יום שישי, 29 בנובמבר 2013

כשיעמידו אותי למשפט על פתיחת ♣1 עם 0 נקודות

בפוסט קודם שכותרתו: יש תמורה בעד האגרה (השתתפות בתחרות)? - לא קיבלתי נקודות  טענתי שגם ידיים בהן לא מקבלים נקודות עשויות להיות מרתקות. הזכרתי מאמר שכתבתי בירחון הישראלי לברידג' במרץ 2013 על יד בה היו לי 0 נקודות. 

הגרסה שהופיעה בירחון במרץ 2013 הייתה מעודנת, על מנת שלא לפגוע בשותף שלי באותה תחרות. קרוב לוודאי שהיא התבססה על ההנחה ששלחתי יד ששוחקה בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל-אביב באותה שנה. 

בחיים לא הייתי שולח יד כזו חודש אחרי ששוחקה. כמה "נפשות טובות" היו ניגשות לארכיון התוצאות ומנחשות או מגלות במי מדובר.

ציינתי במאמר "אני שחקן מתחיל". ב 2013 לא הייתי שחקן מתחיל. 
אני בטוח שאף אחד לא יתאמץ לחפש עם איזה שותף חד-פעמי שיחקתי לפני 4 שנים, 5 שנים או 6 שנים?
המונח שותף בהקשר זה מתייחס לשני המינים.

בנוסף לכך הושמט ההמשך בפעם השנייה של שותפי ב-. מבחינת ברידג' טהור, אין לזה משמעות: די בשגיאה בהובלה בשביל לקבל 0% על היד. 

זה מאד משמעותי מבחינת רמת התסכול של מי שצריך לשחק עם אותו שותף עוד 20 ידיים.  

לאחר הבהרה זו אני יכול להציג את המאמר המקורי ללא קיצורים והשמטות.

כשיעמידו אותי למשפט על פתיחת 1 עם 0 נקודות 
יהיו לי שלוש טענות להגנתי: זו פעם ראשונה, זו פעם אחרונה והיו לי נסיבות מקלות.

נבחן את אחת מהנסיבות המקלות.
אני (שחקן מתחיל היושב במזרח) ושותפי החד-פעמי במערב, מכריזים כל הזמן Pass. דרום הכריז 3 פעמים . צפון הכריז כל סדרה אחרת, רק לא . בלית ברירה, הכריז דרום 3NT. השחקן הצעיר בצפון מצא את ההכרזה המוזרה של 6NT.
מכל באי הפסטיבל הבינלאומי בתל-אביב רק זוג אחד היה בסלאם ההזוי הזה.

אני זוכר רק 4 קלפים מידו של שותפי: KQ ו Kx.
לפי מהלך ההכרזה, קרוב לוודאי שה A נמצא בדרום. אני מוכן להתערב עם כל אחד על כל סכום, שאם הוא בכל זאת בצפון, אז הוא סינגלטון. המסקנה: ה K הוא לקיחה בטוחה. אם מובילים ב-K, ה Q  תהיה הלקיחה השנייה. אבל השותף הוביל ב...  קטן. הכרוז שם קלף גבוה יותר ואני את ה 2 סינגלטון. עכשיו שיחק הכרוז את ה- לעקיפה אל ה Q. השותף זכה ב K. כבר מאוחר לשחק K. אבל האם יש ברירה אחרת? מסתבר שכן: השותף שיחק עוד . הכרוז זכה בידו. על קלפי ה- הגבוהים זרק את כל ה ♣ למעט ה-A וביצע את החוזה.

בשלב זה הבנתי כי לא נסיים במקום הראשון בתחרות ונותר לי רק להשתעשע. ההזדמנות הגיעה מהר. נגד שני שחקנים טובים ממני, אני המחלק עם היד הבאה:


85
T8764
♦ -  
987632

פתחתי 1. אולי יתנו לשחק בחוזה של 3? אולי היריבים יפלו פעם אחת בחוזה של 3NT?

מהלך ההכרזה: 

West     North     East     South

                       (Avi)           
           
                                     1        DBL(1)        

   1(2)   1(3)    2(4)      Pass  

                 4NT(5)     Pass      5(5)      Pass                

6   Pass            Pass      Pass
    
       
(1) לא מפתיע

(2) אולי בכל זאת היד שלי שווה משהו?

