‏הצגת רשומות עם תוויות שחקני ברידג'. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שחקני ברידג'. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 23 בינואר 2016

ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים? חיתוך



הפוסט הקודם: ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים? - להפסיד לקיחה, היה הראשון בסדרת פוסטים על ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים ותלמידי ברידג'.

יש להבדיל בין ממה מפחדים לבין ממי מפחדים. בסדרת פוסטים קודמת עסקתי בשאלה של פחד בברידג', לאו דווקא של שחקנים מתחילים. כך למשל, באחד מהפוסטים בסדרה, עסקתי בפחד מקהל הצופים, כלומר: פחד במה

נימנע מהכללות: רק חלק, משחקני התחרויות המתחילים ומתלמידי הברידג', מפחדים מהדברים המופיעים בפוסטים. 

בכל מקרה פחד משפיע לרעה על קבלת ההחלטות של אלה שחווים אותו.  

לחתוך כשלא צריך
גם שחקנים טובים חותכים לפעמים כשלא צריך לחתוך. בירחון הברידג' האחרון (ינואר 2016) מופיעה כתבה של אפרים בריפמן שכותרתה: "לחתוך אוויר". בריפמן מתאר מצבים בהם חיתוך בפעם הראשונה, שבה ניתן לחתוך, מיותר ומזיק. החיתוך עולה לחותך בסופו של יום בלקיחה, שמתברר שהיא לקיחה טבעית. במקום זה עדיף לזרוק מפסיד בסדרה אחרת.  

בפוסט: כדי לא להפסיד: מפסיד על מפסיד - שני מפסידים על שני מפסידים, עסקתי באחת הידיים הטראומטיות ביותר עבורי בתחרויות ברידג'. החיתוך בהזדמנות הראשונה, עלה לי באיבוד שליטה בקלפי השליט ובנפילה בחוזה מוכפל.

בשונה מהדוגמאות לעיל, בפוסט זה איני עוסק בהחלטות מתקדמות של הימנעות מחיתוך כשניתן לחתוך. 

אני עוסק בחיתוך שאין בו צורך רק בגלל הפחד הלא מוצדק, ששחקן יריב יחתוך.

חותך מפחד
לא אחת ראיתי תלמידים, המשחקים בשיעור ושחקני תחרות ברמה לא גבוהה חותכים קלף גבוה שלהם בדומם או ביד. זה נכון שלא תמיד הם זוכרים, שקלפים גבוהים ממנו כבר יצאו, אבל כשאני שואל אותם מדוע חתכו? הם אומרים שפחדו שלא יספיקו לחתוך קלפים בסדרה.  

אם תלמיד אומר לי שחתך את ה-Q משום שלא זכר שה-A וה-K כבר יצאו, אני מקבל את זה. הוא שיחק באופן סביר לרמתו. 

אבל אם השליט הוא ,  הכרוז מחזיק AQJ♣ מול קלף יחיד בדומם, והוא מושך את ה-A וחותך את ה-J ביד הקצרה בדומם, נדבר על זה בניתוח שלאחר שמשחקים את היד. 

במקרה זה ברור, שאם מהלך ההכרזה לא הראה אורך יוצא דופן ב- אצל אחד היריבים, ההסתברות שיריב יחתוך את הקלף השלישי הגבוה בסדרה, אחרי שיזכה ב-K בסיבוב השני, היא הסתברות נמוכה.

השילוב של פחד מהפסד לקיחה ופחד מחיתוך
אם יש כניסות לדומם, ברוב המקרים רצוי לבצע עקיפה ב- בדוגמה בפסקה הקודמת.

מדוע נמנעים מכך? תלמידים ששאלתי אותם ענו לי שפחדו פעמיים: 

פעם אחת פחד להפסיד ל-K שלא ישב בעקיפה. 
פעם שנייה שה-A ייחתך על ידי יריב בסיבוב השני. 

כמובן ששני הפחדים הנ"ל רחוקים מלהיות רציונאליים.


אימת ה-Over ruff
פחד חסר בסיס נוסף הוא הפחד מ-Over ruff .Over ruff הוא מצב בו שחקן חותך, אבל היריב שאחריו חותך בקלף גבוה יותר.

