הכרז עם המומחים

בעיתוני ברידג' יש לפעמים מדור בו מציגים ידיים מעניינות וקשות להכרזה ושואלים לדעת פנל מומחים. 

כל מומחה מביע את דעתו ומנמק אותה. אפשר ללמוד מהאופן בו המומחים מנתחים את הידיים וגם ללמוד שברוב המקרים אין ביניהם אחידות דעות. 

הכרז עם המומחים בירחון הברידג' הישראלי

לפני מספר שנים היה מדור כזה בירחון הברידג' הישראלי. את המדור ערך דורון ידלין מטובי השחקנים בארץ. 

הפורמט של המדור היה כדלהלן:

1. ידלין הציג בכל שבוע ארבע חלוקות, שבכל אחת מהן תואר והוסבר מהלך ההכרזה. במדור מוצגת יד של אחד השחקנים (צפון או דרום או מזרח ומערב) וסימן שאלה, כלומר: השאלה היא מה צריך להכריז על פי מהלך ההכרזה והקלפים שברשותו? 

קוראים מהשורה ניסו לפתור את בעיות ההכרזה ושלחו  לידלין פתרונות. 

במקביל קיבלו את הידיים מומחים מצמרת הברידג' הישראלי. חודש אחרי כן פורסמו הכרזות המומחים בצירוף הסבר קצר של כל מומחה.

על כל פתרון קיבל  כל מומחה ציון בין 0 ל 10, כך שמקסימום הצבירה האפשרי היה 40 נקודות לחודש. 

כיצד נקבע הציון? בעיקר על פי מספר המומחים שהסכימו עם הכרזתו של אותו מומחה.

במקביל פורסמו שמות של קורא או שניים, שהצטיינו וצברו מספר רב של נקודות עם מספר הנקודות שצברו. 

בכל חודש היו מומחים שצברו 40 נקודות. היה רק פעם אחת קורא שצבר 40 נקודות. אני הייתי אותו קורא.

מה זה אומר עלי? לא הרבה. קצת מזל ויכולת ניתוח במצבים מורכבים.

זה לא מראה את הידיים הפשוטות יחסית בהם אני טועה לפעמים בהכרזה וכל מומחה יכריז אוטומטית את ההכרזה הנכונה.

איך הגעתי לצבירת מקסימום נקודות?

בכל חודש ניתחתי את הבעיות ושלחתי פתרונות. 

במרבית החודשים היו תמיד 2-3 בעיות שצברתי עליהן הרבה נקודות. יותר חשוב, הייתה לפחות בעיה אחת שקיבלתי עליה 0 נקודות.

יכולות להיות שתי משמעויות לצבירת 0 נקודות:

1. אני גאון ומצאתי משהו שכל השחקנים המצטיינים ביותר בארץ לא חשבו עליו.  פסלתי את האפשרות הזו על הסף.

2. עשיתי טעות מהותית בהכרזת אותה יד.

חשבתי שזו האפשרות הנכונה.

אחרי כמה חודשים, מצאתי את המכנה המשותף בין כל הבעיות שעליהן קיבלתי 0 נקודות, כלומר: זיהיתי טעות עקרונית חוזרת.

למדתי משהו מהמדור. מכאן ואילך הציונים עלו.

מה היה קורה אילו?

באחד החודשים קיבלתי 7 נקודות על יד בה כ 30% מהמומחים, כולל כמה שחקני נבחרת ישראל, חשבו כמוני. 50% חשבו אחרת.

היות שהיד המסוימת הזו עניינה אותי במיוחד, ביצעתי ניתוח יסודי לפני ששלחתי את הפתרון.

דמינו לכם שאני יושב בתחרות ומקבל את היד הזו ואת מהלך ההכרזה הזו ותורי להכריז במצב בו במדור מופיע סימן השאלה. תניחו שאני זוכר את היד ואת מהלך ההכרזה.

מה הייתי עושה?

דבר ראשון הייתי קורא למנהל התחרות ומבקש לדבר איתו בצד. הייתי מסביר לו שאני אולי מנוע לשחק את היד, משום שהיא הופיעה לפני כמה שנים במדור הכרז עם המומחה של דורון ידלין בירחון הברידג' הישראלי ואני כבר מכיר אותה. 

נניח, שמנהל  התחרות היה אומר שאני בכל זאת יכול לשחק את היד.

הייתי מכריז בדיוק כפי שפתרתי ו 30% מהמומחים חשבו כמוני. עם כל הכבוד ל 50% מהמומחים, שחשבו אחרת ולמרות שאני יודע שהם חושבים אחרת, אני עדיין חושב שאני צדקתי.

כשגם 30% מהמומחים חשבו כמוני זו לא יוהרה חסרת בסיס.

ברור לגמרי, שגם בין המומחים יש הבדלי רמות. לא תפקידי לדרג אותם, כשכולם בוודאי שחקנים טובים ממני. 

בהחלט ייתכן מצב שדווקא בין 30% המומחים שחשבו כמוני, היו כמה מהיותר מומחים. 

בהחלט ייתכן, ש30% צדקו ו 50% טעו גם אם לא נמצא הבדלי רמה במומחיות של מומחים בשתי הקבוצות.

בכל זאת אני רוצה לדרג פנל מומחים

לא מדובר בפנל בירחון הברידג' הישראלי. מדובר בלקיחה ה 14 עיתון ברידג' ישראלי מוצלח, שלצערי בדרך כלל איני נמנה עם קוראיו. 

