הערות מתודולוגיות על רמאות בברידג'

בבלוג זה כבר עסקתי לא מעט בנושא של הגינות, חוסר הגינות ורמאות. לטובת אלה שמעוניינים לעיין בהם הוספתי בסוף פוסט זה רשימת פוסטים וקישורים.   

ההתאגדות הישראלית העלתה לYoutube סרטים של הדיון מה-14.2.16 של הועדה המיוחדת הדנה בחשדות לרמאות המופנים כלפי לוטן פישר ורון שוורץ.

לצפייה בסרטונים לחצו על הקישורים הבאים:

קישור לחלק הראשון

קישור לחלק השני

קישור לחלק השלישי

כפי שכבר כתבתי בפוסט זה יותר מפעם אחת, אני לא אביע את דעתי (אם יש לי דעה כזו) ביחס לחשדות נגד שוורץ ופישר עד שימוצו ההליכים בישראל בעניינם.

דעתי אינה מעניינת משום שרמת הברידג' שלי רחוקה מאד מרמת הברידג' של לוטן פישר, רון שוורץ וינון לירן מצד אחד ושל אלה הטוענים שפישר-שוורץ מרמים מצד שני.

רשימה, לאו דווקא מלאה, של אלה הטוענים שהם מרמים כוללת את: Boye Brogeland ויתר שלושת חבריהם לקבוצת שוורץ בתחרויות בינלאומיות ברמה הגבוהה ביותר, Kit Woolsey וכמה מטובי שחקני הברידג' בישראל שחיברו את "מסמך הדוקטורים".

כן אתייחס כאן לעניין אחד הנוגע לינון לירן, שהעיד מטעם ההגנה. ינון טען שיש כאלה המייחסים לו קבלת טובות הנאה תמורת עדותו בעד פישר ושוורץ.

אני מכיר היטב את ינון מתחרויות ברידג' רבות בהן השתתפנו שנינו. אין לי שום ספק בהגינותו של ינון ובכך שלא קיבל טובת הנאה כלשהי תמורת עדותו ושעדותו מבטאת את דעתו האמיתית.

ללא קשר לתוצאות המשפטיות העתידיות של החשדות נגד שוורץ-פישר, אין ספק שהפרשה הזו גרמה הרבה נזק לברידג' הישראלי. 

מיותר לגמרי להוסיף נזק באמצעות העלאת אשמות חסרות שחר נגד ינון. אם הועלו טענות כאלה, טוב היה אם לא היו מועלות כלל והכרחי שיפסיקו להעלות טענות כאלה.  

בפוסט זה אתייחס להיבט המתודולוגי של רמאויות בברידג' ללא קשר לחשדות נגד שוורץ-פישר.

לצורך הדיון התאורטי, אשתמש בחשדות לא מוכחים, שיש לי נגד שני שחקנים ישראלים אחרים ובמקרה מוכח של רמאות של טרנס ריס, אולי גדול שחקני בריטניה בכל הזמנים, ושותפו בוריס שפירו. 

חזקת החפות

חזקת החפות? מקור התמונה: ויקיפדיה

אם לא זיהיתם את האיש שבתמונה, קוראים לו משה קצב. עד שהורשע בבית משפט עמדה לו חזקת החפות המשפטית. 

שלא תתבלבלו, חזקת החפות הציבורית של נשיא המדינה, פגה לאחר שמתלוננת מספר X, התלוננה והיה ברור שאין יד מכוונת שדאגה לשלוח מתלוננות שקריות שמתואמות ביניהן. 

לשני שחקני הברידג' שאתייחס אליהם כאן עומדת חזקת החפות. לכן לא אזכיר את שמם.

ייתכן שמה שעשו אינו רמאות, אלא רשלנות ברישום תוצאות. לאחר תיאור העובדות הידועות לי, אניח שמישהו אחר במדינה אחרת, עשה את מה שהם עשו כשהוא עושה זאת באופן שיטתי ומכוון במטרה לרמות.

