מדוע לא אשתתף במוקדמות אליפות הארץ לזוגות מעורבים?

בפוסט: פוסט אישי: חלומות של סניורים הצגתי חלום שהסיכוי שלו להתגשם נמוך מאד.

החלום הוא זכייה באליפות הארץ או בתחרות בינלאומית גדולה.

לא חלמתי על מימוש החלום באמצעות משחק עם שחקנים הרבה יותר טובים ממני, אלא על מימוש החלום ביחד עם שותפה או שותף ברמה שלי.

בפוסט: חלומות של סניורים - חלק 2: באיזו אליפות זה פחות בלתי אפשרי? מיקדתי את החלום באליפות לזוגות מעורבים משום שהנחתי ששם הסיכויים לזכות פחות קטנים.

הפוסטים האלה נכתבו בשנת 2013. מאז הייתי רחוק מהגשמת החלום הזה. שיחקתי פעם אחת בגמר א' לזוגות מעורבים ושותפתי ואני סיימנו במקום נמוך. 

השנה לא אשתתף במוקדמות אליפות הארץ לזוגות מעורבים שתתקיים בסוף השבוע. 

האם הרמתי ידיים והחלטתי שאין לי סיכוי?

התשובה היא שלילית. לא התיאשתי.

אין לי כרגע שותפה מתאימה שרוצה ויכולה לשחק איתי עם סיכוי סביר להתמודד בכבוד בגמר א'. 

אנסה לעשות זאת בשנה הבאה. בינתיים בקייץ תהיה תחרות לזוגות מעורבים בפסטיבל הבינלאומי בתל-אביב. אני מחפש כבר עכשיו שותפה מתאימה לתחרות הזו. 

אם אמצא שותפה מתאימה לפסטיבל הבינלאומי בקייץ, אפשר יהיה להסתכל קדימה על אליפות הארץ לזוגות מעורבים בשנת 2018.

לנחש את ה-A♦

ביד הלפני אחרונה ששיחקתי בתחרות (יד 11 במושב השלישי ), לא תיכננתי באופן אופטימלי את ההגנה נגד חוזה של ♣4. הייתי כבר עייף אחרי שלושה מושבים, ששיחקתי נגד שחקנים הרבה יותר טובים ממני.

הכרוז שנפל פעמיים (53% לנו על היד) היה יניב זק. יניב הוא ללא ספק אחד מטובי השחקנים בארץ. הוא שיחק בנבחרת ישראל וזכה בתחרויות רבות, כולל זכייה בליגה הלאומית לקבוצות השנה. 

בתום המשחק הוא אמר לי שהייתי צריך להכפיל את החוזה. חשבתי שהוא צודק. בדיעבד, אני לא בטוח שהוא צדק. אשמח אם יניב ושחקנים אחרים יגיבו להסברים שלי מדוע לא הייתי צריך להכפיל.  

לפני הדיון בשאלה האם להכפיל או לא, אביא לכם ראיה נסיבתית, שתומכת בטענה שלא להכפיל. עוד שני זוגות קיבלו תוצאה זהה לתוצאה של שותפתי ושלי. קרוב לוודאי, שהתוצאה הושגה אחרי מהלך הכרזה זהה למהלך ההכרזה שלנו. אחד הזוגות שקיבל תוצאה זו הוא: דורון ידלין ומיכל נוסצקי. 

לא רק אני טועה. גם הם טועים לפעמים. דורון ידלין הוא ללא ספק אחד מטובי השחקנים בארץ. הוא טועה הרבה פחות פעמים ממני. אל תזלזלו גם במיכל נוסצקי. היא שחקנית נבחרת ישראל. גם היא טועה פחות ממני.

כמובן שאם ציפור קטנה הייתה לוחשת לי שה-A♦ אצל השותפה שלי, הייתי מכפיל. בעשר השנים שאני משחק ברידג' לא פגשתי אף פעם ציפור כזו. גם לא הצצתי בקלפים של השותף או היריבים (כשהיריבים התעקשו להראות לי את הקלפים ביקשתי מהם להסתיר אותם).  

על פי מהלך ההכרזה הייתי צריך להניח, שבהסתברות גבוהה ה-A♦  נמצא אצל אפרת אורן, שותפתו של יניב זק, שישבה אחרי.