(3) לא מפתיע

(4) אני יודע שצריך להכריז 4 אבל לך תכריז כך אחרי שרימית את השותף ב-10 נקודות לפחות. אולי יתנו לנו לשחק משחק חלקי ב-   וניפול פחות?

(5) רגע מה קורה כאן?


כנגד חוזה של 6, הוביל צפון ב  קטן. דרום זכה ב A והמשיך ב . השותף זכה ב K.


עכשיו הזמן להראות לכם גם את ידו של השותף.


 ♠85
N
W       E

  K64
 ♥T8764
 ♦ -
AKQJ9 
AK743♦ 
       987632                             
             ♣    -



מכל באי הפסטיבל רק זוג אחד היה בסלאם הניתן בקלות לביצוע. 
סוף כל סוף נקבל תוצאה שאינה Bottom ולא סתם תוצאה: טופ אבסלוטי.
משליכים שני  על ה AK ואחרי כן חיתוכים צולבים. כשהיריבים יחתכו זה יהיה תמיד מתחתינו.

אבל... לפי חוקי מרפי: אם אפשר לפול אז נופלים. השותף משך שני סיבובי שליט ונפל פעמיים.

מוסר השכל
מומלץ מאד לשחקנים צעירים ולשחקנים המכריזים באגרסיביות, לא להתרשם ממה שראיתם ביד הזאת ולא לעשות את מה שעשיתי. פעם אחת תצליחו. 30 פעמים תיכשלו.
אתם יכולים ללמוד רק שני דברים מהיד הזו:

1. ברידג' הוא משחק מרתק, שתמיד עשויות להיות בו הפתעות.

2.  גם ידיים עם 0 נקודות עשויות להיות מעניינות.

הערת שוליים
אם תקראו את הערתו של אילן שזיפי לפוסט: כולם ספרו יד 6,  תדעו שלא במתכוון ביצעתי עבירה: אסור לפתוח בגובה 1 כשמחזיקים ידיים עם פחות מ 8 נקודות.




יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

יש תמורה בעד האגרה (השתתפות בתחרות)? -חלק 2: לא קיבלתי נקודות

בפוסט הראשון בסדרה הזכרתי אמירה: מגיע לי להכריז כי שילמתי. האמירה נאמרה ספק בצחוק, ספק ברצינות לאחר הכרזת פתיחה שגויה לחלוטין. בפוסט זה אתייחס למצבים בהם שחקני תחרויות שמרגישים ואומרים שקופחו, משום שלא קיבלו נקודות, למרות ששילמו דמי השתתפות בתחרות.

המצב השכיח ונושא התלונה
סטטיסטית ברוב התחרויות כל אחד מהשחקנים יקבל מספר דומה של ידיים בהן יש לו פתיחה או קרוב לפתיחה.
היות שאנו עוסקים בסטטיסטיקה של מספרים קטנים (לרוב 24 עד 32 חלוקות קלפים), לא אחת מתרחשות סטיות מהמודל השכיח.
נושא התלונה הוא המצב בו המתלונן קיבל מספר קטן יחסית של ידיים עם פתיחה או קרוב לפתיחה. במרבית הידיים באותו בוקר או באותו ערב קיבל מעט נקודות. לא ראיתי שחקני ברידג' המתלוננים שלא קיבלו תמורה לכספם בערב, בו במרבית הידיים קיבלו 15 נקודות או יותר.

מדוע לא צריך להתלונן על מיעוט נקודות?

1. משווים את התוצאות שלכם לתוצאות של שחקנים היושבים באותו כיוון (צפון-דרום או מזרח-מערב). אף אחד מהשחקנים, שיושבים באותו צד שאתם, לא קיבל יותר נקודות מכם. 
הטענה מצטמצמת לטענת קיפוח של כל אלה שיושבים בכיוון שישבתם.

2. יש לא מעט ידיים מרתקות שבהן יש לכם מעט נקודות.

