הפעמים הראשונות בהם מבחינים בין חוזה בשליט עם 9 קלפים בסדרה לבין חוזה בשליט עם 8 קלפים בסדרה

 

מספר הקלפים בסדרת השליט הוא חשוב מאוד. לפעמים חשוב יותר ממספר הנקודות. 

בסדרת פוסטים זו אעסוק בנושא של חוזה בסדרת שליט עם תשעה קלפים. 

בכל הרמות לומדים שתשעה קלפים בסדרת שליט מחזקים משמעותית את הכרוז בהשוואה לשמונה קלפים.

פוסט זה עוסק במצבים בהם תלמידים בקורס מתחילים נתקלים בהבחנה הזו. 

בפוסטים הבאים אציג הבחנות כאלה ברמות גבוהות יותר.

הפעם הראשונה שבה פוגשים את ההבחנה בין 8 ל-9

כשתלמידים שלי בקורס מתחילים לומדים את טכניקת העקיפה הם נתקלים בפעם הראשונה בהבדל. 

הם לומדים לבצע עקיפה כאשר בסדרה יש להם שמונה קלפים וחסר להם K או חסרה להם Q. 

אגב, הם לומדים את הטכניקה הזו לפני שהם לומדים את המושג שליט, כך שזה נכון גם לחוזים ללא שליט. 

הרציונל: אפשר להרוויח לקיחה ב-50% מהמקרים כשהעקיפה מצליחה.

כאשר יש תשעה קלפים בסדרה כול A ו-K אני מלמד אותם לא לבצע עקיפה, אלא לקחת A ו-K. 

הרציונל: ההסתברות להפיל את ה-Q היא גבוהה מ-50%.

כדי שיזכרו את זה בקלות אני משתמש במה שאמר Larry Cohen: 

Eight Ever Nine Never

הפעם השנייה שבה פוגשים את ההבחנה בין 8 ל-9

זה קורה אחרי שלומדים את המושג שליט ולומדים על נקודות אורך.

עם תשעה קלפים מוספים נקודת אורך. עם 8 קלפים לא מוסיפים נקודת אורך.

הרציונל להוספת נקודות אורך:

1. עם תשעה קלפים עשויה להיות לקיחה נוספת בסדרת השליט. 

2. עם תשעה קלפים בהסתברות גבוהה יותר מפילים תמונה שחסרה בסדרת השליט.

3. עם תשעה קלפים יש קלף אחד פחות בסדרה צדדית בהסתברות גבוהה אפשר לחתוך קלף שלא היה נחתך לו היה לנו קלף נוסף בסדרה צדדית.

כיצד לצפות בשולחן ב-BBO?

 

תלמידים ומתחילים מתקשים במספר פעולות טכניות לא מסובכות. בפוסט זה אסביר כיצד כיצד צופים בשולחן.

דרך ראשונה לצפייה: מתוך רשימת שולחנות  

מציגים רשימת שולחנות כפי שהיא נראית בצד שמאל של התרשים אפשר ללחוץ על שם שחקן. ההצגה היא באמצעות כניסה ל-Csual ואז למשל ל-Main Bridge Club.

תרשים 1: רשימת שולחנות עם לחיצה על שם שחקן

במקרה זה בחרתי שולחן מקרי מה-Main Bridge Club ולחצתי על שם אחד השחקנים.

ניתן לצפות בשולחן שלו בשני אופנים לחיצה על כפתור JOIN בצד הימני של הדף או לחיצה על כפתור JOIN בשם השחקן.

אציג לכם את כל אחד מהחלקים בנפרד בתמונה מוגדלת.

זוהי רשימת השולחנות. אפשר גם לגלול אותה כלפי מטה.

לחיצה על שולחן

תרשים 2: רשימת שולחנות  

לחיצה על Join ליד אחד השולחנות תכניס אתכם כצופים בשולחן. 

לחיצה על שם שחקן

תרשים 3: פרטי שחקן

במקרה זה בחרתי בשחקן מקרי. אתם יכולים לראות את הפרופיל שלו ומי השחקנים בשולחן שלו. בכותרת תראו משמאל את שמו. תראו שהוא משחק בשולחן שמספרו מופיע ותראו כפתור Join. 

