‏הצגת רשומות עם תוויות פסיכולוגיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פסיכולוגיה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 18 במאי 2018

ברידג' הוא לא רק הסתברויות וגם שחקנים טובים טועים


בפוסט זה אחרוג ממנהגי ואתייחס בהרחבה לתגובות של אחד הקוראים לפוסט הקודם שלי: אל תתייאשו מביצוע חוזה שאינו בר ביצוע.

אל תטעו, אני בהחלט בעד תגובות לפוסטים שלי. אני שמח לקבל כל תגובה עניינית. גם תגובות שאומרות שאני טועה (לפעמים אני מתקן טעות סופר ולפעמים אני גם לומד משהו מהטעות שלי). אני שמח במיוחד לקבל תגובות המביעות דעה שונה מדעתי. זהו פתח לוויכוח פורה ועניין לקוראים.

הסיבה העיקרית שאני כותב פוסט זה היא שאותו קורא אנונימי, שביקר אותי בחריפות, עשה שתי טעויות עקרוניות שמהן יכולים גם קוראים אחרים ללמוד.

היות שמדובר בקורא אנונימי, שאין לי שמץ של מושג מיהו, גם איני "מלבין פני חברי ברבים".

מדובר ביד מתחרות ארצית בה ביצעתי חוזה מוכפל של 4. אין חילוקי דעות ביחס לכך שהחוזה אינו בר ביצוע והוא בוצע רק בגלל טעות של ההגנה.

אציג שוב את היד, אבל תזכרו שברידג' משחקים בידיים סגורות, כלומר: כל מגן רואה רק את היד שלו ואת הדומם.
הוא יכול להיעזר במידע הנלמד מההכרזות. אף לא אחד מהיריבים יודע האם יש לי שמונה, תשעה או עשרה קלפים ב-?
הם גם אינם יודעים האם חסרים לי נכבדים בסדרה זו ואם כן אילו נכבדים, למעט השחקן המחזיק ב-K שיודע את מיקומו של הקלף שבידו.



דרום פתח 1. השותף שלי הראה יד חלשה עם שישה קלפים ב- באמצעות הכרזת 2. לאחר Pass של צפון הכרזתי 4, שהוכפל על ידי מזרח.  

הטעות הראשונה: תמיד חייבים לבחור בתכנית עם הסיכוי הגבוה ביותר


לטענת הקורא, היה עלי לשחק מיד את ה-A. יש הסתברות שה-K הוא קלף יחיד ואז אבצע את החוזה. הלכתי ובדקתי מה ההסתברות למציאת קלף יחיד אצל אחד היריבים. ההסתברות היא 28%. על מנת למצוא את ההסתברות לכך שזה יהיה דווקא ה-K, צריך לחלק את זה ב-5 (ליריבים חמישה קלפים ולכל אחד הסתברות שווה להיות קלף יחיד). ההסתברות היא 5.6%.

אבל זו הסתברות כשלא יודעים כלום על ידי היריבים ואף אחד לא הכפיל. הכפל של צפון במקרה זה מרמז על שהוא מחזיק ב-Kxx  בידו. הוא שולל לחלוטין את האפשרות של K כקלף יחיד בידו של צפון ומקטין למינימום את ההסתברות של Kx בידו של המכפיל. בזמן שהכפיל הוא ידע שייתכן שאעקוף מהדומם וגורלו של K  שמלווה קלף אחד הוא לא לזכות בלקיחה במקרה כזה.

הסתברות המותנית של K כקלף יחיד אחרי הכרזת ה-Double היא יותר נמוכה מ-5%.

אבל לא בהסתברויות אנחנו עוסקים כאן, אלא בשאלה העקרונית: התשובה שלי, ולא רק שלי, שבחירת ההכרזה ובחירת תוכנית המשחק תלויה גם בגורמים אחרים, למשל בהכרזה צריך לבחור בין עם ה-Field או נגד ה-Field. לפעמים מכריזים לא בהתאם להסתברויות אלא על מנת ללכת עם ה-Field.

