על מומחים וספונסרים או מדוע להיות עצוב כשה-J של היריב נופל על ה-Q של השותף בחוזה של 3NT

יש דמיון מסוים בין הבלוג "ברידג' שלא היכרתם" לבין ספרו הנהדר של ויקטור מולו Bridge in the Menagerie: בשניהם מוצגים דברים לא צפויים. 

מולו מתאר מתאר בספרו מועדון ברידג' ומשרטט דיוקנאות של שחקנים. חלקם מדומים לחיות, למשל: ארנב. 

אחד השחקנים מדומה לחזיר. שיטת ההכרזה הייחודית של החזיר מיועדת להביא למצב בו תמיד הוא יהיה הכרוז ושותפו הוא הדומם. בספר מוצגות הכרזות מגוחכות בשיטה זו וחוזים בלתי אפשריים המבוצעים לפעמים באופן מבריק. מוצגות גם קטסטרופות בהן בגלל משחק לא נכון של היריבים, המבוסס על חוסר היגיון, החזיר נכשל בביצוע חוזה.

הידיים שבנה מולו והדיאלוגים בין השחקנים סביבן הם סוג של אמנות המחייבת יצירתיות רבה. 

מה פתאום נזכרתי בויקטור מולו?

באחד הפורומים ב-Facebook העוסקים בברידג' בישראל מתנהל ויכוח בנושא מומחים וספונסרים.

מדובר בתופעה נפוצה בארץ ובעולם: שחקנים טובים פחות ולפעמים גם שחקנים חלשים במיוחד המשלמים לשחקנים מומחים, על מנת שישחקו איתם בתחרויות. 

קורה שהשחקן המומחה המשחק עם שחקן חלש במיוחד מכריז בסגנון החזיר של ויקטור מולו, על מנת שהוא יהיה הכרוז ושותפו הדומם.

השחקן שפתח את הויכוח טען שהוא נפגע במשחק מול זוג כזה, משום שאינו יכול להבין את הכרזת המומחה והשחקן החלש לא הוציא כרטיס Alert, המזהיר מפני הכרזה לא סטנדרטית של המומחה.

אין ספק שלשותפות של מומחה וספונסר ושותפויות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים, עלולות להיות השלכות שליליות על תחרויות. 

זה לא ממש נכון כשהשחקן החלש משחק כתלמיד וכל מטרתו ללמוד. אם השחקן הטוב יותר מתנהג כמורה ולא מנסה בכוח להיות הכרוז או להכריז לא נכון במטרה להשיג תוצאה טובה, לדעתי זה אינו מזיק. כשמשלמים בונוס על תוצאה טובה זה עלול לגרום לתופעות שליליות.

לא רק בתחרות עצמה

השותפות הזו גורמת גם להטיות בצבירת נקודות ובקבלת דרגות. אתם יכולים למצוא שחקני ברידג' ברמה לא טובה שקיבלו דרגות גבוהות רק משום ששיחקו באופן שיטתי עם ספונסרים ברמה גבוהה במיוחד ולכן צברו מספר רב של נקודות אמן.

אביא דוגמה שמבהירה את טענתי. התאגדות הברידג' מפרסמת אחת לתקופה את דירוג השחקנים על פי צבירת נקודות. יש גם דירוג של נשים בלבד.

אפשר לא להסכים לטענה שדנה טל, שחקנית נבחרת הנשים של ישראל, היא השחקנית הטובה ביותר בארץ, אבל אם מישהו יגיד לי שהיא לא בין חמש השחקניות הכי טובות בארץ, אגיד לו שהוא טועה.

לפניה בדירוג, שמפרסמת ההתאגדות הישראלית לברידג' מופיעות כמה שחקניות שפערי הרמה בינה לבינן גדולים מאד.

נכון, שדנה טל היא צעירה ולכן היו לה הרבה פחות הזדמנויות לצבור נקודות אמן, אבל לפניה תמצאו שחקניות, שלולא היו משחקות באופן קבוע כספונסריות של מומחה, לא היו צוברות יותר נקודות אמן ממנה,  גם אם היו משחקות בכל תחרות כמה עשרות שנים יותר ממה שהיא משחקת. 

האם אפשר לעשות משהו על מנת למנוע את התופעה?

יש לי ספק גדול האם יש דרך מעשית למנוע את התופעה הנפוצה בארץ ובעולם. 

קל מאד להתלונן כשנפגעים מהכרזות כאלה אבל צריך לזכור שגם לפעמים מרוויחים מזה הרבה.

בפוסטים קודמים שלי הבאתי כמה דוגמאות כאלה, כולל מקרה שהספונסר התעקש לשחק במקום ששותפתו תשחק וקיבל ממני Double ונפל ארבע פעמים במצב פגיע. שותף ברמתו היה כנראה משחק את היד בחוזה לא מוכפל והיה נופל פעם או פעמיים.

יסורי הספונסר

השחקן המצוין, ששיחק נגדי בפסטיבל הברידג' הבינלאומי באילת, הבין מיד מה קורה כשהנחתי את ה-J♦. פניו התכרכמו ביאוש ובצער.