אם תלחצו על Join תוכלו לצפות בשולחן. 

דרך שנייה: לצפות בשולחן דרך חבר  

1. אתם לוחצים על לשונית People בצד הימני של המסך. תקבלו את רשימת החברים שלכם.  

2. לחצו על שם החבר.

תקבלו את תרשים 3 המתייחס אליו.

לחצו על כפתור Join תוכלו לצפות בשולחן. בדיוק כמו שעושים בפסקה המתארת לחיצה על שם שחקן.

שימושים ספציפיים

תלמידים הרוצים לצפות בשולחן הדרכה

אם אתם תלמידים שרוצים להצטרף לשולחן הדרכה השתמשו בדרך השנייה לחצו על שם המורה ותוכלו להצטרף לשולחן בו הוא מלמד.

צפייה בחרויות חשובות המשודרות

תרשים זה הוא החלק השמאלי של דף הכניסה לאתר BBO לאחר שהתחברתם. 

השורה המעניינת אתכם בהקשר זה היא התחתונה בתפריט. 

כתוב בה: (Vugraph (live Broadcasts. כשהשורה הזו מסומנת בצהוב ותלחצו עליה תקבלו מספר מצומצם של שולחנות. 

משום מה ביטלו את כפתור ה-Join שהיה פעם בשולחנות אלה. במקום זה פשוט תלחצו על אחד  השולחנות ולא על שם שחקן בשולחן. תוכלו לצפות במשחק בזמן אמת.

לא תמיד ניתן לצפות

מנהל תחרות רשמית יכול להגדיר תחרות ככזו שלא ניתן לראות אותה. הסיבה היא מניעת רמאויות. 

במקרה זה לא יהיה כפתור Join ולא תוכלו לצפות.

 

     

כללי אצבע למתחילים

בפוסט זה אציג מספר כללי אצבע למתחילים. הפוסט נכתב לבקשת תלמידים שלי.

מדוע צריכים מתחילים כללי אצבע?

 

כבר בשיעורים הראשונים מתחילים לשחק. אי אפשר רק ללמד במשך שעה וחצי או שעתיים. ההנאה היא מהמשחק.
מצד שני לומדים בהדרגה. התוצאה היא שתלמידים מתחילים שמשחקים נתקלים בהרבה דברים שהם טרם למדו. הם לא יודעים מה לעשות והם שואלים את המורה. 

אי אפשר ללמד אותם באופן לא שיטתי וללא הסבר הרציונל שמאחורי זה. 
אי אפשר לא לענות להם בכלל.
הפשרה היא שלפעמים אומרים להם תלמדו יותר מאוחר ולפעמים מציעים כלל אצבע ללא הסבר או עם הסבר חלקי.

אזהרה לפני שמתחילים

 

כללי אצבע אינם מדויקים ואינם מתאימים לכל המקרים. הם אינם תחליף ללימוד שיטתי.
לפעמים עשויים להיות מספר כללי אצבע הנוגעים באותו מצב וצריך לבחור ביניהם.

יש כאלה שכללי אצבע יעזרו להם. יש כאלה שהם רק יעמיסו עליהם ויפגעו בהם.

כל תלמיד, שלי ושל אחרים, יכול להשתמש בהם על אחריותו בלבד. 

כללי אצבע בהובלות בחוזה ללא שליט

1. הובילו בסדרה הארוכה שלכם.

2. אם השותף התערב במכרז אפשר להוביל בסדרה אותה הוא הכריז.

3. הובילו מראש רצף של שלושה קלפים גבוהים.

4. הובילו ברביעי מלמעלה כשיש לכם תמונה או שתיים בסדרה.

5. הובילו בשני מלמעלה בסדרה ללא תמונה.

כללי אצבע בהובלות בחוזה עם שליט

1. אפשר להוביל בשליט.  
ההובלה הזו יעילה במיוחד במקרים שהכרוז מנסה לבצע חוזה באמצעות חיתוכים צולבים.

2. אל תובילו מתחת ל-A או מתחת ל-K.

3. אפשר להוביל בקלף יחיד בסדרה במטרה לחתוך. 

4. אם השותף התערב במכרז, אפשר להוביל בסדרה אותה הוא הכריז.

5. הובילו מראש רצף של שלושה קלפים גבוהים.