ג'ודי שמיון-דגן, השותפה שלי בדרום, פתחה ב-♥3. לאחר שתי הכרזות Pass, החליטה אפרת אורן להכפיל עם 14 נקודות. זוהי כמובן הכרזה של Takeout Double. ההכרזה הנכונה לטעמי היא Pass.  ארבע עשרה נקודות זה מעט מדי במצב בו כשאין התאמה ב-♠ יצטרך השותף להכריז בגובה 4. זה בדיוק מה שקרה. יניב זק הכריז ♣4. לאחר שהכרזתי Pass, זה היה החוזה הסופי.

מהלך המשחק
הובלתי ב-4♥ הכרוז זכה בדומם. ושיחק ♣. זכיתי בלקיחה. שיחקתי את ה-6♠. יניב זכה ב-A♠. בדומם ושיחק ♣ נוסף.

התכניות של הכרוז ושלי ברורות: הכרוז רוצה להוציא מההגנה את שלושת הקלפים הבכירים בסדרת השליט. אני רוצה להספיק לחתוך את ה-♠ הרביעי באמצעות ה-5♣.

מה שפחות ברור לקורא הממוצע זה: מדוע הכרוז צריך לזכות דווקא ב-A♠ בסיבוב הראשון?
אם יזכה ב-Q♠  אני אדע היכן ה-K♠ (בידו של הכרוז). אתם מבינים לבד שאם יזכה ב-K♠ בידו אדע היכן שלושת הקלפים הבכירים בסדרת ה-♠. המשמעות היא שאם אני אזכה בלקיחה אשחק ♦. אם לשותפה שלי ארבעה קלפים ב-♣, כולל ה-Q ורק שישה קלפים ב-♥ (למרות שהבטיחה בהכרזה 7), יש לה void ב-♦. אם אוביל ב-♦ קטן מתחת ל-AK♦. היא תחתוך והכרוז ייפול פעם אחת יותר.

לאחר הזכייה ב-A♠, אני יכול לחשוב שה-K♠ אולי אצל השותפה שלי ולהמשיך ב-♠, כפי שאכן קרה.

אחרי שהכרוז זכה ב-Q♠  הוא שיחק ♣ בו זכיתי בנכבד השני. בלקיחה הבאה זכה ב-K♠. יניב שיחק את ה-J♣. הוא ידע לעשות switch ל-♦ ולשמור את ה-J♦ וה-9♦ שאחרי ה-K♦ וה-T♦  שלי. ההגנה זכתה רק ב-A♦ וב-K♦.

מדוע לא להכפיל?

1. ספק אם נזכה בלקיחה כלשהי פרט לשלושת הנכבדים ב-♣.
אני צריך להניח שלשחקנית שהכפילה יש 16-17 נקודות כולל ה-A♦. וייתכן שגם ה-Q♦. לשחקן שהכריז כנראה יש לפחות חמישה קלפים ב-♣. גם אם לשחקנית שהכפילה יש 17 נקודות היא לא שללה שלושה קלפים ב-♣. אם לשותפה שלי J♦ וקלף נוסף בסדרה הוא כבר לא יזכה בלקיחה. גם אם יש לה שלושה קלפים, ה-J♦ לא יזכה בלקיחה.

2. היריבים יכולים לברוח לחוזה מוצלח יותר.
למשל חוזה ב-♠ בהתאמה של 4-3. הם עלולים לבצע את החוזה או לפול רק פעם אחת. 
גם ביד הזו אם תשימו את ה-A♦ אצל היריבה שאחרי ולשותפה שלי 5-6 נקודות, מזרח יכול לברוח לחוזה של ♦4. 

מדוע כן להכפיל?
1. אם למערב Big Double וחמישייה ב-♠ היא תכריז ♠4 
זה היה אחד הנימוקים של יניב לכך שאני צריך להכפיל חוזה של ♣4. נדמה לי שהכפל שלי במקרה זה עוזר לכרוז בתכנון המשחק. אם יש לו רק שני קלפים ב-♣ הוא יכול לבנות על חיתוך של אחד הנכבדים או אפילו על עקיפת חיתוך ב-♣.

היכן טעיתי?
שמתי לב למה שיניב זק הכריז. לא שמתי לב למה שהוא לא הכריז. הוא לא הכריז ♠3. הוא לא הכריז ♠4. אין לו ארבעה קלפים בסדרת ה-♠. תוכנית ההגנה שלי נועדה מראש לכישלון, למעט המקרה בו ה-K♠ אצל השותפה שלי. 