באחד מפסטיבלי הברידג' חילקו חוברת לדוגמה של עיתון זה. 

גם שם הופיעו בעיות הכרזה, שפנל מומחים הביע את דעתו עליה.

ההבדל הוא שבפנל המומחים הנ"ל זיהיתי שלוש רמות שונות של מומחיות. החלק היפה היה שאחת מבעיות ההכרזה שהופיעו שם, איששה את ההבחנה שלי.

שני מומחים, באותו פנל באותו זמן, היו לדעתי ברמה גבוהה יותר מכל יתר חברי הפנל. מדובר באמנים הבינלאומיים מוטי גלברד ויעקב וקס.

הבעיה שחשפה את הפערים, עסקה בקונבנציית Lebensohl. 

הייתה התערבות של שחקן יריב שהכריז  ♥2. הכרזת ההתערבות היא הכרזת הפרעה עם יד לא חזקה ועם שישה קלפים ב ♥. השותף הכפיל על פי הקונבנציה והיריב השני הכריז Pass.

השוני בין המצב באותה יד למצב רגיל היה, שזה שצריך להכריז מחזיק 

AKxx♥.  

שני המומחים הסבירו שהם מכריזים Pass, על אף שהם מבינים שמדובר במצב שבדרך כלל מחייב הכרזה אחרת לפי קונבנציית  Lebensohl. להערכתם עם אותה יד ובאותו מצב פגיעות הפלת חוזה מוכפל תביא לתוצאה טובה יותר.

הם גם מכירים היטב את הקונבנציה וגם יודעים מתי לחשוב מחוץ לקופסה ולא להשתמש בה.

מומחים מהדרג השני, כמו אורן לידור, הכריזו על פי קונבנציית  Lebensohl. הם הסבירו את הקונבנציה בהקשר של אותה יד באופן מדויק ובהיר.

במקרה הספציפי הזה לא היה הבדל בהכרזה, בין הדרג השני לשלישי. גם הדרג השלישי הכריז על פי קונבנציית  Lebensohl.

ההבדל היה, שההסברים שלהם היו רחוקים מלהיות מדויקים. 

ביד אחרת ההבדלים, עשויים להביא להבדל בהכרזה.

מה עושים כשאין תכנית משחק?

בחוזה ללא שליט, הכרוז בוחר באחת משתי תכניות משחק בסיסיות: לפתח סדרה ארוכה או להשיג לקיחה או לקיחות נוספות בסדרה שבה יש חוזק (אם אפשר אז בשילוב של שתיהן: גם אורך וגם חוזק).

תכנית ראשונה: לנצל אורך בסדרה 

דוגמה: הכרוז בחוזה של 3NT מוצא בדומם את היד הבאה:

2 A            ♠ 

A8             ♥

A9765432  ♦

A               ♣

הוא מחזיק קלף בודד ב ♦ ו KJT3 ב ♣.

היריב הוביל ב ♠ והוא זכה ב K בידו.

הוא משחק ♦ ל A ו ♦ נוסף מהדומם. 

אם ה ♦ אצל היריבים מתחלקים 2-2, ליריבים לא יישאר אף קלף בסדרה והכרוז יזכה בשש לקיחות נוספות בסדרה כאשר ייכנס לדומם באמצעות אחד מקלפי ה A בסדרת מייג'ור. 

אם הם מתחלקים 3-1, כשהכרוז יזכה בדומם ב A בסדרת מייג'ור ישחק ♦ נוסף. היריב שלו שלושה קלפים בסדרה, יזכה בלקיחה, אבל גם הוא יישאר ללא קלפים ב ♦. כאשר יזכה הכרוז ב A האחרון בדומם, יוכל לזכות ביתר הלקיחות ב ♦.

תכנית המבוססת על ארבעה קלפים מול ארבעה קלפים באותה סדרה, היא מעין וריאציה של תכנית המבוססת על אורך. בחלוקה בעלת ההסתברות הגבוהה ביותר, יתחלקו הקלפים בין היריבים 3-2 ותמיד אפשר יהיה להגביה את הקלף הרביעי בסדרה. 

תכנית שנייה: לנצל חוזק בסדרה

גם הפעם הכרוז משחק בחוזה של 3NT הוא רואה בדומם:

AQJ2♥ בידו שלושה קלפים בסדרה זו. במהלך תכנון המשחק הוא מגלה שיש לו 8 לקיחות בטוחות.

אם ישחק ♥ מידו לעקיפה ל Q, יבטיח לעצמו את הלקיחה התשיעית. אם ה K "יושב" לפני הדומם, ייתכן שיבצע לפחות לקיחה עודפת אחת, כשימשיך בעקיפה נוספת ל J.

מה עושים כשלא יכולה להיות תכנית משחק?

זה מה שקרה לי בתחרות הקבוצות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב בשנת 2013. 

הקבוצה היריבה הייתה קבוצה נורווגית. איני יודע, האם את החוזה הבלתי אפשרי של 2NT ביצעתי נגד הזוג, שזכה במקום הראשון בתחרות הזוגות המרכזית באותו פסטיבל או נגד הזוג שזכה במקום ה 15 בתחרות הזוגות המרכזית.
אינדיקציה לכך שהחוזה הוא בלתי אפשרי לביצוע ניתן היה לקבל מהשולחן השני. שני אמני זהב ישראליים, הפילו את הזוג הנורווגי פעמיים באותו חוזה.

