‏הצגת רשומות עם תוויות ללמד ילדים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ללמד ילדים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 11 ביולי 2018

ללמד ילדים ברידג': הפן החברתי



בפוסט הראשון בסדרה מיינתי את תלמידי הברידג' לשלוש קבוצות: מבוגרים, ילדים וילדים מחוננים. בשני הפוסטים הבאים התמקדתי בילדים: פרס לכל ילד ומנהיגים ומונהגים.

בפוסט זה אעסוק בפן החברתי. יש קבוצות בהן יש הרמוניה בין התלמידים ויש קבוצות בהן יש חיכוכים ביניהם. זה נכון גם לילדים וגם למבוגרים, אבל בקבוצות ילדים עלולות להיות יותר בעיות על רקע זה.

קל ללמד קבוצה הרמונית. קשה ללמד קבוצה שיש בה מלחמות בין קבוצות תלמידים.
כיתות בהן יש חיכוכים, שלא לומר מלחמות, בין קבוצות תלמידים שכיחות יותר אצל ילדים.
בפוסט זה אתמקד בילדים. הקוראים מוזמנים לייחס את זה גם לקבוצות מבוגרים.

בנים בנות

יש קבוצות בהן אין בעיה ילדים מוכנים לשחק נגד ילדות ובן מוכן לשחק עם בת.
כשמדובר בילדים בכיתות ד' עד ו' יש גם מצבים אחרים. המצב האחר השכיח הוא שבנים רוצים שותף בן ובנות שותפה בת.

אז מה עושה מורה המלמד קבוצה שבה 13 בנים ו-3 בנות ושתיים מהבנות הן חברות טובות?
יש בעיה שצריך להתמודד איתה. אין ברירה אחת הבנות משחקת עם בן. את הבן אפשר להחליף כל פעם בבן אחר אבל אותה ילדה עלולה להרגיש מקופחת.
אחד האמצעים הוא לתת לאותה ילדה לשחק עם בת אחרת בחלק מהשיעורים ולתת לבנות האחרות, כל אחת בתורה לשחק עם בן.

גדולים קטנים

כשמנעד הכיתות של הילדים רחב, נניח ה' עד ט', עלולים להיות ילדים קטנים שיחששו מילדים גדולים ויעדיפו לא לשחק נגדם. 
עלולים להיות מצבים בהם ילדים גדולים יתייחסו לא יפה לילדים קטנים ועלול להיות מצב שילדים גדולים יקלטו מהר יותר ולכן יזכו יותר פעמים בפרסים. 
ילדים קטנים יגידו שזה לא הוגן שהגדולים מצליחים יותר כי הם גדולים יותר.

אין לי פיתרון בית ספר למצב הזה. כל מקרה לגופו. 
כמי שהיה ילד שבגיל 6 שיחק שחמט נגד ילדים בני עשר וניצח כמעט את כולם באופן עקבי, אני שמח לראות ילדים קטנים ומוכשרים מנצחים ילדים הגדולים מהם בכמה שנים.
לילדים קטנים יש גם פוטנציאל להתפתח יותר משום שהתחילו בגיל צעיר יותר. אולי אפילו פוטנציאל לפרויקט "פסגה" או אפילו לאחת הנבחרות הצעירות של ישראל. 

מלחמות בין קבוצות

לפעמים הקבוצה מחולקת לקבוצות מגובשות של חברים או חברות. כשיש מאבקים, החיכוכים והמלחמות הופכים להיות קבוצתיים. 
כך למשל, הבנות מאשימות את הבנים. הבנים את הבנות וכל אחת מהן מאשימה את המורה שהוא מוטה לטובת הקבוצה האחרת.
קשה ללמד קבוצה כזו.

ההמלצה שלי במצבים בעייתיים לשתף את מנהלת בית הספר, את היועצת ומורה או מורות רלוונטיות (המונחים בנקבה מתייחסים גם לזכרים). 
במצב של מלחמות בין קבוצות תלמידים, חשוב יותר לשתף את הגורמים המתאימים בבית הספר.

הילדים הדחויים חברתית

לפעמים יש בקבוצה ילדים הדחויים חברתית. באופן מעשי זה מתבטא גם בקושי למצוא שותף או שותפה בתחרויות פנימיות.
המורה צריך להגדיר באופן ברור לגמרי שהוא זה הקובע מי משחק עם מי ותת לילד כזה הזדמנויות לשחק עם ילדים שמעמדם החברתי גבוה ויכולתם הברידג'יסטית טובה.


