אודי פרידלנדר וינון לירן זכו באליפות העולם הפתוחה לזוגות

זוג שחקנים ישראלים זכה באליפות העולם הפתוחה לזוגות. הזוכים הם אודי פרידלנדר (בצד הימני של התמונה מניף את ידו) וינון לירן (בצד השמאלי). זהו הישג מדהים.

שניהם שחקנים מצוינים, בעלי הבנה מעמיקה בברידג' וידע רב (אני יכול להעיד על כך באופן אישי, כמי ששיחק הרבה פעמים נגד כל אחד מהם עם שותפים אחרים וגם בתחרות קבוצות אחת 12 ידיים נגד שניהם ביחד). 

למרות הישגיהם הרבים ורמתם הגבוהה, זכייתם היא הפתעה גדולה. שיחקו שם לא מעט זוגות מצמרת הברידג' העולמית, ש"על הנייר" טובים מהם.

כל הכבוד לזוג השחקנים המצטיינים.

ההישג שלהם מצטרף להישגים אחרים בהם זכה הברידג' הישראלי. אני לא זוכר שנה בשמונה-תשע השנים, שאני משחק ברידג' עם הישגים כאלה.

מקוצר היריעה, אזכיר כאן רק שני הישגים.

בפוסט קודם: נבחרת ישראל אלופת אירופה, סיפרתי על זכייתה של נבחרת ישראל באליפות אירופה.   

בתחילת ספטמבר זכו האחיות נוגה ודנה טל במקום הראשון בתחרות Cavendish לזוגות נשים. Cavendish, המתקיימת במונאקו, היא אחת התחרות החזקות בעולם. משתתפים בה רק שחקנים שמוזמנים להשתתף בתחרות, רובם ככולם מצמרת הברידג' העולמית.

להרוויח ללא מאמץ בידיים של All Pass

אתמול שיחקתי בתחרות סימולטנית ארצית שהתקיימה לראשונה ביום שישי בבוקר. סימולטנית ארצית היא תחרות המתקיימת בכל מועדוני הברידג' בארץ באותו זמן. התוצאות הן בהשוואה לכל המתחרים בארץ. בתום התחרות מקבלים המשתתפים חוברת, בה מנתח אחד מבכירי השחקנים את הידיים. הפעם כתב את החוברת רם סופר. רם הוא רב-אמן בשחמט וגם שחקן ברידג' מצטיין. הוא מלמד ברידג' וכותב קבוע בירחון של ההתאגדות הישראלית לברידג'.

בסימולטנית של יום שישי השתתפו 739 זוגות. אני שיחקתי מתחת לרמתי הרגילה. השותף שלי, ניר, לא שיחק מעבר לרמתו הרגילה. למרות זאת סיימנו במקום ה-39 עם תוצאה של 63.78%. לתוצאות המלאות לחצו על הקישור כאן.

ביד 6  אני חולק על ניתוח ההכרזה של רם. אני יכול להיתלות באילן גבוה: השחקן האמריקאי Marty Bergen.  ברגן זכה באליפויות ארצות-הברית. הוא הגה מספר קונבנציות וחיבר ספרי ברידג'.  

אני מסתמך על ספרו המומלץ של ברגן Points Schmoints. (אם אתם רוצים לרכוש את הספר באמזון לחצו כאן). במבחן התוצאה קיבלנו שותפי ואני תוצאה של 70% על היד.

נקודות זה לא הכל
הקוראים הקבועים של "ברידג' שלא היכרתם" כבר יודעים שלא מכריזים רק לפי מספר הנקודות. כבר ראיתם פתיחה בגובה 1 עם שש נקודות (לפני שידעתי שזה לא חוקי לפתוח בגובה 1עם פחות מ-8 נקודות) בפוסט: כולם ספרו עד 6.

כבר ראיתם Slam עם 24 נקודות, שהסיכוי לבצע אותו גבוה מ-50% בפוסט: מוקדמות אליפות הארץ ב-IMP: סלאם שאחרים לא הכריזו.