הייתי המחלק בדרום. עם יד של 4-3-3-3 ו 21 נקודות פתחתי 2NT. אחרי שכולם הכריזו Pass הייתי הכרוז בחוזה זה.

בדומם התגלתה יד של 4-3-3-3. ארבעה הקלפים שלי בסדרת מיינור, היו מול שלושה קלפים בדומם. ארבעה הקלפים בסדרת המיינור השנייה בדומם היו כמובן מול שלושה קלפים בידי.
אין לי אורך באף סדרה או יותר משבעה קלפים באותה סדרה בשתי הידיים.
אין לי תכנית משחק המבוססת על אורך בסדרה או מספר גדול של קלפים בסדרה.

הנקודה היחידה בדומם הייתה J♠. גם מעברים לדומם כנראה שאין  לי.

21 הנקודות התחלקו בין כל הסדרות. לא הייתה אף סדרה בה היו יותר משתי תמונות (תמונה: A K Q J). לא הייתה אף סדרה בה לשתי התמונות התלוו שני ספוטים (T או 9 או 8).  
גם תכנית המבוססת על חוזק הייתה לא רלוונטית.

אם נבחן את סדרות המייג'ור למשל, החזקתי ביד:
K9x♠
KQx♥

מה עושים כשאין תכנית משחק?
מנסים את כל אחת מהסדרות למעט סדרת ה ♥, בה היו לי שלושה קלפים קטנים בדומם.

מערב הוביל ב ♦ וזכיתי בידי. שותפו סימן לו שאינו מעוניין שימשיך בסדרה. 
שיחקתי  מהיד לכיוון ה J♠ בדומם. קיוויתי שבמערב יהיו Qx או Qxx. במקרה זה אם מערב יעכב ומזרח יעכב את ה A, אזכה בשתי לקיחות. מערב עיכב את ה A. שיחקתי את ה J ומזרח זכה ב Q.
הוא המשיך ב ♦ כיסיתי בקלף גבוה יותר ומזרח זכה. מזרח המשיך ב ♣. זכיתי והמשכתי ב ♣ גבוה. מזרח זכה שוב.

על פי מהלך המשחק זיהה מזרח את החולשה שלי בסדרת ה ♥. הוא המשיך ב A כשברשותו גם J וקלף נוסף. קרוב לוודאי ששותפו סימן לו לא להמשיך. 

הוא המשיך ב A♠. ממזרח הופיע ה T. זרקתי במהירות הבזק את ה K. (תזכרו שה Q וה J כבר יצאו כך שה 9 שלי נשאר גבוה). הנורווגי שחשב שיש לי רק שני קלפים בסדרה התפתה להמשיך ב ♠. שותפו נאלץ לזרוק קלף מסדרה אחרת. זה בדיוק מה שהייתי צריך על מנת לבצע את החוזה.

כיצד זה נראה מזווית הראייה של מערב
המתואר בפסקה זו הוא השערה שלי משום שלא דיברתי עם השחקן היריב.

בפסטיבל משחקים שחקנים ברמות גבוהות מאד וגם שחקנים שרמתם נמוכה במיוחד. השחקן ששיחק נגדנו במושב הרביעי אחה"צ בתחרות הקבוצות (אני) הוא אחד הגרועים ביותר. 
בשתי ידיים עשה הרבה טעויות בהכרזה ובמשחק. 

ביד השלישית הוא פתח 2NT. השותפה שלו אמרה שזה 20-22 נקודות עם יד מאוזנת. לא אתפלא אם יתברר, שהוא פתח עם 18 נקודות.
כשראיתי את הדומם ללא כניסות ועם נקודה אחת, הבנתי מיד שהוא בצרות. 

מדובר בשחקן כל כך גרוע שהוא אפילו לא בחר תכנית משחק. הוא לא ניסה לפתח סדרה אחת כפי שזה הגיוני בחוזה ב NT. כל פעם שיחק סדרה אחרת. 

השותף שלי סימן שהוא אינו מעוניין בהמשך ב ♣ ואינו מעוניין בהמשך ב ♦. היות שהשחקן חסר המושג זכה בלקיחות ב ♣ וב ♦ וניסה לפתח את סדרת ה ♠ (לי היו בסדרה 5 קלפים השותף זכה ב Q.אין להם יותר מ  7 קלפים. הוא לא מבין שצריך לפתח סדרה ארוכה), היה ברור שאין לו כלום ב ♥. שיחקתי את ה A♥. ממילא ה J שלי מוגן אם לשותף יש Q ואם יש לו K, זה גם טוב לפתח את הסדרה. השותף שלי סימן לי שאינו רוצה שאמשיך בסדרה. 

לא הייתה לי ברירה אלא לשחק מסדרת ה ♠ הארוכה (היו לי בהתחלה חמישה קלפים. A ו 4 קטנים). הובלתי ב A כי אולי לא יהיו לי כניסות נוספות ליד. השותף שלי סימן לי באופן ברור שהוא מעוניין שאמשיך. הוא זרק את ה 10 וסימן שגם ה 9 אצלו (שיטת הסימון שלנו היא גבוה מעודד). השחקן הגרוע זרק מיד את הקלף היחיד שבידו בסדרה זו ה K.
מסתבר שהשחקן חסר המושג, שמעולם לא שמע על Belladonna Coup (הובלה מתחת לקלף גבוה. קרוי על שם השחקן האגדי ג'ורג'ו בלאדונה, שנחשב לממציא טכניקה זו), הוביל מתחת ל K שהוא Double Tone לכיוון ה J שלישי בדומם נגד חוזה ב NT!!!

