חידה לסיום טכניקות סיום

בפסקה האחרונה בפוסט: שלושה שלבים במשחק הברידג' כתבתי שאציג חידה, לאחר שאסים את תיאור 4 טכניקות הסיום על פי טרנס ריס.
בחידה יתבקשו הקוראים להגיד:

באיזו טכניקת סיום או טכניקות סיום, אם בכלל, השתמשו ביד המופיעה באחד הפוסטים?

החידה לפניכם. 
לאחר שתקראו את החידה אתם מוזמנים להביע את דעתכם, בדף התגובות של הבלוג.

את היד המופיעה שיחקתי לפני הרבה שנים, כשעוד לא ידעתי מה זה סיום ולא היכרתי אף טכניקת סיום. 
  
היד מופיעה בפוסט: הכרזות הפרעה: למי אתם מפריעים? - חלק 2.
ביד הזו היה כל ה-Field בחוזה של ♣4. אחרי שמזרח עם שמונה קלפים ב-♣ ועם 8 נקודות פתח ♣4. אני שיחקתי וביצעתי ♣5.

אני הכרזתי Pass. אחרי Pass של דרום והכרזת ♦1 של שותפי, התערב צפון בהכרזת ♥4 עם שבעה קלפים בסדרה. הכרזתי ♣5.

את ה-J♥ של דרום לא כיסיתי עם ה-K♥ והוא זכה בלקיחה. את ה-♥ השני חתכתי.

שיחקתי A♠ מידי ו-♠ נוסף ל-K♠ בדומם. הסיום התחיל מיד בלקיחה הבאה בה שיחקתי ♣ מהדומם לכיוון ה-KJT♣ שבידי.

לנוחיותכם מצורפת שוב היד.

קישורים לפוסטים על טכניקות סיום

1. Trow-In: טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק סופי מסוג Throw-In

2. Elimination Play: טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק סופי מסוג Elimination Play

3. Trump Coup: טכניקות סיום על פי טרנס ריס: Trump Coup

4. משחק לחץ: טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק לחץ (Squeeze)

טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק לחץ (Squeeze)

בשלושה פוסטים קודמים דנתי בשלוש מארבע טכניקות הסיום שמציג טרנס ריס בספרו Bridge. כותרות הפוסטים כוללות את שם הטכניקה.  

הראשון נקרא: טכניקות סיום על פי טרנס ריס:משחק סופי מסוג Throw-In

השני נקרא: טכניקות סיום על פי טרנס ריס:משחק סופי מסוג Elimination Play

השלישי נקרא: טכניקות סיום על פי טרנס ריס:Trump Coup

   

הגענו לטכניקה הרביעית והאחרונה: משחק לחץ. זוהי הטכניקה המסובכת והמורכבת ביותר. 

איני מתימר לכתוב פוסט אחד, שיסביר לעומק משחק לחץ. זה מורכב ומסובך מדי ואני עצמי לומד יותר לעומק את הנושא ממש בימים אלה.

אם יש קוראים היכולים להמליץ לי על ספר טוב במיוחד העוסק רק בנושא זה (אני מניח שהוא יהיה ספר הכתוב באנגלית), אשמח אם יעשו זאת.

משחק לחץ (Squeeze)

לרוב הכרוז הוא זה שמשתמש בטכניקה זו, משום שהוא רואה 26 קלפים, בעוד כל אחד מהמגינים רואה רק 13 קלפים.

כשהכרוז משחק קלף זוכה בסדרה שאין בה קלף לאחד היריבים (או לשניהם), אחד מהם או שניהם "נלחצים", כלומר: נאלצים לזרוק קלף, שעשוי לזכות בלקיחה.

הכרוז צריך להחזיק בידו או בדומם (או בשניהם) קלפים מאיימים, כלומר: קלפים העשויים לזכות בלקיחה לאחר השלכת קלף על ידי מגן.

אם הקלפים המאיימים (או חלק מהם) נמצאים ביד שבה לא נמצא קלף הלחץ (הדומם או יד הכרוז), נדרש שיחזיק גם קלף המאפשר מעבר ליד בה נמצאים הקלפים המאיימים הנ"ל.

כפי שהסברתי בפתיח, לא אפרט כאן מעבר להסבר המאד בסיסי בפסקה זו.

אני מפנה אתכם לערך משחק לחץ שכתבתי בויקיפדיה העברית. לקריאת הערך לחצו כאן.

דוגמאות למשחק לחץ

בבלוג זה כתבתי שני פוסטים נהדרים שיש בהם משחק לחץ. הם נהדרים בגלל השחקנים המצוינים ששיחקו את הידיים ולא בגללי.

