אביב זייטק ותומר לונשטין זכו במקום השלישי באליפות אירופה לזוגות עד גיל 21

זוג הצעירים הישראלים אביב זייטק ותומר לונשטין זכו במקום השלישי באליפות אירפה לצעירים עד גיל 21.
תשאלו: מדוע אתה כותב על זה פוסט? 
בברידג' הישראלי יש כל כך הרבה הישגים יותר מרשימים? למשל הזכייה באליפות העולם לנבחרות צעירים עד גיל 16, לה היה שותף אותו זוג בעבר, או הזכייה במקום שני באליפות אירופה לנבחרות פתוחות בחודש יוני השנה.

תומר ואביב בטקס חלוקת הפרסים באליפות אירופה לזוגות. 
מקור התמונה: קבוצת הפייסבוק של ההתאגדות הישראלית לברידג'

הסיבה העיקרית לכך שאני כותב פוסט לציון הישג זה היא גילם של תומר ואביב.
תומר ואביב הם רק בני 16. לו הם היו בני 20 או 21 לא הייתי טורח לכתוב פוסט על ההישג שלהם.

המשמעות של ההישג הזה, שאינו ההישג היחיד של הזוג הזה, שיש זוג עם פוטנציאל עתידי לרמות הגבוהות ביותר בברידג'. מההישגים של הנבחרות הצעירות זה כנראה אינו הזוג היחיד בגיל הזה או בגילים קצת יותר גבוהים עם פוטנציאל כזה.  
יש פוטנציאל לנבחרת צעירה שבעוד כמה שנים עשויה לזכות באליפויות אירופה ובאליפויות עולם לצעירים (עד גיל 26) ו/או לבתי ספר (עד גיל 21).

צעדים ראשונים בהכרזה: קונבנציה

בפוסט הקודם: צעדים ראשונים בהכרזה: העדפת סדרת מייג'ור הסברתי מדוע עדיף לשחק משחק מלא בסדרת מייג'ור עם התאמה של 8 קלפים לפחות בהשוואה לחוזה של 3NT. בפוסט זה אעסוק באופן המימוש של ההעדפה הזו.
אעסוק רק המקרים בהם הפותח הכריז 1NT עם יד מאוזנת עם 15-17 נקודות.
אין ספק שכאשר גם לפותח וגם למשיב ידיים מאוזנות יכולים להיות לכל אחד מהם ארבעה קלפים באותה סדרת מייג'ור ואז נמצאה התאמה בסדרת מייג'ור.

מדוע שהמשיב לא יכריז בגובה 2 את סדרת המייג'ור שלו?

בדוגמאות בפוסט זה למשיב תהיה רביעייה בסדרת ה-♥. נשאל את עצמנו: מי עדיף שישחק ככרוז אם נמצא התאמה של שמונה קלפים בסדרת ה-♥ הפותח או המשיב?
התשובה לשאלה הזו היא בדרך כלל עדיף שהפותח ישחק ככרוז והמשיב יהיה הדומם.

ההיגיון שמאחורי זה הוא שלמגנים קל יותר כאשר היד היותר חזקה היא הדומם. 
הם יתקיפו בסדרות בהן יש חולשה בדומם והסיכוי שיהיה להם כוח בסדרות האלה הוא גבוה.

כשיש סך הכל 40 נקודות ו-15-17 מהן בידו של הפותח ההסתברות שלמשיב מספר נקודות דומה למספר הנקודות של הפותח או יותר נקודות מהפותח היא נמוכה. 
לרוב אנחנו מעדיפים שהפותח יהיה הכרוז והמשיב הדומם.

המשמעות של ההעדפה הזו היא שהמשיב אינו יכול להראות רביעייה בסדרת מייג'ור על יד הכרזתה משום שאם תימצא התאמה הוא יהיה הכרוז.

קונבנציה

עד עכשיו כל ההכרזות של הפותח ושל המשיב היו הכרזות טבעיות, כלומר: הראו אורך בסדרה המוכרזת.
הכרזת ♥1 או ♠1 של הפותח הבטיחה לפחות חמישה קלפים בסדרה המוכרזת. במקרה של יד מאוזנת הבטיחה בדיוק חמישה קלפים בסדרה.

הכרזה של ♣1 או הכרזה של ♦1 של הפותח הבטיחה ארבעה קלפים לפחות בסדרה המוכרזת ולא יותר מחמישה ביד מאוזנת. נכון היו גם מקרים מיוחדים בחלוקה של 4-3-3-3 או 4-4-3-2 בהם אין ארבעה קלפים בסדרת מיינור ובכל זאת מכריזים ♣1 או ♦1 עם שלושה קלפים בסדרה.

