הישג מרשים לבר טרנובסקי ולאסף יקותיאלי

 

הישג מרשים לזוג שחקנים ישראלים בר טרנובסקי ואסף יקותיאלי. שני צעירים שחקנים ישראלים בכירים צעירים היו בקבוצה שזכתה במקום ראשון בתחרות Keohane North American Swiss Teams. 

תחרות זו היא אליפות צפון-אמריקה לקבוצות כשיריבות  נקבעות בשיטה השויצרית.  

אם תלחצו על הקישור המתאר את התחרות, תוכלו לראות שבקבוצות זוכות בשנים קודמות היו שחקנים מהצמרת העולמית. 

בשנת 2021 היה השחקן הישראלי רון פכטמן בקבוצה שזכתה בתחרות זו. הוא שיחק עם שותף פולני.

לתוצאות ההתחרות לחצו כאן. 

פרטים מעניינים על שחקנים בקבוצות

אריק רודוול

אריק רודוול היה שחקן בצמרת העולמית וזכה ביחד עם שותפו הקבוע ג'ף מקסטרוט  במספר רב של אליפויות עולם. 

השותפות ביניהם נחשבה לאחת הטובות ביותר בברידג' העולמי. בפוסט שכתבתי ב-JOKOPOST תיארתי את השותפות שלהם: 

סוד ההצלחה בזוגיות: הוויכוחים לא ליד השולחן

היא נמשכה עשרות שנים. 

כשעקבתי בשנתיים האחרונות אחרי תוצאות של תחרויות עולמיות חשובות, ראיתי את מקסטרוט משחק עם שותפים אחרים ומשיג תוצאות טובות. 

לא ראיתי את רודוול ברשימת השחקנים שהשיגו תוצאות טובות. 

באופן טבעי חשבתי על תסריטים אפשריים למצב המתואר לעיל.

עשוי להיות תסריט של סיום שותפות מסיבות שונות: ריב, מיצוי, ירידה ברמת הברידג' של אחד השותפים ועוד.

ראיתי כבר סיומי שותפויות מסיבות גרועות יותר: מוות, מחלה, ירידה חדה בזיכרון וביכולת חשיבה (בדרך כלל ירידה היא בגיל מבוגר). במקרה זה מדובר בשני שחקנים בסוף שנות ה-60 של חייהם.  

שמחתי לראות שרודוול מתפקד היטב כשחקן ברידג'. 

איני יודע האם הזוג הזה יחזור לשחק ביחד באופן קבוע.

אלדד גינוסר

אלדד גינוסר הוא שחקן ישראלי מצויין, שזכה בהישגים מרשימים בתחרויות עולמיות ברמה גבוהה. אחרי שקיבל גם אזרחות אמריקאית שיחק בהצלחה בנבחרת ארה"ב באליפויות עולם לקבוצות מעורבות (בכל זוג אישה וגבר).

אלדד שיחק עם השחקן האגדי זיא מחמוד (Zia Mahmud). הקבוצה שלהם זכתה במקום העשירי. 

מפגש צמרת באליפות אירופה לקבוצות מעורבות: ישראל שמרה על המקום הראשון נגד צרפת

 

היום (3.7.24) שיחקה נבחרת הקבוצות המעורבות (כל זוג מורכב מאישה ומגבר) של ישראל נגד נבחרתה החזקה של צרפת.  

לפני המפגש ישראל הייתה ראשונה לפני נבחרת צרפת כשהמרחק של שתי הנבחרות מהמקום השלישי היה גדול. 

לאחר מפגש מותח נבחרת ישראל נותרה במקום הראשון. 

התאגדות הברידג' הישראלית ראויה לשבחים על שני דברים: 

1.  שידור חי של מפגש בזום.

2. הבחירה באלדד גינוסר כפרשן.

אלדד גינוסר הוא ללא ספק אחד מטובי השחקנים בישראל ויש לו הישגים מרשימים בברידג' העולמי. 

הפרשנות שלו נוגעת בהרבה מאוד אספקטים ומבוססת על הבנה מעמיקה בברידג'. 

מצורף קישור לסרטון של הזום בערוץ ה-You Tube של ההתאגדות

קישור לסרטון: אליפות אירופה למעורבים - שידור של אלדד גינוסר בדרך למדליית זהב

בטוח שתלמדו ממנו הרבה יותר ממה שתלמדו מהפוסט הזה.

כרגיל, למדתי מאלדד הרבה דברים. 

בפוסט זה אתמקד בקצרה בכמה דברים שלמדתי. בדבר אחד שלא הסכמתי איתו ובקוריוז אחד. 

הכרזת 1NT 

צריך להיות גמישים בהכרזת 1NT. 

גם בידיים ש"נראות כמו 1NT" גם אם הן חצי מאוזנות. 

גם בידיים עם 13-14 נקודות עם חמישייה או שישייה יפה במיינור. 

באחת המידיים פתח רון פכטמן בהכרזת 1NT עם פחות מ-15 נקודות. הייתה לו שישייה ב-♣ שבראשה AKQTx. 

חוזה של 3NT ניתן לביצוע ובוצע על ידי הצרפתי בשולחן השני. 

גם שחקן ברמה גבוהה מאוד כמו רון פכטמן טועה (פחות משחקנים פחות טובים ממנו) והאו נכשל בביצוע החוזה.

הלקח שלי: מעבר לידיים חצי מאוזנות עם חמישייה במייג'ור, שאני פותח 1NT כמעט תמיד עם 15-17 נקודות, אני צריך להגדיל את הגמישות שלי בידיים ש"נראות כמו 1NT".

Over Call אגרסיבי או אגרסיבי מדי?

