על מומחים וספונסרים או מדוע להיות עצוב כשה-J של היריב נופל על ה-Q של השותף בחוזה של 3NT

יש דמיון מסוים בין הבלוג "ברידג' שלא היכרתם" לבין ספרו הנהדר של ויקטור מולו Bridge in the Menagerie: בשניהם מוצגים דברים לא צפויים. 

מולו מתאר מתאר בספרו מועדון ברידג' ומשרטט דיוקנאות של שחקנים. חלקם מדומים לחיות, למשל: ארנב. 

אחד השחקנים מדומה לחזיר. שיטת ההכרזה הייחודית של החזיר מיועדת להביא למצב בו תמיד הוא יהיה הכרוז ושותפו הוא הדומם. בספר מוצגות הכרזות מגוחכות בשיטה זו וחוזים בלתי אפשריים המבוצעים לפעמים באופן מבריק. מוצגות גם קטסטרופות בהן בגלל משחק לא נכון של היריבים, המבוסס על חוסר היגיון, החזיר נכשל בביצוע חוזה.

הידיים שבנה מולו והדיאלוגים בין השחקנים סביבן הם סוג של אמנות המחייבת יצירתיות רבה. 

מה פתאום נזכרתי בויקטור מולו?

באחד הפורומים ב-Facebook העוסקים בברידג' בישראל מתנהל ויכוח בנושא מומחים וספונסרים.

מדובר בתופעה נפוצה בארץ ובעולם: שחקנים טובים פחות ולפעמים גם שחקנים חלשים במיוחד המשלמים לשחקנים מומחים, על מנת שישחקו איתם בתחרויות. 

קורה שהשחקן המומחה המשחק עם שחקן חלש במיוחד מכריז בסגנון החזיר של ויקטור מולו, על מנת שהוא יהיה הכרוז ושותפו הדומם.

השחקן שפתח את הויכוח טען שהוא נפגע במשחק מול זוג כזה, משום שאינו יכול להבין את הכרזת המומחה והשחקן החלש לא הוציא כרטיס Alert, המזהיר מפני הכרזה לא סטנדרטית של המומחה.

אין ספק שלשותפות של מומחה וספונסר ושותפויות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים, עלולות להיות השלכות שליליות על תחרויות. 

זה לא ממש נכון כשהשחקן החלש משחק כתלמיד וכל מטרתו ללמוד. אם השחקן הטוב יותר מתנהג כמורה ולא מנסה בכוח להיות הכרוז או להכריז לא נכון במטרה להשיג תוצאה טובה, לדעתי זה אינו מזיק. כשמשלמים בונוס על תוצאה טובה זה עלול לגרום לתופעות שליליות.

לא רק בתחרות עצמה

השותפות הזו גורמת גם להטיות בצבירת נקודות ובקבלת דרגות. אתם יכולים למצוא שחקני ברידג' ברמה לא טובה שקיבלו דרגות גבוהות רק משום ששיחקו באופן שיטתי עם ספונסרים ברמה גבוהה במיוחד ולכן צברו מספר רב של נקודות אמן.

אביא דוגמה שמבהירה את טענתי. התאגדות הברידג' מפרסמת אחת לתקופה את דירוג השחקנים על פי צבירת נקודות. יש גם דירוג של נשים בלבד.

אפשר לא להסכים לטענה שדנה טל, שחקנית נבחרת הנשים של ישראל, היא השחקנית הטובה ביותר בארץ, אבל אם מישהו יגיד לי שהיא לא בין חמש השחקניות הכי טובות בארץ, אגיד לו שהוא טועה.

לפניה בדירוג, שמפרסמת ההתאגדות הישראלית לברידג' מופיעות כמה שחקניות שפערי הרמה בינה לבינן גדולים מאד.

נכון, שדנה טל היא צעירה ולכן היו לה הרבה פחות הזדמנויות לצבור נקודות אמן, אבל לפניה תמצאו שחקניות, שלולא היו משחקות באופן קבוע כספונסריות של מומחה, לא היו צוברות יותר נקודות אמן ממנה,  גם אם היו משחקות בכל תחרות כמה עשרות שנים יותר ממה שהיא משחקת. 

האם אפשר לעשות משהו על מנת למנוע את התופעה?

יש לי ספק גדול האם יש דרך מעשית למנוע את התופעה הנפוצה בארץ ובעולם. 

