היום במאה ה-21 קיימות שיטות סימון כמו: השיטה הסטנדרטית, Italian, UDCA ו-UDCI. בשנת 1934 לא היו שיטות סימון.
היד הבאה מתוך הספר Triumphs and Disasters של Jose Le Dentu גרמה ל-Lavinthal להמציא שיטת סימון של העדפת סדרה.
על שיטת הסימון של Lavinthal אתם יכולים לקרוא בפוסט: סימונים: העדפת סדרה Lavinthal
העיקרון של השיטה פשוט.
כשמשחקים קלף בסדרה שאין לכם בה קלפים, זירקו קלף מסדרה שבה אתם לא מעוניינים שהשותף יחזור אליכם, אם יזכה בלקיחה.
נותרו שתי סדרות אחרות.
אם זרקתם קלף נמוך, אתם מעוניינים שישחק בסדרה הנמוכה.
אם זרקתם קלף גבוה, אתם מעוניינים שישחק בסדרה הגבוהה.
היד
מהלך ההכרזה
דרום הכריז ♥1.
מערב ♠1.
זוהי הכרזה אגרסבית במיוחד. בברידג' מודרני כנראה היו מכריזים Pass או ♠2 המתארת יד עם 6-10 נקודות ועם שישה קלפים ב-♠.
צפון ♥2.
מזרח ♠2.
דרום הכריז ♥6.
זה היה החוזה הסופי.
שימו לב שאייזלי בלקווד הגה את הקונבנציה הקרויה על שמו, שבה שואלים על קלפי A בשנת 1933. מאוד ייתכן שהשחקנים עוד לא שמעו עליה.
התוצאה היא שצפון-דרום הגיעו לסלאם ללא שני קלפי A.
המשחק
מערב הוביל ב-A♠, שזכה בלקיחה. כשרואים את ה-K♠ בדומם, ברור שאסור להמשיך בסדרה הזו. המשך יאפשר לכרוז לזרוק מפסיד על ה-K♠.
מזרח זרק את ה-5♠. מערב חשב שהוא מעוניין בהמשך ב-♦.
המשך ב-♦ איפשר לכרוז לזכות בידו. לשחק סיבו אחד של שליט ואז לעבור ל-Q♥ בדומם. הכרוז זרק את ה-K♣ מידו על ה-K♠ וביצע את החוזה.
ניתוח
המצב בו אסור להמשיך בסדרה דומה למצב שבו מסמנים העדפת סדרה כשאין קלפים בסדרה, לכן צריך גם בו לסמן העדפת סדרה.
שימוש במוסכמת Lavinthal דורש זריקת ה-4♠ ולא ה-5♠. במקרה כזה הסיכוי שמערב יבין שמזרח מעוניין בהמשך ב-♣ יותר גדול.
מזרח יזכה ב-A♣ להפלת החוזה.
חשוב לציין
את הספר קיבלתי ממועדון רחובות שחילק בחינם ספרים ישנים.
מחבר הספר הוא צרפתי והגרסה באנגלית שקיבלתי נכתבה על ידי Terence Reese.
תודה לגל וקס ולחן שגב ששמר עבורי דווקא את הספר הזה שעל פי שמו הנחתי שהוא קשור גם לניהול סיכונים.
כשפתחתי את הספר ראיתי בתוכו חותמת המעידה שהיה שייך ליעקב וקס ז"ל.
וקס, אביו של גל, היה שחקן ברידג' ברמה גבוהה וניהל מועדון ברחובות.