הכרזה של המשיב הבטיחה לפחות ארבעה קלפים בסדרה המוכרזת. 

קונבנציה היא הכרזה לא טבעית, כלומר: אינה מבטיחה אורך כלשהו בסדרה המוכרזת. היא מעבירה מידע אחר על הקלפים בידו של המכריז.
קונבנציות מורכבות יותר עשויות לכלול סדרה של הכרזות לא טבעיות. 

מי זכאי לדעת משמעות של קונבנציה?
אין ספק שהיריבים חייבים לדעת שהיה שימוש בהכרזה לא טבעית. שותפו של המכריז צריך להתריע על כך באמצעות הודעה המסבירה את מהות ההכרזה או שם הקונבנציה או באמצעות התרעה כללית על שימוש בקונבנציה.

היריבים זכאים לשאול את שותפו של המשתמש בקונבנציה שאלות נוספות על מנת לקבל הסבר מפורט יותר.

צריך לזכור שיש מספר רב של קונבנציות החל מקונבנציות פשוטות, שרבים משחקני הברידג' משתמשים בהן וכלה בקונבנציות מסובכות ומורכבות שרק מספר זעום של שחקנים, בדרך כלל שחקנים ברמה גבוהה, משתמשים בהן.

כיצד מראים רביעייה בסדרת מייג'ור אחרי הכרזת פתיחה של 1NT?

היות שאין זה רצוי להראות רביעייה בסדרת מייג'ור באמצעות הכרזה טבעית משתמשים בקונבנציה.

לקונבנציה בה משתמשים במצב זה קוראים: סטיימן על שמו של השחקן האמריקאי שפיתח אותה. בפוסט הבא בסדרה אתאר אותה.

צעדים ראשונים בהכרזה: העדפת סדרת מייג'ור

בפוסטים הקודמים עסקנו בהכרזה עם ידיים מאוזנות של הפותח עם 15-17 נקודות, 20-22 נקודות, 12-14 נקודות ו-18-19 נקודות. 

תהליך ההכרזה עם 15-17 נקודות ועם 20-22 נקודות היה הפשוט ביותר. הכרזת הפתיחה היא הכרזת Limit bid. המשיב הוא זה שמחליט.
הוא משתמש בטבלת ההחלטות של מיני ברידג' ומחבר את הנקודות שלו למינימום ולמקסימום של הפותח ולפיה מקבל החלטה: להכריז Pass, להזמין למשחק מלא (רק אחרי פתיחה של 1NT), להכריז משחק מלא, להזמין לסלאם או להכריז סלאם.

עם 18-19 או עם 12-14 נקודות התהליך מורכב יותר. הכרזת הפתיחה אינה הכרזת Limit bid. משיב עם 6 נקודות ומעלה איו מקבל החלטה, אלא מתאר את ידו באמצעות הכרזת סדרה בגובה 1. 
הכרזת ה-Rebid של הפותח היא הכרזת Limit bid. הכרזת 1NT מראה 12-14 נקודות והכרזת 2NT מראה 18-19 נקודות.
הכרזתו השנייה של המשיב היא על פי אותם עקרונות שתוארו ביחס להכרזת משיב אחרי פתיחה של 1NT או אחרי פתיחה של 2NT.

בפוסט זה ימשיכו הפותח והמשיב להחזיק ידיים מאוזנות, אבל נוסיף מושג חדש: העדפת סדרת מייג'ור.

לפני שאסביר מה זה העדפת סדרת מייג'ור אציג טבלת הכרזות מתוקנת עבור חוזים עם שליט. לא חל שינוי בטבלת ההכרזות עבור חוזים ללא שליט.

שימו לב שבטבלה המתוקנת מספיקות 25 נקודות להכרזת משחק מלא של ♥4 או של ♠4. בטבלה המקורית נדרשו 27 נקודות ומעלה. שינוי דומה חל גם ביחס לחוזים של משחק חלקי באחת מסדרות המייג'ור. 
המשמעות היא שאנחנו משווים תוצאה בחוזה ללא שליט מול תוצאה עם לקיחה אחת יותר בחוזה עם שליט ב-♥ או בחוזה עם שליט ב-♠.

העדפת סדרת מייג'ור

האם נעדיף להיות בחוזה של 1NT המבוצע בדיוק או בחוזה של ♥2 או של ♠2 המבוצע בדיוק?