שיחקתי כמובן ♠ נוסף. השחקן המתחיל בטח לא ימצא את ה Discard הנכון ונרוויח כמה IMPs.

אבל אז התברר שהשחקן הזה הוא בכל זאת לא הכי גרוע. שותפי נאלץ לזרוק קלף בסדרה אחרת. הוא זכה ב 9 ובגלל ששיחקתי קודם את ה A♥ ביצע את החוזה.

כיצד זה נראה מזווית הראייה שלי

היה לי יום קשה. ב 7:00 בבוקר נסעתי מירושלים לבית ספר שחקים במעלה אדומים. הגעתי לבית הספר שזו השנה הראשונה בה  לימדתי ברידג'. 
נסעתי ביחד עם התלמידים באוטובוס מיוחד לתחרויות הילדים בפסטיבל בתל-אביב. 

היות שזו פעם ראשונה, הייתי צריך להיות מרוכז במיוחד ולדאוג שלא ילך אף תלמיד לאיבוד, שלכל תלמיד יהיה מקום ישיבה וכיו"ב, שכל תלמיד (זו פעם ראשונה שבבית הספר הזה מלמדים ברידג'. גם לתלמידים אין ניסיון בתחרויות הילדים בפסטיבל) יבין מה נדרש ממנו בתחרות הראשונה בחייו (למעט תחרות אימון במסגרת השיעורים). 

ביקשו ממני לשפוט באחת הסקציות. זו הייתה הפעם הראשונה בחיי,  ששפטתי בתחרות ברידג'. נדרש מאמץ לא קטן כדי לא לטעות (ועוד הייתי צריך להתעמת, עם אחת האמהות בסקציה בה שפטתי, שישבה צמוד לבן שלה, דיברה איתו כל הזמן וגרמה לפיגור גדול בלוח הזמנים). 

התחרות הייתה מוצלחת. כל התלמידים שלי השיגו תוצאות נאות. זוג אחד (איתי  מזרחי ונדב משעול) זכה במקום השני בתחרות מיני ברידג' והוזמן לבמה לקבל גביע. 
חזרתי עם התלמידים הנרגשים בהסעה למעלה אדומים ומיד נסעתי במכוניתי לתחרות הקבוצות בתל-אביב.

עם כל הפקקים והלחץ בכביש הגעתי לכניסה למרכז הירידים ואז התקשרה השותפה שלי: המושב עומד להתחיל תוך חמש דקות. האם ימשיכו שני הזוגות האחרים בקבוצה ואנחנו נשחק מושב אחד פחות או שאתה מגיע? אמרתי לה שאני כבר מגיע ואנחנו נשחק.
התקשיתי למצוא חניה והגעתי עייף ומתנשף 10 דקות אחרי תחילת המושב. 

בשתי הידיים הראשונות לא הייתי שם. שיחקתי גרוע. התברר לי שהזוג הצעיר בקבוצה (שנח באותו מושב) הצטיין במושבים הקודמים. הבנתי שטעיתי: היינו צריכים לנוח מושב אחד, לשחק 4 מושבים בלבד ושהם ישחקו בשבעה מושבים במקום בשישה.   


היד הבאה, כשסוף כל סוף התאפסתי, הייתה מסוג הידיים ששואלים מה עשיתי רע שזה מגיע לי?
פתחתי 2NT ביד של 4-3-3-3 עם 21 נקודות כולם אמרו Pass. ראיתי את הדומם והבנתי שאין לי אף סדרה שאני יכול לפתח. גם אין לי מעברים לדומם. ברור שלא אוכל לבצע את החוזה. אפילו שחקן נורווגי יותר טוב משני השחקנים שמשחקים נגדי, גאייר הלגמו (שחקן נורווגי שהתאזרח במונקו. רבים חושבים שהוא שחקן הברידג' הטוב בעולם) לא יהיה מסוגל לבצע את החוזה הזה.

כששיחקתי ♠ לכיוון ה J לא הייתה לי ברירה. אם אמשיך ב♣ או ב ♦ אמכור לקיחה. לשחק ♥ זו התאבדות.
היריב החליט לעזור לי ושיחק את ה A♥. הוא הגביה את ה KQ שלי. מה הייתי עושה לו שותפו היה מוביל ♥ לכיוון ה A (לא ידעתי שזה לכיוון ה AJ) ואז פתאום הוא שיחק A♠. כשנפל ה 10 של שותפו, שמוכרח להיות Double Tone, כל מה שאני צריך זה לפתות אותו להמשיך ב ♠. אם אזרוק את ה K אולי הוא יתפתה לחזור ל 9 שלי שהוגבה. זרקתי במהירות הבזק את ה K. הוא התפתה וחזר ב ♠. הצלחתי לבצע את החוזה הבלתי אפשרי.

כולם ספרו עד 6

הבלוג שלי נקרא: "ברידג' שלא הכרתם". מסופקני עם מרבית הקוראים (כולל קוראים  ותיקים ומנוסים) מכירים משהו דומה למה שקרה בשולחן בו שיחקתי ביד הבאה.