אני פחות נבהל מהכרזות פתיחה אגרסיביות. אבל אני צריך סיבה טובה במיוחד להכרזת Overcall של ♠1 כפי שהכריזו הצרפתים. עם 9 נקודות וחמישייה "ריקה" עם JT אני מכריז Pass. למעט מבנה ידיים מיוחד, למשל: void ב-♥. 

אלדד אומר שהיום מקובל להכריז Overcall עם ידיים כאלה בגובה 1 ושגם הוא כנראה היה מכריז כמוהם. 

פערי הרמות בינינו, לטובתו, מאוד גדולים, אבל בכל זאת לא השתכנעתי. 

דעתי נובעת מזה ש Over Call הוא Lead Directing. 

אם השותף יוביל, הוא כמובן יוביל ב-♠.

במבחן התוצאה ביד הזו צדקתי. התברר שההובלה ב-♠ קטן מתחת ל-JT הייתה לא מוצלחת. הובלה ב-♥ הרבה יותר מוצלחת. 

כל אחד מוכר לקיחה בהגנה

בהמשך להובלה הלא מוצלחת שתיארתי בפיסקה הקודמת, אלדד אומר שבהסתברות גבוהה, כל אחד מוכר לקיחה אחת בהגנה. גם שחקנים ברמה הגבוהה ביותר. גם הוא עצמו. במקרים רבים המכירה היא בהובלה.

התובנה שלי: שמחתי לשמוע שאני לא לבד. 

Pierre Cornier

כבר נתקלתי בשמו של השחקן הצרפתי הזה בתחרויות ברמה העולמית הגבוהה שצפיתי בהן. 

לא ידעתי שהוא אחד השחקנים הטובים בעולם. אלדד אומר שהוא אחד הטובים בעולם.

התובנה שלי: אלמד קצת יותר על השחקן הזה. אולי גם קוראי הבלוג ירוויחו ידיים שהוא שיחק או הכריז באופן יצירתי במיוחד.

הנקודה האישית שלי: עקרון הבחירה המוגבלת

באחת הידיים נעשה שימוש בעקרון הזה הידוע יותר בשמו האנגלי: Principle of Restricted Choice. 

אלדד אמר שהוא מניח שבויקיפדיה העברית אין ערך על זה, אבל בויקיפדיה האנגלית בודאי יש ערך. 

כמי שכתב את הערך בויקיפדיה העברית ואולי אפילו הגה את המושג העברי, משום כשכתבתי אותו לא נתקלתי לפני זה במושג העברי, ידעתי שזה לא נכון.

קישור לערך: עקרון הבחירה המוגבלת.

בהצלחה לנבחרת הקבוצות המעורבות של ישראל. מקווה למדלית זהב. בהצלחה גם ליתר הנבחרות של ישראל המתחרות בקטגוריות אחרות. 

הערת שוליים

שימו לב לאיות העברי: עקרון ולא עיקרון. את זה למדתי מאלדד אחר. אלדד זלצמן שהוא המומחה הלשוני מספר אחד בויקיפדיה.

 

עדי אסולין מנתחת ידיים מהסימולטנית ארצית

 

במסגרת הדרך החדשה לניתוח ידיים מהסימולטנית הארצית ניתחה אלופת העולם לנשים עדי אסולין ארבע ידיים מהסימולטנית של חודש אפריל. 

באחת הידיים הצטרף אליה המאמן שלה ושל שותפתה בנבחרת הנשים של ישראל אלדד גינוסר. 

הניתוח היה מצד אחד ברמה גבוהה ומהצד שני הותאם גם לשחקנים שרמתם גבוהה פחות.

מצורף קישור לסרטון בערוץ של ההתאגדות הישראלית לברידג'. 

מאוד ממליץ לצפות בסרטון המצוין הזה. גם אני למדתי דברים שלא ידעתי. 

היד הראשונה שעדי ניתחה

היד 

מה למדתי מהיד?

הדבר החשוב שלמדתי ושאני לא משחק עם אף שותף הוא לאחר הכרזת 3NT של צפון. 

מהלך ההכרזה המומלץ

מזרח פותח ♦2 חלש. דרום מכריז Pass ומערב מכריז ♦3. צפון מכריז 3NT. מזרח Pass. 

צריך לסכם עם השותף מה המשמעות של הכרזות ♣4, ♦4 ו-♥4. 

הכי פשוט זה לשחק System On, כלומר:

♣4 - Stayman או Puppet Stayman. על פי מה שאתם משחקים בידיים בהם יש משחק מלא לפחות. 

♦4 - טרנספר ל-♥

♥4 - טרנספר ל-♠

סלאם קסום (Magic Slam)

ביד שניתחו ביחד אלד גינוסר ועדי אסולין למדתי מושג חדש עבורי: סלאם קסום או Magic Slam. 

זהו סלאם שמבצעים עם הרבה פחות מ-31 נקודות. משהו כמו 25-27 נקודות.

מדובר בסלאם בסדרת שליט המבוסס על כך שיש את "הנקודות הנכונות", כלומר: אין נקודות מבוזבזות בסדרה שממילא מתכוונים לחתוך בה ויש קלפים גבוהים בסדרות צדדיות אחרות. 

קשה להכריז סלאמים כאלה ובדרך כלל רק שחקנים ברמה גבוהה מצליחים להכריז אותם.

היד

אחרי שדרום פתח בהכרזת ♥1 מערב התערב בהכרזת ♠1. 

ידו של צפון עם 12 נקודות גבוהות מתחזקת ויש לו פוטנציאל לבחינת סלאם. 