כמובן כשלכרוז יש חמישה קלפים בסדרה, שאינה סדרת השליט, ואחד היריבים התערב במכרז באמצעות Overcall באותה סדרה, יש בסיס לחשש מחיתוך. 

הפחד מ-Over ruff מתייחס לחיתוך כשההסתברות לחיתוך מעל, על ידי היריב שאחרי החותך, היא נמוכה.

לא פעם אני רואה תלמידים חותכים עם 9 או 10 ביד הקצרה בדומם שבה יש גם 2 או 3.
כשאני שואל מדוע חתכו בקלף גבוה? אני מקבל את התשובה: "פחדתי שיחתכו מעלי".

לחתוך ב-A
לא תמיד חותך שחקן מתחיל בקלף גבוה, כמו ה-T או אפילו ה-Q, כשיש לו קלף נמוך בסדרת השליט. לפעמים הוא חותך ב-A. 

אל תטעו, לא מדובר בשחקן מוכשר במיוחד שמשתמש בטכניקה של היפוך הדומם.

גם במקרה זה הסיבה לחיתוך היא פחד מחיתוך מעל. את הבעיה הוא פותר באמצעות חיתוך ב-A. עכשיו הוא בטוח שלא יחתכו מעליו.  

כשמדובר בתלמידים, זהו לפעמים השלב בו אני עוצר את המשחק ושואל אותו: האם ה-A בסדרת השליט לא יזכה בלקיחה במקרה שלא חותכים בו? 
כל אחד מוצא לבד את התשובה לשאלה הזו. זה כבר מהלך מנוגד לחלוטין להיגיון. 
לפעמים אני מאפשר לו לקחת את ה-A בחזרה ולהחליט האם לחתוך בקלף קטן או לא לחתוך בכלל. חיתוך בקלף קטן שזוכה הוא תרפיה על קצה המזלג לטיפול בפחד.

המורה לברידג' הוא לא רק זיקית. לפעמים הוא גם מעין פסיכולוג המטפל בפחדים.



יום שבת, 22 בנובמבר 2014

ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'


הפוסט הקודם: ברידג' בויקיפדיה העברית סיפר על הכתיבה שלי על ברידג' בויקיפדיה העברית. כתבתי על האופן בו התחלתי בכלל לכתוב בויקיפדיה, מה מצאתי בנושא ברידג' כשהתחלתי לכתוב ערכים והזכרתי באופן כללי את הנושאים בתחום הברידג' עליהם כתבתי ערכים. 
בפוסט זה אעסוק בשחקני הברידג' עליהם כתבתי. אוסיף גם מחשבות על מי לכתוב בעתיד.


מקור: ויקיפדיה
מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה
מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה


מקור: ויקיפדיה











האם אתם מזהים את האנשים שבתמונות? בתמונה שבה יש מספר אנשים, השאלה היא האם אתם מזהים את הרביעי משמאל?

רובכם בוודאי זיהיתם את האיש שבתמונה התחתונה מימין. אני מאד מקווה שזיהיתם את מי שמופיע בתמונה התחתונה משמאל. יכול להיות שהוא שחקן הברידג' הטוב ביותר בכל הזמנים. קראו לו ג'ורג'ו בלאדונה.

מה משותף בין כל האנשים בתמונות? כולם היו או עדיין שחקני ברידג' ברמה הגבוהה ביותר.
יש ביניהם עוד דבר משותף: כתבתי עליהם ערך בויקיפדיה העברית

זה לא ב-100% מדויק על אירינה לויטינה הגברת בתמונה העליונה משמאל כתבו ערך לפני. הערך עסק בעיסוקה בשחמט. היא הייתה שותפה לזכיות של נבחרת ברית המועצות באולימפיאדות ודורגה בין השחמטאיות הראשונות בעולם. 

אני הוספתי את המידע על קריירת הברידג' שלה. הישגיה בברידג' כללו זכייה באליפות העולם עם נבחרת ארה"ב לנשים ובאליפות העולם לזוגות נשים.

