משחק בטוח בחוזה של סלאם קטן

גם הפוסט הזה מבוסס על מה שקראתי בספר Safety Plays in Bridge. 

כשחסרות שתי תמונות, למשל K ו-J בסדרה וה-AQT9 באותה יד, הנטייה שלי ושל רבים אחרים היא לבצע עקיפות. 

אם אין מידע מההכרזה ביחס למיקומן של התמונות, רבים מעדיפים לעקוף ל-T. הסיכוי של הצלחת עקיפה ל-T וצהלחת עקיפה ל-Q הוא זהה. 

מכמה דוגמאות בספר למדתי, שבלא מעט מצבים אין זה נכון לבצע עקיפה, ובמקום זה צריך לשחק מהיד השנייה לכיוון ה-A.

מדובר בטכניקה של משחק בטוח, שמנסה למקסם את הסיכוי לבצע את החוזה על חשבון ניסיון לבצע לקיחה עודפת ולסכן את ביצוע החוזה. 

בדוגמה מהספר, שאני מתיחס אליה בפוסט זה, הכרוז נמצא בחוזה של ♠6. 

הסדרה היחידה שעשויה להיות לו בעיה היא דווקא סדרת השליט בה יש לו תשעה קלפים. 

יש לו מספיק כניסות לדומם בסדרות אחרות. 

ביד הכרוז בדרום יש: AQT9x♠ בדומם בצפון: xxxx♠. 

בכל חוזה של משחק מלא או סלאם בשיטת חישוב IMP, הגדלה משמעותית של ההסתברות לביצוע החוזה עדיפה על ניסיון לבצע לקיחה עודפת על חשבון הגדלת הסיכון לאי-ביצוע החוזה. 

בחוזה של סלאם, הנטייה שלי לחשוב שזה נכון גם בשיטת חישוב של Match Points. 

בדוגמה הזו המטרה היא לא להפסיד יותר מלקיחה אחת בסדרת השליט. 

ההובלה היא בסדרה אחרת בה זוכים בדומם, למשל ב-♦ כש בדומם יש AK♦.

אחרי הזכייה בלקיחה משחקים ♠ ל-A♠. 

אם נופל במערב K♠ שהוא קלף יחיד בסדרה, כל מה שנותר הוא לעבור לדומם בסדרה אחרת ולשחק ♠ לכיוון ה-T♠. 

אם נופל במערב קלף קטן, נכנסים לדומם ומשחקים  ♠ נוסף לכיוון ה-Q♠. 

משחק כזה הוא בעל הסיכויים הטובים ביותר להפסיד רק לקיחה אחת. 

כמובן שאם מערב מחזיק ב-KJx♠ מפסידים שתי לקיחות בסדרת השליט. 

ניסיון לעקיפה אחרי שזוכים ב-A♠ בלקיחה הראשונה הוא ניחוש ביחס למיקומם של ה-K♠ וה-J♠ שבידי המגנים ועלול להביא בהסתברות גבוהה יותר להפסד שתי לקיחות.

משחק בטוח על פי טרנס ריס ו-Roger Trezel

 

לפני כמה שנים חילקו במועדון ירושלים ספרי ברידג' מעזבונו של אחד מחברי המועדון שהלך לעולמו. 

מבין הספרים שהונחו שם בחרתי ספר קטן של טרנס ריס. שם הספר: Elimination Play in Bridge. 

לא הצטערתי שבחרתי את הספר הטוב הזה. גם קוראי הבלוג לא הצטערו על כך. 

כתבתי כמה פוסטים על הנושא הזה. רובם בהשראת הספר של טרנס ריס. 

עטיפת הספר Safety Plays in Bridge

לאחרונה רכשתי ספר קטן אחר של טרנס ריס. הספר נקרא: Safety Plays in Bridge. 

ריס כתב את הספר הזה ביחד עם השחקן הצרפתי המצוין  Roger Trezel. 

טרזל (1918-1986), ביחד עם שותפו Pierre Jaïs, זכה בהישג נדיר שרק זוגות מעטים זכו לו: 

זכייה ב-Triple crown of bridge. 

הכתר המשולש הוא זכייה בשלוש אליפויות: Bermuda Bowl, אליפות העולם הפתוחה לזוגות ותחרות הנבחרות הפתוחות באולימפיאדה. 