האם לדעתכם טעיתי כשפתחתי ♠1 עם 6 נקודות בלבד? האם אתם חושבים שיצאתי מדעתי כשעשיתי את זה במצב פגיע? האם היה לי מזל? או אולי אתם חושבים שצדקתי בהכרזה? מעניין אותי לקרוא את דעתכם, בדף התגובות של פוסט זה. אשמח גם להתייחס לתגובות.

מתנצל מראש על איכות הצגת הקלפים ביד הבאה מאליפות מועדון ירושלים 2012, אבל היא מספיק מעניינת על מנת להציג אותה בכל זאת.

מחלק: מערב      כולם פגיעים

  

כל השחקנים במערב ספרו עד 6: שישה קלפים ב ♠ ו 6 נקודות. הם   פתחו  ♠2. זו פתיחה של Weak two, המתארת יד של 6-10 נקודות עם שישה קלפים בסדרה. לאחר ה Big Double של צפון, מזרח הכריז ♠4 לפי חוק סך הלקיחות.

דרום לא התקשה להבין שליריבים יש 10 קלפים ב ♠ ומעט נקודות. 

הוא הכריז ♥5. זה היה החוזה ששוחק ובוצע בכל השולחנות.

גם אני ספרתי פעמיים עד 6 בדיוק כמו כולם, אבל ... הנחתי שאם אנחנו נשחק בחוזה כלשהו, זה יהיה חוזה שהשליט בו הוא ♠.

על בסיס הנחה זו ספרתי מפסידים. 

תתפלאו, אבל גם הפעם ספרתי עד 6:

מפסיד 1 ב ♠

0 מפסידים ב ♥

שני מפסידים ב ♦

ושלושה מפסידים ב ♣

פתחתי ♠1. בחוזה ב ♠ היד שלי יותר טובה מיד ממוצעת של פתיחה עם 12-14 נקודות. ביד ממוצעת כזו יש 7 מפסידים. כמעט כל שחקן יפתח בגובה 1, בכל יד ממוצעת עם 12-14 נקודות.

גם אצלנו הכריז צפון DBL, אבל שותפי הכריז ♦3. הכרזה זו היא חלק מהקונבנציה Bergen Raises. משמעות ההכרזה: מול 12 הנקודות לפחות שהראתי בהכרזת הפתיחה (במקרים של חלוקות מיוחדות 10 נקודות או 11 נקודות לפחות) ו 5 קלפים ב ♠ יש לו 9-11 נקודות וארבעה קלפים ב ♠.  

דרום התערב ב ♥3. מיהרתי להכריז ♠4. צפון הכריז DBL מעניש.

על פי מהלך ההכרזה לי יש כנראה 12 נקודות לפחות. לשותפי 9-11 נקודות. מהזווית של צפון למזרח-מערב יש מעט יותר נקודות מאשר לו ולשותפו. כשלו יש 18 נקודות לשותפו כנראה כמעט ואין נקודות. 

הסיכויים לבצע ♥5 נראים קלושים. 

לעומת זאת הסיכוי להפיל חוזה מוכפל של ♠4 כשהיריבים פגיעים, נראה גבוה.

שלושה אסים בידו ו KQ בסדרה הרביעית בה תמך שותפו, צריכים להבטיח לפחות 4 לקיחות. 

הייתי הכרוז בחוזה מוכפל של ♠4 עם 15 נקודות בשתי הידיים.

נסכם את מהלך ההכרזה בשולחן שלי:

West   North   East   South

1♠      DBL    3♦(1)    3♥

        4♠      DBL    Pass    Pass        

 Pass                                

(1) - ברגן. 9-11 נקודות וארבעה קלפים ב ♠

מהלך המשחק

צפון הוביל ב K♥. זכיתי ב A בדומם והשלכתי מידי ♦. ♠ ל K  בידי וצפון זכה ב A. הוא משך את ה A♦ והמשיך ל K של שותפו. חתכתי  ב ♠ בידי ומשכתי את השליט האחרון של המגינים. 

כל מה שנותר לי זה לנחש שה A♣ נמצא ביד החזקה שבצפון, להיכנס ליד בחיתוכים של ♥ ולשחק ♣ עד שה A יזכה בלקיחה.

ביצוע החוזה המוכפל, שבוצע לאחר שההגנה זכתה רק בשלוש לקיחות בשלושה קלפי A, הניב תוצאה של 100% על היד. 

גם בחלומותיי הוורודים ביותר, לא תיארתי לעצמי, שאבצע את החוזה.
לעומת זאת הערכתי, שיש לי סיכוי גבוה לפול בביצוע פעמיים או פעם אחת. 
היות שהיריבים פגיעים על ביצוע חוזה של ♥5 הם מקבלים 650 נקודות. אם אני נופל פעמיים בחוזה מוכפל של ♠4 הם מקבלים רק 500 נקודות. גם במקרה זה היינו מקבלים 100% על היד.

שימו לב שלמרות שבדרך כלל הכרזות Weak Two הן נשקו של החלש, כלומר: מפריעות לצד החזק להגיע לחוזה אופטימלי, ביד הזאת דווקא הכרזה של ♠1 מפריעה יותר מהכרזת Weak Two של ♠2.

