בפוסט קודם הזכרתי שני מושגים שלומדים כאשר לומדים להכריז בחוזים עם סדרת שליט. באותו פוסט עסקנו במושג הפשוט יותר: נקודות אורך.

בפוסט זה אעסוק במושג השני: נקודות חלוקה. 

שני המושגים אינם רלוונטיים לחוזים ללא שליט. 

 

נקודות חלוקה

 

נקודות חלוקה הן נקודות שמוסיפים לנקודות הגבוהות כשמשחקים בחוזה עם שליט ויש קוצר בסדרה אחרת. 

הקוצר הזה מחזק את הכרוז. 

למשל: כשהחוזה הוא ב-♥ ובדומם אין אף קלף בסדרת ה-♣. אם המגן מוביל ב-A♣, הכרוז יוכל לחתוך בדומם בקלף קטן ב-♥ ולזכות בלקיחה. 

כולם מסכימים על כך, שבדרך כלל, קוצר מחזק את הכרוז. השאלה היא: בכמה זה מחזק אותו?

הקדמה

 

לפני לא מעט שנים שיחקתי עם תלמידה בתחרויות אחה"צ במועדון. הרמה שלי הייתה, ללא ספק, גבוהה בהרבה מרמת מרבית השחקנים. לא הייתי משחק בתחרות כזו עם שותף ברמתי.

בלא מעט מקרים היריבים הגיעו לחוזים הזויים, למשל לחוזה של ♠4 כשהחוזה הנכון הוא ♠2. 

אחרי שהיו נופלים פעמיים או שלוש והיו מקבלים תוצאה רעה, היו שואלים אותי לפעמים: מדוע? 

שאלתי אותם: "כיצד הגיעתם לחוזה של ♠4"? "ספרנו נקודות" הם השיבו. 

לא הייתה מחלוקת ביני ובינם ביחס לספירת הנקודות  הגבוהות (קלפי A, קלפי K, קלפי Q וקלפי J). 

"היה void בסדרה אחרת הוספנו 5 נקודות חלוקה" הם הסבירו. היה לנו "Doubleton (שני קלפים) בסדרה אחרת ביד הכרוז אז הוספנו נקודת חלוקה". סך הכל הם הוסיפו 6 נקודות.  

ביד אחרת הם הוסיפו 3 נקודות על קלף יחיד בסדרה אחרת, נקודה על שני קלפים בסדרה צדדית ביד הכרוז ונקודה נוספת על שני קלפים בסדרה צדדית אחרת  בדומם. 

יש מחלוקת ביני ובינם בשאלה: איך סופרים נקודות חלוקה? 

למעשה, המחלוקת היא ביני ובין מי שלימד אותם לספור נקודות חלוקה באופן הזה. 

יש כאלה, כמוני, הסופרים "ספירה רכה" (ספירה  שמרנית) של נקודות חלוקה ויש כאלה הסופרים, כפי שספרו אותם שחקני אחה"צ. יש גם כאלה שנמצאים בין שני הקצוות הקיצוניים. 

 

ספירה ורמת השחקן הסופר  

 

תפיסת העולם שלי היא שתלמידים מתחילים צריכים ללמוד "פשוט והגיוני".  

המשמעות היא לפעמים ויתור על דיוק. אם הדיוק מסבך באופן שבו לתלמיד יהיה קשה להבין, עדיף לוותר על הדיוק.

אם המורה לא עושה את זה, התלמיד עלול שלא להבין גם את הבסיס הפשוט של מה שמלמדים. 

לכן לתלמידים הלומדים לראשונה בחייהם אני מציב כללים ברורים ונוקשים.

כך היה כשלימדתי על הזמנה למשחק מלא אחרי הכרזת 1NT. 

יכול להיות שלפותח יש 16 נקודות ולמשיב יש 9 נקודות. 25 נקודות מספיקות למשחק מלא. אני מלמד אותם להכריז כפותח Pass על הזמנה למשחק מלא באמצעות הכרזת 2NT. 

אני מסביר להם שגם שחקנים ברמה טובה לא יכולים להיות בטוחים שמול 16 הנקודות שלהם אין שותף עם 8 נקודות, אבל יש להם יכולת להערכת יד. לתלמידים עדיין אין יכולת כזו. 

הערכת יד יכולה להבחין בין יד טובה עם 16 נקודות לבין יד טובה פחות עם 16 נקודות. זה מאפשר לשחקנים טובים גמישות בקבלת ההחלטות. 