בערך בויקיפדיה האנגלית מופיעים חמישה וחצי זוגות של גברים שזכו בכתר המשולש וזוג אחד של נשים. 

מדוע Bobby Levin מופיע לבד?

כנראה שהוא זכה בכל אחד מהתארים הנ"ל עם שותף אחר. יתכן שזכה בשני תארים מתוך השלושה עם אותו שותף.

על הכריכה האחורית מופיעים שמות ספרים אחרים באותה סדרה. 

בין הספרים האחרים באותה סדרה זיהיתי גם את Elimination Play in Bridge. 

רמז לזה שגם הספר שקיבלתי עכשיו הוא ספר טוב. האם הוא באמת כזה? אדע להגיד רק אחרי שאקרא. 

מה זה משחק בטוח?

משחק בטוח הוא טכניקת משחק המבטיחה ביצוע חוזה גם נגד חלוקה קיצונית של קלפים בסדרה מסוימת אצל המגנים. 

בספר מגדירים את הטכניקה הזו באופן הבא (תרגום שלי מאנגלית לעברית): 

"משחק בטוח הוא סוג של ביטוח נגד חלוקה גרועה"

להבטחה הזו יש מחיר מוותרים ביודעין על לקיחה. 

 כך למשל, אם אנחנו בחוזה של 3NT ומול חלוקה סבירה של קלפי המגנים נבצע 10 לקיחות. 

כדאי לחשוב גם על מה יקרה בחלוקה קיצונית של קלפים באחת הסדרות, למשל חלוקה של 4-0. 

אם מגיעים למסקנה שבחלוקה כזו נבצע 8 לקיחות בלבד, כדאי לחשוב על מסירת לקיחה אחת למגנים אם זה מבטיח 9 לקיחות מול חלוקה קיצונית. 

המחיר של אובדן לקיחה אחת נמוך יותר מהמחיר של אי-ביצוע משחק מלא.

פוסט אורח שנכתב בבלוג שלי מדגים היטב את הדילמה. לקראת הפוסט: פוסט אורח: משחק בטוח. 

בספר מביאים המחברים את הדוגמה הבאה:

לצורך ביצוע החוזה מותר לכם להפסיד לקיחה אחת ב-♣. 

ביד הכרוז והדומם יש את הקלפים הבאים:

AKTxx♣

     xxx♣

הניחו שיש כניסות ליד הקצרה ב-♣. 

אם תזכו מיד ב-A♣ וב-K♣ ותשחקו ♣ נוסף, תפסידו רק קלף אחד בסדרה בחלוקה של 3-2 בקלפי המגנים. 

אבל אם המגן שיושב לפני היד הארוכה בסדרה זו מחזיק ארבעה קלפים, אתם עלולים להפסיד שתי לקיחות. 

אם משתמשים בטכניקה של משחק בטוח, אפשר למשוך את אחד הקלפים הגבוהים ולשחק קלף מהדומם לעקיפה באמצעות ה-T♣. 

בחלוקה של 4-0 כשהרביעייה יושבת לפני היד הארוכה בסדרה זו, תפסידו לא יותר מלקיחה אחת. 

בחלוקה של 4-0 כשהרביעייה יושבת אחרי היד הארוכה בסדרה זו, תפסידו תמיד 2 לקיחות. 

זווית הראייה שלי

כמו שבביטוח משלמים פרמיה ולעפמים מפסידים כסף משום שאין אירוע ביטוחי כך גם במשחק בטוח אפשר להפסיד. 

גובה ההפסד תלוי גם בשיטת החישוב: MP או IMP. 

בשיטת חישוב IMP ההפסד של לקיחה במשחק בטוח הוא זניח.

בשיטת חישוב MP ההפסד לא תמיד נמוך. 

אם מרבית השחקנים בתחרות לא ישתמשו בטכניקה הזאת ויעשו לקיחה אחת יותר, ההפסד עלול להיות משמעותי. 

לפעמים צריך להביא בחשבון בשיטת ניקוד זו האם אתם הולכים עם ה-Field או נגד ה-Field?

Over My Shoulder

האיש שנחשב הראשון שבספריו מופיעה הגישה של Over The Shoulder הוא Terence Reese.  ריס (28 באוגוסט 1913 - 29 בינואר 1996) נחשב לגדול שחקני בריטניה בכל הזמנים ולאחד הכותבים הטובים ביותר והפוריים ביותר בתולדות הברידג'. 
 Frank Stewart, המרבה לכתוב על ברידג', אומר שאחרי ריס גם מייק לורנס, לארי כהן והוא עצמו אימצו את הגישה הזו.

