‏הצגת רשומות עם תוויות בלוג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בלוג. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 21 בדצמבר 2019

מדוע אני כותב פחות פוסטים בבלוג בזמן האחרון?

קוראים הקוראים פוסטים המסומנים בצבע אדום או בצבעים אדום וצהוב רואים לאחרונה מעט פוסטים יחסית לעבר. קוראים שפוסטים כאלה מתאימים להם הם ברמת משחק גבוהה או גבוהה יחסית. לעומת זאת שחקנים מתחילים הקוראים פוסטים המסומנים בירוק לא מרגישים בשינוי.

יש לזה סיבה. בלוג זה כמו הבלוג שלי על כלכלת המשפחה והבלוג שלי באנגלית על מחשבים משקפים התנסות ופעילות שלי. 
כאשר מדובר בבלוג על ברידג' פעילויות מהן נוצרים פוסטים הן: משחק שלי בתחרויות, מעקב אחרי תחרויות חשובות המשודרות באתר של BBO, ספרים ומאמרים שאני קורא וקורסי ברידג' שאני מלמד.

יש לי לא מעט עיסוקים אחרים פרט לברידג'. בתקופה האחרונה הייתי עמוס בתחומים אחרים בעיקר בייעוץ בכלכלת המשפחה, ליוויים כלכליים בהתנדבות של יוצאים בשאלה במסגרת עמותת ה.ל.ל ובעיקר קורס בן ארבעה ימים בניהול סיכונים, שהרציתי בו 8 שעות בכל יום באזור תל אביב והייתי צריך להתכונן אליו, גם משום שהחברה הקנדית שאת הקורס שלה אני מעביר עשתה שינויים גדולים בתוכנו.

למרות העיסוקים האחרים שלי, לימדתי ברידג' ולכן יש פוסטים חדשים המתאימים למתחילים.  
התחרות היחידה ששיחקתי בה מאז סיום הליגה היא סימולטנית ארצית בה שיחקתי עם ד"ר נחום מילגרטר. סיימנו במקום ה-20 בארץ. 
לא קראתי על ברידג' ולא ממש צפיתי בתחרויות ב-BBO. 
לא היה חומר חדש לפוסטים לבלוג שאינם מתאימים למתחילים ולכן גם לא היו פוסטים חדשים.


זה עומד להשתנות


החל מהשבוע הבא אחזור ליותר פעילות בברידג'. היום כבר התחילו הניצנים הראשונים של החזרה לפעילות: התחלתי לכתוב ערך בויקיפדיה על אחד הכותבים המרתקים של ספרי ברידג' והתחלתי לקרוא את ספרו של אלדד גינוסר 2/1 מחייב למשחק מלא - הספר השלם.
הספר הוא ספר המתמקד בהבנת השיטה והקשר בינה לבין קונבנציות שמחוץ לה ופחות ספר טכני מקיף.

עדיין איני בשל לכתוב על הספר באופן כללי, אבל כבר בדפדוף הראשון נתקלתי בשורה אחת ששימוש בה עשוי לגמול מטעות שחקנים רבים המשחקים את השיטה. גם אני מבצע את הטעות הזאת.


כשלמשיב 12 נקודות 

אני, וגם רוב השחקנים שאני מכיר, ומשחקים 2 על 1 מחייבת  למשחק מלא, מכריזים כמשיב הכרזה מחייבת למשחק מלא כיש להם 12 נקודות, כלומר: הכרזת סדרה בגובה 2 אחרי פתיחה של השותף בגובה 1 בסדרת מייג'ור.
"גינו" כותב בספר שהכרזת 1NT מחייבת לסיבוב הכרזה יכולה להיות גם עם 12 נקודות.

כשלפותח יש 13 נקודות או יותר יש להם 25 נקודות או יותר וזה כמעט תמיד סביר להיות במשחק מלא.
כשגם לפותח יש 12 נקודות יהיו להם רק 24 נקודות. בלא מעט מקרים הכרוז לא יבצע משחק מלא. 
שחקנים שאינם משחקים 2 על 1 עשויים להרוויח במצב כזה, אם יסתפקו בהכרזת משחק חלקי.