קל מאד להתלונן כשנפגעים מהכרזות כאלה אבל צריך לזכור שגם לפעמים מרוויחים מזה הרבה.

בפוסטים קודמים שלי הבאתי כמה דוגמאות כאלה, כולל מקרה שהספונסר התעקש לשחק במקום ששותפתו תשחק וקיבל ממני Double ונפל ארבע פעמים במצב פגיע. שותף ברמתו היה כנראה משחק את היד בחוזה לא מוכפל והיה נופל פעם או פעמיים.

יסורי הספונסר

השחקן המצוין, ששיחק נגדי בפסטיבל הברידג' הבינלאומי באילת, הבין מיד מה קורה כשהנחתי את ה-J♦. פניו התכרכמו ביאוש ובצער.

הייתי הכרוז בחוזה של 3NT. בידי היו: KJT97x♦. השותפה שלי, עם קלף יחיד ה-A♦, צדקה כשסירבה לחוזה בסדרת ה-♦.

בהזדמנות הראשונה הסרתי את החסימה וזכיתי ב-A♦. כשהגעתי ליד מיהרתי לשחק את ה-K♦. המומחה לא שירת. הספונסרית החזיקה בחמישה קלפי ♦ כולל ה-Q♦ וה-8♦.

המומחה ניסה לפתח לקיחות בסדרת ה-♥. השותפה שלו זכתה ב-A♥. היא מיהרה למשוך את ה-Q♦, ללא ספק שגיאה חמורה. הנחתי במהירות את ה-J♦.

גם המומחה וגם אני ידענו שהיא תמשיך ב-8♦ ותאפשר לי להיפטר ממפסידים בדומם אותם זרקתי על קלפי ה-♦.

פאול לוקאץ' ו Belladonna coup

יש רק שחקן ישראלי אחד שנאמר עליו שהוא השחקן הברידג' הטוב ביותר בעולם. זהו המתמטיקאי המנוח פאול לוקאץ'  (1915-1982). מי שהגדיר אותו ככזה, היה כותב ספרי הברידג' הנודע ויקטור מולו (Victor Mollo). ציטטתי רק חלק ממה שמולו אמר. האמרה המלאה: "שחקן הברידג' הטוב ביותר בעולם שלא ליד שולחן הברידג'".

היות שכולנו שחקני ברידג' ליד שולחן הברידג' או ליד שולחן הברידג' הוירטואלי ב-BBO (שבוודאי ויקטור מולו לא דיבר עליו), נדרש הסבר על מנת שנבין למה התכוון ויקטור מולו  כאשר דיבר על "שלא ליד שולחן הברידג'".

בעיות ברידג'

בברידג' קיים תחום נוסף על תחרויות: חיבור בעיות ברידג'. מחבר הבעיות יושב לבדו ובונה ידיים כראות עיניו.

שלא כמו מורה הברידג', הבונה ידיים פשוטות, שבדומות יתקלו תלמידיו בכל תחרות, מחבר הבעיות בונה ידיים שיש בהן ייחוד: קושי בביצוע החוזה, אסתטיקה ויופי, מהלכים לא שגרתיים ולא צפויים שהם הדרך היחידה לביצוע החוזה. 

על מנת להיות מחבר בעיות טוב נדרשת יצירתיות, בנוסף להבנה מעמיקה בברידג'.

השוני ממשחק ברידג' ליד השולחן הוא, שבבעיה אף פעם לא קורה, שאתה הכרוז וקלף אחד קטן, שבהסתברות גבוהה צריך להיות אצל אחד היריבים, נמצא דווקא אצל שותפו. קלף זה מפיל את החוזה ומקלקל את תוכנית המשחק הגאונית שלך.   

פתרון בעיה הוא תמיד מדויק. אין שיקולים של לשחק עם ה-Field וויתור על לקיחה עודפת כי מבצעים סלאם והניקוד הוא ב- IMP. 

ניתן לחלק את הבעיות לשני סוגים:

1. בעיות דמיוניות

בעיות המתארות מצבים שלא יכולים להתרחש בתחרות ברידג'. בעיות כאלה הן למשל בעיות של Double Dummy. אני מניח, שרובנו לא שיחקו הרבה עם שתי ידיים פתוחות, כפי שקורה בבעיות כאלה. 

