ברידג' מידע ושיעורים: מה בחינם ומה בתשלום?

לפני הרבה שנים שילמנו על כל דבר. העולם השתנה ואפשר גם לקבל דברים ללא תשלום ישיר. 
מאז הופעת מודל ה-Open Source אפשר לקבל תוכנה, ולא רק תוכנה, בחינם. 

מודל אחר הוא שימוש בגרסה מצומצמת ללא תשלום וגרסה מורחבת בתשלום. 
כולנו משתמשים בתוכנת gmail ללא תשלום. ארגונים רוכשים גרסה מורחבת בתשלום.

כל זה הוא הקדמה לכך שגם המודל העסקי שלי בברידג', בכלכלת המשפחה ובניהול סיכונים הוא מודל שבו יש דברים שאני נותן ללא תשלום. 

באופן טבעי פוסט זה מתמקד בברידג'.
בפוסט זה אציג שתי רשימות: רשימת הדברים החינמיים שאפשר לקבל ממני ורשימת התוצרים שקבלתם כרוכה בתשלום.

ללא תשלום

1. פוסטים בבלוג שלי: ברידג' שלא היכרתם 

2. פוסטים במדור הברידג' באתר JOKOPOST: מדור הברידג' 

3. ערכים שכתבתי בויקיפדיה העברית: לדף המשתמש שלי בויקיפדיה העברית 

4. הספר הכרזות סלאם למתחילים פשוט והגיוני. לפרטים: בחינם בגלל המצב: הספר הכרזות סלאם למתחילים פשוט והגיוני. 

5. סרטונים בערוץ שלי באתר YouTube

בתשלום

1. שיעורים וקורסים פרונטליים

2. שיעורים באינטרנט
בזום ו/או ברידג' מודרך באתר BBO.

לפרטים: אני מלמד ברידג' באינטרנט - אתם מוזמנים להצטרף

3. חדש!!! שיעור פרטי ליחיד או לזוג באינטרנט 

4. הספרים: הכרזות למתחילים פשוט והגיוני והכרזות התערבות למתחילים פשוט והגיוני.
לפרטים:  דרך חדשה להפצת ספרי הברידג' שלי.

ויקפדיה: ערך חדש על XYZ

XYZ היא קונבנציה תחליפית ל-Checkback Stayman ול-New Minor Forcing.

לטעמי XYZ היא קונבנציה מוצלחת. כמה אינדיקטורים לכך שהיא מוצלחת:

1. יש שחקנים ברמות הכי גבוהות שמשחקים אותה

2. הניסיון שלי הוכיח את יעילותה
אני משחק אותה עם מרבית השותפים שלי.

3. היא קונבנציה פשוטה
לולא הייתה פשוטה, אין ספק שחלק מהשותפים שלי לא היו מוכנים לשחק אותה.

הבעיות הן שכמעט שלא כותבים עליה ומעט מדי מלמדים אותה. 
בפוסט קודם על קונבנציה זו כתבתי שאני מתכוון לכתוב ערך בויקיפדיה העברית על קונבנציה זו. 
בפוסט זה אני מודיע שסיימתי לכתוב את הערך ומזמין אתכם לקרוא אותו. 

יתרון של ערך בויקיפדיה הוא בזה שמציינים מקורות לקריאה ומצרפים אליהם קישורים. במקרה זה כל המקורות הם באנגלית. לא נתקלתי במקורות בעברית, למעט פוסטים בבלוג שלי.
תרבות הכתיבה בויקיפדיה אוסרת עלי להשתמש בפוסטים בבלוג שלי כמקור.

יתרון שני הוא הדינאמיות של הערך: ניתן להוסיף מידע לערך. במקרים רבים התהליך הוא כזה שיש כאלה המוסיפים לערך או מתקנים טעויות, אם יש טעויות.

יתרון שלישי הוא קישור לערכים על אותו נושא בויקיפדיות בשפות אחרות.  במקרה זה תמצאו כרגע ערך רק בשפה האנגלית. 


חג סוכות שמח.

קישורים

לערך בויקיפדיה העברית: XYZ

לפוסטים שכתבתי על הקונבנציה:

XYZ

XYZ: כשלמשיב יש יד חלשה עם אורך ב-♦

?Two Way Checkback Stayman או XYZ

כפל שלא היכרתם: Responsive Double

בימים אלה אני כותב בויקיפדיה העברית ערך על סוגי Double. במהלך עבודתי על הערך כתבתי גם על Double, שלהערכתי חלק מהקוראים ברמות המתאימות לצהוב (שחקנים מהשורה) וירוק  (מתחילים) אינם מכירים.
להכרזת הכפל שלא היכרתם קוראים Responsive Double.

Takeout Double ו-Big Double הן בדרך כלל הכרזות אחרי שרק שחקן אחד הכריז.
כששחקן אחד פתח ושחקן יריב התערב, שותפו של הפותח יכול להשתמש ב-Negative Double.

Responsive Double הוא כפל המוכרז על ידי השחקן הרביעי אחרי שיריב פתח השותף הכריז Takeout Double והמשיב תמך בסדרת הפותח.

להבין לפני הטכניקה

ננסה להבין את המצב בו מוכרז Responsive Double לפני שאתאר את ההיבטים הטכניים.

לצורך כך נשאל את השאלה: האם יכול להיות משחק מלא לאחד מהצדדים?

כאשר שחקן פותח בהחלט יכול להיות שלו ולשותפו יש משחק מלא. כל מה שצריך זה שלשותף שלו יהיו לפחות 13 נקודות.

כאשר זה שאחרי הפותח הכפיל ובדיעבד התברר שההכרזה שלו היא  Big Double בהחלט יתכן שלמתערב ולשותפו יש משחק מלא. לפותח 12 נקודות לפחות. למתערב 17 לפחות. אם לשותפו של המתערב יש 8 מתוך יתרת הנקודות יש משחק מלא (בהנחה שלשני המכריזים יש רק את המינימום שהבטיחו).
באופן עקרוני, קרוב לוודאי שיהיה משחק מלא גם אם יש להם ביחד 23-24 נקודות. זה יקרה בכל מצב שיש שתי כניסות לידו של שותפו של המכפיל. לפעמים תספיק גם כניסה בודדת.
לשותפו של הפותח אין או אין כמעט נקודות. כל כניסה לידו של שותפו של המכפיל שווה לרוב עקיפה שתצליח. 