היות שגם ההכרזה של השותפה שלי שוללת רביעייה ב-♠. חלוקת הקלפים בסדרה ידועה. ארבעה בדומם ושלושה אצל כל אחד מהשחקנים האחרים.

קוריוז

מערב לא יכולה להכריז 3NT. לו הכריזה, זה החוזה בו נופלים רק פעם אחת. כמובן אם מנחשים נכון את מיקומו של ה-A♦.

ההובלה תהיה ב-♥. הכרוז במערב זוכה ועושה מיד switch ל-♦. צפון נאלצת לזכות ב-A♦. אין כניסות ליד של צפון. ההגנה זוכה רק בשתי לקיחות ב-♦ ושלוש ב-♣. הכרוז נופל פעם אחת בלבד.

סלאם: ביצוע - קל הכרזה - בלתי אפשרית?

ביד 8 של המושב הראשון של גמר אליפות הארץ לזוגות מעורבים, אף אחד מהזוגות לא הכריז סלאם. אנחנו, כמו חלק גדול מהזוגות, ביצענו חוזה של ♠4 עם 3 לקיחות עודפות.

אני ישבתי במזרח. היד של מערב שפותח, היא יד סטנדרטית. היד של מזרח היא יד יוצאת דופן, שקשה להערכה ולהכרזה.

מערב עם 15 נקודות ויד מאוזנת פותח לרוב בהכרזת 1NT. אם הוא מעריך את היד שלו כחלשה יותר מיד רגילה של 15 נקודות, הוא עשוי לפתוח ♠1.

לאחר פתיחה של 1NT

למרות שלמזרח יש רק 6 נקודות מבנה היד המיוחד הופך אותה ליד חזקה יותר, השווה הזמנה למשחק מלא.

הוא צריך להשתמש בקונבנציית סטיימן. אם אינו מוצא התאמה ב-♠  הוא צריך להכריז ♦3. 

במקרה הזה הוא מוצא התאמה ב-♠. בגלל האורך והכוח ב-♦ וה-void ב-♣ אפשר להכריז ♠4.

למרות החמישייה היפה ב-♠, ידו של מערב אינה שווה ניסיון הזמנה לסלאם. 

לו היה יודע מה יש לשותף שלו בסדרות המיינור....

אני לא מצאתי דרך להראות את מה שיש בסדרת ה-♦. להראות את מה שיש ב-♣, או ליתר דיוק את מה שאין, זו כבר הזמנה לסלאם.

לאחר פתיחה של ♠1

זה מה שפתחה השותפה שלי. ההתלבטות שלי נעה בין האפשרות של נפילה במשחק מלא, ביצוע משחק מלא או סלאם. 

לאחר מחשבה ארוכה, בחרתי בהכרזה לא שיגרתית על מנת להזמין אותה למשחק מלא ב-♠. השתמשתי בקונבנציית Bergen Raises והכרזתי ♦3. השותפה שלי הכריזה מיד ♠4.

שימו לב שבהכרזה שלי הראתי יד עם ארבעה קלפים ב-♠ ועם 10-11 נקודות. יש לי ארבעה קלפים ב-♠ אבל רק 6 נקודות.

בגלל ה-void ב-♣ נקודת אורך ב-♠ והאורך והכוח ב-♦ הערכתי את היד שלי כשווה 10 נקודות.

האפשרויות האחרות עליהן חשבתי היו:

1. הכרזת ♣4 באמצעות שימוש בקונבנציית Splinter

הבעיה היא שזו כבר הזמנה לסלאם.

2. הכרזת ♦2

היות שאנחנו משחקים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. משמעותה התחייבות למשחק מלא.  

יש בהכרזה הזו שתי בעיות:

א. אם לשותפה יד מינימלית של 12 נקודות לא נוכל לעצור לפני משחק מלא 

ב. אצטרך להראות את ההתאמה ב-♠ מיד ועם יד חזקה, השותפה שחושבת שיש לי 12 נקודות תמשוך אותנו לסלאם שנופלים בו.

התוצאות

התוצאה הטובה ביותר ביד שבה ניתן לבצע ♠7 ו-♦7 הייתה ♠4 עם 3 לקיחות עודפות.

כמעט כל מי שהיה בחוזה של ♠4 השיג את התוצאה הזו שהייתה שווה כ-65%. 

חלק מהזוגות לא הגיעו למשחק מלא.