מקרה ראשון

תיאור העובדות הידועות לי:

1. בתחרות ארצית ניגש אלי שחקן והציע לי לבדוק היטב תוצאות שרושם שחקן אחר משום "שהוא מרמה ברישום התוצאות"

2. קיבלתי את ההצעה ובאותה תחרות תפסתי את השחקן הנ"ל רושם תוצאה של ♠2 כשהוא ביצע חוזה של ♠1. הוא אמר שטעה ותיקן את התוצאה. התחרות הייתה בשיטת Top-Bottom. התוצאה השכיחה הייתה ביצוע חוזה של ♠1 ללא לקיחות עודפות.

3. בתחרות ארצית בהתאגדות ברעננה היה ויכוח קולני בין זוג שחקנים בכירים. אותו שחקן ישב בצפון-דרום ורשם תוצאות ב-Bridge Mate. התוצאה שהושגה לטובת מזרח-מערב נרשמה לטובת צפון-דרום. אחד השחקנים הבכירים לא שם לב ואישר את התוצאה. חברו גילה זאת מיד. שופט התחרות תיקן את התוצאה.

מקרה שני

תיאור העובדות הידועות לי:

1. בתחרות ארצית ברעננה נפל הכרוז בביצוע החוזה. היריבים סירבו לאשר את התוצאה בטענה שהחוזה היה מוכפל והכפל לא נרשם. הכרוז טען שהחוזה לא היה מוכפל. הויכוח היה כל כך קולני ששמעתי אותו ממקום מושבי בסקציה אחרת.

2. השחקנים במזרח-מערב מוכרים לי היטב ברמה האישית וגם כשחקנים הוגנים. בשיחה פרטית הם נשבעו לי שהחוזה היה מוכפל.

3. ראה את התיאור של מקרה 1. הכרוז בצפון אותו כרוז. הסיטואציה זהה. הזוג במזרח-מערב זוג אחר שאיני מכיר.

הטענות המתודולגיות שלי 

1. אין הכרח ששיטת רמאות תופעל בכל יד.

2. כששיטת רמאות מופעלת לפעמים כן ולפעמים לא, יותר קשה לגלות אותה ויותר קשה להוכיח אותה.

3. כשמדובר בשיטת רמאות של שחקן אחד ללא שותף היא יכולה להיות מופעלת לפעמים באופן שלא נקבע מראש.

4. כשמדובר בשיטת רמאות של זוג הם צריכים לתאם ביניהם בדרך כלשהי את ה-Boards בהם תופעל השיטה.

הצדקת הטענה באמצעות שלושה סוגי רמאויות  

המקרה של טרנס ריס ובוריס שפירו
לקריאת המקרה קראו את הפוסט: טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההתאמה ב-♥?


עיקרי הדברים:

1. ריס ושפירו סימנו את מספר קלפי ה-♥ שבידם באמצעות מספר האצבעות שהחזיקו את הקלפים.

2. יריביהם האמריקאיים ב-Bermuda Bowl בבואנוס איירס, שמו לב למשהו מוזר וישבו שעות ארוכות לחפש דפוס של קשר בין מספר האצבעות למשהו בקלפים ביד. הם גילו את הדפוס והתלוננו.

3. ריס ושפירו הורשעו, סולקו מהתחרות וכל תוצאותיהם בוטלו. נאסר עליהם לשחק ביחד בתחרויות בינלאומיות.

מניתוחי ידיים ששיחקו בתחרויות קודמות, עושה רושם שהם השתמשו בשיטה הזאת גם לפני ה-Bermuda Bowl. קשה מאד לתפוס שיטת רמאות מתוחכמת כזו.

לו היו משתמשים באותו דפוס רמאות רק בחלק מהידיים קרוב לודאי שלא היו נתפסים.

רישום תוצאות שיטה ראשונה
ברור לגמרי שאם מישהו ירשום תוצאות שגויות לטובתו בכל יד או בתדירות גבוהה הוא ייתפס מהר מאד.

שלושה רישומים כאלה בתחרות, שבשניים מהם לא שמים לב לטעות יבטיחו זמן ארוך בלי שיתפסו את הרמאי.
כששמים לב, הוא מתנצל ומתקן את התוצאה. אם עושים את זה רק בחלק מהתחרויות, עוד יותר קשה לתפוס את הרמאות.