לא רק נקודות


כמובן שאיני ממליץ להימנע תמיד ממשחקים מלאים כשיש לשותפים 24 נקודות. זו שאלה של הערכת יד. 
יש הבדל גדול בין יד של 12 נקודות שבה שלושה קלפי T אולי גם ספוטים נוספים (9,8) לבין יד שבה כל הקלפים הם קלפים נמוכים.

יש הבדל בין יד של 4-3-3-3, שבה קשה יותר לחתוך ביד הקצרה,  לבין יד שבה יש 2 קלפים באחת הסדרות הצדדיות.
יש הבדל בין יד שבה יש חמישייה כמעט סגורה בסדרה צדדית לבין יד שהכוח בה מפוזר.
יש הבדל בין יד עם שלושה קלפי A ו-K לבין יד שמרבית הנקודות בה הן Q ו-J. 

אגב, בהקדמה לספר מקדיש אלדד פסקה להערכת יד. גם שם תוכלו לקבל את אותו המסר.


מה עושה משיב עם 12 נקודות?


כשזו יד טובה, על פי הערכת היד שלו, הוא מכריז סדרה בגובה 2. ההכרזה מחייבת למשחק מלא.
כשעל פי הערכת היד, זו יד גרועה הוא מכריז 1NT ועל פי המשך ההכרזה מקבל החלטה: האם להכריז משחק מלא או להסתפק בהזמנה למשחק מלא?





יום שני, 10 בנובמבר 2014

ברידג' בויקיפדיה העברית










  

בפוסט זה אספר לכם כיצד התחלתי לכתוב על ברידג' בויקיפדיה העברית. בפוסטים הבאים אספר קצת על מה אני כותב.

כיצד התחלתי לכתוב בויקיפדיה?


כשבני הבכור היה נער צעיר, הוא התחיל לכתוב בויקיפדיה. אחר כך הרחיב את פעילותו שם גם לתחומים נוספים מלבד כתיבת ערכים, למשל: כתיבת קוד תוכנה. 
אחותו ואחיו הצטרפו אליו בפעילות בויקיפדיה. מדי פעם שאלו לדעתי על תכנים בתחומים אני קצת מבין. 

אחת למספר חודשים היה מפגש ויקיפדים. הכותבים שהכירו זה את זה רק בכינויים האינטרנטיים שלהם, נפגשו פנים אל פנים במעין פיקניק בפארק. 
הילדים, שלא נהגו ברכב, ביקשו שאסיע אותם. הצטרפתי למפגש. במפגש ניסו לשכנע אותי לכתוב בויקיפדיה. כאדם עסוק מאד, הסכמתי בערבון מוגבל, כלומר: לכתוב מדי פעם על נושאים שממילא אני קורא עליהם לצורך עבודתי. 
התחום שכתבתי עליו היה מחשבים וטכנולוגיית המידע, תחום עבודתי. במשך הזמן כתבתי כמה עשרות ערכים, תרמתי משהו לשיפור עשרות ערכים שאחרים כתבו.

ברבות השנים הייתי עסוק פחות בעבודה במחשבים. למדתי והתחלתי לעסוק במקביל בתחום נוסף: כלכלת המשפחה. באופן טבעי כתבתי כמה ערכים ותרמתי לשיפור כמה ערכים בתחום זה, בו היה מידע דל בויקיפדיה העברית. 

כשפעילותי הברידג'יסטית התרחבה והתחלתי ללמד, כתבתי גם ערכים על ברידג'. אני ממשיך לעשות זאת גם היום.

אם אתם מעוניינים לראות על מה כתבתי בויקיפדיה גשו לדף המשתמש שלי שם. הכינוי שלי שם הוא Avi rosethal. בדף תמצאו את רשימת הערכים שכתבתי או תרמתי להם תרומה משמעותית, ממוינים לפי נושאים.