אם לא זיהיתם את האיש המרתק שבתמונה העליונה מימין, לא אספר לכם מיהו. חכו עד שאכתוב עליו מאמר בירחון הברידג' הישראלי או פוסט בבלוג.

הרביעי משמאל בתמונה שמתחתיו הוא פאול שטרן. בתמונה משמאל לתמונתו נמצא אחד מגדולי התאורטיקנים בברידג': טרנס ריס.

מדוע לא מופיעות תמונות של אחרים עליהם כתבתי ערכים?
כתבתי על לא מעט שחקני ברידג' אחרים. הסיבה שאין תמונה שלהם בערך שכתבתי, היא שבויקיפדיה מקפידים על זכויות יוצרים לתמונות. ברוב המקרים איני רשאי לפרסם תמונה שיש למישהו זכויות יוצרים עליה והוא לא נתן את הסכמתו לפרסומה.

שחקנים ישראלים
מיד אחרי שתיקנתי כמה מהטעויות בערך שמצאתי על אלופת העולם היהודייה ריקסי מרקוס, החלטתי לכתוב ערכים על השחקנים הישראליים שיש עליהם ערך בויקיפדיה האנגלית. מצאתי שניים כאלה: אלדד גינוסר (בתמונה התחתונה מימין) ומחבר בעיות הברידג' האגדי פאול לוקאץי ז"ל. כתבתי על שניהם ערכים ועל לוקאץ' כתבתי גם מאמר בירחון הברידג' הישראלי.

כשכותבים ערכים בויקיפדיה חייבים להסתמך על מקורות כתובים. המקור המידי הראשון על אלדד היה ספר דק שכתב ורכשתי. שם הספר: 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. 
למי שמעוניין לאמץ שיטת הכרזה מתקדמת זו, אני בהחלט ממליץ לקרוא את הספר. על שניהם מצאתי גם מקורות אינטרנטיים נוספים.

הרבה יותר מאוחר כתבתי ערך על שחקנית ישראלית, שהיגרה לארה"ב: מיגרי צור-קמפינלה. היא התפרסמה כשלא רצו להתיר לה להיכנס לבאלי כחברת נבחרת הנשים של ארה"ב, בגלל דרכונה הישראלי. לבסוף נכנסה וזכתה עם חברותיה לקבוצה באליפות העולם. כתבתי עליה משום ששחקן ברידג' בשם לוי שטרן, כתב עליה פוסט קצר בקבוצת ה-facebool של ההתאגדות הישראלית לברידג'. לפוסט צירף קישור למאמר עליה. זמינות מידית של מקור (המאמר) הייתה ה-Trigger לכתיבת הערך (כמובן נוספו עוד מקורות).

שחקנים זרים
בנוסף לבאלדונה כתבתי ערכים גם על חבריו לקבוצה הכחולה הנחשבת לטובה בכל הזמנים: בניטו גארוצו ופייטרו פורקה.
כתבתי גם על גאייר הלגמו שיש החושבים שהוא השחקן החי הטוב בעולם, זיא מחמוד הפקיסטני שהתאזרח בארה"ב ואדגר קפלן. קפלן תרם בכל  האספקטים של משחק הברידג': תיאוריה, חוקי המשחק והישגים גבוהים במשחק עצמו.  

ערכים בויקיפדיה הישראלית על שחמטאים ועל שחקני ברידג'
באופן מקרי גם תרמתי את כל החלק העוסק בברידג' בערך העוסק בשחקן ישראלי נוסף: רם סופר
רם כתב חוברת ניתוחים של תחרות סימולטנית ארצית בברידג'. חלקתי על אחד ממהלכי ההכרזה שהציע וכתבתי את הפוסט: להרוויח ללא מאמץ בידיים של All Pass. במהלך כתיבת הפוסט מצאתי שיש עליו ערך בויקיפדיה העברית. 

כבעל הדרגה הבינלאומית הגבוהה ביותר בשחמט, אין ספק שהוא ראוי שייכתב עליו ערך. יש גם שחמטאים טובים ממנו, המשחקים בנבחרת ישראל. קרוב לוודאי שגם על כל אחד מהם יש ערך. 