גישת מעבר לכתף

בגישה זו שחקן ברמה גבוהה מסביר לאחרים את אופן המחשבה שלו בידיים קונקרטיות המוצגות. בכל שלב ובכל צעד הוא מסביר את ההנחות שלו, את ההשערות שלו ואת האופן שבו הוא מסיק מסקנות. כאילו שהצופה עומד מעבר לכתפו ומציץ על הקלפים שלו ועל מהלך ההכרזה והמשחק שלו. הוא מקבל גישה לתוך המחשבה של המומחה.

לא מפתיע, שחברה בריטית היא זו שעורכת מפגשים, שכותרתם  Over The Shoulder. מדובר בחברת Hartsdale. מסתבר שזו חברת ייעוץ בתוכנה המתמחה גם בהדרכה. 
ברוח ימי הקורונה העגומים, החברה עושה מפגשים מרוחקים באמצעות תוכנת ZOOM. 

התפיסה פשוטה: שני זוגות שחקנים ברמה גבוהה מאוד משחקים באתר BBO. אחד מכל זוג מסביר את אופן מחשבתו על הידיים. הצופים יכולים לשאול אותו שאלות. לאחר סיום המשחקים מועלה סרט לאתר Youtube וכל מי שמעוניין יכול לצפות בו.
מסתבר שאפשר להציץ מאחורי הכתף גם מרחוק. אפשר גם להציץ מאחורי הכתף לאחר האירועים. כשההצצה עשויה להיות בשפות שונות, בהתאם לארצות המוצא של השחקנים.

האחים גינוסר נגד Tom Townsend וBen Handley-Pritchard

ב-9 באפריל היה שידור חי ב-ZOOM באתר הבריטי הזה עם אלדד גינוסר ששיחק ביחד עם אחיו איתמר נגד זוג בריטי חזק. 
לסרטון המלא ב-Youtube בעברית לחצו על: הצץ מעבר לכתפי עם אלדד גינוסר. 
יש גם סרטון באנגלית מזווית הראייה של Tom Townsend הבריטי. לסרטון באנגלית לחצו כאן.

מה למדתי מאלדד במפגש ה-zoom?

אני ואחרים משחקים קונבנציה הנקראת Game Trial bid. הרעיון שמאחורי הקונבנציה הוא לברר פרטים על איכות הנקודות בסדרה משנית לאחר שנמצאה התאמה בסדרת מייג'ור. מדובר בידיים גבוליות להכרזת משחק מלא. איכות הנקודות בסדרה בה יש בעיה היא זו שתקבע האם יוכרז משחק מלא או לא. 
יש שני סוגי Game Trial bids: ארוך וקצר.

Long Trial Bid

במצב זה יש לנו סדרה עם אורך שבה אנו זקוקים לתמיכה מהשותף. למשל אחרי הכרזת ♠1 ותמיכה של השותף של ♠2, מכריז הפותח ♦3. משמעות ההכרזה היא שלפותח יש בסדרה זו אורך ללא מספיק כוח, למשל: Q432♦. הוא מבקש כוח בסדרה זו.
עם AK8♦ יש להכריז ♠4. עם 765♦ הסתפקו בחוזה של ♠3. במקרה השני אתם יכולים בקלות להפסיד שלוש לקיחות רק בסדרה הזו. במקרה הראשון קרוב לוודאי שלא תפסידו לקיחה בסדרה. 

Short Trial Bid

במצב זה יש לנו קוצר בסדרה וההחלטה האם לשחק משחק מלא תלויה בכך שאין לנו נקודות מבוזבזות בסדרה זו. 
באותו מהלך הכרזה יש לנו רק 4♦. אם לשותף יש שני קלפים בסדרה שהם QJ♦, יש לנו נקודות מבוזבזות. אותם Q ו-J אינם שווים אף לקיחה. תשימו אותן בסדרה אחרת שבה יש גם A או K או שניהם הם יכולים להיות שווים כמה לקיחות. במקרה זה נסתפק בחוזה של  ♠3.  

