פיתרון החידה: כיצד תשחקו את היד?

לפני שלושה ימים הצגתי חידה בנושא משחק היד בפוסט: חידה כיצד תשחקו את היד?

בפוסט זה אציג את פיתרון החידה.

לנוחיות הקוראים אציג שוב את היד. זיכרו שאתם רואים את כל ארבע הידיים. בתחרות עצמה הכרוז רואה רק את הקלפים שלו ואת קלפי הדומם.

מערב הוא הכרוז בחוזה של ♥4. צפון הוביל ב-♦4. הכרוז מתחיל בתכנון המשחק ומוצא שיש לו ארבעה מפסידים: שני מפסידים ב-♦ ושני מפסידים ב-♠.

יש לו גם בעיה של מעברים לדומם משום שאין כניסות לדומם. ההובלה של צפון גורמת לאיבוד כניסה לדומם בסדרת ה-♦.

הכניסה היחידה שתישאר לדומם היא באמצעות לקיחת ה-J♣ על ידי ה-Q♣ או ה-A♣ בדומם.

אם קלפי ה-♣ של היריבים מחולקים 4-2, יהיו לכרוז רק שלוש לקיחות ב-♣. הוא יוכל להיפטר ממפסיד אחד ב-♦ או ב-♠. ההסתברות לחלוקה של 4-2 היא 48%. ההסתברות לחלוקה של 3-3, הקימת ביד הזו, היא 36%. 

כמובן שהכרוז שאינו רואה את קלפי המגנים אינו יודע שהחלוקה היא 3-3.

תכנית המשחק

הכרוז צריך לזכות בלקיחה הראשונה בדומם באמצעות ה-A♦. הוא מוציא שני סיבובי שליט כשהוא זוכה בידו ב-Q♥ וב-K♥.

בלקיחה השנייה הוא שם לב שדרום השליך בלית ברירה את ה-J♥.

עכשיו נוצרה כניסה לדומם באמצעות ה-T♥.

הכרוז מניח שלכל אחד מהיריבים יש לפחות שני קלפים בסדרת ה-♣ (הסתברות של 84%) ומשתמש בטכניקה של שחרור חסימה. היד הקצרה בסדרת ה-♣ היא ידו של הכרוז (שני קלפים כשבדומם יש חמישה קלפים). על מנת לשחרר חסימה משחקים קודם את הקלפים הגבוהים ביד הקצרה.

הכרוז משחק את ה-K♣ ואחריו את ה-J♣. שני היריבים משרתים (משחקים קלפים בסדרת ה-♣).

עכשיו משחק הכרוז את ה-5♥ וזכה בדומם באמצעות ה-T♥.

הוא משחק את ה-A♣ , את ה-Q♣ ואת ה-4♣ שהוגבה. על שלושת קלפים אלה הוא זורק שלושה מפסידים (למשל שני קלפי ♠ וקלף ב-♦).

ההגנה זוכה רק בשתי לקיחות והכרוז מבצע את החוזה עם לקיחה עודפת.

לו ה-J♥ לא היה נופל לכרוז לא הייתה כניסה לדומם והוא היה נאלץ להוציא את השליט האחרון. לשחק את ה-K♣ ואחריו את ה-J♣. הוא היה לוקח את ה-J♣ באמצעות ה-A♣ בדומם. 

כשהיה משחק את ה-Q♣ היה מגלה שהקלפים בידי המגנים מחולקים 3-3 והיה זוכה ב-11 לקיחות.

כאמור לעיל ההסתברות לחלוקה של 3-3 היא רק 36%.

כיצד סופרים נקודות חלוקה?

אין ספק, שאחרי שנקבעת סדרת שליט, קוצר בסדרה אחרת מחזק את הכרוז. הסיבה היא שהכרוז יכול לחתוך קלפים גבוהים של היריבים בסדרה זו.

השטן תמיד מסתתר בפרטים הקטנים.

במקרה זה הפרטים הקטנים הם:

1. האם Doubleton הוא קוצר?

2. כמה נקודות להוסיף על קלף בודד בסדרה?

3. כמה נקודות להוסיף על חוסר בסדרה?

בפוסט הקודם שלי: המורה הראשון התייחסתי למאמר, שכתב המורה הראשון שלי (בקורס לשחקני תחרויות) אלדד גינוסר בירחון הישראלי לברידג'. 

אלדד, שכבר זכה באליפות אירופה ושיחק בנבחרת ישראל, התלבט בתחילת דרכו כמורה לברידג' כיצד לספור נקודות חלוקה.

גם כשאני התחלתי ללמד ברידג' למתחילים התלבטתי באותה שאלה.