ספירת מפסידים (Losing Tricks Count)
ספירת מפסידים היא טכניקה פשוטה יחסית, שאינה מצריכה תיאום מוקדם עם השותף או השותפה. היא מאפשרת בחלק מהמקרים בהם החוזה הוא עם שליט, להגיע לחוזה מדויק יותר, מאשר באמצעות ספירת נקודות.

הכוונה היא לאו דווקא להכרזת הפתיחה השנויה במחלוקת שלי ביד זו, אלא למצבים שבאמצעות ספירת מפסידים, אפשר למשל להגיע ל Slam, שההסתברות לבצע אותו גבוהה. מי שיספור נקודות, יעצור כנראה במשחק מלא.

אם אתם מעוניינים לקרוא יותר, קראו מאמר של אלדד גינוסר בירחון ספטמבר 2012 העוסק בנושא.
רוצים להעמיק עוד יותר בנושא? קראו את ספרו של Ron Klinger:
The Modern Losing Trick Count. 

המחלוקת הידועה פחות בשיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא

רקע על 2 על 1 מחייבת למשחק מלא 

איטליה וארצות הברית הן שתי מעצמות ברידג', שהתמודדו על זכייה באליפויות עולם, לאורך תקופות ארוכות. בשנים 1957 עד 1975, שלטה בברידג' העולמי, קבוצת הברידג' שנחשבת לטובה בכל הזמנים.

הקבוצה הכחולה, היה הכינוי של נבחרת איטליה, שזכתה בתקופה זו ב 16 אליפויות עולם. 

שחקנים בולטים בקבוצה האיטלקית היו:

ג'ורג'ו בלאדונה שיש החושבים שהוא שחקן הברידג' הטוב בכל הזמנים.

בניטו גארוצו, שעדין חי, ונחשב לשחקן ההגנה הטוב בכל הזמנים ופייטרו פורקה, עליו כתבתי מאמר שפורסם בירחון הברידג' הישראלי. 

בעקבות הקושי להתמודד מול הקבוצה הכחולה, פיתחו האמריקאים שיטת הכרזה הנקראת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא, על מנת לנסות להתמודד עם האיטלקים העדיפים.

העיקרון הבסיסי של שיטת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא

פוסט זה אינו מיועד להסביר את השיטה באופן מלא. מי שמעוניין להבין אותה לעומק יכול לקרוא בעברית חוברת המסבירה היטב את השיטה, בליווי דוגמאות. את החוברת כתב אלדד גינוסר. אלדד הוא שחקן נבחרת ישראל ובאופן אישי, אני חייב לו הרבה, משום שלמדתי ממנו הרבה ממה, שאני יודע ומבין בברידג'. 

שם החוברת: ברידג' הכרזת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. החוברת יצאה בהוצאת רותם הפקות בשנת 2012.

למי שמוכן לקרוא באנגלית, מופיעים בסוף הפוסט, שמות של ספרים מומלצים. 

העיקרון הבסיסי של השיטה הוא, שהכרזת סדרה אחרת בגובה 2 על ידי שותפו של שחקן שפתח בגובה 1 בסדרת מייג'ור, מחייבת למשחק מלא.

דוגמה: צפון פתח ♠1. דרום הכריז ♦2. צפון-דרום ימשיכו להכריז עד שיגיעו לפחות למשחק מלא. 

לאחר הכרזת השותף בגובה 2, אפשר להתקדם לאט בהכרזה ולתאר את הידיים באופן מדויק יותר מאשר בשיטות אחרות. 

יש גם מחלוקות בין המומחים

מחלוקת ידועה בין מומחים לשיטה היא סביב השאלה של משמעות הכרזה של  ♣2 אחרי פתיחה של ♦1. בחוברת שלו מצטט אלדד את מייק לורנס המכנה הכרזה זו: "הכבשה השחורה" של השיטה.

חלק מהמומחים חושבים, שגם הכרזה זו מחייבת למשחק מלא. אחרים חושבים, שניתן להכריז ♣2 גם עם 11 נקודות ולפעמים אפילו עם 10 נקודות ולכן הכרזה זו אינה מחייבת למשחק מלא.

מחלוקת ידועה פחות: הכרזת 2NT ב Rebid של הפותח

קיימות שתי אסכולות הנבדלות זו מזו בשתי שאלות הקשורות זו לזו:

1. באילו תנאים חוזר הפותח על סדרת המייג'ור בה פתח?

2. מתי מכריזים 2NT?

על פי מייק לורנס:

1. חזרה על הסדרה יכולה להיות, מחוסר ברירה, גם עם 5 קלפים.

2. הכרזת 2NT מחייבת עוצרים בשתי הסדרות, שלא הוכרזו.

בחוברת שלו, אלדד גינוסר מתאר הכרזות, על פי האסכולה של מייק לורנס.

החיסרון של השיטה הוא שלא תמיד ניתן לדעת כמה קלפים יש לפותח בסדרת המייג'ור ולכן במקרים מסוימים, עלולים לפספס התאמה של 7-1 או 6-2 בסדרה ולשחק 3NT במקום לשחק חוזה בגובה 4 בסדרת המייג'ור.

על פי מרטי ברגן:

1. חזרה על הסדרה מבטיחה 6 קלפים לפחות בסדרה.

