איך בכלל אפשר לקבל Second Bottom על היד הזו?

כבר כתבתי כמה פוסטים בבלוג על ידיים מספרם הישן (מ-1992)  והמעניין של מתיו ופמלה גרנווטר Tops and Bottoms. 
אתמול סיימתי לקרוא את הספר ואני מוכן להחזיר אותו למי שהשאילה לי אותו.

בפוסט זה אתייחס ליד האחרונה בספר בה קיבל שחקן ברמה גבוהה מאוד תוצאה של Second Bottom. 

כמעט כל שחקן היה רוצה לקבל את היד הזאת:

               AK♠
                - ♥
AKQJ987542♦
                K♣

אתם פגיעים והיריבים לא פגיעים. לאחר שתי קריאות Pass השחקן שלפניכם פתח ♠1.
מה תכריזו?
לא צריך להיות גאון ברידג' על מנת לראות שכמעט בכל תסריט חוזה של ♦6 הוא חוזה שהיא אפשר לפול בו. 

תסריטים חריגים  

בספר התעלמו מהם. אני אזכיר אותם אבל ברור שבאופן מעשי קשה לבנות על אחד מהם או לחשוש מהשני.

כשה-A♣  אצל השותף

מבצעים תמיד ♦7.

כשה-A♣  אצל השחקן שלפניכם ושותפו הוא void ב-♠

בהובלה ב-♣ היריב שלפניכם יזכה ויחזור ב-Q♠ לחיתוך של שותפו ולהפלת החוזה.

הדילמות

1. האם להכריז מיד ♦6 או להתחיל ב-♦2?
אם מתחילים ב-♦2, היריבים עשויים להתערב במכרז ולמצוא התאמה בסדרה. יכול להיות שיהיה להם כדאי להקריב בגובה שמעל ♦6.
אולי יתנו ללכם לשחק בחוזה של ♦2.

2. האם ניתן להגיע לחוזה מוכפל של ♦6?
אם מכריזים מיד ♦6, ייתכן שיתנו לכם לשחק. לאחר ♦2 בהחלט ייתכן שיריב עם שני קלפי A יכפיל ♦6. במקרה כזה על הכרזה מידית של סלאם קיבלתם תוצאה גרועה.

מה קרה?

הכרוז קיבל את ההחלטה הנכונה: להכריז מיד ♦6. לשמחתו, השחקן שאחריו שהחזיק ב-A♥ וב-A♣ הכפיל.
הכרוז ביצע בקלות את החוזה המוכפל.

אז מדוע תוצאה גרועה?

כל יתר השחקנים, פרט לאחד, קראו Redouble וביצעו את החוזה עם Redouble. 

אז מדוע לא Redouble?

שלא יהיה לכם ספק, השחקן ברמה גבוהה מאוד חשב על האפשרות הזו. 
הסיבה שלא קרא Redouble הייתה שהוא ידע שאותו מכירים כשחקן ברמה גבוהה במיוחד ולכן יאמינו שה-Redouble  שלו אמיתי.
יברחו להקרבה בסדרה אחרת ובמצב הפגיעות הזה יקבל תוצאה פחות טובה מביצוע סלאם מוכפל.

לשחקנים פחות טובים לא מאמינים ונשאר ♦6 עם Redouble .

אז מדוע לא Bottom?

היה גם כרוז אחד שהוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר. הוא החליט שהיריב יוביל בסדרה ששותפו הכריז, כלומר: ♠. 
"הגאון" הזה הכריז 6NT. 
גם אם השחקן הטוב ביותר בכל הזמנים היה מכריז נגדכם 6NT ואתם צריכים להוביל ויש לכם 2 קלפי A הייתם מכפילים. אחרי ששותפו סימן לו להמשיך, ההגנה זכתה ב-5 לקיחות ב-♥ וב-5 לקיחות ב-♣.

היד המלאה

הערת שוליים

כשמאמינים לך בגלל שאתה שחקן חזק לפעמים זה עובד לטובתך, כמו בידיים מסוימות בהן זיא מחמוד משתמש ב-Partner Double. כמו שאתם רואים ביד הזו לפעמים זה שמאמינים לך כי אתה שחקן חזק פועל לרעתך.