אתלה באילן גבוה. היות שהמגיב הוא אנונימי איני יודע האם הוא שחקן מומחה. נניח לרגע הנחה קיצונית ובלתי סבירה בעליל, שמדובר בשחקן הכי טוב בארץ. 
השחקן עליו אדבר, כשהיה בשיאו, הוא ללא ספק שחקן טוב יותר מהמגיב. אני מדבר על זיא מחמוד. 
האם להכריז Double מעניש כשאין לך יד שמענישה זה ברידג' מבוסס על הסתברויות? התשובה היא כמובן שלא. 
ה-Partner Double של זיא הוא בדיוק כזה. זהו כפל פסיכולוגי: אולי היריבים יברחו לחוזה נוח פחות או אולי לשותף יש יד המתאימה ל-Double מעניש?

זיא אינו היחיד. אנחנו נתקלים במקרים רבים בהכרזות ובמהלכי משחק שהם פסיכולוגיים ומטרתם להטעות את היריב, על אף שהם אינם המהלכים בעלי ההסתברות הגבוהה ביותר להצלחה. 

האם לוותר על מהלך שהסתברות הצלחתו היא 60% או אפילו 40% על מנת לגרום ליריבים לטעות? ברוב המקרים התשובה שלי היא שלילית. 

האם לוותר גם במקרה שההסתברות להצלחה היא מתחת ל-5%? אם להטעיה יש סיכוי טוב להצליח, אני אוותר על אותם 5%.


הטעות השנייה: רק שחקנים לא טובים טועים

אצטט את התגובה כלשונה: "חבל שבמקום להסביר לקוראים את קו המשחק הטכני הנכון , אתה מצדיק קו משחק שיכול להרוויח רק נגד שחקן מתחיל ביום רע שלו". 
בתגובה קודמת טען אותו מגיב: "הייתי מציע לך להתייחס ליריבים שלך בכבוד , ולא להניח שהם מתחילים."     

לא זלזלתי ביריבים והיות שאני יודע שהם אינם מתחילים גם לא הנחתי הנחה כזו.

לעומת זאת כבר נתקלתי במספר גדול מאד של מקרים בהם שחקנים טובים טעו. לא רק שחקנים מתחילים ביום הכי גרוע שלהם טועים.
גם אני טעיתי וגם שחקנים בצמרת הברידג' בארץ ובעולם טועים לפעמים גם טעויות קשות.
חלק מהטעויות של אותם שחקנים טובים הן באמת טעויות אלמנטריות. 

אתייחס כאן לשתי דוגמאות. על הדוגמה הראשונה כבר כתבתי פוסט. מדובר בטעות קשה של שחקן הקבוצה הכחולה (נבחרת איטליה בשנות ה-50 עד שנות ה-70), אולי הקבוצה הטובה בהיסטוריה של הברידג'.
לקריאת הפוסט: פייטרו פורקה מודל לשותפות בברידג'

הדוגמה השנייה היא ביד מגמר העל של אליפות הארץ האחרונה. שלא תטעו איני מזלזל באף שחקן ששיחק בגמר העל, כשאני ושותפי אפילו לא עלינו לגמר.

אליפות הארץ

כל הכבוד למושיקו מיוחס ורוני בנין בר, שזכו במקום הראשון. גם הצעירים אורן טולדנו ועמי זמיר (מקום שני) ואסף יקותיאלי וניר חוטורסקי (מקום שלישי) ראויים להרבה שבחים.

לטעמי התחרות השנה הייתה פחות חזקה מהתחרויות בשנים האחרונות שקדמו לה.

את היד הבאה שקלתי להציג בסדרת הפוסטים שלי העוסקת בהובלות אומללות.

להלן היד והתוצאות שהושגו בה:


שימו לב לתוצאה הראשונה בטבלה 3NT +2 עם Redouble על ידי צפון. בכל יתר השולחנות ביצעו מזרח-מערב חוזה של 4 עם לקיחה עודפת או עם שתי לקיחות עודפות. 

ההובלה הייתה ב-. אני משאיר לקוראים לחשב לבד כמה פעמים היה הכרוז נופל בהובלה בסדרת מייג'ור. 