6. אפשר לשחק A כשיש לכם רק אותו או רק אותו וקלף נוסף אחד בסדרה.

סימונים

 

אתייחס רק לשיטת הסימון האיטלקית.

1. כשהשותף משחק קלף גבוה בפעם הראשונה שמשוחקת סדרה שימו קלף אי-זוגי, אם אתם מעוניינים שימשיך לשחק בסדרה.

2. כשהשותף משחק קלף גבוה בפעם הראשונה שמשוחקת סדרה שימו קלף זוגי, אם אינכם מעוניינים שימשיך לשחק בסדרה.

3. כשנגמרו לכם הקלפים בסדרה ואתם שמים קלף אי-זוגי בסדרה אתם מעוניינים שהשותף ימשיך בסדרה, אם יזכה בלקיחה.

3. כשנגמרו לכם הקלפים בסדרה ואתם שמים קלף זוגי בסדרה אתם מעוניינים שהשותף לא ימשיך בסדרה, אם יזכה בלקיחה.

איזה קלף לשחק כשאינך זה שמשחק ראשון?

1. השני משחק קלף נמוך.

2. השלישי משחק קלף גבוה.

3. אל תשחקו קלף צמוד לקלף גבוה ששיחק השותף. למשל: שחקו קטן ולא J כשהשותף (מגנים) או מהיד השנייה (כרוז) שיחק Q.

משחק היד

1. תכננו את המשחק לפני שאתם משחקים ללקיחה הראשונה

2. בצעו עקיפה ואל תיקחו קלפי A.

3. בחוזה ללא שליט פתחו סדרה ארוכה.  

4. בחוזה ללא שליט אם יש שתי סדרות באותו אורך פתחו את הסדרה היותר איכותית.

5. אל תמהרו לקחת קלפי A.

6. אפשר לקחת קלפי A כשיש לכם קלפים גבוהים אחרים או לפחות K. 

7. בחוזה עם שליט משכו שליטים. ספרו את קלפי השליט של המגנים.

8. בחוזה עם שליט: אחרי שנגמרו קלפי השליט של המגנים לא מושכים קלפי שליט.

ללמד מתחילים להכריז בשיטת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא?

הפוסט שכתבתי ב-18 בנובמבר היה מבוא לשאלה זו. בפוסט ציינתי כמה דברים שיש מורים לברידג' שמלמדים בקורסי מתחילים, שלדעתי הם טעות. 
הבאתי מספר דוגמאות. ציינתי גם כי אחד הדברים הנ"ל הביא אותי לחשיבה מחודשת על השאלה: האם ללמד מתחילים 2 על 1 מחייבת למשחק מלא בתחילת דרכם (לפני שמלמדים אותם משמעות אחרת להכרזת משיב בגובה 2)?

ה-Trigger לחשיבה המחודשת שלי על הנושא היו אותם תלמידים שסיפרו לי שהמורים שלהם לימדו אותם להכריז בגובה 2 סדרה נמוכה מסדרת הפותח עם חמישה קלפים לפחות. לשיטתם, ההכרזה מבטיחה לפחות 10-11 נקודות.

על מנת לבחון את הבעיות כאשר מכריזים בגובה 2 עם 10 נקודות, אשתמש בדוגמה של פתיחה של ♠1 ומענה של ♦2. 

האם הכרזה בגובה 2 היא הכרזת Limit bid?

התשובה היא שלילית. גם עם 15 נקודות למשל המשיב יכול להכריז ♦2. עם 15 נקודות ללא התאמה בסדרת מייג'ור, ברוב המקרים נרצה להיות בחוזה של 3NT.
המשמעות היא שהפותח כנראה לא צריך לקרוא Pass. כל מה שהפותח יודע, על פי שיטת הלימוד של אותם המורים, הוא, שלמשיב אין התאמה ב-♠ ויש לפחות 10 נקודות וחמישה קלפים ב-♦.
הבעיה היא כשלפותח יד חלשה יחסית, למשל פתיחה עם 12 נקודות ואז נשאלת השאלה: האם עלינו גבוה מדי בהכרזה? 

חלוקות שונות של הפותח עם 12 נקודות

נבחן חלוקות שונות של ידו של הפותח עם 12 נקודות מול משיב שהכריז בגובה 2 עם חמישייה ו-10 נקודות.