כאשר הכפל מתברר כ-Takeout Double, לרוב עם 12-14 נקודות, הסיכויים למשחק מלא של אחד הצדדים נמוכים. 
מצאנו כבר לפחות 12 נקודות אצל הפותח ולפחות 12 נקודות אצל המתערב. 
זה משאיר מקסימום 16 נקודות לשני השחקנים האחרים. על מנת שיהיה משחק מלא נדרשות כ-12 נקודות אצל שחקן שלישי. מה שמשאיר 4 נקודות לכל היותר לאחד השחקנים.
לפעמים די ב-23 נקודות או 24 נקודות למשחק מלא משום שהכרוז יודע אצל איזה יריב כמעט כל הנקודות החסרות לו. 

כשמגיעים ל-Negative Double יש כבר שלושה שחקנים שהכריזו: פותח (12 נקודות) מתערב (9 נקודות) ומכפיל עם 7 נקודות לפחות. המכפיל ו/או הפותח חייבים להיות עם יותר נקודות מהמינימום שהבטיחו על מנת שיהיו להם ביחד 25 נקודות לפחות. 
ההסתברות לכך אינה גבוהה. 

כשמגיעים ל-Responsive Double אין ספק שמכעט תמיד התחרות היא על משחק חלקי, משום שכל ארבעת השחקנים הכריזו. 

הפותח הבטיח 12 נקודות. המכפיל הבטיח 12 נקודות. שותפו של הפותח הבטיח 6 נקודות והתאמה בסדרת הפותח. גם השחקן הרביעי מבטיח 6 נקודות.

הערה מתודולוגית

התעלמתי במתכוון מידיים חלוקתיות שבה ניתן להכריז גם עם פחות נקודות.

הטכניקה

הכרזת ה-Responsive Double מבטיחה 4-4 בסדרות המייג'ור כשהפותח פתח בסדרת מיינור.
שותפו יצטרך להכריז סדרת מייג'ור בגובה 2. 
במצב זה הכרזת ה-Responsive Double מבטיחה 6 נקודות.

הכרזת ה-Responsive Double מבטיחה 4-4 בסדרות המיינור כשהפותח פתח בסדרת מייג'ור.
שותפו יצטרך להכריז סדרת מיינור בגובה 3. 
במצב זה הכרזת ה-Responsive Double מבטיחה 8 נקודות.

דוגמאות

דוגמה 1: עם 4-4 בסדרות המייג'ור

צפון פתח ♦1 מזרח הכפיל. דרום הכריז ♦2. 

אתם במערב מכפילים עם היד הבאה:

KT96♠
QJ85♥
82♦
T76♣


דוגמה 2: עם 4-4 בסדרות המיינור

צפון פתח ♠1 מזרח הכפיל. דרום הכריז ♠2. 

אתם במערב מכפילים עם היד הבאה:

63♠
74♥
AT952♦
KJ76♣

שימו לב שבדוגמה הזו יש לנו 5-4 בסדרות המיינור על אף שהמכפיל הבטיח רק 4-4.

תנועות בתחרויות ברידג'

המושג תנועות מתייחס לאופן בו שחקנים עוברים משולחן לשולחן בין סיבובים, לאופן בו הלוחות מועברים משולחן לשולחן ולמצבים של סיבוב כיוון לוחות בשולחנות, הקרויים: Arrow Switch. 

מדוע אני כותב על תנועות בתחרויות ברידג'?
איני מנהל תחרויות ברידג' ואיני מומחה בתנועה בתחרויות ברידג' ובכל זאת החלטתי לכתוב על הנושא.

לפני מספר שבועות סיימתי קורס מנהלי תחרויות ברידג'. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאילן שזיפי שלימד את הקורס ולדרור שיפטן שעזר לו וגם חיבר עבורנו מספר רב של תרגילים והקדיש מזמנו לבדיקתם.  
הקורס היה קורס מוצלח מבחינה מקצועית וגם מעניין ובאווירה נעימה.

מחר אני עומד להיבחן בבחינת הסמכה למנהלי תחרויות מהדרג הנמוך ביותר.
אם להעריך על פי תוצאות מבחן הסימולציה שעשיתי במהלך הקורס, בכלל לא בטוח שאעבור את המבחן.

תנועות בתחרויות ברידג' הוא אחד הנושאים בבחינה. החלטתי שהדרך הטובה ביותר מבחינתי להתכונן למבחן בנושא זה היא כתיבת ערך בויקיפדיה העברית על הנושא.

מי שזה מעניין אותו, ובמיוחד חבריי לקורס שמה שכתבתי אולי יועיל להם בבחינה, מוזמן לקרוא את הערך בויקיפדיה.

לקריאת הערך לחצו על הקישור: תנועות בתחרויות ברידג'.

האופן בו נכתבים ערכים בויקיפדיה
הכתיבה בויקיפדיה היא שיתופית. אדם אחד, לאו דווקא מומחה, בוחר נשוא וכותב עליו ערך. אנשים אחרים מוסיפים ומתקנים, כך שבהדרגה איכותו של הערך משתפרת.
הכתיבה צריכה להיות מבוססת על מקורות. רצוי מאד מקורות ראויים. הכותב צריך לציין את המקורות בערך עצמו. זהו בדיוק מה שאני עשיתי בערך זה.

ברור שהבסיס שהכנתי ניתן לשיפור ולהרחבה על ידי אנשים המבינים הרבה יותר ממני בנושא או על ידי אנשים שיש להם מקורות נוספים, אולי טובים יותר ממקורותיי. 

כותבים אחרים מוזמנים לתקן ולהרחיב את מה שכתבתי.

העריכה הראשונה שלי בויקיפדיה הפולנית

אני כותב ערכים בויקיפדיה העברית. כתבתי ערכים על נושאים שונים. בעיקר על מחשבים ועל ברידג'. אינני היחיד שכותב ערכים בויקיפדיה העברית על מחשבים. יש מספר לא קטן של עורכים אחרים הכותבים ערכים בתחום זה. 

המצב שונה ביחס לברידג'. מרבית הערכים בויקיפדיה העברית העוסקים בברידג' נכתבו על ידי. יש ערכים על מגוון רחב של נושאים בברידג': קונבנציות, הערכת יד, מושגי יסוד במשחק הברידג' וערכים על שחקני ברידג'.

השפות שאני יודע הן עברית ואנגלית. הידע שלי בשפות אחרות זניח: קצת צרפתית שלמדתי מגיל 9 עד גיל 11, מילים ספורות ביפנית בעקבות קורס של 20 שעות בשפה הזו, מעט יותר מעשר מילים ברוסית שכולן עוסקות בשחמט וכעשר מילים בפולנית, שהצלחתי לקלוט משיחות טלפוניות של אימי ז"ל וחברותיה. 

אז איך קרה שביצעתי שלשום עריכה של ערך בויקיפדיה הפולנית?