2. בעיות ריאליות 

בעיות כאלה מתארות מצבים אפשריים ליד שולחן הברידג'. כאלה הן בעיות של Single Dummy . בכל תחרות אנחנו משחקים ככרוז כמה ידיים מול יד פתוחה של שותף, שהיא ה-Dummy.

פאול לוקאץ' היה מחבר בעיות שהתמחה בבעיות של Single Dummy. הוא אף כתב מספר ספרים העוסקים בבעיות ברידג' ומאמרים בעיתון The Bridge World. 

ספר בעיות הברידג' הראשון, שנכתב אחרי מלחמת העולם השנייה: Spotlight on Card Play - a New Approach to the Practical analysis of Bridge Hands נכתב על ידו ביחד עם רוברט דרבס ( Robert Darvas), מתייחס לתהליך החשיבה של מומחי ברידג'.

מה בעצם אמר ויקטור מולו?

עכשיו אחרי  שאנו  יודעים מעט על בעיות ברידג' ועל הקשר של פאול לוקאץ' לנושא, אפשר לנסות להבין מה אמר ויקטור מולו.

ויקטור מולו אמר בעצם, שפאול לוקאץ' הוא גדול מחברי הבעיות הריאליות בכל הזמנים.

קצת על פאול לוקאץ'

פאול לוקאץ' שנולד וחי בהונגריה היה בין הבולטים בשחקני הברידג'  במדינה זו.

בשנות ה-30 של המאה הקודמת הייתה נבחרת אוסטריה הנבחרת החזקה בעולם. היא זכתה באליפויות עולם בשנים 1932, 1933

ו-1937 ובאליפויות עולם לנשים ב-1935, 1936 וב-1937. מתחרתה הבולטת באירופה הייתה נבחרת הונגריה. שחקנים רבים בשתי הנבחרות היו יהודים.

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והידוק הקשרים בין אוסטריה לגרמניה, ברי המזל מבין שחקני הברידג' היהודים הצליחו לברוח לארצות אחרות. ריקסי מרקוס, אלופת העולם הידועה ופאול שטרן הבולט בשחקני נבחרת אוסטריה, ברחו לאנגליה. פאול לוקאץ' ברח מהונגריה לתל-אביב בשנת 1939 ושם חי עד יום מותו. 

האם ג'ורג'ו בלאדונה היה הראשון שהשתמש ב-Belladonna Coup?

הפוסט: Belladonna Coup  עסק בטכניקת משחק הקרויה על שמו של השחקן האיטלקי האגדי ג'ורגו בלאדונה (1923-1995), שיש החושבים שהוא שחקן הברידג' הטוב ביותר בכל הזמנים. Belladonna Coup הוא משחק בקלף נמוך מתחת לקלף גבוה כמו A או K. מקובל לחשוב שבלאדונה השתמש בטכניקת משחק זו בפעם הראשונה באליפות הקהילייה האירופית באוסטנדה שבבלגיה  באמצע שנות ה-80 . 

מסתבר שבספרו של ויקטור מולו The Bridge Immortals, משנת 1968 מופיעה היד הבאה, שגם בה היה בלאדונה הכרוז בדרום בחוזה של ♠4.

מערב הוביל ב-♦. בלאדונה זכה ב-A. שיחק ♣ ל-A בדומם. ואחרי כן את ה-4♥. מזרח לא יכול לכסות עם ה-A הכרוז שיחק את ה-J מידו, ומערב שזכה ב Q לא יכול לשחק ♠. גם כאן בדיוק כמו ביד הקודמת, הספיק בלאדונה לחתוך את ה-♥ השלישי.

האם שחקן ישראלי השתמש בטכניקה זו קודם לכן? הרעיון כבר הופיע עוד לפני כן בבעיית ברידג' שחיבר פאול לוקאץ'. 

מסתבר שיד דומה ליד המופיעה בתרשים לעיל, כבר הופיעה בבעיה שחיבר פאול לוקאץ'. כששם ישבו בצפון AQJx בסדרת ה-♣. לעקיפה ב-♣  יש 50% סיכוי להתבצע. כשהיא נכשלת חוזר מזרח בשליט והכרוז לא מספיק לחתוך את ה-♥ השלישי. פתרון הבעיה של לוקאץ' הוא Belladonna Coup (שאז טרם כונה בשם זה) באמצעות ♥ קטן מתחת ל-K.