אם אתה רמאי אינטליגנטי שמבין ברידג', אתה יכול לבחור ידיים שמרוויחים הרבה מהרמאות. שתי ידיים כאלו בתחרות שוות 4%-6% יותר בתוצאה.

רישום תוצאות שיטה שנייה

לא משנה מה שיטת החישוב, ברור שאפשר להרוויח הרבה משכיחת רישום הכפל בחוזים בהם נופלים פעמיים או שלוש או ארבע (לפעמים גם אם נופלים פעם אחת). 

חוזים מוכפלים שנופלים בהם אינם בשכיחות גבוהה. למרות זאת אם מפעילים את שיטת הרמאות הזו בתדירות גבוהה ההסתברות להיתפס גבוהה.

אם עושים את זה בשכיחות נמוכה ובידיים בהן אפשר להרוויח הרבה, קשה להיתפס. כשנתפסים בפעם הראשונה, שנייה ושלישית אפשר לטעון לטעות בתום לב. 

פוסטים על הגינות ורמאות בברידג'

עיקרון הרצף: על הגינות ואי-הגינות בברידג'

פנטוני-נונס: ניתוח המקרה באמצעות קבלת החלטות בתנאי אי-וודאות

איך נוכל להודות ל Kit Woolsey?

טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההתאמה ב-♥?

שני גוונים של אפור


ארבעה סיפורים על זיכרון והגינות

רמאות ויצירתיות בברידג'

לא רק בבריטניה: הגינות ואי-הגינות בברידג' בישראל

טוב שכן טוב ולא קולני?

הערת שוליים

לאחר שריס ושפירו הורשעו, ועדה של ההתאגדות הבריטית זיכתה אותם מאשמה. זה לא הציל את הקריירה הבינלאומית שלהם. 

פנטוני-נונס: ניתוח המקרה באמצעות קבלת החלטות בתנאי אי-וודאות

בחיים אנחנו מקבלים החלטות. רוב ההחלטות שאנחנו מקבלים הן בתנאי אי-וודאות (ראיתי כבר ציטוטי מחקרים שדיברו על 95% מההחלטות כהחלטות בתנאי אי-וודאות).

כשמשחקים ברידג' מקבלים החלטות: מה להכריז? איזה קלף לשחק? וכיו"ב. ברידג' הוא משחק סטטיסטי ולכן רוב ההחלטות הן בתנאי אי-וודאות.  

אחת התועלות של משחק הברידג' היא שיפור המיומנות של קבלת החלטות בתנאי אי-וודאות. את המיומנות המשופרת אפשר ליישם גם בהחלטות בתחומים אחרים, שהן חשובות יותר מההחלטות שקיבלנו ליד שולחן הברידג'. בשונה מהחלטות אחרות, הפידבק על החלטות בברידג' הוא כמעט מידי ולכן קל לדעת האם קיבלנו החלטה סבירה או לא וללמוד מזה לשפר את קבלת ההחלטות. 

בפוסט: תיאורית גילוי האותות ו Double מעניש, התייחסתי לקשר בין קבלת החלטות בתנאי אי-וודאות בתחומים אחרים ובברידג'.

היות שמרבית הקוראים הם שחקני ברידג', שכבר פיתחו מיומנות ראויה בקבלת החלטות, פוסט זה הוא תרגיל עבורכם: נסו לקבל החלטות מחוץ לשולחן הברידג'.

נסו לקבל את ההחלטות על סמך נתונים שאציג לכם מזווית ראייה של מספר "שחקנים". כל פעם מזווית ראייה של "שחקן" אחר.

הנתונים, שלא ודאי שהם נכונים, מגיעים מכתבה בעיתון Newsweek. להלן קישור לכתבה:

Big Reach Cheaters? Bridge World Rocked as Top Players Challenged

הכתבה עוסקת בחשדות לרמאות כנגד זוגות בצמרת הברידג' האירופי.

נצטמצם לשתי עובדות/טענות המופיעות בכתבה:

1. זוג שחקני הברידג' פנטוני ונונס נחשדים ברמאות

במילים אחרות: העברת מידע לא חוקי המקנה להם יתרון לא הוגן בתחרויות.

אין ספק שהחשדות הם עובדה. 

