תחרות קבוצות BAM: התחרות שכמעט ולא השתתפתי בה

לאחר הסיבוב השישי בתחרות קבוצות BAM היינו במקום השני במרחק של נקודה אחת מהמקום הראשון. זה הסתיים בסביבות המקום ה-13.

שבוע קודם מי היה מאמין שזה מה שיקרה? רן בן-אפרים ואני לא מצאנו קבוצה מתאימה לתחרות וחשבנו לוותר עליה.

ראיתי פרסום באתר ההתאגדות של נורית ואלכס גלאון, שלא היכרתי אותם קודם, לפיו הם מחפשים זוג לקבוצות BAM.

הרווחנו פעמיים: גם שיחקנו עם אנשים נחמדים שנעים מאד לשחק באותה קבוצה איתם ברמה האישית וגם שיחקנו עם זוג שחקני ברידג' טובים.

למי אני חייב תודה?
דיברתי עם אלכס גלאון שהבטיח לי תשובה וחזר מאוחר יותר עם תשובה חיובית. באחת ההפסקות בתחרות שקדמה לה ניגש אלי מיכה מרק, אחד מטובי השחקנים בארץ, ושאל אותי האם אני מעוניין להכיר את השותפים שלי בתחרות ה-BAM? נעניתי להצעתו בשמחה. מיכה ציין שנורית ואלכס הם חברים אישיים שלו והם שאלו אותו האם לשחק איתנו? הוא המליץ להם בחיוב. 

זו אחת מהסיבות שאני חייב תודה למיכה מרק. אני חייב תודה נוספת למיכה ולשותפו יובל לובינסקי, שגם הוא חבר של בני הזוג גלאון. שניהם עקבו אחרי התוצאות שלנו במהלך התחרות ועודדו אותנו.

פרט פיקנטי: הקבוצה החזקה ביותר שניצחנו הייתה הקבוצה של מיכה ויובל. הם שיחקו נגד הזוג גלאון. רן בן-אפריים ואני שיחקנו נגד זוג שנמצא לא מעט שנים בצמרת הברידג' הישראלית: ישראל ודורון ידלין.
התוצאה הסופית 3:9 לטובתנו. 

מהלך התחרות
התחלנו רע עם הפסד בהפרש גבוה והמשכנו עם חמישה ניצחונות. בין הקבוצות שניצחנו הייתה הקבוצה החזקה של לוי שטרן ששיחק עם יובל ינר ובשולחן השני שיחקו מוטי גלברד ואפרים בריפמן. 

ההתרגשות והעייפות עשו את שלהם בשני הסיבובים האחרונים הפסדנו 4:8 נגד קבוצת VYTAS הפולנית בה משחק גם הישראלי רון פכטמן (שחקן מעולה שאפילו זכה פעם אחת באליפות אירופה לקבוצות), שסיימה במקום השלישי. 
על פי הישגי קבוצה זו בתחרויות הקבוצות  החזקות ביותר בעולם, זוהי קבוצה חזקה בקנה מידה עולמי. 

במושב האחרון הפסדנו 9:3 לקבוצה של אסי לוינגר. 
אנחנו שיחקנו נגד אסי-לוינגר ונתן חץ, שזכו לפני מספר שבועות באליפות ישראל.

עם קצת פחות התרגשות ועייפות, ללא ספק שהייתי מבצע את החוזה המוכפל של ♦2, שלא השכלתי לבצע.
לו זה היה קורה היינו מסיימים בין עשר הקבוצות הראשונות וזוכים בפרס כספי.

"וואו, איך הוא מצא את ההובלה הזו?"

"וואו, איך הוא מצא את ההובלה הזו?" אמר עלי בהתפעלות הכרוז, שנפל פעם אחת בחוזה מוכפל של ♥5 במצב פגיע. 

זה קרה אתמול בסיבוב השישי בתחרות הקבוצות הפתוחה בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב.

