יום שלישי, 31 בדצמבר 2019

האם קפיצה בסדרה מראה יד חלשה או יד חזקה?

תלמידים, בעיקר מתחילים, נוטים לחשוב שככל שמכריזים סדרה בגובה יותר גבוה מראים יד חזקה יותר. זה כמובן אינו נכון. הם מתקשים גם להבחין מתי קפיצה מתארת יד חזקה יותר ומתי היא מתארת יד חלשה כשההכרזה היא הכרזת הפרעה ליריבים.  

לאחר התנסות קשה, שהייתה לי היום עם תלמידים, שכבר היו צריכים להכיר חלק מהמצבים האלה, משום שלמדו אותם יותר מפעם אחת, החלטתי לכתוב סדרת פוסטים על הכרזות בקפיצה. 

הקוראים מתבקשים לשים לב לצבעי הריבועים שבכותרת. 
אם מופיעים רק ירוק ואולי גם צהוב, זה מיועד למתחילים או בינוניים. 
אם מופיע ריבוע אדום הפוסט מיועד לשחקנים ברמה גבוהה יותר. 
אם אתם תלמידים או שחקנים ברמה בינונית ייתכן שפוסט המסומן בצבע אדום יהיה קשה מדי עבורכם. 

המתכונת של סדרת הפוסטים היא המתכונת הבאה:

1. בפוסטים הראשונים אתאר מהלך הכרזה עם קפיצה.

2. אשאל את הקוראים האם הקפיצה מראה יד חלשה או חזקה? או האם היא מתארת יותר כוח מאשר הכרזה ללא קפיצה?

3. קוראים מוזמנים להגיב בדף של הבלוג עצמו (לא ב-Facebook).

4. לאחר שאקבל תשובות. אתן את התשובה הנכונה ואשאל שאלה אחרת.

5. בפוסט מסכם אציג את מרבית המצבים בהם יש קפיצה ואת משמעות הקפיצה.

אתחיל בסדרת פוסטים המיועדת לשחקנים מתחילים או בינוניים ואסכם עבורם את משמעות הקפיצה. 
אחרי זה אעבור להכרזות קפיצה שרלוונטיות לשחקנים ברמה גבוהה יותר.

חידת היום

צפון פתח 2. האם תיאר יד חזקה יותר מאשר פתיחה של 1?


שנה אזרחית חדשה טובה ועשור חדש נפלא לכל הקוראים.

יום שבת, 28 בדצמבר 2019

תחרות לזכר ארנונה שפאן: להכפיל או לא להכפיל?

ארנונה שפאן ז"ל שיחקה בנבחרת הנשים של ישראל הרבה זמן לפני שהתחלתי לשחק ברידג'.
כמו לא מעט מהמשתתפים בתחרות לזכרה במועדון רמת השרון, לא שמעתי עליה לפני דברי ההספד של הבן שלה.
זה כמובן לא גורע מהישגיה הגדולים, אלא רק מדגים את זה שדור הולך ודור בא. 

בתחרות עצמה זכו קלרה חץ ויוסי רול, לפני שרה פז ואסתר פן מהמועדון המקומי, שסיימו במפתיע במקום השני. במקום השלישי זכו אודי פרידלנדר ודוד ארבל.
לתוצאות המלאות לחצו כאן

ביד 9 החזקתי במזרח את הקלפים הבאים:

    A43
     K5
AKJ92
  Q94

צפון פתח 1. הכרזתי 1NT. דרום הכריז 2. השותפה שלי קראה Pass. צפון הכריז 4.

מה תכריזו עכשיו?


ההתלבטות היא כמובן בין DBL מעניש ל-Pass. 
לכאורה יש לי 4 לקיחות בטוחות.
קרוב לוודאי שה-K יזכה בלקיחה משום שעל פי מהלך ההכרזה סביר שה-A לפניו. בנוסף אליו יש לקיחות, לכאורה, גם באמצעות ה-A, ה-A וה-K. סך הכל 4 לקיחות. 

אבל מה אם ה-A יושב דווקא בדרום?
אבל מה אם לכרוז יש קלף יחיד או void ב- או ב-?