הערות שוליים

1. שימו לב שהכרזת ה-♦3 שלי אינה שוללת סלאם. אם השותפה שלי פתחה ♠1 עם 20-21 נקודות, היא עשויה לבדוק הכרזת סלאם. במקרה הזה יהיה לי מה להראות לה. 

2. אם מישהו מהקוראים חושב שהוא יכול להגיע לסלאם באופן הגיוני וסביר, אשמח אם יגיב לפוסט זה.

אליפות הארץ לזוגות מעורבים: הרבה יותר טוב מהפעמים הקודמות: עדיין רחוק מהחלום

אתמול ושלשום שיחקתי עם שותפתי ג'ודי שמיון-דגן בחצי גמר ובגמר א' של אליפות ישראל לזוגות מעורבים.

יומיים עמוסים ומהנים מהבוקר ועד הערב. 

הגענו לחצי הגמר עם מקדמה יפה מהשלב המוקדם, לאחר שסיימנו במקום השלישי במחוז הדרום שהיה גם המקום השלישי בשקלול הארצי (במאמר מוסגר, שיטת הבונוסים על המוקדמות, מקפחת את אלה ששיחקו במחוז מרכז שהוא הרבה יותר חזק ממחוז צפון ובוודאי ממחוז דרום). 

לאחר מושב ראשון מוצלח, שמרנו על מקום גבוה בדירוג הכללי. במושב השני שיחקנו רע במיוחד. השותפה שלי אמרה שלא נורא אם נהיה בגמר ב' (28 זוגות עלו לגמר א' ו-28 עלו לגמר ב') כי בגמר א' יש שחקנים חזקים מאד. אמרתי לה שאני רוצה להיות בגמר א' ולא סתם להיות בגמר א', אלא לסיים ראשון בגמר א'. אני גם יודע שיש שם זוגות הרבה יותר חזקים מאיתנו ולכן הסיכוי לסיים במקום כזה נמוך מאד.

המציאות התאימה למה שחשבתי, היינו בגמר א' וסיימנו במקום שלישי מהסוף. לתוצאות המלאות של גמר א' לחצו כאן.

מדוע סיימנו במקום נמוך בגמר א'?

אחזיר אתכם כמה שנים אחורה לאליפות הארץ לסניורים. איציק לוי ואני, שני שחקנים הרבה פחות מנוסים והרבה פחות טובים מאחרים, עולים בקושי לגמר. המקדמה של היריבים שלנו מבטיחה כמעט בוודאות שנהיה בגמר ב'. בחצי הגמר אנחנו, משחקים מצוין ועולים לגמר א'.

בחצי הגמר אני גאה במיוחד מההגנה ששיחקנו נגד האמן הבינלאומי יוסי אנגל, שחקן ברמה גבוהה מאד. 

יוסי שיחק בחוזה של ♣4. בדומם (אחרי) היו: KQx♣. אני החזקתי: AJx♣ יוסי זכה בהובלה ב-♦. ושיחק ♣ קטן מידו. "קפצתי" עם ה-A♣. ומיד שיחקתי את ה-K♠ מה- Double Tone שבידי. ה-K♠ זכה בלקיחה. ה-A♠ של שותפי בלקיחה השנייה. את ה-♠ השלישי יוסי חתך, אבל אני עשיתי over ruff עם ה-J♣. הפלנו את החוזה פעם אחת. 

במהלך המכרז השותף שלי לא הכריז ♠.

מושב אחד לפני הסוף, שותפי ואני, היינו במקום רביעי בגמר א'. במושב האחרון סיימנו אחרונים והתדרדרנו למקום ה-20.

בתחרות חזקה כמו אליפות הארץ אי אפשר לשחק מושב אחד גרוע במיוחד, מתוך חמישה מושבים, ובכל זאת לסיים במקום גבוה.

באליפות הארץ לזוגות מעורבים היו לנו שני מושבים נוראיים, שבהם אני שיחקתי גרוע מאד (כפי שכבר אתם יודעים מפוסטים אחרים, אם אני משחק גרוע אני לא מחפש את השגיאות של השותפה או השותף).

היו לתוצאה הלא-טובה סיבות נוספות, שהחשובה שבהם היא פערי הרמה בינינו ובין שחקנים טובים בהרבה מאיתנו, מטובי השחקנים בארץ, כולל כאלה שזכו באליפויות העולם ובאליפויות אירופה. 

מדוע יש סיכוי להשיג תוצאות טובות יותר בעתיד?