אין ספק שהיו טעויות של שני הצדדים. קשה לי להבין איך מגיעים לחוזה של 3NT בהתאמה של 2-2 בסדרת ה- ללא נכבד. קשה לי לא פחות להבין איך לא מגיעים לחוזה של 4 מצד מערב.

נדמה לי שהוכחתי שלא רק שחקנים מתחילים ביום גרוע מבצעים טעויות קשות. עכשיו הגיע הזמן לחזור לניתוח היד.

האם לעכב?

זאת שאלת המפתח בהקשר של יד זו  כשהובלתי ב-9 אחרי שדרום הוביל ב-Q ואני זכיתי ב-A. 

כולם כבר ראו את הדומם. התקווה הסבירה היחידה שלי לבצע את החוזה היא שה-A בדרום והוא יעכב אותו ואני אזכה ב-K.

נדמה לי שברור לקוראים שצפון אינו צריך לעכב ועליו לזכות בקלף גבוה. התמונה פחות החלטית לגבי דרום.

האם דרום צריך לעכב בלקיחה הראשונה כשיש לו Kxx?
התשובה שלי היא חד משמעית כן
תזכרו שהוא אינו רואה את הקלפים שבידי.
להלן תסריטים בהם מפסידים לקיחה כשלא מעכבים את ה-K

תסריט ראשון: יש לי תשעה קלפים ב- שבראשם ה-QJ9
שיחקתם את ה-K וה-A של השותף נפל. אם אני מחזיק בשני קלפים ב- כולל ה-A, ביצעתי את החוזה, שנועד להיכשל.

תסריט שני: יש לי שמונה קלפים ב- שבראשם ה-QJ9
השותף מחזיק ב-AT. לא עיכבתם ה-K♥ מוחץ את ה-T של השותף ששווה לקיחה.  

האם אתם רואים תסריטים שהוא מפסיד מעיכוב בפעם הראשונה של K מוגן בשליט? אני לא רואה תסריטים כאלה.

אין ספק שבלקיחה השנייה שבה הובלתי את ה-T הוא אינו צריך לעכב ועליו לזכות ב-K. הוא חשב שמשום מה יכול להיות שהשותפה עכבה את ה-A ואז יפסידו לקיחה.

האם דרום צריך לעכב בלקיחה הראשונה כשיש לו Kx?

לא לגמרי בטוח שהוא לא צריך לעכב בפעם הראשונה
התסריט הבעייתי ביותר במקרה שהוא לא מעכב, הוא התסריט שבו יש לי עשרה קלפים בסדרה והשותפה שלו הכפילה כשהיא מחזיקה קלף אחד בסדרת השליט: ה-A.     

בתסריט שבו לשותפה Ax הוא לא מפסיד ולא מרוויח, אבל אם השותפה הכפילה עם ATx הוא "מוכר" לקיחה. 
בכל תסריט בו הובלתי מתחת ל-A עיכוב ה-K מפסיד לקיחה בה היה זוכה.  

שימו לב לכך שמבחינת ההגנה יש הבדל פסיכולוגי בין הובלה שלי ב-Q לבין הובלה שלי ב-9 ואחריה ב-T.
כמעט כל שחקן היה מכסה את ה-Q.

המשחק הנכון
המשחק הנכון שלי הוא לשחק את ה-9 ואחרי זה מיד את ה-A ולקוות שדרום היו שני קלפי שליט והוא החליט לעכב את ה-K

אין ספק שלא שיחקתי נכון.




יום שני, 1 ביוני 2015

הפסיכולוגיה של הכישלון: עיקרון הרצף

גם בליגה לאומית לזוגות נכשלנו כישלון חרוץ. סיימנו במקום השלישי מהסוף. לתוצאות המלאות לחצו כאן. בפוסט זה אסביר מדוע שיחקתי כל כך רע ואנסה לקשר את זה לכישלונות בספורט בכלל ובברידג' בפרט.

קוראי הבלוג כבר יודעים, שעדיין אינני שחקן ברמה גבוהה מאד. הם גם יודעים, שאינני שחקן כל כך גרוע, כפי שמראה התוצאה שלי בתחרות זו. קל וחומר, שהשותף שלי אינו שחקן גרוע. הוא גם שיחק הרבה יותר טוב ממני בתחרות.