יד השנה מהעבר הרחוק: איך מבצעים סלאם כשכמעט כל ה-Field נופל פעם אחת בחוזה של 3NT?

כל תחרות של אליפות ארצות הברית היא תחרות שבה משתתפים שחקנים ברמה גבוהה מאוד. Edgar Kaplan Blue Ribbon Pairs היא אחת מאליפויות ארצות הברית. זוהי תחרות שסף הכניסה אליה גבוה והיא נחשבת לאחת משתי אליפויות הזוגות החזקות ביותר בארצות הברית.

כמעט כל ה-Field שיחק בחוזה של 3NT. כמעט כל ה-Field נפל פעם אחת.

מתיו גרנווטר, אז בחור בן 23, ישב בדרום וביצע חוזה  של ♣6. אחרי התחרות שאלו אותו שחקנים אחרים: איך ביצעת את החוזה? האם במקרה בשולחן שלך התחלפו הידיים של מערב ומזרח? גרנווטר אמר את האמת: הידיים של מזרח ומערב לא התחלפו ביניהן בשולחן שלו. 

על מנת שתבינו במה מדובר אתאר לכם רק את הקלפים בסדרת השליט ביד הכרוז ובדומם וארבעה קלפים שהחזיק Jim Looby במזרח. 

לכרוז בדרום היו שני קלפים קטנים ב-♣. הגברת Tubby Stayman שישבה בצפון (אשתו של Stayman הוגה הקונבנציה שכולנו משחקים) החזיקה: AQT987♣.

מזרח החזיק בין היתר את ארבעת הקלפים הבאים: KJx♣ ו-A♦. 

ביד נתקלתי בקריאת ספרם של גרנווטר ואשתו Tops and Bottoms.

מהלך ההכרזה ומה שמסביב לה

גרנווטר והגברת סטיימן השתמשו בשיטת הכרזה שכנראה כבר עברה מהעולם. לשיטה קוראים: Mitchell Diamond.

בשיטה זו פתיחה של ♦1 מבטיחה 17 נקודות לפחות.

מה עושים אם יש לכם פתיחה עם פחות מ-17 נקודות ואורך ב-♦? פותחים ♣1.

ביד הזו פתח גרנווטר ♣1. שותפתו הוציאה Alert. ההכרזה המלאכותית הזו אינה מבטיחה אפילו ♣ בודד. היריבים לא התערבו במכרז. גב' סטיימן הכריזה ♣2. זוהי הכרזה טבעית המראה יד חזקה עם אורך ב-♣. יתר ההכרזות היו טבעיות: ♦2 של דרום. ♠2 של צפון ו-2NT של דרום. אחרי מחשבה של צפון היא קראה Pass וגם מזרח קרא Pass.

על פי כללי הברידג' הסתיים המכרז בחוזה של 2NT מצד דרום אבל ...

מה קרה מיד עם סיום המכרז?

גב' סטיימן פנתה לגרנווטר ושאלה אותו: נכון שהכרזת 3NT? לא, ענה שותפה, הכרזתי 2NT. 
לו היו קוראים למנהל תחרות בטענה שהגברת רוצה לשנות את הקריאה שלה, אין ספק שהיו פוסקים נגדה והחוזה היה 2NT. השחקן שישב במזרח, Jim Looby, היה מאוד נדיב. הוא אמר לה שהוא מוכן שהיא תחליף את קריאת ה-Pass שלה במה שהיא רוצה. 
הגברת אמרה תודה והכריזה ♣6. 
מיד אחרי שהתגלה הדומם הבין גרנווטר שהוא בצרות והסיכויים שלו לבצע את החוזה נמוכים במיוחד.

ניתוח המצב

גרנווטר התחיל את הניתוח בשאלה: מדוע היה Jim Looby כל כך נדיב? המסקנה שלו הייתה שלא מדובר רק בנדיבות, אלא גם במחשבה שהוא מסוגל להפיל חוזה גבוה יותר מ-2NT. 
בתחרות חשובה כזו לא נותנים מתנות ליריבים. בוודאי לא באופן מודע.

המשמעות של המסקנה הזו היא שדרך המשחק, שיבחר בניסיון לביצוע החוזה, צריכה להתחשב בהנחה שבמזרח יושבים הקלפים המשמעותיים שחסרים לו. 

