‏הצגת רשומות עם תוויות Partnership Bidding At Bridge. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Partnership Bidding At Bridge. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 24 באוקטובר 2020

"כולם מדברים": כשכל ארבעת השחקנים מכריזים

 

בפוסט הקודם כולם מדברים אבל לא כולם זוכרים הבטחתי שהפוסט הנוכחי ידון במצב הזה,  שבקורס ברידג' לשחקני תחרויות הוקדש לו שיעור. למשעה בקורס מדובר היה בשיעור על Balancing דבו היו מצבים דכל ארבעת השחקנים עשויים להכריז. 

במצב בו רק צד אחד הכריז אבל  עצר בחוזה של 1NT או בגובה 2 בסדרה בה נמצאה התאמה השחקן האחרון להכריז יכול להתערב גם עם מעט נקודות. 

למשל: צפון פתח 1. מזרח ומערב הכריזו Pass במהלך המכרז. דרום הכריז 1. צפון 1NT. מזרח ודרום קראו Pass.  

נניח שבמערב יש QT82 ו-Q9872 ואין נקודות נוספות. כפל המראה את שתי הסדרות שלא הוכרזו הוא הגיוני. השותף יכריז רביעייה בסדרת  מייג'ור שכנראה יש לו. 

עם יד שבה החמישייה הבאה: AT982 ללא נקודות נוספות וללא רביעייה ב- יהיו ידיים שאפשר להכריז איתן 2. המצב היחיד בו לא תהיה התאמה עם השותף הוא מצב שבו יש ליריבים 3-3 בסדרת ה-. אם מוציאים את קלפי השליט, היריבים יזכו לכל היותר בשתי לקיחות בסדרת השליט. אם ה-K בדומם יזכו רק בלקיחה אחת בסדרת השליט.


ההיגיון שמאחורי האפשרות להכריז עם מעט נקודות הוא שזה מצב של Balancing. 

במצב כזה, בהסתברות גבוהה הנקודות מתחלקות כמעט שווה בשווה בין שני הצדדים, ברוב המקרים לכל צד יש 18-22נקודות. 


השוני מהמצב הקלאסי של Balancing


המצב הקלאסי של Balancing הוא מצב שיריב פתח והיו שתי הכרזות Pass. 

גם במצב הקלאסי הנקודות מתחלקות בערך שווה בשווה בין שני הצדדים. ידוע שלמשיב יש פחות מ-6 נקודות אבל לפותח יכולות להיות 22 נקודות. בהסתברות גבוהה יהיו לו 12-14.

במצב המתואר לעיל יש הבדל בחלוקת הנקודות בין היריבים. המשיב לא הכריז Pass ולכן יש לו יותר מ-6 נקודות. 

הפותח הכריז 1NT ולכן ברוב המקרים יהיו לו 12-14 נקודות. לא ייתכן שיש לו 18 נקודות או יותר. בהרבה מקרים פותח עם 17 נקודות לא יכריז 1NT. 

ביד עם 5-4 בשתי סדרות גם פותח עם פחות נקודות עשוי לא להכריז 1NT.

למשיב אין יד מזמינה של לפחות 10-11 נקודות. עם יד כזו הוא לא היה מכריז Pass על 1NT של שותפו. 


סיכונים


לדחוף את היריבים למשחק מלא

בשני המצבים יש סיכון שליריבים יש יותר מ-22 נקודות. 

במצב הקלאסי לפותח עשויות להיות 20 נקודות או אפילו 22 נקודות ולמשיב 5 נקודות. יש להם משחק מלא. 

במצב לאחר עצירה של היריבים בחוזה של 1NT יכול להיות שלפותח 16 נקודות ולמשיב 9 נקודות. 

ברידג' הוא משחק של הסתברויות. 
ההסתברות לאירוע כזה היא נמוכה ולכן אנחנו לוקחים את הסיכון ומשתמשים ב-Balancing.


 כישלון בביצוע משחק  מוכפל 

יהיו מצבים שבו ליריב החזק, זה שיושב אחרינו, תהיה יד קרובה למקסימלית ויהיה לו גם כוח בסדרה אותה הכרזנו. ההוא עלול להכפיל או להפוך כפל מוציא של שותפו למעניש. 