את הבעיה פתרתי באמצעות הסתכלות ימינה ושמאלה, בעיקר ימינה. השחקן שישב בצפון היה רון פכטמן.
כשחקן ברמה כל כך גבוהה מכריז משחק מלא ולא מזמין למשחק מלא, כנראה שיש הסתברות גבוהה או לפחות הסתברות לא נמוכה שהחוזה בר ביצוע. 

מיד הורדתי את האפשרות שה-A יושב בדרום. שחקן ברמה כזו לא מכריז משחק מלא כשחסרים לו גם ה-A וגם ה-K בסדרת השליט ולשחקן שיושב אחריו יכולות להיות 17 נקודות (שאכן היו לי). 
קרוב לוודאי שיש לו קוצר באחת הסדרות. אולי יותר מחמישה קלפים ב- וכוח באחת הסדרות הצדדיות.

מהסתכלות בקלפים שבידי נראה סביר שהסדרה בה יש לו קוצר או חוסר היא סדרת ה-
החלטתי לא להכפיל. נגד שחקן ברמה בינונית בהחלט ייתכן שהייתי מכפיל. 

הובלתי ב-K שזכה בלקיחה. רון חתך את ה-A. שיחק A  ו-  קטן. זכיתי ב-K. משכתי את ה-A ורון תבע את יתר הלקיחות לביצוע החוזה.

היד המלאה




במצב לא פגיע נגד פגיע אני בוודאי לא מכריז 2 בדרום. ההתלבטות היא בין 4 לפי חוק סך הלקיחות לבין 3. המראה יד חלשה עם ארבעה קלפים ב-.

לא כולם היו בחוזה הסביר של 4. היו גם כאלה ששיחקו בחוזים הזויים שהוכפלו. 
כמעט מחצית מאלה ששיחקו בחוזה של 4 ביצעו אותו לאחר הכפלה של מזרח.
התוצאה שלנו על היד 55.3%.



יום שני, 23 בדצמבר 2019

2/1 מחייב למשחק מלא - הספר השלם: "תוספות לשיטה ומוסכמות אחרות": Flannery

בפוסט הקודם התייחסתי מעט לספרו של אלדד גינוסר "2/1 מחייב למשחק מלא הספר השלם". ציינתי שאיני יוכל להביע דעה על הספר מהמעט שעלעלתי בו.

גם היום עדיין איני בשל להביע דעה. אני יכול כבר להבחין בגישה שונה מהגישה בספרים רבים אחרים על שיטות הכרזה. 

ברוב הספרים הגישה היא הצגת שיטה ופירוט מרכיבים והסתעפויות שלה.
הגישה בספר של אלדד גינוסר היא להציג, ללא פירוט רב, את השיטה עם דגש על הרעיונות שמאחוריה.
הבדל מהותי נוסף הוא הרחבת טווח הדיון גם למוסכמות (קונבנציות) שאינן חלק מהשיטה אבל מתאימות היטב לשיטה. 
אני בהחלט אוהב את הגישה הזו שבה אין מתייחסים לכל קונבנציה בנפרד אלא מנסים לבחון את השילוב. 

בפוסט זה אדגים בקיצור רב קונבנציה שמתאימה במיוחד לשיטת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא ולכן מסבירה היטב את הרעיון הכללי של "פרק 6 - תוספות לשיטה ומוסכמות אחרות". לאחר מכן אכנס יותר לעומק לקונבנציית Flannery.  


Jacoby 2NT


מה המשמעות של הכרזת משיב של 2NT אחרי פתיחה של 1 או 1 בשיטת הכרזה רגילה?
בהרבה מקרים זו יד מזמינה ללא רביעייה בסדרת מייג'ור. כשמשתמשים בשיטת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא אפשר להכריז עם יד כזו 1NT, המחייבת לסיבוב הכרזה נוסף.
בשיטת הכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא, אין בעיה להראות יד המחייבת למשחק מלא באמצעות הכרזת סדרה אחרת בגובה 2. 
את הכרזת 2NT מנצלים באמצעות קונבנציית Jacoby 2NT, על מנת להראות התאמה של 9 קלפים לפחות בסדרת מייג'ור המחייבת לפחות משחק מלא.