בפסקאות הבאות אנסה להסביר את הכישלון ברמה הפסיכולוגית.

לעבור ליד הבאה
כמעט כל השחקנים מכירים את הכלל הזה: קיבלתם תוצאה גרועה במיוחד על יד, התעלמו ממה שקרה: אל תחשבו על היד הזו בהמשך, אל תתווכחו עם השותף בשאלה: מי אשם? 

המשך התעסקות ביד כזו רק גורם נזק בהמשך. למרות שכמעט כולם יודעים את זה רובנו לא עושים את זה או לפחות לא עושים את זה תמיד.

לא לעבור ליד הבאה
לא תמיד נכון לעבור ליד הבאה ולהתעלם ממה שקרה. כשיש רצף של ידיים גרועות, יש מצבים שצריך להחליף קלטת.

אביא לכם דוגמה שתבהיר את דברי. כששיחקנו קצת יותר משנתיים, השתתפנו, הבן שלי ואני, בתחרות סימולטנית ארצית. כבר היו לנו כמה הישגים, עליהם תוכלו לקרוא בפוסטים: תחרות ראשונה בפסטיבל באילת ותחרות לדרגות נמוכות בפסטיבל בתל-אביב: התוצאה הכי טובה בכל הזמנים?. גם סיימנו בתחרות סימולטנית קודמת במקום שביעי בארץ. 

בסימולטנית הארצית נשוא פסקה זו, הערכתי את התוצאות שלנו אחרי כחצי תחרות וחשבתי שהתוצאה שלנו היא בסביבות 30%, אולי מקום אחרון בארץ.

אי אפשר לעבור ליד הבאה. אמרתי לשותף שלי, שאם רוצים לעבור את ה-50%, אין ברירה: צריך להכריז ולשחק הכי אגרסיבי שאפשר.
זה התחיל ב-6 שאי אפשר להכריז ואי אפשר לבצע. היינו היחידים שהכרזנו אותו והבן שלי ביצע אותו באמצעות משחק לחץ מדומה. זה נגמר בחוזה של 6NT (החוזה הנכון הוא 3NT), שביצעתי לאחר שיריב הוביל ב-K. זכיתי ב-A. לאחר שזכיתי ב-11 לקיחות שיחקתי  קטן לכיוון ה-Jx,שנותרו בדומם. היריב עם Qx נכנס למצב של משחק סופי. ואחרי הזכייה ב-J ביצעתי את החוזה.

התוצאה הסופית: 45% מועדוני. קצת מעל ל-50% בחישוב הארצי.

שאף אחד לא יטעה, זה היה עלול גם להיגמר ב-20% בחישוב הארצי. 

עיקרון הרצף או מדוע לא עוברים לתחרות הבאה?
אותו עיקרון של לעבור ליד הבאה, נכון גם לגבי תחרויות: תוצאה גרועה במיוחד בתחרות - עבור לתחרות הבאה. 
העיקרון נכון, אבל הביצוע הרבה יותר קשה מאשר לעבור ליד הבאה.

אנחנו רואים את זה בכל ענפי הספורט. גם אצל הטובים ביותר וגם אצל הקבוצות הטובות ביותר.

יש תקופות של רצף הצלחות ויש תקופות של רצף כישלונות.
זה לא ששחקני כדורסל בקבוצת NBA או אפילו בקבוצה מצמרת הליגה בישראל, שכחו לשחק כדורסל.

זה לא ששחקני כדורגל בקבוצות הטובות ביותר באירופה הפסיקו להיות שחקנים טובים. גם שחקני טניס בצמרת הטניס העולמי הם מעולים בתחומם. זה נכון גם לגבי שחקני ברידג' טובים או מצוינים. 

יש כנראה היבט פסיכולוגי לרצף כישלונות. אתה יודע שאתה טוב בתחום (היו רצפי הצלחות) ונכשל פעם ועוד פעם. בפעם השלישית, אתה שואל: מה קרה לי? האם רמתי ירדה? הלחץ גדל. אתה מנסה להצליח בכוח ולא עובר מתחרות לתחרות או מיד ליד הבאה. לרוב זה מביא עוד כישלון, עוד תסכול ועוד לחץ.

