פסטיבל הברידג' בראש העין: הטיית האופטימיות

 

בפוסט הקודם התייחסתי לתחרויות ב3.2 שבהן לא שיחקתי. 

בפוסט זה אתיחס לתחרות הזוגות המעורבים. 

במקום הראשון זכו ערן אסרף וענת כהן-פדני. במקום השני רן שמואלי ומיכל צברי ובמקום השלישי עדי אסולין וליאור כהן.

לתוצאות המלאות לחצו כאן. 

שותפתי רינה רוטברט ואני שיחקנו לא טוב ושיחקנו במקום ה-152 מתוך 172 משתתפים. 

בשותפות לא פעילה, שבה משחקים מעט וגם זה לא בתחרויות ארציות, קשה להגיע להישגים. 

בעבר הרחוק השגתי איתה פעם נקודה בינלאומית בתחרות קבוצות מעורבות.

זו הנקודה הבינלאומית היחידה שלה. חשבתי שאם נשחק טוב יחסית אעזור לה לקבל עוד אחת. 

אני צריך סדר גודל של 50 נקודות בינלאומיות לדרגה הבאה ולא נמצא במירוץ להשגתה. 

הוקרה לאנשים שתרמו לברידג' הישראלי

ב-3.2 הזמינו לבמה שלושה אנשים להודות להם על תרומתם לברידג' הישראלי: מוטי גלברד, נח טימנקר ומאוריציו דה סאקו. 

מאוריציו דה סאקו

מאוריציו דה סאקו הוא מנהל תחרויות ברידג' איטלקי בכיר אוהב ישראל. 

בכל פסטיבל ברידג' בינלאומי שהשתתפתי בו בעשרים השנים האחרונות הוא היה אחד ממנהלי התחרויות. 

עד לפני שלוש שנים כשהפסטיבל היה בינלאומי בו השתתפו שחקנים בכירים מארצות אחרות זה לא היה חריג. 

גם מנהלי תחרויות בכירים אחרים מחו"ל ניהלו תחרויות. 

בשלוש השנים האחרונות כשמדינת ישראל מבודדת בעולם מאוריציו דה סאקו הוא מנהל התחרויות היחיד מחו"ל המגיע לארץ. 

גם מספר השחקנים מחו"ל שמגיעים הוא קטן במיוחד. 

מוטי גלברד 

את מוטי היכרתי עוד בתקופה ששנינו היינו שחמטאים. 

מוטי גלברד היה תלמיד בעיתי בבית ספר תיכון לא רק באשמתו. 

גם באשמת מורים שלא ידעו להתמודד נכון עם תלמידים מוכשרים עם בעיות התנהגות. 

כשבגר למד חינוך וראה בהוראה ייעוד.

הוא אולי הראשון שלימד בקורסי מורים לברידג' בארץ. הוא לימד עשרות מחזורים של קורסי מורים לברידג'. רבים ממורי הברידג' בארץ הם תלמידיו. 

לפני מספר שנים רב קיבל פרס חינוך מנשיא המדינה.

גילוי נאות, גם אני למדתי אצלו בקורס מורים לברידג'. 

למדתי בקורס מורים גם ברידג' וגם איך צריך ללמד. 

מוטי הוא שחקן ברידג' ברמה גבוהה שזכה בהישגים מרשימים בתחרויות בארץ ובחו"ל.

בנוסף לכך גם כתב ספרי ברידג'. 

נוח טימינקר

נוח טימינקר הוא שחקן ברידג' טוב, ששיחק בנבחרת הסניורים של ישראל. הוא היה שותף לזכייה של נבחרת הסניורים באליפות אירופה. 

במשך שנים רבות מילא תפקידים שונים בהתאגדות הישראלית לברידג' ותרם רבות.

עם ה-Field או נגד ה-Field 

כשהייתי שחקן ברידג' מתחיל מוטי גלברד זכה במקום ראשון בעשרות תחרויות ארציות בתקופת זמן קצרה. הוא זכה במקום ראשון עם שותפים שונים. 

זה הרבה יותר קשה מאשר לזכות בהישגים עם שותף קבוע ברמה גבוהה, שמתואמים איתו. 

בראיון בירחון הברידג' הישראלי הסביר את התפיסה שהביאה אותו להישגים. 

הוא הסביר שתחרויות ארציות במועדונים הן בשיטת Match Points. 

הוא מכריז עם ה-Field ולא נגד ה-Field. 

היות שהוא שחקן יותר טוב מרוב השחקנים בתחרויות האלה, יש ידיים שהוא עושה לקיחה יותר מאחרים (גם ככרוז וגם בהגנה). 

הידיים האלה מביאות לזכייה בתחרויות ארציות.