Flannery: בעיקר בארה"ב


לא במקרה שהשותף היחיד אי פעם שאיתו שיחקתי Flannery היה יהודי אמריקאי, ששיחק שנים רבות בארצות הברית לפני שעלה לארץ. 
בארץ התקשה למצוא שותפים שישחקו איתו את שיטות ההכרזה שהשתמש בהן בארצות הברית. 

יש הבדלים גדולים בין שיטות ההכרזה בארצות הברית לבין השיטות באירופה ובישראל. 
את אחד ההבדלים כבר הזכרתי בפוסט: "פורנוגרפיה היא שאלה של גאוגרפיה" - הכרזה היא שאלה של שותפות.  

הבדל מהותי נוסף הוא שברוב התחרויות בארצות הברית אסור להשתמש במוסכמת  2 Multi

בארה"ב מרבים להשתמש במוסכמת Flannery. באירופה ובישראל נדיר לראות שחקנים שמשחקים אותה.


מוסכמת Flannery


הכרזת 2 מתארת יד עם 5 קלפים ב- ו-4 קלפים ב- עם 11-15 נקודות.


הכרזת המשיב


2 - הכרזת Signoff יד חלשה עם התאמה ב-♥  
2 - הכרזת Signoff יד חלשה עם התאמה ב- 
3 - הזמנה למשחק מלא ב-♥  
3 - הזמנה למשחק מלא ב-  
4 - לשחק  
4 - לשחק 

3 - יד מזמינה עם אורך ב- ללא התאמה בסדרת מייג'ור. מבטיח 6 קלפים בסדרה המוכרזת ו 11-13 נקודות.
3 - יד מזמינה עם אורך ב- ללא התאמה בסדרת מייג'ור. מבטיח 6 קלפים בסדרה המוכרזת ו 11-13 נקודות.

4 - טרנספר ל- 
4 - טרנספר ל-
  

הכרזת 2NT של המשיב


זוהי הכרזה מזמינה המבקשת תיאור של ידו של הפותח. 
תשובות הפותח:
3 - יד של 4-5-1-3. שלושה קלפים ב-♣ 
3 - יד של 4-5-3-1. שלושה קלפים ב-
3 - יד מינימלית 4-5-2-2 
3 - יד מקסימלית 4-5-2-2 
3NT - יד מקסימלית 4-5-2-2. עם עוצרים בסדרות המיינור
4 - חלוקה של 4-5-0-4
4 - חלוקה של 4-5-4-0

כל ההכרזות ב-Flannery, למעט ההכרזות אחרי 2NT של המשיב הן פשוטות. כמעט כולם גם טבעיות. 
קרוב לוודאי שיש גרסאות אחרות להכרזה אחרי 2NT של המשיב. 

מדוע Flannery מתאימה ל-2 על 1 מחייבת למשחק מלא?

בידיים עם 12-16 נקודות קיים קושי להראות את הרביעייה ב- אחרי שמראים חמישייה ב- בהכרזה הראשונה, משום שזו הכרזת Reverse
כשהכרזת 1NT מחייבת לסיבוב הכרזה אחד יש קושי לפותח בהכרזה השנייה. הוא חייב לחזור על החמישייה ב- או להכריז סדרת מיינור קצרה.

יתרון נוסף של הכרזה בגובה 2 המראה 2 סדרות מייג'ור


ליריבים קשה להתערב כאשר יש להם אורך בסדרת מיינור או בשתי סדרות מיינור משום שהתערבות כזו תחייב משחק בגובה 3 לפחות. 

זה נכון גם לקונבנציית Ekren. ההבדל הוא שב-Flannery מראים יותר כוח ומראים באופן מדויק את החלוקה בסדרת המייג'ור.












יום שבת, 21 בדצמבר 2019

מדוע אני כותב פחות פוסטים בבלוג בזמן האחרון?

קוראים הקוראים פוסטים המסומנים בצבע אדום או בצבעים אדום וצהוב רואים לאחרונה מעט פוסטים יחסית לעבר. קוראים שפוסטים כאלה מתאימים להם הם ברמת משחק גבוהה או גבוהה יחסית. לעומת זאת שחקנים מתחילים הקוראים פוסטים המסומנים בירוק לא מרגישים בשינוי.

