצמה.

ביצענו חוזה מוכפל. תוצאה של 100% על היד. באינטרנט הופיע 0%. צפון-דרום רשמו בטעות את התוצאה בצד שלהם.
טלפון למנהל התחרות. הוא מדבר עם היריב (גלעד אופיר). גלעד מאשר את נכונות דברי. התוצאה מתוקנת. 
גם לי ולשותף חלק בטעות. היינו צריכים לבדוק טוב יותר במהלך התחרות עצמה.

אם טעויות כאלה קורות למנהל תחרות ולגלעד אופיר, הן יכולות לקרות לכל אחד.

סידור ייחודי של זוכים ומפסידים

בשנה השנייה בה שיחקתי בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב, שיחקנו נגד זוג חלש במיוחד. הם הגיעו לחוזה גבוה מדי, שהוכפל והוכשל בהפרש של מספר לקיחות.

כשהגיע שלב רישום התוצאות, הייתה מחלוקת: אחד מהם טען, שהם נפלו פעם אחת פחות, ממה שסימננו.
לא הייתי מודאג: אם הם מסדרים זוכים ומפסידים כמו שהם משחקים, נמצא בקלות את טעות הסימון שלהם.

אחד היריבים אמר שהוא מסמן אחרת: במקום כל הקלפים לפי הסדר הוא מחזיק ערימת מפסידים וערימת זוכים. 

הבן שלי ניר, אז נער צעיר מאד, אמר לי: "קרא לשופט". לא הבנתי מדוע איננו יכולים לבצע את הבדיקה בכוחות עצמנו, אבל אני מקבל את העיקרון של Trust Your Partner. קראתי לשופט. הגיע איתן לוי. אחרי שהתנצלתי לפניו, שאנחנו קוראים לו בבעיה שהיינו יכולים לפתור לבד, הוא בדק ופסק לטובתנו.

בשולחן הבא, שאלתי את ניר: "מדוע היה לך חשוב לקרוא לשופט, במקום שנפתור את הבעיה לבד?"
הוא השיב: "ראיתי את השחקן שמסדר ערימת זוכים וערימת מפסידים, לוקח קלף מערימת המפסידים ומעביר לערימת הזוכים".

האם בוצע חוזה של 3NT?

כשהגעתי לביתי בירושלים, אחרי תחרות ארצית במרכז הארץ, בדקתי את התוצאה של הזוג נגדו שיחקנו בסיבוב האחרון. אחרי שתקראו את הפסקה הבאה תבינו מדוע. הם סיימו באחד משלושת המקומות האחרונים.

ביד האחרונה ששיחקנו בתחרות הפלנו פעם אחת חוזה של 3NT, שבוצע על ידי מרבית השחקנים בצפון-דרום.
הצעתי ליריבינו לסכם את התוצאות בדפי התוצאות, כפי שמקובל בדרך כלל. הם ענו: "לא צריך" ישבתי וסיכמתי במקומם. 

באמצע הדרך חזרה לירושלים, מצלצל אלי מנהל התחרות: "מה הייתה התוצאה ביד (היד האחרונה ששיחקנו) 3NT שבוצע או נפילה פעם אחת"? 

לקח לי קצת זמן להבין באיזו יד מדובר. כשהבנתי, הסברתי למנהל התחרות כיצד שותפי ואני הגבהנו את ה 9♠ שזכה בלקיחה, שהפילה את החוזה.
מנהל התחרות השתכנע והשאיר את התוצאה שבאמת הייתה.
שני דברים פעלו לטובתנו:
1. העובדה שסיכמתי ומי ש"תיקן" את התוצאה לא תיקן את הסיכום.
2. זכרתי איך הגבהנו את ה 9♠ שזכה בלקיחה, שהפילה את החוזה.

מה היה קורה אילו?
לו היה יושב במקומי, שחקן נבחרת ישראל או שחקן הנבחרת הצעירה של ישראל...
ספק אם הוא היה מסכם את התוצאות כפי שעשיתי. ללא ספק היה זוכר איך הוא ושותפו הגביהו את ה 9♠. 
קרוב לוודאי שהיו פוסקים לטובתו.

לו היה יושב במקומי שחקן תחרויות קצת למטה מהממוצע...
קרוב לוודאי שהוא לא היה מסכם את התוצאות כפי שעשיתי. קרוב לוודאי שלא היה זוכר איך הוא ושותפו הגביהו את ה 9♠. 
לא ברור לי מה היה מחליט השופט. 

לרשום תוצאות

כפי שציינתי והדגמתי בסעיף קודם שכותרתו: "כל אחד יכול לטעות"- כל אחד יכול לטעות. בהחלט ייתכן שגם השחקן, שבסיפור בן שלושת הפרקים בהמשך, טעה בתום לב. 
אם זה המצב, מדובר בשחקן ברידג' טוב, שאינו מרוכז כאשר הוא רושם תוצאות ולכן מבצע טעויות.
זו גם הסיבה, שאיני מציין את שמו. אציין רק שדרגתו גבוהה מדרגתי. 

פרק ראשון ובו יסופר, יסופר איך הוזהרתי על ידי שחקן
באחת התחרויות הארציות ניגש אלי שחקן ואמר לי כשהוא מצביע על שחקן אחר: "כשהוא רושם תוצאות תבדוק היטב". 
הודיתי לו וקיבלתי את עצתו.