זה לא היה שווה אזכור בבלוג שלי אם לא היה מדובר בשחקן ברמה גבוהה מאד. כשאומר לי את זה שחקן ברמה כזו זו מחמאה גדולה מאד.

לכרוז קוראים אילן הרבסט. אילן שיחק עם אחיו אופיר הרבה פעמים בנבחרת ישראל. לאחר אולימפיאדת משחקי החשיבה האחרונה פורסמה עליו כתבה בעיתון בחו"ל בה הוא כונה מידאס, משום שזכה במדליית זהב בכל תחרות בה השתתף (נבחרות, זוגות ויחידים).

בתחרות הזוגות, בה זכה ביחד עם אחיו אופיר, סיים במקום השני הזוג גאייר הלגמו ותור הלנס מנבחרת מונאקו, ללא ספק אחד הזוגות החזקים בעולם.

לדעתי, ולדעת רבים אחרים, הלגמו הוא השחקן הטוב בעולם. קראו את שלושת הפוסטים שכתבתי על ידיים שהלגמו שיחק. ספק אם תיתקלו בידיים ברמה כל כך גבוהה. מצורף קישור לפוסט: גאייר הלגמו וה-Intra Finesse. בתוך הפוסט תמצאו קישורים גם לשניים האחרים.

איך הפלנו את החוזה?

לאחר מכרז בו היריבים הכריזו ♥ ושותפי רן בן-אפרים הכרזנו ♠, החלטתי להכפיל חוזה של ♥5.

החזקתי A וקלף אחד נוסף בכל אחת מהסדרות האדומות, חמישה קלפים ב-♠ כשה-Q♠ הוא הקלף הגבוה ביותר וארבעה קלפים, ביניהם קלפים גבוהים, ב-♣, אבל לא את ה-A♣ או ה-K♣.

הובלתי ב-A♦. רן השליך את ה-K♦ וזכה בלקיחה הבאה ב-Q♦. את ה-♦ השלישי אילן חתך בקלף מספיק גבוה כדי שאוכל לזכות רק ב-A♥. זכיתי מיד ושיחקתי ♠ בתקווה שרן יזכה ב-A♠, אם לא יחתכו אותו.

אילן זכה באמצעות הקלף היחיד בסדרה שהחזיק: A♠ ותבע את יתר הלקיחות.

מנקודת המבט שלי זה נראה חוזה שניתן להפלה אחרי הובלה ב-A♦, עליה יסמן לי השותף באיזו סדרה יש לו לקיחה מהירה או לקיחה לפתח. הנחתי חלוקה סבירה בסדרות המיינור.

מנקודת המבט של אילן הרבסט זה נראה חוזה בר ביצוע אחרי שהיריב הכפיל כשהוא לא צריך (ספק אם אני צריך להכפיל בתחרות כזו ששיטת הניקוד בה היא IMP).

בהובלה הטבעית ב-♠ הכרוז זוכה ב-A♠ עובר לדומם ב-♣ גבוה ועל ה-K♠  זורק את המפסיד ב-♦.

תחרות הקבוצות הפתוחה

רן בן אפרים ואני התקשנו למצוא קבוצה לתחרות. בסופו של יום פגשנו את אלימלך הובר ואנית אברון בגמר אליפות הארץ וסיכמנו איתם לשחק ביחד. 

אם תלחצו על הקישור: תוצאות מוקדמות תחרות הקבוצות הפתוחה, תמצאו אותנו במקום ה-24 המכובד. 16 הקבוצות הראשונות העפילו לשלבי הגמר. 

תחרות קבוצות מעורבות בפסטיבל: כשאני משחק נגד שחקנים חזקים במיוחד

השותפה ואני מגד מיכאל בראל ודנה טל בתחרות הקבוצות המעורבות
מקור התמונה: אתר התאגדות הישראלית לברידג' 

ביום שישי ה-3 ביוני נפתח פסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב בתחרות קבוצות מעורבות (כל זוג אישה וגבר). 