יש לזה סיבה. בלוג זה כמו הבלוג שלי על כלכלת המשפחה והבלוג שלי באנגלית על מחשבים משקפים התנסות ופעילות שלי. 
כאשר מדובר בבלוג על ברידג' פעילויות מהן נוצרים פוסטים הן: משחק שלי בתחרויות, מעקב אחרי תחרויות חשובות המשודרות באתר של BBO, ספרים ומאמרים שאני קורא וקורסי ברידג' שאני מלמד.

יש לי לא מעט עיסוקים אחרים פרט לברידג'. בתקופה האחרונה הייתי עמוס בתחומים אחרים בעיקר בייעוץ בכלכלת המשפחה, ליוויים כלכליים בהתנדבות של יוצאים בשאלה במסגרת עמותת ה.ל.ל ובעיקר קורס בן ארבעה ימים בניהול סיכונים, שהרציתי בו 8 שעות בכל יום באזור תל אביב והייתי צריך להתכונן אליו, גם משום שהחברה הקנדית שאת הקורס שלה אני מעביר עשתה שינויים גדולים בתוכנו.

למרות העיסוקים האחרים שלי, לימדתי ברידג' ולכן יש פוסטים חדשים המתאימים למתחילים.  
התחרות היחידה ששיחקתי בה מאז סיום הליגה היא סימולטנית ארצית בה שיחקתי עם ד"ר נחום מילגרטר. סיימנו במקום ה-20 בארץ. 
לא קראתי על ברידג' ולא ממש צפיתי בתחרויות ב-BBO. 
לא היה חומר חדש לפוסטים לבלוג שאינם מתאימים למתחילים ולכן גם לא היו פוסטים חדשים.


זה עומד להשתנות


החל מהשבוע הבא אחזור ליותר פעילות בברידג'. היום כבר התחילו הניצנים הראשונים של החזרה לפעילות: התחלתי לכתוב ערך בויקיפדיה על אחד הכותבים המרתקים של ספרי ברידג' והתחלתי לקרוא את ספרו של אלדד גינוסר 2/1 מחייב למשחק מלא - הספר השלם.
הספר הוא ספר המתמקד בהבנת השיטה והקשר בינה לבין קונבנציות שמחוץ לה ופחות ספר טכני מקיף.

עדיין איני בשל לכתוב על הספר באופן כללי, אבל כבר בדפדוף הראשון נתקלתי בשורה אחת ששימוש בה עשוי לגמול מטעות שחקנים רבים המשחקים את השיטה. גם אני מבצע את הטעות הזאת.


כשלמשיב 12 נקודות 

אני, וגם רוב השחקנים שאני מכיר, ומשחקים 2 על 1 מחייבת  למשחק מלא, מכריזים כמשיב הכרזה מחייבת למשחק מלא כיש להם 12 נקודות, כלומר: הכרזת סדרה בגובה 2 אחרי פתיחה של השותף בגובה 1 בסדרת מייג'ור.
"גינו" כותב בספר שהכרזת 1NT מחייבת לסיבוב הכרזה יכולה להיות גם עם 12 נקודות.

כשלפותח יש 13 נקודות או יותר יש להם 25 נקודות או יותר וזה כמעט תמיד סביר להיות במשחק מלא.
כשגם לפותח יש 12 נקודות יהיו להם רק 24 נקודות. בלא מעט מקרים הכרוז לא יבצע משחק מלא. 
שחקנים שאינם משחקים 2 על 1 עשויים להרוויח במצב כזה, אם יסתפקו בהכרזת משחק חלקי.


לא רק נקודות


כמובן שאיני ממליץ להימנע תמיד ממשחקים מלאים כשיש לשותפים 24 נקודות. זו שאלה של הערכת יד. 
יש הבדל גדול בין יד של 12 נקודות שבה שלושה קלפי T אולי גם ספוטים נוספים (9,8) לבין יד שבה כל הקלפים הם קלפים נמוכים.

יש הבדל בין יד של 4-3-3-3, שבה קשה יותר לחתוך ביד הקצרה,  לבין יד שבה יש 2 קלפים באחת הסדרות הצדדיות.
יש הבדל בין יד שבה יש חמישייה כמעט סגורה בסדרה צדדית לבין יד שהכוח בה מפוזר.
יש הבדל בין יד עם שלושה קלפי A ו-K לבין יד שמרבית הנקודות בה הן Q ו-J. 