מדוע חשוב לכתוב על ברידג' בויקיפדיה העברית?



יש לכך שתי סיבות:

1. הויקיפדיה היא מקור מידע שאנשים רבים משתמשים בו. כשמדובר בדור הצעיר זהו אולי מקור המידע הראשון אליו הם ניגשים.

2. חסר מידע כתוב בעברית על ברידג'. 
קראו את הפוסט שלי: לקרוא על ברידג' בעברית ותמצאו רשימה כמעט מלאה של ההיצע הדל לקריאה בעברית.

מה מצאתי כשהתחלתי לכתוב על ברידג' בויקיפדיה?

מצאתי בויקיפדיה באנגלית מידע עשיר על ברידג'. מה שמצאתי בויקיפדיה העברית הזכיר לי בדיחה עצובה המספרת על אדם היוצא מסריקת מוח. 
הממצאים של הבדיקה: 
In the right side nothing left in the left side nothing right.

בנוסף לחוסר בערכים ובאיכות הערכים הספורים שהיו, היה צורך לארגן אותם אחרת. כך למשל, הוצאתי מהערך ברידג', שהיה מעין כלבויניק, הרבה מידע לערכים ייעודיים, כגון: ברידג' בישראל וערכים על נושאים טכניים.
היום כבר יש כמה עשרות ערכים שכתבתי על ברידג' בויקיפדיה העברית. יש גם ויקיפדים אחרים, שמשלימים מדי פעם מידע או מתקנים טעויות כתיבה טכניות.

כתיבה היא תלוית הקשר


אינני כותב רק בויקיפדיה. יש שוני מהותי בין כתיבה בויקיפדיה לבין כתיבה אחרת. בפסקה זו אציין בקיצור מספר הבדלים:

1. ויקיפדיה היא פרויקט שיתופי פתוח
אנשים אחרים עשויים להעיר, להוסיף, להשמיט, לתקן ולהביע את דעתם על הערך (במקרים קיצוניים עלולים גם לבקש הצבעת מחיקה על הערך). כשאני כותב בבלוגים שלי אני הכותב היחיד והעורך (אני יכול לתת את הבמה לכותבים אורחים שיכתבו פוסט). אני זה שמחליט האם להתייחס לתגובות והאם לפרסם אותן (המדיניות שלי היא לפרסם כל דבר ענייני, ללא קשר לאיכותו ולא לפרסם תגובה לא עניינית, למשל: תגובה העוסקת בסכסוך הישראלי פלסטיני לפוסט בבלוג שלי על מחשבים: SOA Filling The Gaps)

2. הכתיבה בויקיפדיה אינה שיטתית
כל אחד יכול לכתוב על כל מושג שמעניין אותו. החיסרון: יהיו נושאים שלא יהיו מכוסים במלואם, משום שטרם נמצא מי שיכתוב על כמה מושגים מרכזיים באותו נושא. היתרון: הדינמיות מאפשרת כתיבה מידית על נושאים חדשים ואקטואליים ועל נושאים מרתקים, שאולי קצת פחות ב-Mainstream. 

הכתיבה שונה לחלוטין מכתיבת מאמר, ספר או חוברת מקצועית: שם נדרשת שיטתיות.
הכתיבה שונה גם מכתיבה באנציקלופדיה רגילה, שגם בה יש עורכים המקפידים על שיטתיות בכתיבה ועל כיסוי מלא של נושא.

היא מעט דומה לכתיבת בלוג, במובן הזה שבלוגר יכול לכתוב על מה שמתחשק לו. אני ולא רק אני, מנסה לכתוב בבלוג סדרה שיטתית של פוסטים על נושא מסוים. קורה לי לא אחת שאני חורג מהתבנית השיטתית, משום שהבלוג הוא גם מעין יומן: יד מרתקת או הישג יוצא דופן של אחרים או שלי ימצאו דרכם המהירה לפוסט, גם אם אני באמצע כתיבת סדרת פוסטים על נושא מסוים בברידג'.  