בדיוק מאותה סיבה גם בספירת נקודות חלוקה על תלמידים להיצמד לכללים של "ספירה רכה" של נקודות חלוקה.

 

ספירת נקודות חלוקה

 

כשיש void (אין אף קלף) בסדרה שאינה סדרת השליט, מוסיפים 3 נקודות חלוקה.

כשיש singleton  (קלף יחיד) בסדרה שאינה סדרת השליט, מוסיפים 2 נקודות חלוקה. 

לכלל ביחס לקלף יחיד יש חריגים. הסיבה היא שלא סופרים פעמיים נקודות של הקלף היחיד.

חריגים לספירת נקודות חלוקה עם קלף יחיד בסדרה

כשהקלף היחיד הוא A לא סופרים נקודות חלוקה (ספרנו כבר 4 נקודות בגלל שהוא A).

כשהקלף היחיד הוא K לא סופרים נקודות חלוקה (ספרנו כבר 3 נקודות בגלל שהוא K).

כשהקלף היחיד הוא Q לא סופרים נקודות חלוקה (ספרנו כבר 2 נקודות בגלל שהוא Q).

כשהקלף היחיד הוא J מוסיפים נקודת חלוקה אחת (ספרנו כבר  נקודה אחת בגלל שהוא J).

לא סופרים נקודות חלוקה על Doubleton (שני קלפים) בסדרה אחרת.

בהסתברות גבוהה ביד יש לפחות סדרה אחת עם 2 קלפים לכן זה אינו מחזק את היד ביחס לידיים אחרות.

 

הערות שוליים

 

1. אלדד גינוסר כתב שכשהוא לימד בתחילת דרכו כמורה הוא לא ספר נקודות חלוקה על Doubleton במקום זה הוריד נקודה בחוזים עם שליט בידיים של 4-3-3-3.

ניסיתי את זה. תלמידים בגיל מבוגר התקשו להבין את זה ולכן זנחתי את זה. אם וכאשר, אלמד שוב ילדים מחוננים, אנסה את זה שוב.

2. שחקנים ברמה גבוהה יותר לא בהכרח סופרים נקודות. לכן גם ספירת נקודות חלוקה אצלם לא בהכרח תהיה כל כך קבועה ופשטנית כמו ספירת הנקודות שאני מלמד תלמידים מתחילים. 

גם כשסופרים נקודות עשוי להיות הבדל בספירה בין קוצר ביד הקצרה לבין קוצר ביד הארוכה. 

דוגמה חריגה שבה אינני סופר נקודות ביד הקצרה: יש לי AK בסדרה שבה השותף הראה 6 קלפים. יש לי קוצר בסדרה בה הכריז שחקן יריב. 

הקוצר אינו מחזק אותי במקרה שה-Q בסדרת השליט אינה ביד השותף.

למעשה, חיתוך שלי יעשה Promotion ל-Q שהיא אחד משני הקלפים של אחד המגנים או ל-J שהוא אחד משלושה קלפים של אחד המגנים. 

בשפה פשוטה יותר יבטיח למגן כמעט תמיד לקיחה בסדרת השליט.

 

 

 

Fast Arrival למתחילים

את היד הבאה הכריזו ושיחקו במסגרת שיעור ברידג' מודרך שהעברתי ב-BBO.

ברור לגמרי שההכרזות אינן נכונות. ההכרזות של מערב שגויות במיוחד . 

אחרי כל שיעור מקבלים התלמידים ניתוח של ההכרזה והמשחק של כל הידיים בשיעור ושם התייחסתי לטעויות. 

השאלה היא: מה צריך מערב להכריז בהכרזה הראשונה שלו?

אופן הכרזה שמלמדים בצעדים ראשונים בהכרזה

1. מזרח פתח ♥1. ההכרזה שלו מבטיחה לפחות חמישה קלפים ב-♥ ו-12-22 נקודות.

2. מערב סופר את מספר קלפי ה-♥ בידו ומגלה 4 קלפים, כלומר: יש התאמה של לפחות תשעה קלפים בסדרה. סדרת ה-♥ היא סדרת השליט.

3. הוא סופר את מספר הנקודות בידו ומגיע ל-17 נקודות. 16 נקודות גבוהות + נקודות אורך אחת עבור הקלף התשיעי בסדרת השליט.

3. מערב מניח שמזרח פתח עם חמישה קלפים בסדרה ו-12-14 נקודות.

