הכרזות סלאם גדול: סיכונים וסיכויים

 

בקבלת החלטות צריך לנהל סיכונים לעומת סיכויים. ככל כשהסיכונים גדולים יותר ומחליטים בכל זאת לקבל החלטה נדרש סיכוי גדול יותר להצלחה. 

בהכרזה בברידג' ההחלטה להכריז סלאם גדול היא החלטה עם סיכון גבוה במיוחד.

אם מכריזים סלאם גדול ולא מבצעים ורוב ה-Field מכריז ומבצע סלאם קטן, הנזק עלול להיות גדול.

גם מי שיסתפק במשחק מלא יקבל תוצאה טובה יותר ממכריז הסלאם הגדול. 

הסיכון הוא גדול במיוחד כששיטת החישוב היא IMP.   

מסיבה זאת כלל הבוהן הוא הכרזת סלאם גדול כשההסתברות לביצועו היא לפחות 65%. 

רוב שחקני הברידג' לא מסוגלים לחשב או להעריך במדויק הסתברות במהלך תחרות. 

זה נכון גם לגבי הכרזות סלאם גדול. 

מה שקל לדעת הוא שההסתברות לעקיפה היא 50% ולכן לא נכון להכריז סלאם גדול התלוי בעקיפה. 

ליגה א' דרום 2022: החמצה מרה?

 

בשבת (10.12.2022) הסתיימו משחקי ליגה א' דרום. אנחנו סיימנו במקום השלישי מתוך 14 קבוצות. 

חשבתי שרק שתי קבוצות עולות לליגה ארצית ולכן הופיעה כותרת זו. השותף שלי עדכן אותי שטעיתי. 

קראתי את תקנון התחרות באתר ההתאגדות ואני מצרף את הסעיף הרלוונטי: "מתוך שלושת הבתים בליגה א,'שתי הקבוצות במקום השלישי שיהיו הקרובות ביותר לקבוצה במקום השני  (בשקלול מקדם הרמה של הליגה ומספר הקבוצות) יעלו גם לליגה הארצית 2123". נראה שבכל זאת עלינו ליגה.

במקום הראשון זכתה קבוצתו של דורון לבנה ובמקום השני קבוצתו של אריה רותם. שימו לב לפער הקטן בין הקבוצה במקום השני לבינינו. 

שימו לב גם לקנס שהוטל עלינו. ללא הקנס הזה היינו מסיימים במקום השני. את הקנס קיבלנו בגלל איחור של השותף שלי בסיבוב הראשון. 

לתוצאות המלאות לחצו כאן.

בשבת האחרונה הצלחנו הרבה פחות מאשר במפגשים קודמים. 

ביד מעניינת טעינו, שותפי ואני, בהכרזה וקיבלנו תוצאה גרועה במיוחד.

היד    

צפון פתח בהכרזת ♦1 ודרום הכריז ♠1. צפון הכריז 2NT. ההכרזה של צפון מראה יד מאוזנת עם 18-19 נקודות. 

לדרום יש יד של 5-4-4 עם 12 נקודות ועם void בסדרת ה-♥. 

ברור לגמרי שדרום יודע הרבה יותר על ידו של צפון מאשר צפון על ידו של דרום. הכרזת ה-2NT של צפון היא הכרזת Limit bid. 

דרום הוא הקפטן של המכרז. הוא זה שצריך להחליט באיזה חוזה לשחק.

שימו לב לזה שדרום אינו רואה את ידו של צפון והוא אינו יודע שיש לו 19 נקודות ולא 18 נקודות.

בנוסף חוץ מלדעת שיש לצפון לפחות שלושה קלפים ב-♦ ואין לו חמישייה בסדרת מייג'ור הוא אינו יודע מהי החלוקה של קלפי היד המאוזנת של צפון.

עשויים להיות מספר רב של חוזים סבירים, שלא לגמרי ברור מי מהם עדיף. 

 

3NT

 

זהו חוזה שמרני וסולידי. דרום המחזיק בנקודות בסדרות האחרות, מבין שקרוב לוודאי, שה-18-19 נקודות של שותפו כוללות עוצר אחד לפחות ב-♥. יהיה כוח גם בסדרות אחרות על מנת להשיג מספיק לקיחות לביצוע החוזה, קרוב לוודאי גם עם לקיחות עודפות.

 

 ♠4  או  ♠6

דרום אינו יודע האם לצפון יש או אין ארבעה קלפים ב-♠. הכרזת 2NT אינה שוללת רביעייה בסדרה זו. היא רק מראה יד מאוזנת עם 18-19 נקודות. דרום יכול להשתמש בהכרזת ♣3 על מנת לשאול את שותפו על התאמה ב-♠. זה תלוי סיכום מוקדם. אם הם משחקים במצב זה CheckBack Stayman המבטיח חמישייה ב-♠ לשואל זה בעייתי. גרסה אחרת כמו Puppet Stayman או CheckBack Stayman שאיננו מחייב חמישייה מאפשרת זאת. 

אם יש התאמה, היתכנות חוזה של ♠6 תלויה בכוח בסדרה זו, בחלוקה בסדרות אחרות, בקלפי מפתח ובכוח בסדרות אחרות. 

אפשר לבחון סלאם ולעצור בגובה 5 אם מתברר שאין מספיק כלפי מפתח.

♦5 או ♦6

ההסתברות שלצפון יש לפחות ארבעה קלפים ב-♦ היא בערך 90%. 

אם יש התאמה, אז חוזה של ♦5 עשוי להיות בר ביצוע.  הבעיה היא שלדרום אין הרבה כוח בסדרה זו והוא אינו יודע האם לצפון יש כוח בסדרה זו.

לשאול על קלפי מפתח באמצעות 4NT לא סביר כי לדרום רק קלף מפתח אחד. עלולים לעבור את הגובה של ♦5 כשחסרים שני קלפי A כשה-A♥ הוא אחד מהקלפים בצפון.

 

♣5 או ♣6

  

כמעט בוודאות יש התאמה של 8 קלפים ב-♣. בחוזה ב-♣ לדרום יש שני קלפי מפתח והרבה כוח בסדרת השליט, כולל ה-Q♣.

כנראה שעדיף לבדוק Controls מאשר לשאול על קלפי מפתח, אבל גם שאלה על קלפי מפתח ברוב המקרים לא תביא להכרזה מעל לגובה שניתן לביצוע. 

אם משחקים RKCB, עשויים להידרש לנחש האם לצפון יש 0 או 3 קלפי מפתח או 1 או 4 קלפי מפתח. 

ההסתברות שיהיו לו 0 קלפי מפתח היא 0. גם ההסתברות של 4 קלפי מפתח גבוהה מההסתברות שיהיה לו קלף מפתח 1.

 

6NT

לדעתי זה חוזה לא מוצלח. היות ששיטת החישוב היא IMP אין יתרון משמעותי לחוזה ללא שליט. ה-void ב-♥ עלול לגרום לשני מפסידים בסדרה או למפסיד אחד בסדרה אחרת ולמפסיד ב- ♥ בגלל שאין יכולת חיתוך.

אז באיזה חוזה לבחור?

השאלה המהותית היא האם לשחק בחוזה של משחק מלא או לבחון סלאם?

התשובה לשאלה הזו אינה תשובה ברידג'יסטית. היא תשובה מתחומי הידע של ניהול סיכונים וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות.

זו שאלה של סיכונים מול סיכויים. מקבלי החלטות הנוטים לקחת סיכונים יבדקו היתכנות סלאם. מקבלי החלטות שנוטים לקחת פחות סיכונים עשויים להסתפק במשחק מלא.

 

מי שלא נוטה לקחת סיכונים

הנטייה שלי היא לחשוב שמי שלא נוטה לקחת סיכונים צריך להכריז 3NT.

אחד השחקנים הכי טובים בירושלים אמר לי לפני יותר מעשור שהוא מעדיף לשחק בחוזה של 3NT (בתחרויות עם חישוב של Match Points) גם במקרים בהם אפשר לבצע סלאם.

הסיבה: חלק לא יגיעו לסלאם וחלק ייכשלו בביצוע סלאם בר ביצוע והוא יקבל תוצאה טובה יותר מהם.

מי שנוטה לקחת סיכונים

דעתי היא שהסיכון בחוזה של 6NT גדול מדי בשיטת החישוב של IMP בה משתמשים בליגה.

אני לא רואה איך טכנית ניתן לבחון סלאם בשלוש סדרות. 

מבין סדרות המיינור נראה לי שעדיפה סדרת ה-♣. משום שבחוזה בה יש לדרום שני קלפי מפתח וגם הרבה כוח. 

השאלה היא: האם לבחון קודם התאמה ב-♠ או לוותר על הבחינה הזו?

האופן בו הייתי מכריז את היד בדרום: הייתי מכריז ♣3. קרוב לוודאי שהייתי מוותר על חיפוש התאמה ב-♠. במקרה כזה לא חשוב מה הייתה התשובה של השותף הייתי מכריז ♣4.

מה קרה בשולחן שלנו?

הטעות הגדולה שלנו הייתה שלא סיכמנו באופן ברור לגמרי מה המשמעות של ♣3. 

היה לי ברור שזה לא טבעי בדיוק כמו אחרי פתיחה של 1NT ואחרי פתיחה של 2NT. רק לא ידעתי האם השותף חושב שזה כמו ב-CheckBack Stayman המבטיח חמישייה ב-♠ או כמו ב-Puppet. 

במצבים אחרים אנחנו משחקים XYZ ולא משחקים CheckBack Stayman. 

הנחתי שזה CheckBack Stayman והכרזתי ♠4. השותף התכוון ל-♣ טבעי המחפש סלאם. 

בדיעבד, סיכמנו שמאתה ואילך זה יהיה Puppet כמו שאנחנו משחקים בידיים המבטיחות לפחות משחק מלא במצבים אחרים.

אחרית דבר

בחלוקת הקלפים המסוימת הזו בוצעו חוזים של סלאם בכל אחת מסדרות המיינור. חלק ביצעו גם 6NT. היו גם כאלה ששיחקו בחוזה של 6NT שבוצע עם 2-3 לקיחות עודפות.

נפלנו בחוזה של ♠4 עם התאמה של 4-2.

הכרזות לחץ: כשאתם לא במושב השלישי ו/או לא אחרי שתי קריאות Pass

בפוסט: הדומה והשונה בין Balancing לבין הכרזות לחץ התעקשתי להתייחס למצבים בהם שחקן לא פגיע במושב השלישי מכריז אחרי שתי קריאות Pass. 
בפוסט זה אנסה לגעת גם במצבים אחרים שאינם מצבי Balancing. אשאר עם אותן הכרזות בסדרת מיינור בגובה 3, בהן עסק הפוסט הקודם.
כמובן שמהכרזות המיינור הנ"ל אפשר גם ללמוד משהו על הכרזות לחץ אחרות. 

האם גם במצבים אחרים כדאי להכריז הכרזות לחץ של ♣3 או של  ♦3 עם שישייה בסדרה?
בפוסט זה אתייחס לכמה מצבים כאלה.

מצב 1: במושב השני לאחר Pass

יותר מסוכן להכריז באופן כזה במושב השני מאשר במושב השלישי. הסיבה: אי-הוודאות גדולה יותר. במושב השלישי אנחנו יודעים כי אחרינו יושבת היד החזקה ביותר בשולחן. 

במושב השני יש שתי ידיים שאיננו יודעים עליהן דבר: היריב שטרם הכריז והשותף.

מצב 2: במושב השני לאחר פתיחה בגובה 1

במצב הזה בדרך כלל מומלץ לא להתערב בגובה 3 עם שישייה בסדרת מיינור. 
היריב במושב השלישי יודע שלשותפו פתיחה לפחות. ההתערבות הזו עלולה להזיק יותר מאשר להועיל לנו. 

יהיו מצבים בהם היריבים יגיעו למשחק מלא בר ביצוע, שלא היו מגיעים אליהם אלמלא הכרזת ההתערבות. 
יותר נדיר אבל יכול לקרות שהיריב שאחרינו יקרא Double והפותח יהפוך אותו למעניש.
יהיו מצבים שהשותף שלנו לא יוכל להראות את מה שיש לו ונחמיץ חוזה טוב יותר.

מומלץ להיזהר במיוחד וברוב המקרים להימנע מהכרזה כזו.

מצב 3: במושב השלישי לאחר פתיחה של יריב

במצב זה יותר מסוכן להתערב מאשר במצב 1 ופחות מסוכן להתערב מאשר במצב 2.
הסיבה שזה פחות מסוכן מאשר במצב 2 היא שידוע לנו שלשותפו של הפותח יש פחות מפתיחה. 
זה עדיין סיכון גדול מדי בהשוואה לרווח האפשרי, שלרוב לא כדאי לקחת אותו. 

האם כדאי להתערב בגובה 3 עם שישה קלפים בסדרת מיינור במושב השני או במושב השלישי לאחר פתיחה של יריב?

בספרם Partnership Bidding At Bridge טוענים רובסון וסגל שהתערבות כזו היא נגד הסיכויים. 
כמובן שצריך להתייחס לכל יד לגופה אבל באופן כללי אני מאמין להם ומציע להיזהר בהכרזות כאלה שלא במושב השלישי לאחר שתי קריאות Pass. 


  

ניהול סיכונים ב-Modified DONT

אחד מהנושאים בהם עסקתי ואני עדיין עוסק הוא ניהול סיכונים. במהלך כארבעים שנות עבודתי במחשבים עשיתי לא מעט ייעוצים בניהול סיכונים במערכות מחשוב. בשמונה השנים האחרונות אני נותן ייעוצים בכלכלת המשפחה. כמעט כל ייעוץ כולל ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה. 

הידע בתחום הזה תורגם גם להרצאות העשרה על ניהול סיכונים במסגרות שונות.
השנה קיבלתי הסמכה בינלאומית בתחום זה מהחברה הקנדית PECB. בחודש יוני העברתי קורס של ארבעה ימים מטעם הנציגה שלה בארץ חברת .A.H. Training and Technology LTD. אם יהיו מספיק נרשמים, אלמד מחזור נוסף בחודש אוקטובר.

הנטייה של אנשים היא לחשוב שניהול סיכונים מתייחס לנושאים פיננסיים. האמת היא שהוא מתייחס לכל תחום ולכל מסגרת. גם לברידג'. 

אחת האפשרויות לטיפול בסיכונים היא הימנעות (Avoidance). הימנעות היא וויתור על סיכוי כשהסיכון גדול מדי, למשל הימנעות ממכירת הדירה לצורך השקעת הכספים בבורסה.  

משחק בטוח (Safety Play) הוא דוגמה טובה. נמנעים מהניסיון להשיג לקיחה נוספת משום שהסיכון לכך שלא נבצע משחק מלא גדול מדי.

רבים בירושלים משחקים את קונבנציית Modified DONT. בפוסט זה אתייחס לניהול סיכונים בהקשר של שימוש בקונבנציה זו. אתמקד בטעות נפוצה, שנתקלתי בה לא מעט פעמים.

מה הסיכון בהתערבות בהכרזה באמצעות קונבנציית Modified DONT?

ברוב המקרים כמתערבים במכרז אחרי פתיחה של 1NT המראה 15-17 נקודות לפותח ולשותפו יהיו יותר נקודות מאשר ליריביהם. ההתערבות היא על בסיס של חלוקה: סדרה ארוכה אחת או שתי סדרות ארוכות. 

הסיכון הגדול הוא באי היצמדות של שותפו של המתערב לכללי ההכרזה במצב כזה.
התוצאה עלולה להיות משחק ללא התאמה של שבעה קלפים לפחות עם פחות נקודות מאשר ליריבים.

המצבים בהם טעויות שכיחות

במקרים רבים אנשים טועים כשיש להם מה להרוויח מהחלטה מסוימת. הם פחות רואים את הסיכון. 
כך למשל, מי שלא משחק משחק בטוח חושב על הלקיחה העודפת, שאולי ירוויח, ויקבל תוצאה טובה מאחרים. הוא פחות חושב על האפשרות שרבים יבצעו משחק מלא והוא ייכשל.

שני המצבים ב-Modified Dont בהם שחקנים נוטים לטעות ולחרוג מהכללים הם המצבים הבאים:

1. המתערב הכריז ♣2 או ♦2
ההכרזה מבטיחה לפחות חמישייה בסדרת המיינור המוכרזת ולפחות רביעייה בסדרת מייג'ור לא ידועה.

2. המתערב הכפיל
ההכרזה מבטיחה לפחות שישייה בסדרת מיינור או לפחות 5-4 בסדרות המייג'ור.
שותפו של המתערב חייב להכריז ♣2.

כשלשותפו של המתערב יש רביעייה או חמישייה בסדרת מייג'ור, במיוחד בסדרת ה-♥, הוא נוטה להכריז אותה.  הוא חושב על ההתאמה שימצא עם השותף. הוא לא חושב על הסיכון שלא ימצא התאמה. 
סטטיסטית ההסתברות לרביעייה בסדרת המייג'ור השנייה גבוה יותר. 

אחרי התערבות בסדרת מיינור

כשמישהו מכריז ♥2 אחרי שהתערבתם ב-♣2 או ב-♦2, מניחים שיש לו לפחות 4-3 בסדרות המייג'ור ולכן הוא מעדיף חוזה באחת מסדרות המייג'ור. מבחינתכם זו הכרזת Pass or Correct. 
עם הרביעייה שלכם ב-♠ ועם הקוצר ב-♥ אתם מכריזים ♠2. 
אתם מוצאים את עצמם משחקים בחוזה של ♠2 בהתאמה של 4-2. אמנם כבר קרה לי שעשיתי Top במצב כזה, אבל לא כל יום פורים. הרבה יותר פעמים קרה לי שעשיתי תוצאה גרועה במיוחד, שלא באשמתי.

אחרי כפל

אם הכרזת סדרת מייג'ור ללא 4-3 לפחות בסדרות המייג'ור היא חטא, אז הכרזת סדרת מייג'ור אחרי כפל היא ממש פשע.
אם לשותף שלכם 5-4 בסדרות המייג'ור, תמצאו את ההתאמה גם לאחר שתכריזו ♣2, כפי שמתחייב על פי הקונבנציה.

המכריז ♥2 מניח שלשותפו יש 5-4 בסדרות המייג'ור. על סמך מה? על פי אופטימיות חסרת בסיס. 
אם באמת יש לשותפו 4-5 בסדרות המייג'ור הוא יכריז ♥2 אחרי שתכריזו ♣2.

המתערב מניח שלשותפו יש 5-5 בסדרות המייג'ור והוא מחפש התאמה של לפחות שבעה קלפים בסדרת מייג'ור כלשהי בהנחה שהוא התערב עם סדרת מיינור ארוכה. הוא יכריז בלא מעט מקרים את סדרת המייג'ור שאין לשותפו. משהו כמו התאמה של 3-2 בשליט או חוזה בגובה 3 בסדרת מיינור. 


כשאין צורך בהימנעות

יש גם מצבים לא שכיחים בהם אפשר להכריז סדרת מייג'ור. אלו המצבים בהם יש לאן לברוח.

נניח שאתם במצב לא פגיע נגד פגיע והשותף שלכם התערב בהכרזת  ♦2.
לכם יש רביעייה ב-♥ ורביעייה ב-♦. אתם יכולים להכריז ♥2. אם לשותף, יש רביעייה בסדרה זו, הוא יכריז Pass. 
אם הרביעייה שלו היא ב-♠ הוא יכריז ♠2. אחרי ♠2 אתם יכולים להכריז ♦3.


  

ללמוד ברידג' מהרצאה שאינה עוסקת בברידג'

מההרצאות שאני מעביר בנושאי כלכלת המשפחה או בנושא כיצד להתנהל מול הבנקים? אי אפשר ללמוד ברידג'.

אני יכול להתאים את ההרצאות לעולמם של שחקני ברידג', כפי שהתאמתי אותן לקהלי יעד אחרים, כגון: נשים, מורים ומורות, נכים או ניצולי שואה. 

התאמה כזו יכולה רק לעזור להם להבין טוב יותר את תוכן ההרצאה ואולי אפילו לשפר את התנהלותם הכלכלית. היא לא תשפר את רמת המשחק שלהם בברידג'.

יש נושא נוסף שעליו אני מרצה: ניהול סיכונים. גם אם לא אזכיר בה דבר או חצי דבר הקשור לברידג' יהיו כאלה שרמת המשחק שלהם תשתפר.

האוניברסליות של ניהול סיכונים

כל אחד בכל תחום חיב לנהל סיכונים החל ממנהיגי מדינות, מנהלי חברות וכלה באנשים או ילדים המבצעים פעולה יומיומית. 

אביא שתי דוגמאות.

דוגמה 1: הפצצת כור גרעיני באירן
כשעומדת על הפרק החלטה בשאלה: האם להפציץ כור גרעיני באירן?
ממשלה והעומד בראשה צריכים להביא בחשבון סיכונים.

להלן רשימה לא ממצה של סיכונים:

1. סיכון לפעולות נגד אירניות
טילים, הפצצות, פיגועי טירור, פעולות של חיזבאללה

2. סיכון לפגיעה במעמד פוליטי בינלאומי
למשל סנקציות או חרם בינלאומי.

3. סיכון של נפילת מטוסים
כולל האפשרות של מות אנשי הצוות או נפילתם בשבי.

דוגמה 2: חצית כביש
הסיכון העיקרי בחצית כביש הוא מות או פציעה מדריסת כלי רכב. יש סיכונים נוספים כמו אובדן ארנק או חפץ אחר, פגיעה במישהו שחוצה איתנו את הכביש ועוד.
רמת הסיכון משתנה לפי גורמים שונים:

1. גילו של חוצה הכביש
הסיכון של אדם בריא בן 25 שונה מהסיכון של ילד בן 4 או קשיש בן 90.

2.עומס התנועה בכביש
יש הבדל בין אוטוסטרדה לכביש צדדי שאחת לשעה עוברת בו מכונית.
יש הבדל בין חציה בשעת לילה מאוחרת לחציה בשעה בה כולם נוסעים לעבודה או חוזרים מהעבודה. 

3. מקום החציה
גשר, מעבר חציה או רמזור מסוכן פחות ממקום אקראי.

4. אור ירוק או אור אדום
חציה באור אדום הרבה יותר מסוכנת.

הדוגמה הראשונה מתייחסת להחלטה מדינית. הדוגמה השנייה עוסקת בפעולה יומיומית פשוטה שתושבי ערים בחלקים המפותחים של העולם מבצעים כמה פעמים בכל יום.
שימו לב שאפילו מודל הסיכונים של הפעולה היומיומית הוא לא מאד פשוט, על אף שכולנו משתמשים בו באופן כמעט אוטומטי.

כיצד מנהלים סיכונים?

באופן פשטני ניהול סיכונים מורכב מהשלבים הבאים:

שלב 1: זיהוי הסיכון, ההסתברות להתרחשות אירוע סיכון והערכת משמעותו
בדוגמה של חצית כביש זיהוי הסיכון של היפגעות מרכב. 

שלב 2: החלטה האם לטפל בו (Mitigation)
יש סיכונים שבאופן מודע בוחרים לא לטפל בהם לאחר זיהוים. בדוגמה הקיצונית עלות מניעת התרחשותו גבוהה מעלות התממשות אירוע סיכון.

שלב 3: טיפול בסיכון

חציה ברמזור באור ירוק היא דרך לטיפול בסיכון. להסתכל שמאלה, ימינה ושוב שמאלה לפני החציה היא דרך לטפל בו.

ניהול סיכונים בברידג': היד המסוכנת
אתם משחקים בחוזה של 3NT. הובילו נגדכם ב-K♦. אתם מחזיקים ב-AT♦. בדומם יש שלושה קלפים קטנים בסדרה זו. שיחקתם את ה-T♦. היריב המשיך ב-Q♦. אתם זכיתם ב-A♦. המגן השני שיחק קלף בסדרה אחרת.
היד המסוכנת היא ידו של המוביל. אם הוא יזכה בלקיחה בסדרה אחרת, הוא יזכה בעוד 5 לקיחות ב-♦.

אם לפני ששיחקנו את ה-T♦ בלקיחה הראשונה, תכננו את המשחק וראינו שיש לנו 8 לקיחות בטוחות והתשיעית יכולה לבוא מעקיפה בסדרת ה-♠ ,בה אנו מחזיקים בידנו ב-AQ או מעקיפה בסדרת ה-♥ בה יש בדומם AQ. נעקוף כמובן ב-♥. גם אם העקיפה לא תצליח ליריב שיזכה בלקיחה לא יהיה ♦ על מנת להיכנס ליד של שותפו. 

ניהול סיכונים בברידג': הכרזות סלאם
הסיכון בהכרזת סלאם קטן גבוה מדי כאשר ההסתברות לבצע אותו קטנה מ-50%. 
אם שני היריבים הכריזו Pass בכל מהלך ההכרזה, הסיכוי לבצע סלאם התלוי רק בעקיפה הוא 50%.
לפעמים מכריזים סלאם קטן התלוי בעקיפה.

הסיכון בהכרזת סלאם גדול גדול יותר. לא נסתפק ב-50% סיכוי. 
כשיש לנו יד של 4-3-3-3 ולשותף יד במבנה זהה, הכוח שלנו מפוזר בין הסדרות וגילינו שחסר לנו K, הסלאם הגדול תלוי בעקיפה. 50% להצלחה כבר אמרנו. במצב כזה נימנע מהכרזת סלאם גדול. 

השורה התחתונה
גם בלי הדוגמאות מתחום הבירידג', הרצאה על ניהול סיכונים עשויה לעזור לחלק משחקני הברידג' לשפר את הכרזתם ואת משחקם. 
הם פשוט יביאו בחשבון את הסיכונים.

הבעיה בברידג' ובתחומים אחרים, שלא תמיד ניתן בקלות ובדיוק לבצע הערכה של הסיכון. ידיעת ההסתברות להצלחה או לכישלון והבנת משמעות התממשות הסיכון מחיבים לפעמים הבנה וידע מעמיקים.