אבל כמו שלפעמים מכריזים גבוה עם פחות נקודות, לפעמים גם מכריזים פחות גבוה עם יותר נקודות. 
רמז לכך קיבלו קוראים ברמה גבוהה בפוסט (הפוסט סומן בריבוע בצבע אדום): 2 על 1 מחייבת למשחק מלא: 1NT Semi Forcing.

האם חייבים תמיד לפתוח עם 12 נקודות?

מעל לשורה זו מופיעה יד 6 מהסימולטנית הארצית (מזרח-מערב פגיעים). לאחר שמזרח פותח ב-Pass  מציע רם סופר לדרום לפתוח ♦1. מזרח ומערב מבצעים חוזה של ♠2 (אם הם מנחשים את מיקום ה-Q♥ הם עושים זאת עם לקיחה עודפת). 

אני ישבתי בדרום והכרזתי Pass. לאחר שכולם הכריזו Pass, הרווחנו על היד.

זו אינה הפעם היחידה בה אחרים שיחקו והתאמצו ואצלנו הייתה הכרזה  All Pass עליה הרווחנו. זו שיטה שבתנאים מסוימים לא פותחים עם 12 נקודות.

מה נדרש על מנת להכריז Pass עם 12 נקודות?
אני בטוח שחלק גדול מהקוראים פותחים ידיים לפי חוק ה-20. החוק אומר: חבר את מספר הנקודות שלך למספר הקלפים בשתי הסדרות הארוכות. אם התוצאה היא 20 או יותר פתח. 

הרבה שחקנים יפתחו על פי חוק ה-20 בידיים של 5-4 עם 11 נקודות או 5-5 עם 10 נקודות.

מרטי ברגן הולך עם חוק ה-20 עד הסוף. אם יש לכם 12 נקודות אבל אינכם עומדים בחוק ה-20 הכריזו Pass.

מתי ידיים של 12 נקודות אינן עומדות בחוק ה-20?
לא קשה לחשב. רק ידיים עם חלוקה של 4-3-3-3 עם 12 נקודות אינן עומדות בתנאים של חוק ה-20. בדיוק כמו ידו של דרום ביד 6 בסימולטנית הארצית. 

הערות שוליים
1. לפעמים אני מספר שאני משחק ברידג'. אנשים שלמדו ברידג' הרבה שנים לפני שהתחלתי לשחק, מזכירים את ספרו של השחקן האמריקאי האגדי צ'רלס גורן, ממנו הם למדו. הם מסבירים לי שפותחים עם 13 נקודות. כך כתב גורן בעבר. הברידג' המודרני יותר אגרסיבי: פותחים עם 12 נקודות.

2. נקודות זה לא הכל כבר אמרתי. ביד עם 12 נקודות והרבה ספוטים (קלפי ביניים 10,9,8) ובעיקר עם כמה קלפי 10, אני עשוי לפתוח גם עם יד של 12 נקודות וחלוקה 4-3-3-3.

מדוע אלמד Competitive Bidding בקורס "עולים כיתה"?

בקרוב אתחיל ללמד קורס ברידג' במסגרת פרויקט "עולים כיתה" של ההתאגדות הישראלית לברידג'. נושא הקורס: Competitive Bidding. הקורס מיועד לשחקנים החברים בהתאגדות הישראלית לברידג'. הקורס יתקיים במועדון ירושלים. 

לפרטים והרשמה פנו אלי:

בטלפון: 054-4480616

או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com. 

בפוסט זה אסביר מה זה "עולים כיתה"? מה זה Competitive Bidding? ומדוע בחרתי ללמד דווקא נושא זה.  

"עולים כיתה"

להתאגדות הישראלית לברידג' יש יוזמות מבורכות להגדלת מספר שחקני הברידג' (כאלה המשחקים להנאתם בבית או באינטרנט וכאלה המשתתפים בתחרויות) ולקידום רמת הברידג' של אלה המשחקים בתחרויות. הפן המעשי מאד חשוב: ההתאגדות גם מסבסדת פרויקטים כאלה. 