4. הוא מחבר: 17+12=29. יש 25 נקודות או יותר. יש משחק מלא בסדרת ה-♥.

5. הוא מחבר: 17+14=31. אין 33 נקודות או יותר. אין סלאם  בסדרת ה-♥.

6. הוא מכריז ♥4. 

הכרזת ה-Rebid של הפותח

אמרנו כבר שפתיחה של ♥1 מבטיחה 12-22 נקודות. אחרי שנמצאה התאמה בסדרה 22 הנקודות יכולות אפילו "לצמוח" ליותר נקודות בגלל נקודות חלוקה ונקודות אורך.

בתפיסת העולם הפשוטה שהצגתי, הפותח יניח שלמשיב יש 12-14 נקודות ועל סמך מספר הנקודות שבידו יקרא Pass או יבחן סלאם. עם 21 נקודות ומעלה הוא יכריז ♥6. ייתכן שלפני זה יבדוק את מספר קלפי המפתח באמצעות מוסכמת Blackwood.

עם קצת פחות נקודות יזמין לסלאם למשל באמצעות הכרזת ♥5.

האם באמת בטוח שאין סלאם? 

שימו לב שבאופן ההכרזה הפשטני הזה השתמש הפותח בהנחה שגויה ליד הספציפית הזאת של המשיב: למשיב יש 17 נקודות ולא 12-13 נקודות.

מספיק שלפותח יש 16 נקודות על מנת שיהיו להם ביחד 33 נקודות המספיקות לסלאם.

בפסקה הבאה אציג פיתרון מעט פחות פשטני לבעיה הזו.

הפיתרון: הכרזת סדרה אחרת והסתרת ההתאמה

עם היד של המשיב אפשר להכריז ♦2. 

משמעויות ההכרזה הזו:

1. למשיב יש לפחות ארבעה קלפים ב-♦. 

אכן למשיב יש ארבעה קלפים בסדרה זו.

2. למשיב יש לפחות 10 נקודות

למשיב יש יותר מ-10 נקודות.

3. המשיב אינו מוגבל במספר הנקודות שלו

למעט הנקודות שהבטיח הפותח כשפתח בסדרה בגובה 1. כלומר: במקרה הקיצוני, שהסתברותו אפסית, למשיב עשויות להיות 28 נקודות!!!.

4. ההכרזה הזו מחייבת לסיבוב הכרזה אחד.

הפותח אינו יכול לקרוא Pass בהכרזה הבאה שלו. 

ביד הזאת שחקן מתחיל מכריז ♠2. בהכרזה השנייה שלו מכריז המשיב ♥4.

עכשיו גם הפותח יודע שנמצאה התאמה ב-♥.

ההבדל בין שני רצפי ההכרזות

ברצף ההכרזות הראשון הגיע המשיב ל-♥4 בהכרזה הראשונה שלו.

ברצף השני של ההכרזות עבר המשיב דרך הכרזת ביניים בסדרה אחרת.

משתמשים בשני הרצפים על מנת לתאר ידיים שונות.

Fast Arrival

סגירה מידית למשחק מלא נקראת Fast Arrival. כשהמשיב מכריז כך, במקרה שלנו מיד ♥4 הוא אומר שאין לו ערך מוסף והוא מעוניין שהחוזה יהיה ברמה של משחק מלא ולא יותר. 

בדוגמה הנוכחית הוא מעוניין שהחוזה יהיה ♥4.

כמובן שפותח עם 20-22 נקודות לא צריך לעצור וצריך לבחון סלאם.

מעבר דרך הכרזת ביניים בסדרה אחרת

הפותח מתאר יד חזקה יותר שאינה שוללת בחינת סלאם, אם לפותח יש יותר מ-14 נקודות.

כיצד צריך להכריז עם היד הנוכחית?

אין ספק שלמשיב יש יד חזקה בהרבה מיד מינימלית. 17 נקודות של המשיב עשויות בחלק מהמקרים להספיק לסלאם.

המשיב צריך להכריז ♦2. 

עם 12 נקודות הפותח אינו צריך להיענות להזמנה ועליו להכריז ♥4.

הערות

1. הפוסט מסומן בצבע ירוק משום שרמתו מתאימה לתלמידים מתחילים. כשמדובר ברמות גבוהות יותר התמונה עשויה להיות מורכבת יותר.