חוסר תיאום עם השותף

השותף צריך להבין שאתם יכולים במצב כזה להכריז עם מעט מאוד נקודות ולכן צריך להפחית נקודות מידו. במצב הקלאסי עליו להפחית שלוש נקודות. במצב הזה עליו להיות מוכן להפחית אפילו יותר. 

התחרות היא על משחק חלקי. אחרי שגם אנחנו וגם השותף הכרזנו Pass לא יכולות להיות לנו יותר מ-22 נקודות. במצב הרגיל של Balancing לשחקן עם היד הרביעית עשויות להיות יותר נקודות מ-12 נקודות הנדרשות לפתיחה במצב רגיל. 

זהו עניין של שותפות בהכרזה. לא תמיד משחקים עם שותף קבוע ולא תמיד מתואמים. הסיכון הוא שהשותף לא יהיה ער למצב ויכריז גבוה מדי.


דוגמה מתחרות מקומית לפני מספר ימים



 ביד הזו פתח צפון 1. השותף שלי במזרח הכריז Pass. דרום הכריז 1. אני קראתי Pass. צפון 1NT. שתי הכרזות Pass. 

המצב בו הייתי הוא בדיוק מצב ה-Balancing עליו דיברתי בפסקאות הקודמות. הכרזתי 2. אחרי 2NT של צפון השותף שלי, שלא היה מתואם איתי, הניח שיש לי יד המתקרבת ל-11 נקודות ובחר הכריז 3

יש לו יד מאוזנת 4-3-3-3 המחלישה אותו ויש לו רק שלושה קלפים ב- כשרק ה-Q היא קלף גבוה. 

כפי שכתבתי, שותפו של המכריז ב-Balancing  במצב כזה צריך להפחית לפחות 3 נקודות מהיד שלו. עם מקסימום 19 נקודות ביחד ושמונה קלפים בסדרה לא צריך לעלות ל-3

העונש הגיע בדמותו של כפל של צפון.


טעויות וסימני אזהרה


1. הכרזת ה-2NT של צפון היא סימן אזהרה.

עלול להיות לו כוח ואורך ב-. הוא עלול להיות גם עם יד חזקה מ-14 נקודות.


2. הכוח והאורך בסדרת ה-, שלא הוכרזה על ידי היריבים, הם עוד סיבה טובה להכריז Pass על הכרזת 2NT של היריב. הם גם סיבה להוביל ב-K

ההגנה תזכה בשלוש לקיחות ב-. ב-A וב-J.  


3. דרום לא צריכה להכריז Pass על 1NT. היא צריכה להכריז 2. זוהי קונבנציית Checkback Stayman.  אם לצפון יש 3 קלפים ב-, אז חוזה של 4 עשוי להיות בר הכרזה ובר ביצוע.



יום שבת, 9 בנובמבר 2019

הכרזות לחץ: כשאתם לא במושב השלישי ו/או לא אחרי שתי קריאות Pass

בפוסט: הדומה והשונה בין Balancing לבין הכרזות לחץ התעקשתי להתייחס למצבים בהם שחקן לא פגיע במושב השלישי מכריז אחרי שתי קריאות Pass. 
בפוסט זה אנסה לגעת גם במצבים אחרים שאינם מצבי Balancing. אשאר עם אותן הכרזות בסדרת מיינור בגובה 3, בהן עסק הפוסט הקודם.
כמובן שמהכרזות המיינור הנ"ל אפשר גם ללמוד משהו על הכרזות לחץ אחרות. 

האם גם במצבים אחרים כדאי להכריז הכרזות לחץ של 3 או של  3 עם שישייה בסדרה?
בפוסט זה אתייחס לכמה מצבים כאלה.


מצב 1: במושב השני לאחר Pass

יותר מסוכן להכריז באופן כזה במושב השני מאשר במושב השלישי. הסיבה: אי-הוודאות גדולה יותר. במושב השלישי אנחנו יודעים כי אחרינו יושבת היד החזקה ביותר בשולחן. 

במושב השני יש שתי ידיים שאיננו יודעים עליהן דבר: היריב שטרם הכריז והשותף.


מצב 2: במושב השני לאחר פתיחה בגובה 1

במצב הזה בדרך כלל מומלץ לא להתערב בגובה 3 עם שישייה בסדרת מיינור. 
היריב במושב השלישי יודע שלשותפו פתיחה לפחות. ההתערבות הזו עלולה להזיק יותר מאשר להועיל לנו. 