"עולים כיתה" הוא פרויקט מסוג זה, המיועד לקדם את רמת המשחק של שחקני תחרויות מהשורה. כל מועדון ברידג' יכול לקיים קורס כזה.  
הפרויקט מגדיר את הדרישות הפורמליות ואת הסיוע שתיתן ההתאגדות, למי שעומד בדרישות הפורמליות. 

מה זה Competitive Bidding?

בשלב המכרז עשויים להיות שני מצבים מהותיים:

מצב 1: אחד הזוגות (צפון-דרום או מזרח-מערב) מכריז על מנת למצוא את חוזה המשחק האופטימלי והזוג השני מכריז כל הזמן Pass

מצב 2: אחד השחקנים פותח ושחקן יריב מתערב בהכרזה. 
במרבית המקרים ששחקן מתערב בהכרזה הוא ושותפו מתחרים על מציאת חוזה אופטימלי עבורם. למצב בו כל אחד משני הזוגות מנסה להגיע לחוזה אופטימלי עבורו קוראים: Competitive Bidding.

הערה: אל תבלבלו בין ביצוע החוזה לבין תחרות על חוזה אופטימלי. לפעמים כדאי לפול בחוזה ולקבל תוצאה טובה. דוגמה קיצונית (נפילה 8 פעמים בחוזה מוכפל שהיא כדאית) בפוסט הבא: לכל כלל יש יוצא מהכלל.

מה צריך ללמד שחקני ברידג' מהשורה?

כשאני מלמד ברידג' וגם כשאני משחק בתחרויות אני שם לב גם למה שעושים יריבים. כשמדובר בשחקנים מהשורה, אני קולט מה הם יודעים ומבינים וגם מה הם לא יודעים ומה הם לא מבינים. 

אם שחקנים מהשורה רוצים להתקדם, הם צריכים ללמוד את הנושאים שהם לא יודעים ולא מבינים ולא להמשיך ללמוד יותר בנושאים החזקים שלהם.

ההתרשמות שלי היא שנושאים עיקריים ששחקנים מהשורה מתקשים בהם הם:

1. הגנה
רוב השחקנים מהשורה מתפקדים באופן מושלם כדומם ומתפקדים הרבה יותר טוב ככרוז מאשר כמגנים.

2. Competitive Bidding
כשמלמדים באופן שיטתי הכרזות לשחקנים מתחילים, מלמדים כיצד פותחים ומה עונה המשיב.

סדר הלימוד כשאני מלמד (לא המצאתי את הסדר הזה. רבים וטובים עושים בדיוק כמוני) הוא:

א. הכרזות בידיים מאוזנות עם Limit bid בחוזים ללא שליט.

ב. חיפוש התאמה בסדרת מייג'ור אחרי פתיחה ביד מאוזנת עם Limit bid. אני מלמד (באופן בסיסי בלבד) קונבנציות סטיימן ו-Jacoby Transfer.

ג. פתיחה בסדרת מייג'ור ותשובות של שותף עם התאמה בסדרה

ד. פתיחה בסדרת מיינור ותשובות של שותף עם התאמה בסדרה

ה. פתיחה חזקה של §2

ו. Weak two ו-Preemptive

שימו לב שמדובר במספר רב של שיעורים בהם נלמדו ההכרזות במצב הראשון מבין שני המצבים שהזכרתי בפסקה הקודמת: ללא התערבות הזוג השני בהכרזה. במילים אחרות עד שלב זה לא לומדים כלל Competitve Bidding.

רק אחרי שלב זה מתחילים ללמד הכרזות התערבות. בינתיים חלק מהתלמידים מסתפקים במה שהם למדו, מפסיקים ללמוד מסיבה כזו או אחרת או חושבים שהם כבר יודעים מספיק ומתחילים לשחק בתחרויות. רובם כבר לא ילמדו Competitve Bidding ולא ישתמשו בו באופן מושכל.