 

הליכה נגד ה-Field ההיבט הפסיכולוגי

בהליכה נגד ה-Field בתחרויות בשיטת חישוב של Match Points יש סיכונים.  

בלימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית למדתי על קבלת החלטות והטיות בקבלת החלטות. 

בשנה האחרונה בין הנושאים הרבים שאני מרצה עליהם נכלל גם הנושא של הטיות בקבלת החלטות. 

אחת ההטיות נקראת הטיית האופטימיות. 

חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן קרא לה "המנוע של הקפיטליזם". 
בגלל ההטייה הזו אנשים מקבלים החלטות לפתיחת עסקים שההסתברות לכישלונם גבוהה מאוד. 

אותה אופטימיות גורמת גם לשחקני ברידג' לקבל החלטות כאלה. 

אף לא אחד חסין מהחלטות מוטות.

כפי שתקראו בפיסקה הבאה גם אני מקבל החלטות המבוססות על הטיית האופטימיות. 

היד האחרונה בתחרות הזוגות המעורבים 

ביד האחרונה במושב השני של תחרות הזוגות המעורבים בפסטיבל שיחקנו נגד נעמי וינוביץ ויהלי חיבה,  נער ונערה צעירים ומוכשרים.   

זה היה אחרי רצף של לא מעט תוצאות טובות, שגרמו לי להיות יותר מדי אופטימי. 

יד  12

במצב פגיע פתחתי בצפון בהכרזת ♣3. הכרזה בלתי סבירה לחלוטין הנובעת מהטיית האופטימיות.

יהלי והשותפה הכריזו Pass. 

נעמי הכפילה ויהלי השאיר את החוזה המוכפל. 

נפלתי 4 פעמים בחוזה מוכפל. שילמתי 1,100 נקודות וקיבלנו 0%.

הטיית האופטימיות גרמה לי לחשוב שלשותפה יהיו לפחות שני קלפים בסדרה (לגמרי סביר) ולפחות אחד מהם A♣ או K♣ (לא לגמרי סביר).

היא גם גרמה לי להעריך שלשותפה יהיו בערך שליש מהנקודות החסרות.

הכי טוב זה ללא הטייה.

אם כבר הטיית אופטימיות, חבל שההטייה לא גרמה לי לחשוב, שלשותפה יש Void. 

אם אכריז Pass הם יהיו במשחק מלא בסדרת מייג'ור ואת ההובלה ב-Q♣ יכסו בקלף גבוה יותר והשותפה שלי תחתוך. 

גברת פה גדול מכה שנית

את שתי הידיים האחרונות בתחרות מקומית במועדון בירושלים שיחקתי נגד זו המכונה "פה גדול".

כשהגענו לשולחן שמעתי אותה גוערת בקול רם בשותף שלה, שחקן בדרגה גבוהה ממנה, שאף לא אחד חולק על זה, שהוא שחקן טוב בהרבה ממנה.

"כל אחד יודע שעם 7 קלפים ב-♦ ו-5 קלפים ב-♠ פותחים ♠1. מדוע פתחת ♦1?" זה היה רק המשפט הראשון במונולוג הנזעם של הגברת המדברת.

להזכירכם, על אותה גברת כתבתי בפוסט: גברת פה גדול והכרזת Preemptive עם יותר מעשר נקודות. בין השאר, כתבתי בפוסט זה על יד בה התערבתי בהכרזת Preemptive של ♦3 עם 11 נקודות ושבעה קלפים בסדרה, כולל ה-AQJT98, אחרי שהיריבות הכריזו את סדרות המייג'ור והשותפה שלי הכריזה Pass. לאחר שהיריבות הגיעו למשחק מלא בסדרת מייג'ור (התאמה כפולה בשתי סדרות המייג'ור), ניצלתי את מצב הפגיעות הוכרזתי ♦5. פה גדול הכפילה עם קלף יחיד בסדרה זו, ה-K♦. ביצעתי את החוזה המוכפל. ההסבר לתלמידה שלה היה, שהכרזתי לא נכון משום שהיו לי יותר מ-10 נקודות. 
למדתי את זה בתחרות מלוטן פישר, לפני שהורשע ברמאות והושעה. לטענתו כך גם מכריזים שחקנים אחרים בנבחרת. כפי שנוכחתי בתחרויות לא מעטות אחרי זה, בעניין הזה פישר לא שיקר. 
פה גדול חשבה שהיא מכריזה טוב יותר משחקנים בנבחרת ישראל ואמרה את זה בפה מלא ובקול רועם.