מה שמחזק אותו הם:

1. חמישה קלפים ב-♥. התאמה של לפחות 10 קלפים עם השותף.

2. Void בסדרת היריב. 

3. AK בסדרת ה-♦ שהיא סדרה צדדית.

4. כוח בסדרת השליט.

במקום שאני אנתח את המשך ההכרזה ואת האופן שבו מגיעים לסלאם, אני מעדיף שתשמעו את ההסבר המצויין של אלדד ושל עדי. 

סלאם קסום שאליו הגעתי עם שותף בעבר הרחוק

כתבתי בבלוג זה על אותה יד בלי לדעת שיש מושג כזה. 

זה היה בשנת 2014. שיחקתי עם הבן שלי במוקדמות אליפות הארץ ב-IMP. 

היו לנו את 24 נקודות בשתי הידיים. לא היו נקודות מבוזבזות. 

קישור: מוקדמות אליפות הארץ ב- IMP: סלאם שאחרים לא הכריזו

להבין ולאהוב הגנה

באחת הידיים, ששיחקתי לפני הרבה שנים בתחרות לדרגות נמוכות בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב, הייתי מגן בחוזה ללא שליט. 

נותרו בידי ארבעה קלפים והיינו צריכים לזכות בשתי לקיחות על מנת להפיל את החוזה. 

הקלפים שבידי:

   - ♠

  Q♥

 ♦  גבוה (לקיחה אחת)

 86♣

הכרוז, שישב לפני, סומן כמי שמחזיק ב-A♥ ובפועל החזיק גם ב-97♣.

אני צריך להוביל קלף. ה-K♥ כבר שוחק.

אני צריך להוביל קלף. שיחקתי את ה-Q♥!!! 

הבן שלי ניר סומן כמי שכנראה מחזיק בשני קלפים ב-♥. אם אחד מהם הוא ה-J♥, נפיל כנראה את החוזה. 

הכרוז זכה ב-A♥. הוא הניח שאני מחזיק גם ב-J♥. ברמות של דרגות נמוכות נדיר שמישהו ישחק את ה-Q♥ ללא ה-J♥. 

אם זה המצב, אז כנראה שקלפי ה-♣ שנותרו למגינים  מתחלקים 1-1. הוא שיחק את ה-9♣. 

ה-8♣ בידי היה הלקיחה שהפילה את החוזה.

ממה שכתבתי לעיל אתם בודאי מבינים שאני אוהב לשחק בהגנה וכנראה גם מבין משהו בהגנה. 

אם תקראו פוסטים אחרים בבלוג הזה, תקבלו תמונה דומה. 

הגנה היא תחום שמרבית השחקנים נותנים לו פחות מדי תשומת לב. הם מעדיפים הכרזות (רצוי סלאמים) ומשחק יד. 

צריך לזכור שב-50% מהידיים משחקים בהגנה ורק ב-25% מהידיים משחקים ככרוז. ב-25% מהידיים אתם בתפקיד הדומם. 

הרצאה בזום על הגנה

יפה עשתה ההתאגדות הישראלית לברידג' שארגנה הרצאות של שחקנים בכירים בכל יום בצהריים. 

לצערי, אני עסוק בעשייה ולא יכול לפנות זמן לכולן. החלטתי לא לוותר על ההרצאה של אלדד גינוסר על הגנה שהתקיימה אתמול (11.10.23).

לא התאכזבתי הייתה הרצאה מעולה עם ארבעה נדבכים שונים:

1. העקרונות הכי פשוטים של הגנה.

כולל לאהוב לשחק בהגנה, שציינתי בפסקה הקודמת.

2. אינטואיציות

3. הסברים על דברים טכניים בסיסיים בהגנה, שמתאימים לשחקנים פחות מנוסים.

4. הסברים בנושאים מתקדמים.

ממש לא פשוט לשלב את שלושתם באותה הרצאה.

שלא תטעו, למרות ההשקעה שלי במשחק ההגנה יש לי הרבה מה ללמוד ומה לשפר במשחק ההגנה שלי. 

בהרצאה למדתי כמה דברים שלא ידעתי וכמה דברים שאני צריך לחקור יותר לעומק. 

חלקם יבואו בעתיד לידי ביטוי בפוסטים בבלוג זה.

 ממליץ לכולם לצפות בסרטון של ההרצאה באתר YouTube.

הרצאה של אלדד גינוסר לחברי ההתאגדות 11/10/23

2 על 1 מחייב למשחק מלא: שתי משמעויות אפשריות לחזרה על סדרת המייג'ור של הפותח

גם אתמול (22 במאי 2020) השתתפתי באמצעות ZOOM ב-Over My Shoulder. גם הפעם באחד החדרים הסביר אלדד גינוסר בעברית. הפעם הוא שיחק עם אופיר רשף נגד Joel Wooldridge ו-David Grainger.
Wooldridge הסביר באנגלית בחדר השני. 

Joel Wooldridge

Wooldridge הוא שחקן אמריקאי יליד 1979. בין הישגיו מקום שני ב-Bermuda Bowl בשנת 2011 ושלוש זכיות באליפות העולם לנבחרות צעירים. 
לפרטים נוספים קראו את הערך עליו בויקיפדיה האנגלית.

David Grainger

התקשיתי למצוא מידע על השחקן הזה. בפרופיל שלו ב-Bridge Winners כמעט ולא כתוב כלום, כנראה בחור צנוע. מצאתי אותו בין 52 השחקנים הגדולים של קנדה בכל הזמנים. הוא דורג במקום ה-40 ובין השאר זכה במדליית ארד באליפות העולם לנבחרות צעירים. 

מה למדתי אתמול מאלדד גינוסר?  