במהלך התחרות שיחקנו שותפתי ואני, שזו התחרות השלישית בחיינו ששיחקנו ביחד, נגד זוגות ששיחקו או משחקים בנבחרת ישראל (כל אחד בנפרד), אבל שיחקו הרבה ביחד במסגרות אחרות.

נניח שהיה מגיע צופה שלא מכיר אותי אבל מכיר אותם, אני מניח שהיה מעלה על דעתו את האפשרות שגם אני שיחקתי בעבר בנבחרת. לשון העבר נובעת מהמראה שלי: אדם בגיל מבוגר עם קרחת וקצת שיער שיבה, ולא מרמת המשחק.

למעשה הייתה צופה אחת, שצפתה במשחק שלנו נגד שחקני נבחרת ישראל מיכאל בראל ודנה טל. מדובר בנוגה אחותה של דנה טל. שותפתה בנבחרת ישראל לנשים ושחקנים מצוינת בזכות עצמה. אינני יודע אם היא מסכימה לדעתי או לא.

התפיסה שלי היא שנגד שחקנים ברמה גבוהה צריך להשתדל למעט בטעויות כי הם יענישו אתכם על כל טעות ולכן אני מנסה לשחק נגדם את הברידג' הטוב ביותר שאני מסוגל לשחק.

שני המפגשים בהם שיחקתי טוב היו נגד שחקני נבחרת ישראל. נגד אלון בירמן ודניאלה בירמן (בשולחן השני שיחק בר טרנובסקי שזכה לפני כמה שנים עם נבחרת ישראל באליפות העולם לצעירים), המשחק הטוב של חבריי לקבוצה ושלי הספיק בשביל לנצח.

נגד דנה טל ומיכאל בראל הפסדנו בהפרש קטן (בשולחן השני שיחק שחקן נבחרת ישראל יניב זק עם אפרת אורן).

מה קרה כששיחקתי נגד קבוצות אחרות?
היו גם כמה ידיים שצופה שאינו מכיר אותי היה משוכנע שאני שחקן ברמה נמוכה במיוחד או אפילו שחקן מתחיל. לא צריך צופה כזה כי אני בעצמי מעיד על נכונות האמירה הזו.

היד שבה הפסדנו נגד הקבוצה של דנה טל ומיכאל בראל
השותפה שלי פתחה ♦1 כשאנחנו פגיעים והיריבים אינם פגיעים. ההכרזה מבטיחה לפחות 3 קלפים בסדרה. מיכאל בראל התערב בהכרזה של ♥3  המראה יד חלשה עם אורך בסדרת ה-♥.

מה הייתם מכריזים עם היד שלי?

       QTx♠

           - ♥ 

      Axxx♦


KQT9xx♣

חשבתי על שתי אפשרויות:

1. הכרזה סולידית של ♦4
גם אם הכרזה של ♦1 מבטיחה לפחות 3 קלפים בסדרה, אפשר להניח שלפותח יש 4 קלפים. העובדה שלמיכאל בראל יש אורך ב-♥ מקטינה את ההסתברות שיש לו הרבה קלפים ב-♦ ולכן מגדילה את ההסתברות שלשותפה שלי 4 קלפים בסדרה.

הנימוק נגד ההכרזה הזו הוא שאיכות הקלפים בסדרה ביד שלי נמוכה ובחלוקה לא ידידותית דנה טל עשויה להחזיק אורך וכוח בסדרה זו.

בשולחן השני בחר יניב זק באפשרות הזו. חבריי לקבוצה הכריזו ♥4 . החלוקה ב-♥ הייתה אכזרית. השותפה שלי החזיקה ב KTxxx♥. הכרוז נכשל בביצוע החוזה כשנפל פעם אחת.