קשרים בין ויקיפדיות בשפות שונות

הויקימדיה העולמית אחראית על הויקיפדיות במגוון גדול של שפות. בצד שפות נפוצות כמו אנגלית, ספרדית, גרמנית וצרפתית יש ויקיפדיות בשפות שבקושי מדוברות. חלק מהשפות הנכחדות האלה אולי ימשיכו לשרוד בזכות הויקיפדיה ומורשתן התרבותית תישמר. 

התשתית הטכנולוגית הממוחשבת שלהן משותפת. ישנם גם כלים המאפשרים הפקת תועלת ממידע שנצבר בויקיפדיה בשפה אחת בויקיפדיות בשפות אחרות. 

בפוסט זה אתיחס רק לקשר פשוט אחד. כשאתם רואים דף אינטרנט של ערך בשפה אחת בצד ימין (בעברית) או בצד שמאל (שפות אירופאיות כמו אנגלית) יופיעו שמות שפות בהן קיים אותו ערך. כך למשל, אם תלחצו על המילה English, אז לחצתם על קישור שיביא אתכם לערך על אותו נושא בויקיפדיה האנגלית.

מנגנון פשוט זה מאפשר הפריה הדדית בין ויקיפדיות בשפות שונות. כשכותבים או משפרים ערך אפשר לקרוא את הערך המקביל בשפה אחרת. אפשר למצוא שם קישורים לדפי אינטרנט ושמות ספרים העוסקים בנושא שהכותב אולי לא מכיר. אפשר גם לתרגם את התוכן משפה אחת לאחרת.

פולין מעצמת ברידג'

פולין היא מעצמת ברידג' שכבר זכתה ב-Bermuda Bowl (אליפות עולם לקבוצות פתוחות) ובמגוון גדול של הישגים מצוינים בזירה הבינלאומית. כך למשל, בפוסט: גם הטובים ביותר טועים ולפעמים בגדול הזכרתי את  Michal Klukowski. שחקן פולני צעיר שהוא ללא ספק אחד השחקנים הצעירים הטובים ביותר בעולם.

גם כשמדובר בערכים בויקיפדיה על ברידג', הויקיפדיה הפולנית היא אחת מהטובות והעשירות.  

איך אני יודע את זה שהויקיפדיה הפולנית מצטיינת בברידג'? 

כפי שהבנתם מהפסקאות הקודמות, אני לא ממש קורא ערכים על ברידג' בויקיפדיה הפולנית, אבל בכל פעם כשאני כותב ערך חדש בויקיפדיה על ברידג' אני מסתכל באילו שפות נוספות נכתב ערך על אותו נושא.

לפעמים מופיע ערך במספר רב של שפות. לפעמים זה רק אני בעברית והויקיפדיה האנגלית, שהיא הגדולה ביותר, שבה גם מספר כותבים גדול יחסית על כל נושא 

לפעמים אנחנו רק שלושה ואז בהרבה ערכים זה הויקיפדיה האנגלית, הויקיפדיה העברית והויקיפדיה הפולנית.

הזדמנות נוספת שהייתה לי להיווכח בכך הייתה כשכתבתי ערך על אלדד גינוסר. 

את התמונה שלו, שקיבלתי ממנו, העלתי למקום הנגיש רק לויקיפדיה העברית. היחיד שפנה אלי ואמר לי שלא הצליח להעלות את התמונה היה עורך בויקיפדיה הפולנית. לבקשתו העברתי את התמונה לדף הנגיש לכל הויקיפדיות.

העריכה הראשונה שלי בויקיפדיה הפולנית

בימים אלה אני כותב ערך על אחד השחקנים המענינים ביותר בברידג' העולמי: שחקן נבחרת איטליה אגוסטין מדלה. אני עושה זאת בעקבות יד עליה כתבתי בה שיחק מדלה מדלה משחק הגנה יוצא דופן. לקריאת הפוסט: הודיני של הברידג': Madala נחלץ שלוש פעמים ממשחק סופי. 
על דמותו והישגיו של מדלה, כולל זכייה אחת באליפות העולם לנבחרות פתוחות כשחקן נבחרת איטליה, תקראו בפוסט אחר שאכתוב.

כשהערך עדיין "בעבודה" (תבנית המופיעה ומעידה על זה שטרם סיימתי את עבודתי על הערך ומבקשת מעורכים אחרים לא לגעת בערך במשך שבוע מהעריכה האחרונה), קראתי בימין הדף את שמות השפות בהן יש ערכים על אותו שחקן. הופתעתי: זה רק אנחנו והפולנים, אפילו בויקיפדיה האנגלית אין עליו ערך. 

ניגשתי לדף בויקיפדיה הפולנית ובאמצעות כלי אוטומטי תרגמתי אותו לאנגלית. מצאתי לא מעט חומרים שיעזרו לי בכתיבת הערך. 

מצאתי גם טעות. על פי כל המקורות שהגעתי אליהם, מדלה נולד בשנת 1986. בויקיפדיה הפולנית הוא יליד 1987. 

שינוי שנת הלידה של מדלה לשנת 1986 הייתה העריכה הראשונה שלי בויקיפדיה הפולנית.

זוהי גם דוגמה לכך שגם מי שנעזר בערך בויקיפדיה בשפה אחרת יכול לתרום גם לערך בשפה זו. 

הערת שוליים

לרשימת הערכים שכתבתי בויקיפדיה העברית לחצו על הקישור לדף האישי שלי שם.

הפעילות הברידג'יסטית הפחות מוכרת שלי: ברידג' בויקיפדיה

הבלוג הזה מוכר היטב לקהיליית הברידג' בישראל. להפתעתי קיבלתי פידבקים חיוביים עליו אפילו משחקנים מובילים בברידג' הישראלי.

הופתעתי משום ששחקנים הרבה יותר טובים ממני הם לא קהל היעד הטבעי של הבלוג. כשאני כותב על נושאים טכניים בברידג' ודאי שאיני מחדש להם דבר. בפוסט זה אתמקד בפעילות ברידג'יסטית אחרת שלי, שהיא לא פחות חשובה אבל הרבה פחות מוכרת. הכוונה היא לפעילות הכתיבה שלי בויקיפדיה העברית. 

איך הגעתי לכתוב על ברידג' בויקיפדיה העברית?

בכורח הנסיבות מצאתי את עצמי כותב בערכים בויקיפדיה. בני הבכור התחיל להיות פעיל בויקיפדיה כנער בן 14. הוא משך אחריו את אחותו ואת אחיו ניר, המוכר לחלקכם כשחקן ברידג.
אני הסעתי אותם למפגש פיקניק חצי שנתי של ויקיפדים. שאלו אותי: מדוע שלא תכתוב גם אתה? אז התחלתי לכתוב.