על ביצוע חוזה של 1NT נקבל 90 נקודות.
על ביצוע חוזה של ♥2 או של ♠2 נקבל 110 נקודות.
נעדיף חוזה של ♥2 או של ♠2 משום שנקבל 20 נקודות יותר.

האם נעדיף להיות בחוזה של 2NT המבוצע בדיוק או בחוזה של ♥3 או של ♠3 המבוצע בדיוק?

על ביצוע חוזה של 2NT נקבל 120 נקודות.
על ביצוע חוזה של ♥3 או של ♠3 נקבל 140 נקודות.
נעדיף חוזה של ♥3 או של ♠3 משום שנקבל 20 נקודות יותר.

האם נעדיף להיות בחוזה של 3NT המבוצע בדיוק או בחוזה של ♥4 או של ♠4 המבוצע בדיוק?

על ביצוע חוזה של 3NT נקבל 400 נקודות.
על ביצוע חוזה של ♥4 או של ♠4 נקבל 420 נקודות.
נעדיף חוזה של ♥4 או של ♠4 משום שנקבל 20 נקודות יותר.

מהכתוב בפסקה זו ברור שנעדיף לשחק בחוזה בסדרת מייג'ור עם התאמה של 8 קלפים לפחות מאשר לשחק בחוזה ללא שליט.
היות שגם לפותח עם יד מאוזנת וגם למשיב עם יד מאוזנת עשויים להיות ארבעה או אפילו חמישה קלפים בסדרת מייג'ור נותר לנו רק לתאר את הדרך בה אנו מחפשים את ההתאמה הזו. 

הפוסט הבא יעסוק בשאלה זו.

ללמד ילדים ברידג': הפן החברתי

בפוסט הראשון בסדרה מיינתי את תלמידי הברידג' לשלוש קבוצות: מבוגרים, ילדים וילדים מחוננים. בשני הפוסטים הבאים התמקדתי בילדים: פרס לכל ילד ומנהיגים ומונהגים.

בפוסט זה אעסוק בפן החברתי. יש קבוצות בהן יש הרמוניה בין התלמידים ויש קבוצות בהן יש חיכוכים ביניהם. זה נכון גם לילדים וגם למבוגרים, אבל בקבוצות ילדים עלולות להיות יותר בעיות על רקע זה.

קל ללמד קבוצה הרמונית. קשה ללמד קבוצה שיש בה מלחמות בין קבוצות תלמידים.
כיתות בהן יש חיכוכים, שלא לומר מלחמות, בין קבוצות תלמידים שכיחות יותר אצל ילדים.
בפוסט זה אתמקד בילדים. הקוראים מוזמנים לייחס את זה גם לקבוצות מבוגרים.

בנים בנות

יש קבוצות בהן אין בעיה ילדים מוכנים לשחק נגד ילדות ובן מוכן לשחק עם בת.
כשמדובר בילדים בכיתות ד' עד ו' יש גם מצבים אחרים. המצב האחר השכיח הוא שבנים רוצים שותף בן ובנות שותפה בת.

אז מה עושה מורה המלמד קבוצה שבה 13 בנים ו-3 בנות ושתיים מהבנות הן חברות טובות?
יש בעיה שצריך להתמודד איתה. אין ברירה אחת הבנות משחקת עם בן. את הבן אפשר להחליף כל פעם בבן אחר אבל אותה ילדה עלולה להרגיש מקופחת.
אחד האמצעים הוא לתת לאותה ילדה לשחק עם בת אחרת בחלק מהשיעורים ולתת לבנות האחרות, כל אחת בתורה לשחק עם בן.

גדולים קטנים

כשמנעד הכיתות של הילדים רחב, נניח ה' עד ט', עלולים להיות ילדים קטנים שיחששו מילדים גדולים ויעדיפו לא לשחק נגדם. 
עלולים להיות מצבים בהם ילדים גדולים יתייחסו לא יפה לילדים קטנים ועלול להיות מצב שילדים גדולים יקלטו מהר יותר ולכן יזכו יותר פעמים בפרסים. 
ילדים קטנים יגידו שזה לא הוגן שהגדולים מצליחים יותר כי הם גדולים יותר.