זו הפעם השנייה שאני מגיע לגמר א' באליפות הארץ (הפעם הקודמת באליפות הארץ לסניורים עם איציק לוי).

פעמיים שיחקתי בגמר ב' באליפות הארץ לזוגות מעורבים: בפעם הראשונה כשחקן מתחיל עם שחקנית מתחילה, עלינו מהמקום ה-16 בשלב המוקדם. סיימנו במקום הלפני אחרון בגמר ב'. 

בפעם השנייה לא עליתי והציעו לי ולשותפה איתה שיחקתי אז להחליף זוג שעלה. סיימנו במקום הלפני אחרון בגמר ב'.

מאז התקדמתי בהרבה: אני משחק יותר טוב, אני משחק עם שותפה שמשחקת יותר טוב מהשותפות איתן שיחקתי אז (ונהנה יותר לשחק איתה) וגם התוצאות טובות יותר.

האם אפשר בעתיד לסיים ראשונים בגמר א'?

בפוסט ישן שכותרתו: פוסט אישי: חלומות של סניורים הסברתי מדוע הסיכויים שלי לזכות באליפות ישראל נמוכים מאד. הסברתי גם מדוע בכל זאת יש הסתברות גבוהה מ-0% שזה יקרה. בפוסט המשך שכותרתו: חלומות של סניורים - חלק 2: באיזו אליפות זה פחות בלתי אפשרי, הצבעתי דווקא על האליפות לזוגות מעורבים כזו שבה זה פחות בלתי אפשרי. 

לשחק נגד שחקנים חזקים בהרבה ממני

אני נהנה יותר לשחק נגד שחקנים שהם הרבה יותר חזקים ממני. כשלא מדובר בשחקנים צעירים, נדמה לי שהפערים בינם וביני מצטמצמים בהדרגה. יש כאלה שהפער ברמה הוא כל כך גדול, שאף פעם לא אוכל להגיע לרמה שלהם ואפילו להתקרב לרמה שלהם.

היתרון הגדול שלי, לעומת שחקנים ברמתי, הוא שאני לא מפחד לשחק נגד שחקנים הרבה יותר חזקים ממני. 

כבר מצאתי את עצמי כשחקן מתחיל, מפיל שחקן שזכה באליפות עולם בחוזה של 3NT בתחרות ברומטר, כשכל ה-Field מצטופף סביב השולחן שלנו (ולא בשביל לראות אותי). עם 4 נקודות ושותף שהכריז Pass כל הזמן, מצאתי באופן לוגי את ה-Killing Lead. קראו: פחד בברידג' חלק 3: פחד במה. 

כבר ניצחתי עם הבן שלי בהפרש גדול ב-12 ידיים, זוג שזכה באליפות עולם (בתחרות קבוצות שהפסדנו בהפרש גדול, כי זה היה רק חצי מההתמודדות ופערי הרמה בין הזוגות בקבוצה השנייה ובין שני הזוגות בקבוצה שלנו ענקיים).

לא אני היה זה שנלחץ, כששיחקתי בחוזה של ♦3, עם 17 נקודות (13 בדומם ו-4 ביד שלי) ובהתאמה של 5-2 בסדרה, ללא A ♦K♦ ו-T♦ לאחר הכרזת Takeout Double של הבן שלי, שניצל את היותנו לא-פגיעים מול יריבים פגיעים.

זה היה נגד זוג שחקנים שכבר שיחקו בנבחרת ישראל. הייתי שחקן מתחיל. זה קרה בתחרות הכי גרועה שלי בפסטיבל הברידג' בתל-אביב. כמעט בכל יד טעיתי.

לא ביד הזו. ראיתי את אחד היריבים נכנס ללחץ אחרי הובלה לא מוצלחת של השותף שלו. הוא לא הצליח להסתיר את הלחץ שלו שהלך וגדל, כששיחקתי את היד באופן הכי מדויק שאפשר. נפלתי פעם אחת וקיבלנו כ-95% על היד. 

גם אתמול ושלשום נהנתי לשחק נגד שחקנים ברמה גבוהה מאד ולא בכל הידיים זה הסתיים בתוצאות רעות.

בפוסטים הבאים אביא כמה ידיים מעניינות.

כדי לא להפסיד: מפסיד על מפסיד - שני מפסידים על שני מפסידים

בפוסט קודם, הבטחתי לכתוב על כישלונות שלי. בפוסט זה אני מתחיל לקיים את ההבטחה. 