פרק שני ובו יסופר, יסופר על Flat Hand
Flat Hand היא יד בה כל השחקנים מבצעים את אותה התוצאה, ללא קשר לרמתם.
אני ישבתי במזרח בתחרות ארצית בשיטת חישוב Top Bottom. היד הייתה Flat Hand: כל הזוגות בצפון-דרום ביצעו חוזה של ♠1 ללא לקיחות עודפות.

היות שבצפון ישב השחקן שהוזכר בפרק הקודם, עקבתי אחרי רישום התוצאה.

הוא רשם בדף התוצאות הרשמי שבוצע חוזה של ♠2.
מיד אמרתי: "ביצעת ♠1 לא ♠2". "סליחה, טעיתי" אמר היריב ותיקן את התוצאה.

הודיתי שוב לשחקן שהזהיר אותי בפרק 1 ובכך אולי חסך לי אובדן של כמה אחוזים בתוצאה שלי ושל שותפי על לא עוול בכפנו.

פרק שלישי ובו יסופר, יסופר איך שחקן בכיר בשותפו גער

Bridgemate הוא מחשב קטן או מסופון באמצעותו ניתן לרשום תוצאות, במקום רישום ב Score Sheet ידני.

היתרון שלו הוא בחיבור באמצעות רשת תקשורת למחשב בו מותקנת תוכנת חישוב התוצאות. התוצאות מוזנות אוטומטית ומנהל התחרות אינו צריך להזינן ידנית בתום התחרות.

צפון מקליד את החוזה ואת התוצאה. מזרח או מערב מאשר.
בתחרות בהתאגדות הארצית ברעננה, נעשה שימוש ב Bridgemates.

כשסיימתי לשחק מול אחד הזוגות, שמעתי צעקות רמות משולחן אחר. אחד מזוג שחקנים מובילים בברידג' הישראלי, גער בשותפו: " אתה לא מסתכל בתוצאה לפני שאתה מאשר"
כשזיהיתי את יריבם שישב בצפון התחלתי להסתקרן. זה היה גיבור שני הפרקים הקודמים.

השופט תיקן את התוצאה. התוצאה שנרשמה הייתה מדויקת למעט פרט אחד: היא נרשמה לזכות צפון-דרום במקום לזכות מזרח-מערב.

אם אותו שחקן מהטובים בארץ, טעה ואישר תוצאה שגויה, זה יכול לקרות לכל אחד אחר.

אז מה עושים?
אין לי צל של ספק שהטעויות המופיעות בסעיף "כל אחד יכול לטעות", בוצעו בתום לב.

ברוב הסעיפים האחרים איני יכול להוכיח שנעשו טעויות מכוונות ולכן לא ניתן להאשים את היריבים.
בכל זאת יש לי ספק לגבי תום הלב. 

אז מה עושים?
כבר למדתי להכיר חלק מאלה שנוטים לטעות, אולי בתום לב. למדתי לסכם תוצאות, גם אם אינני יושב בצפון-דרום. למדתי להכיר את אלה שטועים בתדירות גבוהה יותר ברישום תוצאות לטובתם. אני כבר יודע מאיזה זוג רק חוקר שב"כ מיומן יצליח להוציא את המשמעות המלאה של הכרזה שלהם שלוותה ב Alert.

מה שנשאר לעשות זה להזהיר שותפים וחברים, כפי שהוזהרתי בפרק הראשון של הסעיף "לרשום תוצאות" בפוסט זה. 

לזכרו של משה בן-אוזיליו

לפני כשבועיים נפטר משה בן-אוזיליו, באמצע שנות ה80 של חייו. 

משה היה בדרגת רב-אמן ואחד השותפים במועדון מרכז הברידג' בירושלים בו התחלתי לשחק.  

בעברו הרחוק מילא תפקיד בכיר במיוחד בבנק ישראל.

ליד שולחן הברידג', היה תמיד שקט ורגוע.

הכרתי אותו גם מחוץ למועדוני הברידג'. גם שם היה שקט ורגוע. היה איש בעל ידע נרחב בנושאים רבים ודובר שפות רבות, אוהב אדם ואיש משפחה מסור, שידע להנות מהחיים.     

ברשותו של שותפו במועדון, בריאן זייטמן, אני מצרף את מה שבריאן כתב עליו בגיליון מרץ של ירחון הברידג' הישראלי. 

טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההתאמה ב ♥?

טרנס ריס בצעירותו. מקור התמונה: ויקיפדיה

כשנפטר טרנס ריס (1913-1996) בגיל 83  מהרעלת אספירין (חקירת המשטרה לא העלתה ממצאים פליליים), ספד לו שותפו בנבחרת אנגליה בוריס שפירו. ההספד כלל גם אמירה ייחודית: פגשתי בחיי רק שני גאונים: עמנואל לסקר (אלוף העולם בשחמט) וטרנס ריס.

ריס נחשב לשחקן הבריטי הטוב ביותר בכל הזמנים. בין השאר הוא זכה ב Bermuda Bowl בשנת 1955 וארבע פעמים באליפות אירופה לקבוצות.

ריס היה גם אחד מגדולי התאורטיקנים. הוא תרם רבות לפיתוח שיטת ההכרזה ACOL ופיתח שיטה משלו שנקראה Little Major שבבסיסה הכרזה מלאכותית של ♠1.


הוא היה גם אחד מטובי מחברי ספרי הברידג' בכל הזמנים. מבין כ 90 הספרים שכתב, לבד או עם שותפים, אציין את ספרו The Expert Game. ספר זה זכה במקום הראשון בסקר מומחי ברידג' שערכה התאגדות הברידג' האמריקאית.