כך למשל, אסור לו לנסות לבצע עקיפות ב-♣. גם ה-J♣ וגם ה-K♣   לא ישבו בעקיפה.

היד המלאה ומשחק היד

מערב הוביל ב-Q♥. ההובלה הזו סימנה את מזרח כזה שכנראה מחזיק ב-A♦. לו מערב היה מחזיק בו, כנראה היה מוביל בו.
המצב נראה חסר סיכוי. הכרוז ספר יותר מדי מפסידים. שניים ב-♠. שניים ב-♥. אחד ב-♦ ולפחות אחד ב-♣. 
נכון אפשר לחתוך חלק מהמפסידים, אבל בהחלט יש סיכוי שיחתכו מעליו. 

בלית ברירה הוא החליט למשוך את הקלפים הגבוהים ולבצע חיתוכים צולבים. הוא זכה ב-K♥ בידו וחתך ♦ בדומם. משך A♠ ו-K♠. חתך ♠ שלישי באמצעות ה-4♣ בידו. חתך ♦ שני בדומם. 
שיחק את ה-♠ הרביעי מהדומם וחתך אותו ב-6♣ שבידו. 
שימו לב שגם מערב יכול לחתוך, אבל השליט הגבוה ביותר בידו הוא ה-5♣ שקטן מה-6♣.  חתך ♦ שלישי בדומם. 

הוא שיחק ♥ מהדומם וזכה ב-A♥. גרנווטר שיחק את ה-K♦ מידו (עדיין נשארה לו Q♦ בידו) מערב שירת. הוא חתך בדומם וראה את ה-A♦ נופל.

לכל שחקן נותרו שלושה קלפים.

בדומם בצפון: AQ♣ ו-8♥

במזרח: KJ2♣

ביד הכרוז: 76♥ ו-Q♦

במערב: J♥ ו-53♣

גרנווטר שיחק את ה-8♥ מהדומם. מזרח נאלץ לחתוך עם ה-2♣. דרום שיחק ♥ ומערב נאלץ לשחק את ה-J♥.

מזרח נכנס למשחק סופי (End Play) ונאלץ לשחק מה-KJ♣ שבידו לכיוון ה-AQ♣ שבדומם.
החיתוך ב-2♣ הייתה הלקיחה היחידה בה זכתה ההגנה.  


שימו לב: לו למערב לא היה קלף ב-♥ הוא היה חותך מעל ל-2♣ של מזרח וכל קלף שהיה משחק היה נותן למזרח-מערב לקיחה נוספת להפלת החוזה.

לטובת מי פועלת הפסיכולוגיה של משחק נגד השחקנים הטובים ביותר?

שחקנים מכריזים ומשחקים באופן שונה כשהם משחקים נגד השחקנים הטובים ביותר. ההנחה היא ששחקנים ברמות הגבוהות ביותר אינם טועים. מייחסים להם הכרזות נכונות ומשחק מדויק.
כפי שלמדתם מפוסטים קודמים, למשל: שלוש פעמים ♣6, ההנחה הזאת אינה מדויקת: גם שחקנים ברמות הגבוהות ביותר טועים. 

כיצד זה משפיע?

לפעמים ההתייחסות השונה לשחקן צמרת פועלת לרעה ולפעמים לטובה. 
לפעמים דווקא התייחסות אליו כאל שחקן רגיל, בתוספת כבוד והערכה, היא זו שתביא לתוצאה טובה.
באופן אישי, אני דוגל בהתייחסות האחרונה.

אני כשחקן מתחיל מול אלוף עולם

מתיו גרנווטר היה אלוף עולם לזוגות מעורבים. כשהייתי אמן ארד שיחקתי נגדו בתחרות ברומטר, אחרי שכבר זכה באליפות העולם. ביד השלישית ששיחקתי נגדו התקבצו סביב השולחן שלנו כמעט כל משתתפי התחרות. 

ממש לא התרגשתי. רק כיבדתי אותו וחשבתי שהוא יעניש אותי על כל טעות. מצאתי באופן לוגי, ביד עם 4 נקודות, את ה-Killing Lead. אלוף העולם נכשל בביצוע חוזה שהיו אחרים שביצעו. לפרטים קראו: פחד בברידג': חלק 3 פחד במה. 