בגיל צעיר אתה מבין שזה לא סביר שאתה נמצא בירידה. בגילי אתה כבר שואל את עצמך: האם לא התחלתי בתהליך של ירידה בכישורים שלי? תהליך שראיתי אצל אנשים אחרים וחוויתי אותו בתחום המחשבים.

רוב אנשי המחשבים מעל גיל 40 מנסים להישאר בתחום בו רכשו ניסיון וידע, שיקנו להם יתרון. קשה להם ללמוד תחום חדש ולהתחרות שווה בשווה מול צעירים. 

אני המשכתי להיכנס לתחומים חדשים וללמוד אותם. לקראת גיל 60 חוויתי ירידה ביכולתי להיכנס לעומק לתחומים חדשים.
האם זה מה שקורה לי עכשיו בברידג'?

מה קרה בליגה לאומית?
כפי שהקוראים יודעים אני נמצא בתקופה רעה לאחר תקופה טובה מאד. קראו למשל: שלבי הגמר של אליפות הארץ: נכשלנו בגדול.  
קיוויתי שהליגה לזוגות תהיה התחרות שתסמן את סוף התקופה הרעה.
חשבתי שאם נסיים בין חמשת הזוגות הראשונים, זה יהיה סימן לסוף התקופה הרעה. 

ההתחלה הייתה טובה. כמה תוצאות טובות נגד זוגות חזקים ואז הגיעה היד שבה הראתי שני צבעים. § היה הצבע השני. הכרזתי אותו בגובה 3. השותף שלי הכריז §4 במקום §5.

תוצאה רעה במיוחד אחרי שזכיתי ב-11 או 12 לקיחות.

הבעיה הייתה שלי ולא של השותף. צריך לעבור ליד הבאה. לא עברתי. לא הייתי באחת משתי הידיים הבאות, שהסתיימה בתוצאה רעה במיוחד.

את השנייה, בה נעדרתי מתחילת שלב ההכרזה, אציג בפוסט הבא: יד מתסכלת שבמקום תוצאה של 100%, קיבלנו Bottom. 

עברתי למוד של "לא לעבור ליד הבאה", אלא לנסות לתקן. זה לא הצליח. התסכול גבר ויחד איתו גם כמות ומהות השגיאות. התוצאה הייתה בהתאם.

הערת שוליים
בכל זאת היו כמה דברים מעניינים ולמדתי דברים חדשים. בפוסט הבא, אציג מה למדתי על Double מעניש.


יום חמישי, 26 בפברואר 2015

השיטה של מיכה: השפעת הידיים הראשונות בתחרות על ההמשך

בנסיעה חזרה לירושלים לאחר המושב השני של תחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב הייתי מתוסכל. 



שיחקתי בפעם הראשונה בתחרות ארצית עם טל פרנד, שחקן צעיר טוב ונחמד. נבצר מהבן שלי להשתתף בתחרות וכל השותפים האחרים שלי חשבו שאשחק איתו ולכן קבעו כבר עם שותפים אחרים. מהעונים למודעת חיפוש השותפים שפרסמתי באתר ההתאגדות, מיהרתי לבחור בטל, אותו כבר פגשתי כששיחקתי נגדו בגמר ב' של אליפות הארץ ב-IMP. 

במושב הראשון שיחקנו טוב ועשינו תוצאה טובה. במושב השני עשיתי שתי שגיאות קשות בשתי הידיים הראשונות, נגד זוג שאינו מהאריות שבחבורה. ההתחלה הגרועה, השפיעה עלי עד היד הרביעית מהסוף. גם השותף שלי יצא מריכוז. התוצאה הייתה בהתאם.

השיטה של מיכה
כשסיפרתי למי שנסעו איתי בחזרה לירושלים, מה קרה לי אחרי שתי הידיים הראשונות, אמר לי אורן טולדנו, שחקן הנבחרת הצעירה, שהוא מכיר את התופעה של השפעת הידיים הראשונות על המשך התחרות, קוראים לזה בנבחרת הצעירה השיטה של מיכה, על שמו של מיכה עמית, שמילא בעבר את תפקיד הקפטן הספורטיבי.

