כשעוד לא ידעו לסמן העדפת סדרה

היום במאה ה-21 קיימות שיטות סימון כמו: השיטה הסטנדרטית, Italian, UDCA  ו-UDCI. 

בשנת 1934 לא היו שיטות סימון.  

היד הבאה מתוך הספר Triumphs and Disasters של Jose Le Dentu גרמה ל-Lavinthal להמציא שיטת סימון של העדפת סדרה. 

על שיטת הסימון של Lavinthal אתם יכולים לקרוא בפוסט: סימונים: העדפת סדרה Lavinthal

העיקרון של השיטה פשוט.

כשמשחקים קלף בסדרה שאין לכם בה קלפים, זירקו קלף מסדרה שבה אתם לא מעוניינים שהשותף יחזור אליכם, אם יזכה בלקיחה. 

נותרו שתי סדרות אחרות.

אם זרקתם קלף נמוך, אתם מעוניינים שישחק בסדרה הנמוכה.

אם זרקתם קלף גבוה, אתם מעוניינים שישחק בסדרה הגבוהה.

היד

מהלך ההכרזה

דרום הכריז ♥1. 

מערב ♠1. 

זוהי הכרזה אגרסבית במיוחד. בברידג' מודרני כנראה היו מכריזים Pass או ♠2 המתארת יד עם 6-10 נקודות ועם שישה קלפים ב-♠. 

צפון ♥2.

מזרח ♠2.

דרום הכריז ♥6.

זה היה החוזה הסופי.

שימו לב שאייזלי בלקווד הגה את הקונבנציה הקרויה על שמו, שבה שואלים על קלפי A בשנת 1933. מאוד ייתכן שהשחקנים עוד לא שמעו עליה.

התוצאה היא שצפון-דרום הגיעו לסלאם ללא שני קלפי A.

המשחק

מערב הוביל ב-A♠, שזכה בלקיחה. כשרואים את ה-K♠ בדומם, ברור שאסור להמשיך בסדרה הזו. המשך יאפשר לכרוז לזרוק מפסיד על ה-K♠.

מזרח זרק את ה-5♠. מערב חשב שהוא מעוניין בהמשך ב-♦.  

המשך ב-♦ איפשר לכרוז לזכות בידו. לשחק סיבו אחד של שליט ואז לעבור ל-Q♥ בדומם. הכרוז זרק את ה-K♣ מידו על ה-K♠ וביצע את החוזה.

ניתוח

המצב בו אסור להמשיך בסדרה דומה למצב שבו מסמנים העדפת סדרה כשאין קלפים בסדרה, לכן צריך גם בו לסמן העדפת סדרה. 

שימוש במוסכמת Lavinthal דורש זריקת ה-4♠ ולא ה-5♠. במקרה כזה הסיכוי שמערב יבין שמזרח מעוניין בהמשך ב-♣ יותר גדול.    

מזרח יזכה ב-A♣ להפלת החוזה.

 
חשוב לציין

את הספר קיבלתי ממועדון רחובות שחילק בחינם ספרים ישנים. 

מחבר הספר הוא צרפתי והגרסה באנגלית שקיבלתי נכתבה על ידי Terence Reese. 

תודה לגל וקס ולחן שגב ששמר עבורי דווקא את הספר הזה שעל פי שמו הנחתי שהוא קשור גם לניהול סיכונים.

כשפתחתי את הספר ראיתי בתוכו חותמת המעידה שהיה שייך ליעקב וקס ז"ל.

וקס, אביו של גל, היה שחקן ברידג' ברמה גבוהה וניהל מועדון ברחובות.

 

צעדים ראשונים בהגנה: מגבלות סימונים

בפוסט הקודם בסדרה הסברתי כיצד מסמנים. עשיתי את זה ברמה המתאימה לתלמידי ברידג' חדשים. כמו כל נושא בברידג' אפשר ללמוד סימונים גם ברמות גבוהות הרבה יותר ומורכבות הרבה יותר. 

מגבלות סימונים: לעודד להמשיך כשלא רוצים שימשיך

בפוסט הקודם הסברתי, שכשהשותף מוביל בקלף גבוה בפעם הראשונה שמשחקים סדרה, קלף אי זוגי של שותפו מביע רצון שהשותף ימשיך לשחק באותה סדרה. קלף זוגי פירושו חוסר רצון כזה. 

האם זה תמיד אפשרי? התשובה לשאלה זו היא שלילית. 
נתחיל בדוגמה. מערב משחק בחוזה של 3NT. 
צפון מוביל ב-Q♠. סדרת ה-♠ היא הסדרה הארוכה שלו ויש לו QJT2♠.

לדרום יש קלף בודד 3♠. ברוב המקרים הוא אינו מעוניין בהמשך בסדרה. אין לו ברירה אלא לשחק את ה-3♠ ולעודד את השותף שלו להמשיך לשחק בסדרה. 