יהיו מצבים בהם היריבים יגיעו למשחק מלא בר ביצוע, שלא היו מגיעים אליהם אלמלא הכרזת ההתערבות. 
יותר נדיר אבל יכול לקרות שהיריב שאחרינו יקרא Double והפותח יהפוך אותו למעניש.
יהיו מצבים שהשותף שלנו לא יוכל להראות את מה שיש לו ונחמיץ חוזה טוב יותר.

מומלץ להיזהר במיוחד וברוב המקרים להימנע מהכרזה כזו.


מצב 3: במושב השלישי לאחר פתיחה של יריב

במצב זה יותר מסוכן להתערב מאשר במצב 1 ופחות מסוכן להתערב מאשר במצב 2.
הסיבה שזה פחות מסוכן מאשר במצב 2 היא שידוע לנו שלשותפו של הפותח יש פחות מפתיחה. 
זה עדיין סיכון גדול מדי בהשוואה לרווח האפשרי, שלרוב לא כדאי לקחת אותו. 

האם כדאי להתערב בגובה 3 עם שישה קלפים בסדרת מיינור במושב השני או במושב השלישי לאחר פתיחה של יריב?


בספרם Partnership Bidding At Bridge טוענים רובסון וסגל שהתערבות כזו היא נגד הסיכויים. 
כמובן שצריך להתייחס לכל יד לגופה אבל באופן כללי אני מאמין להם ומציע להיזהר בהכרזות כאלה שלא במושב השלישי לאחר שתי קריאות Pass. 


  

יום חמישי, 24 באוקטובר 2019

הכרזות לחץ (Pressure Bids)

אודה ולא אבוש מעולם לא תיאמתי ביסודיות עם שותף את הנושא של הכרזות לחץ. עכשיו כשאני קורא את הפרק העוסק בכך בספר  Partnership Bidding At Bridge שנכתב על ידי Robson ו-Segal אני מבין כמה טעיתי כשלא עשיתי את זה.   


מה זה Pressure Bid?


זוהי הכרזה אגרסיבית שמטרתה להקשות על היריבים. לפעמים היא גם חורגת משיטת ההכרזה. 
ההכרזה האופיינית ביותר שחורגת משיטת ההכרזה היא הכרזת 3 או הכרזת 3 עם שישה קלפים בסדרה המוכרזת. 

אתם יכולים לראות דוגמה להכרזה כזו שלי בפוסט: ליגה א' 2019: התחלה לא מוצלחת
היד הזו היא גם דוגמה לחשיבות של הבנה של משחק לחץ של השותף. 
במקרה זה פתחתי 3 עם שישה קלפים. השותף נמנע מחיתוך ב- משום שחשב שיחתכו מעליו משום שיש לי שבעה קלפים. זו הייתה צריכה להיות הלקיחה שמפילה חוזה של 4.

אגב, יש כאלה שיכריזו כך גם עם חמישייה יפה. בדרך כלל במושב השלישי במצב לא פגיע נגד יריבים פגיעים.

3 עם 8 קלפים 

זה קרה לי לפני הרבה שנים. שיחקתי עם שותף לא קבוע בתחרות מקומית נגד אחד הזוגות החזקים ביותר במועדון. 

כולם פגיעים. היריב שלפני פתח 1. אני הכרזתי 3. הייתה לי נקודה אחת. 
שמינייה ב- שבראשה JT9. קלף יחיד ב-. רציתי למנוע מהיריבים מרחב הכרזה שיאפשר להם מציאת התאמה ב- או לחילופין מציאת התאמה של 7 קלפים בסדרה או 9 קלפים בסדרה כששניהם יודעים כמה קלפים בסדרת השליט יש להם ביחד. 

היריב שאחרי עם Kxx ועם אורך וכוח ב- מיהר להכריז 3NT. היריבים ביצעו את החוזה עם 3 לקיחות עודפות. זו התבררה כתוצאה מצוינת משום שרוב ה-Field, ללא הכרזת לחץ, הצליח למצוא את ההתאמה ב- ולבצע חוזה של 6
הדוגמה הזו מראה שאפשר להרוויח מהכרזות לחץ ושאפשר להרוויח גם נגד שחקנים חזקים. 


