אתמול פרסמתי פוסט שכותרתו: מוקדמות גביע המדינה הכל יכול לקרות בברידג'?
היו הרבה ביקורות על הפוסט. זכותם של אחרים לבקר וחשוב שיעשו זאת. במקרים שאני משתכנע שהם צודקים, אני אומר את זה ולפעמים גם פועל בהתאם.
שתי טענות עיקריות הציגו המבקרים:
טענה 1: שאני מתייחס לא יפה לשחקנים שעשו את הטעות וכל אחד יכול לדעת מי הם.
לטענה הזו אתייחס בהרחבה.
טענה 2: אין ערך לימודי ליד הזו
טענה 2 היא לדעתי מופרכת לחלוטין ואתייחס אליה בקצרה.
מדוע יש ערך לימודי ליד הזו?
לא פעם ולא פעמיים אני נתקל בשחקנים או תלמידים, שאין להם את הבסיס של הכרזות פשוטות ושכיחות. זה בסדר גמור. כל אחד יכול ללמוד ולהתקדם.
הבעיה מתחילה כשהם לומדים קונבנציות מורכבות ופחות שכיחות בלי שהם מבינים ויודעים את הקונבנציות הכי שכיחות והכי חשובות ומשתמשים בהן נכון.
חשוב שהם יבינו קודם כל מוסכמות בסיסיות כמו: Stayman, Jacoby Transfer, Takeout Double ו-Negative Double.
האם אחרי שהם יבינו את הבסיס הם צריכים ללמוד מוסכמות מסובכות יותר ולאמץ אותן?
זה תלוי ברמה שלהם ובשאיפות שלהם להתקדם. זה תלוי גם בכך שהם משפרים את יתר האספקטים של המשחק שלהם: משחק יד ובעיקר החוליה החלשה: משחק ההגנה.
במקרה ספציפי זה, ראיתי בהכרזה ביד אחרת, שלפחות אחד מהם אינו מבין Negative Double.
נניח שהם משחקים Exclusion ואחד מהם טעה. כולם טועים ומותר לטעות אבל....
הטענה הבסיסית שלי היא שזה אינו נכון שהם ישתמשו במוסכמה כזו ברמתם הנוכחית.
אם אתה שחקן מנוסה ברמה טובה מאוד, אולי אין לפוסט ערך עבורך, אבל לשחקני תחרות ברמה טובה פחות ולתלמידים כדאי להפיק לקחים על סמך ניסיונם של אחרים.
שני המבחנים בהתייחסות לשחקנים
אודה שחשבתי מראש על האפשרות, שהשחקנים ייפגעו, אבל זו אינה פעם ראשונה שאני מפרסם ידיים, שמי שדווקא ירצה לדעת במי מדובר יוכל למצוא את זה.
ההמלצה שלי לקוראים היא לא לעשות את זה. תפיקו את הלקחים, אם זה רלוונטי. התעלמו מזהות השחקנים.
יש שני מבחנים כשאני כותב על שחקנים טובים פחות פוסטים לא מפרגנים, שעמידה בהם מצדיקה כתיבה כזו על מנת שהם ואחרים ילמדו.
שני המבחנים הם:
1. האם אני כותב באופן דומה גם על טעויות חמורות שלי?
אם תדפדפו בבלוג הזה, תוכלו לראות שהתשובה לשאלה הזו חיובית.
מבטיח לכתוב גם על היד בה הכפלתי בגביע המדינה חוזה של ♣4 שבוצע, נגד יובל שחר ושמואל פרידמן.
2. האם לשחקנים טובים יש "הנחת סלאב" ועליהם איני כותב?
גם במדד הזה אני עומד. אין "הנחת סלאב". תבדקו לבד בפוסטים בבלוג.
שחקן בנבחרת ארה"ב 2 ב-Bermuda Bowl הוא שחקן מהטובים בעולם.
הרמה שלו גבוהה בהרבה מהרמה שלי אבל... כשהוא הכריז יותר גרוע מתלמיד שלי כתבתי על הטעות הקשה שלו.
בפסקה הבאה אשווה בין הטעות שלו לבין הטעות של הזוג בגביע המדינה. ללא ספק טעות ההכרזה שלו חמורה הרבה יותר.
מדוע הטעות של שחקן נבחרת ארה"ב ב' חמורה יותר?
הפוסט דע נגד מי לא להתחכם מציג מה קרה באחת הידיים במפגש בין שתי נבחרות ארה"ב ב-Bermuda Bowl.
שחקן ארה"ב 2 שישב במערב הוא זה שהכריז גרוע מתלמיד בקורס מתחילים. בדרום ישב Jeff Meckstroth ובצפון ישב Eric Rodwell.
הטעות בגביע המדינה היא טעות של קריאה לא נכונה של מצב. זה יכול לקרות לכל אחד.
עד כמה שאני זוכר צפון-דרום משחקים שיטת הכרזה דומה ל-Precision. הכרזת ♣1 של דרום אינה הכרזה טבעית והיא מבטיחה 16 נקודות או יותר.
הטעויות של מערב הן:
1. לא מתערבים באוברקול אחרי פתיחה של יריב עם רביעייה בסדרה.
2. בטח לא כשאין כוח בסדרה.
3. עם רביעייה ועם 8 נקודות?
4. הוא הטעה את השותף שלו שחשב שיש לו חמישייה יפה ולכן תמך בו עם 2 קלפים KQ.
הטעויות המהותיות
יש גם טעויות הרבה יותר מהותיות:
1. בשונה מגביע המדינה, שחקן נבחרת ארה"ב 2 יודע שהוא אינו מכריז נכון.
2. הוא מכריז ככה נגד אחד מהזוגות הכי חזקים בעולם.
3. הוא השני להכריז
זוהי אולי הטעות הכי קשה שלו. במושב השני חייבים לשמור יותר על כללי ההכרזה. הסיבה: לא יודעים כלום על היד של היריב שיושב אחריך.
האם יש ערך לימודי ליד מ-Bermuda Bowl?
בוודאות כן. שחקנים מהשורה ותלמידים מבינים היטב, שתוצאה בסדר גודל של סלאם ליריבים בחוזה מוכפל של ♥2 במצב לא פגיע, היא בלתי מתקבלת על הדעת. "החטא ועונשו" על טעות הכרזה קשה במיוחד.