אחד המקרים הקשים שהיו לי היה בקבוצה בה היה גרעין קשה של שלושה ילדים שברידג' לא עניין אותם. לא ברור לי בכלל מדוע הם בחרו במשהו שאינו מעניין אותם ואינו לימודי חובה. 
עם המנהיג של החבורה הזו היו לי מאבקים קשים. לא ויתרתי לו. כך למשל, לא הסכמתי שהוא יקבע נגד אילו ילדים הוא משחק. כשסירב הוצאתי אותו מהתחרות שהייתה באותו שיעור.

באותה קבוצה היו שני ילדים נחמדים דחויים חברתית. הקבוצה הזו שאבה אותם לתוכה והם הפכו מילדים שמשתפים פעולה ונהנים מהשיעורים לילדים המפריעים על מנת לקנות מעמד חברתי בקבוצה הזו.
כששלושת הילדים, שמלכתחילה לא היו צריכים להיות בקבוצה, פרשו הם חזרו לשתף פעולה באופן מלא.

תסמונת אספרגר

על פי הויקיפדיה, תסמונת אספרגר היא אחת מהלקויות בקשת האוטיסטית. הלוקים בה מתקשים בהבנת סיטואציות חברתיות ובתקשורת עם הסביבה. חלקם הם בעלי רמת אינטליגנציה גבוהה במיוחד. לא תמיד הם מאובחנים לפני שהם מגיעים ללמוד ברידג'.

אני לא מתיימר לאבחן תלמידי ברידג' כלוקים בתסמונת הזו. יש ילדים שיועצות, מורות ומנהלות שמכירות אותם טוב ממני אומרות לי שהן חושדות שילד מסוים לוקה בתסמונת זו.
הן גם מתארות לפעמים סיטואציות שבהן אותו תלמיד פעל באופן קיצוני המעיד בעליל על אי הבנת סיטואציה חברתית.

היות שבמציאות יש רצף ולא דיכוטומיה, יכולים להיות גם ילדים שאינם לוקים בתסמונת אבל קרובים אליה ברצף.

בהקשר של ברידג' קל לי לזהות ילדים כאלה. בדרך כלל אלו ילדים מוכשרים בברידג'.
הסימן שמעיד הכי טוב על הנטייה האספרגרית שלהם הוא שבכל פעם שאחד הילדים צריך לשחק עם המורה, למשל כשהגיעו 15 ילדים לשיעור, הם הראשונים שמבקשים לשחק עם המורה. הם יכולים לבקש את זה מספר פעמים במהלך החלק התאורטי של השיעור.

באופן עקבי אני ממעט לשחק עם ילדים כאלה ונותך להם לשחק עם ילדים אחרים. אני חושב שההתנסות החברתית הזו חשובה עבורם יותר מאשר זכייה אפשרית בפרס כשהם משחקים עם המורה.

הפרעות קשב וריכוז

בימינו גדל מספר הילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז. חלקם גם נוטלים תרופות באופן קבוע. 
פוסט זה לא יעסוק בשאלה: האם נזקי רטלין גדולים מתועלותיו? אבל כשיש ילד עם הפרעות כאלה זה עלול להקשות על מהלך השיעורים.

ברור שלהתנהגות של ילד כזה עלולות להיות השלכות חברתיות על כל הקבוצה.
הדבר הכי חשוב עבורי כמורה זה לדעת מראש איזה ילד סובל מהפרעה כזו. 
כשאני יודע שילד סובל מהפרעה כזו, אני מתייחס באופן שונה להתנהגות שלו ולאותה התנהגות מצד ילד שאינו סובל מהפרעה כזו.

הדוגמה הבולטת היא ילד חביב שלימדתי לפני מספר שנים ויידעו אותי מראש שיש לו הפרעה קשה מסוג זה.
הילד הרבה להסתובב במהלך השיעורים במקום לשבת במקום אחד. היות שהוא לא הפריע לאחרים, נתתי לו להסתובב באופן חופשי, כשמדי פעם ביקשתי ממנו בעדינות לנסות לשבת.
לילד ללא הפרעה כזו לא הייתי מרשה להסתובב.

