יום חמישי, 17 בדצמבר 2015

שיטת הסימון הסטנדרטית: גבוה-נמוך



סדרת הפוסטים על סימונים נפתחה בפוסט: מה אנחנו מסמנים בהגנה?. בפוסט השני הדגמתי שיטת סימון מלאה הנקראת שיטת הסימון האיטלקית. בפוסט השלישי הסברתי מתי לא מסמנים בהגנה.

פוסט זה עוסק בשיטת סימון נוספת הנחשבת לסטנדרטית. השיטה מאופינת בסימון Attitude באמצעות קלף גבוה (מעוניין בהמשך בסדרה) וקלף נמוך (לא מעוניין בהמשך בסדרה).

Count
למי שקרא את הפוסט שלי על שיטת הסימון האיטלקית, הנושא של Count בשיטת הסימון הסטנדרטית הוא ממש פשוט: הסימון של Count בשיטה הסטנדרטית זהה לסימון של Count בשיטה האיטלקית.

Attitude
כמובן שלא נוותר על לקיחה על מנת לסמן כאשר השותף משחק בשלב כלשהו קלף גבוה בסדרה שטרם שוחקה ולכן לא תמיד נרשה לעצמנו לזרוק את ה-9 או את ה-10 על מנת לסמן שאנחנו מעוניינים בהמשך בסדרה. 

לפעמים מספיק לזרוק את ה-6 ובפעם השנייה את ה-3 על מנת לסמן שאנחנו מעוניינים בהמשך בסדרה.

כאן אנחנו מגיעים להבדלים המהותיים בין שיטת הסימון האיטלקית לשיטת הסימון הסטנדרטית.

הבדל 1: לפעמים צריך להמתין לפעמים לקלף השני בסדרה על מנת להבין את ה-Attitude

בשיטת הסימון האיטלקית נוכל לרוב לדעת מיד אחרי הקלף הראשון בו מסמן השותף, באיזו סדרה הוא מעוניין שנשחק.

בשיטה הסטנדרטית נוכל לפעמים לדעת את זה כמעט בוודאות, למשל שיחקנו A והוא שירת ב-8, ולכן קרוב לודאי שהוא מעוניין בהמשך בסדרה. יהיו לנו לא מעט מקרים בהם נצטרך להמתין לקלף השני של השותף באותה סדרה על מנת להבין האם הוא מעוניין בהמשך בסדרה או לא.

הבדל 2: אין אפשרות לסמן באיזו סדרה אחרת אנחנו מעוניינים שהוא ימשיך
בשיטה האיטלקית זוגי גבוה סימן העדפת סדרה גבוהה וזוגי נמוך העדפת סדרה נמוכה.
בשיטה הסטנדרטית אין לנו אפשרות לסמן העדפה, אלא רק Attitude: רוצה המשך בסדרה או לא רוצה המשך בסדרה.

היתרון הזה של שיטת הסימון האיטלקית הוא לא כל כך משמעותי כפי שזה נראה. בלא מעט מקרים, יש ניחוש אינטליגנטי סביר של הסדרה בה מעוניין השותף שנשחק, אם אינו מעוניין שנשחק בסדרה בה הוא הובלנו.

נוכל להסתמך על שני דברים לא פחות חשובים מסימון: הקלפים שרואים בדומם ומהלך ההכרזה.

הבדל 3: כמעט תמיד יש קלף גבוה וקלף נמוך
לא תמיד יש לנו קלף זוגי על מנת לסמן בשיטת הסימון האיטלקית שאיננו מעוניינים בהמשך בסדרה.

כך למשל כשנגד חוזה ללא שליט, השותף שלנו הוביל ב-K♠ מראש רצף הכולל גם Q ו-J, ולנו יש שני קלפים בסדרה: 3 ו-5, נסמן לו בעל כורחנו שאנחנו מעוניינים שימשיך בסדרה.

אין לנו בעיה בשיטת הסימון הסטנדרטית: נשים את ה-3♠. לו היו לנו 7 ו-9 בלבד, נשים את ה-7 ולשותף אולי לא יהיה לגמרי ברור מה ה-Attitude שלנו. אם ימשיך בכל זאת ונשים את ה-9 זה כבר יהיה ברור לגמרי.

אם השותף בחר משום מה להוביל ב-A כנגד חוזה ללא שליט ואנחנו מחזיקים ב: QJT42 נזרוק את ה-4. השותף יחשוב שאיננו מעוניינים שימשיך בסדרה ואם בכל זאת ישחק בלית ברירה את ה-K, נשים את ה-2.
שותף ערני יבין מיד ששיחקנו גבוה-נמוך וימשיך בקלף נוסף בסדרה.

היתרון של שיטת הסימון הסטנדרטית לעומת שיטת הסימון האיטלקית הוא שיהיו פחות מקרים בהם נסמן לא נכון בעל כורחנו, משום שכמעט תמיד יש לנו קלף גבוה וקלף נמוך ולא תמיד יש לנו קלף אי-זוגי או קלף זוגי.  

Preference
הנושא של Preference על פי שיטה זו ראוי לפוסט ייעודי ולכן לא אדון בו בפוסט זה.
  

אין תגובות:

פרסום תגובה

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...