אם תשימו אצל השותף A5♦, אז אין נקודות מבוזבזות. גם אם תשימו ביד של השותף 432♦ אין נקודות מבוזבזות. הקלפים השווים נקודות יהיו בסדרות בהן הם יותר אפקטיביים. 

כשמשלבים Short Trial Bid ו-Long Trial Bid

אני ואחרים משתמשים גם ב-Short וגם ב-Long. השילוב הזה יותר מורכב ובמקום להתייחס אליו בפוסט אפנה את מי שמעוניין לערך שכתבתי בויקיפדיה העברית: Game Trial bid. 
הנקודה המהותית לענייננו היא, שבשילוב כזה נאלצים להשתמש בהכרזת 2NT כהכרזה לא טבעית במסגרת בדיקת Game Short Trial bid.

אלדד גינוסר אומר שהוא מוותר על Shotr trial Bid משום שהוא מעדיף להשתמש בהכרזת 2NT כהכרזה טבעית.

מחשבות על ויתור על שילוב שני סוגי Trial bid

נשאלת השאלה: האם גם לי ולשותפים שלי כדאי לוותר על Short trial bid?

להלן כמה נקודות למחשבה:

1. מהניסיון האישי שלי השימוש בשני סוגי ה-Trial bid מתרחש בתדירות נמוכה.
אם אתם לא שחקנים ברמות הגבוהות ביותר, אפשר לפעמים לוותר על קונבנציות שתדירות השימוש בהן אינה גבוהה ולהשתמש בהכרזות כהכרזות טבעיות.
בהחלט יכול להיות שלאחרים יש ניסיון אחר. 
קוריוז: הייתה פעם אחת בחיי שהשתמשתי ב-Game Trial bid על מנת לבדוק האם בכלל כדאי לי לבחון הכרזת סלאם?

2. לשחקנים מהשורה השילוב של שני סוגי ה-Trial bid עלול להיות מסובך. 
השילוב של תדירות לא גבוהה וסיבוך עלול להביא לטעויות. כמובן שזה לא נכון לגבי שחקנים מומחים. 

3. האם אני אשתמש בהכרזת 2NT טבעית?
אם מדובר בפותח שיש לו חמישייה בסדרת מייג'ור זה כנראה מצב לא שכיח. זו צריכה להיות חמישייה עלובה עם כוח בכל אחת מהסדרות האחרות. 
אם מדובר במשיב, זה בהחלט יכול להתאים לידיים של 4-3-3-3. הרביעייה היא כמובן לא בסדרת המייג'ור של השותף. 
לפעמים בשיטת ניקוד ב-Match Points חוזה של 3NT עם לקיחה עודפת טוב יותר מחוזה בסדרת מייג'ור שמבוצע בדיוק.
כמובן שיהיו מצבים שבהם רק חוזה ללא שליט מבוצע. זו שאלה של שכיחות מצבים כאלה.

4. האם יש קשר ל- Serious/Non-Serious 3NT?
אני אוהב להשתמש בקונבנציית Non-Serious 3NT. במידה מסוימת יש דימיון בינה לבין השילוב של שני סוגי ה-Game trial bid. 
נמצאה התאמה בסדרת מייג'ור. ברור שיש משחק מלא. לשחקן יש יותר מהמינימום למשחק מלא אבל לא מספיק בשביל לבדוק היתכנות סלאם. ההכרזה המלאכותית של 3NT, מבקשת משותף עם פתיחה מינימלית להכריז את סדרת המייג'ור בגובה 4. אם אם גם לו יש מעבר למינימום, מתחילים בבדיקת היתכנות סלאם.

משיחה עם אלדד גינוסר בעבר הבנתי שהוא אינו חסיד של השימוש המלאכותי הזה בהכרזת 3NT. 

אולי זה עניין של סגנון או העדפה אישית: מי שמוכן לוותר על 3NT טבעי כשנמצאה התאמה בסדרת מייג'ור, יהיה מוכן לוותר גם על  2NT טבעי?

בפוסט הבא

הצעה של אלדד, שביד בה השתמש בה, זה לא ממש הצליח.  בתחרות ששיחקתי היום ב-BBO אותה הצעה הצליחה לי יותר מדי.

רוצים להירשם למפגש הבא?

אני כבר נרשמתי למפגש הבא במוצ"ש. קראו את ההודעה שפרסמה   Shireen Mohandes מאותה חברה. לקריאת ההודעה לחצו כאן.