3. טכניקות משחק מתקדמות בכלל ובמיוחד משחק לחץ (Squeeze)
קל לשחקן מומחה להשתמש בטכניקות של משחק סופי (End Paly) ומשחק לחץ. השחקן הממוצע מתקשה לחשוב במונחים כאלה.

מדוע בחרתי ללמד Competitive Bidding ולא נושא אחר?

הגנה הוא הנושא שרוב השחקנים מהשורה מתקשים בו במיוחד. בממוצע, משתמשים בהגנה ב-50% מהידיים שמשחקים. לכאורה, זה היה הנושא שצריך ללמד משום שהוא מטפל בהיבט שבו לוקים שחקנים מהשורה במיוחד, אבל זהו נושא קשה ומסובך.

אפילו בקורס של ממשיכים אחרי סיום קורס מתחילים (למשל: "מבט לעתיד" קורס של 8 שיעורים ללימוד ברידג' לכאלה שאינם מכירים את המשחק, המסובסד על ידי ההתאגדות) אני מלמד כמה דברים בסיסיים בהגנה, אבל אני לא מלמד קורס שיטתי העוסק בהגנה בשלב זה.  
בחרתי לא ללמד הגנה משום שעבור חלק גדול מהמועמדים לקורס "עולים כיתה" זה יהיה קשה מדי.  

גם טכניקות משחק מתקדמות הוא נושא קשה להבנה. לטעמי הוא גם פחות חשוב. השכיחות של השימוש בו הרבה יותר קטנה מהשימוש ב-Competitve Bidding ומהגנה. הוא גם חלק מנושא של משחק יד, שבו שחקן ממוצע טוב יותר מאשר בנושאים אחרים.
לא בחרתי ללמד טכניקות משחק מתקדמות משום שזה יותר קשה ולטעמי פחות חשוב מ-Competitve Bidding.

נשארתי עם הנושא של Competitve Bidding, שהוא מופיע בתדירות גבוהה, שחקנים מהשורה אינם יודעים אותו מספיק טוב והוא אינו קשה  ללימוד.
לטעמי, ייתן את התשואה הטובה ביותר לתלמידים על השקעת זמנם וכספם.

מה אלמד בקורס?

התמונה מעל שורה זו מתארת את תוכן הקורס. 

הקורס יעסוק בנושאים עקרוניים כמו:

1. האם להתערב בהכרזה?
כך למשל, לא עם כל יד של 14 נקודות מתערבים בהכרזה.

2. מתי מתחרים על חוזה של משחק חלקי? מתי מזמינים למשחק  מלא? מתי מכריזים משחק מלא?

3. עד איזה גובה מתחרים על חוזה?
אגלה לכם סוד גלוי, הרבה שחקנים מהשורה מתחרים עד לגובה גבוה מדי. רוצים דוגמה? קראו את הפסקה "גובה שש שייך ליריבים" בפוסט: פחד בברידג': חלק 2: שחקנים מטילי אימה. 

הוא יעסוק גם בשתי קונבנציות הכרזה חשובות במיוחד, משום שבכל תחרות משתמשים בהן כמה פעמים: אוברקול ו-Takeout Double.

לטעמי, Takeout Double היא הקונבנציה החשובה ביותר בברידג', משום שהתדירות של השימוש בה היא הגבוהה ביותר. היא גם אחת הקונבנציות הפחות מוכרות לשחקנים מהשורה.
רוצים להבין יותר מדוע אני חושב כך, קראו: איזו קונבנציית הכרזה היא החשובה ביותר? הדעה שלי

בנוסף אלמד שני נושאים שימושיים:

1. התערבות דו-סדרתית בהכרזה. אלמד את קונבנציית Michaels cue bid שבה שכיחות השימוש בברידג' מודרני גבוהה מאשר במתחרותיה.