ברידג': על מה כתבתי ואני ממשיך לכתוב?


אני כותב על הנושאים הבאים:

1. מושגי יסוד בברידג', למשל: משחק מלא

2. קונבנציות הכרזה

3. טכניקת משחק

4. אירועים והישגים משמעותיים

5. שחקני ברידג'

6. מושאים שונים שאינם נכללים בחת מחמש הקטגוריות לעיל

כאמור, בפוסט הבא אפרט יותר על מה כתבתי. 

הערת שוליים


ביוני 2023 עברתי על הערך. 
מאז 2014 כתבתי בויקיפדיה לא מעט, על ברידג' ועל נושאים אחרים.
המעוניינים לראות מצב עדכני מוזמנים לקרוא את פרופיל המשתמש שלי בויקיפדיה.







יום שבת, 14 ביוני 2014

למי מיועדים פוסטים בבלוג זה?



בפוסט זה אסביר למי מיועדים פוסטים בבלוג זה. לא כל הפוסטים מתאימים לאותה אוכלוסייה. שיטת הסיווג של הפוסטים, עליה אחזור גם בפוסט זה, תבהיר לכם, האם הפוסט שאתם קוראים מיועד לכם.
אנסה לסווג קוראים פוטנציאליים וליחס לכל סוג קוראים את הפוסטים הרלבנטיים להם.

מומחים
שחקנים מומחים הם שחקנים ברמה גבוהה מאד. רמתם גבוהה מרמתי. הם לא קהל היעד הטבעי של בלוג זה ולכן לא ייעדתי פוסטים לקבוצה זו. 

למומחים עשויים להתאים פוסטים המיועדים לשחקנים ברמה גבוהה. חלק מהפוסטים המיועדים לשחקנים ברמה גבוהה, אולי לא יעניינו אותם, משום שלא יחדשו להם דבר.

למרות זאת יש פוסטים, המתאימים גם למומחים. קיבלתי כבר פידבק חיובי ממומחים ברמה גבוהה על פוסטים מסוימים.

דוגמה לפוסט
הפוסט: יד השנה 2011: הלגמו במיטבו
אין ספק שגם מומחה יכול להנות או ללמוד מתוכנו של פוסט זה. בפוסט מתוארת יד ששיחק גאייר הלגמו, שלדעת רבים הוא השחקן הטוב בעולם. הלגמו שיחק את היד באופן טוב במיוחד וביצע Slam  גדול. בשולחן השני בתחרות קבוצות נכשלו בביצועו.
בגלל הביצוע המבריק, היד נבחרה כיד השנה בשנת 2011.
המומחה יכול לחשוב שכתבתי רע, כתבתי בינוני או כתבתי טוב, אבל אין ספק ביחס לאיכותו הגבוהה של התוכן. 

שחקנים ברמה גבוהה

רמה גבוהה, רמה בינונית, מתחילים








רמה גבוהה
רמה גבוהה, רמה בינונית







פוסטים המסומנים כמתואר באיורים מעל שורה זו, מתאימים לשחקנים ברמה גבוהה. 
הריבוע האדום מגדיר את הפוסט כפוסט המתאים לשחקנים ברמה גבוהה. צבעים נוספים מתאימים לשחקנים ברמות אחרות. 
אם בנוסף לאדום מופיעים צבעים אחרים, המשמעות היא שלא נדרש ידע, שסביר שאין לשחקנים ברמות אחרות.

מתחילים יכולים לקרוא פוסטים כאלה, החשש הוא שבגלל שחסר להם ידע הם יתקשו בהבנה או גרוע מזה יבינו לא נכון.

דוגמה לפוסט
הפוסט: המחלוקת הידועה פחות בשיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא  
הרבה שחקנים מתחילים לא שמעו על השיטה: 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. גם אם הם שמעו עליה, רובם אינם משחקים אותה. קרוב לוודאי שגם המעטים מביניהם שאולי משחקים אותה, לא משחקים אותה כפי שצריך. 
כנראה שהם יתקשו להבין את הדקויות של מחלוקות בין מומחים, שמבינים את השיטה על בוריה.

