גביע המדינה: מחשבה ארוכה?

ביד 28 במושב השני של הסיבוב הראשון בשיטת נוק-אאוט בגביע המדינה היה ניר המחלק במערב (צפון-דרום פגיעים).

בפוסט זה אתייחס לא רק להכרזה ולמשחק, אלא גם לשאלה הקשורה בתחום שאיני בקי בו: שיפוט בברידג'.

כבר קרו מקרים לא מעטים, ששחקנים יריבים קראו לשופט ומקרים בהם שותפי או אני קראנו לשופט, משום שנעשתה עבירה בשוגג (לרוב) או במזיד (במקרים נדירים). 

בהדרגה למדתי מהניסיון כללים לגבי מה מותר ומה אסור ומתי יש סיכוי שיפסקו לטובתי ומתי לרעתי. 

שלב ההכרזה

לאחר שניר הכריז Pass על הכרזת ה-♥4 של דרום, טען היריב שבצפון שהייתה מחשבה ארוכה. אמרתי שלא שמתי לב האם הייתה או לא הייתה ואם הוא רוצה הוא מוזמן לקרוא לשופט, כפי שהוא אכן עשה. 

לא שמתי לב האם הייתה או לא הייתה מחשבה ארוכה, כי הייתי עסוק. חשבתי מה אכריז אחרי שתי הכרזות Pass, שכנראה היו צפויות. אחרי שתי הכרזות Pass הכרזתי ♣5. ניר תיקן ל-♦5. צפון הכפיל. 

כללי השיפוט הבסיסיים לאחר מחשבה ארוכה
מחשבה ארוכה עשויה להיות דרך להעברת מידע לא חוקי לשותף. גם אם מי שחשב ארוכות לא התכוון לעשות זאת וזה יכול להתפרש כך, הוא צפוי להיענש. אם אחרי המחשבה הארוכה, שותפו מכריז הכרזה שאין לו להכריז על סמך המידע החוקי שקיבל, הזוג ייענש, למשל: בביטול תוצאה טובה שהשיג. 

אבל אם המידע החוקי שיש לשותפו של החושב ארוכות (הקלפים שבידו, מהלך ההכרזה) מצדיק את ההכרזה, אי אפשר להעניש אותם, משום שהוא לא הסתמך על מידע לא חוקי.

השאלה האם השותף יכול להכריז את ההכרזה שהכריז או לא היא שאלה של הערכת יד ולא שאלה של חוקי המשחק. 
יכולות להיות הערכות שונות: אחד יכול לחשוב שהוא יכול להכריז ללא הסתמכות על החשיבה הארוכה ושני יכול לחשוב שלא.

שופט התחרות מחליט האם לדעתו היה השחקן יכול להכריז על סמך המידע החוקי בלבד. לפעמים ייעזר בחוות דעתם של שחקנים טובים שכבר שיחקו את היד בתחרות על מנת לקבל החלטה.

אם שחקן יערער על החלטת השופט, לאחר סיום התחרות יקים השופט וועדת ערעורים שבה ישבו כמה מטובי השחקנים בתחרות ודעתם תקבע.

לאחר ההכרזה
כשאתם רואים את התרשים ובו כל הקלפים, אתם בוודאי מבינים, שבמשחק עצמו בוצע החוזה המוכפל ללא קושי.
כשהונחו קלפי הדומם קרא השחקן שוב לשופט התחרות, שאמר לו לקרוא לו לאחר סיום המשחק.

הייתי בטוח שיש לי להכריז ♣5 ללא הסתמכות על מחשבה ארוכה.
הסיבות לביטחוני: אני עם יד של 5-5 במצב ירוק (לא פגיע והיריבים פגיעים), קלף בודד בסדרת היריבים ו-15 נקודות.

אמרתי ליריב שללא קשר למחשבה ארוכה, יש לי להכריז את מה שהכרזתי. במשחק צפה שחקן, שאף אחד אינו חולק על כך שהוא אחד מהשחקנים הטובים ביותר בארץ. 

הצעתי ליריב שאם אותו שחקן יעריך שאיני צריך להכריז ♣5, אני אקבל את כל טענותיו. 
עם סיום המשחק, השחקן המצטיין, אמר שני דברים:
1. יש לי להכריז  ♣5
2. ההכרזה של יריביו הייתה זהה להכרזה בשולחן זה וגם הוא הכפיל.

ההצעה שלי באה לחסוך התעסקויות מיותרות. היה לי ברור שאם השופט יפסוק נגדנו (הערכתי שהסיכוי לכך קלוש) אערער.
נדמה לי שכל וועדה בה היו יושבים שחקנים טובים או מצטיינים (והיו במקום הרבה שחקנים מצוינים) הייתה פוסקת פה אחד לטובתנו.

הקוראים מוזמנים לבחון האם לדעתם אני צודק או טועה בהערכת היד שלי. אשמח גם לקבל התייחסויות ודעות כתגובות לפוסט.

למרות זאת היריב חשב שצריך לקרוא לשופט. עכשיו כבר היו ליד השולחן גם חברי קבוצתו.
הצעתי לאחד מחברי קבוצתו, שאף לגביו אין ספק שהוא מטובי השחקנים בארץ  (ואני סומך על יושרו), שאני אקבל את הערכת היד שלו. אם הוא יחשוב שאין לי להכריז ♣5 על סמך מידע חוקי בלבד, אני אקבל את דעתו ולא אערער עליה.  

מה הבעיה בשיפוט המבוסס על הערכת יד?
אני סומך על שופטי התחרויות שהם מכירים את החוקים ושופטים ללא משוא פנים.
כאשר השיפוט מבוסס על הערכת יד, כמו במקרה של מחשבה ארוכה, זה מורכב יותר. 

כאשר אחד מהצדדים הוא שחקן בכיר במיוחד והאחר שחקן מהשורה, הנטייה הטבעית היא לחשוב, שהערכת היד של הבכיר טובה יותר. קיים חשש להטיה לטובתו.

כאשר בוועדת הערעורים יושבים שחקנים הרבה פחות טובים מהבכיר, הם עלולים להתקשות לחלוק על דעתו.

פתרון חלקי לבעיה הוא להושיב בוועדה שחקנים לא פחות טובים מהשחקן הבכיר.  

גם אני חושב שסטטיסטית על מספר גדול מאד של ידיים הערכת היד של הבכיר תהיה ללא ספק טובה יותר. לא בהכרח ביד אחת. לא בהכרח כשהוא גם אחד הצדדים בעלי העניין.

הערת שוליים
לא הייתי רוצה להגיע למצב שבו המחלוקת היא ביני ובין שחקן בכיר. בוועדה יושבים שחקנים הרבה פחות טובים ממנו, הפוסקים לטובתו. 

אחרי יומיים אני מערער על החלטתם. הפעם אני מביא צילום דפים מספר של שחקן, שזכה כמה פעמים באליפות עולם. הניתוח שלו מציג מצב דומה לאותה יד ותומך לגמרי בעמדתי.