על מומחים וספונסרים או מדוע להיות עצוב כשה-J של היריב נופל על ה-Q של השותף בחוזה של 3NT

יש דמיון מסוים בין הבלוג "ברידג' שלא היכרתם" לבין ספרו הנהדר של ויקטור מולו Bridge in the Menagerie: בשניהם מוצגים דברים לא צפויים. 

מולו מתאר מתאר בספרו מועדון ברידג' ומשרטט דיוקנאות של שחקנים. חלקם מדומים לחיות, למשל: ארנב. 

אחד השחקנים מדומה לחזיר. שיטת ההכרזה הייחודית של החזיר מיועדת להביא למצב בו תמיד הוא יהיה הכרוז ושותפו הוא הדומם. בספר מוצגות הכרזות מגוחכות בשיטה זו וחוזים בלתי אפשריים המבוצעים לפעמים באופן מבריק. מוצגות גם קטסטרופות בהן בגלל משחק לא נכון של היריבים, המבוסס על חוסר היגיון, החזיר נכשל בביצוע חוזה.

הידיים שבנה מולו והדיאלוגים בין השחקנים סביבן הם סוג של אמנות המחייבת יצירתיות רבה. 

מה פתאום נזכרתי בויקטור מולו?

באחד הפורומים ב-Facebook העוסקים בברידג' בישראל מתנהל ויכוח בנושא מומחים וספונסרים.

מדובר בתופעה נפוצה בארץ ובעולם: שחקנים טובים פחות ולפעמים גם שחקנים חלשים במיוחד המשלמים לשחקנים מומחים, על מנת שישחקו איתם בתחרויות. 

קורה שהשחקן המומחה המשחק עם שחקן חלש במיוחד מכריז בסגנון החזיר של ויקטור מולו, על מנת שהוא יהיה הכרוז ושותפו הדומם.

השחקן שפתח את הויכוח טען שהוא נפגע במשחק מול זוג כזה, משום שאינו יכול להבין את הכרזת המומחה והשחקן החלש לא הוציא כרטיס Alert, המזהיר מפני הכרזה לא סטנדרטית של המומחה.

אין ספק שלשותפות של מומחה וספונסר ושותפויות בין שחקנים עם פערי רמה גדולים, עלולות להיות השלכות שליליות על תחרויות. 

זה לא ממש נכון כשהשחקן החלש משחק כתלמיד וכל מטרתו ללמוד. אם השחקן הטוב יותר מתנהג כמורה ולא מנסה בכוח להיות הכרוז או להכריז לא נכון במטרה להשיג תוצאה טובה, לדעתי זה אינו מזיק. כשמשלמים בונוס על תוצאה טובה זה עלול לגרום לתופעות שליליות.

לא רק בתחרות עצמה

השותפות הזו גורמת גם להטיות בצבירת נקודות ובקבלת דרגות. אתם יכולים למצוא שחקני ברידג' ברמה לא טובה שקיבלו דרגות גבוהות רק משום ששיחקו באופן שיטתי עם ספונסרים ברמה גבוהה במיוחד ולכן צברו מספר רב של נקודות אמן.

אביא דוגמה שמבהירה את טענתי. התאגדות הברידג' מפרסמת אחת לתקופה את דירוג השחקנים על פי צבירת נקודות. יש גם דירוג של נשים בלבד.

אפשר לא להסכים לטענה שדנה טל, שחקנית נבחרת הנשים של ישראל, היא השחקנית הטובה ביותר בארץ, אבל אם מישהו יגיד לי שהיא לא בין חמש השחקניות הכי טובות בארץ, אגיד לו שהוא טועה.

לפניה בדירוג, שמפרסמת ההתאגדות הישראלית לברידג' מופיעות כמה שחקניות שפערי הרמה בינה לבינן גדולים מאד.

נכון, שדנה טל היא צעירה ולכן היו לה הרבה פחות הזדמנויות לצבור נקודות אמן, אבל לפניה תמצאו שחקניות, שלולא היו משחקות באופן קבוע כספונסריות של מומחה, לא היו צוברות יותר נקודות אמן ממנה,  גם אם היו משחקות בכל תחרות כמה עשרות שנים יותר ממה שהיא משחקת. 

האם אפשר לעשות משהו על מנת למנוע את התופעה?

יש לי ספק גדול האם יש דרך מעשית למנוע את התופעה הנפוצה בארץ ובעולם. 

קל מאד להתלונן כשנפגעים מהכרזות כאלה אבל צריך לזכור שגם לפעמים מרוויחים מזה הרבה.