אין לי פיתרון בית ספר למצב הזה. כל מקרה לגופו. 
כמי שהיה ילד שבגיל 6 שיחק שחמט נגד ילדים בני עשר וניצח כמעט את כולם באופן עקבי, אני שמח לראות ילדים קטנים ומוכשרים מנצחים ילדים הגדולים מהם בכמה שנים.
לילדים קטנים יש גם פוטנציאל להתפתח יותר משום שהתחילו בגיל צעיר יותר. אולי אפילו פוטנציאל לפרויקט "פסגה" או אפילו לאחת הנבחרות הצעירות של ישראל. 

מלחמות בין קבוצות

לפעמים הקבוצה מחולקת לקבוצות מגובשות של חברים או חברות. כשיש מאבקים, החיכוכים והמלחמות הופכים להיות קבוצתיים. 
כך למשל, הבנות מאשימות את הבנים. הבנים את הבנות וכל אחת מהן מאשימה את המורה שהוא מוטה לטובת הקבוצה האחרת.
קשה ללמד קבוצה כזו.

ההמלצה שלי במצבים בעייתיים לשתף את מנהלת בית הספר, את היועצת ומורה או מורות רלוונטיות (המונחים בנקבה מתייחסים גם לזכרים). 
במצב של מלחמות בין קבוצות תלמידים, חשוב יותר לשתף את הגורמים המתאימים בבית הספר.

הילדים הדחויים חברתית

לפעמים יש בקבוצה ילדים הדחויים חברתית. באופן מעשי זה מתבטא גם בקושי למצוא שותף או שותפה בתחרויות פנימיות.
המורה צריך להגדיר באופן ברור לגמרי שהוא זה הקובע מי משחק עם מי ותת לילד כזה הזדמנויות לשחק עם ילדים שמעמדם החברתי גבוה ויכולתם הברידג'יסטית טובה.


אחד המקרים הקשים שהיו לי היה בקבוצה בה היה גרעין קשה של שלושה ילדים שברידג' לא עניין אותם. לא ברור לי בכלל מדוע הם בחרו במשהו שאינו מעניין אותם ואינו לימודי חובה. 
עם המנהיג של החבורה הזו היו לי מאבקים קשים. לא ויתרתי לו. כך למשל, לא הסכמתי שהוא יקבע נגד אילו ילדים הוא משחק. כשסירב הוצאתי אותו מהתחרות שהייתה באותו שיעור.

באותה קבוצה היו שני ילדים נחמדים דחויים חברתית. הקבוצה הזו שאבה אותם לתוכה והם הפכו מילדים שמשתפים פעולה ונהנים מהשיעורים לילדים המפריעים על מנת לקנות מעמד חברתי בקבוצה הזו.
כששלושת הילדים, שמלכתחילה לא היו צריכים להיות בקבוצה, פרשו הם חזרו לשתף פעולה באופן מלא.

תסמונת אספרגר

על פי הויקיפדיה, תסמונת אספרגר היא אחת מהלקויות בקשת האוטיסטית. הלוקים בה מתקשים בהבנת סיטואציות חברתיות ובתקשורת עם הסביבה. חלקם הם בעלי רמת אינטליגנציה גבוהה במיוחד. לא תמיד הם מאובחנים לפני שהם מגיעים ללמוד ברידג'.

אני לא מתיימר לאבחן תלמידי ברידג' כלוקים בתסמונת הזו. יש ילדים שיועצות, מורות ומנהלות שמכירות אותם טוב ממני אומרות לי שהן חושדות שילד מסוים לוקה בתסמונת זו.
הן גם מתארות לפעמים סיטואציות שבהן אותו תלמיד פעל באופן קיצוני המעיד בעליל על אי הבנת סיטואציה חברתית.

היות שבמציאות יש רצף ולא דיכוטומיה, יכולים להיות גם ילדים שאינם לוקים בתסמונת אבל קרובים אליה ברצף.

בהקשר של ברידג' קל לי לזהות ילדים כאלה. בדרך כלל אלו ילדים מוכשרים בברידג'.
הסימן שמעיד הכי טוב על הנטייה האספרגרית שלהם הוא שבכל פעם שאחד הילדים צריך לשחק עם המורה, למשל כשהגיעו 15 ילדים לשיעור, הם הראשונים שמבקשים לשחק עם המורה. הם יכולים לבקש את זה מספר פעמים במהלך החלק התאורטי של השיעור.

באופן עקבי אני ממעט לשחק עם ילדים כאלה ונותך להם לשחק עם ילדים אחרים. אני חושב שההתנסות החברתית הזו חשובה עבורם יותר מאשר זכייה אפשרית בפרס כשהם משחקים עם המורה.