2. באופן ספציפי, בוודאי שאינו מיועד לשחקנים המשתמשים בשיטת ההכרזה 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. בה כמעט בכל מצב שבו יש משחק מלא או יותר, המשיב מכריז הכרזת ביניים בסדרה אחרת. במקרה הזה ♦2.

רוצים ללמוד ממני ברידג' באינטרנט?

אני מעביר שיעורים במשחק מודרך באתר ה-BBO. לפרטים: שיעורי ברידג' באינטרנט

צעדים ראשונים בהכרזה: טרנספר עם יותר מחמישה קלפים בסדרה

בפוסט קודם למדנו את קונבנציית ג'קובי טרנספר אחרי פתיחה של 1NT. בפוסט שאחריו יישמנו את אותה קונבנציה אחרי פתיחה של 2NT.
בשני המקרים למשיב היו חמישה קלפים בסדרת המייג'ור אליה ביצע טרנספר.
כמו בכל הפוסטים הקודמים בסדרה של צעדים ראשונים בהכרזה עד לפוסט זה לפותח וגם למשיב יש ידיים מאוזנות. 

טרנספר לסדרת מייג'ור עושים גם עם יותר מחמישה קלפים בסדרה. בהגדרה, כשיש יותר מחמישה קלפים בסדרה היד אינה מאוזנת. 
בפוסט זה עברנו למצבים בהם לפותח יש יד מאוזנת אבל ידו של המשיב אינה מאוזנת.

בפוסט זה אתייחס לידיים עם שישה קלפים. מה שנכון לידיים עם שישה קלפים נכון גם לידיים עם יותר משישה קלפים בהבדל שיש להוסיף נקודות אורך.

כשיש שישה קלפים למשיב מצאנו התאמה

היות שפותח עם יד מאוזנת הבטיח לפחות שני קלפים בכל סדרה, ברגע שלמשיב יש שישה קלפים בסדרה נמצאה התאמה של שמונה קלפים לפחות.
היות שאנחנו מעדיפים חוזה בסדרת מייג'ור על חוזה ללא שליט נקבעה כבר סדרת השליט.

הפותח אינו יודע שלמשיב יש שישה קלפים ולא חמישה. משיב שיודע לספור עד שש יודע את זה.

ההכרזה השנייה של המשיב

בדוגמה נשתמש בסדרת ה-♠. החליפו ♠ ב-♥ ותקבלו את מהלכי ההכרזה כאשר ששת הקלפים הם בסדרת ה-♥. 

כשהמשיב מזמין למשחק מלא הוא מזמין באמצעות הכרזת ♠3 ולא באמצעות הכרזת 2NT.
הכרזת ההזמנה מראה 8-9 נקודות, כולל נקודות חלוקה ונקודות אורך. הסבר ביחס לנקודות חלוקה בהמשך הפוסט.

הכרזת משחק מלא של ♠4 והכרזת סלאם של ♠6 הן על פי טבלת ההכרזות כשהספירה כוללת נקודות חלוקה ונקודות אורך.

הזמנה לסלאם היא באמצעות הכרזת ♠5. גם הכרזה זו היא על פי טבלת ההכרזות וגם בה נספרות נקודות חלוקה ונקודות אורך.

שימו לב!!! 
אפשר להכריז משחק מלא, סלאם או הזמנה לסלאם עם פחות נקודות מאשר מופיעות בטבלת ההכרזות.
נקודות האורך ונקודות החלוקה מפצות על הנקודות החסרות.

ספירת נקודות חלוקה

בפוסט קודם הסברנו מהן נקודות אורך. בידיים לא מאוזנות סופרים גם נקודות חלוקה המתארות קוצר בסדרה ולכן אפשרות חיתוך בשלב מוקדם יחסית.
האופן בו אני מציע לשחקנים הלומדים הכרזה בברידג' לספור נקודות חלוקה הוא האופן הבא:

1. עבור חוסר קלפים בסדרה יש להוסיף 3 נקודות חלוקה.

2. עבור קלף יחיד בסדרה יש להוסיף 2 נקודות חלוקה.

3. יוצא מהכלל הוא המצב בו הקלף היחיד הוא תמונה. אם הקלף היחיד הוא J נוסיף רק נקודה אחת. אם הקלף היחיד הוא תמונה אחרת אין להוסיף נקודות.
הסיבה לכך היא שכבר ספרנו את הנקודות האלה ואיננו רוצים לספור אותן פעמיים.

4. לא מוסיפים נקודות חלוקה על שני קלפים בסדרה.

 

האם מכריזים Weak two עם 2 קלפי A?