שאלה אחרת היא: האם הם רימו או שהם לא רימו? במילים אחרות: האם יש בסיס לחשדות נגדם?

2. פנטוני ונונס חשודים באיום חמור על Boye Brogeland
שחקן הברידג' הנורווגי Boye Brogeland הוא אחד מהטוענים שהיו רמאויות. לטענתו גם פנטוני ונונס מרמים. על פי מה שהעיתון כותב Brogeland קיבל, באמצעות מכר משותף, איום מפנטוני ונונס. תוכן האיום: "תודיע לחברך Boye שיש לנו כיסא גלגלים התואם את מידותיו" (התרגום מאנגלית לעברית הוא שלי). 

קבלת החלטות מזווית של כל אחד משלושת "השחקנים" 

1. מערכת העיתון

אולי במערכת העיתון לא משחקים ברידג', אבל החלטות הם קיבלו והרבה. בכל פרסום כתבה יכולה להיות תועלת של הגדלת מספר הקוראים או הגדלת נפחי הפרסום של חברות.

בכל פרסום יש גם סיכון. את הסיכונים צריך לנהל. הסיכון העיקרי הוא, מישהו יגיש נגד העיתון תביעה בגין פרסום לא נכון אודותיו, שפוגע בשמו הטוב ו/או גורם לו נזק כלכלי.

2. Boye Brogeland

ברוגלנד מדורג בסביבות המקום השישים בין שחקני הברידג' בעולם. הניחו שהמיומנות שלו בקבלת החלטות גבוהה.

3. פנטוני ונונס

מדובר בשותפים קבועים במשחק הברידג'. הם שחקנים מקצוענים המדורגים במקום ראשון ובמקום שני בעולם מבחינת צבירת נקודות אמן. על פי העיתון, השחקן האמריקאי הבכיר Bob Hamman, טען שהשחקנים הבכירים ביותר בעולם הברידג' מרוויחים בין 200 אלף ל-500 אלף דולרים לשנה.

בעניין הנוכחי פנטוני ונונס הם "שחקן" אחד: הם שותפים קבועים ליד שולחן הברידג' ומואשמים בשיטת רמיה מתוחכמת שתיאמו ביניהם.

הניחו שהמיומנות של פנטוני-נונס בקלבת החלטות גבוהה מאד.

בפסקאות הבאות אתם מוזמנים לקבל החלטות במקום כל אחד משלושת ה"שחקנים"

העיתון Newsweek

קיבלתם החלטה לפרסם את הכתבה. יש לכם שתי החלטות ביחס לפנטוני-נונס:

1. האם לפרסם שהם נחשדים ברמאות?

נדמה לי שכולם יסכימו שאין סיכון בפרסום כזה.

כשאתרי אינטרנט מפרסמים לא רק את החשדות, אלא גם את הטענה שהם אשמים ברמאות וגם את השיטה לפיה רימו, כביכול או באמת. כששחקני ברידג' בולטים בעולם מגיבים, ללא הסתרת שמם, כי לדעתם פנטוני ונונס אשמים.
כשההתאגדות העולמית בברידג' הוציאה את נבחרת מונאקו מההתמודדות על אליפות העולם לנבחרות (Bermuda Bowl) בגלל החשדות נגד פנטוני ונונס ושיבצה במקומה נבחרת אחרת, אף אחד לא יתבע את העיתון על פרסום החשדות. 

2. האם לפרסם את האיום על Boye Brogeland?

יש סיכון בפרסום האיום. זה לא מידע המופיע באתרי אינטרנט רבים. אם המידע שגוי, יתבעו את Brogeland וכמובן שיתבעו גם את העיתון. לא בטוח שיש לזה ערך מוסף רב מעבר לתכנים האחרים של המאמר: אולי זה לא ימשוך קוראים נוספים רבים או מפרסמים נוספים בעיתון.

לפני פרסום העיתון צריך לוודא את נכונות האיום. אימות המידע עשוי להיות באמצעים כגון: שיחה עם חברו של Brogeland שבאמצעותו העבירו את האיום, הקלטה או מסר כתוב והכי משכנע מישהו אחר שקיבל מהם איום דומה (אם יש כזה).

קרוב לוודאי שהעיתון ניסה לאמת את המידע לפני הפרסום, השתכנע בנכונות המידע ורק אז פרסם אותו.