לפול 3 פעמים בחוזה של 4 פגיע 

בדוגמה הזו היה לי באמת את מה שהבטחתי בהכרזה שלי אבל גם לו הייתי עושה את זה כהכרזת לחץ עם פחות כוח, הכרוז היה נופל. 
מה שחשוב בדוגמה הזו הוא להראות לקוראים שגם שחקנים ברמות הכי גבוהות לא יודעים תמיד מה לעשות במצבים כאלה. 

מדובר בתחרות קבוצות בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב לפני מספר שנים. 
הזוג ששיחקנו נגדו סיים זמן קצר לפני הפסטיבל במקום העשירי באליפות אירופה הפתוחה לזוגות.

אופיר רשף פתח (1NT (15-17 נקודות. התערבתי בהכרזת 3. היו לי שבעה קלפים בסדרה כולל AJT. היה לי void ב- ו-A בסדרה אחרת.
אלדד גינוסר התקשה למצוא הכרזה נכונה ובחר בהכרזת 4. הכרוז נפל 3 פעמים במצב פגיע אחרי שהשותף שלי הוביל ב-K והמשיך ב- נוסף. 
כמובן שהשותף שלי ישב אחריו עם הרבה קלפים ב-.


הכרזת לחץ ועונשה 

אחד ממחברי הספר Partnership Bidding at bridge (לא מצוין בספר מי מהם) שילם מחיר יקר על הכרזת לחץ. במצב לא פגיע נגד פגיע הכריז 3 אחרי שתי קריאות Pass.   
הוא עשה זאת עם חמישייה שבה: QJT95 ועם QJ53 קלף יחיד ב- ו-Txx.  
ההכרזה היצירתית הזו הייתה יכולה להביא לתוצאה מצוינת לולא שותף לא קבוע הכריז 5, אחרי ה-DBL של היד החזקה ביותר בשולחן אחרי הפותח. היד החלשה של השותף כללה K642. ליריבים לא הייתה ברירה אלא להכפיל.

הכרוז "שילם" 800 נקודות כשבשולחנות אחרים שיחקו 3NT שבוצע. לפעמים גם עם שתי לקיחות עודפות. התוצאה בין 600 נקודות ל-660 ליריבים.
הכרזת 4 של השותף במקום 5 הייתה מביאה לתוצאה מצוינת. היריבים כבר לא היו יכולים לשחק 3NT ובחוזה מוכפל "משלמים" 500 נקודות.

מחברי הספר אומרים שאין מדובר בטעות של אחד השחקנים אלא בחוסר תיאום. השותף חשב שהמתערב מחזיק שבעה קלפים בסדרת ה-.

המסקנה היא בדיוק מה שמופיע בתחילת הפוסט: כמשתמשים בהכרזות לחץ חייבים להיות מתואמים ולשמור על משמעת.




יום ראשון, 8 באוקטובר 2017

Partnership Playing at Bridge



בפוסט הלפני אחרון שפרסמתי התייחסתי לספר Partnership Bidding At Bridge של Robson ו-Segal. 
המסר העיקרי של הספר הוא שצריכים להבין את המשמעות של ההכרזות של השותפה/שותף. יותר חשוב להבין זה את זה מאשר לבחור שיטת הכרזה אופטימלית.

המסר הזה נכון גם למשחק. צריך להיות מתואמים ביחס לאופן שבו משחקים את היד. זו הסיבה לכך שהכותרת היא פראפרזה על שם ספרם של Robson ו-Segal. 

זה מוביל אותי לפוסט האחרון: לשחק מתחת ל-K כשאין ברירה. המסר שניסיתי להעביר בפוסט זה ובפוסטים קודמים הוא שיש מצבים בהם צריך לשחק מתחת ל-K בחוזה בסדרת שליט.

בפוסט זה אתיחס לטעויות שלי ביד שתארתי בפוסט:

1. לא הכפלתי חוזה של 5.
אני צריך להכפיל. יש לי יד הגנתית עם שני קלפי A. כל מה שאני צריך אצל השותפה בשביל להפיל את החוזה הוא A (בתנאי שלאף יריב אין void בסדרה) או את אחד מקלפי ה-K האדומים.