תוכלו לראות בפוסט הזה גם מקרים של שחקנים שמתרגשים ומפוחדים כשהם משחקים עם אלוף עולם או נגד אלוף עולם. באחד המקרים המוזכרים בפוסט שחקן מהשורה ששיחק בתחרות להתרמה למטרה חברתית, תרם מספיק על מנת לשחק עם זיא מחמוד. הוא מתאר כמה הוא התרגש ונלחץ ומספר כיצד אחרי התחרות הזו החליט לפרוש מברידג'.

זיא מחמוד וה-Partner Double

זיא מחמוד, שמוזכר בפסקה הקודמת, הוא שחקן יצירתי שזכה בכמה אליפויות עולם, זיא מנסה לנצל את ההתייחסות הפסיכולוגית השונה לשחקן בצמרת העולמית לטובתו. מדובר ב-Double מעניש כשלמעשה אין לו יכולת להעניש. הוא בונה על זה שאו שהיריבים יברחו מהחוזה משום שהם מאמינים לו או שלשותף יש יד היכולה להעניש. מהמקרה השני נגזר שמו של ה-Double.
לפרטים קראו: זיא מחמוד: The Partner Double - נגד השותף בעתיד.

בחזרה לאלוף העולם מתיו גרנווטר

לפני מספר ימים קיבלתי במתנה ספר ישן משנת 1993. שם הספר: Tops and Bottoms.
מתיו גרנווטר כתב את הספר ביחד עם אשתו פמלה. 
זהו ספר ייחודי בתוכנו. בני הזוג גרנווטר פנו לכמה מטובי השחקנים בעולם וביקשו מכל אחד מהם שתי ידיים ששיחק והן מעניינות במיוחד. 

הם קיבלו ידיים עם משחק מעולה שהסתיימו בתוצאות טובות במיוחד לשולח ולשותפו.
הם קיבלו גם ידיים שהסתיימו בקטסטרופה לזוג שחקנים מהטובים בעולם.

בני הזוג גרנווטר בחרו 52 ידיים שהביאו בספר. לאחר התיאור של מה שקרה הוסיף כל אחד מהמחברים את הניתוח שלו.
אני בהחלט ממליץ לקרוא את הספר המרתק הזה. בינתיים עברתי על 3 ידיים.

את היד השלישית שיחק Ralph Cohen בשנת 1964 באופן יצירתי במיוחד. 
הוא היה הכרוז בחוזה של ♥4 בהתאמה של 4-3. המפתח לביצוע החוזה היה חיתוך ב-A♥ ביד הארוכה כשהוא יכול לחתוך גם ב-4♥. הוא הניח, על פי המכרז, שה-Q♥ לא תשב בעקיפה ונתן לה לזכות בלקיחה. היד הנהדרת הזו אינה קשורה לנושא פוסט זה.

זה שהרוויח: Alan Sontang

היד הזו, מה-Bermuda Bowl בשנת 1983 במפגש בין שתי נבחרות ארה"ב, היא הוכחה שגם שחקנים מהטובים בעולם טועים. 
Sontang טעה כשהגיע לסלאם של ♥6 בלי להשתמש בשאלות על קלפי מפתח.

הסיבה לטעות: הוא ישב עם AQ♠ ופחד שה-K♠ ישב אחריו ויפיל את החוזה. לכן הכריז בהכרזה השנייה ♥6 על מנת שהוא יהיה הכרוז ולא השותף.
Jef Meckstroth הוביל כשהוא מחזיק בשני קלפי A. הוא משך את ה-A♥ אבל לא המשיך ב-A♣, שהיה זוכה בלקיחה להפלת החוזה. 
הסיבה לכך שלא המשיך ב-A♣ היא שהוא הניח, ששחקן ברמה גבוהה כזו לא יכריז סלאם עם שני קלפי A בלבד כשאין לו void באחת הסדרות. כשברור לגמרי שאין void בסדרת השליט ה-void מוכרח להיות ב-♣.  

זה שהפסיד: Charles Goren

צ'רלס גורן  (1901-1991) היה שלקן ברידג' אמריקאי מוכר בישראל. לפני שהתחלתי לשחק ברידג' למדו להכריז מספר שהוא כתב ותורגם לעברית. אז היו פותחים עם 13 נקודות לפחות ולא עם 12 נקודות לפחות כמו שפותחים היום. 