השורה התחתונה

פוסט זה, כמו השניים הקודמים מראה כי ללמד ילדים ברידג' זה יותר מורכב מאשר להתייחס רק להיבטים של משחק הברידג'. יש הרבה היבטים חשובים אחרים.






יום שלישי, 10 ביולי 2018

ללמד ילדים ברידג': מנהיגים ומונהגים

בפוסטים הקודמים בסדרה הבחנתי בין מבוגרים, ילדים וילדים מחוננים והמלצתי על פרס לכל ילד בתנאי שהתנהגותו סבירה.
אחד הדברים המבחינים בין ילדים לבין מבוגרים היא ההתנהגות: מבוגרים כמעט ואינם מפריעים בשיעורים. מהניגים עשויים או עלולים להשפיע על התנהגות קבוצת ילדים הלומדים ברידג'. יש מנהיגים חיוביים ויש מנהיגים שליליים.


מהטמה גנדי. מקור התמונה: ויקיפדיה

מהטמה גנדי (1948-1869), בתמונה למעלה, היה לדעתי מנהיג חיובי. האיש שחרר את הודו מהשלטון הבריטי באמצעות התנגדות עממית לא אלימה.


יוסף סטלין. מקור התמונה: ויקיפדיה

יוסף סטלין (1953-1878), בתמונה שמעל שורה זו, זכור כמי שאמר: כשאדם אחד מת זו טרגדיה. כשמיליון אנשים מתים זו סטטיסטיקה. 
מנהיגה של ברית המועצות הקומוניסטית ידע על מה הוא מדבר. הוא אחראי על רציחתם של כ-10 מיליון מבני עמו. 
לדעתי, הוא דוגמה למנהיג שלילי.

עוד לא לא למד אצלי ילד שרצח מישהו, אבל למדו אצלי ילדים שהיו מנהיגים חיוביים וילדים שהיו מנהיגים שליליים.
היו גם מנהיגים שליליים שבמהלך השנה הפכתי אותם למנהיגים חיוביים.


השפעת המנהיג

כשמלמדים ילדים ויש מנהיג חיובי, החיים של המורה לברידג' קלים יותר. ילדים אחרים מתנהגים כמוהו. נוצרת אווירה של עניין, הקשבה והנאה.
בשנה הראשונה שלימדתי ילדים מחוננים התמזל מזלי והיו לי שני מנהיגים חיוביים כאלה. זה בא לידי ביטוי גם בכך שזוג תלמידים שלי זכה במקום שני באליפות בתי הספר בקטגוריה של מיני ברידג עם שליט.

כשיש מנהיג שלילי הוא גורר אחריו ילדים אחרים שמפריעים, מתחצפים ולא מתפקדים בשיעור. היו לי גם מנהיגים כאלה.

אם המורה מצליח להעביר את המנהיג לצידו באמצעות קידום המנהיג והפיכתו למעין עוזר שלו, הבעיות עשויות להיפתר. אחרת כל הקבוצה עלולה להיפגע: להנות פחות וללמוד פחות.

אחרת, עם כל הצער שבדבר, הפיתרון עשוי להיות הוצאת המנהיג מהקבוצה. לפעמים זה מביא גם לעזיבה של מונהגים.


המנהיג שהפך את עורו

באחת מקבוצות הילדים היה מנהיג שלילי. הוא  ומספר מחבריו לא הקשיבו לשיעורים. אחרי שתפסתי פעם אותו ואת חברו מבקשים לצאת לשירותים ואחרי זה משחקים בכדור ליד השירותים, שיניתי את המדיניות שלי ותלמיד שביקש לצאת לשירותים קיבל אישור רק כשלא היה תלמיד נוסף בשירותים.

בתחרויות עם לוחות מוכנים על נושא השיעור, ילדים שהיו צריכים לשחק נגד המנהיג וחבריו טענו שיש בעיה: הם לא מבינים דבר וחצי דבר ממה שלימדתי ולכן לא מעניין לשחק נגדם.