כאשר לפותח יש 6 קלפים ב-♠

אין בעיה. הפותח מכריז ♠2. המשיב יכול להכריז Pass.

כאשר לפותח 5-4 או 5-5 ללא התאמה ב-♦   

אם הסדרה השנייה של הפותח גבוהה מהסדרה שהכריז המשיב ואינה מחיבת הכרזת Reverse אין בעיה. כך למשל, בדוגמה בה אשתמש לאורך הפוסט אם לפותח רביעייה ב-♥ הוא יכריז ♥2. 

אבל מה עושים כאשר לפותח יש 12 נקודות ורביעייה ב-♣? היד חלשה מדי מכדי להכריז ♣3. אין ברירה אלא להכריז 2NT גם ללא עוצר ב-♥.

כאשר לפותח התאמה ב-♦   

אם לפותח שלושה קלפים ב-♦, נמצאה התאמה. הפותח ללא עוצר ב-♥ וללא אפשרות לקרוא Pass, צריך לבחור בין 2NT ל-♦3. 
מול חמישייה, לא תמיד איכותית, למשל: Q9532♦, לא בטוח שהחוזה ניתן לביצוע.

סיכום הבעיות

הבעיה היא שהכרזת סדרה חדשה בגובה 2 אינה מוגבלת בנקודות ולכן הפותח איו יכול להכריז Pass. כשהמשיב יכול להיות גם עם חמישייה, לא בהכרח איכותית, ו-10 נקודות מול 12 נקודות, לאו דווקא יפות של הפותח, הם עלולים להגיע לגובה גבוה מדי.

הערה: חשוב לציין שמדובר במתחילים ללא יכולות ממשיות בהערכת יד. בשבילם J כקלף יחיד הוא נקודה וגם J בסדרה של AKQJT9 הוא נקודה.

כיצד אני מטפל בבעיה?

אני מטפל בבעיה בדרכים הבאות:

1. אני מלמד את התלמידים שלי להכריז 1NT גם עם 10 נקודות. הכרזה בגובה 2 מחייבת 11 נקודות לפחות.

בדוגמה עם 10 נקודות וחמישייה ב-♦ המשיב יכריז 1NT. 
כשלפותח 14 נקודות ללא חלוקה מיוחדת הוא לא יבצע משחק מלא. כשלפותח 12 נקודות הוא ישחק בחוזה של 1NT במקום בחוזה של 2NT.

2. הכרזת סדרת מיינור בגובה 2 מחייבת סדרה איכותית עם לפחות שני נכבדים.

3. הכרזת סדרת מיינור בגובה 2 דורשת 6 קלפים, למעט המקרה של חמישייה איכותית במיוחד.
אני יודע שהכלל השלישי לא בהכרח מתאים לשחקנים ברמות גבוהות יותר.

ללמוד 2 על 1 מחייבת למשחק מלא מהתחלה

כאשר תלמידים שלא למדו מעולם להכריז מתחילים ללמוד להכריז 2 על 1 מהתחלה נפתרת הבעיה של הכרזה בגובה 2 עם יד חלשה מדי: המשיב מבטיח 12 נקודות לפחות. 

בעיה אחת נפתרת ונוצרות בעיות אחרות. בפסקאות הבאות אציג בעיות וכיצד אני מציע להתמודד איתן.

עלולים להגיע למשחק מלא עם 24 נקודות 

 הבעיה
תלמידי קורס מתחילים לומדים שנדרשות 25 נקודות לפחות למשחק מלא.
מי שקורא את הפוסטים שלי על צעדים ראשונים בהכרזה רואה שאני מציע להשתמש בטבלאות הכרזה ולחבר את הנקודות למינימום ולמקסימום אחרי Limit bid של השותף.
אם יש 25 נקודות, בכל מקרה מכריזים משחק מלא. יש 25 נקודות  מול מקסימום נקודות של השותף אז מזמינים. 
פוסט לדוגמה: צעדים ראשונים בהכרזה" פתיחה של 1NT. 

כשלמשיב יש 12 נקודות וגם לפותח 12 נקודות נהיה במשחק מלא עם 24 נקודות בשיטת ההכרזה 2 על 1 מחיבת למשחק מלא.