2. ביד מאוזנת (עם חמישה קלפים בסדרת המייג'ור) מכריזים 2NT. ההכרזה אינה מבטיחה עוצרים בשתי הסדרות שלא הוכרזו, בדיוק כפי שבשיטות הכרזה אחרות לא תמיד הכרזת 2NT מבטיחה עוצרים.

החיסרון של השיטה הוא, שעלול להיות מצב בו אין לשני השחקנים עוצר בסדרה (ובהרבה מקרים בהם אין עוצר, יש גם קוצר בסדרה לשני השותפים) ואז נכשלים בביצוע חוזה של 3NT.

The Schuler Shif 

בדפדוף מקרי באינטרנט נתקלתי בניסיון מעניין לפתור את המחלוקת הידועה פחות. הוגה הרעיון הוא שחקן ברידג' אמריקאי מסן דייגו, בשם ג'ון שולר. 

על פי הקונבנציה הפשוטה הקרויה על שמו , The Schuler Shift, חזרה בהכרזה בגובה 2 על אותה סדרת המייג'ור בה פותחים, מבטיחה בדיוק חמישה קלפים בסדרה.
הכרזת 2NT היא הכרזה לא טבעית, המבטיחה לפחות שישה קלפים בסדרה. 
באמצעות הקונבנציה יכול המשיב לדעת באופן מדויק יותר כמה קלפים בסדרת המייג'ור יש לשותפו ובחלק מהמקרים להגיע לחוזה אופטימלי.
המחיר הוא בחוסר האפשרות להכריז 2NT טבעי, המראה יד מאוזנת או עוצרים בסדרות שלא הוכרזו.

בנימה אישית
בעיני מצא חן  The Schuler Shift. אימצתי אותו ביחד עם אחד משותפיי שגם הוא התרשם לחיוב. 

אשמח לשמוע מה דעתכם בדף התגובות של הפוסט. עוד יותר מעניין אותי לדעת, האם מישהו מהקוראים משחק קונבנציה זו? 

ספרים מומלצים

1. Mike Lawrence/ Workbook on the Two Over One System

מייק לורנס זכה 3 פעמים באליפות העולם כשחקן נבחרת ארצות הברית. הוא מחשב לאחד מגדולי התאורטיקנים.

2. Marty Bergen/ Understanding 1NT Forcing

מרטי ברגן, הוא שחקן מצטיין שזכה 10 פעמים באליפות ארצות הברית. פיתח קונבנציות וכתב ספרים.

ברידג' משחק משונה: אסור לחשוב ואסור לא לחשוב

ברידג' הוא משחק משונה. אסור לחשוב (ראה פוסט קודם: האם זה פשע לחשוב?) ומסתבר שאסור גם להכריז מהר ללא חשיבה.  

עד אתמול קרה לי לפעמים, שיריבים בתחרות ברידג' קראו לשופט בטענה שחשבתי יותר מדי. אתמול שיחקתי בתחרות הארצית לזכר רוני שחם, במועדון החדש והמרווח בנס ציונה. 

הפעם קרא לשופט יינון לירן, אחד השחקנים הבכירים בארץ. לטענתו הכרזת ה Double המעניש שלי הייתה מהירה מדי ולכן העבירה מידע לשותפי.

מדובר ביד 16 בה מזרח (יינון לירן) ומערב (חיים ולצר) היו פגיעים. צפון (איציק לוי) ואני בדרום היינו לא פגיעים.

ולצר פתח ב Pass ולוי הכריז ♥1 עם היד הבאה: 

2            ♠

KJ87542 ♥     

A9          ♦

AKQ       ♣

לירן הכריז ♠1 עם היד הבאה:

KQ9853  ♠
A            ♥ 
KQ          ♦
JT42       ♣

הייתה לי דילמה ביד הבאה שהחזקתי:

AJT64     ♠
Q3          ♥
JT75       ♦ 
98          ♣

התלבטתי בין 1NT, שלהערכתי רוב השחקנים מכריזים ביד כזו, לבין Pass מלכודת. חשבתי שאם השותף שלי עם יד מינימלית, נוכל להפיל חוזה של  ♠1 כשהיריבים במצב פגיע. אם יש לו יד מינימלית, ספק גדול עם נבצע 1NT אם ליריבים יש חוזק וכוח באחת הסדרות שלא הוכרזו. הכרזתי Pass.

המשמעות של ההחלטה שלי הייתה, שבמקרה שהשותף שלי יכריז DBL על מנת לפתוח מחדש את המכרז אשאיר חוזה מוכפל של ♠1. 

לאחר Pass נוסף של מערב, הכריז השותף שלי ♥3. המשמעות של הכרזה בקפיצה היא יד חזקה עם אורך וחוזק בסדרה שעליה חזר, אבל גם עם נקודות בסדרות אחרות (מכסימום הנקודות האפשריות שהוא מחזיק ב ♥  מנקודת המבט שלי הוא 8. בשביל קפיצה הוא צריך סדר גודל של 15-16 נקודות או יותר). 

לירן הכריז ♠3. 
על מה יש לשחקן, שהיה מוכן לתת ליריב לשחק בחוזה מוכפל של ♠1 והיריב הכריז ♠3, לחשוב? מיהרתי להכפיל. לפי שיטת המשחק שלנו, אין ספק שכפל במצב כזה הוא מעניש. השותף שלי חשב ארוכות והכריז Pass.