מי שקרא את הפוסט שלי: הכרזות הפרעה למי אתם מפריעים? -חלק 1 יודע שאני חושב ששני קלפי A אינם סיבה לא לפתוח Weak two. כך גם לימדתי את התלמידים שלי. את הפוסט כתבתי בשנת 2013. אחד הדברים היפים בברידג' הוא שאני כל הזמן לומד דברים חדשים. שיחה עם שניים משחקני הנבחרת הצעירה של ישראל גילתה לי שיש שחקנים בדרג הבכיר ביותר בישראל שחושבים אחרת ממני. הגיע הזמן לבדוק את עצמי ולמצוא שלא דייקתי.

ניצלתי את קיומה של קבוצת ה-Facebook מדברים ברידג', שיזם גלעד אופיר  ושאלתי את השאלה שבכותרת.
ענו לי כמה מטובי השחקנים בישראל. הקוראים מוזמנים לקרוא את מה שהם כתבו שם.
בפוסט זה אתקן את מה שכתבתי בפוסט הקודם ואסביר מדוע אמשיך ללמד לפתוח Weak two גם עם שני קלפי A.

איזה שני קלפי A?
על מנת לפתוח ב-Weak two במצבים סטנדרטיים נדרשים לפחות נכבד וחצי בסדרה הארוכה. את התלמידים שלי אני מלמד לפתוח רק עם לפחות שני נכבדים בסדרה הארוכה. נכבד הוא A, K, Q ו-JT ביחד.
בהנחה שיש שני נכבדים בסדרה הארוכה ו-A בסדרה אחרת תמיד אחד מקלפי ה-A הוא בסדרה הארוכה, אחרת יש 11 נקודות לפחות. 11 נקודות זה יותר מדי על מנת לפתוח Weak two. בודאי כשה 11 נקודת כוללות גם שני קלפי A. יש רק שני מצבים תיאורטיים בהם יש שני קלפי A ועד 10 נקודות עם שני נכבדים בסדרה הארוכה:
AQ בסדרה הארוכה ו-AJT בסדרה הארוכה. 

מדוע חלק מהמומחים לא פותחים Weak two עם שני קלפי A?

1. שיקול הגנתי
שני קלפי A שווים כמעט תמיד שתי לקיחות בהגנה. 
קראו למשל את הפוסט שפיצים מתסכלים.
חשש נוסף הוא שהשותף יקריב בסדרת המייג'ור הארוכה אם יש לו תמיכה בה, למשל בגובה 5, כשהיריבים נכשלים בביצוע משחק מלא. 

2. שיקול התקפי
ייתכן שמפספסים חוזה של משחק חלקי ואפילו חוזה של משחק מלא. 

3. בחלק מהידיים עם שני קלפי A ו-10 נקודות יש שחקנים שיפתחו בגובה 1.
כאשר מדובר ביד שלישית כמעט תמיד יפתחו בגובה 1 עם שישייה בסדרת מייג'ור ו-10 נקודות עם שני נכבדים בסדרה.
לא מעט שחקנים יעשו את זה עם 9 נקודות.

מהכותרת כבר בודאי הבנתם שאין אחידות דעות בין המומחים. יש גם כאלה שיפתחו בגובה 2 עם שני קלפי A.

ההבדל בין תלמידים למומחים
תפיסת העולם שלי כמורה לברידג' היא שתלמידים צריכים ללמוד פשוט והגיוני. זהו גם שמו של הספר שכתבתי עבור התלמידים שלי ותלמידים אחרים: הכרזות למתחילים פשוט והגיוני. זהו גם חלק משמו של הספר השני שבקרוב אגמור לכתוב ולערוך: הכרזות התערבות למתחילים פשוט והגיוני. 

האם זה כדאי לסבך אותם בשיעור על Weak two בשאלה האם לפתוח עם שני קלפי A או לא? התשובה היא לא. גם חלק מהדברים היותר פשוטים שאני מלמד הם לא תמיד זוכרים. אני מקווה שלרוב הם לפחות מבינים את ההיגיון שבהכרזה. 

תלמידים בשלב לימוד זה בכלל לא יודעים מה זו הגנה, אז מדוע לסבך אותם עם שיקול הגנתי?
הם לא יודעים את ההבדל בין פתיחה ביד שלישית לבין פתיחה ביד ראשונה ובוודאי לא יפתחו בגובה 1 עם 10 נקודות. 
הם גם לא יודעים מה זו הקרבה ואגב ברוב המקרים טרם למדו את הנושא של פגיעות.