העובדה שלא שמענו על תביעה משפטית כזו מצידם של פנטוני ונונס, מחזקת את הטענה, שהאיום אכן נשלח.

Boye Brogeland
אתם מרואיינים לעיתון נפוץ ומכובד. ההחלטות שאתם צריכים לקבל בקשר לפנטוני ונונס הן:

1. האם לפרסם שהם נחשדים ברמאות?
כבר פרסמתם מאמר בו טענתם באופן מפורש שזוג אחר (פישר-שוורץ) מרמה. השתתפתם בניסיון לחשוף רמאויות אחרות, כולל החשד הכבד נגד פנטוני-נונס. שום נזק נוסף לא ייגרם לכם אם תפרטו אותם בעיתון. המטרה שלכם היא לסלק רמאים מתחרויות ברידג' וליצור נורמה אחרת. גם את זה פרסמתם בשמכם בכתב. הפרסום בעיתון עשוי לקדם את המאבק שלכם ושל שותפים למאבק.

ההחלטה הוודאית היא להציג את החשדות שלכם ושל אחרים בפני העיתון. 

2. האם לפרסם את האיום שלהם עליכם?
אם אין וודאות שאכן איימו עליכם, רק נזק ייגרם לכם ולעניין שלשמו אתם פועלים. 

נזקים אפשריים:

1. פנטוני ונונס יתבעו אתכם בבית משפט ויזכו. אתם תשלמו קנס ותחוייבו להתנצל מעל דפי העיתון. אל תשכחו שפישר ושוורץ כבר הגישו נגדו תביעה משפטית (או לפחות פרסמו בדף הפייסבוק שלהם שהגישו) על סכום גבוה בטענה, ש Brogeland מעליל עליהם שהם מרמים, על אף שלטענתם אינם מרמים. 

2. כתבי העיתון לא יאמינו לכם. תשכחו ממאמרים נוספים בעיתון הזה וכנראה גם בעיתונים אחרים. 

3. אלה שטענתם שהם מרמים, כולל פנטוני-נונס, אבל גם זוגות אחרים, יטענו שהוכח שאתם לא אמינים ולכן גם הטענות שלכם כלפיהם בנושא רמאות לא נכונות. ההסתברות שיזוכו, גם אם רימו, גדלה.

קל להבין שהנזק הפוטנציאלי לכם אישית ולעניין שאותו אתם מנסים לקדם, עלול להיות גדול ואפילו בלתי הפיך. הגיוני להעלות טענה של איום רק אם היא נכונה ותוכלו להוכיח אותה.

פנטוני ונונס
בפוסט הזה הלכתי מהקל אל הכבד: ההחלטה של העיתון היא קלה יחסית ההחלטה של פנטוני ונונס היא הקשה ביותר.

שימו לב שהם יודעים היטב האם רימו או לא? והאם איימו או לא?.

ארבעת המצבים האפשריים מוצגים בטבלה להלן:

אתם תנסו לקבל את ההחלטה במקומם בכל אחד מהמצבים.

מצב 1: לא רימו ולא איימו
אם לא רימיתם מדוע צריך להסתבך באיום, שאולי יסבך אתכם ויסב לכם נזקים?
ההחלטה המתבקשת היא לתבוע את Brogeland ואת העיתון  Newsweek בבית משפט.

אפשר רק להרוויח מזה:

1. ינקו אתכם מאשמת שווא של איום ויפרסמו זאת.

2. תקבלו פיצוי כספי

3. אחד מאלה המעלילים עליכם שאתם מרמים ייתפס ברמאות, אמנם לא ליד שולחן הברידג', ואמינות הטענות האחרות שלו נגדכם תעורער.
אולי תינצלו מהשעיה ותוכלו להמשיך בקריירת ברידג' מפוארת ומתגמלת כספית.

אם לא הוגשה תביעה, כנראה שזה אינו המצב האמיתי.

מצב 2:  לא רימו וכן איימו
האם סביר שתהיו במצב כזה? אין לכם מניע לאיים. בדומה למצב 1, יש לכם רק מה להפסיד מאיום כל כך בוטה.
במצב כזה לא תגישו תביעה משפטית.