פישר ושוורץ הורשעו על ידי ההתאגדות האירופית לברידג'

כפי שכתבתי בפוסט קודם: הערות מתודולוגיות על רמאות בברידג', לא אביע את דעתי על החשדות ברמאות נגד לוטן פישר ורון שוורץ עד לסיום ההליכים נגדם בהתאגדות הישראלית לברידג'. 

בעוד ההליכים בישראל נמשכים, מדווח באתר Bridge Winners שפישר ושוורץ הורשעו בדיון המתקיים בענינם בהתאגדות האירופאית. על פי האתר, הם הורחקו לחמש שנים מכל אירועי ההתאגדות האירופאית ונאסר עליהם לשחק ביחד לכל חייהם.

לקריאת הכתבתה באתר: EBL Convicts Fisher-Schwartz.

משמעות ההחלטה
בעוד הויכוחים בישראל ביחס לאשמתם או חפותם נמשכים בקבוצות Facebook, נפלה החלטה במקום הרבה יותר חשוב.

בפוסט קודם הבעתי את דעתי ביחס לפנטוני ונונס. הסתמכתי על ניתוח שלי של תכני כתבה בעיתון Newsweek. בינתיים הצטרפה לדעתי, שפנטוני ונונס אשמים ברמאות, גם התאגדות הברידג' האיטלקית שהרשיעה אותם.

בהנחה שההחלטה בעניינם של פישר-שוורץ היא החלטה סופית (איני יודע האם קיימת ערכאת ערעור), יש לזה משמעות מבחינת יכולתם של פישר ושוורץ לשחק בתחרויות בינלאומיות. 

בכתבה בעיתון Newsweek, מצוטט השחקן האמריקאי בוב האמן (שזכה באליפויות עולם). האמן מעריך ששחקני צמרת בברידג' העולמי מרוויחים בין 200,000 דולר ל-500,000 דולר לשנה.
את מרבית הכסף הזה מרוויחים בתחרויות בינלאומיות ולא ממשחק עם ספונסרים בתחרויות בארץ. 

צריך לזכור כי הם מואשמים גם בהתאגדות הברידג' האמריקאית (ACBL). לא שמעתי על החלטה כלשהי בעניינם בארה"ב. 

ההרשעה של פישר-שוורץ בהתאגדות האירופאית סוגרת בפניהם אפשרויות לשחק בתחרויות חשובות באירופה וכנראה גם בתחרויות חשובות מחוץ לאירופה.  

הערת שוליים
גדול שחקני בריטניה בכל הזמנים טרנס ריס ושותפו בוריס שפירו הורשעו ברמאות ב-Bermuda Bowl בבואנוס איירס. מעבר להשעיה, גם עליהם נאסר לשחק ביחד לצמיתות. 
בפוסט: טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההאתאמה ב-♥? תיארתי בהרחבה את פרטי המקרה.

לריס ושפירו לא ממש עזר, שועדה של ההתאגדות הבריטית זיכתה אותם מאשמה בשלב יותר מאוחר. 

טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק לחץ (Squeeze)

בשלושה פוסטים קודמים דנתי בשלוש מארבע טכניקות הסיום שמציג טרנס ריס בספרו Bridge. כותרות הפוסטים כוללות את שם הטכניקה.  

הראשון נקרא: טכניקות סיום על פי טרנס ריס:משחק סופי מסוג Throw-In

השני נקרא: טכניקות סיום על פי טרנס ריס:משחק סופי מסוג Elimination Play

השלישי נקרא: טכניקות סיום על פי טרנס ריס:Trump Coup

   

הגענו לטכניקה הרביעית והאחרונה: משחק לחץ. זוהי הטכניקה המסובכת והמורכבת ביותר. 

איני מתימר לכתוב פוסט אחד, שיסביר לעומק משחק לחץ. זה מורכב ומסובך מדי ואני עצמי לומד יותר לעומק את הנושא ממש בימים אלה.

אם יש קוראים היכולים להמליץ לי על ספר טוב במיוחד העוסק רק בנושא זה (אני מניח שהוא יהיה ספר הכתוב באנגלית), אשמח אם יעשו זאת.

משחק לחץ (Squeeze)

לרוב הכרוז הוא זה שמשתמש בטכניקה זו, משום שהוא רואה 26 קלפים, בעוד כל אחד מהמגינים רואה רק 13 קלפים.