אגב, בהקדמה לספר מקדיש אלדד פסקה להערכת יד. גם שם תוכלו לקבל את אותו המסר.


מה עושה משיב עם 12 נקודות?


כשזו יד טובה, על פי הערכת היד שלו, הוא מכריז סדרה בגובה 2. ההכרזה מחייבת למשחק מלא.
כשעל פי הערכת היד, זו יד גרועה הוא מכריז 1NT ועל פי המשך ההכרזה מקבל החלטה: האם להכריז משחק מלא או להסתפק בהזמנה למשחק מלא?





יום ראשון, 15 בדצמבר 2019

כיצד אני כותב ספר ברידג' למתחילים?

בפוסט זה אתאר את התהליך שבאמצעותו אני כותב ספרי ברידג' למתחילים. 
זהו התהליך ששימש אותי בכתיבת שלושת ספרי הברידג' למתחילים שכתבתי: הכרזות למתחילים פשוט והגיוני, הכרזות התערבות למתחילים פשוט והגיוני והכרזות סלאם למתחילים פשוט והגיוני

התהליך אינו מתחיל בהחלטה לכתוב ספר ברידג' למתחילים ואז מימוש ההחלטה.



השלב הראשון: ללמד מתחילים ברידג'


כשאני מלמד מתחילים אני בונה שיעורים. כל שיעור מורכב מתכנים, מתרשימי דוגמאות, מסיכום התכנים ומידיים לתרגול. 


השלב השני: לכתוב  שיעורים


את השיעור שהכנתי אני כותב באופן מסודר ככל האפשר ושולח לתלמידים בפורמט של PDF באמצעות דוא"ל.

שיעור כתוב חוסך את הצורך בכתיבה ומאפשר לתלמידים להתמקד במה שנלמד.

השלב השלישי: לשפר את השיעורים על בסיס ניסיון


לא תמיד השיעור מושלם. תלמידים מוצאים טעויות ולפעמים אני הוא זה שמוצא טעויות או אי-דיוקים או אפילו דברים מדויקים לגמרי,  שהתלמידים מתקשים להבין ולכן יש צורך לנסחם באופן שונה. 

בפעם הבאה מקבלים תלמידים שיעור משופר. לפעמים עדיין נמצאות טעויות בפעמים הבאות בהן אני מלמד את אותו שיעור.

השלב הרביעי: לחשוב על כתיבת ספר


כאשר מצטברים מספיק שיעורים על נושא מסוים אני מתחיל לחשוב על כתיבת ספר על אותו נושא.


השלב החמישי: כתיבת ספר


א. בחירת פרקי הספר מבין השיעורים שהצטברו. לא כולם נכללים בספר.


ב. עריכת הספר והוספת הקדמה המסבירה את התפיסה בספר, דף סיכום עם אפשרות ליצור איתי קשר ולשלוח הערות או תיקונים ולפעמים גם מילון מונחים.

השלב השישי: בדיקת הספר


תמיד יש טעויות בספרים. החל מטעויות קלות של הגהה או עיצוב וכלה בטעויות משמעותיות. הספר נבדק על ידי כמה פעמים ולפעמים גם על ידי אנשים נוספים.


השלב השביעי: פרסום הספר והפצתו


שלב זה שונה בני הספרים הראשונים ובספר הכרזות סלאם למתחילים פשוט והגיוני. 



שני הספרים הראשונים

שני הספרים הראשונים היו מיועדים במקור לתלמידים שלומדים אצלי. הם הודפסו, שוכפלו ונכרכו בכריכה הפשוטה ביותר שיש. 
תלמידים שהיו מעוניינים בכך רכשו ספר. 
לא חובה לרכוש ספר. כמעט כל החומר נשלח אליהם אחרי כל שיעור. קל יותר להשתמש בספר מאשר להדפיס בכל פעם שיעור בודד ולשמור אותו. 
בנוסף לכך בספר יש תרגילים נוספים ופתרונות לתרגילים.