בספרו The Expert Game הציג טרנס ריס כמה נושאים חדשניים (לתקופתו). אחד מהם הוא עיקרון חשוב בשלב המשחק הנקרא:
The Principle of Restricted Choice.
לפי עיקרון זה בצורתו הפשוטה: אם שחקן שיחק קלף מסוים, ההסתברות שהוא מחזיק בקלף שווה ערך קטנה.


דוגמה: שחקני ההגנה במזרח ומערב מחזיקים ב  Q♠ וב  J♠ (קלפים שווי ערך). עשית עקיפה ל-T ומזרח זכה ב J♠. הסיכוי שמערב מחזיק ב  Q♠  גבוה מהסיכוי שמזרח מחזיק בו (לפני שהיה ידוע שמזרח החזיק ב J♠, הסיכוי שיהיה במערב שווה לסיכוי שיהיה במזרח). 

תרומה אחרת שלו, שהוא בוודאי לא היה רוצה שיזכרו אותו בהקשר שלה, היא הוספת שולחנות הפרדה. 

שולחנות הפרדה 

בשולחנות הפרדה יש מחיצה בין ארבעת השחקנים. כל שחקן רואה רק את אחד מהיריבים. הנמצא ביחד איתו באותו צד של המחיצה. מהלך ההכרזה עובד מצד לצד של ההפרדה על גבי מגש קטן. לאחר סיום ההכרזה והובלת קלף, אפשר להרים את המחיצה. 
בשולחנות הפרדה נעשה שימוש בתחרויות חשובות, למשל: גמר אליפויות ישראל.
שולחנות ההפרדה נועדו למנוע העברת מידע לא חוקית בין שותפים.

מהלך הכרזה תמוה

האם מהלך ההכרזה נראה לכם סביר? הכרזת ה 1NT של דרום  נראית תמוהה. כנראה שתחשבו שדרום הוא שחקן חלש או שחקן מתחיל.
אספר לכם, שבכרטיס השיטות של צפון-דרום כתוב, שהכרזה כזו מתארת יד מאוזנת עם 16-18 נקודות ועוצר בסדרת היריב. עכשיו בוודאי תהיו בטוחים, שזהו שחקן מתחיל. 

לשחקן שישב בדרום קראו בוריס שפירו. שם השחקן שישב בצפון טרנס ריס. 
היד הזו שוחקה באולימפיאדה ב 1960 במשחק של נבחרת בריטניה נגד נבחרת קנדה.

ברור לגמרי, שדרום עשה Psyc, כלומר: הכריז הכרזה פסיכולוגית, שאינה חלק משיטת ההכרזה שלו ושל שותפו ואינה מתארת את הכוח והחלוקה של הקלפים שהחזיק.

Psyc

המושג הוא קיצור של המושג Psychic bid. שחקן שמכריז הכרזה מרמה את היריבים, אבל גם את השותף שלו, ביחס לכוח ולמבנה היד שלו. כשאתה מרמה את השותף זה עלול להסתיים רע.

לבצע Psyc לעיתים נדירות זה חוקי. אם שחקן מבצע זאת באופן עקבי, אי אפשר להניח שהשותף שלו לא יודע שהוא עושה זאת. הם מקבלים יתרון לא הוגן ולכן זה אינו חוקי.
ברור ששחקן שעושה זאת באופן נדיר מקווה להשיג משהו בהכרזה כזו בסיטואציה ספציפית ייחודית. 
אביא לכם שתי דוגמאות.

דוגמה 1: להכריז עם Void בסדרה 
לפני כמה שנים מישהו נתן לי לעיין בירחון ישן של ההתאגדות הישראלית לברידג'. הירחון היה בשחור-לבן והוא יצא הרבה שנים לפני שהתחלתי לשחק ברידג'.

באחת הידיים, כנראה מאליפות אירופה, פתח שחקן נבחרת ישראל דוד בירמן ב ♦2. זאת הייתה קונבנציה הנקראת: ♦2 Multi. הקונבנציה כשמה, עשויה לתאר ידיים שונות, שחלקן חזקות וחלקן חלשות. תשובתו של שותפו שלמה זליגמן הייתה ♥2. משמעות התשובה היא יד של פחות מפתיחה. אם לפותח יד חלשה וארוכה בסדרת ה ♥, עליו להכריז Pass. אם לפותח יד חלשה וארוכה בסדרת ה ♠ עליו להכריז ♠2. 

בירמן החזיק יד חלשה ב ♥ והכריז ♠2. הסיבה לכך היא שהיה לו Void ב ♠. במצב כזה הסיכוי שהיריבים יכריזו ויבצעו משחק מלא ב ♠ גבוה. ה Psyc מנע מהם לגלות את ההתאמה.
כשהתברר שאין להם משחק מלא אבל יש להם Slam ב ♠, הושגה תוצאה מצוינת.

דוגמה 2: אין ברירה
החזקתי יד של 5-4-2-2 עם 21 נקודות. חמישה קלפים ב ♣, ארבעה ב ♦, שני קלפים קטנים ב ♥ ו KQ♠.
פתחתי ♣1 והשותף הכריז ♦1.  

אני לא יודע האם יש לנו משחק מלא או Slam ב ♦ או Slam ללא שליט.
אני כן יודע שאסור לנו לעצור לפני משחק מלא. הכרזתי את ההכרזה היחידה, שחשבתי שעליה השותף לא יכול להכריז Pass לפני משחק מלא: הכרזתי ♠2. הבטחתי 4 קלפים לפחות בסדרה עם שני קלפים, אבל הראתי לפחות 18 נקודות.