הפרעות קשב וריכוז

בימינו גדל מספר הילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז. חלקם גם נוטלים תרופות באופן קבוע. 
פוסט זה לא יעסוק בשאלה: האם נזקי רטלין גדולים מתועלותיו? אבל כשיש ילד עם הפרעות כאלה זה עלול להקשות על מהלך השיעורים.

ברור שלהתנהגות של ילד כזה עלולות להיות השלכות חברתיות על כל הקבוצה.
הדבר הכי חשוב עבורי כמורה זה לדעת מראש איזה ילד סובל מהפרעה כזו. 
כשאני יודע שילד סובל מהפרעה כזו, אני מתייחס באופן שונה להתנהגות שלו ולאותה התנהגות מצד ילד שאינו סובל מהפרעה כזו.

הדוגמה הבולטת היא ילד חביב שלימדתי לפני מספר שנים ויידעו אותי מראש שיש לו הפרעה קשה מסוג זה.
הילד הרבה להסתובב במהלך השיעורים במקום לשבת במקום אחד. היות שהוא לא הפריע לאחרים, נתתי לו להסתובב באופן חופשי, כשמדי פעם ביקשתי ממנו בעדינות לנסות לשבת.
לילד ללא הפרעה כזו לא הייתי מרשה להסתובב.

השורה התחתונה

פוסט זה, כמו השניים הקודמים מראה כי ללמד ילדים ברידג' זה יותר מורכב מאשר להתייחס רק להיבטים של משחק הברידג'. יש הרבה היבטים חשובים אחרים.

ללמד ילדים ברידג': מנהיגים ומונהגים

בפוסטים הקודמים בסדרה הבחנתי בין מבוגרים, ילדים וילדים מחוננים והמלצתי על פרס לכל ילד בתנאי שהתנהגותו סבירה.
אחד הדברים המבחינים בין ילדים לבין מבוגרים היא ההתנהגות: מבוגרים כמעט ואינם מפריעים בשיעורים. מהניגים עשויים או עלולים להשפיע על התנהגות קבוצת ילדים הלומדים ברידג'. יש מנהיגים חיוביים ויש מנהיגים שליליים.

מהטמה גנדי. מקור התמונה: ויקיפדיה

מהטמה גנדי (1948-1869), בתמונה למעלה, היה לדעתי מנהיג חיובי. האיש שחרר את הודו מהשלטון הבריטי באמצעות התנגדות עממית לא אלימה.

יוסף סטלין. מקור התמונה: ויקיפדיה

יוסף סטלין (1953-1878), בתמונה שמעל שורה זו, זכור כמי שאמר: כשאדם אחד מת זו טרגדיה. כשמיליון אנשים מתים זו סטטיסטיקה. 
מנהיגה של ברית המועצות הקומוניסטית ידע על מה הוא מדבר. הוא אחראי על רציחתם של כ-10 מיליון מבני עמו. 
לדעתי, הוא דוגמה למנהיג שלילי.

עוד לא לא למד אצלי ילד שרצח מישהו, אבל למדו אצלי ילדים שהיו מנהיגים חיוביים וילדים שהיו מנהיגים שליליים.
היו גם מנהיגים שליליים שבמהלך השנה הפכתי אותם למנהיגים חיוביים.

השפעת המנהיג

כשמלמדים ילדים ויש מנהיג חיובי, החיים של המורה לברידג' קלים יותר. ילדים אחרים מתנהגים כמוהו. נוצרת אווירה של עניין, הקשבה והנאה.
בשנה הראשונה שלימדתי ילדים מחוננים התמזל מזלי והיו לי שני מנהיגים חיוביים כאלה. זה בא לידי ביטוי גם בכך שזוג תלמידים שלי זכה במקום שני באליפות בתי הספר בקטגוריה של מיני ברידג עם שליט.

כשיש מנהיג שלילי הוא גורר אחריו ילדים אחרים שמפריעים, מתחצפים ולא מתפקדים בשיעור. היו לי גם מנהיגים כאלה.

אם המורה מצליח להעביר את המנהיג לצידו באמצעות קידום המנהיג והפיכתו למעין עוזר שלו, הבעיות עשויות להיפתר. אחרת כל הקבוצה עלולה להיפגע: להנות פחות וללמוד פחות.

אחרת, עם כל הצער שבדבר, הפיתרון עשוי להיות הוצאת המנהיג מהקבוצה. לפעמים זה מביא גם לעזיבה של מונהגים.

