אתמול (1.9.2023) התמודדה נבחרת הנשים של ישראל בגמר אליפות העולם לנבחרות נשים (Venice Cup) נגד נבחרת טורקיה. החצי הראשון של ההתמודדות (שלושה מושבים) הסתיים הסתיים ביתרון גדול של נבחרת ישראל המובילה בתוצאה של 73:151.
אם יהיו היום תוצאות סבירות לנבחרת הנשים של ישראל, היא תסיים בהישג היסטורי: זכייה באליפות עולם.
עד היום הנבחרת היחידה של ישראל שזכתה באליפות עולם הייתה הנבחרת הצעירה של ישראל. נבחרת בוגרת של ישראל מעולם לא זכתה באליפות עולם.
ביד הבאה היה מצב נדיר של הכרזה כאשר שחקנית טורקית שיחקה בחוזה של ♦2 עם RDBL.
שחקנים נמנעים בדרך כלל מלשחק בחוזים עם RDBL כי כמעט תמיד אחד הצדדים מקבל ניקוד גבוה.
היד
מהלך ההכרזה
מהלך ההכרזה בשולחן של דנה טל ונגה טל שהיו במזרח-מערב מופיע בתרשים היד.
הכרזת ה-DBL של מערב אחרי שתי הכרזות Pass של מזרח ומערב מראה כח.
הכרזת ה-DBL של מזרח היא מענישה. RDBL של שותפתה של המתערבת במצב כזה הוא SOS Redouble.
היא מבקשת מהשותפה לברוח לכל סדרה אחרת.
במקרה הזה לטעמי צריכה צפון להכריז ♠2. הבחירה של השחקנית הטורקית להישאר בחוזה של ♦2 עם RDBL התבררה כשגויה.
היא נפלה פעמיים.
בשולחן השני הכריזה עדי אסולין טוב יותר. היא הבינה שאחרי Pass של שותפתה לא יהיה להן משחק מלא ולכן הכריזה מיד ♦3.
בחלוקה סבירה של קלפי ה-♦ בין היריבות והשותפה, זו הכרזה שהייתה עשויה להביא תוצאה טובה, משום שאחרי הכרזת הפרעה בגובה 3 קשה ליריבות להגיע לחוזה אופטימלי.
במקרה הזה היא נפלה שלוש פעמים בחוזה מוכפל. עדיין תוצאה יותר טובה מנפילה פעמיים בחוזה של ♦2 עם RDBL.
משהו על הצד המנטלי
טוב עשתה ההתאגדות הישראלית לברידג' ששידרה את המשחקים בזום עם הסברים של שחקנים ישראלים בכירים.
אני שמעתי רק את השידור של המושב השלישי בו היה המומחה אלדד גינוסר.
ללא ספק, אלדד גינוסר הוא השחקן שלמדתי ממנו ברידג' יותר מכל שחקן אחר.
בכל פעם שאני שומע אותו אני לומד דברים חדשים. מעבר לזה שהוא שחקן ברמה גבוהה במיוחד עם הישגים מעולים בתחרות בינלאומיות חשובות הוא גם המאמן האישי של עדי אסולין והילה לוי (אני זוכר אותן לטובה עוד מהתקופה שהיו צעירות בפרויקט "פסגה" של ההתאגדות הישראלית לברידג' בו השתתף גם הבן שלי. גם שם אלדד גינוסר היה זה שלימד את הצעירים והצעירות המוכשרים שהשתתפו בפרויקט).