רוצים דוגמה ליד מרתקת עם מעט נקודות? קראו את הפוסט: כולם ספרו עד 6

רוצים עוד דוגמה? יד עם אפס נקודות "מככבת" במאמר שכתבתי בירחון של ההתאגדות הישראלית לברידג' במרץ 2013. 

3. אם אתם משחקים בהגנה, הסיכוי של הכרוז לפול גדול יותר.
כנראה שהכרוז יבנה תכנית משחק המבוססת על חלוקה דומה של הנקודות ביניכם ובין שותפכם (בתנאי שהשותף לא התערב בהכרזה). ככל שיתגלו יותר נקודות אצל שותפכם, כן ייטה לנחש שיתרת הנקודות אצלכם.

שתיקה שווה זהב
בברידג' שתיקה היא הכרזת Pass. בהקשר הנוכחי אדבר על שתיקה של שחקן שלשותפו מעט נקודות. לא אחת התאפקתי ולא התערבתי בהכרזה עם 15-16 נקודות, במצבים בהם היה ברור, שלשותפי אין נקודות, ולי לא הייתה סדרה עם אורך וכוח. בדרך כלל זה הסתיים טוב מבחינתנו. כשהיריבים פגיעים הרווחנו לא מעט.

במשחקי הליגה השנה שיחקתי יד בה כולם פגיעים. מההכרזה התברר,  שהנקודות מתחלקות שווה בשווה ושלשותפי יש מעט נקודות. נמנעתי מלהתערב בהכרזה. הרציונל היה: מדוע שאני אפול פעם אחת במשחק חלקי במצב פגיע, במקום שהיריבים יפלו פעם אחת במצב פגיע?
טעיתי. היריבים לא נפלו פעם אחת. הם נפלו שלוש פעמים. הרווחנו מספר IMPs שלא רחוק מהרווח על ביצוע משחק מלא.

הלוואי ואקבל בכל הידיים אפס נקודות
קיבלתי בתחרות ארצית יד עם 0 נקודות. היריבים שיחקו בחוזה בגובה 2. החוזה בוצע בכל השולחנות. כנראה שמשחק ההגנה שלנו היה טוב יותר או משחק היד של הכרוז היה גרוע יותר. אחרי ששוחקו 12 קלפים, היריבים זכו ב 7 לקיחות. זכיתי בלקיחה האחרונה עם ה 10 שבידי. הפלנו את החוזה וקיבלנו תוצאה של 100% על היד. 
ממש נהנתי לשחק עם 0 נקודות.

אני מוכן לקבל בכל הידיים, שאשחק בימי חיי 0 נקודות בתנאי, שגם התוצאה תהיה דומה לתוצאה שקיבלנו באותה יד.

יום שלישי, 26 בנובמבר 2013

מדוע טעיתי יותר מאחרים שהכריזו בדיוק כמוני?

במושב השני של תחרות הזוגות הפתוחה בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בים האדום (אילת, 21.11.2013) הייתי אחד מרבים שבחרו להכריז את ה Slam  הלא נכון. בפוסט זה אסביר את טעותם של מכריזי ה 6 באותה יד. בנוסף לכך אסביר מדוע אני שגיתי יותר מרוב האחרים באותה הכרזה בדיוק. 

מדובר ביד הבאה, בה המחלק הוא מערב:


האם צריך להכריז Slam ב  או ב ?
בידיים פתוחות ברור שאם מכריזים בכלל Slam, צריך להכריז  Slam ב . הסיכויים לבצע Slam ב  הם כ 36%, משום שניתן לבצעו רק בחלוקה של 3-3 של קלפי השליט של המגנים. במקרה זה הובלה ב אינה משנה משום שדרום מוביל ולכן ה K♣ מוגן.  

ביצוע Slam ב ♦ תלוי במיקומו של ה A♣. אם הוא יושב בדרום אחרי ה K במזרח, קרוב לוודאי שנכשלים בביצוע בהובלה ב . אם הוא יושב בצפון (כפי שזה המצב ביד), קל לבצע את החוזה. במקרה זה ה K♣ של מזרח אינו מוגן. במקרה זה, הכרוז הוא מערב ולכן, ביציאה ב ה K♣ של מזרח אינו מוגן.