התמודדות עם הבעיה

תלמידים צריכים להבין ששיטות ההכרזה בברידג' אינן מדויקות  ב-100%. 
תלמידים שלי שומעים את זה ממני כבר בשיעור הראשון על הכרזות. השותף פתח  1NT הזמנתם אותו למשחק מלא באמצעות 2NT כשלכם 8-9 נקודות. הוא נענה להזמנה רק עם 17 נקודות. לכם יש 9 נקודות. לשותף 16 נקודות. לא הגעתם למשחק מלא עם 25 נקודות.

כמו שלא הגיעו למשחק מלא עם 25 נקודות, יהיו מקרים שכן יגיעו למשחק מלא עם 24 נקודות.

במקום להראות התאמה בסדרת מייג'ור מכריזים 1NT 

 הבעיה
בחלק מהידיים ללא מספיק נקודות של המשיב למשחק מלא הוא מסתיר התאמה בסדרת מייג'ור ומכריז 1NT.
לתלמיד מתחיל זה לא אינטואיטיבי ולא מסתדר. יהיה לו קשה להבין את זה.
יהיה לו קשה להבין מדוע בסדרת מיינור כן מראים התאמה ובסדרת מייג'ור לא מראים התאמה.

התמודדות עם הבעיה

אני מציע ללמד סוג של Light 2/1 Game Forcing. 
אני מציע ללמד אותם להמשיך להראות התאמה במייג'ור ולא להכריז 1NT.
עם 6-9 נקודות והתאמה יכריזו בגובה 2.
עם 10-11 נקודות והתאמה יכריזו בגובה 3.

חשוב לשים לב שהם ממילא לא ינצלו את הכרזת התמיכה לצרכים אחרים ששחקנים מנוסים ובעלי ידע עשויים להשתמש בהכרזות האלה.

הכרזה בגובה 3 לא תהיה Mixed Raise או יד חלשה.
אין בכלל מה לדבר איתם על Bergen Raises. זה רק יבלבל אותם. 

1NT מחייב לסיבוב אחד

 הבעיה
זאת אולי הבעיה הקשה ביותר של שיטת ההכרזה 2 על 1 מחיבת למשחק מלא. 

אי אפשר לצפות מתלמיד שלומד רק עכשיו להכריז שיבין מדוע עליו להכריז בגובה 2 עם 12 נקודות כשהשותף הבטיח 6 נקודות ושלל יותר מ-11 נקודות. 

התמודדות עם הבעיה

היות וכבר שיניתי את שיטת ההכרזה כך שהמשיב מראה התאמה במייג'ור ולא מכריז 1NT עם התאמה, חסכתי חלק מהקושי לתלמידים. 

הפיתרון לידיים מאוזנות עם 12-13 נקודות או אפילו חצי מאוזנות (מושג שהתלמידים לא בהכרח מכירים) הוא להכריז Pass על 1NT. 

מה שאני מציע נקרא 1NT Semi Forcing. אין טעם ללמד אותם את המושג הזה. צריך רק להסביר להם באילו תנאים להכריז Pass.

המבחן של הפודינג הוא בטעם

כל מה שנשאר הוא למצוא את הקבוצה המתאימה ולנסות את זה. אחרי שאנסה אספר לקוראים האם הניסיון הצליח?
אם יש בין הקוראים מורים לברידג' שרוצים לנסות את זה בעצמם או כבר ניסו את זה, אשמח לשמוע על הניסיון שלהם.   

ממה מפחדים שחקני ברידג' מתחילים? - להפסיד לקיחה

 

 

 

בסדרת פוסטים על פחד בברידג' תיארתי ממי מפחדים חלק משחקני הברידג' המשחקים בתחרויות.

בפוסט הראשון:  פחד בברידג'. חלק 1: פחד משחקנים חזקים, עסקתי בפחד משחקנים ברמה גבוהה, בפוסט השני עסקתי בפחד משחקנים מטילי אימה ובפוסט: פחד בברידג' חלק 3: פחד במה עסקתי בפחד מהצופים במשחק.

בסדרת פוסטים זו אתייחס לשאלה: ממה מפחדים תלמידים בקורסי ברידג' ושחקנים מתחילים? כמובן שמדובר רק בחלק מהתלמידים והשחקנים המתחילים. 