באחד מהשיעורים שלי נתפס משחק בטלפון חכם במהלך השיעור שלי.
מדיניות בית הספר הייתה שטלפון סלולרי, שמשחקים בו בשיעור, מוחרם. הוא מועבר למנהלת, הנותנת אותו בחזרה לאחד מהורי התלמיד.
זה גם מה שקרה במקרה זה. הילד מרר בבכי ואמר שהוא חייב את הטלפון משום שהוא הולך לפעילות אחרת אחרי השיעור שלי ולא תהיה לו דרך לתקשר עם הוריו.
במאמר מוסגר, דוגמה יפה לתלות שלנו בטלפונים חכמים. 

דיברתי איתו אחרי השיעור וניסיתי להרגיע אותו. דיברתי איתו ארוכות והסברתי לו שלא תהיה בעיה אמיתית. גם בדקתי עם המנהלת, האם יש אפשרות לסטות מהמדיניות בגלל המצוקה שלו. אמו של הילד הגיעה וקיבלה את הטלפון בחזרה.

בשיעור הבא ובשיעורים אחריו, אותו ילד התנדב לבוא ללוח לענות לשאלות ומאז ועד סיום שנת הלימודים הוא וחבריו הפכו לתלמידים קשובים במיוחד.


המונהגים

יש ילדים עצמאיים: גם אם יש מנהיג שלילי הם יפעלו כפי שהם חושבים לנכון.
יש ילדים מונהגים הנגררים אחרי מנהיג. לפעמים הנזק שנגרם להם גדול בהרבה מהנזק שנגרם למנהיגים.  

אחת המשימות שלי כמורה לברידג' היא לעזור לילדים מונהגים להיות עצמאיים.  
דוגמה קיצונית כזו הוא ילד שלימדתי במסגרת של בית ספר פתוח. 

הקבוצה הייתה בלתי אפשרית. סיכמתי עם המנהל שאלמד שתי קבוצות: מתחילים ומתקדמים.
כשהגעתי לשיעור הראשון נאמר לי שאין אפשרות כזו והחלוקה תהיה לפי כיתות. 

הקבוצה הייתה בלתי אפשרית משום שהיו בה ילדים שלמדו שנתיים או שלוש שנים והשתתפו באליפות בתי הספר והיו בה ילדים שזו הפעם הראשונה שהם לומדים ברידג'. הבחירה הייתה בין חוסר הבנה של חצי מהקבוצה שתלמד דברים שקשה לה להבין לבין שעמום של החצי השני, שכבר מזמן למד את מה שאני מלמד את האחרים. 


מסגרת המעניקה הרבה חופש לתלמידים, כמו אותו בית ספר, טובה לחלק מהתלמידים אבל פחות מתאימה לאחרים. היא החמירה את הבעייתיות של הקבוצה, במיוחד כשאחד מהתלמידים שלמדו כבר כמה שנים היה מנהיג שלילי.

בין הילדים שלא למדו קודם היה ילד מונהג ונגרר. אלה שכבר למדו שנתיים-שלוש היו יכולים להסתדר גם בלי להקשיב. הילד הזה לא. כמה פעמים ביקשו ממני להתיר לו לצאת משיעור ברידג' לשיעור עזר במתמטיקה.
לקחתי אותו לשיחה אחרי אחד השיעורים והסברתי לו שהוא גורם לעצמו נזק כשהוא נגרר אחרי אחרים. בדפוס התנהגות כזה הוא גורם לעצמו נזק גם בדברים שיהיו לו חשובים יותר מברידג': מתמטיקה למשל. 
לצערי, השיחה לא ממש עזרה. 


לקחים לתלמידים

1. אל תיגררו אחרי ילדים אחרים
זה נכון בכל תחום ולא רק בברידג'. הנזק שיכול להיגרם לכם עלול להיות גדול בהרבה מהנזק שייגרם למי שאחריו אתם נגררים.
זה אגב, נכון לא רק לילדים.

2. שתפו פעולה עם ילדים התורמים באופן חיובי. גם אתם וגם הם תיהנו יותר.


לקחים למורים לילדים

1. זהו מנהיגים מוקדם ככל האפשר

2. זהו את דפוס המנהיגות שלהם

3. עודדו מנהיגים חיוביים

4. נסו להעביר לצידכם מנהיגים שליליים

5. שתפו מנהלות/לים, מורות/מורים ויועצות/צים שמכירים את התלמידים טוב מכם.

6. אם נכשלתם וגורמים אחרים ביית הספר נכשלו גם הם, ותרו על המנהיג השלילי והוציאו אותו מהקבוצה.




Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...