כשהכרוז משחק קלף זוכה בסדרה שאין בה קלף לאחד היריבים (או לשניהם), אחד מהם או שניהם "נלחצים", כלומר: נאלצים לזרוק קלף, שעשוי לזכות בלקיחה.

הכרוז צריך להחזיק בידו או בדומם (או בשניהם) קלפים מאיימים, כלומר: קלפים העשויים לזכות בלקיחה לאחר השלכת קלף על ידי מגן.

אם הקלפים המאיימים (או חלק מהם) נמצאים ביד שבה לא נמצא קלף הלחץ (הדומם או יד הכרוז), נדרש שיחזיק גם קלף המאפשר מעבר ליד בה נמצאים הקלפים המאיימים הנ"ל.

כפי שהסברתי בפתיח, לא אפרט כאן מעבר להסבר המאד בסיסי בפסקה זו.

אני מפנה אתכם לערך משחק לחץ שכתבתי בויקיפדיה העברית. לקריאת הערך לחצו כאן.

דוגמאות למשחק לחץ

בבלוג זה כתבתי שני פוסטים נהדרים שיש בהם משחק לחץ. הם נהדרים בגלל השחקנים המצוינים ששיחקו את הידיים ולא בגללי.

קישורים לפוסטים:

פייטרו פורקה מודל לשותפות בברידג'  

בפוסט זה יש משחק לחץ בסדרה אחת, שהוא פחות שכיח. 

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו   

בפוסט זה יש הרבה יצירתיות מעבר למשחק לחץ. המשחק כל כך מדהים, שאפילו לא ציינתי שהיה שימוש בטכניקה של משחק לחץ.

שימו לב למצב שתיארתי לקראת סוף הפוסט, כאשר לכל שחקן נותרו חמישה קלפים והלגמו שיחק את ה-K♠ מדרום. שימו לב שמערב נלחץ בסדרות ה-♣ ה-♥.   

הזווית שלי

1. את משחק הלחץ צריך לתכנן בתחילת המשחק. בתכנון המשחק סופרים לקיחות. אם חסרות לקיחות לביצוע החוזה שואלים:

א. באמצעות איזו טכניקה יש סיכוי להשיג את הלקיחה/לקיחות החסרות?

ב. באיזו סדרה או באילו סדרות יש סיכוי להשיג את הלקיחה/לקיחות החסרות?

המענה לשאלה הראשונה צריך להביא בחשבון גם משחק לחץ. 

הרבה יותר קל לתכנן השגת לקיחות באמצעות טכניקות פשוטות כמו עקיפה או פיתוח סדרה ארוכה מאשר השגת לקיחות באמצעות משחק לחץ.

תכנון משחק לחץ צריך להביא בחשבון הרבה יותר גורמים, למשל: הכרזות של היריבים ודורש לבנות בדימיון חלוקות אפשריות של קלפים בידי היריבים.

2. בספרו Points Schmoints! Bergen's Winning Bridge Secrets טוען מרטי ברגן, שמשחק לחץ היא טכניקה פשוטה, שכל שחקן מהשורה יכול ליישם בקלות. הוא מדבר פחות על תכנון מראש ויותר על מצבים שנוצרים במהלך המשחק.
בהיעדר דרך אחרת לביצוע החוזה, ניסיתי את הטכניקה הזו לפני כשש שנים בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב. הצלחתי. לא בגלל שהיה לחץ אמיתי, אלא בגלל שהיריב טעה וזרק קלף לא נכון.

מה שמביא אותי לשימוש בטכניקה הקרויה משחק לחץ מדומה. ההבדל בין משחק לחץ למשחק לחץ מדומה הוא שהצלחת משחק לחץ אינה תלויה בקלפים שהמגנים יזרקו. במשחק לחץ מדומה, מתבססים על טעות של המגנים, שאינם יודעים שהלחץ מדומה ועשויים להשליך בטעות קלף לא נכון.
למידע נוסף על משחק לחץ מדומה קראו את הערך, שכתבתי בויקיפדיה העברית. לקריאת הערך לחצו כאן. 

טכניקות סיום על פי טרנס ריס: Trump Coup

פוסט זה עוסק בטכניקה השלישית מתוך ארבע טכניקות סיום, המוסברות בפרק האחרון של ספרו של טרנס ריס Bridge.