כפי שיש כאלה שאינם מפחדים לשחק נגד שחקנים טובים, אינם מפחדים משחקנים מטילי אימה ואינם סובלים מפחד במה, יש תלמידים ושחקנים מתחילים, שאינם מפחדים ממה שחלק מהתלמידים והמתחילים פוחדים. 

כפי שהבנתם מהכותרת, פוסט זה מתייחס לפחד להפסיד לקיחה.
אגלה לכם סוד: כשאני משחק למשל בחוזה הנדיר של 7NT, גם אני מפחד להפסיד לקיחה.

יש שחקנים מתחילים ותלמידים שמפחדים להפסיד לקיחה גם בחוזה של 1NT.

ההבדל בין פחד להפסיד לקיחה: בין חוזה של 7NT לבין חוזה של 1NT?

הפחד להפסיד לקיחה בחוזה של 7NT הוא רציונאלי. כשמכריזים 7NT מצפים לזכות בכל הלקיחות. ההחלטה ללכת לסלאם לרוב מגובה ביד חזקה או בידיים חזקות. אם נפסיד לקיחה, ניכשל בביצוע החוזה.

כשמכריזים 1NT מצפים לזכות בשבע לקיחות. לרוב נזכה ב 6-8 לקיחות. כמעט תמיד סך הנקודות שבידינו (הכרוז והדומם ביחד) הוא פחות מ-25 נקודות מתוך 40 נקודות. סביר להניח שנפסיד לפחות 5 לקיחות. אם נפסיד לקיחה, עדיין נוכל לבצע את החוזה. אולי נוכל עדיין לעשות את התוצאה הטובה ביותר בתחרות.

זה לא רציונאלי לפחד להפסיד לקיחה. למרות זאת, שחקנים מתחילים ותלמידים מקבלים החלטות אי-רציונאליות, על מנת לא להפסיד לקיחה ומשלמים לפעמים ביותר מלקיחה.

שגיאה 1: לקחת את הקלפים הגבוהים בסדרה הקצרה

אמחיש את זה באמצעות דוגמה.
בשיעור הראשון שתלמידים שלי, שמשחקים רק מיני ברידג', לומדים טכניקת משחק הם עדיין לא יודעים מה זה שליט (Trump). הטכניקה שאני מלמד אותם היא לנסות לפתח סדרה ארוכה.

אם אתה מגן, בדוק מה הסדרה הארוכה שלך ושחק אותה.
אם אתה כרוז, ספור את מספר הקלפים בידך ובדומם ונסה לפתח סדרות שבהן יש לכם יחסית הרבה קלפים: שבעה לפחות ולרוב שמונה או יותר.

יש רק עוד מושג אחד שמוזכר בשיעור: כניסה. קלפים גבוהים בסדרה אחרת, המאפשרים לך לזכות בקלפים שהוגבהו בסדרה הארוכה. 
ההסבר שלי (וקרוב לוודאי שגם של רוב המורים לברידג'): אל תשחקו את הקלפים האלה בשלב מוקדם. חכו עד שיגמרו ליריבים הקלפים בסדרה הארוכה שלכם ואז תשחקו אותם.

בשיעורים שלי, ההסברים מלווים בהדגמות באמצעות ידיים המצוירות על הלוח. התלמידים שואלים שאלות ומקבלים תשובות. בידיים שעל הלוח, אנחנו בודקים מה קורה כשלוקחים קודם את הקלפים הגבוהים ומה קורה כשמשאירים לנו כניסות ליד. ההבדלים בתוצאות בדוגמאות שאני מביא, הם כמובן דרמטיים.
ואז מתחילים לשחק ידיים מוכנות מראש על נושא השיעור.

מה קורה ביד עם תשעה קלפים בסדרת ה-♥?  

באחת מהידיים מקבל המגן המוביל חמישה קלפים ללא נכבדים בסדרת ה-♥. שותפו מקבל ארבעה קלפים באותה סדרה. ארבעת הקלפים הגבוהים בסדרה נמצאים אצל הכרוז והדומם. הם מחולקים 2-2.