 דז'ה וו?
נדמה לי שההערה שלה לשותף שלה ומה שקרה אחרי זה זו חזרה נוספת על הטיעון שהיא מכריזה טוב יותר משחקנים בנבחרת ישראל.
למען האמת, טיעון קצת מוזר בהתחשב בזה, שאני לא הייתי חותם על זה שהיא מכריזה טוב יותר מתלמידים שלי שלמדו כ-30 שיעורים ומעולם לא שיחקו בתחרות.
להערכתי שחקנים ברמה גבוהה מכריזים ביד במבנה כזה ♦1.

השותפה שלי שמשום מה הכריזה את סדרת ה-♠ לפני סדרת ה-♦, בנסיבות קצת שונות משום שהיריב שישב לפני הכריז bid out of turn, שמחה שמישהו תומך בדעה שלה המנוגדת לדעתי והזכירה, בתום לב, שזה מה שהיא עשתה ואני חשבתי שצריך קודם להכריז את סדרת ה-♦.
פה גדול מעולם לא שמעה על תום לב היא פערה את לועה וזרקה בקול רם שאני מורה עם תעודה שלא מבין בכלל ברידג'. 

כשאגמור את הסיפור הירושלמי על פה גדול ואעבור לברידג', אנסה לנתח מתי להכריז קודם סדרת מייג'ור קצרה יותר מסדרת מיינור ומתי לא? זה יקרה בפוסט הבא.

זה מאד מעניין ירושלמים
לאחר שפרסמתי את הפוסט הראשון על הגברת פנו אלי מספר רב של שחקנים בתחרויות במועדון הירושלמי. כולם, ללא יוצא מהכלל, תמכו בי ושמחו שפרסמתי את הפוסט. 
פה גדול מתנהגת כלפיי באופן מביש אבל מסתבר שלא רק כלפיי. היא הספיקה כבר לריב עם מספר רב של שחקנים ירושלמיים, כולל מריבות קשות וקולניות עם שני שחקנים שמעולם לא ראיתי אותם רבים ריב קטן כלשהו עם שחקן יריב.

מדוע לא ללמוד ברידג' אצל פה גדול?
אינו נוהג להמליץ בפומבי שלא ללמוד ברידג' אצל מישהו. בפוסט שכתבתי אמרתי שאם מישהו רוצה ללמוד ברידג' ורוצה לשמוע את דעתי האם ללמוד או לא אצל מורה מסוים? הוא מוזמן לעשות את זה. יהיו מקרים, בעיקר של כאלה שאינם מורים מוסמכים מטעם ההתאגדות לברידג' ובנוסף איני יודע שהם שחקני ברידג' טובים ומורים טבים ומנוסים, שבהם אמליץ לבדוק את האפשרות לפנות למורה אחר, אבל אין לי סיבה להלבין פניו של מישהו ברבים.

פה גדול היא מקרה חריג והיא הרוויחה את זה ביושר. היא מלמדת ברידג' וההמלצה הגורפת שלי היא לא ללמוד אצלה. צברתי לא מעט שעות של ציפייה בה משחקת בתחרויות עם תלמידים וההמלצה שלי מבוססת גם על מידע זה.

הנימוקים לכך:

1. היא אינה מסוגלת ללמד אף אחד שום דבר
על מנת ללמד צריך להבין מי הם התלמידים? מה הם מסוגלים לקלוט? מה יגרום להם להבין?
פה גדול מעמיסה על התלמידים הרבה יותר ממה שהם מסוגלים לקלוט.

2. היא אינה מורה מוסמכת לברידג'
בקורס מורים לברידג' לומדים גם כיצד ללמד? מי שלא מצליח להיות באופן טבעי מורה קשוב לתלמידיו, יכול לנסות לפחות ללמוד את זה. מוטי גלברד, שמלמד ברוב קורסי המורים הוא בעל השכלה אקדמית בחינוך, לימד בבתי ספר ולימד מספר רב של קורסי ברידג'. הוא קיבל בעבר פרס על חינוך בתחום הברידג' מנשיא המדינה. זה בודאי לא בושה ללמוד ממנו ויש הרבה מה ללמוד ממנו. 

3. התלמידים לא נהנים
תלמידים שנהנים ממשיכים לשחק ברידג'. התלמידים שלה תמיד אשמים בשגיאות, כולל שגיאות שלה, תמיד לא מבינים ותמיד לא בסדר.

4. היא לא יודעת להכריז 
עולם ההכרזות בברידג' עצר מבחינתה לפני 30 שנה מאז לא השתנה דבר. אם תקראו את הספר של גלעד אופיר, גם הוא מורה בקורסי מורים לברידג', הוא מדבר על הכרזות בברידג' מודרני. גלעד אינו היחיד כמובן.
כשתלמידה שלה שאלה אותה בתחרות במועדון מה זה  Two Over One (שיטת הכרזה מודרנית)? היא ענתה: "זה כמו שאנחנו משחקות אבל סתם יותר מסובך". נדמה לי שמייק לורנס, אחד התאורטקנים הבולטים ואלוף עולם בעברו, לא היה קונה את ההסבר הזה. גם לא אלדד גינוסר שכתב ספר על שיטת ההכרזה הזו. 