בחזרה להכרזה התמוהה

בהכרזת ה Psyc המבריקה של דוד בירמן ובהכרזת ה Psyc שלי היה היגיון.

מה ההיגיון בהכרזת ה Psyc התמוהה של בוריס שפירו? 
מערב וצפון טרם הכריזו. נעשה תרגיל קטן ונחליף ביניהם את הידיים. אחרי שהחלפנו את הידיים נחזיר למערב את ה A♣ ואת ה T♣. תמורתם נחזיר לצפון את ה Q♦ וה 8♦.
בחוזה של 1NT מוכפל או לא מוכפל תזכה ההגנה ב 6 לקיחות ב ♠, ב 3 לקיחות ב ♥, ולפחות בלקיחה אחת בכל אחת מסדרות מיינור. בריחה ל ♥2 לא תועיל. אף אחד לא ירצה לשחק בחוזה הזה כשהוא מוכפל.

הפרשה בבואנוס איירס

במהלך משחק בתחרות Bermuda Bowl בבואנוס איירס בשנת 1965, הבחין השחקן האמריקאי B.Jay Becker, שריס ושותפו בוריס שפירו, מחזיקים את הקלפים באופן מוזר באמצעות מספר אצבעות שמשתנה. הוא שיתף בהבחנה שלו את שותפתו Dorothy Hayden. היא הציעה שהם ינתחו את הידיים וינסו למצוא את הקשר בין מספר האצבעות ומהלך ההכרזה. 

המסקנה של הניתוח שערכו הייתה, שמספר האצבעות שווה למספר הקלפים בסדרת ה ♥ שהחזיק השחקן. 
הקפטן האמריקאי, ששותף במסקנה התלונן. הקפטן  הבריטי הסכים להרשעתם. הם הורשעו בהעברת מידע בדרכים לא חוקיות. כל התוצאות שלהם נפסלו, הם הושעו ונאסר עליהם לשחק ביחד בתחרויות בינלאומיות לכל חייהם. 

אם תשוטטו קצת באתרי אינטרנט תוכלו לראות הכרזת Rebid תמוהה של ♥2 שפירו, נגד אחד הזוגות החזקים בהיסטוריה: האיטלקים גארוצו ופורקה. הוא עשה זאת באותה תחרות בבואנוס איירס.
הוא עשה זאת עם שני קלפים בסדרה אחרי שגארוצו הכפיל הכרזת ♠1 שלו שותפו הכריז Pass ופורקה ♣2. 
באופן מסתורי הוא ידע שלשותף שלו אין ארבעה קלפים ב ♥, שיותירו אותם בחוזה עגום וחסר סיכוי.
התוצאה: האיטלקים עם תשעה קלפים ב ♥ שיחקו בחוזה של 2NT במקום בחוזה של ♥4.

פתרון התעלומה

עכשיו פתרנו את התעלומה של סדרת ההכרזות המוזרות של ריס ושפירו. אם שפירו ידע שלשותפו יש 4 קלפים ב ♥ הוא צריך שתי כניסות לאחת מהידיים שלהם על מנת לבצע את החוזה: קרוב לוודאי שהוא יזכה בלפחות חמש לקיחות ב ♥.

גם הכרזת ה Double של ריס ברורה, אם הוא יודע שלשותפו יש שישה קלפים ב ♥. שותפו יכריז ♥5. גם אם נופלים התוצאה תהיה טובה יותר מאשר ביצוע של חוזה של ♠4 על ידי היריבים.

ההבדל היחיד בין בואנוס איירס לבין האולימפיאדה, שקדמה לה, הוא שבאולימפיאדה לא תפסו אותם.

הבננו גם מדוע צריך שולחנות הפרדה ומה תרם טרנס ריס על מנת שיתווספו שולחנות כאלה.

תמורה הוגנת על שיעור על Garbage Stayman

מה התמורה שצריך לתת לשחקן יריב בתחרות, המלמד את הבן שלך, אז נער צעיר וחסר ניסיון בברידג', את הקונבנציה Garbage Stayman?
חשבתי ששיעור תמורת שיעור זו תמורה הוגנת.
הראתי לו ולשותפו כיצד מבצעים חוזה של 1NT עם יד מאוזנת שבה 16 נקודות. בדומם נקודה אחת וקלף יחיד בסדרת ה ♣.

Garbage Stayman
לא תמיד החיים ליד שולחן הברידג' קלים. אתם מחזיקים יד עם נקודה אחת. קלף יחיד בסדרת ה ♣ וארבעה קלפים בכל אחת מהסדרות האחרות. אתם מקווים שהיריבים יגיעו למשחק מלא ב ♥ או ב ♠   אבל... השותף שלכם פותח 1NT. אתם מזהים את מצבכם העגום: צריך לזכות בשבע לקיחות עם 16-18 נקודות ביד של השותף ושלכם. אם אין לו במקרה כוח ו/או אורך בסדרת ה ♣ מצבכם עגום במיוחד: ההגנה יכולה להתחיל במשיכת חמש או שש לקיחות בסדרה.

המשימה שלכם היא לבחור ברע במיעוטו. קרוב לוודאי שזה לא חוזה של 1NT, אלא חוזה עם שליט.