קוצר בסדרה (קלף יחיד או שני קלפים)
אלדד מדבר על גרסה "רכה" וגרסה "אגרסיבית". בגרסה הרכה מוסיפים 3 נקודות על חוסר ו-2 נקודות על קלף יחיד. בגרסה האגרסיבית מוסיפים 5 נקודות על חוסר ו-3 נקודות על קלף יחיד.
אלדד, כמוני, מעדיף את הגרסה "הרכה".   

מדוע אני מעדיף את הגרסה "הרכה"?
כמו שרוב הקוראים יודעים נקודות זה לא הכל. הייחוס המכני של מספר נקודות מסוים על חוסר או על קלף יחיד אינו מדויק.

האם קלף יחיד ביד הקצרה שווה כמו קלף יחיד ביד הארוכה? ברוב המקרים קלף יחיד ביד הקצרה שווה יותר. 
להבנה מדוע קיראו: חתכת ביד הקצרה? הרווחת לקיחה. חתכת ביד הארוכה? כנראה שלא הרווחת לקיחה.

האם הייתי צריך להוסיף נקודות על הקלף היחיד ב-♦ כשהיריבים הכריזו את הסדרה הזו ואנחנו מצאנו (כנראה) התאמה ב-♠ ושני השליטים היחידים בידי הם A♠ ו-K♠? לא בטוח.

האם הייתי צריך להוסיף נקודות על הקלף היחיד ב-♦ כשהיריבים הכריזו את הסדרה הזו ואנחנו מצאנו (כנראה) התאמה ב-♠ ,לו הייתי מחליף את שני השליטים היחידים בידי ב-2♠ ו-3♠ וה-AK היו עוברים ל-♥  או ל-♣? ברור שכן.

שלוש הדוגמאות הפשוטות לעיל מסבירות את הבעיתיות בייחוס מספר  קבוע של נקודות לקוצר בסדרה אחרת בחוזה בשליט.

על מנת לבצע שינוי דינאמי בהערכת החוסר או הקוצר צריך להשתמש בהערכת יד.
הבעיה היא שהערכת היד של תלמידים בקורס מתחילים מאד מוגבלת.
הם צריכים לקבל כללים ברורים וחד-משמעיים.

הנטיה של שחקנים מתחילים היא להכריז גבוה מדי. משחק היד של רובם אינו מזהיר. זה מזמין הרבה כישלונות. כישלונות לרוב לא תורמים להנאה ולשביעות הרצון.

לכן כמעט בכל נושא אני מלמד אותם להעדיף אפשרויות אגרסיביות פחות. 

דוגמה פשוטה לכך היא הזמנה למשחק מלא באמצעות 2NT אחרי פתיחה של 1NT. אני מלמד אותם להיענות להזמנה רק עם 17 נקודות.
המשיב הראה 8-9 נקודות. יכולות להיות 16 נקודות מול 9 נקודות. הגישה שלי היא ללמד אותם להכריז Pass עם 16 נקודות, אבל להסביר להם, שיכול להיות מצב שבו יש 25 נקודות והסיבות לכך שאני מציע להם להכריז Pass הן:
1. גם שחקן טוב לא בהכרח ידע האם להכריז משחק מלא או לא.
2. חסר להם ידע וניסיון על מנת לבצע הערכת יד טובה.  

נקודות חלוקה על שני קלפים בסדרה אחרת
אם תקראו באתר Bridge hands את המאמר המענין: Distribution Points. תוכלו לקרוא שם על שיטות שבהן סופרים אחרת נקודות, למשל A-6, K-4...10-1. שיטות בהן מורידים נקודה על יד ללא קלפי A.

תוכלו לראות שם גם הרבה שיטות לספירת ה-Doubleton כנקודות. 
לא מעט מהשיטות האלה מבצעות הבחנה בין הדומם, כלומר: היד הקצרה, לבין היד הארוכה. ביד הקצרה כמעט כולם סופרים Doubleton כנקודה.
יש כאלה שמתחשבים באורך בסדרת השליט בדומם בספירת נקודות חלוקה: ככל שיש פחות קלפי שליט סופרים פחות נקודות חלוקה.

אדי קנטר הוא היחיד שאינו סופר נקודות חלוקה כשמחזיקים Doubleton, אבל הוא מתייחס ליד של הכרוז (היד הארוכה).

אני לא מלמד את התלמידים שלי לספור Doubletone כנקודות חלוקה. גם כחלק מהתפיסה הכללית של לא להכריז אגרסיבי וגם משום שאני בעצמי לא ממש מאמין בספירה כזו. 

אלדד גינוסר כותב שהוא לא מלמד לספור Doubletone כנקודות חלוקה. 
החלק המעניין בתפיסה שלו הוא שהוא מוריד נקודה על יד מאוזנת של 4-3-3-3, משום שהיא מקטינה את יכולת החיתוך.
ברוב המקרים יד של 4-3-3-3 היא היד הקצרה.