2. איך מכריזים אחרי הכרזת התערבות של Weak Two? נושא לא כל כך מוכר. הקונבנציה Leaping Michaels היא חלק מההתמודדות. אנסה ללמד שיטה שהיא מעבר לקונבנציה. למדתי אותה בקורס שחקני תחרויות של אלדד גינוסר. 

אני משחק אותה בהצלחה עם הבן שלי. כך למשל, בזכותה נפלתי רק פעמיים בחוזה מוכפל של ♥6 אליו הגעתי עם מעט נקודות. יריב פתח ב- Weak Two ב-♠ הבן שלי התערב בהתאם לקונבנציה. עם היד האדירה של שותפו של הפותח, היריבים השיגו תוצאות טובות יותר בביצוע חוזים של ♠6 ואפילו ♠4.

סלאם: רק בזכות שבירת טרנספר

השותפה שלכם הראתה יד מאוזנת עם 20-22 נקודות. לכם יש 7 נקודות. הסדרה הארוכה שלכם היא סדרת ה-♥ בה יש לכם: 

KJTxx♥.

האם תחשבו על Slam? מרבית הקוראים יענו בשלילה. אני חשבתי על האפשרות ואפילו ביצעתי חוזה של ♥6.

הכל בזכות טכניקה, הנקראת שבירת טרנספר, אותה למדתי ממוטי גלברד בקורס מורים לברידג'.

מהי שבירת טרנספר?

השותף שלכם פותח 1NT או 2NT ואתם מבצעים טרנספר לסדרת מייג'ור.

לדוגמה נשתמש במצב בו השותף פתח 1NT. אתם הכרזתם ♥2. אתם מבקשים מהשותף להכריז ♠2. השותף אינו עושה זאת. במקום זאת הוא "שובר את הטרנספר" ומכריז 2NT או ♠3.

השותף מראה לכם יד מקסימלית (במקרה הזה 17 נקודות), התאמה בסדרת ה-♠ ושתי תמונות בסדרה. 

הכרזת 2NT מבטיחה שלושה קלפים בסדרת ה-♠.

הכרזת ♠3 מבטיחה ארבעה קלפים בסדרת ה-♠.

Slam עם 29 נקודות

לפני הצגת ההכרזה והמשחק, ברצוני להטיל מטלה קלילה על אלה שאינם מכירים את שבירת הטרנספר:

כשאתם קוראים על מהלך ההכרזה חישבו, האם בשיטת ההכרזה שלכם, הייתם יכולים בכלל להעלות על הדעת חוזה מעל לגובה של ♥4? 

ביד 24 בתחרות הארצית ברחובות ב-17.10.14, פתחה השותפה שלי ג'ודי שמיון-דגן ב-♦2. המשמעות של הכרזה זו בשיטת ההכרזה שלנו היא יד של 22-18 נקודות עם מבנים מסוימים.

מי שקרא את הפוסט שלי: "מדוע אני מלמד רק ♦2 חלש?", יודע שהכרזת הפתיחה עם המספר הרב ביותר של משמעויות היא ♦2. עם שותפים שונים שלי יש לה משמעויות שונות. 

התשובה שלי ♥2 היא הכרזת Relay. היא אינה הכרזה טבעית המראה אורך בסדרה.

2NT של שותפתי בצפון, הראה יד מאוזנת של 20-22 נקודות. המשך ההכרזה זהה להכרזה אחרי פתיחה של 2NT עם 20-22 נקודות.

היות שהיריבים הכריזו Pass בכל מהלך ההכרזה, אציג לכם את המשך ההכרזה של צפון-דרום בלבד, החל מההכרזה הבאה שלי בדרום.