הנושא של שני קלפי A שווה רק הערה קטנה בחומר הכתוב שהתלמידים שלי מקבלים בדוא"ל. בהערה יהיה כתוב שיש שחקנים ברמות גבוהות יותר שלא פותחים Weak two עם שני קלפי A ובשלב זה אתם לא יכולים להבין את השיקולים שלהם.

תפיסת העולם שלי לגבי הוראת הכרזות למתחילים

1. התלמידים צריכים להבין את ההיגיון ולא לזכור בע"פ. 
כך למשל: כבר בשיעור הראשון על הכרזות הם לומדים את המושג Limit bid ואת המשמעויות של הכרזה של Limit bid.

2. כל הנחיה צריכה להיות ברורה. 
כך למשל כשפותחים 1NT והשותף מזמין באמצעות 2NT נענים להזמנה רק עם 17 נקודות.
אני מסביר להם שיכול להיות מצב בו יש 25 נקודות המספיקות למשחק מלא (9 נקודות מול 16 נקודות) אבל אף אחד מהשותפים לא יודע שיש 25 נקודות בודאות.

3. בכל מקרה של עמימות אני מלמד אותם להכריז פחות אגרסיבי
היות שממילא מתחילים מכריזים גבוה מדי וגם מתקשים לבצע חוזים אני מעדיף שיצליחו בחוזים פחות יומרניים מאשר יכשלו בחוזים יומרניים. 
כך למשל, אני מלמד לספור באופן מינימאלי נקודות חלוקה. בהקשר של הכרזת Weak two תנאי הכרחי להכרזה הוא שני נכבדים לפחות ולא אחד וחצי.
הם יסתבכו עם החצי ולא יבינו.

המשותף לשתי הנקודות האחרונות הוא שלתלמידים בשלבים האלה אין שום יכולת של הערכת יד מעבר לספירת נקודות, לספירת קוצר בסדרה אחרת בחוזה עם שליט, להתאמה של יותר משמונה קלפים בסדרת שליט והבנה שאורך וכוח בסדרה שווים לקיחות בחוזה ללא שליט.

כיצד סופרים נקודות חלוקה?

אין ספק, שאחרי שנקבעת סדרת שליט, קוצר בסדרה אחרת מחזק את הכרוז. הסיבה היא שהכרוז יכול לחתוך קלפים גבוהים של היריבים בסדרה זו.

השטן תמיד מסתתר בפרטים הקטנים.

במקרה זה הפרטים הקטנים הם:

1. האם Doubleton הוא קוצר?

2. כמה נקודות להוסיף על קלף בודד בסדרה?

3. כמה נקודות להוסיף על חוסר בסדרה?

בפוסט הקודם שלי: המורה הראשון התייחסתי למאמר, שכתב המורה הראשון שלי (בקורס לשחקני תחרויות) אלדד גינוסר בירחון הישראלי לברידג'. 

אלדד, שכבר זכה באליפות אירופה ושיחק בנבחרת ישראל, התלבט בתחילת דרכו כמורה לברידג' כיצד לספור נקודות חלוקה.

גם כשאני התחלתי ללמד ברידג' למתחילים התלבטתי באותה שאלה.

קוצר בסדרה (קלף יחיד או שני קלפים)
אלדד מדבר על גרסה "רכה" וגרסה "אגרסיבית". בגרסה הרכה מוסיפים 3 נקודות על חוסר ו-2 נקודות על קלף יחיד. בגרסה האגרסיבית מוסיפים 5 נקודות על חוסר ו-3 נקודות על קלף יחיד.
אלדד, כמוני, מעדיף את הגרסה "הרכה".   

מדוע אני מעדיף את הגרסה "הרכה"?
כמו שרוב הקוראים יודעים נקודות זה לא הכל. הייחוס המכני של מספר נקודות מסוים על חוסר או על קלף יחיד אינו מדויק.

האם קלף יחיד ביד הקצרה שווה כמו קלף יחיד ביד הארוכה? ברוב המקרים קלף יחיד ביד הקצרה שווה יותר. 
להבנה מדוע קיראו: חתכת ביד הקצרה? הרווחת לקיחה. חתכת ביד הארוכה? כנראה שלא הרווחת לקיחה.