כאן באה לעזרתכם הרחבה לקונבנציית סטיימן, הקרויה Garbage Stayman. אתם מכריזים ♣2. השותף שלכם אומר: סטיימן. עם 15 נקודות הוא שואל את עצמו (בשקט) האם יש משחק מלא? עם 17 נקודות הוא משוכנע שביחד עם ה 8 נקודות לפחות שהבטחתם, יש להכריז משחק מלא. 
הוא מכריז ♦2 או ♥2 או ♠2.

הפתעה: אתם מכריזים Pass. לאחר הכרזת ♥2 או ♠2, מצאתם התאמה של שמונה או תשעה קלפים בסדרה. 
הקלף היחיד ב ♣ מעלה את הערך של היד שלכם בעוד 1-2 נקודות. 

ברוב המקרים גם לאחר ♦2 של השותף, מצבכם יהיה טוב יותר מאשר בחוזה של 1NT. 

חלוקה של 4-4-1 היא רק דוגמה. כמעט בכל חלוקה אחרת שבה לכם יש מעט מדי נקודות, קלף יחיד או חוסר ב ♣ ולפחות שלושה קלפים בכל אחת הסדרות האחרות מצבכם ישתפר (אינני מתייחס למצבים בהם יש לכם חמישה קלפים לפחות במייג'ור. בהם כדאי לעשות טרנספר)

מה קרה?
בפוסט קודם, סיפרתי על שלוש הפעמים בהן שיחקתי בגביע ההתאגדות. הזכרתי, שבפעם הראשונה כששיחקתי בתחרות כשחקן מתחיל, הכרזתי 1NT עם יד מאוזנת שבה 16 נקודות. למרות שלשותף הייתה נקודה אחת ביצעתי את החוזה. 

ובכן זו היד:

כפי שאתם רואים הבן שלי ניר, אז גם הוא שחקן מתחיל, לא הכיר  את Garbage Stayman ולכן הכריז Pass. מערב הוביל ב 6♣. שחקן ליגה א', שישב במזרח, ראה את הדומם. הוא גם ראה בצפון נער צעיר והסביר לו באריכות ובבהירות מדוע עליו היה להכריז ♣2.

הערכתי מאד את השיעור הפרטי שנתן השחקן לבני. חשבתי שמגיעה לו תמורה. 
מה יותר הוגן מלתת לו שיעור תמורת שיעור? השיעור שהוא ושותפו קיבלו עסק בנושא כיצד בכל זאת לבצע 1NT.

מהלך המשחק
בזמן ששני השחקנים האחרים הקשיבו לשיעור ב Garbage Stayman, אני תכננתי את המשחק.

מזרח זכה ב A♣. והמשיך בעוד ♣. עשיתי Duck, כלומר: שיחקתי את ה 8♣. מערב זכה ב J.
כנראה שבהשפעת השיעור, נוצרה הרגשה, שהם תפסו אותי עם קוצר וחולשה בסדרה ולכן המשיך ב ♣ קטן. זכיתי ב 9.

שיחקתי ♥ קטן לכיוון ה J בדומם. מזרח זכה ב Q והמשיך ב ♠. שיחקתי נמוך וה J של מערב זכה בלקיחה. 

מערב לא חשב על האפשרות, שאני משחק מתחת ל A♥. הוא חשב שיש לי ארבעה קלפים קטנים ואני בונה על חלוקה של 3-3 אצלו ואצל שותפו. הוא יעכב פעם נוספת בסדרה והשותף גם כן. בפעם השלישית שתשוחק הסדרה ייפול ה K שלו על ה A.

הוא החליט להקדים תרופה למכה ושיחק את ה K♥. זכיתי ב A. שיחקתי ♥ לכיוון ה 9 בדומם, שזכה בלקיחה.
עכשיו שיחקתי ♦ מהדומם. מזרח זכה ב A והמשיך ב ♠. 
זכיתי ב A♠.  ה ♥ האחרון, ה K♣ וה K♦ השלימו שבע לקיחות לביצוע החוזה.

האם לא שכחתי משהו?
לא שכחתי. רק רציתי לבחון את העירנות של הקוראים. 
האם שמתם לב למשהו חשוב שלא ציינתי?
לא ציינתי אילו קלפים הם Discards מהדומם.
כששוחקו שלושה סיבובי ♣, הייתי צריך לבחור האם להשליך שני קלפים ב ♦, שני קלפים ב ♠ או אחד מכל סדרה. הקלפים שזרקתי השפיעו על אופן המשחק של היריבים. בחרתי להשליך שני קלפי ♠.

קיוויתי שמערב יתפתה לשחק ♠ ויבצע עבורי את העקיפה, שאני לא יכול לבצע בהיעדר כניסות לדומם.  

מה היה קורה לו הייתי משליך שני קלפי ♦?
למרות שסדרה זו נראית מבטיחה בגלל האורך בדומם, היא המסוכנת ביותר עבורי. החליפו את המיקום של ה A♦ עם המיקום של ה Q♦ וההגנה זוכה בשלוש לקיחות בסדרה, אם מזרח מתחיל לשחק אותה.
בחלוקה שהייתה: זרקתי שני קלפים בסדרה ומזרח מזהה שיש לי בעיה בסדרה ומחליט לשחק אותה, הפסדתי שתי לקיחות בסדרה. מערב מזהה ומשחק קלף קטן מתחת ל QJ♦,שוב הפסדתי שתי לקיחות.

נקודת המבט שלי (My Take)
לא ניסיתי להראות לכם משחק מופלא שלי. אני יודע שהגנה לא טובה, עזרה לי לבצע את החוזה.
מכרו לי לקיחה כששיחקו K♥.  יותר מעניינת הלקיחה שמכרו לי ב ♣. היא נבעה משאננות לאחר שהסתכלו על הדומם. 

