לפתוח ביד השלישית עם פחות מ-12 נקודות

בפוסטים קודמים תיארתי מצבים בהם פותחים עם פחות מ-12 נקודות לפי חוק ה-20 או לפי חוק ה-15. תיארתי גם מצב בו מרטי ברגן ממליץ לא לפתוח עם 12 נקודות.

פוסט זה עוסק בידיים עם 10-11 נקודות וחמישייה בסדרת מייג'ור ביד השלישית אחרי שתי הכרזות Pass. אם החמישייה בסדרת המייג'ור היא באיכות סבירה, בידיים כאלה פותחים 1 בסדרת המייג'ור.

מה יודעים לפני שפותחים ביד שלישית עם 10-11 נקודות?
יודעים שלכל אחד מהשחקנים במושב הראשון ובמושב השני אין יותר מ-11 נקודות. סך הנקודות המקסימלי שלהם ביחד הוא 22 נקודות. 
תוסיפו 10-11 נקודות שהשחקן במושב השלישי מחזיק בידו ותדעו שנמצאים באחד משני המצבים הבאים:
1. מצב בו הנקודות מתחלקות בערך שווה בשווה בין שני הצדדים. משהו כמו 18-22 נקודות במערב-מזרח ובצפון-דרום.
זה קורה שכששני אלה שהכריזו Pass קרובים למקסימום של 11 נקודות. זה עשוי לקרות גם כשהיושב במושב הראשון (השותף של השחקן במושב השלישי) קרוב למקסימום ולשחקן במושב הרביעי יד חזקה במיוחד.
במצב זה התחרות היא על משחק חלקי.
2. ליריבים יש יותר נקודות
זה קורה כשלשותפו של היושב במקום השלישי יד חלשה. יהיו מצבים שיהיה להם משחק מלא ויהיו מצבים בהם יהיה להם משחק חלקי.

כשהנקודות מתחלקות בערך שווה
נניח שליושב במושב השלישי בדרום יש את היד הבאה עם 10 נקודות. 

AJT74♠

    KT7♥ 

     75♦

 QT6♣

נשנה רק את המחלק ונהפוך את מערב למחלק. מערב פתח ♦1. צפון ומזרח הכריזו Pass. מי שיושב בדרום נמצא במצב של Balancing. אין שום ספק שעליו להכריז ♠1.
יש דימיון בין מצב של Balancing למצב שבו השלישי מכריז ♠1 עם 10-11 נקודות. בשני המקרים הנקודות מתחלקות בערך שווה בשווה (במצב של שלישי פותח זה אינו בהכרח המצב).  
אם יכריז דרום Pass, אין ספק שמערב שפתח במושב הראשון ♦1  יפתח כך במושב הרביעי אחרי שלוש הכרזות Pass. עכשיו נניח שמזרח יתמוך בו בהכרזת ♦2. דרום אינו יכול להתערב בהכרזת ♠2. לו הוא היה במצב של Balancing היה יכול להתערב, אבל הוא אינו האחרון להכריז ואינו יכול להתערב. בהחלט ייתכן שצפון-דרום לא מצאו את ההתאמה שיש להם ב-♠ ואיפשרו ליריבים לזכות בחוזה של משחק חלקי ב-♦. 
כשדרום פתח ♠1 עם 10 נקודות בהחלט ייתכן שמערב כבר לא יוכל להתערב במכרז, למשל במצב בו יש לו רק ארבעה קלפים ב-♦.