במציאות, השחקנים המכריזים, אינם רואים את כל הקלפים. הפיתוי להכריז  Slam ב  הוא גדול. על ביצוע Slam ב  מקבלים יותר נקודות מאשר על ביצוע Slam ב . התחרות היא תחרות Top-Bottom ולכן יותר נקודות, עשויות להיות מתורגמות לאחוז גבוה בהרבה מאשר יקבלו אלה שייבחרו להכריז Slam ב .

אלה שהכריזו Slam ב  ביצעו את החוזה וקיבלו תוצאת שיא.
היות שקלפי ה  של היריבים התחלקו 4-2 (זו החלוקה בעלת ההסתברות הגבוהה ביותר), אלה שהכריזו Slam ב  נכשלו וקיבלו תוצאה גרועה. 

מדוע טעיתי יותר מאחרים?
זוגות ששיטת ההכרזה שלהם, אינה יכולה להראות שלמערב רק קלף אחד ב , יכריזו במקרים רבים Slam ב .

שיטת ההכרזה בה שותפי ואני משתמשים, שונה מהשיטות המקובלות. בשיטה זו (ש"יובאה" מארה"ב על ידי שחקן בכיר), מערב מכריז 2. ההכרזה מראה 9-11 נקודות ולפחות חמישה קלפים ב  ללא Void.
השיטה "תפורה" לידיים כמו היד הזו. ניתן להגיע באמצעות תהליך ארוך של הכרזות מלאכותיות לתיאור מדויק של חלוקת קלפי הפותח. במקרה זה מזרח יכול לדעת שלשותפו חמישה קלפים ב , ארבעה ב , שלושה ב  ורק אחד ב . ביצעתי את כל התהליך הנ"ל באופן מדוייק עד להכרזת ה Slam. אני מכיר את ההסתברויות של חלוקה של 3-3 בקלפי שליט אצל מגנים.

אז מדוע בכל זאת הכרזתי 6?
הסיבה פשוטה. בטעות הבנתי את ההכרזה המראה שלושה קלפים בסדרת ה  כהכרזה המראה שלושה קלפים ב . אם תשעה קלפים ב ♠ כולל שלושת הקלפים הבכירים, 6 הוא חוזה סביר בהחלט.

הערה קטנה עבור מי שחושב שאני היחיד שטועה
אחת הקונבנציות, שאני משתדל שלא לשחק, נקראת Gehstem. הקונבנציה קרויה על שמו של השחקן הצרפתי Pierre Gehstem, שהגה אותה. לא אחת נתקלתי ביריבים המשחקים קונבנציה מורכבת זו וטועים במשמעות הכרזה מסוימת בשיטה זו. מסתבר שהם לא היחידים: גם Pierre Gehstem עצמו טעה בהכרזת הקונבנציה במהלך תחרות.



יום ראשון, 24 בנובמבר 2013

יש תמורה בעד האגרה (תשלום להשתתפות בתחרות)? - חלק 1


האם קיבלתם תמורה בעד האגרה? יש שחקנים שחושבים שלא תמיד.
בסדרת פוסטים זו אנסה להציג מצבים בהם יש שחקנים שחושבים, שהם קופחו או לא קיבלו תמורה מתאימה.

ה Trigger לסדרת פוסטים על נושא זה היא יד ששיחקנו, ב 22.11.13, במושב השלישי בתחרות הזוגות הפתוחה בפסטיבל הים האדום אילת וקיבלנו עליה Bottom מוחלט, שלא באשמתנו.

למרות ההנאה שלנו בפסטיבל, התוצאות שלנו היו עגומות. התדרדרנו לגמר ג' בתחרות הזוגות הפתוחה, בגלל טעויות רבות שביצענו, כולל טעות אחת שאני מתבייש בה במיוחד: הכרזת Slam בסדרה לא נכונה, שייתכן ואכתוב עליה פוסט.
בגמר ג' סבלנו מחוסר מזל, שגרם לכך שעשינו רק 57%. שני הגורמים העיקריים בחוסר המזל: שתי ידיים שבהן היינו "חצי שולחן" (כלומר: לא שיחקנו אותן בגלל מספר אי-זוגי של זוגות בסקציה שלנו ולכן שיחקנו שתי ידיים פחות מרוב השחקנים) והיד עליה אספר בהמשך.