במשך הזמן נוספו גם קונים אחרים, שפנו אלי לרכישת הספר. 
כאשר היה מדובר בפונים מירושלים והמרכז היה אפשרי להיפגש איתם. לתת להם ספר לקבל תשלום ולתת להם קבלה. הבעיה הייתה כאשר הפונים היו ממקומות רחוקים. 
הרווח הנמוך על כל ספר, אחרי עלויות ההדפסה והכריכה, וכמות העותקים הקטנה יחסית לא מצדיקים שכפול בכמויות גדולות והיעזרות במפיצים.

הפיתרון שמצאתי הוא לסמוך על יושרם של הפונים ולשלוח להם את הספר באמצעות PDF. 

תהליך ההפצה במקרים אלה:

1. הפונה מעביר לי תשלום באמצעות Paybox.

2. הפונה חותם על התחייבות שלא להפיץ את הספר ללא הסכמתי ושולח לי אותה בדוא"ל.

3. אני שולח לו את הספר באמצעות דוא"ל ושולח לו קבלה.

פונים שהם מורים לברידג' יכולים בתיאום איתי להדפיס העתקים לתלמידיהם שירכשו אותם תמורת תשלום. הרווח על כל העתק יתחלק בין המורה לביני.



הכרזות סאלם למתחילים פשוט והגיוני 


בספר זה בחרתי בשיטת הפצה אלקטרונית. הספר מופץ על ידי אלקטרונית בפורמט של PDF. 
אני מוותר על הכנסות ממכירת הספר וחוסך מעצמי שכפול, הדפסה ופגישה עם קונים. כאמור בפסקה הקודמת, יש קשיים לוגיסטיים בפגישה עם מישהו שגר למשל בגליל או בדרום.

עד תחילת שנת 2024 אפשר היה לקבל אותו ללא תשלום בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

1. כל תלמיד שלי או תלמיד שלי בעבר שפונה אלי באמצעות דוא"ל ומבקש את הספר מקבל אותו.

2. כל מי שנרשם כמנוי לבלוג שלי, ופונה אלי באמצעות דוא"ל לאחר שנרשם, זכאי לקבל אותו בחינם.

החל מהתאריך הזה רכישת הספר היא בתשלום.

לפרטים: הכרזות סלאם למתחילים פשוט והגיוני


השלב השמיני: שיפור מתמיד



גם לאחר שפורסם ספר אני או הקוראים מוצאים בו טעויות או אי-דיוקים, שגיאות הגהה, ניסוחים לא בהירים ודוגמאות ותרגילים נכונים אבל מוצלחים פחות, שאפשר לשפרם. 
השגיאות מתוקנות ובמקביל נשמר לוג של תיקונים שאותו יכולים משתמשים בספר לקבל ולתקן את הספר שברשותם.

יש לפעמים גם שינויים בתפיסה שלי על בסיס הניסיון שנצבר. כך למשל בספר הכרזות התערבות למתחילים החלפתי פרק אחד בפרק על נושא אחר שהוא יותר חשוב אבל גם יותר קשה ללימוד.

מתלמידים הבנתי שהפרק החדש שהכנסתי חשוב להם. מניסיון בהוראת שיעור על הנושא הזה למדתי שאפשר להציג אותו באופן המתאים לרמת ההבנה של תלמידים בקורס מתחילים.

כאשר יש שינוי מהותי בספר, כמו החלפת פרק, זוהי מהדורה חדשה של הספר.
לספר הראשון הוצאתי שלוש מהדורות.
לספר השני הוצאתי כבר מהדורה שנייה. 

הצצה קטנה לעתיד


כפי שכתבתי יש לי הרבה שיעורים מוכנים וכתובים על מספר רב של נושאים, שכולם הועברו לפחות פעם אחת לתלמידים. 

כשאני מלמד עולים גם נושאים חדשים, שעדיין אין לי שיעורים מוכנים בהם. כשעולה עניין או צורך בשיעור כזה אני מכין שיעור כתוב ומלמד אותו.

סביר להניח שיצטברו מספיק שיעורים גם בנושאים אחרים ותראו ספרים כמו: "הגנה למתחילים פשוט והגיוני", "טכניקות משחק למתחילים פשוט והגיוני" וכיו"ב. 
אם וכאשר הם ייערכו ויורחבו מתוך חומר קיים שיש לי ו/או יצטבר בעתיד, קוראי הבלוג יקראו על כך.