כשליריבים יותר נקודות
הכוונה היא לידיים בהם ליריבים יש 24-23 נקודות ומעלה. ברוב המקרים מערב יתערב במכרז. 
ההסתברות שישאירו חוזה מוכפל ב-♠ והתוצאה תהיה טובה יותר למזרח-מערב ממשחק חלקי או משחק מלא שלהם היא הסתברות נמוכה. 
קרוב לודאי שהיריבים יזכו במכרז ויהיו בחוזה של משחק חלקי או משחק מלא.
צפון-דרום בכל זאת הרוויחו משהו מההתערבות של דרום במכרז. ההכרזה של דרום היא גם Lead Directing. אם צפון יהיה זה שמוביל הוא יוביל לרוב ב-♠.
כך למשל, אם מזרח-מערב ישחקו בחוזה של ♥4 ולצפון יש Kx♠ הוא ידע להוביל ב-K♠. דרום יסמן לו להמשיך ובסבירות לא נמוכה צפון יוכל לחתוך את ה-♠ השלישי ולזכות בלקיחה.

הכרזות אחרי פתיחה חזקה של ♣2 -חלק 1: פשוט והגיוני

רוב השחקנים בישראל פותחים ♣2 עם ידיים של 23 נקודות או יותר או עם ידיים שבהן יש 9 לקיחות בטוחות.

איך מכריזים המשיב והפותח בהמשך? לשאלה הזו אין תשובה אחת אחידה.

בסדרת פוסטים זו אציג מספר אפשרויות להמשך הכרזה.
כותרת פוסט זה "פשוט והגיוני" מבהירה היטב מה אציג בפוסט זה.

"הכרזות למתחילים - פשוט והגיוני" הוא שמו של הספר או החוברת העבה שכתבתי ומיועד/ת לתלמידים הלומדים בפעם הראשונה להכריז בברידג'.
הדגש בספר הוא על הבנה ולא על שינון בעל פה ולכן אני מסביר מושגי יסוד, מלמד הכרזות טבעיות וממעט ללמד קונבנציות.
אחד הפרקים עוסק בקונבנציה פשוטה: הכרזת ♣2 עם יד של 23 נקודות או יותר (בשלב זה אני רק מזכיר בהערה שזה יכול גם תשע לקיחות בטוחות אבל לא מלמד את זה).

בפוסט זה אאמץ גישה דומה המיועדת לשחקנים לא מתוחכמים, המנסים במהלך ההכרזות למצוא טווח נקודות צר של השותף לחבר לשלהם ולהחליט: האם להזמין למשחק מלא? האם לשחק משחק מלא? האם להזמין לסלאם או האם להכריז סלאם?

הכרזת ♦2 של המשיב

הכרזת ♦2 של המשיב היא הכרזה מלאכותית המראה 0-7 נקודות. 
זוהי הכרזה המחיבת לסיבוב הכרזה אחד.
תלמידים לומדים באמצעות הכרזה זו את המושג הכרזה מחיבת לסיבוב אחד (Forcing to one Round). 

משמעות ההכרזה הזו היא שמול 23-24 נקודות אין Slam.
במקרה זה כשלמשיב 0-1 נקודות לא יהיה ניתן להכריז משחק מלא.
אם יש התאמה בסדרת מיינור נדרשות לפחות 4 נקודות (כולל נקודות חלוקה ונקודות אורך) להכרזת משחק מלא.

הפותח מכריז הכרזה טבעית בסדרה או NT בהתאם לכוח:
2NT עם 23-24 נקודות, 3NT עם 25-27 נקודות וכן הלאה.
הכרזה ב-NT של הפותח היא Limit bid (מושג שתלמידים לומדים בשלב מוקדם יותר). המשיב מחליט בהתאם לכוחו מה להכריז.

אבל מה עושים כשהפותח מכריז סדרה ארוכה?
משיב עם יד בטווח הנקודות התחתון מתקשה להחליט האם עליו להכריז Pass או להכריז הכרזה נוספת על מנת לאפשר לפותח עם 25 נקודות או יותר להכריז משחק מלא.
הוא אינו יודע את מבנה היד של הפותח: האם לפותח חמישייה בסדרה או אולי שישייה? האם לפותח קוצר בסדרה אחרת או לא? 

הכרזה אחרת של המשיב

כל הכרזה אחרת של המשיב מבטיחה 8 נקודות ומחיבת למשחק מלא (Game Forcing). לפותח ולמשיב יש ביחד לפחות 31 נקודות (למעט המקרה בו לפותח 9 לקיחות המבוססות לרוב על סדרה ארוכה).
זו ההזדמנות שלי ללמד תלמידים מה זו הכרזה המחיבת למשחק מלא.