עוד משהו לשחקנים שרוצים לשחק איתי
כששחקן ירושלמי רוצה לשחק איתי הוא כבר יודע שיש תנאי אחד של Go NO GO: איתי לא משחקים אסים וקינגים ביחד.

עכשיו אני מוסיף תנאי נוסף של Go NO GO: לא מדברים על ידיים עם גברת פה גדול. 
שותפים שלי יכולים לדבר עם כל שחקנית ושחקן אחרים על ידיים בתנאי שזה לא מנוגד למה שדורש מנהל התחרות (אסור בתכלית האיסור שמישהו באחד השולחנות הסמוכים ישמע את זה).
אין מניעה שידברו עם גברת פה גדול על ידיים אבל את זה הם יכולים לעשות אחורי התחרות. אני באתי להינות ממשחק הברידג' ולא כדי לשמוע מה יש לגברת פה גדול להגיד.

הערת שוליים
אני נהנה הרבה יותר לכתוב פוסטים על משחק הברידג' ועל אנשים טובים או מופלאים העוסקים בו, אבל לפעמים אין ברירה. בפוסט הבא אעסוק רק בצד התאורטי של היד הזו ואסביר מדוע לדעתי צריך לפתוח בה ♦1 ולא ♠1.

שבירת טרנספר

כשאני מלמד ברידג' בקורסי תלמידים או בקורסי ממשיכים אני כמעט שלא מלמד קונבנציות הכרזה.

תפיסת העולם שלי היא שהכרזות מלמדים פשוט והגיוני. 

משמעות המונח הגיוני בהקשר זה היא שאני מלמד מושגי יסוד כמו: Limit, Forcing, הזמנה למשחק מלא וכדומה. 

הרעיון הוא שתלמיד שמבין את מושגי היסוד ואת אופן ההכרזה יוכל למצוא בהיגיון הכרזות שלא לימדתי אותו.

בקורס הכרזות למתחילים אני מלמד רק ארבע קונבנציות: סטיימן, טרנספר לסדרת מייג'ור, הכרזת ♣2 עם יד חזקה ו-Weak two ו-Preemptive.  

כל השאר טבעי.

המונחים "פשוט והגיוני" נכללים גם בשמו של הספר או החוברת שכתבתי והמיועד לתלמידים הלומדים בפעם הראשונה להכריז: "הכרזות למתחילים פשוט והגיוני".

אחיו הצעיר של הספר "הכרזות התערבות למתחילים פשוט והגיוני" יצא בקרוב.

לאחרונה קראתי מאמר קצר של Larry Cohen (תודה לזך עומר על הקישור). כוהן זכה 25 פעמים באליפויות ארצות הברית. 

הטענה המרכזית של לארי כהן במאמר היא שרצוי להסתפק בפחות קונבנציות.

לקריאת המאמר לחצו: What Should we Play? 

כהן מציע גם סט מינימאלי של קונבנציות שאפשר להסתפק בו. כמובן ש-Jacoby Transfer, או כמו שמקובל לקרוא לה בארץ "טרנספר", נכללת ברשימה המצומצמת של לארי כהן.

לארי כהן כתב את מה שכתב לשחקני ברידג' המשחקים בתחרויות. לא לתלמידים בקורס שאינם עושים זאת. 

לשחקנים המשתתפים בתחרויות אני ממליץ לכלול בקונבנציית הטרנספר גם שבירת טרנספר אחרי טרנספר לסדרת מייג'ור. זה פשוט ואפקטיבי.

הניסיון האישי שלי

אני חייב תודה למוטי גלברד שלימד אותי את שבירת הטרנספר במסגרת קורס מורים לברידג'. 

כתוצאה ממה שלמדתי השגתי את הדברים הבאים:

1. הגעתי למשחק מלא בר ביצוע במצבים ששחקנים שאינם משתמשים בשבירת טרנספר לרוב לא מגיעים אליו.

2. נמנעתי מהגעה למשחק מלא, שהסיכוייים לבצע אותו נמוכים, במצבים שלא מעט שחקנים המכריזים באגרסיביות יגיעו למשחק מלא.

3. שותף או שותפה ואני הגענו באופן הגיוני לחוזה של סלאם בסדרת מייג'ור אותו ביצענו. שחקנים שאינם משתמשים בשבירת טרנספר יגיעו לסלאם או שלא יגיעו לסלאם באמצעות ניחוש.