לא במקרה הכרזות סלאם למתחילים פשוט והגיוני מופץ באמצעים אינטרנטיים ו/או דיגיטליים. 
יש עוד ספר שנמצא בתהליך של כתיבה. קהל היעד שלו הוא לא רק למתחילים. 

הספר הדיגיטלי הנוכחי הוא גם בלון ניסוי לבחינת הערוץ האינטרנטי ו/או הדיגיטלי כפלטפורמה להפצת אותו ספר כאשר תסתיים כתיבתו.


 

יום שבת, 7 בדצמבר 2019

תועלות ברידג' לבני 55 או יותר


את המאמר הקצר הזה על ברידג' בגיל המבוגר פרסמתי בעיתון "עת הכרם". זהו עיתון שכונתי של שכונת בית הכרם בירושלים.


ברידג' הוא משחק לכל הגילים מילדים ועד בני 80 או יותר. יש לו תועלות לבני כל הגילים אבל עשויות להיות תועלות שונות לגילאים שונים. במאמר זה אתמקד באנשים מעל לגיל 55.


הנאה מהמשחק
ברידג' הוא משחק מחשבה חברתי מהנה, שמשחקים אותו בזוגות: זוג אחד נגד זוג שני.   
מחקר באוניברסיטת Stirling בסקוטלנד מצא כי הנאה מהמשחק היא סיבה העיקרית לכך ש-51% משחקני הברידג' משחקים. לא היה הבדל בהיבט זה בין שחקנים בגיל צעיר ובגיל מבוגר.  

היבטים חברתיים
משחק הברידג' יוצר אינטראקציות וקשרים חברתיים גם מעבר לשולחן הברידג' עצמו. לפעמים הוא גם מייצר השתייכות לקהילה.
באותו מחקר 32% ציינו את הגורם החברתי כסיבה עיקרית לכך שהם משחקים ברידג'.  בני ה-55 או יותר ציינו את הגורם החברתי יותר מצעירים.

אתגר אינטלקטואלי והצלחה
קרוב לוודאי שאם התחלתם לשחק ברידג' אחרי גיל 55 לא תהיו אלופי עולם. זה לא מונע התמודדות עם אתגרים מחשבתיים במהלך המשחקים. זה לא מונע הצלחות בקנה מידה צנוע יותר.
37% ציינו אתגר אינטלקטואלי כגורם עיקרי לכך שהם משחקים ברידג'.

שימור ופיתוח יכולות שכליות
בגיל מבוגר צריכים להתאמן על מנת לשמר ולשפר יכולות. זה נכון לאימונים בספורט. זה נכון גם לאימונים מנטליים.
ברידג' הוא אימון מנטלי המחייב חשיבה וניתוח של מצבים משתנים. היכולת לזכור קלפים שכבר שוחקו מהווה יתרון ולכן ככל שמשחקים יותר משתפר הזיכרון לקלפים בפרט וקרוב לוודאי גם לדברים נוספים.   
בשורה התחתונה ברידג משמר יכולות חשיבה ויכולות זיכרון ועשוי להקטין את הסיכויים לחלות בדמנציה.

יום ראשון, 1 בדצמבר 2019

שיאים לא חשובים ודברים חשובים יותר

מי שעוקב אחרי דווחים מליגת הכדורסל של ה-NBA שומע על שיאים אישיים וקבוצתיים. במקרים רבים הם ביזריים ולא חשובים. 
כך למשל, במה עדיף שחקן שקלע במשך עשרה משחקים רצופים 30 נקודות או יותר וקבע שיא על פני שחקן שקלע במשך חמישה משחקים רצופים 30 נקודות או יותר. היה חולה במשחק השישי ולא קלע 30 נקודות ואחר כך קלע 30 נקודות או יותר במשך חמישה משחקים נוספים?