ההנחיה של מיכה, הייתה לנסות לשחק טוב את שתי הידיים הראשונות ואת שתי הידיים האחרונות.

מעט על פסיכולוגיה בברידג'
באופן רציונלי צריכים לגמור לשחק יד ולהתעלם ממה שקרה בה ולעבור ליד הבאה ולהתמקד בה. שחקני ברידג' הם בני אדם ולפעמים היד הקודמת או הידיים הקודמות משפיעות על ההמשך. כשבאים לתחרות מצפים להנות ממנה ולרוב גם מצפים להצלחה.

כשמתחילים טוב, יותר נינוחים בהמשך והלחץ קטן. כשמתחילים רע, קשה להתעלם מזה וזה עלול להשפיע בהמשך. זה גם הרציונל של ההנחיה של מיכה עמית לשחקני הנבחרות בתקופה שכיהן בתפקיד הקפטן הספורטיבי.

הצד השני של המטבע הוא כשנינוחים יותר מדי. כשהכל הולך מצפים שזה יימשך. השאננות הולכת וגדלה. בסוף היא עלולה להביא בידיים האחרונות לתוצאות גרועות, שעלולות לעשות את ההבדל בין מקום ראשון למקום עשירי. זה ההיגיון מאחורי ההנחיה של מיכה עמית ביחס לידיים האחרונות.

לא רק אני הייתי מתוסכל
לא רק שותפי ואני היינו מתוסכלים בסוף המושב השני של התחרות. גם הכרוז הפולני ששיחק נגדנו סיבוב אחד לפני סיום המושב.

מדובר ביד 26.


הכרוז הפולני במזרח הכריז 1NT ושותפתו הכריזה 2, שהוסבר כטרנספר ל-. הכרזתי Double, המבקש הובלה ב-.

לאחר הטרנספר, ייתכן חוזה ב- או חוזה ללא שליט, אם למזרח רק שני קלפים בסדרה.

כנגד חוזה ללא שליט, אני חוסך מהשותף הובלה לא רצויה בסדרה שחורה בה יש לי קלף יחיד. 

כנגד חוזה ב- במצב בו לאף אחד מהיריבים יש יותר מקלף יחיד בסדרה ולשותף שלי A או Q הובלה בסדרה הזו, עשויה להיות טובה להגנה. גם במצבים בהם ה-A אינו במזרח זו עשויה להיות הובלה טובה. במקרה זה החוזה היה 2.

השותף שלי הוביל ב-A והמשיך ב- קטן. זכיתי ב-K והמשכתי ב-§. קיוויתי שה-A§ אצל שותפי והוא יחזור ב-§ וייתן לי חיתוך.

התקווה שלי נכזבה, אבל הכרוז הפולני עיכב את ה-A§. אולי חשב שהובלתי בקלף קטן על מנת להראות קלף נכבד בסדרה. השותף שלי זכה בלקיחה והמשיך ב-§ אותו חתכתי באמצעות ה- היחיד שבידי.
את ה- ששיחקתי חתך שותפי ב-7 והמשיך ב-§ נוסף.

הכרוז חשב ארוכות וחתך ב-A כשזרקתי  מידי. החיתוך ב-A♠   הגביה את ה-J של שותפי שזכה בלקיחה, בנוסף ללקיחה אחת ב-, שההגנה זוכה בה תמיד.  


הכרוז הפסיד 2 לקיחות ב-, שלוש לקיחות ב- (שתי לקיחות באמצעות חיתוך ואת ה-J), אחת ב-§ ואחת ב-.

מדוע חתך השחקן הפולני ב-A?
השחקן הפולני חשב ארוכות לפני שחתך ב-A. ההסתברות הגבוהה ביותר לחלוקת חמישה קלפים בסדרת שליט בין המגנים היא שאחד המגנים מחזיק בשני קלפים והשני בשלושה. 