המגן המוביל מחזיק גם ב-AK3♣ ושותפו ב-Q♣ בלבד. לשני המגנים אין כניסות נוספות לידיים.
אם מובילים ב-♥, כפי שלמדו כמה דקות קודם, וכשזוכים ב-♣, ממשיכים בעוד ♥, ההגנה מפילה את החוזה אחרי שהיא זוכה בוודאות בשלוש לקיחות ב-♥ ובשתי לקיחות ב-♣.

אולי תתפלאו, אבל קרוב ל-50% ממשתתפי קורס מתחילים מובילים ב-A♣.
עוד יותר יפתיע אתכם לקרוא, שאחוז לא קטן ממשיך עם ה-K♣,  אחרי שראה את ה-Q♣ של שותפו נופלת על ה-A♣.

זו אגב הזדמנות נהדרת לחזרה על עיקרון השותפות, שלמדו שיעור או שניים קודם. שואלים אותו: האם הוא סומך על שותפו? התשובה היא: כן. "אז מדוע זרק השותף שלך את ה-Q♣, אם יש לו קלף אחר בסדרה?"

"התחקיר" שאחרי

שלא תטעו, ב"תחקיר" אחרי שלא הפילו את החוזה, מתברר שרוב התלמידים שהובילו ב-A♣ הבינו את השיעור ולמרות זאת פעלו באופן לא רציונאלי והובילו ב-A♣.

נזקי הפחד להפסיד לקיחה

1. מאבדים כניסות ליד המאפשרות לזכות בלקיחות בסדרות הארוכות

2. עוזרים ליריבים לפתח את הסדרה הארוכה שלהם שבה לקחו את הקלפים הגבוהים

שגיאה 2: לא עושים עקיפות

בשיעור הבא לומדים עקיפה. כשיש לכם 7 קלפים בסדרה ובדומם את ה-AQJT, ובידכם כניסות למכביר, אפשר לבצע 3 פעמים עקיפה. אם לוקחים מיד את ה-A הסיכוי להפיל את ה-K הוא זניח. הסיכוי להצלחת עקיפה הוא 50%.

התלמידים (וגם שחקני תחרויות ברמה לא גבוהה) מבינים את העיקרון ובכל זאת פועלים באופן לא רציונאלי ומשחקים קלף קטן ל-A. 
התשובה לשאלה: "האם הבנת שהסיכוי להצליח בעקיפה הרבה יותר גדול?" היא חיובית.
"אז מדוע לא ביצעת עקיפה?" התשובה היא פחדתי להפסיד ל-K. 
תסבירו להם, כמו שאני עשיתי יותר מפעם אחת, שגם אם תזכו ב-A תפסידו ל-K בפעם הבאה שתשוחק הסדרה.

הם יבינו... אבל בפעם הבאה קרוב לוודאי שישחקו את ה-A. 

החלטות לא רציונאליות לא רק בברידג'

 

מחקרים של פרופ' דניאל כהנמן (שקיבל פרס נובל) ושותפו למחקרים פרופ' עמוס טברסקי (שלא קיבל פרס נובל רק משום שנפטר לפני הענקת הפרס) מראים כי במצבים מסוימים אנשים מקבלים החלטות באופן לא רציונאלי, בגלל כשלים והטיות. חוקרים רבים אחרים מצאו ממצאים דומים. 

לא אלאה אתכם בפוסט זה בצלילה לעומק בנושא זה. במקום זה אפנה את מי שמעוניין, לפוסט בבלוג אחר שלי המתמקד בנושא: האם ניתן לקבל החלטות רציונאליות בכלכלת המשפחה?

משחק הברידג' אינו יוצא דופן. כפי שראיתם בפסקאות הקודמות גם בו מקבלים לפעמים החלטות לא רציונאליות.

 

קישור לסרטונים בערוץ ה-Youtube שלי 

 

אפשר להיות מנויים ללא תשלום לערוץ ה-Youtube שלי. כתובת הערוץ: הערוץ של אבי רוזנטל.

 

סרטונים

 

כניסות 

עקיפת חיתוך

עקיפה עמוקה 

מתי לכסות בעקיפה?