מגבלות סימונים: לא לעודד להמשיך כשרוצים

גם הפעם הוביל צפון ב-Q♠. כשהוא מחזיק QJT2♠. 
דרום מחזיק הפעם A864♠. כנראה שהוא רוצה ששותפו ימשיך ב-♠. למרות רצונו הוא נאלץ לשחק קלף זוגי, המסמן שאינו מעוניין בהמשך בסדרה. 

מסקנה

לא תמיד אפשר לסמן את מה שרוצים באמצעות שיטת סימון. לפעמים מחזיקים רק קלפים המסמנים אחרת ממה שהיינו רוצים לסמן. 

במאמר מוסגר, אציין שהמסקנה הזו תקפה לגבי כל שיטות הסימון.

אז מדוע בכל זאת משתמשים בשיטת סימון?

ברידג' הוא משחק סטטיסטי. בהסתברות גבוהה יהיה לנו קלף מתאים לסמן האם אנחנו מעוניינים בהמשך בסדרה או לא. 

מתי בכל זאת משתמשים ב-Count כאשר משחקים Smith Echo?

בפוסט קודם תיארתי שיטת סימון ייחודית הנקראת Smith Echo. בשיטת סימון זו לאחר הובלה נגד חוזה ללא שליט בה זכה הכרוז, מסמנים בלקיחה השנייה האם מעוניינים או לא מעוניינים בהמשך בסדרה הראשונה אותה שיחק אחד המגנים.

הכרוז צריך לשחק בסדרה אחרת, מה שממילא קורה במרבית המקרים. בלקיחה השנייה המגנים אינם מסמנים Count, אלא האם הם מעוניינים בהמשך בסדרה שלא שוחקה בלקיחה זו.

במצב בו הכרוז זוכה באמצעות קלף בדומם, אין צורך להשתמש בכלל שלישי משחק גבוה.

כך למשל, ביד הבאה מערב מערב מוביל ב-3♠. צפון משחק את ה-K♠ שזוכה בלקיחה.

אין טעם שמזרח ישחק קלף גבוה.
הוא אינו צריך לסמן האם הוא מעוניין בהמשך ב-♠ (Attitude),  משום שהוא ממילא יסמן את זה בלקיחה הבאה בה ישחק הכרוז את ה-K♣.

מזרח יכול לנצל את זה על מנת לתת ספירה (Count). בשיטת הסימון המקובלת ישחק קלף קטן עם מספר אי-זוגי של קלפים בסדרה וגבוה-נמוך עם מספר קלפים זוגי. 

תיאור סכמטי של מהלך המשחק

מערב מוביל ב-3♠ (רביעי מלמעלה). לאחר שהכרוז משחק את ה-K♠ מהדומם, מזרח משחק את ה-4♠. 
זהו Count. מערב יודע שלשותפו מספר אי-זוגי של קלפים משום שהוא החזיק את שני הקלפים היחידים היותר נמוכים מהקלף של שותפו.
האם שותפו במזרח מחזיק קלף אחד או 3 קלפים (לא סביר שיש לו חמישה קלפים כי אז לכרוז יש רק קלף אחד)?

אחרי שצפון משחק את ה-K♣ ושותפו את ה-9♣ (מעוניין בהמשך ב-♠) מערב מקבל תשובה: לשותפו יש שלושה קלפים שה-Q♠ היא כנראה אחד מהם.

אחרי שהעקיפה ב-♦ תיכשל ומערב יזכה ב-K♦ הוא ימשיך ב-2♠. עכשיו מזרח שזוכה בלקיחה ב-Q♠ יודע שלשותפו חמישה קלפים ב-♠.  הוא ממשיך ב-9♠. 

אם דרום יכסה, מערב יזכה ב-A♠.
אם דרום לא יכסה מערב יזכה ב-T♠.
בשני המקרים ההגנה תזכה בארבע לקיחות ב-♠ להפלת החוזה.

Smith Echo

בבלוג זה כתבתי סדרת פוסטים על סימונים בברידג'. בפוסט האחרון בסדרה סימונים שלא היכרתם, ריכזתי קישורים לכל יתר הפוסטים בסדרה. המשותף בין מרבית הסימונים בסדרה המסמנים Attitude  הוא שהם מסמנים Attitude המתייחס ללקיחה הנוכחית.

Smith Echo שונה מהסימונים האחרים בכך שהוא מסמן  Attitude המתייחס ללקיחה הקודמת. 

שלא במפתיע, שם משפחתו של אחד משני האנשים המוזכרים כממציאי השיטה הוא Smith. זהו שחקן ברידג' בריטי בשם .I.G Smith. יש המזהים אותו עם קצין בריטי בכיר בשם זה. דורותי היידן-טרסקוט מציגה את הקונבנציה בספרה וטוענת שהיא שינתה קונבנציה שהוצגה לה על ידי שחקן בריטי בשם T.R.H Lyons.   
שימוש ב-Smith Echo נפוץ אצל שחקנים מומחים.

מתי וכיצד משתמשים ב-Smith Echo? 