הורדת נקודה על ידיים של 4-3-3-3 היא לא דבר חדש. למדתי כבר ממרטי ברגן לא לפתוח תמיד בידיים עם 12 נקודות וחלוקה של 4-3-3-3.

לא התחשבתי בחלוקה זו בהקשר של נקודות חלוקה. אחרי שקראתי את המאמר, החלטתי לאמץ את הגישה וללמד כך את התלמידים שלי.
  

חתכת ביד הקצרה? הרווחת לקיחה. חתכת ביד הארוכה? כנראה שלא הרווחת לקיחה

לשחקנים מתחילים לא קשה להבין את היתרון של חיתוך בחוזים עם שליט. הרבה יותר קשה להם להבין את מה שאסביר בפוסט זה: ההבדל בין חיתוך ביד הקצרה לבין חיתוך ביד הארוכה.

את הפוסט הזה אסביר גם באמצעות דוגמה שתלווה אותנו לכל אורכו. 

בדוגמה צפון הוא הכרוז בחוזה בסדרת ה-♠.

צפון מחזיק בקלפים הבאים בסדרת השליט: AKQ32♠. שותפו בדרום מחזיק בשלושה קלפים בסדרה: 654♠. לאחד מהם יש Void בסדרת ה-♦ (כלומר: אין לו אף קלף בסדרה) לשותפו A65432♦. 

במהלך הפוסט נזיז את ה-Void מצפון לדרום. 

מזרח שמחזיק ב-KQJ♦ מוביל ב-K♦.  

הכרוז זוכה ב-A♦ בידו או בדומם וממשיך בקלף באותה סדרה. הוא משחק קלף בסדרה שבה יש לו 6 קלפים על מנת לחתוך אותו.

יד ארוכה ויד קצרה

היד הארוכה היא היד של הכרוז או הדומם, שבה יש יותר קלפים בסדרת השליט מאשר ביד השנייה בה שולט הכרוז.
בדוגמה שלנו ידו של צפון עם חמישה קלפים בסדרת ה-♠ היא היד הארוכה.

היד הקצרה היא היד של הכרוז או הדומם, שבה יש פחות קלפים בסדרת השליט מאשר ביד השנייה בה שולט הכרוז.
בדוגמה שלנו ידו של דרום עם שלושה קלפים בסדרת ה-♠ היא היד הקצרה.

הסתברויות לחלוקת הקלפים בסדרת השליט

למגנים יש חמישה קלפים בסדרת ה-♠. ההסתברות הגבוה ביותר היא שהם יתחלקו 3-2 (הסתברות של 68%). ההסתברות לחלוקה של 4-1 היא 28%. הסתברות שאצל אחד מהיריבים חמשת הקלפים היא רק כ-4%. 

בהמשך הפוסט נתעלם מהאפשרות הקיצונית בה השליטים מתחלקים כך שאחד המגנים מחזיק בכל חמשת קלפי ה-♠ ,שאינם בידו של הכרוז או בדומם.

משכנו את ה-A♦ וחתכנו ♦ ב-2♠ ביד הארוכה

לא הרווחנו לקיחה נוספת. לאחר שמוציאים 4 סיבובי ♠ ששני היריבים משרתים בפעם הראשונה (כלומר: משחקים קלף בסדרת ה-♠) אפילו ה-2♠ היה זוכה בלקיחה משום שלאף אחד משני היריבים לא נותר קלף בסדרה.

במקום לזכות בו לאחר הוצאת השליטים זכינו בו בלקיחה השנייה  באמצעות חיתוך. כלומר: כמעט תמיד לא הרווחנו לקיחה נוספת כתוצאה מהחיתוך.

האם הרווחנו משהו מהחיתוך? כן. הרווחנו שליטה החל מהלקיחה הראשונה שמאפשרת לנו להחליט איזו סדרה לפתח והאם להוציא שליטים מיד או לחכות לשלב מאוחר יותר. 

משכנו את ה-A♦ וחתכנו את ♦ ב-4♠ ביד הקצרה

קרוב לוודאי שהרווחנו לקיחה. ה-4♠ לא היה זוכה בלקיחה, אלמלא חתכנו. גם בחלוקה של 3-2 בשליט, הקלף השלישי של אחד המגנים גבוה מה-4♠. האפשרות היחידה שהוא יהיה "שווה" לקיחה היא במקרה שנחתוך באמצעותו קלף בסדרה אחרת כלשהי.

מה עליכם לעשות ככרוז בחוזים עם שליט?

ראשית, צריך לתכנן את המשחק מראש, אבל זה נכון לכל חוזה. גם בלי שליט. 

שנית נסו לחפש אפשרויות ללקיחות נוספות באמצעות חיתוך ביד הקצרה. ברוב המקרים אל תחשיבו חיתוך ביד הארוכה כלקיחה נוספת, משום שהוא לקיחה גם ללא חיתוך.