המנהיג שהפך את עורו

באחת מקבוצות הילדים היה מנהיג שלילי. הוא  ומספר מחבריו לא הקשיבו לשיעורים. אחרי שתפסתי פעם אותו ואת חברו מבקשים לצאת לשירותים ואחרי זה משחקים בכדור ליד השירותים, שיניתי את המדיניות שלי ותלמיד שביקש לצאת לשירותים קיבל אישור רק כשלא היה תלמיד נוסף בשירותים.

בתחרויות עם לוחות מוכנים על נושא השיעור, ילדים שהיו צריכים לשחק נגד המנהיג וחבריו טענו שיש בעיה: הם לא מבינים דבר וחצי דבר ממה שלימדתי ולכן לא מעניין לשחק נגדם.

באחד מהשיעורים שלי נתפס משחק בטלפון חכם במהלך השיעור שלי.
מדיניות בית הספר הייתה שטלפון סלולרי, שמשחקים בו בשיעור, מוחרם. הוא מועבר למנהלת, הנותנת אותו בחזרה לאחד מהורי התלמיד.
זה גם מה שקרה במקרה זה. הילד מרר בבכי ואמר שהוא חייב את הטלפון משום שהוא הולך לפעילות אחרת אחרי השיעור שלי ולא תהיה לו דרך לתקשר עם הוריו.
במאמר מוסגר, דוגמה יפה לתלות שלנו בטלפונים חכמים. 

דיברתי איתו אחרי השיעור וניסיתי להרגיע אותו. דיברתי איתו ארוכות והסברתי לו שלא תהיה בעיה אמיתית. גם בדקתי עם המנהלת, האם יש אפשרות לסטות מהמדיניות בגלל המצוקה שלו. אמו של הילד הגיעה וקיבלה את הטלפון בחזרה.

בשיעור הבא ובשיעורים אחריו, אותו ילד התנדב לבוא ללוח לענות לשאלות ומאז ועד סיום שנת הלימודים הוא וחבריו הפכו לתלמידים קשובים במיוחד.

המונהגים

יש ילדים עצמאיים: גם אם יש מנהיג שלילי הם יפעלו כפי שהם חושבים לנכון.
יש ילדים מונהגים הנגררים אחרי מנהיג. לפעמים הנזק שנגרם להם גדול בהרבה מהנזק שנגרם למנהיגים.  

אחת המשימות שלי כמורה לברידג' היא לעזור לילדים מונהגים להיות עצמאיים.  
דוגמה קיצונית כזו הוא ילד שלימדתי במסגרת של בית ספר פתוח. 

הקבוצה הייתה בלתי אפשרית. סיכמתי עם המנהל שאלמד שתי קבוצות: מתחילים ומתקדמים.
כשהגעתי לשיעור הראשון נאמר לי שאין אפשרות כזו והחלוקה תהיה לפי כיתות. 

הקבוצה הייתה בלתי אפשרית משום שהיו בה ילדים שלמדו שנתיים או שלוש שנים והשתתפו באליפות בתי הספר והיו בה ילדים שזו הפעם הראשונה שהם לומדים ברידג'. הבחירה הייתה בין חוסר הבנה של חצי מהקבוצה שתלמד דברים שקשה לה להבין לבין שעמום של החצי השני, שכבר מזמן למד את מה שאני מלמד את האחרים. 


מסגרת המעניקה הרבה חופש לתלמידים, כמו אותו בית ספר, טובה לחלק מהתלמידים אבל פחות מתאימה לאחרים. היא החמירה את הבעייתיות של הקבוצה, במיוחד כשאחד מהתלמידים שלמדו כבר כמה שנים היה מנהיג שלילי.

בין הילדים שלא למדו קודם היה ילד מונהג ונגרר. אלה שכבר למדו שנתיים-שלוש היו יכולים להסתדר גם בלי להקשיב. הילד הזה לא. כמה פעמים ביקשו ממני להתיר לו לצאת משיעור ברידג' לשיעור עזר במתמטיקה.
לקחתי אותו לשיחה אחרי אחד השיעורים והסברתי לו שהוא גורם לעצמו נזק כשהוא נגרר אחרי אחרים. בדפוס התנהגות כזה הוא גורם לעצמו נזק גם בדברים שיהיו לו חשובים יותר מברידג': מתמטיקה למשל. 
לצערי, השיחה לא ממש עזרה. 

לקחים לתלמידים

1. אל תיגררו אחרי ילדים אחרים
זה נכון בכל תחום ולא רק בברידג'. הנזק שיכול להיגרם לכם עלול להיות גדול בהרבה מהנזק שייגרם למי שאחריו אתם נגררים.
זה אגב, נכון לא רק לילדים.