4. ביחד עם שותף או שותפה נמנעתי מהכרזת סלאם לא טוב בסדרת מייג'ור בגלל ששותף לא שבר טרנספר.

כיצד אני מכריז שבירת טרנספר?

התנאי ההכרחי השני לשבירת טרנספר הוא יד מקסימלית: 17 נקודות אחרי פתיחה של 1NT או 22 נקודות אחרי פתיחת 2NT.

התנאי ההכרחי השני הוא לפחות שלושה קלפים בסדרת המייג'ור. שימו לב: אחרי שהשותף שבר טרנספר אני יודע בוודאות שיש לנו התאמה בסדרת המייג'ור.

התנאי ההכרחי השלישי הוא שלפחות שניים מהם הם AKQ.

מהניסיון שלי מצאתי שזה יעיל כי באותה הכרזת שבירה אני גם מגלה קלף מפתח אחד או שני קלפי מפתח בסדרת השליט.

ידיעת אותם קלפי מפתח עשויה להוות שיקול בהחלטה האם לבדוק היתכנות של סלאם. 

ההיבט הטכני

בדוגמאות אשתמש בסדרת ה-♥. אופן ההכרזה זהה בסדרת ה-♠. החליפו כל מקום בו כתוב ♥ ב-♠ וקיבלתם את אופן ההכרזה כשסדרת המייג'ור היא ♠.

לאחר פתיחה של 1NT והכרזת טרנספר של ♦2:

2NT - יד מקסימלית עם 17 נקודות. שלושה קלפים ב-♥ כולל שניים משלושת הקלפים הבכירים.

♥3 - יד מקסימלית עם 17 נקודות. ארבעה קלפים ב-♥.

לאחר פתיחה של 2NT והכרזת טרנספר של ♦3: 

3NT - יד מקסימלית עם 22 נקודות. שלושה קלפים ב-♥ כולל שניים משלושת הקלפים הבכירים.

♥4 - יד מקסימלית עם 22 נקודות. ארבעה קלפים ב-♥. 

לסיכום

השתמשו בשבירת טרנספר לאחר פתיחה של NT. זה פשוט ויעיל.

אם אתם רוצים דוגמאות מעשיות של ידיים כאלה, כנסו לבלוג שלי והקלידו בתיבת החיפוש: שבירת טרנספר.

קישור לסרטונים ב-Youtube

שבירת טרנספר

 

Super Acceptance

כיצד בוחרים מורה למתקדמים או מורה לשחקני תחרויות?

באחד השיעורים בקורס מורים לברידג' הסביר לנו מוטי גלברד כיצד ללמד בקורסי מתחילים.

שאלתי אותו: ומה צריך לעשות כשמלמדים קורסי מתקדמים וקורסי שחקני תחרויות?

מוטי ענה לי שכמעט כל אלה שמסימים קורסי מורים לברידג' לא מלמדים קורסים כאלה ולכן אינו מתיחס לנושא בקורס.

בפוסט קודם כתבתי על הנושא: כיצד בוחרים מורה לברידג'? כמו מוטי בשיעור בקורס מורים, גם בפוסט הנ"ל התמקדתי במורה הראשון בקורס למתחילים.

אם תצרפו את שני הדברים ביחד תבינו ודאי, שכל מה שכתבתי ביחס לבחירת מורה בקורס מתחילים תקף לקורסים מתקדמים יותר.

גם בקורסים למתקדמים או שחקני תחרויות כדאי לבחור מורה מוסמך לברידג' מרשימת המורים המוסמכים באתר ההתאגדות. גם במקרה זה יש חריגים: מורים מצוינים בעלי ידע והבנה בברידג' ובעלי ניסיון מוצלח בהוראה. גם במקרה זה מספר החריגים קטן ואפילו קטן יותר מאשר בקורס למתחילים. ממורה בקורס מתקדמים נדרשות דרישות נוספות.

הגדרת קורס מתקדמים או קורס שחקני תחרויות

קורס שחקני תחרויות מיועד לשחקנים שכבר משחקים בתחרויות במועדונים.

כמובן שיש פערי רמות בין שחקנים במועדונים ולכן עשויים להיות קורסים ברמות שונות.

מתקדמים זה מושג מדויק פחות. יש הקוראים כך לקורס בו משתתפים שחקנים המשחקים במועדון ויש המתיחסים לקורס לתלמידים שסימו קורס מתקדמים ולא שיחקו מעולם במועדון.

הדרישה הנוספת

הדרישה הנוספת היא ידע והבנה מוכחים בברידג' ברמה הנדרשת על מנת ללמד קורס כזה. 
כדאי לבדוק זאת ביסודיות. תבררו נושאים כמו:
1. מה הם הישגיו של אותו מורה בתחרויות ברידג'? 
2. מהי דרגתו?
3. האם השתתף בתחרויות ברמה גבוהה, כגון: גמר אליפות הארץ?
4. האם הוא משחק או שיחק בעבר בליגה? אם כן באיזו ליגה?