  

מאז שלמדתי אצל אלדד גינוסר בקורס שחקני תחרויות בכל פעם יש לי מה ללמוד ממנו. 

כמו שכולנו למדנו על בשרנו בימי הקורונה הלא כל כך עליזים, העולם משתנה וגם אנחנו משתנים. גם אלדד. זה כבר לא הבחור הצעיר שמדבר על שיטות הכרזה מתוחכמות, למרות שאין ספק שגם היום הוא יכול לעשות את זה. הדגש עבר להבנה מעמיקה של המשחק כשכמו לכל שחקן ברמה גבוהה יש לאלדד את התפיסה האישית שלו. 

כפי שכבר ציינתי בפוסט על המפגש הקודם איתו הוא מעדיף להשתמש ב-2NT טבעי ולכן נמנע מחלק משיטות ההכרזה העושות שימוש מלאכותי בהכרזה הזו. 

הפעם למדתי, בין השאר:

1. שאינו משתמש ב-Puppet אלא רק ב-Stayman רגיל.

משום שהוא חושב שזו קונבנציה לא מוצלחת.

2. שהוא חושב שברוב המקרים אפשר להכריז משחק מלא או להסתפק במשחק חלקי והמצבים של ידיים מזמינות הם יחסית פחות שכיחים.

3. רציתי להתייחס למשפט קצר שלו ביחס לשתי משמעויות אפשריות של חזרה על סדרת המייג'ור על ידי הפותח, בידיים מחייבות למשחק מלא, בשיטת ההכרזה Two over One. 

Puppet Stayman

המגרעות הבולטות שאלדד ציין הן: 

1. שכשהמשיב מראה את הרביעייה שאין לו המגנים יכולים להכפיל לצורך הובלה בסדרה הזו.

2. קושי של המשיב לתאר ידיים של 5-4 בסדרות המייג'ור.

בבלוג זה התייחסתי לבעיות ב-Puppet הפשוט ולניסיונות למצוא פיתרונות טובים יותר. 

קראו למשל: Puppet Stayman אחרי פתיחה של 2NT: התמודדות עם הבעיות.      

הבעיה בפתרונות היא שהם בדרך כלל מורכבים ולא בהכרח מתאימים לשחקנים מהשורה.

שתי אסכלות ביחס לחזרה על סדרת המייג'ור של הפותח

ביד בה השותף הכריז הכרזה מחייבת למשחק מלא אחרי פתיחה בסדרת מייג'ור. ציין אלדד שיש שתי תפיסות:

1. תפיסה שבה חזרה על סדרת המייג'ור אינה מחייבת יותר מ-5 קלפים בסדרה.

דוגמה: הפותח פתח ♠1. המשיב הכריז ♣2. הפותח הכריז ♠2. זוהי "הכרזת פח זבל", שאינה מחייבת שישייה או יותר בסדרה.

2. תפיסה שבה חזרה על סדרת המייג'ור מחייבת יותר מ-5 קלפים בסדרה.

דוגמה: הפותח פתח ♠1. המשיב הכריז ♣2. הפותח הכריז ♠2. הפותח מבטיח שישייה לפחות בסדרת ה-♠. הוא אינו מתאר יד חזקה המתאימה ל-Reverse bid של Two over One. במצב זה המשמעות של Reverse bid היא 15 נקודות או יותר.

אלדד משחק על פי התפיסה הראשונה שבה חזרה על סדרת המייג'ור אינה מחייבת יותר מ-5 קלפים.

גם אני משחק כך עם כל השותפים שמשחקים איתי Two over One.

 

לפני כמה שנים

כשעדיין שיחקתי באופן קבוע עם הבן שלי וכבר שיחקנו Two over One, נתקלתי במאמר באתר אינטרנט. 

המאמר הזה עסק בדיוק בנושא הזה. בעקבות קריאת המאמר כתבתי פוסט, שאתם מוזמנים לקרוא אותו:

המחלוקת הידועה פחות בשיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא

אני והבן שלי ניסינו לשחק בשיטה שעל פיה חזרה על סדרת המייג'ור מחייבת שישה קלפים לפחות.

אני לא בטוח שהיינו היחידים בארץ ששיחקו את זה, אבל אני גם לא בטוח שלא היינו היחידים בארץ ששיחקו את זה. 

היות שכל אחד מאיתנו שיחק גם עם שותפים אחרים והיות שידיים עם שישייה בסדרת מייג'ור לא כל כך שכיחות, קרה לי שהתבלבלתי. בנוסף לכך לא ראינו ערך מוסף לשימוש בווריאנט הזה של השיטה בהשוואה למה ששיחקנו קודם. די מהר זנחנו את זה.

מה עושים באסכולה השנייה עם חמישייה בסדרת המייג'ור?

מכריזים 2NT. זה אינו 2NT טבעי המראה עוצרים בסדרות האחרות. זהו החיסרון של השיטה המבחינה בין ידיים עם שישייה בסדרת המייג'ור לבין ידיים עם חמישייה.

ברור שהשיטה הזו אינה מתאימה לאלדד גינוסר שתפיסת העולם שלו היא להשתמש ב-2NT טבעי.

 

 

מעבר לכתף: לקפוץ או לא לקפוץ?

בפוסט הקודם Over My shoulder הזכרתי גישת לימוד של טרנס ריס, ואחרים בעקבותיו, בה מומחה מתקדם בהכרזת יד ובמשחק יד צעד אחר צעד ומסביר לאחרים כיצד הוא חושב?  
הזכרתי גם מפגשי ZOOM של חברת Hartsdale הבריטית בהם משחקים שחקנים ברמה גבוהה ב-BBO ומסבירים כיצד הם חושבים. ב-9 לאפריל אלדד גינוסר היה אחד משני השחקנים, שהסבירו כיצד הם משחקים. החברה העלתה לאתר YouTube את הסרטים של המשחק וההסברים ובכלל זה את הסרט של ההסברים של אלדד בקישור הבא: מעבר לכתף אלדד גינוסר.