אם קבלת ההחלטות שלכם סבירה (והנחנו שהיא טובה), ההסתברות שתהיו במצב הזה נמוכה מאד.

מצב 3:  רימו ולא איימו
במקרה זה יש לכם מניע לאיים: אולי בזכות האיום הוא יחדל להאשים אתכם? אבל יש לכם גם הרבה מה להפסיד ולכן בחרתם לא לאיים.

ההחלטה המתבקשת היא לתבוע את Brogeland ואת העיתון  Newsweek בבית משפט.

את התועלות כבר פרטתי בסעיף הקודם: "לא רימו ולא איימו". ההבדל היחיד הוא שכן רימיתם ואולי תוכלו להתחמק מהעונש, בגלל ערעור אמינותו של אחד המקטרגים, שנתפס מעליל עליכם איום חמור שלא איימתם.

אם לא הוגשה תביעה, כנראה שזה אינו המצב האמיתי.

מצב 4: רימו ואיימו
אתם יודעים שהחבל על צווארכם ואתם צפויים להרחקה לכמה שנים מתחרויות ברידג'. אין לכם מה להפסיד: מה זה משנה אם ירחיקו אתכם בגלל שרימיתם או בגלל שאיימתם? יש לכם מניע לאיים. המניע תואר במצב 3: אולי תפחידו את אחד מהמובילים בין אלה שמנסים לחשוף את הרמאות שלכם.   

ההחלטה המתבקשת היא לא להגיש תביעה בבית משפט, שכנראה  ימצא אתכם אשמים באיומים. זה יקטין את הסיכויים שלכם להיחלץ מהאישום של רמאות.

אם לא הוגשה תביעה, בהסתברות גבוהה זהו המצב האמיתי

מסקנות מניתוח קבלת ההחלטות
בהנחה שכל "השחקנים" קיבלו החלטות רציונאליות, בהסתברות גבוהה מאד פנטוני ונונס גם רימו וגם איימו על Boye Brogeland.

קשה למצוא חוסר רציונאליות בהחלטות של העיתון  Newsweek  ושל Boye Brogeland. 

המצב היחיד שבו פנטוני ונונס אינם אשמים באיום הוא המצב בו קיבלו החלטה לא נכונה, שלא לתבוע את העיתון ואת Brogeland בתביעת דיבה, על אף שלא איימו עליו.

במקרה שקיבלו החלטה שגויה כזו, בהסתברות גבוהה הם רימו באופן שיטתי בתחרויות ברידג'.

הניתוח מביא אותי למסקנה, שבהסתברות גבוהה מאד, פנטוני ונונס גם רימו וגם איימו על Brogeland.

הערות חשובות

1. ניתוח זה אינו בא במקום הוכחת שיטת הרמאות על פי סרטי וידאו שצולמו בתחרויות, שמציג Kit Woolsey ומציגים אנשים נוספים. בהחלט ייתכן שדי בניתוח של Woolsey על מנת להוכיח את אשמתם ברמאות.

2. אם הניתוח שלי נכון חייבים להרחיק את פנטוני ונונס להרבה שנים מתחרויות ברידג'. הסיבה להרחקה הופכת לשאלה אקדמית: האם להרחיק אותם בגלל איומים פליליים? האם להרחיק אותם בגלל רמאות? או האם להרחיק אותם משתי הסיבות גם יחד.

אופס!!!
אם פנטוי ונונס לא איימו ובכל זאת לא תבעו בבית משפט, אז גם Newsweek וגם Boye Brogeland קיבלו החלטה לא סבירה לפרסם האשמה חסרת בסיס בנוגע לאיומים כביכול.

איך נוכל להודות ל Kit Woolsey?

כל אלה שאוהבים את משחק הברידג' צריכים להודות לקיט וולסי. וולסי עושה עבודה נפלאה בחשיפת שיטות רמאות של שחקנים מצמרת הברידג' העולמי.

בכל רמה של משחק הברידג', רמאות פוגעת בהנאה מהמשחק. "ניקוי אורוות הברידג'" מרמאות יתרום לא רק להנאה אלא גם ליותר תוצאות, שמשקפות את רמת המשחק האמיתית באותה תחרות. 