בתחילת שנות ה-40 של המאה הקודמת נחשב גורן בטעות לשחקן הטוב ביותר בארצות הברית. היה שחקן אחד טוב ממנו. קראו לו: Oswald Jacoby. ג'קובי התגייס לצבא האמריקאי במלחמת העולם השנייה ולכן כמעט שלא שיחק ברידג'.

גם את שמו של Jacoby מכירים בזכות שתי קונבנציות נפוצות שהגה: טרנספר ו Jacoby 2NT.

גם גורן שיחק בחוזה של ♥6 באחת התחרויות. הוא ביצע את החוזה וקיבל את התוצאה הכי גרועה. 

גם במקרה זה כיכב ה-A♣. נגד כל יתר השחקנים הובילו ב-A♣. הכרוז חתך. הוציא שליטים ועל ה-K♣ וה-Q♣ בדומם זרק שני קלפים בסדרות אחרות. כולם ביצעו את החוזה עם לקיחה עודפת.

המגן ששיחק נגד גורן חשש שכששחקן ברמה כל כך גבוהה הכריז ♥6, כנראה יש לו void מול ה-A שהוא מחזיק, ולכן הוביל בקלף בסדרה אחרת.  

הערת שוליים

מתיו גרנווטר הוא יהודי, שגם התגורר בארץ ואולי גם מתגורר עכשיו בארץ, סיפרו לי שמתיו גרנוווטר רשום גם בהתאגדות הישראלית לברידג'. 
הוא רשום כשחקן בדרגה נמוכה משום שבחישוב נקודות לדרגות בארץ לא מביאים בחשבון שצברו בחו"ל שלא כשחקנים ישראליים. 
נדמה לי שלגבי מי שזכה באליפות עולם צריך לנהוג אחרת: או להחליט שהוא מקבל דרגה התחלתית מסוימת ללא קשר לנקודות או לספור נקודות בינלאומיות שקיבל בתחרויות ששיחק בחו"ל. 

פחד בברידג': חלק 3: פחד במה

בחלק הראשון עסקתי בפחד משחקנים טובים ובחלק השני בפחד משחקנים מטילי אימה. בחלק השלישי והאחרון אעסוק בפחד במה. 

פחד במה, אינו ייחודי לברידג'. זהו פחד מעמידה או ישיבה לפני קהל, שבוחן את מעשיך. בברידג' מי שמפחיד במקרה זה, הוא הקהל ולא שחקנים יריבים.

אחד מהשחקנים הטובים בעולם וגם אחת מהדמויות הציוריות והיצירתיות ביותר בעולם הברידג' הוא זיא מחמוד. 

זיא בן למשפחת אצולה פקיסטנית, גדל ולמד בעיקר בבריטניה. למעט מספר שנים בהן עבד בפקיסטן ובאחת מנסיכויות המפרץ, חי בעיקר בארצות הברית ותקופה מסוימת בבריטניה.

בצעירותו גרם לסנסציה כאשר הוביל  את נבחרת פקיסטן האלמונית למקום שני ב Bermuda Bowl (אליפות העולם לנבחרות). מאוחר יותר התאזרח בארצות הברית והשתתף בנבחרתה החזקה, שזכתה באליפות העולם. 

אני לא חושב שלזיא יש פחד במה, אבל במהלך עבודתי על מאמר שכתבתי עליו בירחון הברידג' הישראלי ועל ערך שכתבתי עליו בויקיפדיה העברית, נתקלתי בסיפור מעניין בנושא זה. הסיפור אינו מופיע במאמר או בערך.

השחקן שהפסיק לשחק ברידג' אחרי שהיה שותף של זיא

Sir Christopher Ondaatje היה שחקן ברידג' בינוני. הוא זכה לכבוד להיות שותף של זיא מחמוד בתחרות ברידג' לתרומה למלחמה בסרטן. תמורת הכבוד הזה תרם 500 לירות שטרלינג, לטובת המאבק בסרטן. 

לקראת סיום התחרות, חלק גדול מהזוגות סיימו לשחק. כולם באו לצפות בזיא הגדול. ל Ondaatje זה היה קשה לשחק מול קהל הצופה בטעויותיו ועוד בהשוואה לחוסר הטעויות של זיא (גם זיא טועה. לא בטוח שקהל הצופים היה מבין במה הוא טעה). תחשבו על זה שבאופן מקרי במרבית הידיים שלא שחקן יריב היה הכרוז,  דווקא Ondaatje היה הכרוז.