2. לא שיחקתי לפי העיקרון של Partnership Playing At Bridge
האופן בו שיחקתי מתאים לשותף קבוע ברמה שלי. הוא כנראה יחזור אלי ב-.
עם שותפה ששיחקתי איתה בפעם הראשונה אני צריך להמשיך ב-A ולא לסמוך על זה שהיא תחזור ב-.
אחרי זה עלי להמשיך ב-J השותפה תזכה ב-A ותמשוך את ה-K. הכרוז יפול פעמיים.

יום שבת, 7 באוקטובר 2017

פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה: גם Takeout double


אם איני טועה הרישא של האימרה שבכותרת מופיעה באחד ממחזותיו של ברטולט ברכט
בבלוג זה נעסוק ב-Takeout Double וב-Big Double. 
מספרם של Andrew Robson ו-Oliver Segal הסתבר לי, שהיד האופיינית איתה מכריזים Big Double בארה"ב שונה לגמרי מהיד האופיינית איתה מכריזים Big Double באיטליה.
הספר נקרא Partnership Bidding At Bridge.

Andrew Robson נחשב לגדול שחקני בריטניה החיים היום. עד לא מזמן שותפו היה Tony Forrester. ביחד זכו להישגים מרשימים בזירה הבינלאומית. 
גדול השחקנים הבריטיים בכל הזמנים הוא כנראה טרנס ריס.

ניקח לדוגמה את המצב הבא:



  West    North    East   South 
                Pass     Pass      1    Double              
                   Pass     2♣        Pass      2                  

מה המשמעות של הכרזות השנייה של דרום? 
אם אתם בארה"ב, זהו כנראה Big Double המבוסס על כוח ואורך בסדרת ה-. משהו כמו 17-18 נקודות עם AKJT872. 

אם אתם באיטליה, זוהי כנראה הכרזת Scrambling. לדרום יש משהו כמו:

AJ84
AQ653   
   A2
   T8

על שותפו לבחור את אחת מסדרות המייג'ור.

מה ההבדל בין שתי התפיסות?


בשיטה האמריקאית צריך להיזהר יותר מחריגה מהדפוס הנדרש ל-Takeout Double עם 12-14 נקודות. הדפוס מחייב לפחות 3 קלפים בכל אחת מהסדרות שאינן הסדרה שהוכרזה על ידי הפותח.

אם תחרגו ותכריזו עם 2 קלפים והשותף יכריז דווקא את הסדרה הקצרה שלכם, כמו בדוגמה לעיל. אין לכם הכרזה שנייה מתאימה. ה-2 יובן כיד חזקה מאד עם סדרת  ארוכה וחזקה.
זה לא אומר שלעולם לא תחרגו מהכללים: בפעמים נדירות אין לכם ברירה.

כמו שראיתם בדוגמה לעיל בשיטה האיטלקית אין לכם בעיה כזו.
Robson ו-Segal חושבים שהסיכוי לקבל יד המתאימה לרצף הכרזות כזה על פי השיטה האיולקית גבוה יותר מהסיכוי לקבל רצף הכרזות המתאים לשיטה האמריקאית.

Partnership Bidding


מחברי הספר חושבים שפחות חשוב האם תבחרו בשיטה האמריקאית או בשיטה האיטלקית. 

הרבה יותר חשוב להבין את משמעות ההכרזות של השותף ולהיות  מתואמים. זוהי המהות של Partnership Bidding.
היא תקפה במקרה הזה וגם בהרבה מאד מקרים אחרים. 
תיאום הציפיות הזה וההבנה של מהות ההכרזות הוא העיקרון המלווה את כל פרקי הספר של רובסון וסגל.




יום רביעי, 6 בספטמבר 2017

ODR






בפוסט לקיחות התקפה הזכרתי לראשונה בבלוג זה את המושג ODR. ODR הן ראשי תיבות של Offensive Defensive Ratio. זוהי בעצם ההערכה של הפוטנציאל ההתקפי של היד בהשוואה לפוטנציאל ההגנתי שלה. 

ה-ODR מהווה שיקול האם להתערב בהכרזה? והאם להמשיך בהכרזה? או להכריז Pass ולהניח ליריבים לשחק ולנסות להכשיל אותם בביצוע החוזה.  