2. הכרזה יותר יצירתית של ♣4
אני בחרתי בהכרזה זו. הנחתי שמיכאל בראל יהיה קצר גם ב-♣. מצאתי בדומם AX♣. אבל צדקתי יותר מדי: ה-♣ של היריבים התחלקו 5-0. דנה טל החזיקה בחמישה קלפים בסדרה כולל ה-J.
מצאתי בדומם גם כוח ב-♦ ואת ה-J9♠. ההובלה הייתה ב-Q♥. לא כיסיתי ומיכאל בראל שיחק נמוך. חתכתי ביד. 
נפלתי פעם אחת.

שיחקתי לא מדויק כשמשכתי את ה-A♣. הייתי צריך להניח שה-J♣  יהיה בהסתברות גבוהה אצל דנה טל ולשחק את ה-9♣ לעקיפה.

Vienna Coup

בבלוג זה עסקתי כבר בשני סוגים של Coup.

בפוסט: פאול לוקאץ ו-Belladonna Coup

זה היה ברידג' במיטבו. הפעם הראשונה שה-Coup הזה שוחק, מיוחסת לשחקן האיטלקי האגדי ג'ורג'ו בלאדונה, ללא ספק אחד מטובי שחקני הברידג' בכל הזמנים.

הכרוז הוביל בקלף קטן מתחת ל-K♥ כשהיריבים מחזיקים ב-A♥  וב-Q♥. זו הייתה הדרך היחידה לבצע חוזה של ♠4. 

בפוסט המקרה המוזר של Philip Grosvenor לאו דווקא בשעת לילה מאוחרת, עסקתי ב-Coup מסוג אחר לגמרי, הנקרא: Grosvenor Gambit. זהו Coup שמטרתו להוציא את היריבים משלוותם ולעצבן אותם, באופן חוקי כמובן. אין בו שום דבר הקשור ליופי וליצירתיות של משחק הברידג'.

בפוסט על Squeeze ושותפויות שיתפתי אתכם בניסיון שלי ללמוד את הטכניקה של Squeeze בעיקר באמצעות ספרו של Clyde E. Love. שם הספר: Bridge Squeezes Complete or Winning End Play Strategy.

הספר קשה ועיסוקיי מרובים, כך שההתקדמות שלי איטית. בימים אלה הגעתי אל נקודת המפגש בין ה-Coup ל-Squeeze הנקראת: Vienna Coup. זוהי טכניקת משחק לחץ הנקראת על שם העיר וינה בה שוחקה לראשונה. על פי הויקיפדיה באנגלית מי שדיווח על זה לראשונה היה James Clay, שנכח במשחק ששוחק על ידי "גדול השחקנים בוינה". שמו של אותו שחקן אינו ידוע. James Clay, פוליטיקאי אנגלי ומומחה ויסט, נפטר בשנת 1873. 

ויסט או ברידג'?

הטכניקה הזו לא שוחקה במשחק ברידג'. היא שוחקה במשחק ויסט, שממנו התפתח הברידג'. 

איני יודע לשחק ויסט, אבל לפי מה שקראתי הבדל מהותי הוא שויסט הוא משחק של יחידים וברידג' משחק של זוגות.

יש הטוענים שבויסט אפשר לבטא יותר יצירתיות, משום שלא תלויים בשותף.

ועכשיו לטכניקה

היד בתרשים היא כנראה היד המקורית ששוחקה בוינה. אני אומר כנראה משום שראיתי שתי גרסאות שונות באתרים שונים, אבל אין הבדל מהותי ביניהן.

בשני המקרים לא צוינו הקלפים שהחזיק מערב משום שהם חסרי משמעות.

משחק הלחץ של הכרוז, הצריך לשחק מדרום, הוא נגד מזרח. עליו לזכות בכל הלקיחות כשהוא מתחיל לשחק בדרום. 

אם ישחק את ה-A♥, מזרח יכול לזרוק ♦. ה-A♦ בצפון יפיל את ה-K♦ של מזרח, אבל לא יהיה מעבר לדרום על מנת לקחת את ה-Q♦  שהוגבהה.