וולסי אינו היחיד התורם לכך, אבל התרומה שלו ייחודית. כמתמטיקאי בהשכלתו, הוא מנסה להעלות השערות כיצד זוג מסוים רימה ואחרי זה מנסה לתמוך בהן או לאושש אותן באמצעות ניתוח סרטי וידאו, שמצולמים היום בתחרויות החשובות. 

הוא מנתח יד אחרי יד בסרט הוידאו ומנסה להראות, איך דפוסי ההתנהגות של השחקנים, מתאימים להשערה שלו.

בפוסט זה איני בא לקבוע האם וולסי טועה או צודק בהשערות שלו. ביחס למקרה של הזוג הישראלי לוטן פישר ורון שוורץ הודעתי שלא אביע את דעתי, עד שהוועדה, שהקימה התאגדות הברידג' הישראלית, תפסוק וימוצו הליכי הערעור. לגבי פנטוני ונונס יש לי כבר דעה חד-משמעית, שאביע בפוסט אחר.

גם אם הוא טועה לגבי זוג זה או זוג אחר, אנחנו חייבים לו תודה.

כיצד אני מביע את התודה שלי?

אין לי אפשרות להעניק לוולסי פרס (לא שהוא צריך את זה הוא כבר זכה בהרבה פרסים בתחרויות מהחשובות בעולם).

הדרך שאני בחרתי להודות לו היא כתיבת ערך עליו בויקיפדיה העברית.

כולכם מוזמנים לקרוא את הערך ולדעת יותר על השחקן המצוין הזה, בשנוסף לכך הוא גם תאורטיקן, כותב ספרים ומאמרים ולא תאמינו גם אחד מטובי שחקני השש בש בעולם.

אם אתם מעוניינים לקרוא את הערך לחצו כאן.

מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים. חלק גדול מהמלאכה שלי נעשה על ידי מי שכתבו עליו ערך בויקיפדיה האנגלית.

תרגמתי, השמטתי את מה שנראה לי לא ממש חשוב (למשל: מידע על קריירת הברידג' של אשתו סאלי) והוספתי דברים שנראו לי חשובים וחסרו בערך בויקיפדיה האנגלית.

התוספות שלי הן בשני נושאים: קצת הוספתי בנושא תרומתו התאורטית בנושא של קונבנציות והוספתי פסקה שלימה בנושא של פעילותו בשנת 2015 בהקשר של ניסיון לחשוף תרמיות של שחקני ברידג' בכירים. בפסקה זו תמצאו קישורים גם למאמרים בהם הוא מנתח את השיטות הלא חוקיות, שלדעתו נקטו בהן אותם זוגות מצמרת הברידג' העולמי.

השורה התחתונה

לפעילות של וולסי ואחרים, איתם הוא משתף פעולה, כמו השחקן הנורווגי Boye Brogeland, יש תוצאות דרמטיות:

1. שלוש נבחרות מתוך שש הנבחרות האירופיות שעלו לאליפות העולם (האלופה ישראל, מונקו וגרמניה) ויתרו על השתתפותן ב-Bermuda Bowl (אליפות העולם לנבחרות). במקומן משחקות הנבחרות שסיימו במקומות הבאים באליפות אירופה.

2. זוג בכיר מנבחרת גרמניה הודה ברמאות והשעה את עצמו לשנתיים.

3. טרם מוצו ההליכים בעניינם של פנטוני-נונס (זוג השחקנים המדורגים ראשון ושני בעולם מבחינת נקודות האמן) ופישר-שוורץ מנבחרת ישראל אבל הנבחרות של המדינות שלהם פרשו מאליפות העולם ובמקרה של ישראל, גם מתחרות של קבוצות שהן אלופות המדינה שלהן.

4. נאסר על זוג שחקנים מנבחרת פולין, שנחשדו אף הם ברמאות, להשתתף ב-Bermuda Bowl. היה כבר מאוחר מדי להרחיק את נבחרת פולין מהתחרות המתקיימת בימים אלה. שמות החשודים פורסמו.

5. לפחות לי, התמונה לגבי זוג שחקנים מנבחרת בולגריה החשודים אף הם ברמאות, פחות ברורה.