בפוסטים קודמים שלי הבאתי כמה דוגמאות כאלה, כולל מקרה שהספונסר התעקש לשחק במקום ששותפתו תשחק וקיבל ממני Double ונפל ארבע פעמים במצב פגיע. שותף ברמתו היה כנראה משחק את היד בחוזה לא מוכפל והיה נופל פעם או פעמיים.

יסורי הספונסר

השחקן המצוין, ששיחק נגדי בפסטיבל הברידג' הבינלאומי באילת, הבין מיד מה קורה כשהנחתי את ה-J♦. פניו התכרכמו ביאוש ובצער.

הייתי הכרוז בחוזה של 3NT. בידי היו: KJT97x♦. השותפה שלי, עם קלף יחיד ה-A♦, צדקה כשסירבה לחוזה בסדרת ה-♦.

בהזדמנות הראשונה הסרתי את החסימה וזכיתי ב-A♦. כשהגעתי ליד מיהרתי לשחק את ה-K♦. המומחה לא שירת. הספונסרית החזיקה בחמישה קלפי ♦ כולל ה-Q♦ וה-8♦.

המומחה ניסה לפתח לקיחות בסדרת ה-♥. השותפה שלו זכתה ב-A♥. היא מיהרה למשוך את ה-Q♦, ללא ספק שגיאה חמורה. הנחתי במהירות את ה-J♦.

גם המומחה וגם אני ידענו שהיא תמשיך ב-8♦ ותאפשר לי להיפטר ממפסידים בדומם אותם זרקתי על קלפי ה-♦.

הכרז עם המומחים

בעיתוני ברידג' יש לפעמים מדור בו מציגים ידיים מעניינות וקשות להכרזה ושואלים לדעת פנל מומחים. 

כל מומחה מביע את דעתו ומנמק אותה. אפשר ללמוד מהאופן בו המומחים מנתחים את הידיים וגם ללמוד שברוב המקרים אין ביניהם אחידות דעות. 

הכרז עם המומחים בירחון הברידג' הישראלי

לפני מספר שנים היה מדור כזה בירחון הברידג' הישראלי. את המדור ערך דורון ידלין מטובי השחקנים בארץ. 

הפורמט של המדור היה כדלהלן:

1. ידלין הציג בכל שבוע ארבע חלוקות, שבכל אחת מהן תואר והוסבר מהלך ההכרזה. במדור מוצגת יד של אחד השחקנים (צפון או דרום או מזרח ומערב) וסימן שאלה, כלומר: השאלה היא מה צריך להכריז על פי מהלך ההכרזה והקלפים שברשותו? 

קוראים מהשורה ניסו לפתור את בעיות ההכרזה ושלחו  לידלין פתרונות. 

במקביל קיבלו את הידיים מומחים מצמרת הברידג' הישראלי. חודש אחרי כן פורסמו הכרזות המומחים בצירוף הסבר קצר של כל מומחה.

על כל פתרון קיבל  כל מומחה ציון בין 0 ל 10, כך שמקסימום הצבירה האפשרי היה 40 נקודות לחודש. 

כיצד נקבע הציון? בעיקר על פי מספר המומחים שהסכימו עם הכרזתו של אותו מומחה.

במקביל פורסמו שמות של קורא או שניים, שהצטיינו וצברו מספר רב של נקודות עם מספר הנקודות שצברו. 

בכל חודש היו מומחים שצברו 40 נקודות. היה רק פעם אחת קורא שצבר 40 נקודות. אני הייתי אותו קורא.

מה זה אומר עלי? לא הרבה. קצת מזל ויכולת ניתוח במצבים מורכבים.

זה לא מראה את הידיים הפשוטות יחסית בהם אני טועה לפעמים בהכרזה וכל מומחה יכריז אוטומטית את ההכרזה הנכונה.

איך הגעתי לצבירת מקסימום נקודות?

בכל חודש ניתחתי את הבעיות ושלחתי פתרונות. 

במרבית החודשים היו תמיד 2-3 בעיות שצברתי עליהן הרבה נקודות. יותר חשוב, הייתה לפחות בעיה אחת שקיבלתי עליה 0 נקודות.

יכולות להיות שתי משמעויות לצבירת 0 נקודות:

1. אני גאון ומצאתי משהו שכל השחקנים המצטיינים ביותר בארץ לא חשבו עליו.  פסלתי את האפשרות הזו על הסף.

2. עשיתי טעות מהותית בהכרזת אותה יד.

חשבתי שזו האפשרות הנכונה.

אחרי כמה חודשים, מצאתי את המכנה המשותף בין כל הבעיות שעליהן קיבלתי 0 נקודות, כלומר: זיהיתי טעות עקרונית חוזרת.