2. שתפו פעולה עם ילדים התורמים באופן חיובי. גם אתם וגם הם תיהנו יותר.

לקחים למורים לילדים

1. זהו מנהיגים מוקדם ככל האפשר

2. זהו את דפוס המנהיגות שלהם

3. עודדו מנהיגים חיוביים

4. נסו להעביר לצידכם מנהיגים שליליים

5. שתפו מנהלות/לים, מורות/מורים ויועצות/צים שמכירים את התלמידים טוב מכם.

6. אם נכשלתם וגורמים אחרים ביית הספר נכשלו גם הם, ותרו על המנהיג השלילי והוציאו אותו מהקבוצה.

ללמד ילדים ברידג': פרס לכל ילד

בפוסט קודם עסקתי בשלושה סוגי תלמידי ברידג': מבוגרים, ילדים וילדים מחוננים. בפוסט זה אעסוק בכמה בעיות בהן צריך לטפל כשהתלמידים הם ילדים.

פרס לכל ילד

כפי שציינתי בפוסט הקודם, ילדים יותר תחרותיים ולכן חשוב להם לקבל פרס כלשהו, ולו סמלי, בכל פעם שהם זוכים בתחרות בשיעור. כמעט בכל שיעור שלי יש תחרות המבוססת על חלקות קלפים מוכנות מראש העוסקות בנושא השיעור. יהיו ילדים מוכשרים במיוחד שיזכו כמה פעמים בתחרויות, אבל מה עם הילדים הטובים פחות בברידג'?
גם הם רוצים לנצח. גם הם רוצים לקבל פרס. אם הם לא ינצחו הם יהיו מתוסכלים. הם ייהנו פחות. יתחברו פחות לברידג' ואולי גם יפריעו יותר.

התשובה שלי היא שכל ילד, שהתנהגותו סבירה או יותר, צריך לסיים לפחות פעם אחת במהלך הלימודים במקום ראשון בתחרות הפנימית ולקבל פרס. 
בפסקאות הבאות אציין דרכים להשגת מטרה זו.

הסטטיסטיקה עוזרת

מי שלמד סטטיסטיקה יודע שהסטטיסטיקה היא סטטיסטיקה של מדגמים גדולים. ככל שמספר התוצאות קטן יותר, ההתפלגות עשויה להיות רחוקה יותר מההתפלגות הצפויה באוכלוסייה. במדגמים קטנים במיוחד הכל יכול לקרות.
תחרויות בקורס ברידג' לילדים הן מספרים קטנים: בין שלוש לשש ידיים בלבד.

באופן טבעי, במהלך שנת הלימודים חלק גדול מהילדים יסיימו פעם אחת לפחות במקום הראשון.

כבר היה לי זוג תלמידים מתוסכלים, שבשלוש התחרויות הראשונות בשנה סיימו במקום האחרון. הם דיברו איתי על התסכול שלהם ועל כך שהם גרועים. בכל פעם אמרתי להם, שהם אינם גרועים ובמהלך השנה יזכו במקום הראשון. כשזכו במקום ראשון בשיעור הרביעי, ירד מהם המשקל הרב של הכישלון והתסכול והוחלף בשמחה גדולה.

בחירת שותף מתאים

אחת הדרכים להגדיל את ההסתברות שילד שלא זכה בפרס יזכה בפרס היא באמצעות "שידוך" חד-פעמי שלו עם ילד או ילדה מצטיינים בקבוצה.
זה יכול לקרות כאשר השותפה או השותף הקבוע של המצטיין או המצטיינת נעדרים או בקביעה שלי כמורה גם אם אינם נעדרים.

לשחק עם המורה

שוכחים שמספר התלמידים לא תמיד מתחלק בארבע. בשיעור כזה לפעמים המורה נאלץ לשחק. לפעמים כשיש עשרה תלמידים אן 14 תלמידים המורה משחק בשני שולחנות.

כללי המשחק שלי כמורה הם כאלה שהשותפים שלי לא ייהנו מיתרון גדול. במקרה שיהיה יתרון כזה ילדים מרגישים מקופחים. 
האופן שאני פותר את הבעיה הוא:

1. כשילד שמשחק איתי צריך להיות הדומם, הוא מניח את קלפי הדומם גלויים על השולחן ואז מתחלף איתי במקומות הישיבה ואני הופך לדומם. 
יש פה תועלת כפולה: מצד אחד אין ניצול של רמת המשחק הגבוהה יותר שלי ומצד שני הילד מתרגל את נושא השיעור באמצעות משחק.

