לפעמים שכרו של ניסיון להסבר מדויק, יוצא בהפסדם של התלמידים. ההסבר המדויק הוא מורכב מדי וקבוצות תלמידים מסוימות לא יבינו שום דבר.
ההסבר המדויק עשוי לחייב ידע נוסף שאין עדיין לתלמידים.
הסבר פשוט והגיוני עשוי להיות עדיף גם אם הוא לא מדויק ב-100%.
דוגמה מהשיעור הראשון על הכרזות
מלמדים את הכרזת 1NT המראה 15-17 נקודות ויד מאוזנת.
משיב עם 8-9 נקודות מזמין למשחק מלא באמצעות הכרזת 2NT המראה 8-9 נקודות.
אני מלמד להיענות להזמנה עם 17 נקודות. אני מלמד לא להיענות להזמנה עם 15-16 נקודות.
ההסבר: למשחק מלא צריך להיענות עם יש ביחד 25 נקודות לפחות.
האם זה מדויק?
כמובן שלא. יכול להיות שלמשיב 9 נקודות ולפותח 16 נקודות ביחד זה 25 נקודות.
אני מסביר לתלמידים ששיטות ההכרזה אינן מדויקות באמצעות דוגמה זו.
מה אני לא מסביר לתלמידים?
אני לא מסביר בשיעור הראשון שיש גם הערכת יד. עם 16 נקודות יפות שחקן ברמה טובה נענה להזמנה.
כך למשל, עם יד של 4-3-3-3 עם עוצר בכל סדרה ו-4 קלפי T ו-3 או 4 קלפי 9 מכריזים 3NT.
מדוע אני לא מסביר להם?
הם לא יכולים בשלב זה להבין מושג של הערכת יד ברמה המספיקה בהקשר של ההכרזה המתוארת.
להסביר פשוט ומדויק
כאמור הדרך שלי היא להסביר פשוט והגיוני ברמת ההבנה של התלמידים.
לאי-הדיוק בהסבר אני מתייחס במהלך השיעור או בתוכן הפוסט באמצעות אזכור קצר של מהותו.
לגבי כל כלל שאני מציג אני מסביר שיש גם מקרים יוצאים מהכלל. הם מבוססים על היגיון ואו על יצירתיות. בחלק מהמקרים אני מסביר להם, שבדרך כלל לא מצפים מתלמידים לחרוג מהכלל. בחלק מהמקרים זה מספיק פשוט והגיוני גם עבור תלמידים.
שתי הדוגמאות להלן הן דוגמאות שבהן לא הייתי מצפה מתלמידים לעשות את זה.
האמת היא שהדוגמה הראשונה היא יצירתית במיוחד. גם משחקני ברידג' ברמה גבוהה לא יעשו את מה שעשו אותם שחקנים. מדובר בסלאם גדול בו העדיפו לשחק בסדרת מיינור בהתאמה של 4-3 במקום לשחק בסדרת מייג'ור עם התאמה של 9 קלפים!!!
טעיתי
אמרתי במהלך השיעור שחזרה על סדרה מבטיחה שישייה. באמירה זו צדקתי.
אמרתי גם שלא חוזרים על אותה סדרה עם חמישייה. חברי נצר זנדנברג העיר שחוזרים על סדרה עם חמישייה.
כמוהו גם אני מכיר מצבים שבהם בלית ברירה חוזרים על חמישייה. השותף מניח שיש לחוזר על הסדרה שישייה.
מדוע אם כן כתבתי שלא חוזרים על הכרזת אותה סדרה עם חמישייה?
קראתם את הסיבה בתחילת הפוסט. לפעמים עדיף הסבר פשוט, הגיוני ולא מדויק על פני הסבר מדויק ומסובך מדי להבנה.
לא סתם בחרתי את נושא השיעור. הוא נבחר אחרי מספר רב של ידיים שבהם התלמידים חזרו על חמישייה כשהייתה אפשרות סבירה אחרת. לא מדובר בחמישייה עםAKQJT. היו גם חזרות על חמישייה של Qxxxx.
היכן טעיתי?
1. בשונה מבשיעורים אחרים לא ציינתי שיש חריגים לכלל ואני לא מתייחס אליהם בשיעור כי חושבה לי ההבנה של הכלל והחריגים עלולים להיות קשים להבנה ברמת המשחק של התלמידים.
2. בעקבות ההערה של נצר זנדבנרג, חשבתי שיש דוגמה של חזרה על סדרה עם חמישייה שהתלמידים היו יכולים להבין.
הדוגמה שהתלמידים היו יכולים להבין
היד של צפון:
32♠
32♥
AT98♦
AKQT8♣
צפון פותח ♣1. היריבים מכריזים Pass. דרום מכריז 1NT. לצפון אין ברירה אלא להכריז ♣2 עם חמישה קלפים.
צפון לא יכול להכריז ♦2 משום שזהו Reverse bid, המראה 18 נקודות או יותר. תלמידים אלו למדו הכרזת Reverse.
להשאיר 1NT? ההגנה עלולה לזכות ב 9-10 לקיחות בסדרות המייג'ור!!!.
הכרזת ה-1NT הראתה יד של 6-9 או 6-10 נקודות ללא רביעייה בסדרת מייג'ור.
דוגמה ליד של דרום שבה עלולה הגנה לזכות ב-10 לקיחות:
ההובלה תהיה כנראה ברביעי מלמעלה בסדרת מייג'ור.
אם לשותף של המוביל יש A או K בסדרה בה הובילו ו-8 או קלף גבוה יותר, הוא יזכה בלקיחה עם ה-8 או קלף גבוה אחר שאינו A או K. יחזור בקלף נמוך ל-A או K של המוביל, שיזכה בלקיחה. כשהשותף יחזור בקלף שלישי בסדרה ה-Q בדומם תיפול. ההגנה תזכה ב-5 לקיחות בסדרה.
מצב דומה גם בסדרת המייג'ור השניה יביא לעוד 5 לקיחות להגנה.
יש התאמה בסדרת ה-♣
למשיב 1NT יש לפחות ארבעה קלפים ב-♣.
אין לו רביעייה באף סדרה אחרת. לו הייתה לו, היה מכריז אותה בגובה 1. אם אין לו רביעייה בסדרה אחרת, יש לו לכל היותר תשעה קלפים בסדרות אחרות וכל הפחות ארבעה קלפים ב-♣.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה