‏הצגת רשומות עם תוויות עם ה-Field. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עם ה-Field. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 6 בפברואר 2026

פסטיבל הברידג' בראש העין: הטיית האופטימיות

 

בפוסט הקודם התייחסתי לתחרויות ב3.2 שבהן לא שיחקתי

בפוסט זה אתיחס לתחרות הזוגות המעורבים. 


במקום הראשון זכו ערן אסרף וענת כהן-פדני. במקום השני רן שמואלי ומיכל צברי ובמקום השלישי עדי אסולין וליאור כהן.

לתוצאות המלאות לחצו כאן

שותפתי רינה רוטברט ואני שיחקנו לא טוב ושיחקנו במקום ה-152 מתוך 172 משתתפים. 

בשותפות לא פעילה, שבה משחקים מעט וגם זה לא בתחרויות ארציות, קשה להגיע להישגים. 

בעבר הרחוק השגתי איתה פעם נקודה בינלאומית בתחרות קבוצות מעורבות.

זו הנקודה הבינלאומית היחידה שלה. חשבתי שאם נשחק טוב יחסית אעזור לה לקבל עוד אחת. 

אני צריך סדר גודל של 50 נקודות בינלאומיות לדרגה הבאה ולא נמצא במירוץ להשגתה. 



הוקרה לאנשים שתרמו לברידג' הישראלי



ב-3.2 הזמינו לבמה שלושה אנשים להודות להם על תרומתם לברידג' הישראלי: מוטי גלברד, נח טימנקר ומאוריציו דה סאקו


מאוריציו דה סאקו


מאוריציו דה סאקו הוא מנהל תחרויות ברידג' איטלקי בכיר אוהב ישראל. 

בכל פסטיבל ברידג' בינלאומי שהשתתפתי בו בעשרים השנים האחרונות הוא היה אחד ממנהלי התחרויות. 


עד לפני שלוש שנים כשהפסטיבל היה בינלאומי בו השתתפו שחקנים בכירים מארצות אחרות זה לא היה חריג. 

גם מנהלי תחרויות בכירים אחרים מחו"ל ניהלו תחרויות. 

בשלוש השנים האחרונות כשמדינת ישראל מבודדת בעולם מאוריציו דה סאקו הוא מנהל התחרויות היחיד מחו"ל המגיע לארץ. 

גם מספר השחקנים מחו"ל שמגיעים הוא קטן במיוחד. 



מוטי גלברד 



את מוטי היכרתי עוד בתקופה ששנינו היינו שחמטאים. 

מוטי גלברד היה תלמיד בעיתי בבית ספר תיכון לא רק באשמתו. 

גם באשמת מורים שלא ידעו להתמודד נכון עם תלמידים מוכשרים עם בעיות התנהגות. 

כשבגר למד חינוך וראה בהוראה ייעוד.

הוא אולי הראשון שלימד בקורסי מורים לברידג' בארץ. הוא לימד עשרות מחזורים של קורסי מורים לברידג'. רבים ממורי הברידג' בארץ הם תלמידיו. 

לפני מספר שנים רב קיבל פרס חינוך מנשיא המדינה.


גילוי נאות, גם אני למדתי אצלו בקורס מורים לברידג'

למדתי בקורס מורים גם ברידג' וגם איך צריך ללמד. 

מוטי הוא שחקן ברידג' ברמה גבוהה שזכה בהישגים מרשימים בתחרויות בארץ ובחו"ל.

בנוסף לכך גם כתב ספרי ברידג'



נוח טימינקר



נוח טימינקר הוא שחקן ברידג' טוב, ששיחק בנבחרת הסניורים של ישראל. הוא היה שותף לזכייה של נבחרת הסניורים באליפות אירופה

במשך שנים רבות מילא תפקידים שונים בהתאגדות הישראלית לברידג' ותרם רבות.



עם ה-Field או נגד ה-Field 



כשהייתי שחקן ברידג' מתחיל מוטי גלברד זכה במקום ראשון בעשרות תחרויות ארציות בתקופת זמן קצרה. הוא זכה במקום ראשון עם שותפים שונים. 

זה הרבה יותר קשה מאשר לזכות בהישגים עם שותף קבוע ברמה גבוהה, שמתואמים איתו. 


בראיון בירחון הברידג' הישראלי הסביר את התפיסה שהביאה אותו להישגים. 

הוא הסביר שתחרויות ארציות במועדונים הן בשיטת Match Points. 

הוא מכריז עם ה-Field ולא נגד ה-Field

היות שהוא שחקן יותר טוב מרוב השחקנים בתחרויות האלה, יש ידיים שהוא עושה לקיחה יותר מאחרים (גם ככרוז וגם בהגנה). 

הידיים האלה מביאות לזכייה בתחרויות ארציות.

 


הליכה נגד ה-Field ההיבט הפסיכולוגי



בהליכה נגד ה-Field בתחרויות בשיטת חישוב של Match Points יש סיכונים.  

בלימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית למדתי על קבלת החלטות והטיות בקבלת החלטות. 


בשנה האחרונה בין הנושאים הרבים שאני מרצה עליהם נכלל גם הנושא של הטיות בקבלת החלטות. 

אחת ההטיות נקראת הטיית האופטימיות


חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן קרא לה "המנוע של הקפיטליזם". 
בגלל ההטייה הזו אנשים מקבלים החלטות לפתיחת עסקים שההסתברות לכישלונם גבוהה מאוד. 

אותה אופטימיות גורמת גם לשחקני ברידג' לקבל החלטות כאלה. 

אף לא אחד חסין מהחלטות מוטות.


כפי שתקראו בפיסקה הבאה גם אני מקבל החלטות המבוססות על הטיית האופטימיות. 




היד האחרונה בתחרות הזוגות המעורבים 



ביד האחרונה במושב השני של תחרות הזוגות המעורבים בפסטיבל שיחקנו נגד נעמי וינוביץ ויהלי חיבה,  נער ונערה צעירים ומוכשרים.   

זה היה אחרי רצף של לא מעט תוצאות טובות, שגרמו לי להיות יותר מדי אופטימי. 


יד  12




במצב פגיע פתחתי בצפון בהכרזת 3. הכרזה בלתי סבירה לחלוטין הנובעת מהטיית האופטימיות.


יהלי והשותפה הכריזו Pass. 

נעמי הכפילה ויהלי השאיר את החוזה המוכפל. 

נפלתי 4 פעמים בחוזה מוכפל. שילמתי 1,100 נקודות וקיבלנו 0%.


הטיית האופטימיות גרמה לי לחשוב שלשותפה יהיו לפחות שני קלפים בסדרה (לגמרי סביר) ולפחות אחד מהם A או K (לא לגמרי סביר).

היא גם גרמה לי להעריך שלשותפה יהיו בערך שליש מהנקודות החסרות.



הכי טוב זה ללא הטייה.

אם כבר הטיית אופטימיות, חבל שההטייה לא גרמה לי לחשוב, שלשותפה יש Void. 

אם אכריז Pass הם יהיו במשחק מלא בסדרת מייג'ור ואת ההובלה ב-Q יכסו בקלף גבוה יותר והשותפה שלי תחתוך. 




יום ראשון, 9 בספטמבר 2018

השוני בין Rubber Bridge לבין Contract Bridge


כשאתם משחקים ברידג' בבית אתם משחקים Rubber Bridge. כשאתם משחקים בתחרות ברידג' במועדון ברידג' אתם משחקים Contract Bridge.
החוקים הם אותם חוקים אבל קבלת ההחלטות של הכרוז בשלב המשחק עשויה להיות שונה.

Rubber Bridge

אתם משחקים רק נגד הזוג שמשחק איתכם. צריך לנסות לבחור את תכנית המשחק שבה ההסתברות להצליח היא הגבוהה ביותר.

Contract Bridge    

משווים את התוצאות שלכם לתוצאות שהשיגו זוגות אחרים ששיחקו עם אותם הקלפים. השגתם תוצאה טובה יותר מרובים אז השגתם באותה "יד" (חלוקת קלפים) תוצאה טובה. השגתם תוצאה פחות טובה מאחרים קיבלתם תוצאה רעה. התוצאה הכוללת שלכם בתחרות היא סיכום או ממוצע כל התוצאות שלכם.

שתי שיטת חישוב: MP ו-IMP

בשיטת Match Points משווים את התוצאה שלכם לתוצאה של אחרים ואתם מקבלים תוצאה באחוזים. שם אחר לשיטת חישוב זו הוא Top-Bottom.

כך למשל, בפעם הראשונה ששיחקתי עם הבן שלי בתחרות הזוגות המרכזית בפסטיבל בתל אביב הייתה יד שבה לנו היו תשעה קלפים בסדרת ה-. החזקנו ב-A וב-K. לא החזקנו ב-Q. כל הזוגות, למעט שבעה, היו בחוזה של 7, שבוצע. קלפי ה- של היריבים התחלקו 2-2 וה-Q נפלה. הבן שלי, אז שחקן מתחיל ומוכשר, היה אחד מהשבעה שהכריזו וביצעו 7NT. התוצאה שקיבלנו על היד הזו הייתה יותר מ-97%. 

לו שיטת החישוב הייתה IMP, לא היינו מרוויחים על היד הזו. בשיטת IMP מתרגמים את הנקודות שקיבלנו למספר קטן יותר. מקבלים את אותו מספר IMPs על טווח של נקודות.
הפער בין 7NT לבין 7 הוא פער מזערי של 10 נקודות. מקבלים על שתי תוצאות אלה את אותו מספר ה-IMPs.

השיקולים הנוספים של שחקנים בתחרות ב-Contract Bridge

1. תכנית המשחק צריכה להתחשב בשיטת החישוב כשבשיטת IMP חשוב להגיע למשחק מלא, סלאם קטן או סלאם גדול ולבצע אותם. חשוב כגם לא להגיע למשחק מלא, סלאם קטן או סלאם גדול שהסיכויים לביצועם נמוכים. בשיטת חישוב MP, כל לקיחה עודפת חשובה. 

2. שחקן ברמה טובה צריך לחשוב באיזה חוזה יהיו שחקנים אחרים ולהוסיף גם את השיקול הזה. בהקשר זה יש שתי גישות ללכת עם ה-Field או נגד ה-Field.

המשמעות היא שבגלל שני שיקולים אלה לא תמיד נכון לבחור בתכנית המשחק שההסברות להצלחתה היא הגבוהה ביותר.

פוסט נפלא לשנה החדשה

אני רוצה לברך את כל קוראי הבלוג בשנה טובה, בריאות ואושר והנאה ממשחק הברידג'.

אני רוצה להפנות אתכם לפוסט נפלא המתייחס לאותה הנקודה שהעלתי בסיפא של הפסקה הקודמת. הוא גם מדגים אותה באמצעות חשיבה יצירתית של הכרוז ביד ששוחקה בתחרות.

את הפוסט כתב המורה הראשון שלי בברידג' אלדד גינוסר





יום שישי, 18 במאי 2018

ברידג' הוא לא רק הסתברויות וגם שחקנים טובים טועים


בפוסט זה אחרוג ממנהגי ואתייחס בהרחבה לתגובות של אחד הקוראים לפוסט הקודם שלי: אל תתייאשו מביצוע חוזה שאינו בר ביצוע.

אל תטעו, אני בהחלט בעד תגובות לפוסטים שלי. אני שמח לקבל כל תגובה עניינית. גם תגובות שאומרות שאני טועה (לפעמים אני מתקן טעות סופר ולפעמים אני גם לומד משהו מהטעות שלי). אני שמח במיוחד לקבל תגובות המביעות דעה שונה מדעתי. זהו פתח לוויכוח פורה ועניין לקוראים.

הסיבה העיקרית שאני כותב פוסט זה היא שאותו קורא אנונימי, שביקר אותי בחריפות, עשה שתי טעויות עקרוניות שמהן יכולים גם קוראים אחרים ללמוד.

היות שמדובר בקורא אנונימי, שאין לי שמץ של מושג מיהו, גם איני "מלבין פני חברי ברבים".

מדובר ביד מתחרות ארצית בה ביצעתי חוזה מוכפל של 4. אין חילוקי דעות ביחס לכך שהחוזה אינו בר ביצוע והוא בוצע רק בגלל טעות של ההגנה.

אציג שוב את היד, אבל תזכרו שברידג' משחקים בידיים סגורות, כלומר: כל מגן רואה רק את היד שלו ואת הדומם.
הוא יכול להיעזר במידע הנלמד מההכרזות. אף לא אחד מהיריבים יודע האם יש לי שמונה, תשעה או עשרה קלפים ב-?
הם גם אינם יודעים האם חסרים לי נכבדים בסדרה זו ואם כן אילו נכבדים, למעט השחקן המחזיק ב-K שיודע את מיקומו של הקלף שבידו.



דרום פתח 1. השותף שלי הראה יד חלשה עם שישה קלפים ב- באמצעות הכרזת 2. לאחר Pass של צפון הכרזתי 4, שהוכפל על ידי מזרח.  

הטעות הראשונה: תמיד חייבים לבחור בתכנית עם הסיכוי הגבוה ביותר


לטענת הקורא, היה עלי לשחק מיד את ה-A. יש הסתברות שה-K הוא קלף יחיד ואז אבצע את החוזה. הלכתי ובדקתי מה ההסתברות למציאת קלף יחיד אצל אחד היריבים. ההסתברות היא 28%. על מנת למצוא את ההסתברות לכך שזה יהיה דווקא ה-K, צריך לחלק את זה ב-5 (ליריבים חמישה קלפים ולכל אחד הסתברות שווה להיות קלף יחיד). ההסתברות היא 5.6%.

אבל זו הסתברות כשלא יודעים כלום על ידי היריבים ואף אחד לא הכפיל. הכפל של צפון במקרה זה מרמז על שהוא מחזיק ב-Kxx  בידו. הוא שולל לחלוטין את האפשרות של K כקלף יחיד בידו של צפון ומקטין למינימום את ההסתברות של Kx בידו של המכפיל. בזמן שהכפיל הוא ידע שייתכן שאעקוף מהדומם וגורלו של K  שמלווה קלף אחד הוא לא לזכות בלקיחה במקרה כזה.

הסתברות המותנית של K כקלף יחיד אחרי הכרזת ה-Double היא יותר נמוכה מ-5%.

אבל לא בהסתברויות אנחנו עוסקים כאן, אלא בשאלה העקרונית: התשובה שלי, ולא רק שלי, שבחירת ההכרזה ובחירת תוכנית המשחק תלויה גם בגורמים אחרים, למשל בהכרזה צריך לבחור בין עם ה-Field או נגד ה-Field. לפעמים מכריזים לא בהתאם להסתברויות אלא על מנת ללכת עם ה-Field.

אתלה באילן גבוה. היות שהמגיב הוא אנונימי איני יודע האם הוא שחקן מומחה. נניח לרגע הנחה קיצונית ובלתי סבירה בעליל, שמדובר בשחקן הכי טוב בארץ. 
השחקן עליו אדבר, כשהיה בשיאו, הוא ללא ספק שחקן טוב יותר מהמגיב. אני מדבר על זיא מחמוד. 
האם להכריז Double מעניש כשאין לך יד שמענישה זה ברידג' מבוסס על הסתברויות? התשובה היא כמובן שלא. 
ה-Partner Double של זיא הוא בדיוק כזה. זהו כפל פסיכולוגי: אולי היריבים יברחו לחוזה נוח פחות או אולי לשותף יש יד המתאימה ל-Double מעניש?

זיא אינו היחיד. אנחנו נתקלים במקרים רבים בהכרזות ובמהלכי משחק שהם פסיכולוגיים ומטרתם להטעות את היריב, על אף שהם אינם המהלכים בעלי ההסתברות הגבוהה ביותר להצלחה. 

האם לוותר על מהלך שהסתברות הצלחתו היא 60% או אפילו 40% על מנת לגרום ליריבים לטעות? ברוב המקרים התשובה שלי היא שלילית. 

האם לוותר גם במקרה שההסתברות להצלחה היא מתחת ל-5%? אם להטעיה יש סיכוי טוב להצליח, אני אוותר על אותם 5%.


הטעות השנייה: רק שחקנים לא טובים טועים

אצטט את התגובה כלשונה: "חבל שבמקום להסביר לקוראים את קו המשחק הטכני הנכון , אתה מצדיק קו משחק שיכול להרוויח רק נגד שחקן מתחיל ביום רע שלו". 
בתגובה קודמת טען אותו מגיב: "הייתי מציע לך להתייחס ליריבים שלך בכבוד , ולא להניח שהם מתחילים."     

לא זלזלתי ביריבים והיות שאני יודע שהם אינם מתחילים גם לא הנחתי הנחה כזו.

לעומת זאת כבר נתקלתי במספר גדול מאד של מקרים בהם שחקנים טובים טעו. לא רק שחקנים מתחילים ביום הכי גרוע שלהם טועים.
גם אני טעיתי וגם שחקנים בצמרת הברידג' בארץ ובעולם טועים לפעמים גם טעויות קשות.
חלק מהטעויות של אותם שחקנים טובים הן באמת טעויות אלמנטריות. 

אתייחס כאן לשתי דוגמאות. על הדוגמה הראשונה כבר כתבתי פוסט. מדובר בטעות קשה של שחקן הקבוצה הכחולה (נבחרת איטליה בשנות ה-50 עד שנות ה-70), אולי הקבוצה הטובה בהיסטוריה של הברידג'.
לקריאת הפוסט: פייטרו פורקה מודל לשותפות בברידג'

הדוגמה השנייה היא ביד מגמר העל של אליפות הארץ האחרונה. שלא תטעו איני מזלזל באף שחקן ששיחק בגמר העל, כשאני ושותפי אפילו לא עלינו לגמר.

אליפות הארץ

כל הכבוד למושיקו מיוחס ורוני בנין בר, שזכו במקום הראשון. גם הצעירים אורן טולדנו ועמי זמיר (מקום שני) ואסף יקותיאלי וניר חוטורסקי (מקום שלישי) ראויים להרבה שבחים.

לטעמי התחרות השנה הייתה פחות חזקה מהתחרויות בשנים האחרונות שקדמו לה.

את היד הבאה שקלתי להציג בסדרת הפוסטים שלי העוסקת בהובלות אומללות.

להלן היד והתוצאות שהושגו בה:


שימו לב לתוצאה הראשונה בטבלה 3NT +2 עם Redouble על ידי צפון. בכל יתר השולחנות ביצעו מזרח-מערב חוזה של 4 עם לקיחה עודפת או עם שתי לקיחות עודפות. 

ההובלה הייתה ב-. אני משאיר לקוראים לחשב לבד כמה פעמים היה הכרוז נופל בהובלה בסדרת מייג'ור. 

אין ספק שהיו טעויות של שני הצדדים. קשה לי להבין איך מגיעים לחוזה של 3NT בהתאמה של 2-2 בסדרת ה- ללא נכבד. קשה לי לא פחות להבין איך לא מגיעים לחוזה של 4 מצד מערב.

נדמה לי שהוכחתי שלא רק שחקנים מתחילים ביום גרוע מבצעים טעויות קשות. עכשיו הגיע הזמן לחזור לניתוח היד.

האם לעכב?

זאת שאלת המפתח בהקשר של יד זו  כשהובלתי ב-9 אחרי שדרום הוביל ב-Q ואני זכיתי ב-A. 

כולם כבר ראו את הדומם. התקווה הסבירה היחידה שלי לבצע את החוזה היא שה-A בדרום והוא יעכב אותו ואני אזכה ב-K.

נדמה לי שברור לקוראים שצפון אינו צריך לעכב ועליו לזכות בקלף גבוה. התמונה פחות החלטית לגבי דרום.

האם דרום צריך לעכב בלקיחה הראשונה כשיש לו Kxx?
התשובה שלי היא חד משמעית כן
תזכרו שהוא אינו רואה את הקלפים שבידי.
להלן תסריטים בהם מפסידים לקיחה כשלא מעכבים את ה-K

תסריט ראשון: יש לי תשעה קלפים ב- שבראשם ה-QJ9
שיחקתם את ה-K וה-A של השותף נפל. אם אני מחזיק בשני קלפים ב- כולל ה-A, ביצעתי את החוזה, שנועד להיכשל.

תסריט שני: יש לי שמונה קלפים ב- שבראשם ה-QJ9
השותף מחזיק ב-AT. לא עיכבתם ה-K♥ מוחץ את ה-T של השותף ששווה לקיחה.  

האם אתם רואים תסריטים שהוא מפסיד מעיכוב בפעם הראשונה של K מוגן בשליט? אני לא רואה תסריטים כאלה.

אין ספק שבלקיחה השנייה שבה הובלתי את ה-T הוא אינו צריך לעכב ועליו לזכות ב-K. הוא חשב שמשום מה יכול להיות שהשותפה עכבה את ה-A ואז יפסידו לקיחה.

האם דרום צריך לעכב בלקיחה הראשונה כשיש לו Kx?

לא לגמרי בטוח שהוא לא צריך לעכב בפעם הראשונה
התסריט הבעייתי ביותר במקרה שהוא לא מעכב, הוא התסריט שבו יש לי עשרה קלפים בסדרה והשותפה שלו הכפילה כשהיא מחזיקה קלף אחד בסדרת השליט: ה-A.     

בתסריט שבו לשותפה Ax הוא לא מפסיד ולא מרוויח, אבל אם השותפה הכפילה עם ATx הוא "מוכר" לקיחה. 
בכל תסריט בו הובלתי מתחת ל-A עיכוב ה-K מפסיד לקיחה בה היה זוכה.  

שימו לב לכך שמבחינת ההגנה יש הבדל פסיכולוגי בין הובלה שלי ב-Q לבין הובלה שלי ב-9 ואחריה ב-T.
כמעט כל שחקן היה מכסה את ה-Q.

המשחק הנכון
המשחק הנכון שלי הוא לשחק את ה-9 ואחרי זה מיד את ה-A ולקוות שדרום היו שני קלפי שליט והוא החליט לעכב את ה-K

אין ספק שלא שיחקתי נכון.




יום שבת, 16 במאי 2015

שלבי הגמר של אליפות הארץ: נכשלנו בגדול


ביום שישי שיחקתי עם הבן שלי בחצי גמר אליפות הארץ. כשחזרתי הביתה, שאלתי את עצמי שתי שאלות:
1.  האם אני עדיין יודע לשחק ברידג'?
2. האם כדאי שאצמצם באופן דרסטי את כמות התחרויות שאני משחק (חשבתי להמשיך ללמד)? 

הסיבה לכך היא רמת המשחק הנוראה שלי באותו יום (למעט אולי, יד אחת שבה משחק ההגנה שלי היה הטוב ביותר האפשרי וקיבלנו בה תוצאה מקסימלית). 

בשבת שיחקתי הרבה יותר טוב מאשר ביום שישי וחזרתי בי. 

התוצאות היו גרועות במיוחד בשני הימים. במושב השני (מתוך שלושה) בשבת, השותף שלי היה זה ששיחק הרבה מתחת לרמתו הרגילה. 

סיימנו במקום נמוך מאד בגמר ב'. לא דומה בכלל לתוצאה שלנו באותה תחרות לפני שנה.

לתוצאות המלאות של גמר א' לחצו כאן.
לתוצאות המלאות של גמר ב' לחצו כאן.

מדוע יש תנודות גדולות בתוצאות שלי בתחרויות?
אני כבר יודע ומבין משהו בברידג'. ביום טוב, עם שותף ברמתי שנמצא גם הוא ביום טוב, אני יכול להתמודד שווה בשווה מול שחקנים ברמה גבוהה מאד. 

יש לי עוד הרבה מה ללמוד וזה מה שאני עושה כל הזמן. כך נהגתי בעבר בתחומים אחרים וכך אני ממשיך לנהוג גם בתחומים אחרים (כולל תחום בנושא מחשוב, שבעבר נחשבתי בו לאחד מטובי המומחים בארץ ואולי אפילו בעולם).

סיבה ראשונה: כמו בכל ענף ספורט לכולם יש תקופות טובות ותקופות רעות
אם תסתכלו על ספורטאים וקבוצות בכל ענף, תראו תקופות של שיא ותקופות של משבר. זה נכון גם לטובים ביותר.

אני בוודאי לא הטוב ביותר בברידג', אבל אני נמצא כרגע בתקופה לא טובה. עד לפני חודש, שיחקתי הרבה יותר טוב והייתה לי תקופה טובה.

מה שמבחין בין הטובים יותר לטובים פחות, הוא שהטובים יותר יעשו תוצאות טובות או לפחות בינוניות גם בזמן משבר. התוצאות הן גרועות יחסית לציפיות ולרמה שלהם

סיבה שנייה: הגיל
אני כבר לא הכי צעיר. התחלתי לשחק ברידג' בגיל 54 ואני משחק עשר שנים. 

בגילי מאבדים לפעמים ריכוז. צפיתי פעם ב-BBO בשלבי הגמר של אליפות ארצות הברית. שחקנים מהטובים ביותר בעולם, ביצעו שגיאות קשות. אחד הפרשנים הסביר זאת בכך, שזו תחרות קשה הנמשכת מספר ימים והשחקנים האלה בגיל מבוגר.

בגיל מבוגר עלולים להיות פערים גדולים יותר בין תוצאות בתקופה טובה לבין תוצאות בתקופה רעה. 

אני לפעמים משחק נגד ה-Field
להסבר הנושא קראו את הפוסט: עם ה-Field או נגד ה-Field. אני נוטה לשחק לפי מה שאני חושב, גם כשברור לי כשכל ה-Field ישחק אחרת.

ביום טוב יכולות להיות תוצאות טובות וידיים מרתקות. ביום גרוע זה יוצא רע במיוחד. 
בתקופה טובה יש הרבה ימים טובים. בתקופה רעה יש הרבה ימים רעים.

בפוסטים הבאים, אביא כמה ידיים מהתחרות, ששכנעו אותי לחכות עם הפרישה שלי ממשחק תחרותי. אביא בפוסט נוסף, תובנה מעניינת מאחת הטעויות שלי, שחידדה קצת משהו שידעתי וחשוב לא רק בבברידג' ולכן מסביר גם את הערך של משחק הברידג' לנושאים אחרים, לפעמים חשובים יותר.





יום רביעי, 10 בדצמבר 2014

עם ה-Field או נגד ה-Field?


אחת הדילמות בתחרויות Top-Bottom היא האם ללכת עם ה-Field או נגד ה-Field. לכל בחירה כזו יש מחיר: הלכת עם ה-Field אולי לא תבצע כמה תוצאות של 80%-100%. הלכת נגד ה-Field אולי יהיו לך כמה תוצאות של 80%-100% אבל יהיו לך גם תוצאות של פחות מ-20%.

הליכה עם ה-Field

בהליכה עם ה-Field אתה מעריך מה יכריז רוב ה-Field ומכריז כמוהו. אם אתה שחקן טוב יותר ממרבית השחקנים ב-Field אתה עשוי לעשות תוצאה טובה כתוצאה מ:
1. מספר ידיים בהם תבצע לקיחה אחת או יותר ככרוז.
2. תוצאות טובות יותר בהגנה: הפלת חוזה שאחרים לא יפילו או לקיחה או יותר פחות לכרוז יריב מאשר רוב השחקנים האחרים ב-Field.
3. ידיים שתכריז נכון יותר בגלל הערכת יד טובה מאחרים: תימנע מהכרזת משחק מלא או Slam שכנראה נועדו לכישלון, תכריז משחק מלא או Slam שהסיכוי לבצע אותם טוב, אבל שחקנים שהערכת היד שלהם טובה פחות אינם מבינים את הפוטנציאל הגלום בהן.

כנראה שתוותר על חוזי Slam שסיכוייך לבצע אותם לא ברורים אבל ברור לך שרוב ה-Field לא יכריז אותם. 

קרוב לוודאי, שאם יש סיכוי של 50% להיכשל בביצוע Slam כזה, לפעמים תיכשל בביצועו.
כשתיכשל ורוב ה-Field יבצע בקלות, לא חס וחלילה Slam, אלא משחק מלא שהכריז אתה תזכה לתוצאה באזור ה-Bottom.

הליכה נגד ה-Field
אתה מאמין בעצמך ובהבנה המעמיקה שלך במשחק הברידג'. אתה חושב שהשותף או השותפה שלך טובים מאחרים ומעט מאד זוגות מתואמים כמוכם. התחרות היא הזמן המתאים להראות זאת.

אתה תכריז שונה, תשחק שונה ותשיג תוצאות שונות מאחרים. 
הסטטיסטיקה "מתיישרת" במספרים גדולים. תחרות בודדת היא מספר קטן של ידיים. יכולות להיות בה תוצאות קיצוניות.

ביום אחד הכל ילך: תבצע שניים שלושה חוזי Slam שמעטים הכריזו ומעטים מהם ביצעו. תשיג תוצאה פנטסטית, שאף לא אחד השיג.
ביום שני תיכשל בשתיים-שלוש ידיים (או יותר) שהלכת נגד ה-Field ועשית תוצאה גרועה במיוחד. 

כולנו הולכים בעד והולכים נגד
מעטים השחקנים שמגבשים אסטרטגיה עקבית של בעד או נגד ה-Field. 
במרבית הידיים ילכו עם ה-Field, אולי משום שלא יחשבו על אפשרות אחרת.
מדי פעם תהיה יד שבה יחליטו אחרת מאחרים באופן מודע.

הזווית האישית שלי
אולי משום שאני משחק פחות שנים ממרבית השחקנים ברמתי, אני נוטה יותר ללכת נגד ה-Field.
אני עדיין נהנה מידיים בהם פעלתי שונה מאחרים והתרחשו דברים מפתיעים. כמובן אני יותר נהנה, כשההפתעות הן לטובה.

כשאני משחק עם תלמידים שלי, אני משחק אחרת. כמעט תמיד אני הולך עם ה-Field.

ההליכה נגד ה-Field מאפשרת לפעמים כתיבת פוסטים מעניינים בבלוג זה.

כמה דוגמאות:








Featured post

יד השנה 2011: הלגמו במיטבו

 היד הבאה נבחרה בשנת 2011  כיד השנה  על ידי   The  International Bridge Press Association. זיא מחמוד כתב עליה, שהיא לא רק יד השנה, אלא ...