2. כשאני משחק בהגנה אני מנסה להתאים את רמת המשחק שלי לרמה של תלמיד. כך למשל, אני מושך קלפי A בהתחלה כשהתלמידים טרם למדו לא לעשות את זה. 

למרות זאת הסיכויים של ילד המשחק איתי לנצח במעט טובים יותר. אני לא עושה בכוונה שגיאות שמרבית הילדים לא יעשו. 

הענקת תשומת לב לתלמידים שמתקשים

תלמידים שמתקשים בהבנת החומר זוכים להסברים אישיים ולתשומת לב. טכניקה זו מצמצמת פערים ובעקיפין מגדילה את ההסתברות שלהם לזכות לפחות פעם בשנה בפרס.

הערת שוליים

לתת פרס לכל ילד אינו תחליף לקידום מחונני ברידג'. ילדים מוכשרים במיוחד מקודמים בקצב שלהם. הנושא של פרס בשיעור הוא לא מה שמעסיק אותי בהקשר אליהם.
החלום הוא להביא אותם הכי רחוק שאפשר. כל ילד שרוצה בזה מוזמן לשחק איתי בתחרויות במועדון. איני גובה כסף על משחק זה. בדרך כלל הילדים היותר מוכשרים מנצלים את האפשרות הזו יותר מילדים אחרים. 

כמובן שהמטרה אינה משחק איתי, אלא משחק בתחרויות עם ילד או ילדה אחרים. הפעמים הראשונות שהם משחקים איתי, "מרככות" את החוויה הלא תמיד נעימה של לשחק נגד אחוז קטן משחקני הברידג',  שמתייחסים באופן לא ראוי לילדים שמשחקים בפעם הראשונה בתחרות. 

תנועות בתחרויות ברידג'

המושג תנועות מתייחס לאופן בו שחקנים עוברים משולחן לשולחן בין סיבובים, לאופן בו הלוחות מועברים משולחן לשולחן ולמצבים של סיבוב כיוון לוחות בשולחנות, הקרויים: Arrow Switch. 

מדוע אני כותב על תנועות בתחרויות ברידג'?
איני מנהל תחרויות ברידג' ואיני מומחה בתנועה בתחרויות ברידג' ובכל זאת החלטתי לכתוב על הנושא.

לפני מספר שבועות סיימתי קורס מנהלי תחרויות ברידג'. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאילן שזיפי שלימד את הקורס ולדרור שיפטן שעזר לו וגם חיבר עבורנו מספר רב של תרגילים והקדיש מזמנו לבדיקתם.  
הקורס היה קורס מוצלח מבחינה מקצועית וגם מעניין ובאווירה נעימה.

מחר אני עומד להיבחן בבחינת הסמכה למנהלי תחרויות מהדרג הנמוך ביותר.
אם להעריך על פי תוצאות מבחן הסימולציה שעשיתי במהלך הקורס, בכלל לא בטוח שאעבור את המבחן.

תנועות בתחרויות ברידג' הוא אחד הנושאים בבחינה. החלטתי שהדרך הטובה ביותר מבחינתי להתכונן למבחן בנושא זה היא כתיבת ערך בויקיפדיה העברית על הנושא.

מי שזה מעניין אותו, ובמיוחד חבריי לקורס שמה שכתבתי אולי יועיל להם בבחינה, מוזמן לקרוא את הערך בויקיפדיה.

לקריאת הערך לחצו על הקישור: תנועות בתחרויות ברידג'.

האופן בו נכתבים ערכים בויקיפדיה
הכתיבה בויקיפדיה היא שיתופית. אדם אחד, לאו דווקא מומחה, בוחר נשוא וכותב עליו ערך. אנשים אחרים מוסיפים ומתקנים, כך שבהדרגה איכותו של הערך משתפרת.
הכתיבה צריכה להיות מבוססת על מקורות. רצוי מאד מקורות ראויים. הכותב צריך לציין את המקורות בערך עצמו. זהו בדיוק מה שאני עשיתי בערך זה.

ברור שהבסיס שהכנתי ניתן לשיפור ולהרחבה על ידי אנשים המבינים הרבה יותר ממני בנושא או על ידי אנשים שיש להם מקורות נוספים, אולי טובים יותר ממקורותיי. 

כותבים אחרים מוזמנים לתקן ולהרחיב את מה שכתבתי.