גם אם בדומם יש קלף יחיד או בודד, לשותף שלו עשויים להיות ארבעה או חמישה קלפים, כולל נכבדים. במקרה הנוכחי היה לי רק נכבד אחד, ה K, אבל בשתי הידיים היו שלושה ספוטים (10,9,8).

התמורה העיקרית לשיעור ב Garbage Stayman הייתה, זהירות משאננות ולא ביצוע החוזה.

הערת שוליים
שחקן הקבוצה השנייה שישב בצפון והשתמש בהרחבה של Garbage Stayman, שיחק בחוזה של ♥2 ונפל פעמיים.

Double מעניש בגביע ההתאגדות

בפוסט: תיאורית גילוי האותות ו Double  מעניש, עסקתי ב Double מעניש מזווית של תיאוריות העוסקות בקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. הבטחתי ועמדתי בהבטחתי להביא דוגמה העוסקת בהכפלת סלאם. בפוסט זה אנסה לעמוד בהבטחתי ולספר על כפל מעניש לחוזה של משחק חלקי. 

גביע ההתאגדות
גביע ההתאגדות היא תחרות קבוצות בשיטת נוק-אאוט. כל קבוצה רשאית לשתף שני שחקנים בכירים. המונח בכיר, כולל שחקנים מליגה ארצית וליגה לאומית ושחקנים מדרגת רב אמן ומעלה.
כמו בחברות עסקיות ובארגונים ציבוריים, יש בכירים יותר ובכירים פחות. חלק מהקבוצות כללו שני רבי אמנים מהשורה. קבוצות אחרות צרפו, בכירים יותר: שחקני נבחרת ישראל, שחקני נבחרת ישראל הצעירה או אמנים בינלאומיים. 

בשנה האחרונה בוטלה התחרות והיא אוחדה עם גביע המדינה, שבו לא קיימת מגבלה כלשהי ביחס לבכירות השחקנים. 
שלוש פעמים שיחקתי בגביע ההתאגדות.

הפעם השלישית: מקום שלישי ללא שחקנים בכירים
בפעם השלישית ששיחקתי, הייתי ראש קבוצה, שסיימה במקום השלישי. לא ניצלנו את הזכות לצרף שחקנים בכירים: כל שחקני הקבוצה היו בדרגה נמוכה מרב אמן ואף לא אחד שיחק בליגה לאומית או בליגה ארצית.

מהתחרות אני זוכר בעיקר שתי ידיים ששיחקנו (הבן שלי ואני) בהגנה. בשתיהן הפלנו חוזה של 3NT. אחת מהן פורסמה בירחון הישראלי לברידג'. ייתכן שאציג אותה גם באחד הפוסטים בבלוג זה. 

היד השנייה שוחקה נגד זוג שחקנים מנבחרת ישראל עד גיל 25, שזכתה באותה שנה בסגנות אליפות העולם לצעירים. 
לא קשה להפיל חוזה של 3NT, פעם אחת או פעמיים. אבל משחק ב J♦ בלקיחה השנייה מתוך Jxx♦, ולא ♦ קטן מידי, אחרי שראיתי שלושה קלפים קטנים מסדרה זו בדומם, היה שווה הפלת החוזה ארבע פעמים. 

הפעם השנייה: זוג חזק מדי
בפעם השנייה היו בקבוצה שני רבי אמנים מהשורה. אחד הזוגות בקבוצה היריבה, בר טרנובסקי- לוטן פישר, נגדו שיחקתי בגמר, היה חזק מדי עבורי. 
שניהם היו שותפים, זמן קצר לפני תחרות גביע המדינה, בזכייה של נבחרת ישראל הצעירה עד גיל 25 באליפות העולם. 

הפעם הראשונה: Double מעניש
גם בפעם הראשונה היו בקבוצה שני רבי אמנים מהשורה. אני הייתי שחקן מתחיל ונחשבתי לשחקן החלש ביותר בקבוצה, ששיחק את מינימום המשחקים האפשרי. 

בשלב שמונה האחרונות, נשרנו. בשולחן השני שיחקו שחקני הקבוצה שלי בחוזה מוכפל של ♣5, הניתן לביצוע. נפילה שלוש פעמים, גרמה לנשירת הקבוצה מהתחרות. 

מתחרות זו אני זוכר את היד בה פתחתי 1NT עם 16 נקודות. ביצעתי את החוזה כשבדומם נקודה אחת. הסיפור שמאחורי היד, מעניין יותר מעצם ביצוע החוזה. שווה פוסט ייעודי.

היד השנייה, הזכורה לי מהתחרות, היא יד בה הכפלתי חוזה חלקי. 
אחד היריבים פתח ב ♦Multi 2. מהר מאד זיהיתי, שהייתה לו יד חלשה עם אורך בסדרת ה  ♠. כשהשותף שלו עלה ל ♠3 וכולם הכריזו Pass, החלטתי להכפיל. 

ישבתי אחרי הפותח והחזקתי בידי כ 10 נקודות כולל AJxx♠.
כשהתפזר הערפל, התברר שהיריבים נפלו פעמיים וזינו ב 300 נקודות.
כשבאנו להשוות תוצאות מול השולחן השני, התברר שהרווחנו לא מעט IMPs בזכות הכפל שלי.
הייתי מאד גאה בהבנת הברידג' המעמיקה שלי, שגרמה לי להכפיל את החוזה. 