שחקנים ברמה בינונית

רמה בינונית, מתחילים
רמה בינונית



רמה גבוהה, רמה בינונית
רמה גבוהה, רמה בינונית, מתחילים


פוסטים המסומנים כמתואר באיורים מעל שורה זו, מתאימים לשחקנים ברמה בינונית. 
הריבוע הצהוב מגדיר את הפוסט כפוסט המתאים לשחקנים ברמה בינונית. צבעים נוספים ביחד עם הצהוב, מתאימים גם לשחקנים ברמות אחרות. 

המושג שחקנים בינוניים מתייחס לשחקנים, המשחקים בתחרויות מקומיות במועדונים ולפעמים גם בתחרויות ארציות או לשחקנים ברמה דומה המשחקים במסגרות לא תחרותיות.

דוגמה לפוסט
הפוסט: יד השנה 2011: הלגמו במיטבו, שהוצג כמתאים לשחקנים מומחים, מתאים גם לשחקנים בינוניים.
קרוב לוודאי שביצוע החוזה בידיים פתוחות בחלוקה של 3-0 בשליט (אני מציע לקוראים להתנסות בו) לא יהווה אתגר למומחים. אין לי ספק, שיש שחקנים בינוניים, שניסו לבצע את החוזה בידיים פתוחות ולא הצליחו.

אחרי שהם לא הצליחו הם הבינו את הגאוניות של הלגמו, שביצע את החוזה בידיים סגורות (ראה רק את הדומם ואת הקלפים שבידו).  


שחקנים מתחילים

מתחילים

רמה בינונית, מתחילים

רמה גבוהה, רמה בינונית, מתחילים


ריבוע ירוק, כמתואר באיורים לעיל הוא תנאי הכרחי להתאמת פוסט לשחקנים מתחילים. הם יכולים לקרוא גם פוסטים שמופיעים בהם ריבועים נוספים לצד הריבוע הירוק.

כמובן ששחקנים ברמה גבוהה יכולים לקרוא פוסטים המיועדים לשחקנים מתחילים. הם יבינו את מה שכתוב, אבל עלולים להשתעמם: כנראה שלא אחדש להם דבר.

דוגמה לפוסט
הפוסט: שיאים לא חשובים מציג אירוע פיקנטי של זכייה בשבע לקיחות בשליט עם שבעה קלפים בסדרת השליט בדומם ובידי ככרוז.  
הסיבה: ההגנה לא הובילה הובלה פסיבית בשליט ולא שיחקה שליט כשזכתה בלקיחות. קרוב לוודאי, שאחרי מהלך ההכרזה הזה לא רק שחקנים ברמה גבוהה היו מובילים בשליט: גם מרבית השחקנים מן השורה היו עושים את זה.

אחרי ששחקנים מן השורה היו רואים את הדומם, הייתי מופתע מאד אם לא היו מובילים בשליט בכל פעם שהיו זוכים בלקיחה.

כששלושת הריבועים מופיעים זה לצד זה
זה מה שקורה בפוסט הנוכחי. מופיעים ריבוע אדום, ריבוע צהוב וריבוע ירוק.
המשמעות היא שהפוסט אינו מכיל חומר קשה להבנה. זה יכול להיות פוסט עם סיפור מעניין, פוסט עם מידע כללי או פוסט שאינו מחייב מיומנות טכנית או ידע מעבר לידע בסיסי.

איתור פוסטים המתאימים לכם
בעתיד הקרוב אני מתכוון להוסיף מילת מפתח שתתאר למי מיועד הפוסט. כך למשל שחקן ברמה בינונית יוכל לחפש פוסטים המתאימים לו באמצעות אותה מילת חיפוש. 
כאשר זה יקרה אעדכן אתכם.

