בפוסט קודם נתתי רקע ללימוד הכרזות בברידג' אחרי שלמדו מיני ברידג'. בפוסט תיארתי את הידע שיש כבר לתלמידים כשמתחילים ללמד אותם הכרזה בברידג'.
פוסט זה מסביר את תהליך ההכרזה במינ ברידג'. בפוסט הבא נשווה אותו לתהליך ההכרזה המורכב יותר בברידג'.
 |
| טבלת הכרזות |
תהליך ההכרזה במיני ברידג'
כשלמחלק יש 12 נקודות או יותר הוא אומר שיש לו פתיחה. אם למחלק יש פחות מ-12 נקודות, תורו של השחקן שאחריו בכיוון השעון ואם יש צורך בכך גם השחקנים שאחריו לפי כיוון השעון. כששחקן שתורו להכריז מחזיק יד עם 12 נקודות או יותר הוא מכריז שיש לו פתיחה.
שותפו מעביר לו פתק הכרזה ובו הוא כותב את מספר הנקודות שבידו ואת מספר הקלפים בכל סדרה בידו.
הפותח כותב בפתק את אותם נתונים ביחס ליד שלו. הוא מחליט האם החוזה הוא ללא שליט או עם שליט ואם כן איזו סדרה היא השליט.
במקרה שיש שליט הוא מחשב נקודות חלוקה ונקודות אורך.
אם סיכום הנקודות של שניהם ביחד מגיע ל-20 או יותר, הוא מכריז את החוזה אותו הוא מתחייב לבצע.
אם הסכום הוא פחות מ-20 נקודות, הוא מכריז Pass והשחקן שאחריו מבצע את אותו תהליך.
המצבים האפשריים הם:
1. אחד מהשחקנים החזיק 12 נקודות וביחד עם שותפו החזיק 20 נקודות או יותר והוא הפך לכרוז.
זהו מצב בעל הסתברות גבוהה מאד.
2. אף לא אחד מהשחקנים החזיק 12 נקודות או יותר ולכן כל ארבעת השחקנים הכריזו Pass.
3. רק שחקן אחד החזיק 12 נקודות או יותר אבל ביחד עם שותפו לא היו 20 נקודות או יותר. כל ארבעת השחקנים הכריזו Pass.
להכריז בגובה הנמוך ביותר האפשרי
זהו עיקרון חשוב בהכרזה במיני ברידג' שניישם גם בהכרזה בברידג'.
ארבעת מושגי היסוד בהקשר לזה הם : משחק חלקי, משחק מלא, סלאם קטן וסלאם גדול.
משחק חלקי הם כל החוזים עבור ביצועם מקבלים פחות מ-400 נקודות.
משחק מלא הם כל החוזים עבור ביצועם מקבלים יותר מ-400 נקודות ופחות מ-500 נקודות.
סלאם קטן מחייב ביצוע 12 לקיחות ומעניק יותר מ-900 נקודות.
סלאם גדול מחייב ביצוע 13 לקיחות ומעניק יותר מ-1400 נקודות.
אם על פי טבלת ההכרזות, המצורפת גם בפוסט זה, יש מספיק נקודות להכרזת משחק מלא, נתחייב למשחק מלא.
אם אין מספיק נקודות למשחק מלא, נתחייב למשחק חלקי.
בשני המקרים נכריז בגובה הנמוך ביותר. במשחק חלקי זה יהיה תמיד בגובה 1, כלומר התחיבות לשבע לקיחות.
כך למשל, כשהחוזה הוא ללא שליט נתחייב ל-1NT גם עם 23-24 נקודות ולא ל-2NT על פי הטבלה. כשאפשר להתחייב לחוזה של ♦3 עם 26 נקודות נתחייב ל-♦1.
דוגמאות נוספות ביחס להתחייבות למשחק מלא:
גם עם 32 נקודות נתחייב ל-3NT ולא ל-5NT. עם 30 נקודות נתחייב ל-♠4 ולא ל-♠5 לפי הטבלה.
להכרזה בגובה הנמוך ביותר של משחק מלא ומשחק חלקי יש סיבה הגיונית: אם נהיה בחוזה של 2NT ונזכה ב-8 לקיחות נבצע את החוזה. נקבל 120 נקודות.
אם נהיה בחוזה של 1NT ונזכה ב-8 לקיחות, נקבל את אותו הניקוד: 90 נקודות עבור ביצוע חוזה של 1NT, הדורש 7 לקיחות ועוד 30 נקודות עבור הלקיחה העודפת. בדיוק אותו ניקוד שהיינו מקבלים על ביצוע חוזה של 2NT.
לא הרווחנו שום דבר מההתחייבות ללקיחה אחת יותר בתוך התחום של משחק חלקי.
האם הפסדנו משהו כשהתחייבנו לשמונה לקיחות ולא לשבע?
אם נזכה ב-7 לקיחות ולא ב-8 כשהתחייבנו ל-1NT נבצע את החוזה ונקבל 90 נקודות.
אם נזכה ב-7 לקיחות ולא ב-8 כשהתחייבנו ל-2NT ניכשל בביצוע החוזה והיריבים יקבלו 50 נקודות.
הטענה המהותית היא שכשמתחייבים לגובה הנמוך ביותר של משחק חלקי או של משחק מלא אפשר רק להרוויח בהשוואה להתחייבות למשחק חלקי או משחק מלא בגובה גבוה יותר.
הלקיחות העודפות בגובה הנמוך יותר יתנו ניקוד זהה לניקוד שמקבלים על ביצוע חוזה בגובה גבוה יותר.
אם זוכים בפחות לקיחות תמיד מקבלים תוצאה טובה יותר כשההתחייבות היא בגובה נמוך יותר.
חשיבות הכרזת משחק חלקי או משחק מלא בגובה הנמוך ביותר
בפוסטים הבאים נעסוק בהכרזה בברידג'. גם בהכרזה בברידג' נשמר אותו עיקרון של התחייבות בגובה הנמוך ביותר במשחק חלקי או במשחק מלא.
בהכרזה בברידג' יש משמעות מיוחדת להכרזות שלא בגובה הנמוך ביותר כאשר אפשר להכריז גם בגובה הנמוך ביותר. בפוסטים הבאים ניתקל בדוגמאות כאלה.
סרטון בערוץ שלי ב-You Tube