רבי האמנים המנוסים ממני, לא היו שותפים לגאוותי, הם גערו בי קשות על שהכפלתי משחק חלקי: אם הקלפים יושבים קצת אחרת, הם היו מבצעים את החוזה המוכפל והיינו מסיימים את דרכנו בתחרות (ה KQ♠ ישבו לפני. שימו אותם ביד שאחרי והיריב מבצע את החוזה).

איזו קונבנציית הכרזה היא החשובה ביותר? הדעה שלי

בפוסט קודם הפניתי שאלה לקוראים:

איזו קונבנציית הכרזה הכי חשובה? אין תשובה נכונה לשאלה זו. כל תשובה היא תשובה סובייקטיבית מנקודת מבטו של המשיב.

בפוסט זה אספר על תוצאות המשאל ואביע את דעתי האישית, שלהערכתי שתהיה שונה מדעת רוב שחקני הברידג'.

למה ציפיתי?

ציפיתי להרבה תשובות, שיתחלקו בין הקונבנציות החשובות הבאות: 

סטיימן - עשויה לאפשר מציאת התאמה בסדרת מייג'ור.

בלקווד כולל RKCB - מסייעת להחליט האם להכריז Slam או לא.

ספלינטר - מסייעת להחליט האם להכריז Slam או לא.

Weak Two - מתחרה על משחק חלקי ובעיקר מפריעה ליריבים.

לא שללתי את האפשרות שיהיו כאלה, שיחשבו שאחת מהקונבנציות הבאות היא החשובה ביותר:

Checkback Stayman - עשויה לאפשר מציאת התאמה בסדרת מייג'ור

ג'קובי טרנספר, המכונה בדרך כלל: טרנספר - עשויה לאפשר מציאת התאמה בסדרת מייג'ור. לפעמים גם מציאת חוזה בסדרת מיינור, העדיף על פני חוזה ללא שליט.

פתיחה חזקה של ♣2 - מסייעת להחליט האם להכריז Slam או להסתפק במשחק מלא.

מה קרה?

ראשית, מספר התשובות שקיבלתי היה נמוך מאד. למעשה שתי תשובות בלבד. קצת מפתיע בהתחשב בזה שהיו יותר ממאה קוראים. חבל, היה הרבה יותר מעניין להתייחס למגוון דעות.

לא במפתיע,אחד המשיבים, רוני הרצקה, בחר בסטיימן. המשיב השני, שרון גיא, הפתיע אותי.
כמוני הוא לא בחר באף אחת מהקונבנציות שציינתי בפסקה הקודמת. שרון בחר בקונבנציה שגם אני חושב שהיא החשובה ביותר.
לפני שאציין באיזו קונבנציה מדובר, אסביר כיצד בחרתי את הקונבנציה החשובה ביותר לדעתי.

האופן בו בחרתי את הקונבנציה החשובה לדעתי

קיבלתם רמזים לאופן בו בחרתי בפוסטים קודמים. 
בפוסט: מי צריך קונבנציות? - לטפס על עץ גבוה עם Bergen Raises, הצגתי את הבעייתיות של שימוש בקונבנציה בלי לתרגל אותה.

בפוסט: מי צריך קונבנציות? צריך רק חצי עוצר, תיארתי את התועלת שמפיקים זוג שחקנים מקצוענים משימוש בקונבנציה, המתרחשת בתדירות נמוכה מאד. המלצתי לשחקנים מהשורה להתרחק מקונבנציה,  שהשימוש בה נדיר: עד שזה יקרה בתחרות לפחות אחד מבני הזוג, ישכח את הקונבנציה.

הקריטריון לבחירה שלי היה: הקונבנציה החשובה ביותר היא זו, שהשימוש בה הוא הרב ביותר. 

לתדירות הגבוהה של מצבים בהם כדאי להשתמש בקונבנציה יש שתי משמעויות:

1. מספר המקרים בהם נפיק ממנה תועלת, כלומר: בהסתברות גבוהה, נקבל תוצאה טובה יותר מהתוצאה, שיקבל מי שלא משתמש בה, הוא גדול.

2. הסיכוי שאחד השותפים ישכח אותה קטן יחסית לסיכוי שישכח קונבנציה אחרת.

איזו קונבנציה מופיעה בשכיחות הגבוהה ביותר?

התשובה לשאלה הזו היא Takeout Double. זה מה שטוען מרטי ברגן בספרו המומלץ: Points Schmoints.  כשהוא מציין שגם מייק לורנס כותב כך באחד מספריו, תהיו בטוחים שהוא צודק. שני מומחים אלה חלוקים ביניהם בלא מעט נושאים. 

Takeout Double - מה הבעיה?

הבעיה היא שמעט שחקנים מכירים את הקונבנציה הפשוטה הזו. שחקנים רבים, מכירים את ה Double ואת התשובות השגרתיות של השותף. כשמגיעים ל Rebid של הפותח הם כבר לא ממש מכירים את הקונבנציה.

הם לומדים ומשננים קונבנציות מסובכות הרבה יותר וחשובות הרבה פחות כמו: Ghestem ו Lebensohl הרבה לפני שילמדו קונבנציה חשובה זאת. 

דוגמה 1: להסתמך על חסדיו של רב אמן

אחד משני רבי האמנים פתח ♦1. השותפה המזדמנת שלי הכריזה Double. השותף של הפותח הכריז Pass. עם AQxx♥ ושמונה נקודות הכרזתי  ♥1.
כשהשותפה הכריזה ♥2, שמחתי לגלות שיש לה 17 נקודות לפחות והיא מזמינה אותי למשחק מלא. הכרזתי ♥4.