קישורים לפוסטים:

פייטרו פורקה מודל לשותפות בברידג'  

בפוסט זה יש משחק לחץ בסדרה אחת, שהוא פחות שכיח. 

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו   

בפוסט זה יש הרבה יצירתיות מעבר למשחק לחץ. המשחק כל כך מדהים, שאפילו לא ציינתי שהיה שימוש בטכניקה של משחק לחץ.

שימו לב למצב שתיארתי לקראת סוף הפוסט, כאשר לכל שחקן נותרו חמישה קלפים והלגמו שיחק את ה-K♠ מדרום. שימו לב שמערב נלחץ בסדרות ה-♣ ה-♥.   

הזווית שלי

1. את משחק הלחץ צריך לתכנן בתחילת המשחק. בתכנון המשחק סופרים לקיחות. אם חסרות לקיחות לביצוע החוזה שואלים:

א. באמצעות איזו טכניקה יש סיכוי להשיג את הלקיחה/לקיחות החסרות?

ב. באיזו סדרה או באילו סדרות יש סיכוי להשיג את הלקיחה/לקיחות החסרות?

המענה לשאלה הראשונה צריך להביא בחשבון גם משחק לחץ. 

הרבה יותר קל לתכנן השגת לקיחות באמצעות טכניקות פשוטות כמו עקיפה או פיתוח סדרה ארוכה מאשר השגת לקיחות באמצעות משחק לחץ.

תכנון משחק לחץ צריך להביא בחשבון הרבה יותר גורמים, למשל: הכרזות של היריבים ודורש לבנות בדימיון חלוקות אפשריות של קלפים בידי היריבים.

2. בספרו Points Schmoints! Bergen's Winning Bridge Secrets טוען מרטי ברגן, שמשחק לחץ היא טכניקה פשוטה, שכל שחקן מהשורה יכול ליישם בקלות. הוא מדבר פחות על תכנון מראש ויותר על מצבים שנוצרים במהלך המשחק.
בהיעדר דרך אחרת לביצוע החוזה, ניסיתי את הטכניקה הזו לפני כשש שנים בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב. הצלחתי. לא בגלל שהיה לחץ אמיתי, אלא בגלל שהיריב טעה וזרק קלף לא נכון.

מה שמביא אותי לשימוש בטכניקה הקרויה משחק לחץ מדומה. ההבדל בין משחק לחץ למשחק לחץ מדומה הוא שהצלחת משחק לחץ אינה תלויה בקלפים שהמגנים יזרקו. במשחק לחץ מדומה, מתבססים על טעות של המגנים, שאינם יודעים שהלחץ מדומה ועשויים להשליך בטעות קלף לא נכון.
למידע נוסף על משחק לחץ מדומה קראו את הערך, שכתבתי בויקיפדיה העברית. לקריאת הערך לחצו כאן. 

טרנס ריס: שלושה שלבים במשחק הברידג'

טרנס ריס בצעירותו  מקור התמונה: ויקיפדיה

הגיע לידי ספרו של טרנס ריס: Bridge. מדובר בספר ישן שיצא בשנת 1961. מי שמעוניין לרכוש אותו באמזון מוזמן ללחוץ על הקישור: Bridge by Terence Reese. המחירים נעים מסנט אחד למשומש במצב לא טוב ועד ל-69 דולר לספר חדש. 

מהניסיון שלי, אני ממליץ למי שקונה, לקנות משומש במצב טוב במחיר זול בהרבה ממחירו של ספר חדש. כשכתוב באתר אמזון, שספר משומש הוא במצב טוב, אז הוא באמת במצב טוב. קניתי כבר ספרים, שבעליהם בקושי פתח אותם ונראים כמו חדשים, בשליש ממחירו של ספר חדש.

הפעם הקודמת שריס הוזכר בבלוג זה הייתה בנסיבות לא משמחות: טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההתאמה ב-♥?. הפעם אגע מעט בכישוריו המעולים ככותב ספרים. 

הספר Bridge
הפרקים הראשונים שעממו אותי. הם מיועדים לשחקנים מתחילים הלומדים ברידג' בפעם הראשונה בחייהם. אם אתם בתחילת דרככם בברידג', הם בהחלט כתובים טוב.
הפרק האחרון לעומת זאת עניין אותי. זו פעם ראשונה בה אני נתקל ברעיון המופיע בו.
ריס מזכיר שלושה שלבים במשחק ברידג'. הוא מסביר שהם מקבילים לשלושה שלבים במשחק שחמט. בטרמינולוגיה הזו ביחס לשחמט, נתקלים בהרבה מאד ספרים.