אופי הפעילות שלי בויקיפדיה
יש אנשים המגדירים לעצמם נושא הרחוק מעיסוקם היומיומי וכותבים עליו ערכים באופן שיטתי. סגנון הפעילות שלי בדיוק הפוך. אני עוסק בנושאים במסגרת פעילויות עבודה או התנדבות או עיסוק אחר וכתוצר לוואי של לימוד הנושאים האלה כותב עליהם ערכים או משפר את הערכים הקיימים. כך למשל, מצאתי את עצמי כותב או מרחיב ערכים על מדינות בהן טיילתי. דוגמה נוספת: אין לי שום מושג בספרות אמהרית, אבל מסגרת התנדבות שלי הייתי צריך לאתר מומחים בתחום זה. בין הארבעה שמצאתי קישרתי באמצעות פסקת "ראו גם" בערך שנכתב עליהם בויקיפדיה. 

באותה תקופה עיסוקי העיקרי היה ייעוץ במחשבים ומערכות מידע. מרבית הערכים שכתבתי היו בתחום זה.
כשהרחבתי את הפעילות שלי בברידג' התחלתי לכתוב ערכים גם על ברידג'.

מה מצאתי בברידג' בויקיפדיה העברית?
במחשבים ובטכנולוגיית המידע מצאתי הרבה כותבי ערכים והרבה ערכים. בברידג' כמעט כלום. גם המעט שהיה היה באיכות ירודה.
למעשה מרבית מה שנכתב על ברידג' בויקיפדיה העברית נכתב על ידי.

צריך לשים לב שכתיבה ויקיפדית שונה מכתיבת ספר ומכתיבת פוסטים בבלוג:

1. היא אינה שיטתית כמו כתיבת ספר
כל אחד יכול לכתוב על מה שהוא רוצה. יכול להיות שייכתב ערך על נושא פחות חשוב ויחסר ערך על נושא מהותי. יכול להיות שעל חלק מנושאים קשורים באופן הדוק יהיו ערכים ועל חלק אחר יחסרו ערכים.
מי שירצה ללמוד את כל המכלול יתקשה. בספר לרוב הכתיבה היא שיטתית ומקיפה. 
  
אם מה שנכתב שגוי או גרוע, יהיו אחרים שיתקנו או ימחקו.
אם הנושא עליו נכתב אינו חשוב, יעמידו את הערך "להצבעת מחיקה". אם רוב אלה שיצביעו יסכימו שאינו חשוב מספיק על מנת שיהיה עליו ערך בויקיפדיה, הערך יימחק.

2. אין מספר רב של דוגמאות ואין בכלל תרגילים
בספרים תמצאו לפעמים מספר רב של דוגמאות ומצאו תרגילים ופיתרונות. בערך אנציקלופדי יש מקום רק למספר מצומצם של דוגמאות.

3. חיבים להסתמך על מקורות ולציין מה הם.
בבלוג שלי אני כותב מה שאני רוצה. לפעמים אני מוצא שגיאות אחרי הפרסום ומתקן. לפעמים מישהו מסב את תשומת ליבי (בפומבי או באופן פרטי) לטעות ואני מתקן. 
בכתיבת ערך על ברידג' בויקיפדיה אני מסתמך על מקורות כמו ספרים ואתרי אינטרנט.
גם מי שאינו המומחה הגדול ביותר בתחום כלשהו, אבל יש לו יכולת לזהות מקורות ראויים ולהבין את תוכנם יכול לכתוב ערכים ברמה גבוהה.

4. אין מקום לדעות אלא רק לעובדות
מי שקרא ספרים של מרטי ברגן נתקל בוודאי גם בדעותיו הנחרצות של המחבר. ברגן אינו היחיד. בויקיפדיה אין מקום להבעת דעות. את דעתי על נושאים הקשורים לברידג', שחלק מהקוראים לא תמיד אוהבים, אני מביע בבלוג לא בויקיפדיה.

חשיבות הכתיבה על ברידג' בויקיפדיה

1. הויקיפדיה היא המקור הראשון אליו ניגשים ילדים ובני נוער.
גם אחרים משתמשים בה בתדירות גבוהה.

2. בעברית יש מחסור בספרים על ברידג'.
בשנים האחרונות נכתבו כמה ספרים והמצב השתפר בהשוואה לעבר. עדיין קשה למצוא את כל המידע שזקוקים לו בעברית. 
בויקיפדיה תוכלו למצוא ערכים על נושאים שלא תמצאו משהו כתוב עליו בספר כלשהו בעברית.  
מצד שני תתקשו למצוא שם מידע על נושאים אחרים, למשל על טכניקות של הגנה.

3. מכסה נושאים שאינם מופיעים בספרים  
בנוסף לנושאים של משחק וטכניקות משחק כתובים ערכים על נושאים אחרים הקשורים למשחק, למשל: ערכים על שחקני ברידג' בולטים, ערך על ברידג' בישראל, כולל פירוט ההישגים הבולטים של הברידג הישראלי, ערך על הערכת יד, שבוודאי רחוק מלהיות שלם או מושלם ועוד. 

ברידג' בויקיפדיה העברית ובויקיפדיות בשפות אחרות
יש ויקיפדיות במספר רב של שפות החל מאנגלית, גרמנית, ספרדית, צרפתית או סינית וכלה בשפות על סף ההיכחדות. בצד של דף האינטרנט של ערך בשפה אחת מופיעים קישורים לאותו ערך בשפות אחרות.
מיעוט קישורים כאלה יכול להעיד על אחד מארבעה מצבים:

1. כתבת ערך על נושא חשוב שבויקיפדיות אחרות טרם כתבו עליו.

2. כתבת ערך על נושא פחות חשוב ולכן לא כתבו עליו  

3. כתבת ערך על נושא חדשני (חשוב פחות או חשוב יותר) שאחרים טרם הספיקו לכתוב עליו.

4. כתבת על ערך ייחודי לשפה, לתרבות או למדינה שבשפתה אתה כותב.

בהקשר של ערכים על ברידג' יש לא מעט ערכים מהקבוצה הראשונה. כשאני כותב ערך כזה תמיד אמצא ערך על אותו נושא בויקיפדיה באנגלית. זו הויקיפדיה הגדולה ביותר שבה מספר רב כותבים. בלא מעט מקרים אני מוצא קישור לערך בעוד שפה או שתיים או שלוש.  

 המלצה
נצלו את הויקיפדיה כמקור להעשרת הידע שלכם על ברידג'. תוכלו למצוא שם ערכים בנושאים של קונבנציות או שיטות הכרזה, למשל: בלקווד, סטיימן, אוברקול ו-2 על 1 מחייבת למשחק מלא.
על סימונים בהגנה, על הסתברויות בברידג' ועל טכניקה של משחק לחץ.

אפשר להסתפק במה שכתוב שם או לא להסתפק במה שכתוב שם ולרדת יותר לעומק באמצעות קריאת המקורות.

לרשימת הערכים שאני כתבתי או הרחבתי
אם תיכנסו לדף המשתמש שלי בויקיפדיה העברית, תוכלו להגיע לרשימת הערכים הזו. 
אפשר גם להיכנס לויקיפדיה העברית ולהקליד בתיבת החיפוש: משתמש:Avi rosenthal.

צעד נוסף לחשיפת הויקיפדיה ללומדים ברידג'
בקבוצת הפייסבוק רוצים ללמוד ברידג', אכתוב מדי פעם פוסט המקשר לערך על ברידג' בויקיפדיה העברית.

המורה הראשון

המורה הראשון עשוי להשפיע עליכם יותר מאשר המורים האחרים שילמדו אתכם באותו תחום. בדרך כלל אינכם יודעים דבר או אפילו חצי דבר בתחום הזה. לא משנה כמה המורה הראשון שלכם יודע. לא משנה כמה המורה הראשון שלכם באמת מבין. תמיד הוא מבין ויודע הרבה יותר מכם. 

המורה הראשון הופך עבורכם לסמכות מקצועית. המורה הראשון מעצב את תמונת עולמכם באותו תחום ומקנה לכם דרכי חשיבה.

בפוסט עתיק כתבתי על: גרם מזל = קילו שכל. צריך מזל גם עם המורה הראשון שמלמד אתכם. זה נכון לגבי כל תחום, כולל ברידג'.

בגלל דפוס ההתייחסות של תלמיד למורה הראשון, שתואר לעיל, יקח לכם הרבה זמן להתנער מטעויות בסיסיות, שהקנה לכם מורה ראשון גרוע או בעל הבנה מועטה בברידג'.

לעומת זאת אם היה לכם מזל וזכיתם למורה ראשון עם הבנה מעמיקה, ידע רב, יכולת הוראה ויכולת להציג את הצד היפה של משחק הברידג', מצבכם הרבה יותר טוב. 

לי היה הרבה מזל. מהמורה הראשון שלי אני יכול ללמוד הרבה גם היום. סביר להניח שגם אם אזכה פעם באליפות הארץ, חלום עם סיכויים אפסיים להתגשמות, עדיין אוכל ללמוד ממנו.

המורה הראשון שלי בברידג' היה אלדד גינוסר.

בפוסט זה אתייחס למאמר נהדר שכתב אלדד בירחון אפריל. כותרת המאמר: "נקודות התאמה (כתבה ראשונה מתוך שתיים)".

למאמר הזה יש שתי נקודות השקה אלי:

1. היחס למורה הראשון.

אלדד מזכיר בקצרה את המורה הראשון שלו אלי וורצל ז"ל.

בפוסט זה התיחסתי ואמשיך להתיחס לנושא המורה הראשון מהזווית האישית שלי.

2. הפוסט עוסק בדילמה של אלדד כמורה לברידג' סביב הנושא של נקודות התאמה (נקודות אורך) ונקודות חלוקה.

בדיוק אותה דילמה העסיקה גם אותי במורה לברידג'.

בפוסט הבא אתייחס לנושא של נקודות חלוקה ונקודות אורך מהזווית שמציג אלדד ומהתובנות שאליהן אני הגעתי.

ברידג' ב-60 שניות

זהו שם ספרו החדש של אלדד גינוסר. למרות שהדבר היחיד שקראתי מתוך הספר זה המאמר בו אני עוסק בפוסט זה, אני ממליץ לכם לקרוא את הספר.

נכון, אני משוחד ולא אוביקטיבי, אבל קראתי את ספרו הראשון של אלדד על שיטת ההכרזה 2 על 1 מחיבת למשחק מלא והוא ספר מצוין.

קראתי גם הרבה מאמרים שלו בירחון הישראלי לברידג' ולמדתי מהם הרבה.

ראיתי את אלדד מלמד צעירים ב"פרויקט פסגה", כשהבאתי את הבן שלי כמשתתף בפרויקט. 

כשאני מלמד תלמידים ברידג', אני אומר להם שמהרגע שהתחילו ללמוד, הם יכולים בכל זמן לכל חייהם (או לכל חיי אם הם יסתימו לפני סיום חייהם) לפנות אלי בכל נושא הקשור בברידג'.

זה גם מה שקורה לי, מסיום הקורס ועד היום, עם אלדד, שעונה לכל שאלה בברידג' שאני שואל אותו. 

אתן לכם קדימון לפוסט הבא. מהמאמר שבו אני דן בפוסט זה למדתי משהו שלא חשבתי עליו וישפיע על האופן בו אני מלמד תלמידים שלי את הנושא של נקודות חלוקה: החסרת נקודה בחלוקה של 4-3-3-3 במקום הוספת נקודת חלוקה על Double Tone.

דרכי הפתלתלה בעולם הברידג'

מי שקרא את הפוסט: כיצד התחלתי לשחק בתחרויות ברידג' מבין שהגעתי לתחרויות ברידג' עם ידע מינימאלי של חוקי המשחק וללא מושג אמיתי על משחק הברידג'.

הגעתי רק משום שהבן שלי, אז בן 12, רצה שנשחק פעם אחת במועדון.

המשכתי רק משום שבתחרות הראשונה שלנו סיימנו במקום השני. 

כששיחקתי כשלוש שנים, הגדיר אותי אחד השותפים שלי כשחקן בלי ידע בסיסי בברידג', שעושה לפעמים דברים שרק שחקנים מומחים עושים.

רוצים דוגמה? באותה תקופה שיחקתי עם אותו שותף בתחרות ארצית חזקה במועדון אביבים. השותף שלי פתח Pass. היריב הכריז ♦1. לא היכרתי את המושג נקודות חלוקה ובטח לא ספרתי את ה-Double Tone ב-♦ כנקודה כשעשיתי אוברקול ב-♥ בלי לדעת האם יש התאמה בסדרה (כן הערכתי שזה מחזק אותי). הכרזתי ♥1 עם 7 נקודות.

הסיבה להכרזה הזו: החזקתי xAKT9X♥ והיו לי ספוטים בסדרות השחורות (לא ידעתי מה זה ספוט). עשיתי את זה בהנחה שלא יכפילו וההכרזה שלי תהיה Lead directing עבור שותפי. היריב שאחרי הכריז 1NT.

השותף שלי עם 11 נקודות ו-JTx♥ הכריז ♥2. הייתי היחיד ששיחק בחוזה הזה וביצע אותי. מההכרזה ידעתי שאסור לעקוף ב-♥ כי מאחוריי יושבת ה-Q♥. הוצאתי שני סיבובי שליט.

כיצד התקדמתי בברידג'?

כמו בכל תחום אחר בו עסקתי, למדתי לבד מספרים ומירחונים. החיסרון של שיטת לימוד כזו הוא, שהיא אינה שיטתית ואינה מלמדת את היסודות.