להלן היד הראשונה של אלדד במהלך ההכרזה.

ניתן לראות את ההכרזה של צפון ומערב כשה-Pass של מזרח מוסתר. 
ההתלבטות של אלדד בדרום היא בין הכרזת ♠1 לבין הכרזת ♠4.  הוא אומר שההכרזה הנכונה היא כנראה ♠1 אבל.... מכריז ♠4.
הוא נכשל בביצוע החוזה. 

החלק המעניין הוא העקרוני. אלדד גינוסר אומר שאם אתם משערים מהו החוזה הנכון ומכריזים אותו מיד בקפיצה, אתם מקשים על היריבים הן בהכרזה (הרבה יותר קשה להתערב אחרי ♠4 מאשר אחרי ♠1) והן בהגנה. 

הכרזה אינטואיטיבית או הכרזה מדעית?

הכרזות בקפיצה הן אינטואיטיביות הן נעשות על סמך תמונת מצב חלקית ולכן לא תמיד הן מצליחות. הכרזות בגובה נמוך עשויות להיות לפעמים יותר "נכונות" אבל הן מאפשרות ליריבים מרחב הכרזה ותיאור הידיים שלהם.
יותר מפעם אחת נתקלתי כבר בדילמה הזו הן כמקבל החלטה והן כיריב של מקבל החלטה כזו. 

בתחרות ב-BBO של מועדון ירושלים

יום אחרי ההצצה מעבר לכתף של אלדד גינוסר שיחקתי בתחרות אינטרנטית ב-BBB שארגן מועדון ירושלים.

פתחתי ♣1. מערב הכריז ♥1. השותף שלי בצפון ♦2. מזרח הכריז ♥3. עם יד חלשה, במצב פגיע נגד יריבים לא פגיעים, לא בטוח שצריך להכריז ♥4 על פי חוק סך הלקיחות.
כפי שהקלפים מחולקים בחוזה מוכפל של ♥4 מפסידים שלוש לקיחות בסדרת ה-♦, לקיחה אחת ב-♣ ולקיחה אחת ב-♠. הכרוז נופל פעמיים וצפון-דרום מקבלים תוצאה של 500 נקודות.

החלטתי לאמץ את ההמלצה של אלדד ולקפוץ מיד ל-♣5. 
קיוויתי להובלה ב-A♥ וב-K♥ שאותו אחתוך. לחלוקה ידידותית בסדרת השליט (2-2-2) ול-K♦ ול-Q♦ אצל השותף, שעל אחד מהם אוכל לזרוק ♠ לביצוע החוזה.

ויתרתי על האפשרות שחוזה של 3NT הוא אולי בר ביצוע, אם לשותף יש עוצר ב-♥.

מערב פחד מחיתוך של ה-A♥ והוביל ב-K♠. 
הצליח לי יותר מדי. ביצעתי 13 לקיחות. זה הספיק לתוצאה של 78% ביד הזאת.

Over My Shoulder

האיש שנחשב הראשון שבספריו מופיעה הגישה של Over The Shoulder הוא Terence Reese.  ריס (28 באוגוסט 1913 - 29 בינואר 1996) נחשב לגדול שחקני בריטניה בכל הזמנים ולאחד הכותבים הטובים ביותר והפוריים ביותר בתולדות הברידג'. 
 Frank Stewart, המרבה לכתוב על ברידג', אומר שאחרי ריס גם מייק לורנס, לארי כהן והוא עצמו אימצו את הגישה הזו.

גישת מעבר לכתף

בגישה זו שחקן ברמה גבוהה מסביר לאחרים את אופן המחשבה שלו בידיים קונקרטיות המוצגות. בכל שלב ובכל צעד הוא מסביר את ההנחות שלו, את ההשערות שלו ואת האופן שבו הוא מסיק מסקנות. כאילו שהצופה עומד מעבר לכתפו ומציץ על הקלפים שלו ועל מהלך ההכרזה והמשחק שלו. הוא מקבל גישה לתוך המחשבה של המומחה.

לא מפתיע, שחברה בריטית היא זו שעורכת מפגשים, שכותרתם  Over The Shoulder. מדובר בחברת Hartsdale. מסתבר שזו חברת ייעוץ בתוכנה המתמחה גם בהדרכה. 
ברוח ימי הקורונה העגומים, החברה עושה מפגשים מרוחקים באמצעות תוכנת ZOOM. 

התפיסה פשוטה: שני זוגות שחקנים ברמה גבוהה מאוד משחקים באתר BBO. אחד מכל זוג מסביר את אופן מחשבתו על הידיים. הצופים יכולים לשאול אותו שאלות. לאחר סיום המשחקים מועלה סרט לאתר Youtube וכל מי שמעוניין יכול לצפות בו.
מסתבר שאפשר להציץ מאחורי הכתף גם מרחוק. אפשר גם להציץ מאחורי הכתף לאחר האירועים. כשההצצה עשויה להיות בשפות שונות, בהתאם לארצות המוצא של השחקנים.

האחים גינוסר נגד Tom Townsend וBen Handley-Pritchard

ב-9 באפריל היה שידור חי ב-ZOOM באתר הבריטי הזה עם אלדד גינוסר ששיחק ביחד עם אחיו איתמר נגד זוג בריטי חזק. 
לסרטון המלא ב-Youtube בעברית לחצו על: הצץ מעבר לכתפי עם אלדד גינוסר. 
יש גם סרטון באנגלית מזווית הראייה של Tom Townsend הבריטי. לסרטון באנגלית לחצו כאן.