הייתי הכרוז בחוזה של 3NT. בידי היו: KJT97x♦. השותפה שלי, עם קלף יחיד ה-A♦, צדקה כשסירבה לחוזה בסדרת ה-♦.

בהזדמנות הראשונה הסרתי את החסימה וזכיתי ב-A♦. כשהגעתי ליד מיהרתי לשחק את ה-K♦. המומחה לא שירת. הספונסרית החזיקה בחמישה קלפי ♦ כולל ה-Q♦ וה-8♦.

המומחה ניסה לפתח לקיחות בסדרת ה-♥. השותפה שלו זכתה ב-A♥. היא מיהרה למשוך את ה-Q♦, ללא ספק שגיאה חמורה. הנחתי במהירות את ה-J♦.

גם המומחה וגם אני ידענו שהיא תמשיך ב-8♦ ותאפשר לי להיפטר ממפסידים בדומם אותם זרקתי על קלפי ה-♦.

שותפות עם פערי רמות: תובנות טכניות

בפוסט הקודם: "לשחק עם תלמידים", עסקתי בהיבטים התנהגותיים של משחק עם תלמידים. הפוסט הזה עוסק בתובנות טכניות.

בהקשר הטכני, כנראה שאין הבדלים מהותיים בין משחק של מורה עם תלמיד לבין משחק של שני שחקנים עם פערי רמות גדולים.

שאלת המפתח היא: האם המטרה היא השגת תוצאה טובה ככל האפשר בתחרות או שהמטרה היא ללמד את השחקן שרמתו נמוכה יותר?   

אם המטרה היא ללמד, כפי שזה המצב ברוב המקרים בו אני משחק עם שחקנים שרמתם נמוכה בהרבה מרמתי, אז לפעמים משלמים מחיר בתוצאה משום שמאפשרים לתלמיד לטעות. כפי שאתם בוודאי יודעים מטעויות לומדים. 

ברוב המקרים אין בהכרח סתירה ביו תוצאה טובה ובין לימוד, אבל לא פעם יש מצבים שבהם קיים קונפליקט בן תוצאה טובה לבין לימוד.
כך למשל, שיחקתי עם תלמיד נגד זוג שהגיע לחוזה של ♠2. על פי מהלך ההכרזה והקלפים שלי אני לא צריך להכפיל. 

על פי היכרותי עם הזוג ורמתו בברידג', אני צריך להכפיל. עם שותף ברמתי אני מכפיל. עם הילד, איתו שיחקתי, הכרזתי Pass. הפלנו את החוזה פעמיים וקיבלנו תוצאה לא טובה. עם הכפל היינו מקבלים 100% על היד. 

לו הייתי מכפיל וזה היה מצליח הוא היה לומד להכפיל במצבים שלא צריך להכפיל. 

הגישה של השחקן הטוב יותר
קיימות שלוש גישות של השחקן הטוב יותר. יש קשר בין שאלת המפתח בפסקה הקודמת לבין הגישה שבוחר השחקן הטוב יותר.

1. להיות הכרוז בכל המצבים שלא משחקים בהגנה
מי שקרא את הספר הנפלא Bridge in The Menagerie שנכתב על ידי Victor Molo, זוכר בוודאי את אחד השחקנים הדמיוניים  במועדון הדמיוני, שכל שיטת ההכרזה שלו הייתה בנויה על מנת שהוא יהיה תמיד הכרוז.

מי שקרא את הפוסט שלי: שותפות בין שחקנים עם הבדלי רמה גדולים: הטוב, הרע והמכוער, נתקל בוודאי בדוגמה של שחקן בליגה הלאומית המעדיף לפול 4 פעמים בחוזה מוכפל של ♦4 במצב פגיע, מאשר לתת לשותפה החלשה שלו לשחק בחוזה לא מוכפל של ♥3 או של ♥4.

2. לנסות להיות הכרוז בכל המצבים שלא משחקים בהגנה
בגלל הבדלי הרמה, השחקן הטוב יותר מעדיף להיות הכרוז בחוזה שהוא לאו דווקא החוזה הנכון ולכן מכריז לא נכון על מנת להגיע למצב שהוא יהיה החוזה. 
בשונה מכפי שראינו בפסקה הקודמת, הוא לא יעשה זאת בכל מחיר.

דוגמה: השחקן החלש יותר פתח ♦1. שותפו מחזיק את היד הבאה:

AT52♠
    98♥
    Q2♦
  K84♣

ההכרזה הנכונה שלו היא כמובן ♠1. הוא מכריז 1NT. הסיבה העיקרית לכך שהוא מכריז 1NT היא, שיש הסתברות גבוהה שלאחר הכרזת ♠1, הפותח יכריז 1NT. כששותפו החלש ממנו יכריז 1NT  הוא יהיה הכרוז.

לאחר הכרזת 1NT של המשיב מפסידים, למשל את האפשרות לשחק ♠2 עם התאמה של 8 קלפים בסדרה.
אבל השחקן החזק יותר מניח שגם אם הוא ישחק בחוזה לא אופטימלי, התוצאה תהיה טובה יותר מאשר במקרה ששותפו ישחק את החוזה האופטימלי.