לטעמי קורס שחקני תחרויות אצל שחקן ברמה גבוהה מאד, לא תמיד עוזר לשחקנים שמגיעים אליו ללא יסודות. השחקן הבכיר מניח שלשחקנים שמשחקים כבר כמה שנים בתחרויות יש איזשהו בסיס. הוא בא לתת להם משהו מעבר לזה. משהו שמורה שאינו שחקן בכיר אינו יכול לתת.

חלק מהתלמידים אינם מפיקים תועלת. לתלמידים אחרים נגרם נזק, שלא באשמת המורה. 

הדוגמה העדכנית, שאני רואה בתחרויות בירושלים, היא הכרזת Weak two, אצל שחקנים שלמדו אצל יניב זק. הם מכריזים את זה עם תמונה אחת ו-10 ואומרים לי: "יניב זק לימד שמותר להכריז עם תמונה ו-10".

יניב זק ודאי לא לימד שחייבים להכריז Weak two עם תמונה ו-10.

יניב זק לא לימד להכריז כך עם חמישייה בסדרת מיינור בנוסף לשישייה.

יניב זק מפעיל שיקול דעת לפני שהוא מכריז Weak two. הוא ודאי מתחשב בגורמים כמו: מצב הפגיעות, האם השותף הכריז Pass או טרם הכריז?, מבנה היד ומספר הנקודות.

מה שאני כותב כאן נכון גם לקורס שחקני התחרויות שלמדתי אצל אלדד. באופן אישי למדתי הרבה, למרות שחסר לי הבסיס.

את הבסיס המסודר למדתי יותר מאוחר בקורס מורים לברידג' אצל מוטי גלברד.

הכרת תודה למורה

את הכרת התודה לאלו שלמדתי מהם אני מבטא, בין השאר, בפוסטים בבלוג הזה.

את הכרת התודה לאלדד ביטאתי גם באמצעות כתיבת ערך עליו בויקיפדיה. ראו את הפוסט: ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'.

כעורך בויקיפדיה העברית בנושאים אחרים, החלטתי למלא במשהו את החלל שהיה שם בנושא ברידג'.

כתבתי גם על שחקני ברידג'. אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לכתוב ערך על כל שחקן ברידג' ישראלי, שהיה עליו ערך בויקיפדיה האנגלית. מצאתי רק שניים כאלה. אלדד היה אחד מהם והראשון עליו כתבתי ערך. השני היה: פאול לוקאץ. 

הערת שוליים

אני חוזר שוב על מה שכבר כתבתי. שחקני ברידג' ישראלים עם הישגים יוצאי דופן המעוניינים, שאכתוב עליהם ערך בויקיפדיה מוזמנים לפנות אלי.

בדרך כלל אני זקוק לשיתוף פעולה מצד מי שנכתב עליו ערך אני זקוק למידע. ברוב המקרים יעזור לי מידע אישי (תאריך לידה, מקום לידה, עבודה, השכלה, מקום מגורים וכיו"ב) ותמונה.

ברידג' בויקיפדיה - חלק 2: ערכים על שחקני ברידג'

הפוסט הקודם: ברידג' בויקיפדיה העברית סיפר על הכתיבה שלי על ברידג' בויקיפדיה העברית. כתבתי על האופן בו התחלתי בכלל לכתוב בויקיפדיה, מה מצאתי בנושא ברידג' כשהתחלתי לכתוב ערכים והזכרתי באופן כללי את הנושאים בתחום הברידג' עליהם כתבתי ערכים. 
בפוסט זה אעסוק בשחקני הברידג' עליהם כתבתי. אוסיף גם מחשבות על מי לכתוב בעתיד.

מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה

מקור: ויקיפדיה

האם אתם מזהים את האנשים שבתמונות? בתמונה שבה יש מספר אנשים, השאלה היא האם אתם מזהים את הרביעי משמאל?

רובכם בוודאי זיהיתם את האיש שבתמונה התחתונה מימין. אני מאד מקווה שזיהיתם את מי שמופיע בתמונה התחתונה משמאל. יכול להיות שהוא שחקן הברידג' הטוב ביותר בכל הזמנים. קראו לו ג'ורג'ו בלאדונה.

מה משותף בין כל האנשים בתמונות? כולם היו או עדיין שחקני ברידג' ברמה הגבוהה ביותר.
יש ביניהם עוד דבר משותף: כתבתי עליהם ערך בויקיפדיה העברית. 

זה לא ב-100% מדויק על אירינה לויטינה הגברת בתמונה העליונה משמאל כתבו ערך לפני. הערך עסק בעיסוקה בשחמט. היא הייתה שותפה לזכיות של נבחרת ברית המועצות באולימפיאדות ודורגה בין השחמטאיות הראשונות בעולם. 

אני הוספתי את המידע על קריירת הברידג' שלה. הישגיה בברידג' כללו זכייה באליפות העולם עם נבחרת ארה"ב לנשים ובאליפות העולם לזוגות נשים.

אם לא זיהיתם את האיש המרתק שבתמונה העליונה מימין, לא אספר לכם מיהו. חכו עד שאכתוב עליו מאמר בירחון הברידג' הישראלי או פוסט בבלוג.

הרביעי משמאל בתמונה שמתחתיו הוא פאול שטרן. בתמונה משמאל לתמונתו נמצא אחד מגדולי התאורטיקנים בברידג': טרנס ריס.

מדוע לא מופיעות תמונות של אחרים עליהם כתבתי ערכים?
כתבתי על לא מעט שחקני ברידג' אחרים. הסיבה שאין תמונה שלהם בערך שכתבתי, היא שבויקיפדיה מקפידים על זכויות יוצרים לתמונות. ברוב המקרים איני רשאי לפרסם תמונה שיש למישהו זכויות יוצרים עליה והוא לא נתן את הסכמתו לפרסומה.

שחקנים ישראלים
מיד אחרי שתיקנתי כמה מהטעויות בערך שמצאתי על אלופת העולם היהודייה ריקסי מרקוס, החלטתי לכתוב ערכים על השחקנים הישראליים שיש עליהם ערך בויקיפדיה האנגלית. מצאתי שניים כאלה: אלדד גינוסר (בתמונה התחתונה מימין) ומחבר בעיות הברידג' האגדי פאול לוקאץי ז"ל. כתבתי על שניהם ערכים ועל לוקאץ' כתבתי גם מאמר בירחון הברידג' הישראלי.

כשכותבים ערכים בויקיפדיה חייבים להסתמך על מקורות כתובים. המקור המידי הראשון על אלדד היה ספר דק שכתב ורכשתי. שם הספר: 2 על 1 מחייבת למשחק מלא. 
למי שמעוניין לאמץ שיטת הכרזה מתקדמת זו, אני בהחלט ממליץ לקרוא את הספר. על שניהם מצאתי גם מקורות אינטרנטיים נוספים.