בפוסט הראשון בסדרה: טרנס ריס: שלושה שלבים במשחק הברידג', תיארתי את שלושת השלבים במשחק הברידג': פתיחה, אמצע המשחק וסיום. הצגתי את טענתו של טרנס ריס, שיש ארבע טכניקות סיום.

בפוסט השני: טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק סופי מסוג Elimination Play, דנתי בטכניקה הראשונה ששמה מופיעה בכותרת הפוסט.

בפוסט השלישי דנתי בטכניקה השניה. כמו בפוסט הקודם, גם בפוסט זה שם הטכניקה מופיע בכותרתו. כותרת הפוסט: טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק סופי מסוג Throw-In.

כותרת פוסט זה כוללת את שם הטכניקה השלישית, המהווה את נושא הפוסט.

Trump Coup

בטכניקה זו מחזיקים הכרוז והמגן שלפניו במספר זהה של קלפי שליט. אין להם קלפים בסדרה אחרת. בדומם ולמגן השני אין אף קלף בסדרת השליט. הכרוז צריך לשחק מהדומם. לו היה לכרוז שליט בדומם, היה משחק אותו על מנת לבצע עקיפה. כשמשוחק קלף מהדומם, נאלץ המגן לחתוך ובעצם לאפשר עקיפה גם ללא קלף בסדרה בה היו מנסים לבצע עקיפה.

זה נשמע מסובך. אחרי הדוגמה הפשוטה מספרו של ריס (בספר יש גם דוגמאות מורכבות יותר), זה הרבה יותר מובן.

♠ 7     

  ♥ 6       

♦ -      

          ♣ -               

N

               ♠ T                     ♠ -                  
         ♥ J      W      E    ♥ -            
         ♦ -                     ♦ T8         
 ♣ -                     ♣ -   

                              

               S              

   - ♠

     - ♥  

  J9 ♦ 

   - ♣ 

בתרשים מעל, הכרוז משחק את ה-7♠ מהדומם בצפון. מזרח נאלץ לחתוך ב-8♦  הכרוז חותך מעליו ב-9♦ וזוכה בלקיחה האחרונה באמצעות ה-J♦.  

ריס מוסיף הסבר מעניין. לו היו לכל שחקן שלושה קלפים ולכרוז שלושה קלפי שליט במקום שניים (התנאי של מספר לא שווה של קלפי שליט, שצוין למעלה אינו מתקיים), הכרוז היה זוכה רק בלקיחה אחת המשתיים האחרונות.

להלן המצב שמביא ריס, כשלכרוז שלושה קלפי שליט:

 ♠ Q7     

  ♥ 6       

♦ -      

          ♣ -               

N

               ♠ T                     ♠ 8                  
         ♥ J4     W      E    ♥ -            
         ♦ -                     ♦ T8         
 ♣ -                     ♣ -   

                              

               S              

   - ♠

     - ♥  

 J93 ♦ 

   - ♣ 

עכשיו משחק הכרוז את ה-Q♠ מהדומם, אבל נאלץ לחתוך אותה עם ה-3♦. הוא יזכה בלקיחה נוספת עם ה-J♦ אבל מזרח יזכה בלקיחה האחרונה עם ה-T♦.

דוגמה ל-Trump Coup
לא מצאתי בבלוג דוגמה כזו. אולי מישהו מהקוראים יוכל למצוא כזו. אם מישהו יעשה זאת, אשמח אם יכתוב הערה לפוסט זה ויציין את שם הפוסט.

על Coup

כתבתי שני פוסטים על Coup. 
הראשון: פאול לוקאץ ו-Belladonna Coup התייחס לטכניקה שאותה שיחק בפעם הראשונה בתחרות ג'ורג'ו בלאדונה, שחקן נבחרת איטליה בשנות ה-50 עד ה-70. בלאדונה נחשב לאחד מגדולי שחקני הברידג' בכל הזמנים. יש החושבים שהוא היה שחקן הברידג' הטוב ביותר בכל הזמנים.

בטכניקה זו משחקים קלף מתחת לקלף גבוה ובסופו של דבר זו הדרך היחידה להגביה קלף בסדרה. ביד המקורית שיחק בלאדונה את ה-4♥ מהדומם. בדומם היו K4♥ ובידו J32♥.