הקושי היה כל כך גדול, שאחרי סיום התחרות הזו החליט Ondaatje להפסיק לשחק ברידג'. 

הקישור לדף המפרט את הסיפור במלואו באופן מעניין ומשעשע:

 Grand Slam/Sir. Christopher Ondaatje

לשחק נגד אלוף עולם עם קהל

גם אני שיחקתי פעם נגד אלוף עולם כשקהל של כ 20 שחקנים (כולם או רובם טובים ממני) צופה בי. לא לא פרשתי מברידג'. אני כבר התחסנתי מפחד במה.

הגישה שלי הייתה שאני חייב לנסות להעלות את רמת המשחק שלי משום שפער הרמות בין היריב לביני ענקי ולנסות להשיג תוצאה טובה.

תחרות ברומטר במרכז הברידג' בירושלים

המועדון בו התחלתי לשחק היה מרכז הברידג' בירושלים. התחרות האהובה עלי הייתה תחרות ברומטר (תחרות IMP בה כל הזוגות משחקים בו זמנית את אותן הידיים. זוגות שצברו הרבה נקודות IMP משחקים נגד זוגות שצברו הרבה נקודות IMP. זוגות שצברו מעט  נקודות, משחקים נגד זוגות שצברו מעט נקודות. בשונה מתחרות ברידג' רגילה, לאחר שגומרים לשחק את הידיים, מותר לצפות במשחק בשולחן אחר).

תחרות הברומטר הייתה תחרות חזקה בכמה רמות מיתר התחרויות במועדון. רוב השחקנים ב Field היו בדרגת רב אמן עד רב אמן כסף.

כאמן ארד המשחק כשלוש שנים ומשחק עם שחקנים בדרגתו או פחות מדרגתו, ניסיתי להתמודד בכבוד.

פעם אחת, סיימנו בני ניר ואני במקום השני.

מהתחרות ההיא, בה סיימנו במקום השני, אני זוכר עד היום את היד בה הרווחתי כמה IMPs כשהייתי היחיד שביצע חוזה צנוע של ♠2.

תנאי ההתחלה שלי ככרוז:

1. 21 נקודת בשתי הידיים עם התאמה של 4-4 ב ♠.

2. אין קוצר באף סדרה אחרת.

3. קלפי השליט אצל היריבים מתחלקים 5-0. בין חמשת קלפי ה  ♠  שלהם KQJ.

4. בשתי סדרות המיינור היו לי A ביד אחת ו Q ביד שנייה ללא אף קלף Spot (קלפי ביניים 10,9,8). 

5. ב ♥ מצאתי KQT בדומם מול שלושה קלפים קטנים בידי.

מתיו גרנווטר

מתיו גרנווטר הוא יהודי חרדי, המתגורר בארצות הברית. הוא ואשתו שחקני ברידג' ברמה גבוהה ביותר. הוא כתב מספר רב של ספרי ברידג'. פעם אחת זכה באליפות העולם לזוגות מעורבים. 

אמו, התגוררה בירושלים ושיחקה באותו מועדון בו שיחקתי. כשחלתה וימיה היו ספורים, הוא בא להיפרד ממנה (אחרי שכבר זכה באליפות העולם ובהישגים רבים נוספים בתחרויות ברמה הגבוהה ביותר בארצות הברית).

כמחווה למועדון בו שיחקה, שיחק בכמה תחרות מקומיות במועדון. 

אני שיחקתי נגדו בתחרות הברומטר. הוא שיחק עם שחקן תל-אביבי בכיר, שלשחק עם שחקן ברמה כזו זה היה כבוד גדול עבורו. אני שיחקתי עם שחקן ברמה נמוכה ממני, שזו הייתה הפעם הראשונה ששיחקתי איתו.

היד השלישית נגד מתיו גרנווטר

כשהתחלנו להכריז את היד השלישית ששיחקתי נגדו, כבר סיימו מרבית השחקנים לשחק. כ 20 שחקנים, רובם ככולם בדרגות גבוהות בהרבה ממני, התקבצו סביב השולחן. הם כמובן רצו לצפות באלוף עולם ואולי ללמוד ממנו משהו. לימדתי אותם משהו. 