מגיע לי להכריז כי שילמתי


ביד זו, בכל השולחנות, למעט השולחן שלנו, הכריזו כל השחקנים Pass ולכן היד לא שוחקה. 
דרום החליטה לפתוח 1 במצב פגיע. שותפה בחר לדלג על רביעיית ה  ולהכריז 1. מזרח צריך להוביל ב  או הובלה פסיבית ב . אין שום קושי לבצע את החוזה. הכרוז זוכה  ב 4 לקיחות ב , בשתי לקיחות בשליט, לפחות בשתי לקיחות ב  וב K.
גם ביצוע של החוזה ללא לקיחות עודפות, היה נותן ליריבים תוצאה של 100% על היד. 

הגברת שפתחה, שאלה האם נוכל לעזור עם הקלפים בדומם? ויצאה מחוץ לאולם.
היא חזרה רק לאחר ששותפה סיים לבצע את החוזה עם לקיחות עודפות. "את הכרזת לא נכון" הוא אמר לה והוסיף "במקרה זה הסתיים טוב". 

"שילמתי כסף אז אני רוצה להכריז" אמרה הגברת, ספק בצחוק וספק ברצינות. 

גם אם במקרה זה היא לא התכוונה ברצינות, אני מכיר כאלה שהיו אומרים את זה במלוא הרצינות.

מדוע שגתה הגברת בהכרזתה?
יש כאלה שיפתחו ביד שלישית (אחרי שתי הכרזות Pass) גם עם 10-11 נקודות. הרציונל לכך שבידיים כאלה הנקודות מתחלקות בערך שווה בשווה בין שני הצדדים. 

על מנת לעשות זאת, נדרשת סדרה ארוכה ואיכותית, רצוי בסדרת מייג'ורבידיים של 4-3-3-3 אין סדרה ארוכה. כפי שאתם רואים הסדרה עם ארבעה קלפים היא סדרת ה , שהיא סדרת מיינור.
במקרה הנדון אין גם סדרה איכותית: הנקודות מפוזרת בכל הסדרות.

אחד הסיכונים בפתיחה כזו בסדרת מיינור, הוא שהיריבים יתערבו במכרז וימצאו התאמה בסדרת מייג'ור. 

מדוע לרוב ידיים של 4-3-3-3 פחות טובות?
יש שחקנים המורידים נקודה אחת בספירת הנקודות שלהם, כאשר יש להם יד של 4-3-3-3. 

אם נתייחס לחוק העשרים,  נראה כי יש רק סוג אחד של ידיים עם 12 נקודות בדיוק, שאינן שוות פתיחה על פי חוק זה.

מצאתם לבד?
כן ידיים של 4-3-3-3. 
אני וגם שחקנים טובים ממני, לרוב פותחים בהכרזת Pass בידיים עם 12 נקודות וחלוקה של 4-3-3-3. 

מתי פותחים במושב שלישי עם פחות מ 12 נקודות?
המקרה הקלסי של פתיחה כזו הוא עם חמישה קלפים לפחות בסדרת מייג'ור ועם 10 נקודות לפחות. למשיב, שכבר הכריז Pass, יש כמעט תמיד פחות מ 12 נקודות (החריג יד של 4-3-3-3 ו 12 נקודות). 
על מנת לא להחמיץ משחק מלא במצב כזה, פיתח השחקן הקנדי Douglas Drury, שנפטר בשנת 1967, קונבנציה הנקראת על שמו: Drury Convention. עם התאמה בסדרת הפותח (שלושה קלפים לפחות) ו 10-11 נקודות (בידיים חלוקתיות לפעמים גם עם פחות נקודות) מכריזים 2. תשובת הפותח מראה באיזה טווח נמצא הניקוד שלו:
1. פחות מפתיחה רגילה (10-11 נקודות)
2. פתיחה מינימלית (12-14)  
3. יותר מפתיחה רגילה.