כשהפוטנציאל ההגנתי גבוה, ניטה לתת ליריבים לשחק. כשאין לנו הגנה ויש לנו יד עם פוטנציאל התקפי גבוה, ניטה להכריז. 

מה הגורמים המשפיעים על היחס ההתקפי-הגנתי של יד?
הסבר מפורט תוכלו למצוא בספר:       Partnership Bidding At Bridge - The Contested Auction. הספר נכתב על ידי Andrew Robson ו-Oliver Segal. רובסון נחשב בעיני רבים השחקן הבריטי הטוב ביותר מבין השחקנים החיים (רבים חושבים שטרנס ריס, שנפטר בשנת 1996 הוא גדול השחקנים הבריטיים בכל הזמנים).
רובסון וסגל מציינים ארבעה גורמים, שאל כל אחד מהם אתיחס בנפרד בהמשך.

קלפים גבוהים


בבלוג זה תוכלו למצוא לא מעט פוסטים המראים את חשיבותם של קלפי A וקלפי K, למשל: שפיצים מתסכליםאין ספק שקלפים גבוהים מגדילים את הפוטנציאל ההתקפי, משום שהם מביאים לקיחות. לדעת רובסון וסגל הם לא הגורם החשוב ביותר להגדלת הפוטנציאל ההתקפי משום שבמקרים רבים הם גם מגדילים את הפוטנציאל ההגנתי כי הם שווים לקיחות גם בהגנה. לא בכדי שיטת ספירת לקיחות התקפה מתעלמת מהם.

מבנה היד


ככל שהיד יותר חלוקתית כך גדל הפוטנציאל ההתקפי. ברור שיותר קלפי שליט וקוצר בסדרות אחרות מגדילים את הפוטנציאל ההתקפי, גם סדרה שנייה עם חמישייה יפה או אפילו רביעייה יפה מגדילה את הפוטנציאל ההתקפי. כמובן ששתי סדרות ארוכות הן בהכרח לפחות סדרה אחת קצרה עם לא יותר משני קלפים. סדרה שנייה יפה עשויה גם להגדיל את הפוטנציאל ההגנתי, אבל לרוב תגדיל יותר את הפוטנציאל ההתקפי. 

לדעת רובסון וסגל מבנה היד הוא הגורם החשוב ביותר לקביעת ה-ODR.

הסדרות בהן יש קלפים גבוהים


לא רק מספר הקלפים הגבוהים חשוב. חשוב כמובן גם באילו סדרות נמצאים הקלפים הגבוהים. אם הם רק בסדרה שהכרזתם, הם תורמים בעיקר לפוטנציאל ההתקפי. אם הם רק בסדרת היריבים, הם משפרים את הפוטנציאל הגנתי. לקלפים גבוהים בסדרות אחרות יש גם ערך התקפי וגם ערך הגנתי.

אם הקלפים הגבוהים הם בסדרות ארוכות, הם מגדילים את ה-ODR, כלומר: תורמים יותר לפוטנציאל ההתקפי.
הסיבה לכך ברורה: אחרי שמושכים שליטים, אפשר לזכות בלקיחות נוספות בסדרה הארוכה השנייה. אם גם לשותף יש אורך בסדרה, גם קלפים נמוכים יזכו בלקיחה. אם לשותף יש קוצר, נוכל לזרוק על קלפים גבוהים מפסידים בסדרות אחרות ונוכל להשתמש בחיתוך או בעקיפת חיתוך על מנת להשיג לקיחות נוספות בסדרה הארוכה באמצעות קלפים נמוכים.

חלוקת התמונות בין סדרות (Type of Values)


גורם זה מורכב יותר מהגורמים האחרים שצוינו. הוא מתייחס גם ל-Q ול-J. אם ה-Q וה-J הם בסדרה שהכרזנו, הם מעלים את הפוטנציאל ההתקפי. אם הם בסדרת היריבים, הם תורמים לפוטנציאל ההגנתי.

כאשר מדובר בסדרות צדדיות האורך והכוח קובעים האם זה תורם יותר לפוטנציאל ההגנתי או לפוטנציאל ההתקפי.
דוגמאות לקלפים בסדרה צדדית:

A76543 - מקטין את ה-ODR
KQJT32 - מעלה את ה-ODR


Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...