ההכרזה הייתה שגרתית. בוודאי נתקלתם במהלך הכרזה דומה כמעט בכל תחרות. מתיו גרנווטר פתח 1NT במערב. במהלך כל ההכרזה שותפי (דרום) ואני הכרזנו Pass. מזרח הכריז ♣2 על פי קונבנציית סטיימן. ההכרזה היא שאלה האם לשותפו רביעייה באחת מסדרות המייג'ור. גרנווטר הכריז  ♦2 שפירושו: אין לי רביעייה בסדרת מייג'ור. שותפו הכריז 2NT המראה יד עם 8-9 נקודות ומזמין למשחק מלא.
עם 17 נקודות מקבלים את ההזמנה כפי שעשה גרנווטר, שהכריז 3NT.

אני צריך להוביל עם היד בצפון עם 4 נקודות. במה תובילו?
אני הובלתי ב 6♥.

לדעתי זו ההובלה הנכונה במצב כזה על אף שאני מרמה את השותף. בדרך כלל מובילים נגד חוזה ב NT בקלף רביעי מלמעלה בסדרה ארוכה עם תמונה ובקלף שני מלמעלה בסדרה ארוכה ללא תמונה. אני הובלתי ברביעי מלמעלה בסדרה ללא תמונה.

מדוע לבחור בהובלה זו?

בחירת הסדרה בה מובילים
לא כדאי להוביל ב... ♦ אם אעשה את זה כנראה יעמידו אותי לפני וועדת משמעת.
אסור להוביל ב ♣. לכרוז יש רק חמישה או שישה קלפים בסדרות המייג'ור. הוא יכול להיות עם 4 או 5 קלפים בסדרה. יש לו 17 נקודות כך שלא יהיה מפתיע למצוא בידו נכבדים.     

השאלה מצטמצמת לשאלה: באיזו סדרת מייג'ור להוביל?
לדומם ארבעה קלפים באחת מסדרות המייג'ור. היות שלי חמישה קלפי ♥ וארבעה קלפי ♠, ההסתברות שיש לו ארבעה קלפים ב ♠ גבוהה יותר.
סיבה נוספת להוביל ב ♥: עשויה להיות לי רק כניסה אחת ליד על מנת לגבות לקיחות בסדרה ארוכה שהוגבהה: ה K♠, אם ה A אינו בדומם. 

מדוע רביעי מלמעלה?
הסיכוי היחיד להפיל את החוזה הוא, שהשותף יחזור אלי ב ♥ אם וכאשר יזכה בלקיחה. אם הוא חושב שהובלתי מתחת לקלף נכבד יש סיכוי טוב שיחזור אלי בסדרה זו.

כפי שהקלפים יושבים ההובלה ב ♥ קטלנית. הכרוז שיחק נמוך מהדומם, השותף שלי זכה ב Q. המשיך ב A, שמחץ את ה K בדומם. הוא המשיך ב ♥ לכיוון ה J שהוא חשב שנמצא אצלי. גרנווטר זכה ב J. המשיך ב ♦ לכיוון ה Q בדומם. סימנתי לשותף באמצעות ה ♠5 שאני רוצה, שיחזור אלי בסדרה זו. השותף עיכב את ה A. אין יותר כניסות לדומם ללא עקיפה. גרנווטר ניסה עקיפה עם ה Q♠. מיהרתי לזכות ב K ולשחק את ה 9♥. 

איני יודע כיצד הבין גרנווטר שיש לי חמישה קלפים ב ♥. הקלפים בסדרה יכולים להתחלק גם 4-4. זה אולי אחד ההבדלים בין שחקן ברמה גבוהה מאד לשחקנים אחרים. הוא אולי קרא זאת על פי קצב המשחק שלי. הוא פתח את היד ואמר: נפלתי פעמיים. אין לו דרך להימנע מהפסד של ♥ נוסף ושל  ♦ ל A של שותפי.

מה לימדתי את השחקנים הטובים ממני?

לימדתי אותם שלפעמים אם השחקן המתחיל מוצא את קלף ההובלה הנכון, לא יעזור גם אם אתה אלוף העולם או אפילו השחקן הטוב בעולם.