אם תגיעו למסקנה שמדובר במורה מוסמך מטעם ההתאגדות ומדובר במורה טוב בעל ניסיון מוכח, אבל רמתו אינה מספיק טובה לקורס מתקדמים, המליצו למתחילים ללמוד אצלו אבל הימנעו מללמוד אצלו קורס מתקדמים. 

הערת שוליים
בפוסט הבא אדגים לכם בירור כזה על עצמי. תוכלו לראות שחלק מההישגים שנראים לכאורה מרשימים אינם רלבנטיים בהקשר זה.

Limit bid, Limit, Limit, Limit.....

כשלמדתי בקורס מורים לברידג', הייתי בטוח שמוטי גלברד, שלימד את הקורס הוא נודניק. 

הוא הסביר מה זה Limit bid, זה בסדר.

הוא חזר על זה שלוש פעמים, גם זה בסדר. אני הבנתי בפעם הראשונה שהוא הסביר, אבל יש גם כאלה שצריכים פעמיים או שלוש.

בפעם העשירית שהוא חזר על זה, הייתי בטוח שהוא חושב שלפחות חלק ממשתתפי הקורס, מעולם לא שיחקו בתחרות ברידג' או גרוע מזה, הוא מייחס לחלק מאיתנו אינטליגנציה נמוכה במיוחד.

מהפעם ה-11 ואילך חשבתי שהוא נודניק והוא מבזבז את הזמן.

בכמה עשרות הפעמים אחרי זה, הפסקתי לספור והייתי משוכנע בנודניקיותו.

כעבור מספר שנים
כמו בהרבה סרטים בהם מופיעה כיתובית "כעבור X שנים" ואחרי כן חלה תפנית בעלילה, גם כאן חלה תפנית בעלילה. 

שיחקתי בתחרות ארצית עם שותף מזדמן, שסיים קורס מורים לברידג' אצל מוטי. 

לאחר שהוא הכריז הכרזת Limit bid, סגרתי בחוזה של ♠4. השותף שלי הכריז 4NT במקום להכריז Pass. החוזה הסופי היה ♠5.
למה לבצע חוזה של ♠4 אם אפשר לפול פעם אחת בחוזה של ♠5?
היריבים זכו לתוצאה טובה במיוחד.

כעבור שנה נוספת
שיחקתי בתחרות ארצית עם שותף מזדמן אחר, שסיים קורס מורים לברידג' אצל מוטי. 
אתם כבר יודעים את ההמשך: לאחר שהוא הכריז הכרזת Limit bid, סגרתי בחוזה של ♠4. הפעם הוא המשיך עד לחוזה של ♠6.
אתם כבר יודעים את ההמשך...

המורה הטוב  
המורה הטוב עשוי לחזור מספר פעמים רב על אותו דבר.  
הוא מבין שהתלמידים (או לפחות חלק מהם) לא מבינים או לא מפנימים משהו שלמדו אחרי הפעם הראשונה, הפעם העשירית ואולי גם הפעם המאה.
מוטי גלברד צדק, כשחזר וחזר על המושג Limit  bid. 

כמורה לברידג', אני רואה לפעמים תלמידים שאחרי שלמדו שנה, לא הפנימו מושג חשוב.
כמרצה למחשבים ראיתי בדיוק את אותו הדבר.

המורה הטוב גם מבין מספיק בנושא שהוא מלמד, על מנת להבין איזה מושגים הם המושגים החשובים והוא חוזר וחוזר רק עליהם.
גם בזה מוטי צדק: Limit bid הוא אחד המושגים החשובים ביותר בהכרזות בברידג', אם לא החשוב שבהם.

מה יוצא לכם מזה?

אם אתם גרים בירושלים, יכול לצאת לכם משהו מזה. 
בחודש מאי אפתח קורס: הכרזות למתחילים פשוט והגיוני.
אתם מוזמנים להשתתף בו.
לפרטים והרשמה: טלפון: 054-4480616 
דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com

למי מיועד הקורס?

1. לאלה שיודעים את חוקי המשחק אבל לא למדו להכריז.

2. לשחקנים שלמדו להכריז אבל לא באופן שיטתי.

3. לכאלה שחושבים שהם מכירים את ההכרזות הבסיסיות בברידג', אבל לא מבינים מדוע מכריזים כך?

4. לאלה שלא מבינים את שני המושגים החשובים בהכרזות בברידג': 
Limit bid ו-Forcing bid

מה הם היתרונות של הקורס?