הפולני הניח שזה המצב. אסור לו לחתוך בקלף קטן מה-T. חסרים לו 7,8,9 ו-J. כל אחד מהם גבוה מיתר הקלפים בדומם ובחלוקה של 2-3 יחתכו מעליו. 

אם ה-J אצלי, עליו לחתוך ב-A
אם ה-J אצל שותפי, הוא יכול לזכות באמצעות חיתוך ב-T. היות שהוא אינו יודע, היכן ה-J, חיתוך ב-A מבטיח הוצאת כל השליטים של היריבים בחלוקה של 3-2, במשיכה של כל השליטים של המגנים באמצעות ה-K וה-Q שבידו.

הערת שוליים
השחקן הפולני דיבר שוב ושוב עם שותפתו. מטון הדיבור הבנתי שהוא דיבר על החיתוך בקלף היחיד שבידי והתוצאות העגומות של החלוקה בהמשך. אני משער שעל פי השיטה של מיכה, קרוב לוודאי שבשתי הידיים האחרונות הוא כנראה לא הצליח במיוחד. 










  



יום שישי, 23 במאי 2014

מה אנחנו עושים ליד השולחן? ברידג', תאטרון או פסיכולוגיה

מה אנחנו עושים ליד שולחן הברידג'? אני משוכנע שכמעט כל הקוראים יענו שהם משחקים ברידג'.


ביד שאספר עליה בהמשך, ברידג' זו התשובה היחידה שבוודאות אינה נכונה. יכול להיות שזה תיאטרון, יכול להיות שזו פסיכולוגיה, יכול להיות שזה צירוף של פסיכולוגיה ותיאטרון. ברידג' זה לא.  

רקע
אני שחקן מתחיל וחסר מושגי יסוד, המשחק פחות משנה. באתי להשתתף בתחרות ארצית במועדון בירושלים. 
לא מצאתי פרטנר. שחקן חלש ממני, ששיחקתי איתו בפעם הראשונה בחיים בתחרות מקומית באותו שבוע, התרשם מהרמה הגבוהה שלי (הכל יחסי) והציע שנשחק בתחרות הארצית. בלית ברירה הסכמתי.

היד הראשונה
כמעט ולא היכרתי שחקני ברידג' מחוץ לירושלים, אבל בהחלט ידעתי מי השחקן, שהתיישב במערב (אני ישבתי בדרום). ללא שום ספק אחד מטובי השחקנים בארץ. שחקן ששיחק בנבחרת ישראל, זכה באליפויות ותארים וכמעט בכל ירחון הוזכרו הישגיו (בחלק מהמקרים בצירוף תמונה).

את השותפה שלו לא היכרתי. הנחתי וצדקתי, שמדובר בזוג שיש ביניהם פער גדול ברמת המשחק.

ההכרזה
המומחה פתח  2הכרזה של Weak two, המראה 6 קלפים בסדרה (עם 2 נכבדים) ו 6-10 נקודות. לא יכולתי לדעת שהוא עשה את זה עם 4 נקודות בלבד.
הקלפים בסדרה בה פתח היו: QTxxxx. בסדרה הארוכה השנייה ,, היו לו ארבעה קלפים. את ה-Q אני זוכר. בהמשך הפוסט תבינו מדוע איני זוכר קלפים אחרים בסדרה. 
ההכרזה הסתמכה על היותו לא-פגיע מול יריבים פגיעים ועל רמתם הנמוכה של היריבים הלא-מוכרים.

השותף הכריז 3. השחקנים הטובים בין הקוראים, כנראה שלא היו מכריזים כמוהו עם 12 נקודות AQJ חמישי בסדרה וחמישה קלפים ב-. עם AK9x♥ וארבעה קלפים ב- סגרתי ל-3NT.   

הובלה
מערב הוביל בקלף היחיד ב-. כשראיתי את הדומם הבנתי, שחסרים לי שני קלפי ה-K בסדרות השחורות. הבעיה לא הייתה שם.
ביד שלי היו K2 בדומם הונחו שני קלפים: 3 ו-4.
שיחקתי קלף קטן מתחת ל-A בדומם. בידי היו ה-Q וה-J. מזרח זכתה ב-K והחזירה . בדומם ראיתי J סינגלטון.