במקרה הראשון אין להכריז משחק מלא. במקרה השלישי צריך בוודאות להכריז משחק מלא. במקרה השני, צריך לברר מבנה וחוזק יד באופן מדויק יותר. כך למשל: אם זה 14 נקודות מול 11 נקודות צריך להכריז משחק מלא. 12 נקודות מול עשר קרוב לוודאי שלא.


יום ראשון, 17 בנובמבר 2013

ברידג' לא מה שחשבתם

בלוג זה נקרא ברידג' שלא הכרתם. הוא מיועד בעיקר למי שכבר משחק ברידג'. הפעם ארחיב את המסגרת ואשתף וידאו המיועד גם לכאלה שאינם משחקים ברידג'.

יש כאלה שיש להם תדמית לאו דווקא תואמת מציאות, על המשחק הנהדר הנקרא ברידג'.

לא כולם יודעים שישראל היא מעצמת ברידג' ויותר מכך מעצמה בברידג' לצעירים. לא כולם יודעים שהרבה צעירים והרבה תלמידי בתי ספר משחקים ברידג'.

קשה לראות ענף ספורט שבו הנבחרת הצעירה של ישראל מסיימת במקום שני באליפות העולם. 
קשה עוד יותר לדמיין נבחרת ישראלית צעירה, שמסיימת במקום השני בעולם ומרגישה מאוכזבת (באליפות העולם הקודמת סיימה ראשונה). 

אני משתף וידאו המיועד בדיוק לאלה שאינם יודעים מה זה ברידג'.   

קישור לוידאו: ברידג' לא מה שחשבתם.






יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

האשמה בגניבה או מדוע הפסקתי לשחק בתחרויות מודרכות?

פעמיים בחיי האשימו אותי בגניבה. שתי הפעמים היו בתחרויות ברידג' מודרכות.

בפוסט קודם סיפרתי כיצד התחלתי לשחק בתחרויות ברידג'. התחרות הראשונה ששיחקתי בה הייתה תחרות מודרכת. גם רבות מהתחרויות הבאות, ששיחקתי בתחילת דרכי היו תחרויות מודרכות. הבלוג הזה נקרא ברידג' שלא היכרתם. גם יריבי בתחרויות המודרכות בחודשים הראשונים של פעילותי, נתקלו בברידג' שלא הכירו. 

מה זו תחרות מודרכת? 
תחרות מודרכת היא תחרות בה שחקן/נית ברמה גבוהה הוא/היא המדריך/כה ושחקנים מתחילים הם המודרכים. לשחקנים המתחילים מותר לקרוא  למדריך ולשאול אותו: כיצד עליהם להכריז או כיצד עליהם לשחק במצבים בהם הם מתלבטים.

ברידג' שלא הכירו שחקנים בתחרויות מודרכות
דפוס ההתנהלות שלי בתחרויות מודרכות היה שונה: מעולם לא קראתי למדריך במהלך המשחק על מנת לשאול אותו מה עלי להכריז או לשחק.
אם חשבתם שלא טעיתי או לא התלבטתי -טעיתם. לא אחת טעיתי ולא פעם התלבטתי. בשונה משחקנים אחרים, קיבלתי החלטה וביצעתי אותה ורק לאחר שסיימנו לשחק את היד, קראתי למדריך ושאלתי מה דעתו. 

התפיסה שלי בברידג' ובנושאים אחרים היא, שמותר לטעות ומטעויות לומדים.

גניבה מס 1: נקודות 
בתקופה הקצרה בה שיחקתי בתחרויות מודרכות, חשבתי שאני כוכב ברידג' עולה: כמעט בכל תחרות סיימתי ראשון.
שיחקתי עם ילדי הצעירים: ביתי ובני הצעיר ניר. מרבית השחקנים המבוגרים, התייחסו בחביבות לילדים הרכים המביסים אותם על שולחן הברידג'.

יום אחד, ניגשה אלי ואל בני ניר אחת הקשישות החביבות והצביעה על המרשעת המועדונית: "לא יפה מה שהיא אומרת על ילד כל כך קטן וכל כך נחמד". 

מתברר שהיו לה טענות על זה שאנחנו "גונבים לה את הנקודות".