בתחילת דרכי בברידג', שיחקתי במוקדמות אליפות הארץ לזוגות מעורבים. הייתי אמן ארד. דרגתה של השותפה שלי הייתה נמוכה יותר. על הנייר מקום אחרון. במציאות מקום 16 מתוך יותר מ 40 זוגות.

בגמר זה כבר היה סיפור אחר. סיימנו במקום אחד לפני אחרון. הידע שלי בברידג' היה מועט. שיחקתי רע ובחלק מהידיים עשיתי טעויות, שגם שחקן מתחיל לא עושה. גם השותפה שלי הייתה רחוקה מלהצטיין, אבל כשאני משחק רע, אני בא בטענות רק לעצמי.

מכל השגיאות שעשיתי רק יד אחת טרדה את מנוחתי: היד בה נפלתי פעם אחת בחוזה מוכפל של ♥2 נגד ישראל ידלין ואורית מורן. היה לי הרושם שהחמצתי תוצאה טובה מאד (ואולי אפילו Top) נגד זוג חזק מאד. שני יריבי שיחקו בנבחרת ישראל. ישראל ידלין גם זכה באליפות אירופה לקבוצות פתוחות. 

מחלק: דרום. מזרח-מערב פגיעים

לאחר שדרום פתחה ♣1 הכרזתי ♥1. השותפה שלי הכריזה ♥2. ידלין (צפון) הכפיל. 

צפון (ישראל ידלין)  הוביל  ב Q♣. שיחקתי נמוך והוא המשיך ב J. שוב שיחקתי נמוך וחתכתי ביד. משכתי K שליט והמשכתי ב Q♥. דרום לא שרתה. כשעברתי לדומם עם ה A חשבתי על משחק של K♣ עליו אזרוק ♠. החלטתי שאין עוד כניסה לדומם ושיחקתי ♦ ל 10 של דרום. ה J שלי כוסה על ידי ה Q. ידלין משך את ה ♥ האחרון והמשיך ב ♣ להפלת החוזה.

פוסט מורטום

הייתה לי תחושה, שאפשר היה לבצע את החוזה. חשבתי שצריך להפסיד עוד מפסיד על מפסיד ולא לחתוך בפעם השנייה. חשבתי על היד במוצ"ש אחרי התחרות וגם ביום ראשון ולא מצאתי, כיצד מבצעים אותו.

ביום ראשון הלכתי לקורס הראשון המסודר בו למדתי ברידג': קורס שחקני תחרויות. את הקורס לימד אלדד גינוסר, שזכה ביחד עם אילנה אס, במקום הראשון באותה אליפות הארץ לזוגות מעורבים. 

שאלתי אותו על היד שטרדה את מנוחתי. התשובה: אני ישבתי מאותו צד שאתה ישבת וביצעתי את החוזה. שלח לי הודעת דוא"ל ואסביר לך כיצד מבצעים את החוזה. 

כיצד מבצעים את החוזה? על פי אלדד גינוסר: הדרך היחידה לבצע את החוזה היא להימנע מלחתוך את 3 סיבובי ה ♣ הראשונים - עליך להשליך ♠ פעמיים (אכן מפסיד על מפסיד - פעמיים!) אח"כ הם ימשיכו כנראה ב ♠ שתזכה, תיכנס לדומם ותשחק את ה ♦ לנסיך. עכשיו אתה בשליטה!

עכשיו כשהבנתי יכולתי לישון בשקט. למדתי גם משהו בסיסי שלא ידעתי: חשוב לשמור על שליטה. כשחתכתי מוקדם מדי ולצפון היו ארבעה קלפי שליט (לא מפתיע על פי ההכרזה), איבדתי את השליטה.

מדוע טעיתי?

לשחקנים מתחילים (כפי שאני הייתי אז), קשה לראות קלף גבוה כמפסיד. הם יתקשו לראות A כמפסיד בחוזה עם שליט כשלאחד היריבים יש Void באותה סדרה. הם  יתקשו לראות ב K כמפסיד גם אם היריב שיושב אחריו מחזיק AQJ10 באותה סדרה. 

זה כמובן לא הגיוני, אבל מבחינה פסיכולוגית קשה להם לתפוס את זה. לשחקן מומחה אין בעיה כזאת: מפסיד הוא תמיד מפסיד, ללא קשר לשאלה האם הוא A או 2. 

איך מתקדמים בברידג'?