האם הייתי צריך להוסיף נקודות על הקלף היחיד ב-♦ כשהיריבים הכריזו את הסדרה הזו ואנחנו מצאנו (כנראה) התאמה ב-♠ ושני השליטים היחידים בידי הם A♠ ו-K♠? לא בטוח.

האם הייתי צריך להוסיף נקודות על הקלף היחיד ב-♦ כשהיריבים הכריזו את הסדרה הזו ואנחנו מצאנו (כנראה) התאמה ב-♠ ,לו הייתי מחליף את שני השליטים היחידים בידי ב-2♠ ו-3♠ וה-AK היו עוברים ל-♥  או ל-♣? ברור שכן.

שלוש הדוגמאות הפשוטות לעיל מסבירות את הבעיתיות בייחוס מספר  קבוע של נקודות לקוצר בסדרה אחרת בחוזה בשליט.

על מנת לבצע שינוי דינאמי בהערכת החוסר או הקוצר צריך להשתמש בהערכת יד.
הבעיה היא שהערכת היד של תלמידים בקורס מתחילים מאד מוגבלת.
הם צריכים לקבל כללים ברורים וחד-משמעיים.

הנטיה של שחקנים מתחילים היא להכריז גבוה מדי. משחק היד של רובם אינו מזהיר. זה מזמין הרבה כישלונות. כישלונות לרוב לא תורמים להנאה ולשביעות הרצון.

לכן כמעט בכל נושא אני מלמד אותם להעדיף אפשרויות אגרסיביות פחות. 

דוגמה פשוטה לכך היא הזמנה למשחק מלא באמצעות 2NT אחרי פתיחה של 1NT. אני מלמד אותם להיענות להזמנה רק עם 17 נקודות.
המשיב הראה 8-9 נקודות. יכולות להיות 16 נקודות מול 9 נקודות. הגישה שלי היא ללמד אותם להכריז Pass עם 16 נקודות, אבל להסביר להם, שיכול להיות מצב שבו יש 25 נקודות והסיבות לכך שאני מציע להם להכריז Pass הן:
1. גם שחקן טוב לא בהכרח ידע האם להכריז משחק מלא או לא.
2. חסר להם ידע וניסיון על מנת לבצע הערכת יד טובה.  

נקודות חלוקה על שני קלפים בסדרה אחרת
אם תקראו באתר Bridge hands את המאמר המענין: Distribution Points. תוכלו לקרוא שם על שיטות שבהן סופרים אחרת נקודות, למשל A-6, K-4...10-1. שיטות בהן מורידים נקודה על יד ללא קלפי A.

תוכלו לראות שם גם הרבה שיטות לספירת ה-Doubleton כנקודות. 
לא מעט מהשיטות האלה מבצעות הבחנה בין הדומם, כלומר: היד הקצרה, לבין היד הארוכה. ביד הקצרה כמעט כולם סופרים Doubleton כנקודה.
יש כאלה שמתחשבים באורך בסדרת השליט בדומם בספירת נקודות חלוקה: ככל שיש פחות קלפי שליט סופרים פחות נקודות חלוקה.

אדי קנטר הוא היחיד שאינו סופר נקודות חלוקה כשמחזיקים Doubleton, אבל הוא מתייחס ליד של הכרוז (היד הארוכה).

אני לא מלמד את התלמידים שלי לספור Doubletone כנקודות חלוקה. גם כחלק מהתפיסה הכללית של לא להכריז אגרסיבי וגם משום שאני בעצמי לא ממש מאמין בספירה כזו. 

אלדד גינוסר כותב שהוא לא מלמד לספור Doubletone כנקודות חלוקה. 
החלק המעניין בתפיסה שלו הוא שהוא מוריד נקודה על יד מאוזנת של 4-3-3-3, משום שהיא מקטינה את יכולת החיתוך.
ברוב המקרים יד של 4-3-3-3 היא היד הקצרה.

הורדת נקודה על ידיים של 4-3-3-3 היא לא דבר חדש. למדתי כבר ממרטי ברגן לא לפתוח תמיד בידיים עם 12 נקודות וחלוקה של 4-3-3-3.

לא התחשבתי בחלוקה זו בהקשר של נקודות חלוקה. אחרי שקראתי את המאמר, החלטתי לאמץ את הגישה וללמד כך את התלמידים שלי.
  