מה למדתי מאלדד במפגש ה-zoom?

אני ואחרים משחקים קונבנציה הנקראת Game Trial bid. הרעיון שמאחורי הקונבנציה הוא לברר פרטים על איכות הנקודות בסדרה משנית לאחר שנמצאה התאמה בסדרת מייג'ור. מדובר בידיים גבוליות להכרזת משחק מלא. איכות הנקודות בסדרה בה יש בעיה היא זו שתקבע האם יוכרז משחק מלא או לא. 
יש שני סוגי Game Trial bids: ארוך וקצר.

Long Trial Bid

במצב זה יש לנו סדרה עם אורך שבה אנו זקוקים לתמיכה מהשותף. למשל אחרי הכרזת ♠1 ותמיכה של השותף של ♠2, מכריז הפותח ♦3. משמעות ההכרזה היא שלפותח יש בסדרה זו אורך ללא מספיק כוח, למשל: Q432♦. הוא מבקש כוח בסדרה זו.
עם AK8♦ יש להכריז ♠4. עם 765♦ הסתפקו בחוזה של ♠3. במקרה השני אתם יכולים בקלות להפסיד שלוש לקיחות רק בסדרה הזו. במקרה הראשון קרוב לוודאי שלא תפסידו לקיחה בסדרה. 

Short Trial Bid

במצב זה יש לנו קוצר בסדרה וההחלטה האם לשחק משחק מלא תלויה בכך שאין לנו נקודות מבוזבזות בסדרה זו. 
באותו מהלך הכרזה יש לנו רק 4♦. אם לשותף יש שני קלפים בסדרה שהם QJ♦, יש לנו נקודות מבוזבזות. אותם Q ו-J אינם שווים אף לקיחה. תשימו אותן בסדרה אחרת שבה יש גם A או K או שניהם הם יכולים להיות שווים כמה לקיחות. במקרה זה נסתפק בחוזה של  ♠3.  

אם תשימו אצל השותף A5♦, אז אין נקודות מבוזבזות. גם אם תשימו ביד של השותף 432♦ אין נקודות מבוזבזות. הקלפים השווים נקודות יהיו בסדרות בהן הם יותר אפקטיביים. 

כשמשלבים Short Trial Bid ו-Long Trial Bid

אני ואחרים משתמשים גם ב-Short וגם ב-Long. השילוב הזה יותר מורכב ובמקום להתייחס אליו בפוסט אפנה את מי שמעוניין לערך שכתבתי בויקיפדיה העברית: Game Trial bid. 
הנקודה המהותית לענייננו היא, שבשילוב כזה נאלצים להשתמש בהכרזת 2NT כהכרזה לא טבעית במסגרת בדיקת Game Short Trial bid.

אלדד גינוסר אומר שהוא מוותר על Shotr trial Bid משום שהוא מעדיף להשתמש בהכרזת 2NT כהכרזה טבעית.

מחשבות על ויתור על שילוב שני סוגי Trial bid

נשאלת השאלה: האם גם לי ולשותפים שלי כדאי לוותר על Short trial bid?

להלן כמה נקודות למחשבה:

1. מהניסיון האישי שלי השימוש בשני סוגי ה-Trial bid מתרחש בתדירות נמוכה.
אם אתם לא שחקנים ברמות הגבוהות ביותר, אפשר לפעמים לוותר על קונבנציות שתדירות השימוש בהן אינה גבוהה ולהשתמש בהכרזות כהכרזות טבעיות.
בהחלט יכול להיות שלאחרים יש ניסיון אחר. 
קוריוז: הייתה פעם אחת בחיי שהשתמשתי ב-Game Trial bid על מנת לבדוק האם בכלל כדאי לי לבחון הכרזת סלאם?

2. לשחקנים מהשורה השילוב של שני סוגי ה-Trial bid עלול להיות מסובך. 
השילוב של תדירות לא גבוהה וסיבוך עלול להביא לטעויות. כמובן שזה לא נכון לגבי שחקנים מומחים. 

3. האם אני אשתמש בהכרזת 2NT טבעית?
אם מדובר בפותח שיש לו חמישייה בסדרת מייג'ור זה כנראה מצב לא שכיח. זו צריכה להיות חמישייה עלובה עם כוח בכל אחת מהסדרות האחרות. 
אם מדובר במשיב, זה בהחלט יכול להתאים לידיים של 4-3-3-3. הרביעייה היא כמובן לא בסדרת המייג'ור של השותף. 
לפעמים בשיטת ניקוד ב-Match Points חוזה של 3NT עם לקיחה עודפת טוב יותר מחוזה בסדרת מייג'ור שמבוצע בדיוק.
כמובן שיהיו מצבים שבהם רק חוזה ללא שליט מבוצע. זו שאלה של שכיחות מצבים כאלה.

4. האם יש קשר ל- Serious/Non-Serious 3NT?
אני אוהב להשתמש בקונבנציית Non-Serious 3NT. במידה מסוימת יש דימיון בינה לבין השילוב של שני סוגי ה-Game trial bid. 
נמצאה התאמה בסדרת מייג'ור. ברור שיש משחק מלא. לשחקן יש יותר מהמינימום למשחק מלא אבל לא מספיק בשביל לבדוק היתכנות סלאם. ההכרזה המלאכותית של 3NT, מבקשת משותף עם פתיחה מינימלית להכריז את סדרת המייג'ור בגובה 4. אם אם גם לו יש מעבר למינימום, מתחילים בבדיקת היתכנות סלאם.