 

 

  

דילמת ההכרזה הראשונה: Weak Jump או Overcall

כשאני מלמד מתחילים כיצד מכריזים בברידג', אני מלמד אותם שלהכריז זה פשוט והגיוני. כך למשל, אם השותף פתח 1NT ולכם יד מאוזנת עם 8-9 נקודות תזמינו אותו למשחק מלא. עם 10 נקודות או יותר (ולא מספיק נקודות על מנת להזמין ל-Slam או להכריז Slam) מכריזים משחק מלא. 

אם אין מדובר בצעירים מוכשרים במיוחד, גם את הדברים הפשוטים וההגיוניים לוקח לתלמידים זמן להפנים. היתרון בדברים פשוטים והגיוניים, שלא תמיד צריך לזכור: לפעמים אפשר להכריז נכון אם מבינים. 

כמובן שהמציאות הרבה יותר מורכבת ולא הכל פשוט. לפעמים יש מצבים שבהם אין החלטה פשוטה, הגיונית וחד-משמעית. יש דילמה של בחירה בין אפשרויות.

היות שכמעט ואין לתלמידים יכולת להשתמש בכלים של הערכת יד (אתם מוזמנים לקרוא את הערך הערכת יד שכתבתי בויקיפדיה העברית, על מנת להכיר כמה מהכלים בהם משתמשים שחקני תחרויות), אני משתדל לא להביא אותם למצבים בהם אין הכרזה אחת ברורה.

הטכניקה להימנע מדילמות פשוטה: הם משחקים ידיים מוכנות מראש, שנבנו כך שההכרזות הנכונות ברורות וחד-משמעיות.

בסוף מגיע השלב שבו הם מערבבים ומחלקים קלפים ואז נתקלים בדילמות.

בקורסים שלי השלב הזה הוא אחרי שאני מלמד שני שיעורים על אוברקול: הראשון נקרא "אוברקול שכבר היכרתם". השני נקרא: "אוברקול ללא קפיצה".

בשיעור הראשון שהתלמידים שלי שיחקו ידיים לא מוכנות מראש, נתקלה אחת התלמידות שלי בפעם הראשונה במצב בו היד שהחזיקה, התאימה לכאורה לשתי הכרזות אפשריות שלימדתי: אוברקול של ♠1 או Weak Jump של ♠2. 

הדילמה

היריב שלפניה פתח ♣1. התלמידה החזיקה את היד המתוארת כאן רק באופן סכמטי:

AQTxxx♠
xx♥
Axx♦
xx♣

בשיעור הנקרא "אוברקול שכבר היכרתם" היא למדה שכשפותחים Weak two, זה לא שולל את האפשרות שהשחקן שיושב לפניה ולא הכריז (כי טרם הגיע תורו להכריז) מחזיק פתיחה (12 נקודות או יותר) ולכן זה שמישהו פתח לפניה לא מונע ממנה להכריז Weak two. 

הכללים אותם כללים ההבדל היחיד הוא בשם: Weak Jump במקום Weak two (זה לא הזמן להיכנס לדקויות כמו מה עושים אחרי שיריב פתח ♥1 ואתם מחזיקים שישה קלפי ♠ וארבעה קלפי ♥).

להכרזת Weak Jump של ♠2 היא צריכה שישה קלפים בסדרה עם שני נכבדים ו-6 עד 10 נקודות. 
יש לה את זה.

בשיעור הנקרא "אוברקול ללא קפיצה" היא למדה שעל מנת להכריז אוברקול של ♠1 היא צריכה לפחות חמישה קלפים וסדרה איכותית (רצוי שני נכבדים) ו-9 עד 16 נקודות.
יש לה גם את זה.

אז מה מכריזים? 

פתרון הדילמה
טוב שיש דילמות. מזה לומדים שבברידג', כמו בחיים, צריך לפעמים לקבל החלטות בתנאי אי-וודאות. מזה אפשר גם להתחיל ללמוד מה השיקולים הברידג'יסטיים שינחו אותנו בקבלת ההחלטה.

ההנחיה שלי בדילמה ספציפית זו, לתלמידים שאין להם עדיין יכולות וכלים לבצע הערכת יד מושכלת, היא פשוטה וחד-משמעית:

בידיים עם 10-9 נקודות ושישה קלפים בהן אפשר להכריז אוברקול או Weak Jump הכריזו אוברקול בגובה 1. במקרה ספציפי זה: ♠1.