הכרוז השתמש בטכניקה שנקראה יותר מאוחר Vienna Coup. הוא שיחק מיד ♦ ל-A. עכשיו המשיך ב-♥ ל-A♥ בדרום. 

מזרח נמצא בלחץ. 

אם יזרוק את ה-K♦ דרום ימשוך את ה-Q♦.

אם יזרוק ♠ דרום ישחק ♠ ל-A♠ וה-J♠ יוגבה.

האם כשמשחקים ביחד בפעם ראשונה בהכרח נכשלים?

מקובל לחשוב שכשמשחקים בפעם הראשונה עם שותפה כמעט תמיד משיגים תוצאה לא טובה. כשמדובר בתחרות ארצית או בתחרות ערב בפסטיבל זה מתכון בטוח לכישלון. 

בבלוג "ברידג' שלא היכרתם" נכתבים לפעמים פוסטים הטוענים דברים שונים ממה שמקובל לחשוב. גם הפעם.

הטענה שלי, המבוססת על ניסיוני האישי, היא שאפשר גם להשיג תוצאות מצוינות כשמשחקים בפעם הראשונה. 

אל תבינו אותי לא נכון, איני ממעיט בערכה של שותפות מתמשכת, אבל בתחרות אחת הכל יכול לקרות.

ההיבט המעשי

עקב צירוף של נסיבות, שהתחילו בכך שהשותפה, שתכננתי לשחק איתה בתחרות זוגות מעורבים בפסטיבל בתל-אביב, לא יכולה לשחק בגלל אילוצי עבודה, מצאתי את עצמי היום ללא שותפה.

אני מעוניין לשחק בתחרות ובראש ובראשונה להנות ממשחק ברידג'. 

קרוב לודאי, שאם אשחק עם שותפה זו תהיה הפעם הראשונה שנשחק ביחד.

מעונינות לנסות את האתגר של לשחק ביחד בפעם הראשונה בתחרות זו מוזמנות לפנות אלי בטלפון: 054-4480616 או בדוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com  

מה קורה אם משיגים תוצאה רעה?

כפי שתראו בפסקאות הבאות עשיתי כמה פעמים תוצאות מעולות ביחד עם שחקנים שיישחקתי איתם בפעם הראשונה בחיי, אבל אין לי שטר התחייבות להצלחה. היו ויהיו גם כישלונות.

הציפייה שלי מעצמי היא לשחק טוב. מהשותפה אני מצפה לשחק סביר. 

אם עשיתי יותר מטעות אחת בתחרות (אני מדבר רק על טעויות ששחקן ברמה שלי לא צריך לעשות), אז לא שיחקתי טוב.

במקרה שלא שיחקתי טוב, כל הטענות שלי מופנות כלפי עצמי ולא כלפי השותפה.

בכל אינספור התחרויות ששיחקתי היו פעמיים ששיחקתי טוב (כלומר: עשיתי בדיוק טעות אחת בכל התחרות) והתוצאה הייתה גרועה. 

אמנית כסף וסגן אמן כסף מול טובי שחקני הברידג' בישראל 

אני שחקן ברידג' המשחק פחות משנתיים. דרגתי סגן אמן כסף. גילי מעל 55. אני רוצה לשחק בתחרות ארצית לזכר אליקים שאופל ז"ל.

מצאתי שותפה שלא שיחקתי איתה מעולם: דרגתה אמן כסף. היא מבוגרת ממני בערך ב-20 שנה.

שיחקנו פעמיים ב-BBO. תיאמנו את שיטת ההכרזות. משימה די קלה בהתחשב בזה שכמעט ולא היכרתי קונבנציות.