משיחה עם אלדד גינוסר בעבר הבנתי שהוא אינו חסיד של השימוש המלאכותי הזה בהכרזת 3NT. 

אולי זה עניין של סגנון או העדפה אישית: מי שמוכן לוותר על 3NT טבעי כשנמצאה התאמה בסדרת מייג'ור, יהיה מוכן לוותר גם על  2NT טבעי?

בפוסט הבא

הצעה של אלדד, שביד בה השתמש בה, זה לא ממש הצליח.  בתחרות ששיחקתי היום ב-BBO אותה הצעה הצליחה לי יותר מדי.

רוצים להירשם למפגש הבא?

אני כבר נרשמתי למפגש הבא במוצ"ש. קראו את ההודעה שפרסמה   Shireen Mohandes מאותה חברה. לקריאת ההודעה לחצו כאן.

2 על 1 מחייב למשחק מלא: מדוע לא הגענו לסלאם בר ביצוע?

לפני יותר משבוע כתבתי שני פוסטים המתייחסים לספרו של אלדד גינוסר "2/1 מחייב למשחק מלא הספר השלם".
בתחרות הארצית בכיכר המדינה שהתקיימה היום (4.1.20) שותפתי ואני לא הכרזנו סלאם בר ביצוע. רבים מהשחקנים שהשתתפו בתחרות הגיעו לסלאם וביצעו אותו. 

אם אפשר להכריז מדויק, אני מעדיף להכריז מדויק ולא להגיע לסלאם על בסיס של ניחוש כשלי יש 18 נקודות ואולי לשותפה 12 נקודות ולא מצאנו התאמה בסדרה. אולי לשותפה יש 15 נקודות אבל זהו רק ניחוש. 

בפוסט זה אציג את היד ואת מהלך ההכרזה על פי שיטת ההכרזה 2 על1 מחייבת למשחק מלא.

היד

מהלך ההכרזה עם הסברים

צפון-דרום קראו Pass בכל מהלך המכרז
פתחתי ♠1 במזרח. 

♦2 
הכרזה מחייבת למשחק מלא. מבטיחה לרוב לפחות שלושה קלפים ב-♦. 

♣3
ההכרזה השנייה שלי היא הכרזת Reverse. לאחר הכרזה בגובה 2 המחייבת למשחק מלא, הכרזת הReverse מבטיחה לפחות 15 נקודות.

♥3 
הכרזת סדרה רביעית בשיטת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא אינה הכרזה טבעית. היא מראה חולשה בסדרה ומחפשת כוח אצל השותף. 
שינוי הסדרה אינו מבטיח יד חזקה יותר מיד של 12-14 נקודות. 

3NT
מול שותף עם יד מינימלית ואולי עם שלושה מפסידים ב-♥ לא הגיוני לבדוק סלאם. לא מצאנו התאמה בסדרת מייג'ור. יש לי עוצר בסדרת ה-♥. אין סיבה לחשוב שלא נבצע את החוזה.

מה השתבש במהלך ההכרזה?

השותפה שלי לא הבינה את הכרזת ה-♣3 כהכרזת Reverse. היא גם חשבה שהכרזת ה-♥3 היא הכרזה טבעית. 

כיצד צריך להכריז כשמבינים שזו הכרזת Reverse? 

♣3
ההכרזה השנייה שלי היא הכרזת Reverse. לאחר הכרזה בגובה 2 המחייבת למשחק מלא, הכרזת הReverse מבטיחה לפחות 15 נקודות.

אפשרות 1

4NT
RKCB שאלה על קלפי מפתח כשסדרת השליט היא ♣. 

♣5 
1 או 4 קלפי מפתח על פי RKCB 4103 שאנחנו משחקים.

6NT
אין ספק שלשותף יש ארבעה קלפי מפתח אחרי הכרזת הReverse ולא קלף מפתח 1.

אפשרות 2
אני מעדיף באופן חד וברור את אפשרות 1.


♥4
הכרזת סדרה רביעית בקפיצה דווקא מראה כוח ואורך בסדרה. יש ארבעה קלפים בסדרה אבל K9 זה לא ממש כוח. 

4NT
RKCB שאלה על קלפי מפתח כשסדרת השליט היא ♥. 

♥5

6NT 
שוב מגלים שכל קלפי המפתח בידינו.

מי עדיף שיהיה הקפטן של המכרז?

לדעתי עדיף שמערב יהיה הקפטן של המכרז משום שהשאלות על קלפי המפתח יהיו בסדרה שקרוב לוודאי שלשניהם יש בה כוח. 
עוד סיבה להעדיף את האפשרות הראשונה.

מה היה קורה אם מגלים שחסרים שני קלפי מפתח?

ייתכן שלמזרח יש 15 נקודות בלבד. אם מגלים שחסרים שני קלפי מפתח, צריך לעצור בגובה 5 בחוזה של ♠5. אפשר לשחק בהתאמה של 7 קלפים בסדרת מייג'ור. במיוחד ששני הקלפים ביד הקצרה הם קלפים גבוהים.

2/1 מחייב למשחק מלא - הספר השלם: "תוספות לשיטה ומוסכמות אחרות": Flannery

בפוסט הקודם התייחסתי מעט לספרו של אלדד גינוסר "2/1 מחייב למשחק מלא הספר השלם". ציינתי שאיני יוכל להביע דעה על הספר מהמעט שעלעלתי בו.

גם היום עדיין איני בשל להביע דעה. אני יכול כבר להבחין בגישה שונה מהגישה בספרים רבים אחרים על שיטות הכרזה. 