אחת הדרכים הטובות ביותר ללמוד ברידג' (וגם תחומים אחרים) היא באמצעות טעויות. ככל שהטעות מביאה לתוצאה כואבת יותר, כך גדל הסיכוי שתלמדו ממנה.  

זוהי הסיבה שבכל קורס ברידג' שאני מלמד, אני אומר לתלמידים בשיעור הראשון שמותר לעשות טעויות ואני מצפה מהם לטעויות. בשלב הזה אני גם מבקש מהם לא לבוא בטענות לשותף/שותפה שביצע/ ביצעה את הטעות.

האם אני למדתי מהטעות?

אני הייתי צריך לחכות חצי שנה עד שיכולתי לענות לשאלה הזו. אתם תצטרכו לחכות הרבה פחות: תצטרכו לחכות לפוסט הבא בבלוג.

חלומות של סניורים - חלק 2: באיזו אליפות זה פחות בלתי אפשרי?

בפוסט האישי הקודם: חלומות של סניורים  ניתחתי את סיכוייו (הקלושים) של חלום הזכייה באליפות הארץ. בפוסט זה אנסה לנתח באיזה אליפות ובאילו תנאים זה פחות בלתי אפשרי. 

לצורך ההסבר מדוע הסיכויים באליפות מסויימת קלושים פחות, אשתמש בשמותיהם של שחקנים מצוינים המשחקים בנבחרת ישראל: מיכאל בראל ויניב זק.

האם יכול להיות שהשותף של יניב זק (מיכאל בראל) "ימכור" לי שתי לקיחות?

לא רק שאיני חושב על האפשרות הזו, איני חולם אפילו על האפשרות הזו. זה לא יקרה לעולם. מדובר בשחקן יותר מדי טוב מכדי שזה יקרה.

מה שכתבתי על מיכאל בראל, נכון גם לגבי יניב זק.
באליפות הארץ הפתוחה (כל אחד יכול לבחור לעצמו בן או בת זוג כראות עיניו).

חלק גדול מהזוגות המובילים תחרות כזו, דומים לזוג הזה.
ביחד עם שותף ברמתי, אני יכול לסיים במושב אחד מתוך ארבעה לפני אחד מעשרה זוגות כאלה. ביום טוב של השותף ושלי וביום שחור של זוג כזה, אולי נסיים לפניו בסיכום הכולל, אבל הסיכוי שלי לסיים עם שותף ברמתי לפני כל עשרת הזוגות המובילים, שואף לאפס.

שימו לב למינוח: לא אמרתי שאין בכלל סיכוי: ההסתברות שלי ביחד עם מישהו ברמתי, לסיים במקום ראשון בתחרות כזו, כל כך נמוכה, שהגדרתי אותה כשואפת לאפס. אבל היא אינה אפס. עדיין קיים סיכוי, זעיר ככל שיהיה, לזכות במקום הראשון.

האם יכול להיות ששותפה של יניב זק "תמכור" לי שתי לקיחות?
אני לא חולם על האפשרות הזו. זה כבר קרה. כשהייתי אמן ארד, שיחקתי במוקדמות אליפות הארץ לזוגות מעורבים (בכל זוג יש אישה וגבר ) עם שחקנית בדרגה נמוכה מדרגתי.
על הנייר - מקום אחרון. במציאות מקום 16 מתוך יותר מ 40 זוגות. עלינו לגמר. 

בגמר סיימנו במקום, שתאם את רמתנו כשחקנים מתחילים: מקום אחד לפני אחרון. 
השותפה של יניב זק "מכרה" לי שתי לקיחות. נפלתי פעם אחת בחוזה של  ♠2 במקום לפול 3 פעמים. 

זוג זה דומה לרוב הזוגות המובילים באליפות הארץ לזוגות מעורבים: זוגות של שחקנים שיש בניהם הבדלי רמה גדולים. בדרך כלל, אבל לא בכל המקרים, הגבר הוא השחקן הטוב יותר.

מדוע הסיכויים שלי לזכות באליפות הארץ לזוגות מעורבים אינם שואפים לאפס?
ציינתי שבאליפות הארץ הפתוחה סיכויי לזכות שואפים לאפס. המצב שונה באליפות הארץ לזוגות מעורבים: סיכויי מאד נמוכים אבל אינם שואפים לאפס.