הרקע לטענת המרשעת: נקודות על הישגים בתחרויות ברידג'
בברידג' מקבלים הישגים על תוצאות של מעל ל 50% בתחרות. ככל שהמיקום בתחרות גבוה יותר וככל שרמת התחרות גבוהה יותר מקבלים יותר נקודות. יש מספר סוגי נקודות מהקשות להשגה לקלות להשגה:

1. נקודות בינלאומיות
הקשות ביותר להשגה. אפשר לקבל אותן רק במספר מצומצם של תחרויות, כגון: הפסטיבל הבינלאומי בתל-אביב, פסטיבל הברידג' הבינלאומי בים האדום (העומד להתחיל בסוף השבוע), אליפויות הארץ, ליגה לאומית.

2. נקודות ארציות
אפשר לקבל אותן רק במספר מצומצם של תחרויות, בהן משתתפים שחקנים המשתייכים ליותר ממועדון אחד. בדרך כלל שחקנים ברמה נמוכה נרתעים מלהשתתף בהן.

3. נקודות מקומיות 
מספר התחרויות בלתי מוגבל. אין מגבלות ביחס לרמת המשתתפים. יש שחקנים המשתתפים בשתיים-שלוש, תחרויות כאלה ביום.
הערה: בשנים האחרונות הוסיפו סוג נקודות נוסף הניתנות בתחרויות מודרכות בלבד. כשהתחלתי לשחק ניתנו בתחרויות כאלה נקודות מקומיות.

הטענה של ה"מרשעת" התייחסה לנקודות מקומיות. הטענה הייתה שבגלל, שבאופן שיטתי (מדובר על כשבע-שמונה תחרויות) סיימנו במקום הראשון  ברוב המקרים, היא נדחקה אחורה וקיבלה פחות נקודות.

הקרבה
כשחקן המשחק חודשיים ברידג', הבחנתי בספרייה קטנה של ספרי ברידג' במועדון. התברר שניתן לקחת אותם בהשאלה. מנהלי המועדון המליצו לי להתחיל בספר באנגלית של אחד מטובי הכותבים: ויקטור מולו

בספר נתקלתי במשהו שלא הכרתי: הקרבה (דומה ל הכרזת הפרעה. רק שבמקרה זה כבר מאוחר מדי להפריע). למשל: יש לי 8 קלפים ב  וקוצר ב . היריבים הגיעו לחוזה של 4. היות שיש לי ולשותפי מעט נקודות, סביר מאד שהם יבצעו את החוזה ויקבלו לפחות 420 נקודות (במצב לא פגיע) או 620 נקודות (במצב פגיע).
אין לי שום סיכוי לבצע 4 אבל היריבים יקבלו פחות נקודות על הכשלת החוזה, למשל: 300 נקודות על כישלון בהפרש שתי לקיחות במצב לא-פגיע לאחר, שאחד היריבים הכפיל.

גניבה מספר שתיים: חוזה
כחודש מאוחר יותר התרחש מצב כמתואר בפסקה לעיל. היריבות הגיעו לחוזה של 4. הקרבתי באמצעות הכרזת 4.

היריבה שהכריזה משחק מלא ב , קראה לשופט התחרות (המדריך בכובע השני שלו). כשהגיע אמרה: "הוא גנב לי את החוזה". השופט הסביר לה שלפי חוקי הברידג' מותר לי לעשות את זה. 

שחקנים ברמה של תחרות מודרכת לא מכפילים בדרך כלל חוזה של 4, ללא לקיחות ב .

שחקנים טובים, יכפילו בוודאות עם Void ב , A וחוזק בשתי סדרות המיינור, כפי שזה היה המצב ביד הזו.

נפלתי פעמיים בחוזה לא מוכפל: 100 נקודות ליריבות. אף לא אחד אחר הכיר את המושג הקרבה. בכל יתר השולחנות בוצע חוזה של 4 עם לקיחה עודפת או בלעדיה: לפחות 620 נקודות לטובת מי שישב בצד של יריבותיי.

זו הייתה הפעם האחרונה ששיחקתי בתחרות מודרכת במועדון. החלטתי לשחק רק בתחרויות ברמה גבוהה יותר.





Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...