הדילמה של הפותח ושותפו היא האם להסתפק במשחק מלא או להכריז סלאם.
לאחר הכרזה של הפותח בסדרה, המשיב מכריז באופן טבעי כשבידיים מאוזנות עם חמישייה הוא מכריז את החמישייה שלו. עם ידיים מאוזנות ללא חמישייה הוא מכריז NT.

גם במקרה זה, אם המשיב הכריז סדרה, פותח עם יד מאוזנת ללא התאמה בסדרת מייג'ור של המשיב יכריז NT בהתאם לכוחו.

כשלפותח 9 לקיחות בטוחות

במקרה זה לרוב לפותח יש סדרה ארוכה שבה מרוכזות רוב הלקיחות  ופחות מ-23 נקודות. במצב כזה אחרי כל הכרזה של המשיב הוא קופץ בהכרזה השנייה למשחק מלא באותה סדרה. 

 
  

טרנס ריס: שלושה שלבים במשחק הברידג'

טרנס ריס בצעירותו  מקור התמונה: ויקיפדיה

הגיע לידי ספרו של טרנס ריס: Bridge. מדובר בספר ישן שיצא בשנת 1961. מי שמעוניין לרכוש אותו באמזון מוזמן ללחוץ על הקישור: Bridge by Terence Reese. המחירים נעים מסנט אחד למשומש במצב לא טוב ועד ל-69 דולר לספר חדש. 

מהניסיון שלי, אני ממליץ למי שקונה, לקנות משומש במצב טוב במחיר זול בהרבה ממחירו של ספר חדש. כשכתוב באתר אמזון, שספר משומש הוא במצב טוב, אז הוא באמת במצב טוב. קניתי כבר ספרים, שבעליהם בקושי פתח אותם ונראים כמו חדשים, בשליש ממחירו של ספר חדש.

הפעם הקודמת שריס הוזכר בבלוג זה הייתה בנסיבות לא משמחות: טרנס ריס: האם גם אתם הייתם מוצאים את ההתאמה ב-♥?. הפעם אגע מעט בכישוריו המעולים ככותב ספרים. 

הספר Bridge
הפרקים הראשונים שעממו אותי. הם מיועדים לשחקנים מתחילים הלומדים ברידג' בפעם הראשונה בחייהם. אם אתם בתחילת דרככם בברידג', הם בהחלט כתובים טוב.
הפרק האחרון לעומת זאת עניין אותי. זו פעם ראשונה בה אני נתקל ברעיון המופיע בו.
ריס מזכיר שלושה שלבים במשחק ברידג'. הוא מסביר שהם מקבילים לשלושה שלבים במשחק שחמט. בטרמינולוגיה הזו ביחס לשחמט, נתקלים בהרבה מאד ספרים.

שלושה שלבים במשחק שחמט
במשחק שחמט יש שלושה שלבים:

1. פתיחה
זהו השלב של התחלת המשחק מעמדת מוצא אחידה, שבה ידוע היכן עומד כל כלי.
שלב הפתיחה נותח על ידי מומחים ועל ידי תוכנות מחשב. קיימות פתיחות שונות ששחקן יכול בכל משחק לבחור אחת מהן. באופן עקרוני, גם שחקן בינוני או אפילו פחות מבינוני, יכול ללמוד ניתוחים בע"פ ולשחק את השלב הזה לא פחות טוב מטובי המומחים בעולם. 
אם טועים בשלב זה והיריב מכיר היטב את הניתוח התאורטי כיצד להגיב על הטעות, לפעמים מפסידים את המשחק. 