הרבה יותר מאוחר כתבתי ערך על שחקנית ישראלית, שהיגרה לארה"ב: מיגרי צור-קמפינלה. היא התפרסמה כשלא רצו להתיר לה להיכנס לבאלי כחברת נבחרת הנשים של ארה"ב, בגלל דרכונה הישראלי. לבסוף נכנסה וזכתה עם חברותיה לקבוצה באליפות העולם. כתבתי עליה משום ששחקן ברידג' בשם לוי שטרן, כתב עליה פוסט קצר בקבוצת ה-facebool של ההתאגדות הישראלית לברידג'. לפוסט צירף קישור למאמר עליה. זמינות מידית של מקור (המאמר) הייתה ה-Trigger לכתיבת הערך (כמובן נוספו עוד מקורות).

שחקנים זרים
בנוסף לבאלדונה כתבתי ערכים גם על חבריו לקבוצה הכחולה הנחשבת לטובה בכל הזמנים: בניטו גארוצו ופייטרו פורקה.
כתבתי גם על גאייר הלגמו שיש החושבים שהוא השחקן החי הטוב בעולם, זיא מחמוד הפקיסטני שהתאזרח בארה"ב ואדגר קפלן. קפלן תרם בכל  האספקטים של משחק הברידג': תיאוריה, חוקי המשחק והישגים גבוהים במשחק עצמו.  

ערכים בויקיפדיה הישראלית על שחמטאים ועל שחקני ברידג'
באופן מקרי גם תרמתי את כל החלק העוסק בברידג' בערך העוסק בשחקן ישראלי נוסף: רם סופר. 
רם כתב חוברת ניתוחים של תחרות סימולטנית ארצית בברידג'. חלקתי על אחד ממהלכי ההכרזה שהציע וכתבתי את הפוסט: להרוויח ללא מאמץ בידיים של All Pass. במהלך כתיבת הפוסט מצאתי שיש עליו ערך בויקיפדיה העברית. 

כבעל הדרגה הבינלאומית הגבוהה ביותר בשחמט, אין ספק שהוא ראוי שייכתב עליו ערך. יש גם שחמטאים טובים ממנו, המשחקים בנבחרת ישראל. קרוב לוודאי שגם על כל אחד מהם יש ערך. 

בויקיפדיה העברית יש הרבה ערכים על שחמטאים בכלל ושחמטאים ישראלים ויהודיים בפרט. 
למרות עברי כשחמטאי ברמה גבוהה בצעירותי, לא שמעתי על חלק מהשחמטאים היהודיים שעליהם יש ערכים.

תוסיפו עוד כמה ערכים על 3 שחקני ברידג' ישראליים שלא אני כתבתי (חנה שזיפי, אילן שזיפי ושמואל פרידמן) וזה כל מה שיש על שחקני ברידג'. 
אגב גם שמואל פרידמן היה שחמטאי. שיחקנו באותן אליפויות ישראל לנוער. הכרתי אותו והיכרתי גם מנהל מועדון שחמט בשם שמואל פרידמן (דוגו) ז"ל. דוגו ז"ל היה מבוגר בכמה עשרות שנים מפרידמן. הרשיתי לעצמי למחוק מהערך על שמואל פרידמן מידע על דוגו ז"ל, שהשתרבב בטעות לערך.  

השורה התחתונה היא שאין כמעט ערכים בויקיפדיה העברית על שחקני ברידג' ישראליים. זאת למרות שיש לא מעט שחקנים שזכו להישגים מרשימים, כמו: אליפות עולם, אליפות עולם לצעירים ואליפות אירופה.  

מה אני מוכן לתרום על מנת להגדיל את מספר הערכים על שחקני ברידג' ישראליים?
היות שממילא אני כותב ערכים בויקיפדיה העברית וכותב הרבה גם על ברידג' (בפוסטים הבאים אספר לכם על נושאים אחרים בברידג' עליהם כתבתי) אני מוכן ורוצה לכתוב ערכים על שחקני ברידג' ישראליים. על מנת שאכתוב בזמני הפנוי על שחקן או שחקנית חיים או שחקן או שחקנים שכבר הלכו לעולמם, נדרשים מספר תנאים.

התנאים הנדרשים

1. הישגים בברידג' ההופכים אותו לראוי שייכתב עליו ערך
הדינמיקה של קהילת הויקיפדיה היא כזו, שאם יש ספק בחשיבותו של הערך, מישהו יכול להעלות את הערך להצבעת מחיקה. התוצאה עלולה להיות בזבוז זמן ומאמץ שלי: כתבתי, ערכתי, תיקנתי ואחרי זה תיפול החלטה שאין חשיבות לערך.

אם לא אהיה משוכנע ב-100% שאותו שחקן או אותה שחקנית ראויים לערך, לא אני אכתוב עליהם.

2. נתוני רקע 
לא תמיד קל למצוא מידע על אדם. מי שיכול לספק נתוני רקע כגון: תאריך לידה, מקום לידה, עיר בה גדל, השכלה, תחום הלימודים ובאיזה מוסדות השכלה, עבודה, מצב אישי (נשוי, מספר ילדים) וכיו"ב, הוא האדם עצמו. 
אם יספק קישורים למקורות כתובים זה יעזור.

3. תמונה שאין עליה זכויות יוצרים למישהו אחר
קרוב לוודאי שאם לא יספק לי תמונה כזו לא אמצא תמונה ללא זכויות יוצרים.

4. מידע על הישגים בברידג'
סביר להניח שלחלק מהמידע מסוג זה אגיע בכוחות עצמי. מידע ובעיקר צירוף של קישורים למקורות למידע יעזור לי 

בקשה קטנה
כדי שגם לי יצא מזה משהו, אשמח אם מי שיפנה אלי, יצרף גם יד אחת שבה הוא גאה במיוחד. אפשר גם באמצעות קישור למקום בו היא התפרסמה, אם התפרסמה.

אם יהיו לי מספיק ידיים כאלה, ייתכן שאציע לכתוב מדור בירחון הברידג' הישראלי העוסק בשחקנים ישראלים בולטים. 

מי שראוי לערך ורוצה לפנות  
מוזמן לפנות אלי באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com   

     

ברידג' בויקיפדיה העברית

  

בפוסט זה אספר לכם כיצד התחלתי לכתוב על ברידג' בויקיפדיה העברית. בפוסטים הבאים אספר קצת על מה אני כותב.

כיצד התחלתי לכתוב בויקיפדיה?