פסיכולוגיה וכישרון משחק
כאשר ראיתי את הדומם, הבנתי מיד שהצלחתי בביצוע החוזה, תלויה בדבר אחד: האם אצליח לשכנע את מזרח, אם תזכה בלקיחה, לחזור ב- ולא ב-?

על פי מהלך ההכרזה ההסתברות שה-A יושב אחרי במערב גבוהה. במקרה כזה, לא חשוב באיזה  תוביל מזרח, ההגנה תזכה לפחות בחמש לקיחות בסדרה (למעט המקרה שה-A יושב במערב והוא Double Tone). 

אין לזה שום קשר לרמת הברידג' שלי (אז היא הייתה נמוכה). 

תפקידי בהצגה
מיד כשראיתי את הדומם, הבנתי שתפקידי בהצגה הוא השחקן המתחיל והנואש (זה החלק הפסיכולוגי). 
השחקן חסר המושג (אני) החליט להכריז 3NT כשבידו רק A  ושלושה קלפים קטנים בסדרה. כשהוא מגלה את ה-J כקלף יחיד בדומם, הוא נכנס לפניקה וממהר למשוך את הלקיחות הגבוהות.

מהלך המשחק
מזרח זכתה ב-K ושיחקה  מידה. כשהיא הניחה אותו "קפצתי" במהירות הבזק עם ה-A, ש"מעך" את ה-J בדומם.  שיחקתי  לעקיפה ל-J ומזרח זכתה ב-K. הגיע רגע האמת. מזרח התעלמה מהסימון של שותפה, לחזור ב- וחזרה ב-משכתי 4 קלפי  ושיחקתי מידי את ה-J♠. התבררו לי שני דברים: החלוקה הלא-ידידותית והחסימה שגרמתי לה בסדרת ה-. נאלצתי לשחק את ה-Qולזכות ב-Aמזרח שמרה את ה-T שהוגבה. זכיתי כבר ב-8 לקיחות. נוצר המצב הבא:

בידי:
      - 
      9
   K2
    - 

בדומם:
    x
   - 
  43
   - 

במזרח:
    T
   - 
  AJ
  - 

במערב:
     - 
    Q
  Qx
   - 

הובלתי  לכיוון ה-K. הופתעתי למצוא את ה-A במזרח ה-K היה הלקיחה התשיעית, לביצוע את החוזה.

מדוע נזכרתי עכשיו ביד הזו?
הסיבה לכך היא פוסט שכתבתי לפני מספר ימים: הגנה נגד NT - הובלה בסדרה שהכריזה הגנה? 
בפוסט המלצתי, בדרך כלל, להוביל בסדרה שרוצים לפתח. כשיש שתי סדרות ארוכות זו לאו דווקא הסדרה שהוכרזה.

מקרה זה בדיוק מתאים להובלה השונה מהמלצתי. כפי ששמתם בוודאי לב, הובלה ב- מוכרת לקיחה ל-J שהוא קלף יחיד בצפון.
לאחר שהשחקן שצריך להוביל הכריז Weak two עם 4 נקודות בלבד, הכרוז מוכן להובלה ב-. ליריבים עלולות להיות 30 נקודות או קרוב ל-30 נקודות.

הובלה ב-♦ מתחת ל-Q עלולה לבצע עבור הכרוז עקיפה.

 לכאורה, הובלה ב- היא הטובה ביותר, משום שהיא מפילה בוודאות את החוזה. היא גם מתאימה לתפיסה שהצגתי לפתח לפעמים את הסדרה הארוכה השנייה שלא הכרזתי והכרוז לא מוכן אליה.

אינני מתכוון להציג הובלה ב- ביד הזו, כתומכת בתפיסה שלי. היא הובלה מצוינת בידיים פתוחות.

כשמדובר בידיים סגורות, כמו במקרה הזה, אני ממשיך לדבוק בתפיסה, שלא לחפש אצל השותף, שלא התערב במכרז, A בסדרה שלא הכריז.  

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...