שלושה שלבים במשחק שחמט
במשחק שחמט יש שלושה שלבים:

1. פתיחה
זהו השלב של התחלת המשחק מעמדת מוצא אחידה, שבה ידוע היכן עומד כל כלי.
שלב הפתיחה נותח על ידי מומחים ועל ידי תוכנות מחשב. קיימות פתיחות שונות ששחקן יכול בכל משחק לבחור אחת מהן. באופן עקרוני, גם שחקן בינוני או אפילו פחות מבינוני, יכול ללמוד ניתוחים בע"פ ולשחק את השלב הזה לא פחות טוב מטובי המומחים בעולם. 
אם טועים בשלב זה והיריב מכיר היטב את הניתוח התאורטי כיצד להגיב על הטעות, לפעמים מפסידים את המשחק. 

2. אמצע המשחק
זהו החלק המורכב והמסובך ביותר: יש הרבה כלים על הלוח והרבה מסעים אפשריים. שחקן אינו מסוגל לחשב את כל האפשרויות לטווח של מספר גדול של מהלכים.
כל שחקן יכול לבחור בין מספר אסטרטגיות משחק וטקטיקות משחק. שחקן מושפע גם מהטקטיקה והאסטרטגיה של יריבו.
הבדלי הרמות בין שחקנים באים לידי ביטוי בשלב זה.     3. סיום
בשלב זה נותרו מעט כלים על לוח השחמט. אפשר לחשב את מרבית, לפעמים את כל, האפשרויות.
לשלב זה קיימות טכניקות משחק. למי שמכיר טכניקות משחק ויודע מתי להשתמש באיזו טכניקה, יש יתרון על יריב שאינו מכיר אותן או אינו יודע להשתמש בהן נכון.

שלושה שלבים במשחק הברידג' (על פי טרנס ריס)
אציג לכם את שלושת השלבים שריס הציג בספרו במשפט אחד ואסביר אותם עם הקבלה לשלושת השלבים במשחק השחמט.

1. פתיחה
בברידג' זהו שלב המכרז. קיימות שיטות הכרזה שונות. אפשר ללמוד אותן בעל פה (כמורה לברידג' אני מעדיף ללמד את הרציונל או ההיגיון מאחוריהן ולא להסתפק בלימוד בע"פ). 
באופן עקרוני, זוג שחקנים ברמה לא גבוהה יכול ללמוד שיטת הכרזה בעל פה ולשחק אותה לא פחות טוב מזוג שחקנים מומחים.
טעות בהכרזה עלולה להסתיים בתוצאה רעה גם אם תשחק הכי טוב שאפשר.

טעית ולא הכרזת משחק מלא או סלאם ואחרים הכריזו - הפסדת.
טעית והכרזת סלאם כשלא צריך להכריז -הפסדת. הכפלת כשלא צריך  - הפסדת. לא הכפלת כשצריך - הפסדת.

2. אמצע המשחק
המשחק מיד לאחר סיום המכרז.
זהו החלק המורכב והמסובך ביותר: יש הרבה קלפים לכל שחקן. אפשר לבחור בטקטיקות ואסטרטגיות משחק שונות. שחקן מושפע גם מהאסטרטגיה והטקטיקה של יריבו או שני יריביו אם הוא הכרוז. אם הוא מגן, הוא מושפע גם מהאסטרטגיה והטקטיקה של שותפו.
הבדלי הרמות בין שחקנים באים לידי ביטוי בשלב זה.

3. סיום
בשלב זה נותרו מעט קלפים בידיו של כל אחד משלושת השחקנים ובדומם המונח גלוי על השולחן.
זהו השלב בו אפשר להשתמש בטכניקות סיום. למי שמכיר טכניקות משחק ויודע מתי להשתמש באיזו טכניקה, יש יתרון על יריב שאינו מכיר אותן או אינו יודע להשתמש בהן נכון.

בשונה משחמט בו הכלים גלויים על השולחן, בברידג' צריך לזכור אילו קלפים כבר שוחקו ומה היה מהלך ההכרזה. אם זוכרים אותם ומנתחים נכון, אפשר לדעת למי יש הסתברות גבוהה להחזיק בקלפים מסוימים. זהו לפעמים תנאי הכרחי להפעלה נכונה של טכניקת סיום. 

טכניקות סיום בברידג'
כל הפרק האחרון בספר מוקדש בעצם לטכניקות סיום. ריס טוען שיש רק 4 טכניקות כאלה. הוא מסביר ומדגים כל אחת מהן.

מה אעשה בפוסטים הבאים?
אלך בעקבותיו של ריס ואקדיש פוסט לכל טכניקת סיום. ארבעה פוסטים לארבע טכניקות סיום. אנסה להביא דוגמאות משלי, בעיקר מפוסטים אחרים שכבר נכתבו בבלוג זה. 

אני מקווה שיהיה גם פוסט חמישי בו אציג לקוראים יד ואשאל אותם באיזו טכניקה השתמש הכרוז.