כשהונח הדומם על השולחן גיליתי יד מאוזנת עם 14 נקודות עם ארבעה קלפי ♥ ועם שני קלפי ♦.
נאלצתי להסתמך על טוב ליבו של אחד רבי האמנים, שהתעקש למכור לי לקיחה וביצעתי את החוזה הלא נכון.
כשסיימתי לשחק, שאלתי את השותפה: הראתי לך 0-8 נקודות. מדוע הזמנת אותי למשחק מלא עם יד לא חלוקתית ו 14 נקודות?
"חשבתי שאולי יש לך יותר", היא השיבה. לאחר ההכרזה הראשונה שלי בלתי אפשרי לצפות ליד עם 11 נקודות או יד עם 8 נקודות 6-7 קלפים ב-♥ וסדרה ארוכה נוספת. 

דוגמה 2: Pass?

שוב פתחו  ♦1. לאחר ה Takeout Double שלי, שותפה אחרת הכריזה ♠1 עם 5 קלפים בסדרה ו 8 נקודות. הכרזת ה ♠2 שלי לא הייתה עם יד מאוזנת עם 14 נקודות. הזמנתי למשחק מלא עם 16 נקודות בלבד, אבל עם 4 קלפים ב ♠ ביניהם AK וחמישה קלפים ב ♣ כולל ה AKQT. לאחר הובלה פסיבית ב ♠, והוצאת כל השליטים, אפשר לזרוק מפסיד על ♣ ולהגביה קלף נוסף בסדרה. השותפה זכתה ב 11 לקיחות. לצערי בחוזה של ♠2 משום שהשותפה לא נענתה להזמנתי למשחק מלא והכריזה Pass. 

עם חמישה קלפי ♠ ו 8 נקודות, מי שמכיר את הקונבנציה מכריז אוטומטית ♠4.

דוגמה 3: להפריע למי להפריע?

בפוסט שכותרתו: הכרזות הפרעה למי אתם מפריעים? - חלק 1 ובפוסט: הכרזות הפרעה למי אתם מפריעים? - חלק 2, המלצתי,  לשאול את השאלה: למי מפריעים? ליריבים או אולי לשותף? לפני שמכריזים הכרזת הפרעה. 

אחד השותפים הלא קבועים שלי, לא שאל את השאלה הזו (מצאו לבד את התשובה). מצטער לשעמם אתכם, אבל שוב פתחו  ♦1. הוא הכריז Double, כשאנחנו פגיעים והיריבים אינם פגיעים. הכרזתי ♠1.

מזווית הראייה שלי, הכרזת ה ♠2 של השותף, היא הזמנה למשחק מלא. עם 7 נקודות יפות, כולל AJxx♠ ועם קלף יחיד ב ♦, נענתי להזמנה. כנראה שצדקתי, למרות שנפלתי פעם אחת.

בדומם מצאתי 13 נקודות, במקום 17 הנקודות המובטחות. ידו של השותף לא הייתה חלוקתית.

"מדוע הזמנת אותי למשחק מלא עם 13 נקודות?" שאלתי את השותף. "רציתי להפריע" השיב השותף.

הוא הצליח להפריע, אתם כבר יודעים למי. 

אם יש לי 8 נקודות, יש לנו יותר נקודות מאשר ליריבים. אולי יש לי אורך בסדרה שלהם בשביל מה להפריע?

אם יש לי 0 נקודות, כלומר: לנו 13 נקודות, האם באמת משתלם להפריע במצב פגיע נגד לא פגיע, רק בגלל שיש לנו 8 קלפים בסדרה? 

הכי גרוע אם יש לי משהו באמצע ואין להם משחק מלא. ניפול פעמיים-שלוש במצב פגיע, עם Double או בלעדיו. אפילו אלופי עולם, שלא ניסו להפריע להם, יעשו תוצאה טובה פחות מיריבינו.

נקודת המבט שלי

נדמה לי, שדוגמאות אלה, שבוודאי אינן היחידות, מראות בבירור עד כמה שחקנים מהשורה לא מכירים את הקונבנציה, שתדירות השימוש בה היא הגבוהה ביותר. 

מדוע זה קורה?

כשמלמדים קונבנציות הכרזה, מתחילים במצבים הפשוטים (זה מה שאני עושה בימים אלה עם שתי קבוצות שאני מלמד): הידיים מאוזנות והיריבים לא מתערבים בהכרזה. 

אחר כך מגיעים לידיים לאו דווקא מאוזנות, אבל ללא התערבות היריבים.

להכרזות התערבות מגיעים מאוחר יותר, אם בכלל. תהליך המכרז הוא מורכב יותר, משום שיש ארבעה משתתפים פעילים ולא רק שניים. יותר קשה להבין אותו.

המלצה שלי היא: לימדו היטב את קונבנציית Takeout Double. זה עשוי לשפר את התוצאות שלכם.

חלום קטן

בפוסט: פוסט אישי: חלומות של סניורים ובפוסט: חלומות של סניורים - חלק 2: באיזו אליפות זה פחות בלתי אפשרי? התייחסתי לחלום גדול שלי.

יש לי גם חלומות קטנים. אחד מהם הוא ללמד קורס בנושא Competitive Bidding, המיועד לשחקני תחרויות. קונבנציית Takeout Double תהיה אחד הנושאים המרכזיים בקורס.