ברוב הספרים הגישה היא הצגת שיטה ופירוט מרכיבים והסתעפויות שלה.
הגישה בספר של אלדד גינוסר היא להציג, ללא פירוט רב, את השיטה עם דגש על הרעיונות שמאחוריה.
הבדל מהותי נוסף הוא הרחבת טווח הדיון גם למוסכמות (קונבנציות) שאינן חלק מהשיטה אבל מתאימות היטב לשיטה. 
אני בהחלט אוהב את הגישה הזו שבה אין מתייחסים לכל קונבנציה בנפרד אלא מנסים לבחון את השילוב. 

בפוסט זה אדגים בקיצור רב קונבנציה שמתאימה במיוחד לשיטת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא ולכן מסבירה היטב את הרעיון הכללי של "פרק 6 - תוספות לשיטה ומוסכמות אחרות". לאחר מכן אכנס יותר לעומק לקונבנציית Flannery.  

Jacoby 2NT

מה המשמעות של הכרזת משיב של 2NT אחרי פתיחה של ♥1 או ♠1 בשיטת הכרזה רגילה?
בהרבה מקרים זו יד מזמינה ללא רביעייה בסדרת מייג'ור. כשמשתמשים בשיטת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא אפשר להכריז עם יד כזו 1NT, המחייבת לסיבוב הכרזה נוסף.
בשיטת הכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא, אין בעיה להראות יד המחייבת למשחק מלא באמצעות הכרזת סדרה אחרת בגובה 2. 
את הכרזת 2NT מנצלים באמצעות קונבנציית Jacoby 2NT, על מנת להראות התאמה של 9 קלפים לפחות בסדרת מייג'ור המחייבת לפחות משחק מלא.

Flannery: בעיקר בארה"ב

לא במקרה שהשותף היחיד אי פעם שאיתו שיחקתי Flannery היה יהודי אמריקאי, ששיחק שנים רבות בארצות הברית לפני שעלה לארץ. 
בארץ התקשה למצוא שותפים שישחקו איתו את שיטות ההכרזה שהשתמש בהן בארצות הברית. 

יש הבדלים גדולים בין שיטות ההכרזה בארצות הברית לבין השיטות באירופה ובישראל. 
את אחד ההבדלים כבר הזכרתי בפוסט: "פורנוגרפיה היא שאלה של גאוגרפיה" - הכרזה היא שאלה של שותפות.  

הבדל מהותי נוסף הוא שברוב התחרויות בארצות הברית אסור להשתמש במוסכמת  ♦2 Multi. 

בארה"ב מרבים להשתמש במוסכמת Flannery. באירופה ובישראל נדיר לראות שחקנים שמשחקים אותה.

מוסכמת Flannery

הכרזת ♦2 מתארת יד עם 5 קלפים ב-♥ ו-4 קלפים ב-♠ עם 11-15 נקודות.

הכרזת המשיב

♥2 - הכרזת Signoff יד חלשה עם התאמה ב-♥  
♠2 - הכרזת Signoff יד חלשה עם התאמה ב-♠ 
♥3 - הזמנה למשחק מלא ב-♥  
♠3 - הזמנה למשחק מלא ב-♠  
♥4 - לשחק  
♠4 - לשחק 

♣3 - יד מזמינה עם אורך ב-♣ ללא התאמה בסדרת מייג'ור. מבטיח 6 קלפים בסדרה המוכרזת ו 11-13 נקודות.
♦3 - יד מזמינה עם אורך ב-♦ ללא התאמה בסדרת מייג'ור. מבטיח 6 קלפים בסדרה המוכרזת ו 11-13 נקודות.

♣4 - טרנספר ל-♥ 
♦4 - טרנספר ל-♠
  

הכרזת 2NT של המשיב

זוהי הכרזה מזמינה המבקשת תיאור של ידו של הפותח. 
תשובות הפותח:
♣3 - יד של 4-5-1-3. שלושה קלפים ב-♣ 
♦3 - יד של 4-5-3-1. שלושה קלפים ב-♦
♥3 - יד מינימלית 4-5-2-2 
♠3 - יד מקסימלית 4-5-2-2 
3NT - יד מקסימלית 4-5-2-2. עם עוצרים בסדרות המיינור
♣4 - חלוקה של 4-5-0-4
♦4 - חלוקה של 4-5-4-0

כל ההכרזות ב-Flannery, למעט ההכרזות אחרי 2NT של המשיב הן פשוטות. כמעט כולם גם טבעיות. 
קרוב לוודאי שיש גרסאות אחרות להכרזה אחרי 2NT של המשיב. 

מדוע Flannery מתאימה ל-2 על 1 מחייבת למשחק מלא?

בידיים עם 12-16 נקודות קיים קושי להראות את הרביעייה ב-♠ אחרי שמראים חמישייה ב-♥ בהכרזה הראשונה, משום שזו הכרזת Reverse. 
כשהכרזת 1NT מחייבת לסיבוב הכרזה אחד יש קושי לפותח בהכרזה השנייה. הוא חייב לחזור על החמישייה ב-♥ או להכריז סדרת מיינור קצרה.

יתרון נוסף של הכרזה בגובה 2 המראה 2 סדרות מייג'ור

ליריבים קשה להתערב כאשר יש להם אורך בסדרת מיינור או בשתי סדרות מיינור משום שהתערבות כזו תחייב משחק בגובה 3 לפחות. 

זה נכון גם לקונבנציית Ekren. ההבדל הוא שב-Flannery מראים יותר כוח ומראים באופן מדויק את החלוקה בסדרת המייג'ור.