כשבני הבכור היה נער צעיר, הוא התחיל לכתוב בויקיפדיה. אחר כך הרחיב את פעילותו שם גם לתחומים נוספים מלבד כתיבת ערכים, למשל: כתיבת קוד תוכנה. 

אחותו ואחיו הצטרפו אליו בפעילות בויקיפדיה. מדי פעם שאלו לדעתי על תכנים בתחומים אני קצת מבין. 

אחת למספר חודשים היה מפגש ויקיפדים. הכותבים שהכירו זה את זה רק בכינויים האינטרנטיים שלהם, נפגשו פנים אל פנים במעין פיקניק בפארק. 

הילדים, שלא נהגו ברכב, ביקשו שאסיע אותם. הצטרפתי למפגש. במפגש ניסו לשכנע אותי לכתוב בויקיפדיה. כאדם עסוק מאד, הסכמתי בערבון מוגבל, כלומר: לכתוב מדי פעם על נושאים שממילא אני קורא עליהם לצורך עבודתי. 

התחום שכתבתי עליו היה מחשבים וטכנולוגיית המידע, תחום עבודתי. במשך הזמן כתבתי כמה עשרות ערכים, תרמתי משהו לשיפור עשרות ערכים שאחרים כתבו.

ברבות השנים הייתי עסוק פחות בעבודה במחשבים. למדתי והתחלתי לעסוק במקביל בתחום נוסף: כלכלת המשפחה. באופן טבעי כתבתי כמה ערכים ותרמתי לשיפור כמה ערכים בתחום זה, בו היה מידע דל בויקיפדיה העברית. 

כשפעילותי הברידג'יסטית התרחבה והתחלתי ללמד, כתבתי גם ערכים על ברידג'. אני ממשיך לעשות זאת גם היום.

אם אתם מעוניינים לראות על מה כתבתי בויקיפדיה גשו לדף המשתמש שלי שם. הכינוי שלי שם הוא Avi rosethal. בדף תמצאו את רשימת הערכים שכתבתי או תרמתי להם תרומה משמעותית, ממוינים לפי נושאים.

מדוע חשוב לכתוב על ברידג' בויקיפדיה העברית?

יש לכך שתי סיבות:

1. הויקיפדיה היא מקור מידע שאנשים רבים משתמשים בו. כשמדובר בדור הצעיר זהו אולי מקור המידע הראשון אליו הם ניגשים.

2. חסר מידע כתוב בעברית על ברידג'. 

קראו את הפוסט שלי: לקרוא על ברידג' בעברית ותמצאו רשימה כמעט מלאה של ההיצע הדל לקריאה בעברית.

מה מצאתי כשהתחלתי לכתוב על ברידג' בויקיפדיה?

מצאתי בויקיפדיה באנגלית מידע עשיר על ברידג'. מה שמצאתי בויקיפדיה העברית הזכיר לי בדיחה עצובה המספרת על אדם היוצא מסריקת מוח. 

הממצאים של הבדיקה: 

In the right side nothing left in the left side nothing right.

בנוסף לחוסר בערכים ובאיכות הערכים הספורים שהיו, היה צורך לארגן אותם אחרת. כך למשל, הוצאתי מהערך ברידג', שהיה מעין כלבויניק, הרבה מידע לערכים ייעודיים, כגון: ברידג' בישראל וערכים על נושאים טכניים.

היום כבר יש כמה עשרות ערכים שכתבתי על ברידג' בויקיפדיה העברית. יש גם ויקיפדים אחרים, שמשלימים מדי פעם מידע או מתקנים טעויות כתיבה טכניות.

כתיבה היא תלוית הקשר

אינני כותב רק בויקיפדיה. יש שוני מהותי בין כתיבה בויקיפדיה לבין כתיבה אחרת. בפסקה זו אציין בקיצור מספר הבדלים:

1. ויקיפדיה היא פרויקט שיתופי פתוח

אנשים אחרים עשויים להעיר, להוסיף, להשמיט, לתקן ולהביע את דעתם על הערך (במקרים קיצוניים עלולים גם לבקש הצבעת מחיקה על הערך). כשאני כותב בבלוגים שלי אני הכותב היחיד והעורך (אני יכול לתת את הבמה לכותבים אורחים שיכתבו פוסט). אני זה שמחליט האם להתייחס לתגובות והאם לפרסם אותן (המדיניות שלי היא לפרסם כל דבר ענייני, ללא קשר לאיכותו ולא לפרסם תגובה לא עניינית, למשל: תגובה העוסקת בסכסוך הישראלי פלסטיני לפוסט בבלוג שלי על מחשבים: SOA Filling The Gaps)

2. הכתיבה בויקיפדיה אינה שיטתית

כל אחד יכול לכתוב על כל מושג שמעניין אותו. החיסרון: יהיו נושאים שלא יהיו מכוסים במלואם, משום שטרם נמצא מי שיכתוב על כמה מושגים מרכזיים באותו נושא. היתרון: הדינמיות מאפשרת כתיבה מידית על נושאים חדשים ואקטואליים ועל נושאים מרתקים, שאולי קצת פחות ב-Mainstream. 

הכתיבה שונה לחלוטין מכתיבת מאמר, ספר או חוברת מקצועית: שם נדרשת שיטתיות.

הכתיבה שונה גם מכתיבה באנציקלופדיה רגילה, שגם בה יש עורכים המקפידים על שיטתיות בכתיבה ועל כיסוי מלא של נושא.

היא מעט דומה לכתיבת בלוג, במובן הזה שבלוגר יכול לכתוב על מה שמתחשק לו. אני ולא רק אני, מנסה לכתוב בבלוג סדרה שיטתית של פוסטים על נושא מסוים. קורה לי לא אחת שאני חורג מהתבנית השיטתית, משום שהבלוג הוא גם מעין יומן: יד מרתקת או הישג יוצא דופן של אחרים או שלי ימצאו דרכם המהירה לפוסט, גם אם אני באמצע כתיבת סדרת פוסטים על נושא מסוים בברידג'.  

ברידג': על מה כתבתי ואני ממשיך לכתוב?

אני כותב על הנושאים הבאים:

1. מושגי יסוד בברידג', למשל: משחק מלא

2. קונבנציות הכרזה

3. טכניקת משחק

4. אירועים והישגים משמעותיים

5. שחקני ברידג'

6. מושאים שונים שאינם נכללים בחת מחמש הקטגוריות לעיל

כאמור, בפוסט הבא אפרט יותר על מה כתבתי. 

הערת שוליים

ביוני 2023 עברתי על הערך. 

מאז 2014 כתבתי בויקיפדיה לא מעט, על ברידג' ועל נושאים אחרים.

המעוניינים לראות מצב עדכני מוזמנים לקרוא את פרופיל המשתמש שלי בויקיפדיה.