1. בסיום הקורס לא רק תדעו גם תבינו.

2. קורס שיטתי ומסודר עם ידיים לתרגול.

3. בסיום כל שיעור תקבלו את השיעור באמצעות דוא"ל.

4. מורה מוסמך מטעם ההתאגדות לברידג' עם ניסיון עשיר בהוראת ברידג' ובהוראת נושאים אחרים (מחשבים, סטטיסטיקה ומתודולוגיה, כלכלת המשפחה, שחמט)

5. כל אחד מהתלמידים יוכל לשחק איתי פעם אחת במועדון ללא תשלום (המועדון עשוי לגבות כסף על השתתפות בתחרות).

6. בסיום הקורס תוכלו לרכוש במחיר מוזל את הספר: ברידג' למתחילים פשוט והגיוני.

רוצים לדעת עלי יותר?
קראו בבלוג הזה פוסטים נוספים על ברידג' ועל הוראת ברידג'. רשימה חלקית של פוסטים על הוראת ברידג':

הזיקית והמורה לברידג'

על הוראת ברידג' והוראת נהיגה

ילדי בתי הספר משחקים ברידג'

תחרויות בתי הספר: מרכז ופריפריה

מי זה Cappelletto או האם המורה לברידג' הוא מקור מידע מהימן?

 רשימה מאד מצומצמת של פוסטים נבחרים על הכרזות בברידג' (יש עשרות פוסטים כאלה בבלוג שלי):

האם אתם מדברים ברידג'ידית תנכ"ית?

שפת המומחים: Transfer 

לקרוא על ברידג' בעברית

אם אתם קוראים פוסט זה, קרוב לוודאי שאתם קוראים את הבלוג היחיד בעברית על ברידג'. 

אתם בוודאי מבינים מהפתיח, שמבחר החומר הכתוב בעברית בנושא ברידג' מצומצם.

בפוסט זה אנסה להציג את החומר הכתוב, שאני מכיר בעברית. אם שכחתי משהו, הקוראים מוזמנים להגיב ולתקן אותי.

ספרים

אישית אני רוכש ספרי ברידג' ב Amazon דרך האינטרנט. הם כתובים באנגלית. עוד אינדיקציה למחסור בספרים בעברית.

הספר הטוב ביותר למתחילים, שאני מכיר הוא: Winning Card Play של Hugh Kelsey. 

מדוע אני מזכיר ספר באנגלית כשאני כותב על ספרים בעברית?

מעבר לסיבה של מחסור בספרים בעברית, יש סיבה נוספת להזכרת הספר הזה: הוא תורגם לעברית (ארכאית. מדובר בספר שיצא בשנות ה 70 של המאה הקודמת). בעברית שמו: הביצוע הנכון בברידג'.

הסיכוי שלכם להשיג את הספר בעברית, דומה לסיכוי שלכם לבצע משחק מלא עם 15 נקודות. הכוונה ב15 נקודות היא לסך הנקודות ביד שלכם ובדומם. הסיכוי נמוך. גם הסיכוי למצוא את הספר, שאינו נמכר בחנויות ספרים קטן. ייתכן שתוכלו לשים את ידיכם על עותק משומש שלו. אם לא תצליחו להשיגו בעברית, אני ממליץ לכם ללחוץ. על הקישור הזה ולהגיע ישירות לדף באמזון לרכישתו.

ספרים בעברית שאני מכיר:

1. סדרת ספרים של מוטי גלברד (המורה שלי בקורס מורים לברידג') העוסקת בהכרזות ונקראת: הכרז בדרך הנכונה. הוא כתב גם כמה חוברות בנושאים אחרים.  

2. סדרת ספרים של אורן לידור הנקראת: לראות מבעד לקלפים. הסדרה עוסקת בכל האספקטים של הברידג': הכרזה ומשחק.

3. ספר של אפרים בריפמן ששמו בישראל: לקיחות ולקחים.

4. ספרון או חוברת שכתב אלדד גינוסר (המורה שלי בקורס שחקני תחרויות) שנקרא: ברידג' הכרזת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא.

כנראה שתתקשו להשיג אותם בחנויות ספרים. ניתן להשיגם באמצעות פנייה ישירה למחבר או בחלק ממועדוני הברידג' בארץ.

מי שמתקשה להגיע למחברי הספרים, מוזמן לפנות אלי ואעזור לו ליצור איתם קשר.

עיתונים

אני מכיר רק שני עיתונים בעברית: ירחון ההתאגדות הישראלית לברידג' והלקיחה ה 14. 

אין הנחתום מעיד על עיסתו. היות שכבר כתבתי כמה מאמרים, שפורסמו בירחון ההתאגדות לברידג', מאד ייתכן שאני לא אובייקטיבי.