דרום: ♦3 - טרנספר ל-♥ 

צפון: 3NT - שלושה קלפים ב-♥ כולל שתי תמונות ו-22 נקודות 

דרום: ♠4 - Control ב-♠ (A או K או קלף יחיד או Void)

צפון: 4NT - שאלה על מספר קלפי מפתח על פי RKCB (קלפי המפתח הם ארבעת קלפי ה-A וה-K בסדרת השליט)

דרום: ♦5 - קלף מפתח אחד או ארבעה קלפי מפתח (במקרה הנוכחי ברור שזה קלף מפתח אחד ולא ארבעה)

צפון: ♥6

המשחק

ביצוע החוזה תלוי בעקיפה ב-♠. לאחר הובלה ב-♦ בה זכיתי ב-A. לאחר שמשכתי ארבעה סיבובי שליט, משכתי את ה-K♠ והמשכתי ב-9♠ והחוזה בוצע בהצלחה.  

הערת שוליים
הדוגמה הזו לא הכי מוצלחת הגלל ההתאמה של 4-4 בסדרת ה-♠.
תחליפו את כל קלפי ה-♠ בקלפי ♣ בעלי אותו ערך של קלפי ה-♠ ביד המקורית ואת קלפי ה-♣ בקלפי ♠ בעלי אותו ערך של קלפי ה-♣ ביד המקורית ותקבלו דוגמה מוצלחת בהרבה. חוזה של ♣4 אינו כדאי כשאפשר לשחק גם בחוזה של ♥4.  

Belladonna coup

מקור התמונה: ויקיפדיה

פוסט קודם שכותרתו: פייטרו פורקה מודל לשותפות בברידג' עסק בפורקה, אחד משחקני הקבוצה הכחולה, שנחשבת לקבוצת הברידג' הטובה בכל הזמנים. הקבוצה הכחולה, נבחרת איטליה בשנים 1957-1975 זכתה ב-16 אליפויות עולם.

הפוסט הנוכחי עוסק בתרומה תאורטית של שחקן אחר באותה קבוצה ג'ורג'ו בלאדונה.

השחקן האיטלקי האגדי ג'ורג'ו בלאדונה ( 1923-1995), נחשב לשחקן הברידג' הטוב ביותר בכל הזמנים. 

Belladonna Coup הוא משחק בקלף נמוך מתחת לקלף גבוה.

בדרך כלל לא מומלץ לשחק מתחת ל-K או מתחת ל-A (למעט המקרים בהם משחקים בהגנה נגד חוזה ללא שליט ולשחקן המשחק מתחת ל-A או ל-K יש לפחות ארבעה קלפים בסדרה).

יש גם מצבים יוצאים מהכלל.

הפעם הראשונה שבה ידוע ששוחקה טכניקה כזו בתחרות, הייתה באליפות הקהילייה האירופית באוסטנדה שבבלגיה באמצע שנות ה- 80. 

בלאדונה היה הכרוז בדרום בחוזה של ♠4.

מערב הוביל בשליט קטן ל-T של מזרח והכרוז זכה ב-J. לכרוז אין מפסידים ב-♣ וב-♦ ויש לו מפסיד אחד בשליט. מרבית השחקנים היו משחקים בשלב זה או אחר ♥ קטן מהיד לכיוון ה-K בדומם. בהסתברות של 50% ה-A♥ נמצא במערב ואז ה-K הוא הלקיחה העשירית החסרה לביצוע החוזה. 

בחלוקה הנוכחית מזרח יזכה עם ה-A♥ ויחזיר שליט. אם הכרוז זוכה ב-A♠ כשמערב יזכה ב-Q♥ הוא ימשוך את ה-K♠ ואז הכרוז יישאר ללא שליטים בדומם ויפסיד 3 לקיחות ב-♥.

בלאדונה עבר לדומם באמצעות ה-A♦ ושיחק מהדומם 6♥, מתחת ל-K.

אם מזרח זוכה ב-A, ה-K♥ הוא הלקיחה העשירית של הכרוז. אם הוא אינו משחק את ה-A,דרום משחק את ה-J♥. מערב זוכה ב Q♥, אבל אינו יכול לשחק ♠ והכרוז מספיק לחתוך את ה-♥ השלישי בדומם, לביצוע החוזה.