השני: המקרה המוזר של Philip Grosvenor לאו דווקא בשעת לילה, עסק ב-Grosvenor Gambit.

Grosvenor Gambit הוא Coup, שבמקרה הטוב הוא מפוקפק מבחינה ברידג'יסטית ותכליתו לתסכל שחקן יריב.
אבל גם בשימוש הראשון של בטכניקה הזו, הוגבה קלף. הקלף שהוגבה היה ה-Q♥.  שאפשר להפיל אותה באמצעות ביצוע עקיפה ל-T♥. 
נכון שבמקרה זה מדובר בברידג' שגוי וה-Q♥ הייתה זוכה בלקיחה בכל מקרה. 

המשותף לטכניקות Coup הוא הגבהת קלף באופן לא שיגרתי.

טכניקות סיום על פי טרנס ריס: משחק סופי מסוג Elimination Play

בשני הפוסטים הקודמים עסקתי בשלב הסיום במשחקי ברידג', על פי ספרו של טרנס ריס. 

בפוסט הראשון שכותרתו:טרנס ריס: שלושה שלבים במשחק הברידג', הזכרתי את שלב הפתיחה, שלב אמצע המשחק ושלב הסיום והזכרתי שריס טוען, שקיימות ארבע טכניקות בלבד בשלב הסיום.

בפוסט השני: טכניקות הסיום על פי טרנס ריס: משחק סופי מסוג Throw-In, דן באחת הטכניקות. בפוסט זה אדון בטכניקה שנייה: Elimination.

המאפיינים של משחק סופי מסוג זה הם:

1. ביד של הכרוז ובדומם נשאר קלף בסדרת השליט.

2. למגנים אין קלפים בסדרת השליט.

3. לכרוז או לדומם קלף המאפשר לכרוז לתת למגנים לזכות בלקיחה (exit).

4. חוסר בקלפים באחת הסדרות ביד הכרוז ובדומם.

5. מצב הקלפים שנותרו הוא כזה, שאם הכרוז ישחק קלף מהסדרה הארוכה שבידו יפסיד שתי לקיחות בסדרה.

דוגמה
לצערי, לא מצאתי דוגמה לשימוש בטכניקה זו בפוסטים בבלוג שלי (אם מישהו ימצא אודה לו אם יסב את תשומת ליבי) ולכן בניתי דוגמה.

ביד בדוגמה הכרוז הוא צפון. סדרת השליט היא ♥. הכרוז צריך להוביל קלף מהדומם. מותר לו להפסיד רק שתי לקיחות על מנת לבצע את החוזה.

כשמשתמשים בטכניקת Elimination Play, ביד המופיעה בדוגמה, הכרוז יוצר מצב בו ההגנה צריכה לבחור בין שתי אפשרויות גרועות באותה מידה:

אפשרות 1: לבצע עבור הכרוז עקיפה על קלף גבוה שברשות המגן. לכרוז יש קלף אחד גבוה יותר.

אפשרות 2: לאפשר לכרוז לחתוך ביד אחת ולזרוק מפסיד מהיד השנייה (ruff and discard). 

אתם מוזמנים לבדוק שכל חמשת התנאים, שצוינו בפסקה הקודמת, אכן מתקיימים ביד הזאת. 

הכרוז מבצע exit באמצעות ה-5♠. קל לראות שאם מזרח יזכה באמצעות ה-8♠, הוא ייאלץ לשחק ♦ או לשחק ♣.

אם ישחק ♦ יאפשר לכרוז לזרוק מידו ♣ ולחתוך בדומם. אם ישחק K♣, הכרוז ייתן ל-K♣ לזכות ויזכה בשתי הלקיחות הנותרות. לאחר הזכיה ב-K♣ יכול מזרח לבחור בין חזרה ב-♦ כשהכרוז זורק מידו ♣ וחותך בדומם לבין חזרה ב-♣ לכיוןן ה-AJ♣ בדומם. 

ההגנה הטובה יותר היא זכיה במערב באמצעות ה-9♠. והמשך ב-♣. הכרוז יאפשר ל-Q♣ של מזרח לזכות. זאת תהיה הלקיחה האחרונה של ההגנה. שוב יצטרך מזרח לבחור בין חזרה ב-♦ כשהכרוז זורק מידו ♣ וחותך בדומם לבין חזרה ב-♣ לכיוןן ה-AJ♣ בדומם.