דעתי היא שניתן למצוא בו חומר מגוון ומעניין, המתאים לשחקנים ברמות שונות. גם אני קורא קבוע של כמה מהכותבים בו.

העיתון מגיע לכל מי שחבר בהתאגדות הישראלית לברידג', כלומר: כמעט כל מי שמשחק בתחרויות ברידג' רשמיות.

אותו אורן לידור, שהוזכר בין כותבי הספרים, הוא האיש שמאחורי העיתון המעניין הזה. הוא אינו הכותב היחיד: שחקנים מובילים בארץ משתתפים בכתיבתו.

אתרי אינטרנט

צר לי אבל גם כאן המבחר הוא דל. אם תלחצו על הקישור אתרי ברידג' בישראל באתר ההתאגדות הישראלית לברידג'. תגיעו למרבית האתרים המשמעותיים (אליהם יש להוסיף כמובן את אתר ההתאגדות הישראלית לברידג').

אציין חלק מהאתרים המופיעים שם הם:

Israbridge ו BridgeIL של אילן שזיפי. התוכן המופיע בהם הוא בעיקר תוצאות תחרויות, פרטי הרשמה לתחרויות, רשימת מועדוני ברידג' בארץ ופרטי התקשרות איתם וסיפורים על הצלחות של ישראליים בתחרויות בעולם.

האתר של מיכה עמית, המכיל בעיקר מידע מעשי לשחקני ברידג' כגון: נהלים, תוצאות תחרויות, פרטי אירועים קרובים ועוד.

באתר Best Bridge  תוכלו ללמוד ברידג' באמצעות הרצאות וידאו ותרגילים כתובים. 

אתר נוסף הוא מגזין ברידג' טיפים וכתבות של גבי לוי. את התכנים כותבים כמה מטובי השחקנים בארץ. האתר מכיל כתבות מקצועיות המתאימות לקוראים ברמות שונות וגם מידע מגוון נוסף.

קיימים גם אתרים רבים של מועדוני ברידג'. רובם ישעממו את מי שרוצה ללמוד ברידג' או לשפר את רמת משחקו, משום שהם מכילים מידע תכליתי: מתי מתקיימות תחרויות במועדון? היכן נמצא המועדון? תוצאות תחרויות במועדון וכיו"ב.

כמה אתרי מועדונים מכילים גם מאמרים מקצועיים על ברידג'.   

ויקיפדיה

אני כותב בזמני הפנוי ערכים בויקיפדיה העברית. כל כותב, בכל נושא, צריך להסתמך על מקורות (ספרים, אתרי אינטרנט). 

הסתמכות על מקורות נדרשת גם כאשר הכותב, הוא מגדולי המומחים בנושא ויש לו ידע אישי רב או ידע ממקורות מעשיים ועיוניים, שהוא לא יכול להצביע עליהם.

דורשים ממני מקורות גם בנושא בתחום טכנולוגיית המידע, שאתר אמריקאי פנה לכ 100 מומחים בעולם, ביניהם אני, וביקש מהם להביע את דעתם על שאלות מקצועיות בתחום, הנשאלות אחת לתקופה. 

בוודאי שאני צריך לציין מקורות, כאשר אני כותב על ברידג'.

ההעדפה שלי ככותב ערכים היא להסתמך על מקורות בשפה, שבה אני כותב את הערך: עברית. 

במקרה הטוב אני מצליח למצוא מקור אחד או שניים בעברית ויתר המקורות הם באנגלית.

במקרה הפחות טוב כל המקורות באנגלית.

תוכלו למצוא שם ערכים העוסקים במושגי יסוד (משחק מלא למשל) ערכים העוסקים באספקטים שונים של המשחק (לדוגמה: סימונים, סמולן, עקרון הבחירה המוגבלת), מידע על ברידג' בישראל וערכים על כמה מטובי השחקנים (כגון: בניטו גארוצו, פאול לוקאץ, אדגר קפלן). 

החסרונות של הויקיפדיה הם:

1. מדובר בערך אנציקלופדי. הערך אינו מתיימר ללמד נושא מסוים ביסודיות. הוא נותן בסיס והפניות למקומות (ספרים, דפי אינטרנט) בהם ניתן ללמוד יותר.

2. אין שיטתיות.

כשאני כותב ערך בויקיפדיה, על ברידג' או על נושא אחר, זה תוצר לוואי של עיסוק שלי בנושא. כך למשל כתבתי ערך על קונבנציה לא מאד שכיחה בשם ג'וזפין. הסיבה היחידה לכתיבה הייתה הרצון שלי ללמוד את הקונבנציה, משום שבגלל שלא הכרתי אותה החמצתי Slam גדול.