2. אמצע המשחק
זהו החלק המורכב והמסובך ביותר: יש הרבה כלים על הלוח והרבה מסעים אפשריים. שחקן אינו מסוגל לחשב את כל האפשרויות לטווח של מספר גדול של מהלכים.
כל שחקן יכול לבחור בין מספר אסטרטגיות משחק וטקטיקות משחק. שחקן מושפע גם מהטקטיקה והאסטרטגיה של יריבו.
הבדלי הרמות בין שחקנים באים לידי ביטוי בשלב זה.     3. סיום
בשלב זה נותרו מעט כלים על לוח השחמט. אפשר לחשב את מרבית, לפעמים את כל, האפשרויות.
לשלב זה קיימות טכניקות משחק. למי שמכיר טכניקות משחק ויודע מתי להשתמש באיזו טכניקה, יש יתרון על יריב שאינו מכיר אותן או אינו יודע להשתמש בהן נכון.

שלושה שלבים במשחק הברידג' (על פי טרנס ריס)
אציג לכם את שלושת השלבים שריס הציג בספרו במשפט אחד ואסביר אותם עם הקבלה לשלושת השלבים במשחק השחמט.

1. פתיחה
בברידג' זהו שלב המכרז. קיימות שיטות הכרזה שונות. אפשר ללמוד אותן בעל פה (כמורה לברידג' אני מעדיף ללמד את הרציונל או ההיגיון מאחוריהן ולא להסתפק בלימוד בע"פ). 
באופן עקרוני, זוג שחקנים ברמה לא גבוהה יכול ללמוד שיטת הכרזה בעל פה ולשחק אותה לא פחות טוב מזוג שחקנים מומחים.
טעות בהכרזה עלולה להסתיים בתוצאה רעה גם אם תשחק הכי טוב שאפשר.

טעית ולא הכרזת משחק מלא או סלאם ואחרים הכריזו - הפסדת.
טעית והכרזת סלאם כשלא צריך להכריז -הפסדת. הכפלת כשלא צריך  - הפסדת. לא הכפלת כשצריך - הפסדת.

2. אמצע המשחק
המשחק מיד לאחר סיום המכרז.
זהו החלק המורכב והמסובך ביותר: יש הרבה קלפים לכל שחקן. אפשר לבחור בטקטיקות ואסטרטגיות משחק שונות. שחקן מושפע גם מהאסטרטגיה והטקטיקה של יריבו או שני יריביו אם הוא הכרוז. אם הוא מגן, הוא מושפע גם מהאסטרטגיה והטקטיקה של שותפו.
הבדלי הרמות בין שחקנים באים לידי ביטוי בשלב זה.

3. סיום
בשלב זה נותרו מעט קלפים בידיו של כל אחד משלושת השחקנים ובדומם המונח גלוי על השולחן.
זהו השלב בו אפשר להשתמש בטכניקות סיום. למי שמכיר טכניקות משחק ויודע מתי להשתמש באיזו טכניקה, יש יתרון על יריב שאינו מכיר אותן או אינו יודע להשתמש בהן נכון.

בשונה משחמט בו הכלים גלויים על השולחן, בברידג' צריך לזכור אילו קלפים כבר שוחקו ומה היה מהלך ההכרזה. אם זוכרים אותם ומנתחים נכון, אפשר לדעת למי יש הסתברות גבוהה להחזיק בקלפים מסוימים. זהו לפעמים תנאי הכרחי להפעלה נכונה של טכניקת סיום. 

טכניקות סיום בברידג'
כל הפרק האחרון בספר מוקדש בעצם לטכניקות סיום. ריס טוען שיש רק 4 טכניקות כאלה. הוא מסביר ומדגים כל אחת מהן.

מה אעשה בפוסטים הבאים?
אלך בעקבותיו של ריס ואקדיש פוסט לכל טכניקת סיום. ארבעה פוסטים לארבע טכניקות סיום. אנסה להביא דוגמאות משלי, בעיקר מפוסטים אחרים שכבר נכתבו בבלוג זה. 

אני מקווה שיהיה גם פוסט חמישי בו אציג לקוראים יד ואשאל אותם באיזו טכניקה השתמש הכרוז.