זה הסתיים בתוצאה של 53%. מצאתי אחרינו הרבה זוגות של רבי אמנים שמשחקים ביחד קבוע וגם כמה שחקנים בדרגות גבוהות יותר. את מספר השחקנים בדרגה נמוכה מרב אמן שהקדימו אותנו אפשר היה לספור על אצבעות של יד אחת.

גילוי נאות: קצת לפני זה עברתי את ה-71% במושב של תחרות ארצית. זה היה במושב השלישי בגמר C של תחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי באילת, אבל זה היה עם שותף קבוע, שגם הוא סגן אמן כסף. סיימנו במקום השני באותו גמר C.

לעלות לגמר אליפות הארץ ב-IMP

אני כבר אמן ארד שמשחק בערך שלוש שנים ברידג'. מחפש שותף למוקדמות אליפות הארץ ב-IMP באזור הדרום.

מצאתי שותפה בדרגה שלי, שמעולם לא שיחקתי איתה. קבענו שניפגש רבע שעה לפני תחילת התחרות ונדבר על קונבנציות.

עקב ארוע לא צפוי היא הגיעה ממש עם תחילת התחרות. עשינו את התיאומים "תוך כדי תנועה", כלומר: במהלך התחרות.

מזל שכמעט לא הכרתי אף קונבנציה.

תוצאה: מקום 18 מתוך יותר מ-50 זוגות ועליה לשלבי הגמר של אליפות הארץ.

פרט פיקנטי: רק נגדנו הגיע זוג צעירים לסלאם גדול, שלא צריך להכריז אבל אין שום בעיה לבצע.

לפני אלוף אירופה ואלוף עולם בעתיד

גילוי נאות: זו לא הייתה הפעם הראשונה ששיחקתי עם השותפה באותה תחרות. היו מספר קטן של תחרויות מקומיות שבמקרה שיחקתי איתה.

תחרות ארצית (עם פרסים כספיים) של שני מושבים במרכז הברידג' בירושלים. אני עדיין אמן ארד שמשחק 3-4 שנים. ביום חמישי בערב מודיע לי השותף שלי שלא יוכל להגיע. אני מצלצל לבריאן זייטמן. הוא אומר לי שיש שחקנית בדרגת אמן שלא מצאה שותף. הסכמתי לשחק איתה.

ה-Field כולל הרבה זוגות של רבי אמנים ומעלה. ללא ספק שהזוג החזק ביותר הוא דורון ידלין (אחרי שכבר זכה באליפות אירופה) ואודי פרידלנדר (לפני שזכה באליפות העולם). קשה לי להגיד האם הם טובים מאיתנו ב-15 דרגות או ב-20 דרגות.

זה הסתיים באחד מעשרת המקומות הראשונים.

אני רוצה להתמקד במושב השני אותו סיימנו במקום הראשון במזרח-מערב. דורון ידלין ואודי פרידלנדר היו במקום השני במזרח-מערב באותו מושב.

פרט פיקנטי: במושב השני הייתי הכרוז בחוזה של 3NT. ביד היו לי: AKTx♣. בדומם קלף יחיד. ההובלה Q♣. שיחקתי קלף קטן מידי. המשיכו ב-♣. זכיתי ב-T♣. כמעט כולם ביצעו את החוזה עם שתי לקיחות עודפות. ה-T♣ היה הלקיחה ה-12 שלי.

בתחרויות מקומיות

לא בטוח שראוי לכתוב על זכייה במקום ראשון בתחרות מקומית במועדון בפעם הראשונה ששיחקתי עם רב אמן משה בן-אוזיליו ז"ל. בן-אוזיליו היה שחקן סולידי וללא ספק טוב יותר מכל משתתפי אותה תחרות, למעט שלושה שחקנים בדרגות גבוהות ממנו.

המקרה השני יותר מרשים. השותף שלי בפעם ראשונה הוא שחקן ותיק ברמה לא גבוהה, אבל יש משהו שמייחד אותו משחקנים אחרים: הוא משחק בשיטת הכרזות פרטית שלו שאף אחד בעולם לא משחק אותה והוא לא מוכן לשינוי כלשהו בשיטה. 