יום חמישי, 10 באוקטובר 2013

לקרוא על ברידג' בעברית

אם אתם קוראים פוסט זה, קרוב לוודאי שאתם קוראים את הבלוג היחיד בעברית על ברידג'
אתם בוודאי מבינים מהפתיח, שמבחר החומר הכתוב בעברית בנושא ברידג' מצומצם.
בפוסט זה אנסה להציג את החומר הכתוב, שאני מכיר בעברית. אם שכחתי משהו, הקוראים מוזמנים להגיב ולתקן אותי.

ספרים
אישית אני רוכש ספרי ברידג' ב Amazon דרך האינטרנט. הם כתובים באנגלית. עוד אינדיקציה למחסור בספרים בעברית.

הספר הטוב ביותר למתחילים, שאני מכיר הוא: Winning Card Play של Hugh Kelsey. 
מדוע אני מזכיר ספר באנגלית כשאני כותב על ספרים בעברית?
מעבר לסיבה של מחסור בספרים בעברית, יש סיבה נוספת להזכרת הספר הזה: הוא תורגם לעברית (ארכאית. מדובר בספר שיצא בשנות ה 70 של המאה הקודמת). בעברית שמו: הביצוע הנכון בברידג'.

הסיכוי שלכם להשיג את הספר בעברית, דומה לסיכוי שלכם לבצע משחק מלא עם 15 נקודות. הכוונה ב15 נקודות היא לסך הנקודות ביד שלכם ובדומם. הסיכוי נמוך. גם הסיכוי למצוא את הספר, שאינו נמכר בחנויות ספרים קטן. ייתכן שתוכלו לשים את ידיכם על עותק משומש שלו. אם לא תצליחו להשיגו בעברית, אני ממליץ לכם ללחוץ. על הקישור הזה ולהגיע ישירות לדף באמזון לרכישתו.

ספרים בעברית שאני מכיר:

1. סדרת ספרים של מוטי גלברד (המורה שלי בקורס מורים לברידג') העוסקת בהכרזות ונקראת: הכרז בדרך הנכונה. הוא כתב גם כמה חוברות בנושאים אחרים.  

2. סדרת ספרים של אורן לידור הנקראת: לראות מבעד לקלפים. הסדרה עוסקת בכל האספקטים של הברידג': הכרזה ומשחק.

3. ספר של אפרים בריפמן ששמו בישראל: לקיחות ולקחים.

4. ספרון או חוברת שכתב אלדד גינוסר (המורה שלי בקורס שחקני תחרויות) שנקרא: ברידג' הכרזת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא.

כנראה שתתקשו להשיג אותם בחנויות ספרים. ניתן להשיגם באמצעות פנייה ישירה למחבר או בחלק ממועדוני הברידג' בארץ.

מי שמתקשה להגיע למחברי הספרים, מוזמן לפנות אלי ואעזור לו ליצור איתם קשר.

עיתונים
אני מכיר רק שני עיתונים בעברית: ירחון ההתאגדות הישראלית לברידג' והלקיחה ה 14. 

אין הנחתום מעיד על עיסתו. היות שכבר כתבתי כמה מאמרים, שפורסמו בירחון ההתאגדות לברידג', מאד ייתכן שאני לא אובייקטיבי.
דעתי היא שניתן למצוא בו חומר מגוון ומעניין, המתאים לשחקנים ברמות שונות. גם אני קורא קבוע של כמה מהכותבים בו.
העיתון מגיע לכל מי שחבר בהתאגדות הישראלית לברידג', כלומר: כמעט כל מי שמשחק בתחרויות ברידג' רשמיות.

אותו אורן לידור, שהוזכר בין כותבי הספרים, הוא האיש שמאחורי העיתון המעניין הזה. הוא אינו הכותב היחיד: שחקנים מובילים בארץ משתתפים בכתיבתו.