למדתי משהו מהמדור. מכאן ואילך הציונים עלו.

מה היה קורה אילו?

באחד החודשים קיבלתי 7 נקודות על יד בה כ 30% מהמומחים, כולל כמה שחקני נבחרת ישראל, חשבו כמוני. 50% חשבו אחרת.

היות שהיד המסוימת הזו עניינה אותי במיוחד, ביצעתי ניתוח יסודי לפני ששלחתי את הפתרון.

דמינו לכם שאני יושב בתחרות ומקבל את היד הזו ואת מהלך ההכרזה הזו ותורי להכריז במצב בו במדור מופיע סימן השאלה. תניחו שאני זוכר את היד ואת מהלך ההכרזה.

מה הייתי עושה?

דבר ראשון הייתי קורא למנהל התחרות ומבקש לדבר איתו בצד. הייתי מסביר לו שאני אולי מנוע לשחק את היד, משום שהיא הופיעה לפני כמה שנים במדור הכרז עם המומחה של דורון ידלין בירחון הברידג' הישראלי ואני כבר מכיר אותה. 

נניח, שמנהל  התחרות היה אומר שאני בכל זאת יכול לשחק את היד.

הייתי מכריז בדיוק כפי שפתרתי ו 30% מהמומחים חשבו כמוני. עם כל הכבוד ל 50% מהמומחים, שחשבו אחרת ולמרות שאני יודע שהם חושבים אחרת, אני עדיין חושב שאני צדקתי.

כשגם 30% מהמומחים חשבו כמוני זו לא יוהרה חסרת בסיס.

ברור לגמרי, שגם בין המומחים יש הבדלי רמות. לא תפקידי לדרג אותם, כשכולם בוודאי שחקנים טובים ממני. 

בהחלט ייתכן מצב שדווקא בין 30% המומחים שחשבו כמוני, היו כמה מהיותר מומחים. 

בהחלט ייתכן, ש30% צדקו ו 50% טעו גם אם לא נמצא הבדלי רמה במומחיות של מומחים בשתי הקבוצות.

בכל זאת אני רוצה לדרג פנל מומחים

לא מדובר בפנל בירחון הברידג' הישראלי. מדובר בלקיחה ה 14 עיתון ברידג' ישראלי מוצלח, שלצערי בדרך כלל איני נמנה עם קוראיו. 

באחד מפסטיבלי הברידג' חילקו חוברת לדוגמה של עיתון זה. 

גם שם הופיעו בעיות הכרזה, שפנל מומחים הביע את דעתו עליה.

ההבדל הוא שבפנל המומחים הנ"ל זיהיתי שלוש רמות שונות של מומחיות. החלק היפה היה שאחת מבעיות ההכרזה שהופיעו שם, איששה את ההבחנה שלי.

שני מומחים, באותו פנל באותו זמן, היו לדעתי ברמה גבוהה יותר מכל יתר חברי הפנל. מדובר באמנים הבינלאומיים מוטי גלברד ויעקב וקס.

הבעיה שחשפה את הפערים, עסקה בקונבנציית Lebensohl. 

הייתה התערבות של שחקן יריב שהכריז  ♥2. הכרזת ההתערבות היא הכרזת הפרעה עם יד לא חזקה ועם שישה קלפים ב ♥. השותף הכפיל על פי הקונבנציה והיריב השני הכריז Pass.

השוני בין המצב באותה יד למצב רגיל היה, שזה שצריך להכריז מחזיק 

AKxx♥.  

שני המומחים הסבירו שהם מכריזים Pass, על אף שהם מבינים שמדובר במצב שבדרך כלל מחייב הכרזה אחרת לפי קונבנציית  Lebensohl. להערכתם עם אותה יד ובאותו מצב פגיעות הפלת חוזה מוכפל תביא לתוצאה טובה יותר.

הם גם מכירים היטב את הקונבנציה וגם יודעים מתי לחשוב מחוץ לקופסה ולא להשתמש בה.

מומחים מהדרג השני, כמו אורן לידור, הכריזו על פי קונבנציית  Lebensohl. הם הסבירו את הקונבנציה בהקשר של אותה יד באופן מדויק ובהיר.

במקרה הספציפי הזה לא היה הבדל בהכרזה, בין הדרג השני לשלישי. גם הדרג השלישי הכריז על פי קונבנציית  Lebensohl.

ההבדל היה, שההסברים שלהם היו רחוקים מלהיות מדויקים. 

ביד אחרת ההבדלים, עשויים להביא להבדל בהכרזה.