יש שחקנים שבמקומי היו מכריזים ♥4. עם תמיכה של Q וקלף נוסף מול 6-7 קלפים בסדרה ועם יד חזקה של השותף, אין ספק שההסתברות לביצוע החוזה גבוהה. התוצאה לטובתנו תהיה: 420 נקודות בביצוע החוזה או 450 נקודות אם יבוצע עם לקיחה עודפת. 
הפלת החוזה פעמיים במצב פגיע, תיתן לנו 500 נקודות. הפלה של החוזה בלקיחה אחת, תיתן רק 200 נקודות.

ברגע ששותפי הכריז Pass, קרא לירן למנהל התחרות אילן שזיפי. טענתו הייתה שבהכפלה המהירה שלי העברתי מידע לשותף והיה עלי לחכות זמן נוסף לפני שהכפלתי (הוא גם הגזים מעט ואמר שהוא לא הספיק להניח את ההכרזה שלו וכבר הכרזתי. המציאות הייתה, שהייתי צריך להתאושש מההלם של ההכרזה שלו ומיד אחרי זה הכפלתי). 

השופט טען שביצעתי עבירה ואמר שיבדוק ויפסוק. התוצאה הייתה: נפילה 3 פעמים בחוזה מוכפל במצב פגיע, שמביאה לי ולשותפי 800 נקודות.  

הפסיקה של אילן שזיפי הייתה, שנקבל 650 נקודות על היד. 
אני מאד מעריך את אילן שזיפי וסומך עליו כשופט (וגם אוהב את חוש ההומור שלו שמשרה אווירה טובה בתחרויות), אבל כשמגיעים להערכת יד, יש כאלה שאני סומך עליהם יותר. 

למשל שחקן מעולה כמו האמן הבינלאומי יוסי אנגל, שהיה אחד מחברי וועדת הערעורים, אחרי שערערתי על ההחלטה. 

מה טענתי?
הטענות שלי היו:
1. על פי שיטת ההכרזה שלנו ה DBL שלי מעניש ללא שום ספק. לא נתתי מידע נוסף.

2. בגלל מצב הפגיעות משתלם יותר להפיל את היריב בחוזה מוכפל, משום שאם מפילים פעמיים נקבל תוצאה טובה יותר מאשר אם נבצע משחק מלא. 

3. אחרי מהלך ההכרזה בשולחן שלנו, אין לשותף שלי הכרזה של ♥4.
הטענה האחרונה היא טענה מהותית. היא אינה קשורה להכרת חוקי השיפוט אלא להערכת יד בברידג' על פי מהלך ההכרזה. אם אני צודק אי אפשר לפסוק לרעתי, בדיוק כפי שאי אפשר לפסוק לרעת שחקן שהשותף שלו חשב מחשבה ארוכה והיה לו להכריז את מה שהוא הכריז על פי היד שלו, גם לולא השותף שלו היה חושב מחשבה ארוכה.

האם השותף שלי יכול להכריז ♥4?
את הניתוח הזה לא צריך לעשות בידיים פתוחות אלא בידיים סגורות. משום שהשותף שלי ששקל האם להכריז ♥4 בניגוד לשיטה, לא ראה את היד שלי ולכן אינו יודע שיש לי Qx♥.  

על פי מהלך ההכרזה סביר שיש לי קלף בודד קטן או Void בסדרה.
לא סביר שה Q♥ בידי. 
המקום הכי סביר ש AQ♥ הם יושבים זה אחרי הכרוז, ביד של יינון לירן, משום שאצלו נמצאות רוב הנקודות, שאינן אצל הכרוז.
יתרה מזו, על מנת להכריז ♠3 עם אורך בסדרה ושני נכבדים לפחות (אבל ייתכן שלא יותר על פי ה DBL המעניש שלי) הוא צריך כוח בסדרות אחרות. מה מקנה יותר כוח מאשר שני קלפים בלבד A ו Q אחרי ה K של היריב שמכריז את הסדרה? 

גם A בודד אצל לירן ו Q עם שלושה או ארבעה קלפים בסדרה אצל השותף שלו, לא ימנעו שני מפסידים בשליט.

האם הבטחתי ב DBL את ה A♠? ברור שלא. גם אם תחליף את 4 הקלפים הבכירים שבידי ב KJT9, אני מכפיל כפי שהכפלתי. 
שני מפסידים בשליט ומפסיד ב ♠. האם לא יהיה מפסיד גם ב ♦? לא הבטחתי את ה K♦  בהכרזת הכפל שלי. בהחלט אפשר להיכשל בביצוע חוזה של ♥4.

וועדת הערעורים פסקה לטובתנו.

מה הכשל בקביעה שצפון יכול להכריז ♥4?
הכשל הוא בבחינת המצב בידיים פתוחות ועל פי תוצאות בשולחנות אחרים. היו הרבה מאד זוגות ששיחקו וביצעו ♥4 בדרך כלל עם לקיחה עודפת.
מי שלהערכתי הכריז ♥4 היה דרום ולא צפון. כשהשותף שלו הראה יד חזקה עם 6-7 קלפים בסדרה, הוא בהחלט יכול לתמוך בו עם Q וקלף נוסף (במאמר מוסגר, גם עם Q ללא הקלף הנוסף).

לא בכל השולחנות הכריז מזרח ♠3. ללא ההכרזה זו גם אני, שישבתי בדרום, הייתי מכריז ♥4.