Yarborough

אם קראתם את הפוסט: מה הייתם מכריזים במקומי? או את הפוסט: יש תמורה בעד האגרה (תשלום להשתתפות בתחרות)? - חלק 1, אתם אולי חושבים שאני שחקן חסר מזל, שמשיג תוצאות רעות נגד יריבים, שמשום מה פותחים דווקא נגדי, עם ידיים של 4-3-3-3, שבהן פחות מ 12 נקודות.

לא תמיד זה כך. אני כנראה לעולם לא אפתח עם יד של 4-3-3-3 עם 11 נקודות, אבל לפעמים גם אני מרוויח מהכרזות מוזרות.

האם היד עם נקודה בודדת, שהחזקתי במצב פגיע בתחרות מקומית הייתה Yarborough? ייתכן. לפני שאספר על היד, אסביר מה זה Yarborough.

Yarborough

Yarborough הוא אזור באנגליה. בהקשר של ברידג', זהו מונח המתאר ידיים חלשות במיוחד.

במקור התייחס לידיים שבהן כל הקלפים הם מתחת ל-10. המונח הוא על שם הדוכס מ Yarborough, שחישב את ההסתברות (הנמוכה) לקבל יד כזו בתחרות ברידג'.

במשך הזמן הורחב המושג גם לידיים שבהן עד נקודה אחת. 

Pass תמוה
ה-J♠ היה הנקודה היחידה שהחזקתי. התלוו לו ארבעה קלפים נוספים בסדרה. היו לי גם חמישה קלפים ב-♥, שניים ב-♣  וקלף יחיד ב-♦.
השותפה שלי פתחה ♦1.

אם קראתם את הפוסט: מה עשיתי רע ששילמתי 1,100?, אתם בוודאי מבינים כמה מסוכנות יכולות להיות פתיחות רגילות בסדרת מיינור עם שלושה קלפים בסדרה, כאשר יש שתי רביעיות בסדרות מייג'ור. 

לאחר הכרזת Pass של היריב, החלטתי להימנע מחוזה של ♦1 עם התאמה של 1-3 והכרזתי ♥1.
איך יכולתי לדעת שלשותפה יש ארבעה קלפים בסדרה: KJxx♦ ולא שלושה? 
בינינו, גם בהתאמה של 4-1 ועם 17 נקודות שהיו לשותפה החוזה הזה הוא לא ממש מוצלח. 

אחרי Pass של היריב הכריזה השותפה ♠1. לאחר  נוסף של  Pass יריב הכרזתי גם אני Pass.
שלושת השחקנים האחרים הסתכלו בי כלא מאמינים. השותפה נראתה קצת כועסת.

היו לה:

 AKQx♠

    Kxx♥

   KJxx♦

    Axx♣ 

אחרי קלף ההובלה
הגיע תורי להניח את קלפי הדומם.

הנחתי ארבעה קלפי ♠ ואחריהם גם את ה-J♠.
השותפה נראתה כעוסה: עם שש נקודות וחמישה קלפים בסדרת ה-♠ היה עלי להכריז ♠3 על פי The Law of Total Tricks. ההכרזה מזמינה למשחק מלא.
היא כבר תדבר איתי אחרי שנגמור לשחק את היד.
היריבים דווקא נראו משועשעים.

עכשיו פרסתי את ה-♦ היחיד.
שתי נקודות חלוקה. בנוסף ל-6 הנקודות שהבטיחה ההכרזה הקודמת. למה לשחק עם שחקן שמחמיץ סתם ככה משחק מלא?, חשבה השותפה.
היריבים ראו לנגד עיניהם את ה 100% שיקבלו על היד. בינם לבין עצמם שאלו: האם לא צריך לתת רישיון לשחק ברידג', כשיש שחקנים כמוני שמכריזים כל כך גרוע?

פתחתי את שני קלפי ה-♣.
זאת אומרת שיש לי חמישה קלפים ב-♥. התאמה בשתי סדרות המייג'ור. עם שש נקודות אני מחזיק בוודאות את ה-A. 

השאלה היא האם גם ה Q אצלי ויש Layed Down Slam או שה-J אצלי וביצוע ה-Slam תלוי בעקיפה?

השותפה כבר החליטה: היא לא תמשיך לשחק עם שחקן שמכריז כל כך גרוע.

הפעלתי את מטה הקסמים: פתחתי על השולחן את קלפי ה-♥ שבידי. 
פתאום השותפה כבר לא נראתה כועסת. החיוך שעל פני היריבים, הוחלף במבט עגמומי.

השותפה ביצעה את החוזה של ♠1 עם שתי לקיחות עודפות וזכינו בתוצאת שיא.