לא צריך להיות גאון ברידג בשביל להבין שזו שיטת הכרזות גרועה.

זה הסתיים במקום הראשון עם 70%.

"טרי מהמדף": בתחרות יום רביעי בערב בכיכר המדינה

עם אחת השותפות שלי בפסטיבל, שמתחיל מחר, מעולם לא שיחקתי. 

מדובר בשחקנית ברמה לא יותר מסבירה, ששיחקה היטב באותה תחרות. קבענו כהכנה לפסטיבל לשחק בתחרות המקומית החזקה ביום רביעי בערב בכיכר המדינה.

במקום הראשון זכה הזוג אסי לוינגר ונתן חץ שכמה ימים מאוחר יותר זכו במקום הראשון בגמר אליפות הארץ (ברכותיי על הזכייה). 

אנחנו סיימנו במקום השני עם יותר מ-62%.

פרט פיקנטי: השותפה שלי ביצעה שני חוזים של ♥6 ש-75% ממשתתפי התחרות לא הגיעו אליהם.

במקרה הראשון חובה עם היד שלי לבדוק האם יש סלאם. כשמוצאים כמה קלפי מפתח יש לנו חובה להיות בסלאם.

ביד השנייה אין לנו 33 נקודות, אבל כשיש לי סופר התאמה ב-♥ עם השותפה והיריב שלפני לא מפסיק להכריז ♦ והשותפה שלו תומכת בו ה-Kx♦ שלי שווה זהב. היריב הוביל ב-A♦ והשותפה שלי חתכה.  

הצעה לתוספת קטנה לשינוי בכללי המשחק

כשחקן ששיחק שלוש שנים ברידג', חיפשתי שותף לתחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי באילת. 

מארגני התחרות שידכו לי גברת נחמדה שגרה בלונדון.  

בכל פעם שנגמרה ההכרזה וכולם אספו את כרטיסי ההכרזה בחזרה לתיבת ההכרזה, היא לא אספה את שלה. היא גם לא הבינה מדוע אחרים אוספים אותם לפני שכתבו מה החוזה בטופס רישום לא רשמי, שאחד מכל זוג שחקנים רשם בו.

כבר שנים רבות כלל זה נהוג בבריטניה ובצרפת (ואולי גם בארצות נוספות).

לאחרונה בעקבות יוזמה ברוכה של חברי לקבוצה בליגה קובי שחר, הונהג כלל זה גם בישראל.

בשונה מהתקופה בה שיחקתי עם הגברת מלונדון, היום ברוב התחרויות נעשה שימוש במחשב ייעודי קטן הנקרא ברידג'מט בו רושמים את החוזה ואת התוצאה והזוג במזרח-מערב מאשר את נכונתה. המחשב הקטן מחובר לשרת והתוצאות מוזנות אוטומטית.

הכלל החדש בישראל

לא אוספים את כרטיסי ההכרזה עד לאחר שנחשף קלף ההובלה. צפון או דרום רושם בברידג'מט את החוזה ואת קלף ההובלה ואז מוחזרים כרטיסי ההכרזה לתיבות ההכרזה.

הבעיה

ראיתי מספר פעמים ויכוחים קולניים בין זוגות לגבי חוזה שנכשלו בביצוע. הצד שהכשיל את החוזה טען שהחוזה היה חוזה מוכפל. הצד השני טען שהיה חוזה לא מוכפל. 

שימו עצמכם במקום שופט תחרות טוב במיוחד, שלא היה נוכח ליד השולחן במהלך ההכרזה: לטובת מי תפסקו?
יש פה מחלוקת ביחס לעובדות ולשופט אין דרך לדעת מי צודק ומי טועה.