3. לאפשר למי שצריך להיות הכרוז במהלך הכרזה נכון לשחק ככרוז
זאת הגישה שלי, למעט מקרים בהם יש ספק מי צריך להיות הכרוז. במקרים כאלה, אני מעדיף להיות הכרוז.

דוגמה: 
השותף שלי פתח ♥1 בתחרות בשיטת חישוב Top-Bottom. לי יש שלושה קלפים ב-♥. היד שלי היא יד של 4-3-3-3. האם להראות את ההתאמה או להכריז NT? זוהי דילמה אמיתית. כך למשל, אם נשחק בחוזה של 3NT ונבצע לקיחה עודפת, אנחנו עשויים להשיג תוצאה טובה יותר מאלו שישחקו ♥4 ויבצעו את החוזה ללא לקיחה עודפת. אם נבצע את החוזה בדיוק, נקבל תוצאה גרועה במקרה שאחרים יבצעו חוזה של ♥4. עם שותף שרמתו נמוכה משמעותית מרמתי, אני עשוי להעדיף חוזה של 3NT.

הגורמים הקובעים את התוצאה במקרה של שותפות עם פערי רמה גדולים
השונות בין התוצאות שלי עם תלמידים גדולה בהרבה מהשונות של התוצאות שלי עם שחקנים ברמה שלי. אחרי שעשיתי 36% בתחרות ביחד עם תלמידה (בעבר סיימתי איתה במקום ראשון בתחרות), ניסיתי להבין מדוע.

הגורמים העיקריים, שלדעתי יקבעו את התוצאה, במקרה של שותפות בין שחקנים עם פערי רמות גדולים הם:

1. מספר הידיים שבהן השחקן הטוב יותר משחק ככרוז
ככל שמספר הידיים שמשחק השחקן הטוב יותר גדול יותר, כך תהיה התוצאה טובה יותר.
בממוצע כל שחקן משחק 25% מהידיים ככרוז, אבל הממוצע מתייחס למספרים גדולים של ידיים. בתחרות בודדת מספר הידיים שישחק השחקן הטוב יותר ככרוז, יכול להשתנות באופן קיצוני.

כנראה שלפחות אותם שחקנים, המשחקים עם שחקנים ברמה נמוכה בהרבה מרמתם, ומנסים להיות הכרוז ביותר ידיים (גישה 1 וגישה 2 בפסקה הקודמת) חושבים כמוני.

2. סוג הידיים בהן משחק השחקן הטוב יותר ככרוז
אם הוא משחק ב2-3 ידיים שבהן יכול לבוא לידי ביטוי הפער בין רמתו לרמה הממוצעת של ה-Field, התוצאה הכוללת תהיה טובה.
ישנן ידיים שבהן אין משמעות לפערי הרמות ולכן התוצאה באותן ידיים לא תשפר משמעותית את התוצאה הכוללת.

3. מספר הידיים שבהם השחקן הפחות טוב משחק ככרוז 
ככל שמספר הידיים שמשחק השחקן הפחות טוב יהיה גדול, כך תגדל ההסתברות לתוצאה כוללת גרועה או פחות טובה.

4.  סוג הידיים בהן משחק השחקן הפחות טוב ככרוז

את אותן הידיים שבהן לא באים לידי ביטוי פערי ידע והבנה במשחק, שלא רצינו שהשחקן הטוב יותר ישחק, דווקא נרצה שהשחקן הטוב פחות ישחק. ככל שיגדל מספר הידיים שישחק השחקן הטוב פחות ובהן יש משמעות ליותר ידע ויותר הבנה במשחק, נצפה לתוצאה כוללת טובה פחות. 

5. האם השחקן הטוב יותר נמצא ביום טוב או ביום גרוע?
כשהוא נמצא ביום טוב במיוחד הוא יצליח לבצע חוזים שלא ניתנים לביצוע (בפארפרזה על השיר של ה-Beatles "עם מעט עזרה מיריביי"). כשהוא נמצא ביום רע, הוא יטעה ביד אחת או שתיים בהן היה באים לידי ביטוי, ביום אחר, הידע וההבנה העדיפים שלו.

6. האם השחקן הטוב פחות נמצא ביום טוב או ביום גרוע?
ביום רע של השחקן הפחות טוב, כל טעות אפשרית. ביום טוב הוא עשוי לסמן נכון בהגנה (תלמידים לומדים אצלי סימון Italian שהוא הפשוט ביותר). סימון נכון בהגנה בשלוש או ארבע ידיים, עשוי להיות שווה עוד 10% בתוצאה ב-Field ברמה כזאת.


קורס מתחילים חדש בירושלים

בחודש פברואר אתחיל ללמד קורס מתחילים חדש בירושלים. הקורס יתקיים בויצו ירושלים ברחוב החלוץ.

לפרטים ולהרשמה צרו איתי קשר:
באמצעות טלפון: 054-4480616 
או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com