בויקיפדיה העברית יש הרבה ערכים על שחמטאים בכלל ושחמטאים ישראלים ויהודיים בפרט. 
למרות עברי כשחמטאי ברמה גבוהה בצעירותי, לא שמעתי על חלק מהשחמטאים היהודיים שעליהם יש ערכים.

תוסיפו עוד כמה ערכים על 3 שחקני ברידג' ישראליים שלא אני כתבתי (חנה שזיפי, אילן שזיפי ושמואל פרידמן) וזה כל מה שיש על שחקני ברידג'. 
אגב גם שמואל פרידמן היה שחמטאי. שיחקנו באותן אליפויות ישראל לנוער. הכרתי אותו והיכרתי גם מנהל מועדון שחמט בשם שמואל פרידמן (דוגו) ז"ל. דוגו ז"ל היה מבוגר בכמה עשרות שנים מפרידמן. הרשיתי לעצמי למחוק מהערך על שמואל פרידמן מידע על דוגו ז"ל, שהשתרבב בטעות לערך.  

השורה התחתונה היא שאין כמעט ערכים בויקיפדיה העברית על שחקני ברידג' ישראליים. זאת למרות שיש לא מעט שחקנים שזכו להישגים מרשימים, כמו: אליפות עולם, אליפות עולם לצעירים ואליפות אירופה.  

מה אני מוכן לתרום על מנת להגדיל את מספר הערכים על שחקני ברידג' ישראליים?
היות שממילא אני כותב ערכים בויקיפדיה העברית וכותב הרבה גם על ברידג' (בפוסטים הבאים אספר לכם על נושאים אחרים בברידג' עליהם כתבתי) אני מוכן ורוצה לכתוב ערכים על שחקני ברידג' ישראליים. על מנת שאכתוב בזמני הפנוי על שחקן או שחקנית חיים או שחקן או שחקנים שכבר הלכו לעולמם, נדרשים מספר תנאים.

התנאים הנדרשים

1. הישגים בברידג' ההופכים אותו לראוי שייכתב עליו ערך
הדינמיקה של קהילת הויקיפדיה היא כזו, שאם יש ספק בחשיבותו של הערך, מישהו יכול להעלות את הערך להצבעת מחיקה. התוצאה עלולה להיות בזבוז זמן ומאמץ שלי: כתבתי, ערכתי, תיקנתי ואחרי זה תיפול החלטה שאין חשיבות לערך.

אם לא אהיה משוכנע ב-100% שאותו שחקן או אותה שחקנית ראויים לערך, לא אני אכתוב עליהם.

2. נתוני רקע 
לא תמיד קל למצוא מידע על אדם. מי שיכול לספק נתוני רקע כגון: תאריך לידה, מקום לידה, עיר בה גדל, השכלה, תחום הלימודים ובאיזה מוסדות השכלה, עבודה, מצב אישי (נשוי, מספר ילדים) וכיו"ב, הוא האדם עצמו. 
אם יספק קישורים למקורות כתובים זה יעזור.

3. תמונה שאין עליה זכויות יוצרים למישהו אחר
קרוב לוודאי שאם לא יספק לי תמונה כזו לא אמצא תמונה ללא זכויות יוצרים.

4. מידע על הישגים בברידג'
סביר להניח שלחלק מהמידע מסוג זה אגיע בכוחות עצמי. מידע ובעיקר צירוף של קישורים למקורות למידע יעזור לי 

בקשה קטנה
כדי שגם לי יצא מזה משהו, אשמח אם מי שיפנה אלי, יצרף גם יד אחת שבה הוא גאה במיוחד. אפשר גם באמצעות קישור למקום בו היא התפרסמה, אם התפרסמה.

אם יהיו לי מספיק ידיים כאלה, ייתכן שאציע לכתוב מדור בירחון הברידג' הישראלי העוסק בשחקנים ישראלים בולטים. 

מי שראוי לערך ורוצה לפנות  
מוזמן לפנות אלי באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com   

     







Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...