לאחר הכלל החדש שהצגתי בפיסקה הקודמת, זה יכול לקרות בשני מצבים כשמשחקים עם ברידג'מט:

1. צפון-דרום לא נהגו כפי שצריך ורשמו את החוזה רק לאחר סיום המשחק.

2. צפון או דרום היו הכרוז ורשמו את החוזה לפני תחילת המשחק, אבל שכחו לציין שהחוזה מוכפל.

ההצעה שלי להרחבת הכלל

1. צפון-דרום חייבים להקליד בברידג'מט את החוזה לפני תחילת המשחק.

2. מי שמקליד את החוזה חייב להראות את החוזה למזרח או למערב לפני תחילת המשחק

התוספת שלי זה הסעיף השני המסומן באדום.

כיצד יפסוק השופט לאחר יישום הכלל?
במחלוקת בשאלה האם חוזה הוכפל או לא? הפסיקה תהיה אוטומטית לטובת מזרח-מערב.


מה דעתכם?

פישר ושוורץ הורשעו על ידי ההתאגדות האירופית לברידג'

כפי שכתבתי בפוסט קודם: הערות מתודולוגיות על רמאות בברידג', לא אביע את דעתי על החשדות ברמאות נגד לוטן פישר ורון שוורץ עד לסיום ההליכים נגדם בהתאגדות הישראלית לברידג'. 

בעוד ההליכים בישראל נמשכים, מדווח באתר Bridge Winners שפישר ושוורץ הורשעו בדיון המתקיים בענינם בהתאגדות האירופאית. על פי האתר, הם הורחקו לחמש שנים מכל אירועי ההתאגדות האירופאית ונאסר עליהם לשחק ביחד לכל חייהם.

לקריאת הכתבתה באתר: EBL Convicts Fisher-Schwartz.

משמעות ההחלטה
בעוד הויכוחים בישראל ביחס לאשמתם או חפותם נמשכים בקבוצות Facebook, נפלה החלטה במקום הרבה יותר חשוב.

בפוסט קודם הבעתי את דעתי ביחס לפנטוני ונונס. הסתמכתי על ניתוח שלי של תכני כתבה בעיתון Newsweek. בינתיים הצטרפה לדעתי, שפנטוני ונונס אשמים ברמאות, גם התאגדות הברידג' האיטלקית שהרשיעה אותם.

בהנחה שההחלטה בעניינם של פישר-שוורץ היא החלטה סופית (איני יודע האם קיימת ערכאת ערעור), יש לזה משמעות מבחינת יכולתם של פישר ושוורץ לשחק בתחרויות בינלאומיות. 

בכתבה בעיתון Newsweek, מצוטט השחקן האמריקאי בוב האמן (שזכה באליפויות עולם). האמן מעריך ששחקני צמרת בברידג' העולמי מרוויחים בין 200,000 דולר ל-500,000 דולר לשנה.
את מרבית הכסף הזה מרוויחים בתחרויות בינלאומיות ולא ממשחק עם ספונסרים בתחרויות בארץ. 

צריך לזכור כי הם מואשמים גם בהתאגדות הברידג' האמריקאית (ACBL). לא שמעתי על החלטה כלשהי בעניינם בארה"ב. 

ההרשעה של פישר-שוורץ בהתאגדות האירופאית סוגרת בפניהם אפשרויות לשחק בתחרויות חשובות באירופה וכנראה גם בתחרויות חשובות מחוץ לאירופה.  

הערת שוליים
גדול שחקני בריטניה בכל הזמנים טרנס ריס ושותפו בוריס שפירו הורשעו ברמאות ב-Bermuda Bowl בבואנוס איירס. מעבר להשעיה, גם עליהם נאסר לשחק ביחד לצמיתות. 
בפוסט: טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההאתאמה ב-♥? תיארתי בהרחבה את פרטי המקרה.

לריס ושפירו לא ממש עזר, שועדה של ההתאגדות הבריטית זיכתה אותם מאשמה בשלב יותר מאוחר.