מה כן חשוב? לרוב השחקנים חשובה טבעת אליפות. שחקנים וותיקים ברמה גבוהה, שלא זכו באליפות, מוכנים לוותר על הרבה כסף תמורת הצטרפות לקבוצה עם סיכויים לזכות באליפות. 
יש חשיבות לזכייה במספר אליפויות. יש משמעות לתפקידו של השחקן במקרה של זכייה כזו (כוכב, שחקן משמעותי או שחקן ספסל שכמעט ולא משחק).


שיאים לא חשובים בברידג'


ההקדמה הזו נועדה לספר לכם על שיאים אישיים לא חשובים שהשגתי בברידג'. 
פעם זכיתי בשבע לקיחות בסדרת ה-  שהייתה סדרת השליט. השליטים בידי ובדומם התחלקו 4-3. זכיתי בכל אחד מהם בלקיחה באמצעות חיתוך.
ברור לגמרי שהייתה הגנה גרועה. שחקנים טובים היו משחקים  בכל פעם שהייתה להם הזדמנות במהלך המשחק ומונעים ממני שבע לקיחות בשבעה שליטים.

בתחילת דרכי השגתי עם הבן שלי את התוצאה הכי טובה בכל הזמנים בתחרות לדרגות נמוכות בפסטיבל הבינלאומי בתל אביב.
זה היה באמת מרשים לו היה מדובר בתחרות הזוגות המרכזית ולא בדרגות נמוכות. 

בחודש נובמבר השגתי שיא אישי לא חשוב: המספר הרב ביותר של נקודות ארציות בחודש אחד. השגתי 64 נקודות ארציות בשתי תחרויות. 35 נקודות בתחרות הזוגות הפתוחה בפסטיבל הים האדום באילת ו-29 נקודות בליגה

הנקודות האלו צמצמו את מספר הנקודות הארציות החסרות לי לדרגה הבאה מכ-350 נקודות לקצת פחות מ-300 נקודות. נקודות ארציות אינן מכשול עבורי לדרגת רב אמן ארד. צבירה שלהן היא רק שאלה של זמן. אולי צמצמתי אותו בחצי שנה או שנה.
לא ממש חשוב כשגם הדרגה הבאה אינה חשובה.  
יש דברים שעבורי חשובים יותר מברידג', אבל גם אם מצמצמים את ההקשר לברידג', בלבד דרגת רב אמן ארד אינה מה שחשוב לי.

מהטקסט לעיל בוודאי הבנתם שמה שחשוב הוא סובייקטיבי: מה שלא חשוב לי חשוב למישהו אחר ולהיפך. 
מה שמביא אותי למה שחשוב לי בברידג'.
בפסקה הבאה אתעלם ממה שחשוב לי כמורה לברידג' וכותב על ברידג' ואתמקד רק במה שחשוב לי כשחקן.

מה חשוב לי בברידג'?


כמובן שההנאה מהמשחק חשובה לי ביותר. כשמדובר בהישגים, חשוב לי להשיג תוצאות טובות בתחרויות גדולות וחזקות, למשל: אליפויות הארץ ובפסטיבלים הבינלאומיים בתל אביב ובאילת. 

החלום הוא להיות בין שלושת הראשונים בתחרות כזו. הכי קרוב לכך שהגעתי בינתיים היה מקום שישי בזוגות מעורבים בפסטיבל הברידג' הבינלאומי בתל אביב

לאחרונה התווסף חלום נוסף: לשחק באליפות אירופה לזוגות. בעוד קצת יותר משנה וחצי אהיה בן 70. אז למה לא לחגוג את זה בהשתתפות ראשונה בחיי בתחרות זו?

אם למתוח את החלום עוד קצת, לכיוון לא ממש ריאלי, אז החלום הוא גם לשחק שם בגמר א'. 

יש שם שלוש תחרויות זוגות שאני יכול לשחק בהן: זוגות פתוחה, זוגות מעורבים וזוגות סניורים. 
גמר א' בזוגות הפתוחה הוא הכי פחות סביר. 

בשביל לשחק באופן מכובד באליפות אירופה, צריך פרטנר או פרטנרית וצריך להשקיע הרבה על מנת להתקדם ולהיות מתואמים. צריך גם לשחק הרבה ביחד. 
אני מוכן לנסות ולהשקיע האם יש מישהי או מישהו שמוכנה או מוכן להיענות לאתגר כזה?

Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...