אתרי אינטרנט
צר לי אבל גם כאן המבחר הוא דל. אם תלחצו על הקישור אתרי ברידג' בישראל באתר ההתאגדות הישראלית לברידג'. תגיעו למרבית האתרים המשמעותיים (אליהם יש להוסיף כמובן את אתר ההתאגדות הישראלית לברידג').

אציין חלק מהאתרים המופיעים שם הם:
Israbridge ו BridgeIL של אילן שזיפי. התוכן המופיע בהם הוא בעיקר תוצאות תחרויות, פרטי הרשמה לתחרויות, רשימת מועדוני ברידג' בארץ ופרטי התקשרות איתם וסיפורים על הצלחות של ישראליים בתחרויות בעולם.

האתר של מיכה עמית, המכיל בעיקר מידע מעשי לשחקני ברידג' כגון: נהלים, תוצאות תחרויות, פרטי אירועים קרובים ועוד.

באתר Best Bridge  תוכלו ללמוד ברידג' באמצעות הרצאות וידאו ותרגילים כתובים. 

אתר נוסף הוא מגזין ברידג' טיפים וכתבות של גבי לוי. את התכנים כותבים כמה מטובי השחקנים בארץ. האתר מכיל כתבות מקצועיות המתאימות לקוראים ברמות שונות וגם מידע מגוון נוסף.

קיימים גם אתרים רבים של מועדוני ברידג'. רובם ישעממו את מי שרוצה ללמוד ברידג' או לשפר את רמת משחקו, משום שהם מכילים מידע תכליתי: מתי מתקיימות תחרויות במועדון? היכן נמצא המועדון? תוצאות תחרויות במועדון וכיו"ב.

כמה אתרי מועדונים מכילים גם מאמרים מקצועיים על ברידג'.   

ויקיפדיה
אני כותב בזמני הפנוי ערכים בויקיפדיה העברית. כל כותב, בכל נושא, צריך להסתמך על מקורות (ספרים, אתרי אינטרנט). 
הסתמכות על מקורות נדרשת גם כאשר הכותב, הוא מגדולי המומחים בנושא ויש לו ידע אישי רב או ידע ממקורות מעשיים ועיוניים, שהוא לא יכול להצביע עליהם.
דורשים ממני מקורות גם בנושא בתחום טכנולוגיית המידע, שאתר אמריקאי פנה לכ 100 מומחים בעולם, ביניהם אני, וביקש מהם להביע את דעתם על שאלות מקצועיות בתחום, הנשאלות אחת לתקופה. 
בוודאי שאני צריך לציין מקורות, כאשר אני כותב על ברידג'.

ההעדפה שלי ככותב ערכים היא להסתמך על מקורות בשפה, שבה אני כותב את הערך: עברית. 
במקרה הטוב אני מצליח למצוא מקור אחד או שניים בעברית ויתר המקורות הם באנגלית.
במקרה הפחות טוב כל המקורות באנגלית.

תוכלו למצוא שם ערכים העוסקים במושגי יסוד (משחק מלא למשל) ערכים העוסקים באספקטים שונים של המשחק (לדוגמה: סימונים, סמולן, עקרון הבחירה המוגבלת), מידע על ברידג' בישראל וערכים על כמה מטובי השחקנים (כגון: בניטו גארוצו, פאול לוקאץ, אדגר קפלן). 

החסרונות של הויקיפדיה הם:

1. מדובר בערך אנציקלופדי. הערך אינו מתיימר ללמד נושא מסוים ביסודיות. הוא נותן בסיס והפניות למקומות (ספרים, דפי אינטרנט) בהם ניתן ללמוד יותר.

2. אין שיטתיות.
כשאני כותב ערך בויקיפדיה, על ברידג' או על נושא אחר, זה תוצר לוואי של עיסוק שלי בנושא. כך למשל כתבתי ערך על קונבנציה לא מאד שכיחה בשם ג'וזפין. הסיבה היחידה לכתיבה הייתה הרצון שלי ללמוד את הקונבנציה, משום שבגלל שלא הכרתי אותה החמצתי Slam גדול.

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...