השימוש בקונבנציה זו הוא כנגד חוזים ללא שליט. משתמשים בה רק בהתייחס לסדרה הראשונה בה הוביל מגן. 
היריב זכה בלקיחה הראשונה ומשחק סדרה אחרת ללקיחה השנייה. 
כששותפו של המגן שהוביל משחק קלף גבוה הוא מסמן שהוא מעוניין בהמשך בסדרה בה הוביל שותפו בלקיחה הראשונה.

כששותפו של המגן שהוביל משחק קלף נמוך הוא מסמן שהוא לא מעוניין בהמשך בסדרה בה הוביל שותפו בלקיחה הראשונה.

דוגמה

אשתמש בדוגמה הקלסית של I.G. Smith. עצמו המופיעה במספר אתרי אינטרנט.
כנגד חוזה של 3NT מדרום הוביל מערב ב-7♥. זוהי הובלה מהרביעי מלמעלה כשהוא מחזיק ב-AT872♥. בדומם יש 53♥. מזרח מכסה ב-J♥ והכרוז זוכה ב-K♥. 
למערב יש כניסה ליד עם ה-K♣ כשה-A♣ נמצא בדרום. דרום משחק ♦ לכיוון ה-K♦ בדומם יש AK74♦. מערב מחזיק ב-963♦. 

כשמזרח מעוניין בהמשך ב-♥

כשמזרח מחזיק QJ4♥ אין ספק שהוא מעוניין בהמשך בסדרה.
אם מזרח ומערב משתמשים בקונבנציית Smith Echo, אז מזרח ישחק את ה-9♦. הקלף הגבוה מסמן שהוא מעוניין בהמשך ב-♥. כשמערב יזכה ב-K♣  הוא ידע להמשיך ב-2♥. מזרח יזכה ב-Q♥  הוא ישחק את ה-4♥ אל ה-T♥ של שותפו וההגנה תזכה ב-4 לקיחות ב-♥ להפלת החוזה.

שימו לב, שאם מערב לא ידע לחזור ב-2♥, ויזכה ב-A♥ וימשיך ב-♥ נוסף מזרח יזכה ב-Q♥ ותיווצר חסימה משום שלא יהיה לו קלף נוסף ב-♥. ההגנה תזכה בשתי לקיחות בלבד בסדרת ה-♥.

כשמזרח אינו מעוניין בהמשך ב-♥

מזרח מחזיק J64♥. הכרוז מחזיק גם ב-Q♥. מזרח אינו מעוניין בהמשך ב-♥ קטן. מזרח משחק את ה-3♦.  


Reverse Smith Echo

ההבדל בין Reverse Smith Echo לבין Smith Echo הוא אנלוגי להבדל בין UDCA לבין שיטת הסימון הסטנדרטית גבוה-נמוך. ההבדל בין Smith Echo לסוגיו לבין הסימונים הרגילים הוא שסימון 
ה-Attitude מתייחס ללקיחה הקודמת. 
קלף קטן בלקיחה השנייה מסמן העדפה לחזרה בסדרה ששוחקה בלקיחה הראשונה. 
מי שמשחק Reverse Smith Echo ישחק את ה-3♦ כשהוא מחזיק ב-QJ4♥. הוא ישחק את ה-9♦ כשהוא מחזיק את ה-J64♥.

על מה מוותרים כאשר משתמשים ב-Smith Echo

שיטת סימון עשויה להיות כרוכה בוויתור על משהו. כשמשתמשים ב-Smith Echo מוותרים על סימון Count בסדרה שאותה שיחק היריב. להערכתי, היכולת לפתח נכון את הסדרה הארוכה של המגנים שווה את המחיר של ויתור על Count. 

לארי כהן חושב שישנם מצבים בהם חשוב להראות Count ולוותר על Smith Echo.
זה אולי מתאים לשחקנים מומחים המתואמים ביניהם היטב. שחקנים מהשורה עלולים להתבלבל בין מצבים בהם הם מראים Count לבין מצבים בהם הם משחקים Smith Echo.

לו היו במזרח JT43♦  

גם אם יש לו QJ4♥ אסור לו לזרוק את ה-T♦ או את ה-J♦. כמו שלמדנו בפוסטים קודמים, כמעט תמיד לא מסמנים במחיר של לקיחות. 
הכרוז זוכה בדומם ב-K♦ מזרח משחק את ה-4♦ ממשיך ב-♦ קטן ל-Q♦ שבידו. מזרח שם את ה-3♦. מערב אינו משרת כשמשוחק ה-♦ השלישי מיד הכרוז ל-A♦ בדומם. מזרח מניח את ה-T♦ עכשיו עובר הכרוז לסדרה אחרת. מערב מבין ששותפו מעוניין בחזרה ב-♥ קטן. 
הוא גם מבין ששותפו מחזיק ב-J♦ ולכן הכרוז לא שיחק קלף נוסף בסדרה מהדומם.

מה היה קורה לו מזרח לא היה מעוניין בחזרה ב-♥ קטן?

נניח שמזרח מחזיק ב-J64♥.
מזרח היה זורק בפעם הראשונה את ה- 3♦ ובפעם השנייה את ה-4♦.     

היד המלאה שהציג Smith