כאשר הבדלי הרמה בין שותפים גדולים, תמיד יש סיכוי לזוג שחקנים ברמה נמוכה יותר מהחזק מהשניים וברמה גבוהה יותר מהשחקן הפחות טוב, לסיים לפניהם.
גם אם הפער בינם לבין השחקן הטוב יותר הוא גדול מאד, עדיין יש להם סיכוי סביר להקדים את הזוג עם פערי רמה גדולים.

רוצים להבין מדוע? קראו את כל או חלק מהפוסטים הבאים:

שותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים: הטוב, הרע והמכוער

השלם קטן מסכום חלקיו: על שותפות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים

מה עשיתי רע ש"שילמתי" 1,100?

הסיכויים שלי להקדים זוג אחד כזה מבין הזוגות המובילים, אינם קטנים. הסיכויים להקדים עשרה זוגות כאלה, שבכל אחד מהם שחקן ברמה גבוהה בהרבה מרמתי, נמוכים.

התנאים הנדרשים על מנת שאזכה באליפות הארץ לזוגות מעורבים
התנאי ההכרחי והלא מספיק הוא שתהיה לי שותפה ברמתי שיש בינינו תיאום טוב:

1. קבענו שיטת הכרזה ושיטת משחק
שנינו מכירים ויודעים אותה היטב.

2. כל אחד מבין (ברוב המקרים) את ההכרזה והמשחק של שותפתו או שותפה.

3. מבינים את האופי והסגנון של השותפה/השותף.

בנוסף לתנאי יסודי זה יידרש צירוף של כמה אירועים המתרחשים דווקא באותה תחרות:

1. השותפה שלי תהיה ביום בו היא משחקת ברמת השיא שלה.

2. אני אהיה ביום בו אני משחק ברמת השיא שלי.

3. מזל
ברידג' אינו משחק של מזל, כאשר מתייחסים למספר גדול מאד של חלוקות שמשוחקות. כפי שכבר ראיתם בכמה פוסטים יש לפעמים מזל נקודתי. למשל בפוסט: תחרות קבוצות שיטה הוגנת ושיטה הוגנת פחות תוכלו לקרוא על מקרה כזה.

סטטיסטית כשמשחקים בחמש ידיים בתחרות תכנית, שהסיכוי להצליח בה הוא 50% (למשל: עקיפה), יהיו ימים שבהם נצליח בארבעה או חמישה מתוך חמישה מקרים. יהיו גם ימים בהם נצליח רק באחד או ניכשל בכולם (ההסתברות היותר גבוהה היא שנצליח בשניים או שלושה מקרים מתוך חמישה).
אני ושותפה ברמתי צריכים על מנת לנצח באליפות את היום של ארבעה או חמישה מקרים של הצלחה מתוך חמישה. 

4. עוד סוג של מזל 
בכל תחרות יש ידיים שהן Flat Field, כלומר: לא חשוב מה רמתך תשיג את אותה תוצאה.
בכל תחרות יש גם ידיים שידע, מיומנות וכישרון עשויים להביא תוצאה טובה (במאמר מוסגר, יש גם מעט ידיים, שדווקא ידע המוביל למשחק נכון, יביא לתוצאה גרועה. ראו דוגמה כזו בפוסט: בתחרויות חזקות: לעבור את ה 60% - בתחרויות חלשות: לא משנה התוצאה) 

בהקשר של אליפות זוגות מעורבים, בהחלט יכול לעזור לנו שב 60% או יותר מהידיים בהם יש יתרון לידע ומיומנות, מי שיצטרך לקבל את ההחלטה תהיה השחקנית. 
יעזור גם אם כמה שיותר משחקים של Flat Field השחקן יהיה זה שיצטרך לקבל את ההחלטה.

במאמר מוסגר, אני רחוק מאד מעמדות הדוגלות באפליה מגדרית או מזלזלות בכישוריהן של נשים. מה לעשות שבמקרה הקונקרטי בו אנו דנים, ברוב המקרים של זוגות המועמדים לזכות בתחרות כזו בארץ, האישה היא ברמת משחק נמוכה מהגבר. האמירה פה היא אמירה סטטיסטית המוגבלת לתחרות הספציפית הזו.

5. לא יזיק גם יום גרוע במיוחד של כמה מהשחקנים המובילים

סליחה
יסלחו המספר הקטן של הזוגות המועמדים לזכייה באליפויות זוגות מעורבים, בהם שני בני הזוג שחקנים מצוינים. בשביל לצאת גם לפניהם בוודאי אצטרך הרבה מזל (בנוסף לכל מה שצוין לעיל).